מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

משמעות המונח במדינות העולם

  • בארצות הברית, למונח "קולג'" יש מספר משמעויות:
    • בשימוש הנפוץ ביותר המונח הוא בדרך כלל כינוי לפרק הזמן באוניברסיטה (או לאוניברסיטה עצמה) בה לומד או למד התלמיד לתואר ראשון.
    • המונח זהה במקרים מסוימים לכינוי "פקולטה" בישראל, כלומר בית ספר או יחידה אקדמאית גדולה בתוך אוניברסיטה המלמדת חוג מסוים (לאו דווקא לתואר ראשון בלבד). למשל "הפקולטה למנהל עסקים" תקרא ברבות מהאוניברסיאות "The College of Business" (הקולג' למנהל עסקים). לשם הבהרה, בארצות הברית, המונח הלועזי "פקולטה" (faculty) מתייחס אך ורק לסגל האקדמאי המלמד באוניברסיטה או ביחידותיה.
    • שימוש נוסף הוא שם למוסד אקדמאי המספק אך ורק תארים ראשונים או הנדסיים, או אוניברסיטה שבעבר הציעה אך ורק תארים ראשונים ואף על פי שייתכן וכיום היא מציעה מסלולים לתארים מתקדמים יותר, היא בחרה שלא לשנות את המילה קולג' בשמה (דוגמה לכך היא "Boston College" שהיא אוניברסיטה לכל דבר אך משמרת בשמה את המילה "קולג'").
  • בבריטניה, קולג' הוא יחידה אקדמית בתוך האוניברסיטה (בעיקר באוניברסיטאות הוותיקות, דוגמת אוקספורד וקיימברידג'). המונח יכול לשמש גם במשמעויות נוספות, כמו בית ספר תיכון או מוסד להשכלת המשך מקצועית שאינו אקדמי.
  • בצרפת, "קולז'" הוא הכינוי לחטיבת ביניים, אולם "קולז' דה פראנס" הוא מוסד מחקרי גבוה.
  • בבלגיה, "קולז'" הוא הכינוי הנפוץ לבית ספר תיכון קתולי (מקביל לחטיבה עליונה בישראל).
  • בהולנד, "קולג'" הוא הכינוי לחטיבה עליונה וכן לכיתות ללימוד שפות באוניברסיטה.
  • בדנמרק ובהונגריה, "קולג'" (קולגיום) הוא הכינוי הרווח לאולם שינה (Dormitory).
  • ביוון ובפורטוגל, "קולז'" הוא כינוי רווח לחטיבה עליונה בבעלות פרטית.
  • באינדונזיה, "קולג'" הוא כל מוסד לימודי המנוהל על ידי הישועים.
  • בארצות דוברות ספרדית, המונח colegio (קולחיו) פירושו בית ספר, אך לעיתים נעשה שימוש במונח האנגלי college כדי לציין אוריינטציה בריטית או אמריקאית (למשל במוסדות לימוד דו-לשוניים).

מכללות בישראל

בישראל, מכללה היא מוסד להשכלת המשך או להשכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית. בנוסף, גופים שונים מוסיפים את המילה מכללה לשמם, בעיקר לצורך איצטלא אקדמית וכאמצעי שיווק.

על פי "חוק המועצה להשכלה גבוהה" (מל"ג), תשי"ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה יהיה רשאי להשתמש בכינוי "מכללה אקדמית".

קישורים חיצוניים

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

בוגר אוניברסיטה

"בוגר אוניברסיטה" הוא תואר אקדמי שניתן לאדם שסיים לימודים המובילים לתואר זה במוסד אקדמי מוכר. תואר זה קרוי גם "תואר ראשון", משום שהוא הראשון בסדר התארים האקדמיים שאדם יכול לרכוש. לרוב, הלימודים לתואר הראשון נמשכים 3 שנים, אך ישנם מספר תארים ראשונים שלימודיהם נמשכים 3.5 שנים (כמו משפטים ורוקחות), 4 שנים (כמו הנדסה וסיעוד), 5 שנים (כמו אדריכלות), או 7 (כמו רפואה)

דוקטור

דוקטור (בקיצור, ד"ר), או "תואר שלישי", הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

המילה דוקטור מקורה בשפה הלטינית: בלטינית הקלאסית פירושה היה מורה, ובלטינית של ימי הביניים מלומד ויועץ דתי. המשמעות הנוכחית, של המחזיק בתואר גבוה באוניברסיטה, התקבעה בסוף המאה ה-14 .

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

הכשרת מורים בישראל

הכשרת מורים בישראל נעשית במסלולים אחדים, המקנים את ההכשרה הבסיסית לעיסוק בהוראה:

מכללות אקדמיות לחינוך - מכללות המתמקדות בהכשרת מורים וגננות, ומעניקות לבוגריהן תואר ראשון.

בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות - בתי ספר אלה מלמדים בוגרי אוניברסיטה לקבלת תעודת הוראה, בנוסף לתואר האקדמי.

הסבה להוראה - מסגרות המשמשות להסבה להוראה של יוצאי צה"ל ומערכת הביטחון ושל אקדמאים שלא מתחום החינוך.בהמשך להכשרה הבסיסית מתקיימות השתלמויות מגוונות למורים, להכשרתם בנושי הוראה ספציפיים ולהמשך התפתחותם המקצועית. מכון אחיה מפעיל מרכז להכשרת מורים בקהילת החינוך החרדית בישראל ומוביל את תחום הכשרת המורים לחינוך מיוחד ולילדים הסובלים מקשיי למידה.

הכשרת מורים נעשתה בארץ ישראל מתחילת המאה ה-20, במוסדות שנקראו "סמינר למורים" או "סמינר למורים וגננות". בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפכו הסמינרים למורים בהדרגה למוסדות המעניקים תואר אקדמי (.B.Ed) לבוגריהם, ובהתאם לכך שונו שמות המוסדות כך שבמקום "סמינר" הם נקראים "מכללה" או "מכללה אקדמית".

המכללה האקדמית הדסה ירושלים

המכללה האקדמית הדסה ירושלים היא מוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ושכר הלימוד בה הוא אוניברסיטאי. בעשרות שנות פעילותה, המכללה הכשירה אלפי בוגרים שהשתלבו בתפקידים מרכזיים בתעשייה הפרטית, במגזר הציבורי ובחברה האזרחית במגוון רחב של תחומים. מאז הקמתה התפתחה המכללה באופן משמעותי ונכון ל-2019 לומדים בה כ-4000 סטודנטים במסלולי לימוד שונים ומגוונים לתואר ראשון, תואר שני וכן מכינות קדם אקדמיות. המכללה ממוקמת ברחוב הנביאים מס' 37 ו 39 במרכז העיר ירושלים.

המכללה לביטחון לאומי

המכללה לביטחון לאומי (מב"ל) נועדה להקנות השכלה על יסודות הביטחון הלאומי ברמה אקדמית בנושאים מדיניים וחברתיים בביטחון המדינה. המכללה מיועדת לבכירי מערכת הביטחון הישראלית: צה"ל, שירות הביטחון הכללי (שב"כ), "המוסד", משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר (שב"ס), התעשייה הצבאית, רפא"ל וכן מבקר מערכת הביטחון, משרד החוץ, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. קציני צה"ל המגיעים ללימודים במכללה לביטחון לאומי מיועדים בדרך כלל לתפקידים בכירים כגון: מח"ט, מפקד אוגדה, קצין חיל ראשי ותפקידים בכירים אחרים. הלימודים במב"ל הם תנאי לקידומו של הקצין בצה"ל. המכללה לביטחון לאומי משמשת כמוסד הממלכתי הגבוה ביותר ללימוד ומחקר בעיות הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

בראש מערך הלימודים במב"ל עומד מד"ר (מדריך ראשי) בדרגת אלוף-משנה הכפוף למפקד המכללות הצבאיות אשר משמש בתפקידו גם כמפקד מב"ל. המדריך הראשי במב"ל הוא אל"ם יונתן סיידה מרום. בין קודמיו בתפקיד: רפאל ורדי, שלמה גזית, יוסי בן-ארי, עפרה בן ישי, רות ירון, גיל שלו, ענאן ווהבי ואיציק כהן.

תוכנית הלימודים במכללה לביטחון לאומי מקבילה ללימודי תואר שני במדע המדינה במגמת ביטחון לאומי, ועמידה בה מזכה את בוגר המכללה גם בתואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה, שבה נלמדות במקביל גם תוכניות מצוינות צבאיות נוספות, כתוכנית חבצלות וקורס חובלים.

כפר חב"ד

כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב במועצה האזורית שדות דן. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), ביוזמת האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. במקום מתגוררים חסידי חב"ד והוא משמש מרכז חב"ד בישראל.

היישוב הוקם כיישוב חקלאי, אך במרוצת השנים גדל ונותרו בו מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות ופרדסי אתרוגים ותפוזים. נכון ל־2018 ביישוב כאלף משפחות שבהן כ-7,200 נפשות.

מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים.

מדעי הרוח

מדְעי הרוח הם תחומי הידע האנושי אשר עוסקים בחקר והתחקות אחר חוקיות הרוח בקיום. במובן זה, המונח "רוח" מכוון למכלול העקרונות שמהם מורכב העולם הלא-פיזי, שאין להכפּיפו לחוקיות סיבתית פשוטה, כמקובל בעולם הפיזי. המונח מדעי הרוח מקושר בדרך כלל לתחום ההוראה באוניברסיטאות, כאשר עומדת הפילוסופיה במרכז. כיום משויכים להוראת מדעי הרוח כלל המקצועות שאינם נוגעים בעולם הפיזי כמו מדעי החברה או המדעים המדויקים.

מוסמך אוניברסיטה

מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר. תואר זה קרוי גם "תואר שני", משום שהוא השני בסדר הנפוץ של תארים אקדמיים שאדם יכול לקבל במסגרת אקדמית (לאחר תואר ראשון ולפני דוקטורט). תואר זה מוכר גם בשמות ובקיצורים של התארים המקבילים לו ברחבי העולם: "מאסטר", .M.A‏, .M.B.A‏, .M.P.A,

.LL.M‏, .M.S‏ ועוד, כאשר הקיצורים משתנים על-פי תחום הלימודים. הלומד לתואר מוסמך, מכונה לעיתים, בטכניון ובחלק ממדינות העולם, "מגיסטר". תואר "ד"ר לרפואה" (.M.D) הוא תואר שני מבחינה אקדמית, למרות שבוגריו נקראים "דוקטור".

בחלק מהאוניברסיטאות בישראל נהוגים שני מסלולים לתואר "מוסמך":

מסלול מחקרי עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.

מסלול מקצועי ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.מספר הקורסים שעל הסטודנט ללמוד במסלול ללא תזה גדול יותר מזה שבמסלולים עם תזה. תואר שני ללא תזה אינו מאפשר המשך ללימודי דוקטורט.

מכללה ירושלים

מכללה ירושלים היא מכללה אקדמית תורנית, שממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.

מכללת ליפשיץ

מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך. המכללה היא מיסודו של הסמינר הוותיק להכשרת מורים דתיים "בית המדרש למורים מזרחי" שנוסד בשנת ה'תר"פ, 1921 על ידי ר' משה אוסטרובסקי-המאירי אשר איחד בין "ישיבת המשתלמים" בירושלים לבין בית המדרש למורים "נצח ישראל" שבפתח תקווה. המנהל הראשון של בית הספר היה אליעזר מאיר ליפשיץ, ולאחר מותו שונה שמה ל"סמינר למורים על שם הרא"מ ליפשיץ".

בשנה"ל תשנ"ו (1996), המועצה להשכלה גבוהה הכירה במכללה כמוסד אקדמי, הרשאי להעניק תואר בוגר אוניברסיטה במקצועות ההתמחות הייחודיים של המכללה. בשנה זו נפתחה במכללה מסגרת לימודים מיוחדת המשלבת לימודי קודש במתכונת ישיבתית ולימודים אקדמיים לתואר B.Ed ותעודת הוראה.

בשנת 2014 התאחדה המכללה עם מכללת הרצוג.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

פרופסור

פרופסור (מלטינית: Professor, בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה. פרופסורים חוקרים ומעמיקים בתחום התמחותם, חונכים תלמידים לתארים מחקריים מתקדמים, מנחים סמינרים בתחום התמחותם, ומעבירים הרצאות. הקריטריונים לקידומם של פרופסורים אינם אחידים - הם תלויים במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בכל האוניברסיטאות האירופאיות ובחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית, פרופסורים זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום. באוניברסיטאות בישראל, המרכיב העיקרי בעלייה בדרגה הם ההישגים המחקריים ופרסומם, המוניטין הבינלאומי והמנהיגות בתחום.

בחלק מהמדינות, למשל בארצות הברית, ברזיל, קנדה והונג קונג, נהוג להשתמש בשם התואר "פרופסור" כדרך לפנות אל כל מרצה או חוקר באוניברסיטה או מכללה, ללא קשר לדרגתו האקדמית. ישנן גם מדינות, כמו אוסטריה, צרפת, רומניה, סרביה, פולין ואיטליה, בהן נהוג לפנות בשם תואר זה אף למורים בבית ספר תיכון.

עמדת המועצה להשכלה גבוהה, שאושרה בבג"ץ היא ש"פרופסור" אינו רק דרגה, אלא גם תואר אקדמי.

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה".

לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים).

נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

שנקר (מכללה)

שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות (מקוצר לרוב ל"שנקר") הוא מכללה אקדמית, הממוקמת ברמת גן, ומיועדת להכשרת כוח אדם אקדמי ולמחקר בתחומי ההנדסה, העיצוב והאמנות.

המוסד כולל פקולטה להנדסה, פקולטה לעיצוב וכן בית-ספר לאמנות רב-תחומית. המוסד חרת על דגלו את הרב-תחומיות, ובבסיסה שיתוף הפעולה בין שלוש הפקולטות. המוסד נקרא על שם אריה שנקר. בית הספר מפעיל עשרה מכוני ומרכזי מחקר, בתחומי הנדסת פלסטיקה, פרמצבטיקה, טקסטיל, תרבות ועיצוב, אופנה - ועוד.

שנקר מפעיל מחלקה ללימודי חוץ. המחלקה מפעילה מגוון קורסים ומסלולי לימודי תעודה, רובם בנושאים הקשורים לעיצוב ולאופנה.

בחסות בית הספר פועל בית הספר להנדסאים "שנקר הנדסאים". בית הספר ממוקם בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, מחוץ לקמפוס שנקר המרכזי, ברמת גן.

בשנת 2017, נבחר בית הספר למקום ה-6 ברשימת "50 בתי הספר לאופנה הטובים בעולם" של המגזין הבינלאומי Business of Fashion.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.