מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים. המדרש לא הגיע לידינו, אך ניתן למצוא עדויות לקיומו בספרות הראשונים, וכן ציטוטים ומובאות ממנו ממקורות שונים.

רקע

חוקרים מעריכים כי לכל חומש הלכתי (כל חמשת חומשי התורה מלבד ספר בראשית, שאיננו הלכתי) היו קיימים לפחות שני קבצים מדרשיים, אחד מבית ר' עקיבא ואחד מבית ר' ישמעאל (יש הטוענים כי היה קיים מדרש נוסף לכל חומש, מתוך ספרות מדרשי 'ספרי זוטא'). המדרש הקיים בידינו לספר דברים הוא הספרי דברים, שרובו המוחלט הוא מבית ר' עקיבא. לפיכך מניחים כי היה קיים בעבר מדרש מקביל מבית ר' ישמעאל, ושמו המשוער הוא מכילתא לדברים, בדומה למכילתות על ספר שמות.

בספרות הראשונים מוזכר מדרש הלכתי על ספר דברים בשם 'מכילתא', אך אין לדעת בוודאות האם התכוונו לספר זה, או שמא כינו כך את הספרי .

שחזור המדרש בתקופה המודרנית

מדרש תנאים לדברים

סולומון שכטר מצא כמה קטעים קטנים מהמדרש האבוד בגניזה הקהירית ופרסם אותם. בעקבות פרסום זה, החל הרב דוד צבי הופמן במלאכת שחזור המדרש. הוא השתמש בעיקר בחיבור מדרש הגדול, מדרש תימני מאוחר הנוהג לצטט מקורות רבים. הופמן עמד על כך שלפני בעל מדרש הגדול עמדה כנראה המכילתא לדברים, והוא מצטט ממנה לא מעט. הופמן ניסה לזהות את כל הקטעים שמקורם במכילתא לדברים (או שמקורם עשוי להיות בה) וצירף אותם למהדורתו, יחד עם קטעי הגניזה של שכטר (בדומה לעבודה שעשה על המכילתא דרשב"י). למהדורה זו קרא הופמן מדרש תנאים לדברים, הוא היסס לקרוא לה 'מכילתא לדברים' כיוון שהוא הכיר בכך ששחזורו בעייתי.

במהדורת הופמן נמצאים קטעים בגדלים שונים של האותיות. בדרך כלל, הקטעים שהופמן היה בטוח בשייכותם למכילתא דברים הובאו באות גדולה, והקטעים המסופקים באות קטנה. עם זאת, לאורך המהדורה הדבר משתנה לפעמים, ואין לסמוך על כך לגמרי.

גילויים חדשים

לאחר פרסום מהדורת הופמן נמצאו עוד כמה קטעים בגניזה הקהירית, אך רובו נותר עדיין אבוד. מהקטעים שהתגלו התברר כי חומר רב מהמכילתא לדברים לא צוטט בידי בעל מדרש הגדול, וממילא לא נכנס למהדורת הופמן. מנגד, התברר כי עקב דרכו של בעל מדרש הגדול בעיבוד מקורותיו, הוטעה הופמן והכניס למהדורתו קטעים שאינם מהמכילתא, ומקורם בספרי, בתלמודים, בחיבורים מאוחרים ואפילו במשנה תורה לרמב"ם.

כיום מקובל להתייחס במשנה זהירות למהדורת הופמן, ולא להניח בפשטות שכל דרשה שם מקורה במכילתא, ואף לא שהדרשות כולן תנאיות.

מקורות נוספים לשחזור המכילתא

במשך השנים מנסים חוקרים לשחזר דרשות מהמכילתא לדברים. מלבד 'מדרש הגדול' עומדים לפניהם מקורות נוספים:

  • קטעי גניזה חדשים שזוהו על ידי מנחם כהנא.
  • גליונות בספרי דברים: התברר כי בכמה מעדי הנוסח המערביים של הספרי דברים, שולבו לתוך הספרי דרשות מהמכילתא לדברים. הדבר קרה ככל הנראה כתוצאה מ'גיליון', כלומר, הסופר כתב בצד הספר שלו הוספות מתוך המכילתא, ומי שהעתיק ממנו הוסיף את ההוספות לתוך הטקסט המקורי. החוקרים איתרו 'גליונות' אלו ומשתמשים בהם לצורך שחזור המכילתא.
  • כתבי יד נוספים של מדרש הגדול, המספקים נוסחים טובים יותר ואף קטעים נוספים.
  • ציטוטים מתוך המכילתא לדברים המובאים בספרי ראשונים, בעיקר במדרש לקח טוב ומדרש דרש המזהיר.

על אף כל אלו, טרם נעשה שחזור מספק של המדרש, ולעת עתה נראה שאין די אמצעים לכך.

מבנה המדרש ותכניו

מצבו הלקוי של המדרש שהגיע לידינו מקשה על הסקת מסקנות מוחלטות על מבנהו ותכניו של המדרש. מנחם כהנא שיער על סמך הממצאים כי המדרש היה מחולק בצורה דומה לזו של הספרי הדברים, אך לעת עתה אין בידיו להוכיח השערה זו. בכמה מהקטעים שנמצאו המדרש מחולק ל'פרשיות' הכוללות כארבע-חמישה פסוקים.

מהשוואת מעט החומר שבידינו לזה שבספרי, הסיק כהנא כי החומר האגדתי שבשניהם היה שווה פחות או יותר (כמו שאר החומר האגדתי במדרשי ההלכה, שלטענתו משותף לשני בתי המדרש), אך החומר שבמכילתא נוטה לשמור יותר על צורתו המקורית. לגבי החומר ההלכתי, לטענתו המכילתא הייתה מפורטת ומורחבת יותר מהספרי. הוא גם עומד על כך שחלק מההבדלים בין המדרשים נובעים מפערים אידאולוגיים בין עורכי המדרשים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ע' רייזל, מבוא למדרשים, אלון שבות תשע"א, עמ' 90–94.
  • 100-103 M. Kahana, 'The halakhic Midrashim', in: S. Safrai (ed.)', The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp

קישורים חיצוניים

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית. המדרש מקשר בין פסוק לבין הלכה, ובכך מספק ראיה לנכונותה של ההלכה; הבנה של הפסוק בדרך מסוימת מספקת את התמיכה להלכה, ולעיתים היא המקור הראשוני שלה (למרות שקיימות הלכות רבות שאין להן מקור בתורה). המדרש משמש גם ליצירה של הלכות חדשות, אם כהסקה ישירה מן הפסוק ואם על פי כללי פרשנות מורכבים. לפי מנחם כהנא רוב החוקרים מתארכים את עריכת מדרשי ההלכה התנאיים לסביבות אמצע המאה השלישית. ישנם המתארכים את העריכה גם לתקופת האמוראיים ואף לאחר מכן.

הקבצים העיקריים של מדרשי ההלכה הקיימים בידינו הם המכילתא על ספר שמות, הספרא על ספר ויקרא והספרי על ספר במדבר ועל ספר דברים. רבים ממדרשי ההלכה מובאים בתלמוד.

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.

השם "מכילתא דרבי ישמעאל" בא ככל הנראה כתוצאה מהעובדה שזהו החכם הראשון המוזכר בחיבור.

מהדורה מדעית למכילתא דרבי ישמעאל נערכה בידי ר' חיים שאול הורוביץ, והושלמה והודפסה בידי ד"ר ישראל אברהם רבין, בפרנקפורט בשנת תרצ"א.

מכילתא, פירושה בארמית מידה, במשמעות של כלי לוגי, 'מדה שהתורה נדרשת בה'. מכילתא דרבי ישמעאל פירושה הדרשות בבית מדרשו של רבי ישמעאל. משום כך אנו מוצאים עוד מדרשים בשם מכילתא, כגון מכילתא דמילואים (מדרש פרשת המילואים) ומכילתא דברים (מדרש ספר דברים).

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

ספרי דברים

ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים. הוא ייחודי בכך שחלק גדול יחסית שלו עוסק בדברי אגדה.

ניתן לחלק את הקובץ לשלושה חלקים עיקריים:

פיסקאות א-נב: דרשות לפרשיות דברים ואתחנן ועקב, רובם בענייני אגדה (יוצאת מן הכלל היא פרשיית שמע ישראל)

פיסקאות נג-שג: מדרשי הלכה לפרשיות ראה, שופטים, כי תצא, כי תבוא.

פיסקאות שד-שנז: מדרשי אגדה לפרשיות נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה.מתוכן הדרשות ומסגנונן ניכר כי הקובץ נכתב בשיטתו של רבי עקיבא. נמצאים בו דרשות של לשונות כפולים על פי שיטת רבי עקיבא. הלכות רבות שמובאות בו ללא מקור מצוינות במקום אחר בשם רבי עקיבא. ייתכן שספרי זה הוא חלק מהספרי הנזכר בתלמוד שאמר עליו רבי יוחנן "סתם ספרי רבי שמעון (בר יוחאי) ואליבא דרבי עקיבא". הייחוס לבית המדרש של רבי שמעון בר יוחאי עולה יפה עם הייחוס לשיטת רבי עקיבא, רבו של רשב"י.

עם זאת חדרו לספר מדרשים רבים מהמדרש המקביל של דבי רבי ישמעאל - מכילתא דברים, שרובה אבדה.

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי במאה ה-1 לספירה) היה, לפי מסורת חז"ל, מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. נמלט מירושלים הנצורה ושיכנע את אספסיאנוס להתיר לו להקים את הסנהדרין מחדש ביבנה. שם הנהיג את שרידי החכמים, שיקם את חיי התורה בארץ ישראל, והיה מהראשונים שתיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. המחקר המודרני ממעיט מאוד בהשפעה שהייתה לאנשי יבנה בפועל על יהודי ארץ ישראל. לפי המסורת, התואר "רבן" ניתן לו משום שכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, על אף שלא השתייך למשפחת נשיאי בית הלל הזקן. הוא היה תלמידם של הלל ושמאי, ועל פי המסופר במדרש חי מאה ועשרים שנה.

ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים

(200 לספירה עד 400 לספירה לערך)

מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספרי במדברספרי זוטאספרי דברים • מכילתא דברים
מדרשי האגדה הקלסיים

(400 לספירה עד 600 לספירה לערך)

בראשית רבהאיכה רבהפסיקתא דרב כהנאויקרא רבהאסתר רבה (פרשיות א-ו)
מדרשי תקופת הביניים

(600 לספירה עד 750 לספירה לערך)

שיר השירים רבהקהלת רבהרות רבהדברים רבהמדרשי התנחומאשמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב
המדרש המאוחר והילקוטים

(750 לספירה והלאה)

תנא דבי אליהופרקי דרבי אליעזרבמדבר רבהילקוט שמעוניפסיקתא זוטרתאמדרש הגדול • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.