מכון שכטר למדעי היהדות

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ומזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים.

מכון שכטר למדעי היהדות
SchechterIns
Frontal view3
תאריך ההקמה 1989
סוג מכללה אקדמית
נשיא דורון בר
מנכ"ל איתן קופר
דקאן תמר קדרי
סטודנטים כ-600
מיקום רחוב אברהם גרנות 4, ירושלים
קואורדינטות 31°46′13″N 35°12′16″E / 31.770361111111°N 35.204388888889°E
http://www.schechter.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
מכון שכטר למדעי היהדות
מכון שכטר למדעי היהדות

היסטוריה של המכון

מכון שכטר נוסד בשנת 1989 בירושלים ביוזמת הנגיד פרופ' גרשון ד. כהן ( 1924- 1991) וממשיכו הנגיד פרופ' איסמר (יצחק) שורש ושותפים מקרב מייסדי התנועה המסורתית בישראל. המייסדים הגדירו את מטרת המכון כלאפשר לאזרחי מדינת ישראל ללמוד יהדות במסגרת אקדמית מקרבת, המכבדת את הדרכים השונות ביהדות המודרנית ומתבססת על עמדה רוחנית של "כלל ישראל" בכך שהיא מפגישה לומדים מרחבי מדינת ישראל והתפוצות וממגוון רחב של ביוגרפיות יהודיות (בעיקר). המכון נקרא על שם הרב ד"ר שניאור זלמן שכטר, חוקר ומחנך אשר נחשב לאחד מגדולי ההוגים של היהדות הקונסרבטיבית. תחילה נפתחה התוכנית ללימודים לקראת תואר שני, כשלוחה של בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) אשר העניקה תואר אקדמי אמריקאי.

בשנת 2005 קיבל המכון הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה לפעול כמוסד אקדמי ישראלי שמוסמך להעניק תואר שני M.A. במדעי היהדות.

באביב 2012 הושלמה בנייתו של הקמפוס החדש של המכון, שנמצא בצמוד לבניין הישן, בתכנון האדריכלית עדה כרמי מלמד, כלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז. במקביל הושלמה בנייתו של מרכז נוסף של המכון, בשכונת נווה צדק בתל אביב יפו. במרכז, "נווה שכטר - מרכז לגסי הריטג' לתרבות יהודית", מתקיימת פעילות של לימוד וחוויה יהודית בבית מדרש, בסדנאות ובסדרות, מופעי מוזיקה וכיתות אומן, תערוכות, חוגים למשפחה וסיורים. בנוסף נערכת במקום פעילות קהילתית של חגיגה וציון מועדים בסדר הזמנים העברי.

נכון לשנת 2019 לומדים במכון כ-400 סטודנטים ועד כה השלימו את לימודיהם יותר מ־1700 בוגרים, רובם אנשי חינוך מתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

תוכניות לימוד לתואר שני

מכון שכטר מציע תוכנית רב-תחומית לתואר שני במדעי היהדות הכוללת: מקרא, תלמוד והלכה, מדרש ואגדה, מחשבת ישראל, תולדות עם ישראל, לימודי ירושלים וארץ ישראל, לימודי מגדר ופמיניזם, האומנויות ביהדות, יהדות ספרד וארצות האסלאם, יהדות זמננו/לימודי ישראל ותולדות הציונות, חינוך יהודי ועוד.

המכון מציע מספר תוכניות מיוחדות:

  • מרפא - תוכנית ללימודי ליווי רוחני, מורשת ישראל ויהדות, המעניקה הכשרה לסיוע ליחידים ומשפחות המתמודדים עם מצוקות שונות. ניתן לשלבה במסגרת אקדמית עם לימודים לתואר שני במדעי היהדות עם התמחות בלימודי משפחה וקהילה, אך ניתן ללמוד במסלול של לימודי תעודה או לצורך העשרה מקצועית בלבד (לאחיות, לאנשים ונשים ממקצועות הטיפול ולמחנכים) בלבד. בוגרי התוכנית מקבלים עם סיום הלימודים תעודה בליווי רוחני על פי מודל ה-CPE המוכרת על ידי העמותה ללווי רוחני בישראל.[1]
  • משל"י - תוכנית המשלבת לימודים לתואר שני במדעי היהדות עם חברותא וקורסים המעניקים כלים לעשייה קהילתית (בשיתוף בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר).
  • מקב"י - "מנהיגות קהילתית ברוח היהדות" המעניקה כלים מקצועיים הדרושים לעבודת הקהילה ולהתמודדות עם אתגרי עידן האינדיבידואליזם והקפיטליזם, ובוחנת את הקהילתיות בעיני המסורת היהודית.

הלימודים לתואר השני מרוכזים ביום בשבוע.

מכוני מחקר

במכון פועלים חמישה מכוני מחקר:

  • המרכז לחקר ההלכה ויישומה, הוקם בשנת תשנ"ו על מנת לפרסם ספרות הלכתית בעברית, אנגלית, רוסית, ושפות אחרות וזאת כדי לסייע ליהודים ללמוד הלכה ולקיימה. המכון מפרסם תשובות שנכתבו במאה העשרים, תשובות של ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל, מדריכים הלכתיים בשפות שונות וספרים העוסקים בפילוסופיה של ההלכה. באתר האינטרנט תשובות לימינו, מתפרסמות תשובות לשאלות בענייני הלכה
  • המרכז לחקר האישה בהלכה, אשר חוקר את מעמדן של הנשים בהלכה ואת השלכותיו על מצבן של הנשים בישראל של ימינו. עיקר פעילותו של המרכז ממוקדת במחקר סוגיית הנשים העגונות ומסורבות הגט בישראל ובניסיון לפתח פתרונות מעשיים לפתרונה.
  • המרכז ליהדות ואומנויות, הוקם בשנת תשס"א על מנת לחפש ולטפח נקודות מגע בין מדעי היהדות והאמנויות. המרכז תומך בתחום "האמנויות ביהדות" בתוך התוכנית לתואר שני של מכון שכטר וכותב תוכניות לימודים עבור בתי ספר תל"י. המרכז הקים בשיתוף קרן תל"י אתר אינטרנט המוקדש כולו לאמנויות ביהדות.
  • המרכז לחינוך לעמיות יהודית הוקם על ידי קבוצה של חוקרים ואנשי חינוך על מנת להוות כתובת לארגונים בישראל ובתפוצות המעוניינים לקדם נושאים כגון: מדיניות חינוכית, תוכניות לימודים, תכנון ומחקר, פיתוח מנהיגות, הכשרה מקצועית, תוכניות מפגש בין תרבותי והערכה. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם מכון שכטר מתוך שאיפה ליצור במסגרת המכון מסגרות להכשרה מקצועית ומסלולים אקדמיים בתחום.
  • המרכז ליהדות וביו-סוציולוגיה פרויקט החוקר התנהגות דתית בכלל ומנהגים יהודיים בפרט בראי הפסיכולוגיה האבולוציונית.

מפעל המדרש

במכון שכטר פועל מפעל המדרש, ששם לו למטרה להוציא לאור מהדורות מדעיות של מדרשי חז"ל שטרם זכו למהדורה כזו. במפעל זה לוקחים חלק כמה חוקרים העובדים על הכנת המהדורות, הפירושים והמבואות. רוב המהדורות של מפעל המדרש החלו את דרכן בעבודות דוקטורט של המהדירים, חלקן לפני כמה עשורים, ובשנים האחרונות מגיעות לידי גמר. עורכי הסדרה הם דוד גולינקין ושמא פרידמן.

עד עתה ראו אור המהדורות הבאות (בסוגריים שם המהדיר והשנה):

מהדורות אחרות שעתידות לראות אור בשנים הקרובות:

מלבד המהדורות המדעיות המודפסות, מפעל המדרש מפרסם גם מהדורות סינופטיות של המדרשים שכבר ראו אור (וגם של אחדים שטרם יצאו). מהדורה סינופטית היא הצגת הטקסט של כל כתבי היד של החיבור באופן משווה, שורה תחת שורה, כדי לאפשר למעיין הבנה טובה יותר של נוסח החיבורים. המהדורות הסינופטיות זמינות באופן חופשי ב אתר האינטרנט של המפעל.

מלבד זאת, מוציא מפעל המדרש ספרות מחקרית בנושא מדרשי חז"ל. במסגרת זו ראו אור בינתיים שני ספרים:

  • אגדות היהודים מאת לוי גינצבורג, מהדורה חדשה וממופתחת (מהדיר דוד גולינקין, 2009).
  • מנחה ליהודה: יהודה תיאודור ועריכתם של מדרשי האגדה הארץ־ישראליים (מאת תמר קדרי, 2017). חלקו הראשון של הספר סוקר את תולדות חייו של יהודה תיאודור, את מפעלו המחקרי ואת חקר העריכה של מדרשי האגדה מימיו ועד היום; והחלק השני של הספר הוא תרגום ראשון לעברית של סדרת מאמריו של תיאודור "הקומפוזיציה של מדרשי האגדה", שפורסמו בגרמנית בין השנים 18791881.

עמותות חינוך

לצד מכון שכטר פועלות עוד שלוש עמותות העוסקות בקידום חינוך יהודי רב-גוני בארץ ובתפוצות ושמציעות מגוון תוכניות חינוכיות להעשרה יהודית:

מפעלים נוספים

למכון שכטר עוד כמה מפעלים:

  • פרס ליבהבר לעידוד סובלנות דתית בישראל בסך 40,000 $ הוענק במשך 18 שנה עד לשנת 2015.
  • קיום כנסים וימי עיון אקדמיים בנושאי חינוך ויהדות, ארץ ישראל, מגדר, ראייה אבולוציונית על מנהגים יהודיים ועוד.
  • קיום הרצאות וימי לימוד לציבור הרחב.
  • הוצאה לאור של ספרים אקדמיים ופופולריים במדעי היהדות, במטרה להנגיש לציבור הישראלי את מה שהמכון מחשיב למיטב שבספרות היהודית בכלל ובמחקרי המכון בפרט.
  • פרסום ספרות הלכתית העוסקת בסוגיות הלכתיות עכשוויות, עבור קהילות יהודיות בארץ ובעולם על ידי מרכזי המחקר השונים.

סגל המכון

על הסגל הקבוע של המכון נמנים כ-25 אנשי אקדמיה וחוקרים בתחומי ההלכה, מחשבת ישראל, המקרא, לימודי ארץ ישראל ועוד. בנוסף אליהם ישנם עוד כ-40 מרצים מן החוץ.

בראש המכון עומד פרופ' דורון בר[2], גאוגרף היסטורי ומרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל, שהחליף בסתיו 2015 את פרופ' דוד גולינקין שממשיך לשמש כמרצה לתלמוד והלכה במכון.

החל משנת הלימודים תשע"ט הדיקנית היא ד"ר תמר קדרי. קודמיה בתפקיד: ד"ר ארי אקרמן (תשע"ו-תשע"ח), פרופ' דורון בר (תשע"ג-תשע"ה), פרופ' רינה לוין-מלמד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תכנית אקדמית מקצועית - מרפא, www.marpeh.org.il (בhe-IL)
  2. ^ מינויים חדשים במכון שכטר
אביגדור שנאן

אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, ספרות יידיש ופולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

אליעזר שביד

אליעזר שביד (נולד ב-7 בספטמבר 1929) הוא מחשובי חוקרי מחשבת ישראל, הוגה דעות ומחנך. פרופסור אמריטוס למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל בחקר מחשבת ישראל לשנת ה'תשנ"ד 1994.

אסתר רבה

אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.

המדרש מחולק לעשרה חלקים. בעריכתו הקדומה חולק לשישה חלקים שאת חלקו האחרון חילקו לחמישה וכך נוצרו עשרה חלקים. מקורות המדרש הם תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי ומדרשי אגדה כבראשית רבה וויקרא רבה. את עריכת חלקו הראשון של המדרש מתארכים לתקופת האמוראים וחלקו השני נכתב כנראה בין המאה ה-11 ואיחוד המדרש נעשה בין המאה ה-12 לבין המאה ה-13, שהוא שואב את חלקו מתרגום שני למגילת אסתר וכן מיוסיפון.

מדרש אסתר רבה נקרא בכתבי היד בשמות "מדרש אחשורוש" או "אגדת אחשורוש". במדרש שמות רבה מופיעה הפניה לדרשה במדרש אסתר רבה תחת השם 'מגילת אחשורוש'[דרוש מקור]. בהקדמות למדרש אצל חכמי ימי הביניים נמצאים שמות נוספים כמו "מגילת סתרים" המיוחס לרב נסים גאון ו"תלמוד תורה" המיוחס לרבי יעקב בן חננאל סיקילי.

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר נוסד בשנת 1984 במטרה להכשיר רבנים מסורתיים (קונסרבטיביים) בישראל. עד כה בית המדרש הסמיך לרבנות 94 גברים ונשים. בוגרי בית המדרש מכהנים בקהילות מסורתיות בישראל ובעולם, מלמדים בבתי ספר תל"י, בכלל מערכת החינוך ובמסגרות אקדמיות, מנחים ומנהלים בתי מדרש קהילתיים ופרויקטים חינוכיים ועובדים בליווי רוחני.[דרושה הבהרה]

דוד בריקסטון

ד"ר דוד בריקסטון (נולד ב-31 במרץ 1953) הוא איש חינוך, פובליציסט, ממנהיגי הציונות הקונסרבטיבית. סגן יושב ראש הסוכנות היהודית מאז 2017. בשנים 2010–2017 שימש סגן יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית. ד"ר בריקסטון מתגורר בירושלים, נשוי לגבריאל, ילידת צ'ילה ואב לשלושה.

דוד גולינקין

הרב פרופ' דוד גוֹלִינְקִין (Golinkin; נולד ב-1955) הוא רב קונסרבטיבי, חוקר תלמוד והלכה ישראלי, פרופסור למשפט עברי והלכה, כיהן כרקטור ונשיא מכון שכטר למדעי היהדות עד 2015. כיום משמש כנשיא "שוחרי שכטר בע״מ", ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר.

דורון בר

פרופסור דורון בָּר (נולד ב-6 ביולי 1965) הוא גאוגרף היסטורי ישראלי, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות. מחקריו של בר בוחנים את הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, וכן את ההתפתחות של המקומות הקדושים ותופעת העלייה לרגל החל מהעת העתיקה ועד למאות ה-19 וה-20.

דליה עופר

דליה עופר (נולדה ב-8 בינואר 1939) היא פרופסור אמריטה במכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, ומרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית בירושלים.

יובל ריבלין

יובל ריבלין (נולד ב-22 באוגוסט 1968) הוא חוקר קולנוע והיסטוריה, מבקר קולנוע ומרצה במגוון מוסדות לימוד בישראל. תחום התמחותו הוא קולנוע וזהות יהודית, ובנושא זה פרסם עשרות מאמרים ואת ספרו "העכבר ששאג – על זהות יהודית בקולנוע האמריקני והישראלי".

בין היתר הוא מלמד במרכז הרצוג, בבית הספר לקולנוע "מעלה", במכללת עלמא, במכללת אפרתה, במכללת יעקב הרצוג, בבית אבי חי, בסינמטק ירושלים, בסינמטק תל אביב, בבית שמואל, בבית הספר לחינוך של יד ושם, במכון ון ליר, במכון שכטר למדעי היהדות, במרכז זלמן שזר ובתיכון הימלפרב. בעבר גם לימד באוניברסיטה העברית בירושלים.

מגילת השואה

מגילת השואה הן שמן של מספר יצירות ספרותיות, שנכתבו במטרה לשמר את זכר השואה. מגילות השואה נכתבו על מנת להוות חלק מסדר התפילות, במטרה שיקראו ביום השואה מדי שנה בשנה, בדומה לקריאת מגילת איכה בליל תשעה באב. כותבי המגילות ניסו לכתוב טקסט דתי אשר יטמיע את זיכרון השואה בחיים הדתיים וכך יבטיח כי אסון השואה לא ישכח.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נעשה ניסיון של רבנים אורתודוקסים בישראל לגבש "סדר תפילות ליום השואה". סדר זה שולב בסידור "ואני תפילתי" בהוצאת התנועה המסורתית בישראל. גם סידור "שים שלום" שפורסם בארצות הברית הכיל גרסה של סדר תפילות זה.

מדרש שמואל

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב'). נקרא גם אגדת שמואל, או אגדתא דשמואל.

משה בנוביץ'

משה בנוביץ (נולד ב-16 באוקטובר 1962) הוא חוקר תלמוד והלכה ישראלי, פרופסור מן המניין במכון שכטר למדעי היהדות. מחקריו מתמקדים בתולדות ההלכה וניתוח טקסטים תלמודיים בענייני שבועות ונדרים, קריאת שמע ותפילה, ברכות ומועדים. בשנים האחרונות מקדיש בנוביץ את עיקר עבודתו המחקרית לכתיבת פירושים מדעיים לפרקים שלמים בתלמוד הבבלי, ועד כה ראו אור פירושיו לשישה פרקים.

נווה שכטר

נווה שכטר, מרכז לגסי הריטג' לתרבות יהודית, הוא מרכז יהודי רוחני יוצר בתל אביב-יפו.

המרכז, השוכן במבנה ההיסטורי של קפה לורנץ, מציע לימוד וחוויה יהודית בבית מדרש, בסדנאות וסדרות, מופעי מוזיקה וכיתות אמן, חוגים למשפחה וסיורים, תוך שימת דגש על אמנות ויצירה, פילוסופיה והגות.

בין היתר, מציע נווה שכטר פעילות קהילתית הפתוחה לקהל הרחב במסגרת לימוד, חגיגה וציון מועדים בסדר הזמנים העברי וכן השכרת אולמות להופעות מוזיקליות או לאירועים חברתיים ועסקיים אחרים. נווה שכטר מהווה חלק מפעילות עמותת מדרשת ירושלים, הפועלת כאגף החינוך לציבור מטעם מכון שכטר למדעי היהדות.

עדה כרמי-מלמד

עדה כרמי-מלמד (נולדה ב-24 בדצמבר 1936, תל אביב) היא אדריכלית ישראלית, מן הבולטות ביותר כיום באדריכלות הישראלית וכלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשס"ז.

פרס ליבהבר

פרס מרק והניה ליבהבר לעידוד סובלנות דתית בישראל מוענק על ידי מכון שכטר למדעי היהדות החל משנת 1997 עבור תרומה משמעותית להשגת סובלנות דתית ופתיחות תרבותית בישראל.

הפרס נוסד בעקבות רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בשנת 1995 ביוזמת הרב מרק ליבהבר, ממנהיגי הקהילה היהודית בצפון אמריקה ואשתו ד"ר הניה ליבהבר. הפרס כולל מענק כספי בשווי של 40,000$. חתן הפרס נבחר על ידי ועדה ציבורית, ועליו להדגים בפעולותיו והתבטאויותיו מחויבות לעקרונות הדמוקרטיה והסובלנות בשילוב עם ערכי היהדות.

רשימת הזוכים:

תשע"ה - אתי אנקרי, והרב ד"ר בני לאו

תשע"ד - אהוד בנאי, ומיכה גודמן

תשע"ג - דב אלבוים, וקובי אוז

תשע"ב - הרב פרופ' דוד הרטמן ופרופ' נעמה צבר בן-יהושע

תשע"א - יהורם גאון והרב פרופ' נפתלי רוטנברג

תש"ע - ג'קי לוי ושלמה גרוניך

תשס"ט - מוקי צור

תשס"ח - הרב מיכאל מלכיאור

תשס"ז - דבורה גולדמן גולן

תשס"ו - רותי להבי

תשס"ה - אסנת אלנתן

תשס"ד - יהודית אדלמן גרין

תשס"ג - ד"ר גילי זיוון ושרון לשם-זינגר

תשס"ב - ד"ר אריה גייגר

תשס"א - הרב רוברטו ארביב

תש"ס - שי זרחי

תשנ"ט - במבי שלג

תשנ"ח - הושע פרידמן בן שלום

רחוב אילת

רחוב אילת ביפו הוא המשכה של דרך יפו עד שדרות ירושלים. הרחוב מהווה גבול בין השכונות: נווה צדק, פלורנטין, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, ושכונת נוגה. בסוף רחוב זה נמצא "מגדל נווה צדק". בקצה רחוב אילת נמצא מבנה טרנספורמציה שהוקם בשנות ה-30 ומיועד לשימור. בתחילה נקרא הרחוב בשם: דרך הגמלים ולאחר מכן נקרא בשם: דרך שכם ואחר כך בשם: "רחוב מוסתקים" על שמו של "עלי אפנדי מוסתקים" שהיה איש עסקים ידוע ביפו.

לאחר קום המדינה נקרא בשם: רחוב 298 עד שהוחלף שמו אל רחוב אילת. ברחוב כמה אתרים חשובים וגם היסטוריים כגון:

תחנת הרכבת יפו.

מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל במספר 50 פינת רחוב אליפלט.

מכון אבני המתפרש על פני 17 בניינים וסביבו חנויות רבות למוצרי אומנות.

בבניין מספר 21 שכנה הגימנסיה העברית "הרצליה" קודם שעברה אל בניינה השלישי ברחוב הרצל.

בבניין מספר 57 פעל בעבר קפה לורנץ - כיום מכון שכטר למדעי היהדות.

בקצה הרחוב ניצב מגדל נווה צדקהרחוב הוא חלק מן הציר היסטורי דרך יפו-שכם המחבר את דרך יפו עם רחוב רזיאל ובו מצויים מבנים ערביים עתיקים.

שיר השירים רבה

מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים. המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם.

שמא פרידמן

הרב פרופ' שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.

תל"י (תוכנית חינוכית)

תוכנית תל"י (ראשי תיבות: תגבור לימודי יהדות) היא תוכנית חינוכית שמפעילה קרן תל"י בשיתוף משרד החינוך ומטרתה לתגבר את לימודי היהדות ברוח פלורליסטית במסגרת חיי היומיום של החינוך הממלכתי. קרן תל"י מזוהה עם התנועה הקונסרבטיבית ונמצאת תחת החסות האקדמית של מכון שכטר למדעי היהדות.

התוכנית מהווה חלופה למערכת החינוך הממלכתי הרגילה ולמערכת החינוך הממלכתי-דתי ושואפת לעצב אישיות רחבת אופקים והומניסטית שעולמה מורכב הן מרבדי התרבות היהודית והן מרבדי התרבות הכללית.

ראשית התוכנית בשנת 1976, בהקמת בית הספר הראשון בגבעה הצרפתית בירושלים. תוך עשור הוקמו מסגרות בעשרה יישובים נוספים בארץ. בשנת 1987 הוקמה "קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י", גוף ארגוני-חינוכי, שתפקידו להעניק סיוע כלכלי ופדגוגי לבתי-ספר שביוזמה.

התוכנית פועלת בכ-300 בתי-ספר וכיתות גן בישראל.

מנכ"ל קרן תל"י הוא ד"ר איתן שיקלי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.