מכון מאיר

מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה. ממוקם בשכונת קריית משה. משתייך לזרם הדתי לאומי.

המכון קרוי על שם אליעזר מאיר ליפשיץ[1] שנפל במלחמת יום כיפור. הוא הוקם בשנת תשל"ד (1974) על ידי הרב דב ביגון הממשיך לעמוד בראשו. במכון קיימות מחלקות לדוברי עברית, רוסית, אנגלית, ספרדית וצרפתית. לומדים בו כארבע מאות תלמידים. כמו כן ישנו במכון אולפן גיור, מסגרת נפרדת לבנות הנקראת מכון אורה שבה לומדות כשישים בנות, ואולפן לעולים חדשים בשיתוף עם משרד החינוך.

Dov Bigon דֹב ביגון
הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו

פעילות ודרך חינוכית

הר"מים במכון הם: הרב יורם אליהו, הרב ערן טמיר, הרב אייל ורד, הרב אורי שרקי, הרב מרדכי ענתבי, הרב שמעון בן ציון, הרב יהודה בן ישי, הרב בן נתן, הרב חגי לונדין, הרב ראובן פיירמן, הרב ליאור אנגלמן הרב יואב מלכא, הרב שמעון מן, הרב עוזי ביננפלד, הרב זיו רווה, הרב רענן ביגון והרב אריה מרזר. בשנת תשמ"ז עמד בראשו הרב יוסף כרמל.

המוטו של המכון מבוסס על משנתו של אהרון הכהן: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", וגם "יהדות בנחת רוח".

במכון שני מסלולי לימוד עיקריים: אמונה וגמרא. לצד לימודי גמרא במתכונת ישיבתית רגילה, מתקיימים במכון גם לימוד האמונה, כלומר, לימוד מחשבת ישראל. הדגש העקרי בלימודי האמונה במכון הוא על לימוד משנתו של הרב קוק.

בנוסף ללימודים בעלי אופי כללי, כל תלמיד יושב עם רבו לפחות פעם בשבוע להוראה ולמידה אישית.

במכון מתבצעת פעילות חברתית ענפה הכוללת טיולים, מסיבות ראש חודש, ימי עיון ושבתות. אופיו של המכון מושפע במיוחד על ידי המחלקה הישראלית המונה כמאתיים תלמידים. רוב רבני מכון מאיר הם בוגרי המכון עצמו או ישיבת מרכז הרב. המכון פועל להחזרה בתשובה בדרך הציונות הדתית. בוגריו משתלבים בכל קהילות הציונות הדתית ברחבי הארץ וחלקם אף משמשים כרבנים במכון עצמו.

החל משנות ה-70 ועד היום ממוקם המכון בשדרות המאירי בשכונת קריית משה ירושלים[2]. בשלהי שנות ה-80 למדו במכון כ-300 תלמידים. רוב התלמידים שהו במכון כשנה-שנתיים[3].

פרסומיו של המכון

ערוץ מאיר

ערוץ מאיר
מדינה ישראל
קטגוריה יהדות
תאריך השקה חנוכה תשס"ה
בעלות מכון מאיר
שפה עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית וגרמנית.
http://tvmeir.com/

למכון אתר אינטרנט שבו ניתן לקרוא ולצפות בשיעורים הניתנים במכון בשידור ישיר.

הערוץ נוסד בחודש טבת ה'תשס"ה כדי לאפשר לציבור המעוניין בכך להעמיק שורשיו ביהדות ולחזק את יסודות האמונה. הערוץ משדר לאורך היום שיעורי תורה מכיתות מכון מאיר במבחר נושאים: אמונה, הלכה, מוסר, תנ"ך, פרשת השבוע ונושאים אקטואליים. בערוץ מועברים שיעורים מפי עשרות רבנים. חלק משיעורי הערוץ מופצים על גבי תקליטורים.

הערוץ מאפשר לצופיו לשאול שאלות בשידור חי, לצפות בארכיון השיעורים, לקרוא את "באהבה ובאמונה" (עלון פרשת השבוע שמופץ ב־80,000 עותקים בבתי כנסת) או לקבלו בדואר אלקטרוני, לקבל עדכונים שוטפים באמצעות RSS ועוד.

בערוץ מאיר ניתן לצפות בשיעורים גם לאחר ששודרו; בארכיון מעל 10,000 שעורי תורה בוידאו בעברית וכן שעורי תורה בחמש שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית וגרמנית.

בערוץ מועברים שיעורים בנושאים הבאים:

בשנת תש"ע החל ערוץ מאיר בשידור תוכנית ראיונות, שבה מראיין הרב חגי לונדין דמויות, בהן אפי איתם, הרב חנן פורת וד"ר גבי אביטל.

ב-2010 זכה הערוץ בפרס אגרסט "על פעילות בהכנת תוכניות במגוון נושאים ביהדות,על התמסרות להנחלת מורשת תורת ישראל וארץ ישראל בקרב הציבור, על הרחבת אופקים והעמקה באוצרות הרוח של ישראל ועל בניית אלטרנטיבה תרבותית ערכית והפיכת הרגלי הפנאי של אוכלוסייה מגוונת"[4].

ערוץ מאיר בטלוויזיה

בפברואר 2013 החלו (במקביל לערוץ מאיר באינטרנט) שידורי הערוץ גם בטלוויזיה בכבלים - בערוץ 96 של חברת HOT. לאחר מכן התחיל הערוץ לשדר גם בחברת yes. בשנת ה'תשע"ה עבר הערוץ לאפיק 181 ב-HOT אך סיים הערוץ את שידוריו ב HOT בפברואר 2018. הערוץ הפסיק לשדר גם ב-yes. הערוץ כולל שיעורים של רבני המכון, חלקם מיוחדים לערוץ; שיעורים ברוסית, צרפתית, אנגלית, וספרדית; תוכניות ערוץ מאיר לילדים וכן תוכניות מקור.

תוכניות המקור

  • בשביל ישראל - תוכנית טיולים ומפגש עם אנשים בארץ ישראל
  • בגלל הרוח - תוכנית ראיונות
  • בא בזמן - תוכנית סביב מעגל השנה עם הזמר יצחק מאיר
  • ניגון של הלב - תוכנית מוזיקה ומפגש עם אומנים בהנחיית הרב דוד מנחם
  • רוח נשית - תוכנית ראיונות עם נשים
  • מתחיל בחינוך - הרב יונה גודמן על חינוך ילדים
  • דרכי חיים - סדרת תוכניות בנושאי רפואה, משפחה, חינוך, משפט וכלכלה

ערוץ מאיר לילדים

ערוץ מאיר משדר משנת תשס"ז תוכניות ילדים באתר תחת השם ערוץ מאיר לילדים.

באהבה ובאמונה

מכון מאיר מוציא לאור מדי שבוע עלון שבועי בשם באהבה ובאמונה המופץ ברוב בתי הכנסת בארץ המשתייכים לזרם הדתי לאומי.

מבוגריו הידועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קישור לדף הזיכרון לאליעזר מאיר ליפשיץ, באתר מכון מאיר
  2. ^ לבקשת רבים, דבר, 28 במרץ 1976, עמ' 1
  3. ^ שיבה ליהדות - במכון מאירמעריב, 28 באוגוסט 1987, עמ' 137
  4. ^ פרס אגרסט לתרבות יהודית לשנת תשע"א הוענק ל"ערוץ מאיר"
אביחי רונצקי

הרב אביחי (אבי) ניסן רונצקי (י"ד בתשרי ה'תשי"ב, 14 באוקטובר 1951 – ט"ז בניסן ה'תשע"ח, 1 באפריל 2018) היה רב ציוני דתי, הרב הצבאי הראשי החמישי של צה"ל (בשנים 2006–2010), קצין בדרגת תת-אלוף וראש ישיבת איתמר.

אהרן רזאל

אהרן יוסף רזאל (נולד ב-ב' באלול ה'תשל"ד, 20 באוגוסט 1974) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, ופזמונאי ישראלי.

אורי שרקי

הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד בתשי"ט, 1959) הוא ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים. ביולי 2019 מונה לרב תנועת הנוער עזרא.

אלישע וישליצקי

הרב אלישע וישליצקי (כ"ז באדר א' ה'תשי"ד, 2 במרץ 1954 – כ"ה בטבת ה'תשע"ט, 2 בינואר 2019) היה רב דתי לאומי, ממייסדי בית המדרש "מהו"ת" ממייסדי הגרעינים התורנים ומחבר ספרים. לימד בישיבת מרכז הרב.

אפי איתם

אפי איתם (נולד ב-25 ביולי 1952, ג' באב ה'תשי"ב) הוא תת-אלוף במיל', בעל עיטור המופת, חבר כנסת ושר לשעבר וכן יושב ראש המפד"ל (2004-2002) ויושב ראש מפלגת אח"י. כיום (2014) משמש כנשיא חברת "ג'ני אנרג'י אינטרנשיונל", שחברה בת שלה, IEI, פועלת בין השאר להפקת נפט מפצלי שמן בארץ.

באהבה ובאמונה

באהבה ובאמונה הוא עלון פרשת שבוע בהוצאת מכון מאיר.

העלון החל להופיע בשנת תשנ"ה, כדף A4 בצבע אחד, ומבנה העלון ועיצובו שופרו במשך השנים. המאמר הפותח את העלון, בכותרת "נכון לעכשיו", נכתב בידי ראש המכון, הרב דב ביגון, ועוסק לרוב בקישור האקטואליה לתכני פרשת השבוע.

בעלון מתפרסם מדי שבוע מאמר של הרב שלמה אבינר, שבו מתפרסמות שאלות שהופנו אל הרב, הדרכות לחיים או מאמרים בנושאים תורניים-הלכתיים והשקפתיים. בעבר התפרסמו בעלון סיפור לילדים, גם הוא מאת הרב אבינר, "פינת החינוך" של הרב אלישע אבינר, ומאמר של הרב יעקב פילבר עם נגיעה לאירועים אקטואליים. רבנים נוספים שכותבים בעלון הם הרב עזריאל אריאל והרב ערן טמיר.

בכסלו תשס"ח, הגיליון התרחב לחוברת בגודל A4 מהודקת בסיכות. בעקבות קשיים כלכליים של מכון מאיר, צומצם מספר העמודים בשנת 2014 לארבעה.

במשך שנים רבות יצא העלון לאור על ידי חברת "פרסומי ישראל ושות'", אך בפברואר 2010 נוצר סכסוך בין מכון מאיר למו"ל על רקע סירוב העלון לכלול בו מאמר של הרב פרופ' נריה גוטל על היחס לאקדמיה. בעקבות הסכסוך הופסקה ההתקשרות העסקית בין המכון למו"ל אשר החל להוציא עלון מתחרה בשם "גילוי דעת", ו"באהבה ובאמונה" עבר להוצאה עצמית של מכון מאיר.

בכ"ה בטבת תשע"ב נמתחה ביקורת על העלון לאחר שתמונתה של רות פוגל הופיעה בפרסום בעיתון כשהיא מטושטשת. לאחר הסערה שחלה פרסם העלון התנצלות בעמוד הראשי.

העלון מופץ בשש שפות: עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, גרמנית וספרדית.

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

בעברית מודרנית משמש הכינוי "גאון" לציון יכולת שכלית גבוהה, ובהקשר התורני כתואר חשיבות תורני כללי, המתייחס לכל תלמיד חכם גדול.

דב ביגון

הרב דֹב ביגון (בייגין; נולד ב-1940) הוא ראש ישיבת מכון מאיר ומדרשת מכון אורה.

חגי לונדין

הרב חגי לוּנדין (נולד בי"ב באלול תשל"ה, 19 באוגוסט 1975) הוא ר"מ בישיבת אפיקי דעת בשדרות ומרצה במקומות נוספים, מנהל התוכן של ערוץ מאיר, מחבר סדרות ביאורים לכתבי הראי"ה קוק וראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו.

יגאל לוינשטיין

הרב יגאל לוינשטיין (נולד בשנת 1956) הוא ראש המכינה הקדם צבאית בני-דוד שבעלי שאותה הקים עם הרב אלי סדן.

יוסף קלנר

הרב יוסף קלנר (נולד בג' בניסן ה'תשט"ו; 26 במרץ 1955) הוא ר"מ במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ומלמד במקומות נוספים. נחשב לבקיא בכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובכתבי בנו הרב צבי יהודה קוק. חיבר בין היתר את "מילון הראי"ה".

מכון אורה

מכון אורה היא מדרשה ללימודי יהדות לבנות. המכון מיועד לבנות לא-דתיות, דתיות ובעלות תשובה. המדרשה ממוקמת בשכונת גבעת שאול בירושלים.

מסכת סנהדרין

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי.

בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 112 דפים.

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהתבארו דיני הנזיקין במסכת הנזיקין (על שלושת חלקיה), "התחיל לדבר על הדיינין גוזרי הגזירות והדינין ההם".

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). כינוי זה מבוסס על השם "סבורא", שמופיע בתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין, שפירושו בעל סברא, מבין דבר.

המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא איגרת רב שרירא גאון.

בשונה מקודמיהם, האמוראים, שיצרו את התלמוד, עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד. לסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי – ליקוט גרסאות והשוואת נוסחאות, ויש מדבריהם שנכנסו לגוף התלמוד. בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד. מלבד זאת, לא הותירו הסבוראים אחריהם טקסט כתוב, בשונה מכל שאר תקופות ישראל, לכן הידע עליהם הוא דל ביותר.

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה. שיא הקדושה הוא האל שהוא נבדל במהותו מכל העולם הזה, והוא בדרגת הבדלה שאין שני לה. פן נוסף של קדושה הוא דבר שהובדל על ידי האל או לשם האל. הדבר המובדל יכול שיהיה קבוצה אתנית (עם ישראל), גזעי (כהנים), אדם (בכור), בעל חיים (בכור בהמה טהורה), זמן (שבתות וחגים), מעשה (תפילה, תלמוד תורה), מקום (בית המקדש) או חפץ (ספר תורה).

קריית משה

קריית משה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי". השכונה נמצאת בגובה של 820 מטרים מעל פני הים והיא בין השכונות הגבוהות בירושלים.

מצפון גובלות בתחומה שכונת גבעת שאול והכניסה לירושלים, מדרום שכונת בית הכרם, ממזרח שדרות הרצל וקריית הממשלה, וממערב אזור התעשייה גבעת שאול. השכונה תוכננה במקור כשכונת גנים, אך כיום אופי זה השתנה. בשכונה שוכנים מוסדות חינוך רבים.

השכונה נחשבת לשכונה פשוטה וצפופה יחסית לגודלה, מתגוררים בה כ-9,300 תושבים.

שלמה אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר (נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא ראש ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית. עורך שיחותיו של רבו הרב צבי יהודה קוק. נודע גם בספרים הרבים (למעלה מ-200 בשפות שונות) שיצאו על פי שיעוריו ובתשובות ההלכתיות הרבות שהוא עונה מדי יום.

תנאים

תַּנָּאִים הוא כינוי לחכמי ישראל בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא. רבים מהתנאים היו שותפים ביצירת המשנה. לאחר תקופת התנאים החלה תקופת האמוראים שהם היו חכמי הגמרא.

המילה תנא פירושה שנה, למד, כלומר למסור את התורה שבעל פה.

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים.

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים [דרוש מקור].

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.