מכון ירושלים

מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

מלבד ספרים רבים, מפרסם המכון גם ירחון בשם "מוריה". המכון מעסיק חוקרים ועורכים רבים, בכמה שלוחות ברחבי ישראל. בנשיאות המכון עומדים רבנים מפורסמים, המייעצים לאנשי המכון בתחומים שונים. בשנת תשל"ז זכה המכון בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים

המכון ופעולותיו

מכון ירושלים נוסד במחצית שנות השבעים על ידי הרב יוסף בוקסבוים ובעידודו של הרב שלמה זלמן אויערבך. הרב בוקסבוים, שהיה בעל ידע אישי רב בנושאי ביבליוגרפיה תורנית והיסטוריה יהודית, החל כבר בשנת ה'תשכ"ח (1968) לערוך את הספר "אוצר מפרשי התלמוד", שהוא ליקוט דבריהם של מאות ראשונים ואחרונים, מסודרים וערוכים מחדש לפי סדר סוגיות התלמוד הבבלי. תחילה עסק עמו בכך גם הרב משה הרשלר, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, שהיה אף הוא מהבקיאים בספרות התורנית לדורותיה, ולאחר מכן צורפו אישים נוספים לצוות ההוצאה לאור.

באותן שנים החל בוקסבוים לעסוק בהוצאה לאור מחדש של ספרי ראשונים רבים, בין פירושיהם לתלמוד ובין תשובותיהם בהלכה. הוא השיג כתבי יד של הספרים, חלקם מקוריים וחלקם צילומים מספריות מפורסמות, והוציא לאור מהדורות המבוססת על פענוח והשוואה של כתבי היד הללו. בוקסבוים נהג להוסיף לספרים מבוא מפורט, המלמד על אותם רבנים ועל ספריהם. אחדים מהמבואות הללו הם יצירה ספרותית בפני עצמם.

במחצית שנות השבעים הוקם רשמית "מכון ירושלים", והחל להרחיב את פעולות ההדרה וההוצאה לאור. הוקמו קבוצות עבודה רבות, המתמקדות כל אחת בתחום מסוים. על הקבוצות הללו נמנים: "מפעל תשובות הראשונים", שההדיר ספרי שו"ת רבים של הראשונים, ביניהם הרי"ף, הרא"ש, הרשב"א ועוד, "מפעל הטור השלם" שהוציא לאור, בשיתוף עם "מוסדות שירת דבורה" את הספר "ארבעה טורים" (לרבי יעקב בן אשר) ומפרשיו, בעריכה חדשה ומוגהת, "מפעל שולחן ערוך השלם", המוציא לאור, בשיתוף עם מכון "מורשה להנחיל", את כרכי השולחן ערוך במהדורה חדשה ומוגהת, "מפעל תורת חכמי ליטא" העוסק בתורתם של ראשי הישיבות ותלמידי החכמים שחיו בליטא, "מפעל תורת חכמי פולין" המוציא לאור את תורתם של חכמי התורה שחיו בפולין, "מפעל מורשת יהודי הונגריה" העוסק בעיקר בספריהם של ההולכים בשיטת החתם סופר, "מפעל חכמי אשכנז" המהדיר את כתביהם של גדולי גרמניה, "מכון אור המזרח" העוסק בספרים ותשובות של חכמי עדות המזרח ועוד.

בין השנים 1981-1989 כיהן כמנכ"ל מכון ירושלים מר נתן גרינברג, כשמשרדי המכון שכנו בעיר העתיקה בירושלים.

עד שנת 2009 יצאו במסגרותיו השונות של "מכון ירושלים" כ-800 ספרים. בין הספרים הללו ניתן למנות את "אוצר מפרשי התלמוד" (16 כרכים) "שולחן ערוך השלם" (11 כרכים), "הטור השלם" (22 כרכים), מפעל "תשובות הראשונים" (13 כרכים), "ילקוט שמעוני השלם" (6 כרכים), ספרי המהר"ל מפראג (24 כרכים), "מנחת חינוך השלם" (3 כרכים), "נודע ביהודה השלם" (4 כרכים), ועוד רבים. מתוך מחלקת כתבי היד של המכון יצאו לאור לראשונה מכתב יד: "תשובות הרשב"א" מכת"י (400 תשובות חדשות), "פני שלמה" לרבי שלמה גנצפריד (5 כרכים), מהר"ם שיק (9 כרכים), רבי מרדכי בנט (3 כרכים), מהר"ל מפראג על בבא מציעא, "מקור חיים" מבעל חוות יאיר (3 כרכים), ועוד מאות ספרים נוספים ממשנתם של גדולי חכמי אשכנז, ליטא, הונגריה, טורקיה, צפון אפריקה, ואחרים.

חלק נוסף בפעולותיו של המכון היה הוצאה לאור של ספרי זיכרון, המוקדשים להנצחת רבנים מפורסמים על ידי תיאור קורותיהם, הדפסת דברי תורתם וצירוף דברי תורה נוספים, עתיקים לצד חדשים.

המכון הכתיר כנשיאיו רבנים ידועים. תחילה כיהנו בתפקיד זה הרב יצחק הוטנר, הרב יחזקאל אברמסקי והרב בצלאל ז'ולטי, ולאחר מכן הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב יצחק קוליץ, הרב יוסף שלום אלישיב והרב עובדיה יוסף, שהיה קשור במיוחד ל"מכון אור המזרח", שהוא חלק ממפעלי המכון. רבנים ידועים נוספים עמדו בראשותם של מפעלים ייחודיים, דוגמת "מפעל מורשת יהודי הונגריה", שבראשו עמדו רבנים יוצאי גולה זו.

לאחר פטירת בוקסבוים ב-2007, המשיכו בניו לנהל את מפעלי המכון.

מרכז המכון נמצא ברובע היהודי בירושלים. שלוחות המכון מפוזרות במקומות רבים: בירושלים ישנן שלוחות נוספות, וכן באשקלון, בבית אל, בחולון, בחיפה, בנתניה ובתל אביב. המכון ייחודי בכך שפועלים בו כל חוגי הציבור הדתי והחרדי, יש לו שלוחות הן בישיבות דתיות (כדוגמת ישיבת אור עציון ומכון שלמה אומן שבישיבת שעלבים) והן בישיבות חרדיות. צוות המכון מונה כמאתיים איש, העוסקים בשלל עבודות המחקר וההדרה של המכון.

כתב העת "מוריה"

בשנת ה'תש"ם (1980) החל המכון להוציא לאור את כתב העת התורני "מוריה" שיצא עד אז באופן עצמאי. כתב העת כולל מספר מדורים, בהם מדור "גנוזות", המכיל כתבי יד של ראשונים ואחרונים שלא פורסמו מעולם, מדור "זיכרון לראשונים" המהדיר תשובות ופירושים מאת הראשונים, מדור "זיכרון לאחרונים" בו מובאים תשובות ופירושים מחכמי האחרונים ומדורים נוספים.

אוצר מפרשי התלמוד

כאמור, אחד ממפעלי המכון הוא אוצר מפרשי התלמוד בו נאספו פירושים וביאורים מאלפי ספרים ונערכו על פי סדר הגמרא, רש"י והתוספות. עד לשנת תשע"ח יצאו לאור תשעה עשר כרכים. הכוללים את המסכתות חלה (הלקט נערך על המשנה עם פירושי הרמב"ם והר"ש), פסחים (רק פרק עשירי), סוכה, גיטין, קידושין (עד דף נח), בבא קמא (עד פרק שביעי), בבא מציעא (עד פרק ששי), ומכות.

קישורים חיצוניים

א-טור (ירושלים)

אַ-טּוּר (בערבית: الطور) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים, הממוקמת על הר הזיתים בגובה של 813 מטרים מעל פני הים. נכון ל-2016 גרים בשכונה 23,466 תושבים.

אברהם קלויזנר

רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14. על פי עדות תלמידו רבי אייזיק מטירנא המהרא"ק חיבר הגהות לספר מנהגים קדום יותר המסודר לפי לוח השנה החל מראש חודש אלול. בנוסף חיבר המהרא"ק ספר העוסק בהלכות שחיטה ובדיקה. תלמידיו המהר"י טירנא והמהרי"ל חיברו את ספרי המנהגים המפורסמים והמשפיעים ביותר במאות השנים שלאחר מכן, בשניהם מובא רבות מתורתו של רבם המובהק, המהרא"ק. פסיקותיו מובאות גם בכתבי חכמי אשכנז אחרים, ובהם המהר"י וייל.

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל מאה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי שעברו זיהוי תווים אופטי, שמאפשר אחזור מידע באמצעות מנוע חיפוש שמוטמע במערכת.

בגרסה 17.0 (חורף 2018/19) של המאגר ישנם 100,767 כותרים, קצב העדכון של המאגר עומד על כ-5,000 ספרים מדי שנה. המאגר מאפשר חלוקה של הספרים לפי קטגוריות, כמו: תנ"ך ופרשניו; משנה ומפרשיה; תלמוד בבלי ומפרשיו; תלמוד ירושלמי ומפרשיו; קבלה; מוסר; חסידות; היסטוריה; פולמוסים; כתבי עת; ספרי קהילות, ספרי יובל וספרי זיכרון. כתבי יד ודפוסים ראשונים.

המאגר נמכר במחיר מלא על גבי דיסק קשיח לשימוש לא מקוון, או בתשלום מנוי חודשי דרך אתר המאגר המקוון. המאגר מציע גם מנויים יומיים ודרכים שונות לשימוש בו. החיפוש באתר וכל הספרים זמינים לעיון חופשי במגבלת עמודים (נכון ל-2019 עד עמוד 40), דברי דפוס רבים כמו קונטרסים המופיעים במאגר זמינים לעיון חופשי בשלמותם בצורה זו.

המאגר פועל בשיתוף פעולה עם כמה מכוני הוצאה לאור תורניים מובילים וחלקם מציעים את ספריהם בתשלום נפרד כחלק מהמאגר. בין המכונים שספריהם נמצאים במאגר: יד הרב נסים, מוסד הרב קוק, מכון ירושלים, עוז והדר וקה"ת.

יוצר המאגר הוא ארז סלע, בעלי המאגר הם ארז ובשמת סלע.

לצד המאגר מפעילה מערכת אוצר החכמה פורום אינטרנט שבו מתנהלים דיונים בענייני ספרות תורנית, הלכה, היסטוריה יהודית וביוגרפיות של אישים רבניים.

י' באדר

י' באדר הוא היום העשירי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות הכז או השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת כי תשא. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא.

יאיר גולן

יאיר גולן (נולד ב-14 במאי 1962) הוא פוליטיקאי ישראלי ואלוף במילואים בצה"ל שכיהן כסגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד העורף, ומפקד פיקוד הצפון, אשר נבחר לכנסת העשרים ושתיים כנציג סיעת ישראל דמוקרטית כחלק מרשימת המחנה הדמוקרטי .

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

לפי דעה רווחת, מקור הכינוי "חרדים" הוא בפסוקים בספר ישעיהו: "שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ" (סו ה), ובספר עזרא: "וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ" (י ג). על אף שבמקורו משמש הביטוי כריבוי של "חרד", מקובל יותר הכינוי ליחיד "חרדי". החרדיוּת נולדה במרכז ומזרח אירופה בעת החדשה, כתגובה לתהליכי המודרניזציה, התירבות והאמנציפציה שעברו על היהודים משלהי המאה ה-18, התפשטות ערכי תנועת ההשכלה ועלייתן של מגמת ההתערות מחד והתנועות הלאומיות היהודיות מאידך. הריכוזים החרדיים העיקריים הם במדינת ישראל, בארצות הברית (ובפרט באזור ניו יורק וניו ג'רזי), בבלגיה, בבריטניה ובצרפת. בשנת 2015, על פי הגדרה עצמית היוו החרדים כ-9% מהאוכלוסייה היהודית בישראל מעל גיל 20.

יוסף קולון

רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) - ה'ר"ם 1480) רב, פוסק ומחבר. מגדולי הפוסקים ביהדות איטליה במאה ה-15.

יעקב עמידרור

יעקב עמידרור (נולד ב-15 במאי 1948, ו' באייר תש"ח) הוא אלוף בצה"ל במילואים, כיהן כראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מזכיר צבאי לשר הביטחון, ומפקד המכללות הצבאיות. כיום, הוא עמית בכיר במכון ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (בערבית: الْقُدْس, הגייה: אל-קֻדְס (מידע • עזרה), או أُورُشَلِيم (הגייה: אוּרֻשַׁלִים)) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בה. נכון לשנת 2019, מתגוררים בה כ-927 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטרים מעל פני הים.

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם. היא הייתה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, ומושא כמיהתו וכיסופיו בעת שהייתו בגלות. משום חשיבותה הדתית עבור שלוש הדתות, היוותה העיר לאורך עידן ועידנים מוקד של מלחמות וסכסוכים, הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19, התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר משכנות בקרבן, נכון למאה ה-21, את רובם המוחלט של תושביה.

בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים אתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, והיא נמצאת ברשימת האתרים הנמצאים בסיכון.

מודה בקנס

במשפט העברי מודה בקנס הוא חייב המודה בעובדות שיש בהן כדי לחייבו קנס. בתנאים מסוימים ובחלק מן הקנסות, ההודאה פוטרת את החייב מן הקנס.

דין זה אינו מעשי בזמננו, שכן עם ביטול הסמיכה, איבדו בתי הדין את סמכותם לשפוט בדיני קנסות לצד דינים נוספים.

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

כתב העת יצא בתחילה במתכונת של ירחון ומאוחר יותר כדו-ירחון, וקהל הכותבים בו מזוהה בדרך כלל עם היהדות החרדית הישראלית.

בכותרת הגליונות נכתב כי כתב-העת מוקדש "לדברי הלכה ומחשבה" ומשמש כ"ביטאון לבעיות היהדות ולמתרחש בעולמה של תורה". כתב העת מפרסם דרך קבע מדור גנוזות בשם "זיכרון לראשונים" ובו חידושי תורה של ראשונים ואחרונים. "חידושי תורה" פרי עטם של ראשי ישיבות ודיינים, מדור הלכתי ומדור הגות ומחשבה. בסוף הגיליון מדור לסיקור ספרים, לקראת סוף המאה ה-20 החל המדור לסקר בעיקר ספרים בהוצאת מכון ירושלים.

מאמרים נבחרים מבין המאמרים שהתפרסמו בכתב-העת, הודפסו בסדרת "ספר המועדים". סדרת ספרי הזיכרון לגדולי ישראל, של מכון ירושלים, יוצאת אף היא תחת מותג כתב-העת "מוריה".

מזרח ירושלים

מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק. מבחינה גאוגרפית שטח זה כולל לא רק את אזוריה המזרחיים של העיר אלא גם את הצפוניים והדרומיים. לאחר מלחמת ששת הימים החילה ישראל על שטח זה את החוק הישראלי. השטח כולל, בנוסף לשטחה של ירושלים שנכבש על ידי הצבא הירדני והיה בשליטת ירדן בשנים 1948–1967, גם עיירות וכפרים שעד אז לא נחשבו כחלק מירושלים. למעשה, השטח שהיה כפוף לעיריית ירושלים הירדנית כלל רק 6.4 קמ"ר. כלומר, 91% משטח מזרח ירושלים לא נכלל באזור זה לפני יוני 1967.

נכון ל-2012, אוכלוסיית מזרח ירושלים מהווה כ-58% ערבים-מוסלמים, כ-39% יהודים, וכ-2.3% ערבים-נוצרים.

מכון ירושלים למחקרי מדיניות

מכון ירושלים למחקרי מדיניות (לשעבר מכון ירושלים לחקר ישראל) הוא מוסד אקדמי עצמאי העוסק במחקרי מדיניות והוא המכון המוביל בישראל בחקר המציאות המורכבת והמרקם הייחודי של ירושלים.

המכון, שהוקם ב-1978, מתמקד באתגרים הייחודיים המאפיינים את ירושלים בת זמננו, ומספק ידע מחקרי נרחב ומעמיק לקובעי מדיניות, לאנשי אקדמיה ולקהל הרחב. עבודת המכון משתרעת על כלל ההיבטים של העיר: תכנון פיזי-אורבני, סוגיות חברתיות ודמוגרפיות, אתגרים כלכליים וסביבתיים ושאלות הנובעות ממעמדה הגאו-פוליטי של ירושלים. עבודתו הרב-גונית של המכון לאורך השנים, הקנתה לו פרספקטיבה ייחודית שהובילה להרחבת פעילותו לעבר אתגרים מורכבים וכוללים שעִמם מתמודדת החברה הישראלית – בהם סוגיות עירוניות, חברתיות ואסטרטגיות, אתגרי סביבה וקיימוּת, מימון וחדשנות.

המכון מפתח משאבי ידע, עורך מחקרי מדיניות ותוכניות אב, עוסק בתכנון עירוני ובמחקרי מעקב והערכה. הידע הנצבר בקרבו מופץ באמצעות כנסים, ימי עיון ותדריכים למקבלי החלטות, לבעלי עניין ולציבור הרחב. פעילות המכון מתאפיינת בגישה רב תחומית ואינטגרטיבית, המבוססת על ידע מקיף וניתוח מעמיק.

במחקרי המכון מושם דגש על היבטים יישומיים והמלצות לגיבוש מדיניות. מעת לעת, על-פי פניית קובעי מדיניות, מתגייס המכון לחקור סוגיות מיוחדות. מחקרי המכון משמשים את מקבלי ההחלטות בגופים שונים של ממשלת ישראל, מוסדות ציבור וארגוני חברה אזרחית.

המכון ממוקם ברחוב רד"ק 20 בירושלים.

מכון תל אביב לחזנות

מכון תל אביב לחזנות הוא מוסד העוסק בהכשרת חזנים.

ראשיתו של המכון במפגש שנערך בשנת 1984 ואשר דן בצורך לשמר את אומנות החזנות ובדרכים לעודד את הקניית "נוסח התפילה הנכון" לאנשי מקצוע חדשים. במפגש הוחלט על הקמת בית ספר לחזנות בהיכל שלמה, בירושלים. בשנת 1987 פנה שלמה להט, ראש עיריית תל אביב לבית הספר, והציע לו לקבוע את מושבו בעיר. מכון תל אביב לחזנות קם והחזן אלי יפה מונה למנהלו. בשנת 1991 מונה החזן הראשי של בית הכנסת הגדול בירושלים, נפתלי הרשטיק, למנהלו האומנותי של בית הספר. ב-2004 זכה המוסד למשכנו החדש ברחוב ציטלין בעיר, הודות לכספי תרומות של משפחת ברודט ובסיוע קרן תל אביב לפיתוח.

ב"מרכז ברודט" שוכנים אודיטוריום, אולם הקלטות וספרייה למוזיקה בעברית, יידיש, ובלדינו, ולליטורגיה חסידית. הספרייה עומדת לרשות אנשי מקצוע, בתי כנסת, ספריות אחרות, קונסרבטוריונים ובתי ספר בישראל וברחבי העולם. עוד עוסק המקום באיתור ובפרסום של כתבי יד אבודים של מוזיקה יהודית, ובהוצאה לאור של יצירות יהודיות מחודשות וחדשות.

תלמידי המכון מכהנים בקהילות נכבדות בארץ ובתפוצות. מדי שנה נוספים לשורות המכון מחזורים חדשים של חזנים מצליחים הודות לסגנון ההוראה האישי, כיתות האמן וההרצאות הגדושות בידע ובניסיון רב שנים מנפתלי הרשטיק וצוות המורים. מקהלת המכון מונה כשלושים חזנים, ומלווה על ידי רביעיית המוסד. היא זוכה לפרסום רב ולייחודיות רבה בזכות הצליל המיוחד המופק ממנה והפרשנות המוזיקלית הניתנת למגוון היצירות הרחב המבוצע על ידה. איכות המקהלה על שלל סולניה הפך אותה למבוקשת והיא יוצאת תכופות לקונצרטים ברחבי תבל.

ב-13 ביוני 2007 התקיים קונצרט במשכן המכון, לכבודו של פרופ' אבי רביצקי, בבצוע מקהלת מכון ת"א לחזנות, בהשתתפות המעבד המוזיקלי והפסנתרן ריימונד גולדשטיין, ובהנחית המנהל האומנותי ד"ר מוטי פרידמן.

בין מורי המכון כיום:

נפתלי הרשטיק - מנהל המכון

שרגא הרשטיק

ריימונד גולדשטיין

מאיר בריסקמן

חיים פייפל

יותם סגלבוגרים ידועים:

שרגא הרשטיק - בנו של נפתלי הרשטיק, משמש כמורה במכון.

נתנאל הרשטיק - בנו של נפתלי הרשטיק, משמש כחזן הראשי בבית הכנסת של המפטון (the Hampton Synagogue).

יצחק מאיר הלפגוט – החזן הראשי בבית הכנסת Park East synagogue.

ליפא גלנץ – החזן הראשי בבית הכנסת "בית ציון" במונטריאול.

אברהם מרדכי ווקס – החזן הראשי בבית הכנסת "שונה הלכות" בנתניה.

ישראל רנד – החזן הראשי בבית הכנסת הגדול ברמת גן.

יעקב למר – החזן הראשי בבית הכנסת Lincoln Square Synagogue.

משה השל – החזן הראשי לשעבר בבית הכנסת בג'ונס ווד, לונדון.

אברהם קירשנבאום – החזן הראשי הנוכחי בבית הכנסת בג'ונס ווד, לונדון.

שי אברמסון – החזן הראשי לצה"ל.

צבי וייס – החזן הראשי בבית הכנסת הגדול בירושלים.

צבי גרינהיים – חזן בית הכנסת הגדול בתל אביב.

עזי שוורץ – החזן הראשי בבית הכנסת Park Avenue Synagogue.

אבריימי רוט – חזן וזמר חסידי.

יעקב שטארק.

יעקב לווער.

שמחה רוטנברג.

לייזר ברוק.

נתנאל אילוביצקי.

דביר שפיגל.

דב הלר.

עזרא מאייר.

מיכאל אזוגי.

סיימון כהן.

מנחת חינוך (ספר)

מנחת חינוך הוא ספר המציע פירוש למדני לספר החינוך. הספר דן בתרי"ג המצוות שמונה ספר החינוך ובמקורות העוסקים בהן בתלמוד ובראשונים. על אף שמגמתו המוצהרת של המחבר הייתה עיונית - חקירה תאורטית ופלפולים בהבנת יסודות המצוות, זכה ספרו בהכרה כסמכות הלכתית בפני עצמה, הכרעותיו נחשבות כבעלות תוקף, והבנות מחודשות שהעלה להבנת התלמוד והראשונים משמשות כתקדימים עליהם סומכים פוסקי הלכה.

הספר נכתב על ידי רבי יוסף באב"ד (1800–1874), אב בית דין בטרנופול, ויצא לאור בשנת ה'תרכ"ט (1869). שם הספר שאול משמו של הקורבן שהיה מקריב כל כהן בבית המקדש עם כניסתו לעבודה. בספר, לאחר מצווה ל"ב, כלול קונטרס בשם "מוסך השבת" העוסק בל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת, ובסוף הספר - הערות על ל"ב המצוות שהוסיף הרמב"ן על מנינם של הרמב"ם ובעל החינוך.

לימוד ספר החינוך יחד עם המנחת חינוך נפוץ בישיבות רבות ובעבר היה נפוץ גם בקרב בעלי בתים.

ראס אל-עמוד

ראס אל עמוד (בערבית: راس العامود) היא שכונה ערבית ברובה, השוכנת על מורדות הר הזיתים בירושלים לצידי הכביש שהוביל אל העיירה אלעיזריה (לפני בניית גדר ההפרדה). פירוש שם השכונה בעברית הוא "ראש העמוד". אך מקור השם איננו ידוע.

המבנה הגדול ביותר בשכונה הוא מטה המשטרה שבנייתו החלה לפני שנת 1967 על ידי השלטונות הירדנים, באתר ששימש את משטרת המנדט הבריטי, והושלמה על ידי ישראל לאחר איחוד העיר בתום מלחמת ששת הימים.

השכונה מופיעה במפת ירושלים משנת 1947 ובה מתועדים 20 מבנים. בשכונה מתגוררים 22,850 תושבים.

על פי מחקרים שערך מכון ירושלים למחקרי מדיניות שנת 2008 ראתה גידול של 24% עד 34% בבניה בשכונות מזרח ירושלים כולל ראס אל עמוד, סקר נוסף מצביע כי אוכלוסיית השכונה היא צעירה באופייה שבה שיעור הילדים (עד גיל 15) עומד על 53%.

השכונה מאופיינת באירועים על רקע לאומני, וכניסת כוחות משטרה למקום מתאפשרת רק לאחר: "צבירת כוחות משטרה וריכוז מאמץ משמעותי טרם הכניסה".

רחביה

רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום-מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', וגובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב. על פי השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים ב-2016 בשכונה התגוררו 7,710 תושבים.

שכונת שמעון הצדיק

שכונת שמעון הצדיק היא שכונה בצפון ירושלים הסמוכה למערת שמעון הצדיק ולשכונת נחלת שמעון. השכונה הוקמה בשנת 1890, ונעזבה במהלך מלחמת העצמאות.

בראשית שנות האלפיים, לאחר מאבק משפטי ממושך, התיישבו באזור, שנמצא בשולי השכונה הערבית שייח' ג'ראח, תושבים יהודים.

תלמוד תורה

תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר" (נהגה "חֵיידֶר")), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.