מכון המקדש

המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.

מטרתו הרשמית היא בניין בית המקדש השלישי, ובפועל הוא עוסק בעיקר בהשבת נושא "בית המקדש" לתודעה הציבורית ובקידום העיסוק היומיומי בנושא זה.

המכון נוסד בשנת 1984 ובראשו עומד הרב ישראל אריאל.

מכון המקדש
מכון המקדש - 1
מידע
שנת ההקמה 1987
מיקום ירושלים, ישראל
כתובת רח' משגב לדך 40 העיר העתיקה,ירושלים
מייסדים הרב ישראל אריאל, מושי אשר[דרוש מקור]
קואורדינטות 31°46′32″N 35°13′59″E / 31.775480555556°N 35.2331°E
www.temple.org.il
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew
 
מכון המקדש
מכון המקדש
מכון המקדש
סמליל מכון המקדש

פעילות

מאז הקמת המכון יוצרו בחסותו כלים רבים המיועדים על ידו לשימוש ככלי המקדש, כגון המנורה ומזבח הקטורת, שולחן הפנים והכיור, ונתפרו בגדים הזהים לבגדי הכהנים במקדש. המכון מעסיק אמנים המציירים תמונות הממחישות את עבודת המקדש וסדריו, ובמהלך השנים אף הוציא לאור מחזורים, סידורים וספרים העוסקים בנושא זה, בליווי תמונות. בתחילה יצאו הספרים בשיתוף הוצאת כרטא אולם כיום המכון מוציא את ספריו בהוצאה עצמית או בשיתוף הוצאת קורן (הספר החדש "בית המקדש בירושלים"). המכון מארגן הרצאות וימי עיון.

בשנת תשס"ו החל המכון להוציא עלון פרשת השבוע, במטרה להגביר את המודעות לנושא המקדש. הוצאת העלון פסקה כעבור כשנה.

החל משנת תשע"ד החל המכון, בשיתוף תנועת נשים למען המקדש וארגונים נוספים, בסבב של אירועים במעגל השנה שמשחזרים את העבודות שנעשו במקדש בכל מועד: איסוף מחצית השקל בחודש אדר, זכר לקרבן פסח והנפת העומר בניסן, הדמיית שתי הלחם בשבועות, זכר לניסוך המים בסוכות, ועוד. אירועים אלו נערכים על ידי המכון בשאיפה לדיוק מלא בתהליך השחזור, כתרגול לקראת בית המקדש השלישי, בהשתתפות כהנים לבושים בבגדי הכהונה.

בחנוכה תשע"ה ייצר המכון לראשונה כדי חרס טהורים וכן שמן טהור העונה להגדרה "שמן זית זך" ומתאים להדלקת המנורה.

בכ"ה בתמוז ה'תשע"ה (12 ביולי 2015) יצא מכון המקדש בהכרזה בה הודיע שיקים מרכז לגידול עדר של פרות אדומות לטיהור מטומאת מת.

תערוכת כלי המקדש

Menorah 0307
המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבת בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים)

המכון מציג תערוכה קבועה ובה תמונות שמן המתארות את סיפורי התנ"ך, מבריאת העולם, וכן את ההוויה והעבודות בבית המקדש. בנוסף מוצגים כלי מקדש ששוחזרו על פי מחקרי המכון.

בשנת תשע"ג עברה התערוכה למשכנה החדש, ברח' משגב לדך 40 ברובע היהודי (בקצה המדרגות העולות מן הכותל). בשנת תשע"ו הופעלה מערכת הדרכה בסיוע מולטימדית אור ושמע וכן סרט סיכום, כתחליף להדרכה האנושית שהייתה עד אז. ההדרכה תורגמה לשפות רבות וניתן להאזין לה בין השאר באנגלית, איטלקית, רוסית, ספרדית, סינית (מנדרינית), צרפתית, פורטוגזית, אמהרית, גרמנית, קוראנית ועוד.

סמוך לתערוכה, ברחבת בית הכנסת החורבה, הוצבה מנורה מצופה זהב שהוקמה על ידי מכון המקדש.

כולל בית הבחירה

בנוסף למכון המקדש, המכון הקים כולל מחקר תורני בשם בית הבחירה, אשר בראשו עומדים הרב ישראל אריאל ובנו הרב עזריה אריאל. החוקרים עוסקים בלימוד מעמיק בנושאי המקדש השונים, כגון: בגדי הכהונה, כלי המקדש, זיהוי מקום המקדש, פרה אדומה, דיני הקורבנות ופתרון בעיות שונות הקשורות לחידוש עבודת הקורבנות בזמן הזה. כמו כן המכון הוציא גרסאות לתלמוד על מסכתות יומא, זבחים ופסחים הקרויים "שערי היכל" ובהם מאות מערכות העוסקות במקדש ובעבודת הקרבנות.

מכון המחקר מתעתד בעתיד הרחוק להוציא לאור ספרים דומים לכל המסכתות בסדר קדשים, וכן למסכתות משאר הסדרים העוסקות בנושאי המקדש.

ישיבת המקדש

בתחילת שנת תשע"ח הוקמה על יד מכון המקדש ישיבה גבוהה ציונית-דתית הממוקמת ברובע היהודי בירושלים. בראשות הישיבה עומד הרב ישראל אריאל. בישיבה עוסקים בין השאר בלימוד מסכתות הקשורות לעבודת המקדש, ובחלק מהסוגיות עוסקים גם בהורדת הלימוד לפסים מעשיים. בנוסף, בישיבה ניתן דגש על לימוד גמרא בצורה של אליבא דהלכתא, לימוד תנ"ך והלכות טהרה. מספר פעמים בשנה נערכים במסגרת הישיבה כנסים תורניים העוסקים בחידוש עבודת המקדש והקרבנות. בחלק מהכנסים, התרגולים והפעילויות שמקיימים בישיבה נוטלים חלק בני ובנות נוער מתנועת 'נוער המקדש'. בערב פסח תשע"ט הפיקו תלמידי הישיבה את השיר למה נגרע[1] שעניינו כיסופים וכמיהה של עם ישראל לחידוש קורבן הפסח.

רבני הישיבה הם הרב ישראל אריאל, הרב יהושע פרידמן והרב אליהו וובר.

תפעול המכון

מייסד המכון והעומד בראשו הוא הרב ישראל אריאל, והוא אף עוסק רבות במחקרים בנושא המקדש ובהרצאות ברחבי הארץ, להגברת המודעות והשאיפה לבניית בית המקדש.

המחלקה הבינלאומית של המכון, בשפה האנגלית, מנוהלת על ידי הרב חיים ריצ'מן.

המכון מקבל תרומות מאנשים פרטיים[2], כך למשל איל ההון האוקראיני ודים רבינוביץ' תרם כסף לייצור מנורת זהב.

מחקרי המכון הנמצאים כבעלי עניין לכלל מקבלים מימון משרד התרבות והספורט[3] וכן מתרומות. מחזור הפעילות של המכון לשנת 2008 היה 3.9 מיליון שקל‏[4].

חיבורים מחקריים וספרי המכון

  • אנציקלופדית בית המקדש בירושלים: סקירה חזותית מקיפה בנושא המקדש, כליו ועבודת הקודש שנערכה בו. מהדורה מחודשת (תשע"ו) בהוצאת קורן, כל תמונות מכון המקדש בליווי הסברים באלבום מפואר.
  • ההר הטוב הזה והלבנון - על גבולות ארץ ישראל בהלכה, בצפון הארץ.
  • אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות. 2 כרכים בהוצאת כרטא.
  • אוצר ארץ ישראל, על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה, בשישה כרכים (שניים יצאו לאור בתש"ע והיתר בתשע"ג).
  • שערי היכל על מסכתות: יומא, זבחים (2 כרכים) ופסחים (2 כרכים): סיכום סוגיות המסכת על פי ראשונים ואחרונים, עם תוספתא במהדורה מאירת עיניים ומבוארת.
  • צפיה סדרת כתבי עת העוסקים בצפייה למקדש לגאולה ולשלטון התורה בארץ ישראל.
  • סדרת ספרי "אוצר המקדש", סדרת ספרים, בהם סידורים ומחזורי תפילה, בהוצאת כרטא, המבוססים על הקשר לבית המקדש.
  • מחזורים לראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות בשלושה נוסחים: ספרד, אשכנז ועדות המזרח. בסדרת המחזורים, בנוסף לתפילה ופירושיה, ישנם מאמרים של הרב אריאל על העבודות המיוחדות לאותו החג בבית המקדש.
  • הגדת המקדש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.
  • סידור המקדש בשני כרכים - ליום חול ולשבת.
  • סידור המקדש לאם ולבת ישראל: "הסידור מראה קשר עמוק ומהותי בין המקדש ובין האשה בישראל, שכן לאשה בישראל חלק חשוב בעיצוב פני העם היהודי לדורותיו. היא עומדת לימין בעלה, היא גם אם ומחנכת, ולא פחות דוגמה ומופת בנאמנותה לתורה, דבקותה במצוות השם, במסירות ובהעברת מסורת התורה והמצוות מדור לדור".
  • ספר המקדש
  • ארצי ומולדתי - עקירת יישובים בארץ ישראל, תשס"ה. "לימוד בעניין עשרות מצוות ואיסורים הנוגעים לבעיית עקירת יישובים" (מתוך ההקדמה לספר).
  • מנורת זהב טהור בהוצאת מכון המקדש, הספר עוסק בהיבטים הפרקטיים וההלכתיים של בניין מנורת המקדש בימינו.
  • סנהדרין הגדולה, מתאר את תולדות הסנהדרין, קיומה והניסיונות לחידושה בכל הדורות. הטענה המרכזית בספר היא שסמיכה לסנהדרין איננה תלויה בהכרח ב"סמוך מפי סמוך". הספר יצא לאור בכנס העשור לחידוש הסנהדרין בירושלים, תשע"ה.
  • מורא המקדש - הלכות העלייה להר הבית.
  • שמירת המקדש - פרטי המצווה לשמור סביב בית המקדש ויישומה כיום.
  • שערי טהרה - מושגי יסוד בהלכות טומאה וטהרה.
  • מזבח א-לוקים - הלכות הקמת המזבח וההיבטים המעשיים בימינו.
  • אוצר בית ה' - הלכות כלכלת המקדש ומחצית השקל.
  • המקדש אורו של עולם - בניין המקדש בזמן הזה ועלייה להר הבית במשנת הראי"ה קוק
  • טהרת ישראל - בירורי הלכה בסדר טהרות (חלק א, תשעט).

גלריה

Model of the Menorah Temple - next to the Temple Institute

המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש, בזמן שהייתה מעל המדרגות היורדות לכותל המערבי מהרובע היהודי

רחבת המנורה - 1

כיכר המנורה בה הייתה המנורה בסמוך לתערוכת מכון המקדש

לקריאה נוספת

  • כולל בית הבחירה - הרב עזריה אריאל, שערי היכל - מסכת יומא, מכון המקדש, תשס"ו.
  • שרינה חן, 'מאתוס ההקרבה לעבודת הקרבנות – עיצובה של תודעה פוסט ציונית-אורתודוקסית', בתוך: י' גולדשטין (עורך), בין דת, לאום וארץ א, אריאל תשע"ד, עמ' 282-259

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ השיר באתר יוטיוב
  2. ^ יהודים ושאינם, אך לא מגופים נוצריים, אלא רק מקהילות "בני נוח", שתרומותיהם מותרות על פי ההלכה, כפי שמפרסם אתר המכון: http://www.temple.org.il/about.asp?id=36447.
  3. ^ המטרה - הר הבית: מבט עכשווי על האיומים על הר-הבית מצד גורמים קנאים ומשיחיים, בהוצאת מכון קשב לדמוקרטיה
  4. ^ אורי בלאולאן באמת הולכים כספי התרומות? מוסף "הארץ" בדק את הדו"חות של 32 עמותות רשומות, באתר הארץ, 2 בינואר 2010
אזוביון

אֲזוֹבְיוֹן (שם מדעי: Lavandula) הוא סוג בוטני של צמחים במשפחת השפתניים. כ-37 מינים נכללים בסוג הנפוץ באגן הים התיכון, אפריקה ודרום מערב אסיה מהודו ועד סין. 7 מינים נפוצים באירופה.

השם הלועזי הנפוץ הוא לָבֶנְדֶּר ומתייחס לרוב למין המוכר ביותר שהוא האזוביון הרפואי (Lavandula angustifolia, בעבר Lavandula officinalis) שמפרחיו מפיקים שמן אתרי, לצורכי הארומתרפיה.

בגדי כהונה

בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש. תפקיד הבגדים טקסי - לכבוד ולתפארת. קורבן המוקרב על ידי כהן שלא בבגדי כהונה פסול.

הבגדים שונים בין כהן גדול לכהן הדיוט. כהן הדיוט לובש ארבעה בגדי כהונה, בעוד שכהן גדול לובש שמונה.

הציווי על לבישת הבגדים ותיאורם מופיע בפרשת תצווה. הכנת הלבוש הוטלה לפי המקרא על בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, שני אמנים מומחים שעסקו גם ביצירת המשכן וכליו.

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

המנורה

מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב. המנורה היא אחד מסמליו של העם היהודי וניצבת בלב סמלה הרשמי של מדינת ישראל.

חושן

חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש. שובצו בו 12 אבנים יקרות שונות כנגד 12 השבטים והוא הונח על חזהו של הכהן הגדול.

הציווי ליצירת החושן כתוב בספר שמות (פרשת תצוה). יצירת החושן עצמו מתוארת בספר שמות ל"ט, ח-כא (פרשת פקודי).

חצר המשכן

חֲצַר הַמִּשְׁכָּן הייתה החצר שסביב המשכן אשר שמשה לעבודת הקרבת הקורבנות. אורכה של החצר היה מאה אמות (כ-50 מטרים) ורוחבה חמישים אמות (כ-25 מטרים). בחצר הוצבו מזבח הנחושת והכיור. סביב החצר הייתה גדר של קלעים (מעין רשת) התלויה על 56 עמודי עצי שיטים.

השטח של החצר מהווה גם מקור לכך שמקום ששטחו הוא בית סאתים, שהוא 5,000 אמות רבועות, מותר לטלטל בו בשבת.

ישפה

יָשְׁפֵה היא האבן השלישית בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט בנימין.

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד ב-15 באוגוסט 1939) הוא ראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים, בעבר רבה של המועצה האזורית עמק יזרעאל, המושב שדה יעקב והעיר ימית.

כלי המשכן

כלי המשכן הם קבוצת כלים ששימשו את בני ישראל כשהם היו במדבר. כלים אלו הוצבו במשכן והם שימשו למטרות שונות. במסעות של בני ישראל, כלים אלו נישאו על ידי בני קהת. הציווי על יצירת הכלים, מופיע בפרשת תרומה ותיאור יצירת הכלים בפועל, על ידי בצלאל בן אורי, מופיע בפרשת ויקהל.

מזבח הנחושת

מִזְבֵּחַ הַנְּחוֹשֶׁת הוא שמו הראשון של מזבח העולה, אחד הכלים המרכזיים של הפולחן היהודי במשכן שהקים משה במדבר. המזבח שימש בעיקר ככלי עליו הוזה דם הקרבנות, וכן הוקטרו חלק מהמנחות מן הצומח והנסכים (יין או מים) והועלו באש חלקי הקרבנות שזה היה יעודם.

מזבח העולה

מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת ומזבח אדמה) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני. מזבח העולה נקרא גם "מזבח החיצון" כיון שהוא עמד בעזרה מחוץ להיכל בבית המקדש. השם מזבח העולה בא להבדיל בין המזבח העומד בעזרה, ועליו מקריבים קרבנות, ובין מזבח הקטורת, הקטן יותר, שעמד בהיכל, ושימש להקטרת קטורת.

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הוא שמו של מס שכל יהודי, בתקופת המשכן והמקדש, היה צריך לשלם פעם בשנה לקראת תחילת השנה המקראית בחודש ניסן. כספי מחצית השקל שימשו לרכישת קרבן התמיד וקורבנות ציבור נוספים שהוקרבו על גבי המזבח באותה שנה.

מעילה (הלכה)

מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות. מכאן בא השימוש הנפוץ בימינו למעילה, במשמעות: שימוש במשהו שניתן בידיו של אדם שלא לצורך אליו יועד, ובכלל זה: מעילה בכסף, מעילה בסמכויות, מעילה באמון.

המקור להלכות המעילה בתורה מופיע בספר ויקרא, פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ז. בספר במדבר, פרק ה', פסוקים ה'-י', במשנה ולאחריה בתלמוד הבבלי הלכות מעילה מרוכזות במסכת מעילה.

נחמן כהנא (ירושלים)

הרב נחמן כהנא (נולד בשנת 1937) הוא רב בית הכנסת "חזון יחזקאל" בעיר העתיקה בירושלים ומחבר סדרת הספרים מי מנוחות. אחיו של מאיר כהנא ואביו של מרדכי כהנא.

פרה אדומה

בהלכה היהודית, פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום אדמדם, ומשתמשים באפרה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת, לאחר תהליך המתואר במקרא, בתחילת פרשת חוקת, הכולל בין היתר: שחיטתה, שריפתה, עירוב אפרה עם מי מעיין, והזאה (התזה) בעזרת אזוב ביום השלישי וביום השביעי על ידי איש טהור ממי הנידה על הטמא שנהפך בסיום התהליך לטהור. וגם לאחר ההזאה האדם עדיין טמא עד שיטבול במקווה, ובערב הוא חוזר להיות טהור.

קידוש ידיים ורגליים

קידוש ידיים ורגליים היא מצווה שהייתה מוטלת על הכהנים קודם תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.

קידוש ידיים ורגליים נעשה על ידי שפיכת מים מן הכיור המוצב בעזרה על ידי הכהנים ועל רגליהם. הקרבת קרבן שנעשתה בלא שהכהן קידש את ידיו ורגליו, נחשבת לעבודה פסולה, גורמת לפסילת הקרבן ומחייבת את הכהן מיתה בידי שמים.

שבו

שְׁבוֹ היא האבן השנייה בטור השלישי בחושן של הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט נפתלי או לשבט גד.

שני (צבע)

שני הוא צבען אדום, ששימש בעולם העתיק לצביעת בדים.

תרומה (הלכה)

בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה, וביכורים. כאשר בהרבה מהמקרים הכוונה בעיקר לקדשי הגבול הנאכלים בכל מקום, שהם: תרומה גדולה, תרומת מעשר וחלה (בניגוד לביכורים שנאכלים בירושלים בלבד). מהתורה חיוב נתינת התרומה לכהן הוא רק מיבול הארץ, והיא ממצוות התלויות בארץ.

בהלכות טומאה וטהרה, תרומה היא גם שם מושאל לדרגת טומאה הנקראת שלישי לטומאה, שהתרומה נטמאת עד שלישי, טומאה הקיימת רק בתרומה ובקודש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.