מכון דוידסון לחינוך מדעי

מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, הוא עמותה שמטרתה לפתח ולקדם את החינוך המדעי בישראל. המכון עוסק בשיפור החינוך המתמטי והמדעי, בהרחבת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות למטרות חינוכיות, בהנגשת המדע לציבור הרחב ובכל משימה אחרת בתחום החינוך המדעי שבה הוא עשוי לתרום תרומה משמעותית. בכל אחד מהתחומים האלה מתרכז מכון דוידסון במספר מוגבל של משימות הנבחרות בקפידה, שבהן תרומתו תוכל להיות ייחודית ומהותית. חלק ניכר מהפעילות נשען על התשתית המדעית והאינטלקטואלית של מכון ויצמן ומדעניו.

מכון דוידסון הוקם בקמפוס מכון ויצמן למדע ברחובות בשנת 1999, בעזרת תרומתו של ויליאם (ביל) דוידסון (1922–2009) מדטרויט, ארצות הברית. המכון החל להפעיל תוכניות חינוכיות בשנת 2002. בנובמבר 2007 אוחדו פעילויותיו עם מסגרות אחרות של פעילות חינוכית מטעם מכון ויצמן למדע, כך שכיום פעילויות אלו מתבצעות במסגרת מכון דוידסון. בראש מכון דוידסון עומד ועד מנהל שחברים בו מדענים ממכון ויצמן ואנשי תעשייה וציבור. היו"ר הראשון היה פרופ' חיים הררי, שהיה אז נשיא מכון ויצמן למדע. יו"ר הוועד המנהל כיום הוא פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן. מנכ"לית מכון דוידסון היא ד"ר ליאת בן-דוד.

המכון עוסק בטיפוח ובשיפור של החינוך המדעי בישראל, ופועל להנגשה של המדע בכלל, ושל עשייה עדכנית בחזית המדע בפרט, לציבור כולו – ילדים, בני נוער ומבוגרים. זאת על ידי הדגשת הרלוונטיות של המדע לחיי היום-יום, הנחלת ידע, מיומנויות וגישה מדעית ברמה גבוהה, ופיתוח חשיבה ביקורתית, סקרנות, יצירתיות וקבלת החלטות על בסיס מושכל. נוסף על כך, מכון דוידסון פעיל בחינוך המדעי גם בזירה הבינלאומית.

מגוון פעילויות המכון מתקיים בעיקרו בשני מתחמים בקמפוס מכון ויצמן למדע ברחובות, הכוללים אולמות הרצאה, מעבדות, כיתות לימוד, מרחבי פעילות ואת מוזיאון גן המדע על שם קלור. מכון דוידסון פועל גם מחוץ לקמפוס רחובות, במקומות שונים ברחבי הארץ, ומפעיל מגוון עצום של תוכניות במרחב הדיגיטלי (בעברית, בערבית ובאנגלית). כל הפעילויות עוסקות במגוון תחומי המדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי כדור הארץ, מדעי החלל, נוירוביולוגיה, מתמטיקה ועוד), ומדעני מכון ויצמן למדע, כמו גם מומחים לחינוך מדעי ופדגוגיה, מעורבים בהן מרמת הפיתוח ועד רמת היישום. התוכניות כוללות השתלמויות מורים, תוכניות לתלמידים, תוכניות בלתי שגרתיות לתלמידים בסיכון ולתלמידים בעלי הישגים נמוכים ותוכניות המיועדות לקהל המתעניינים במדעים.

סמליל המכון

מטרות

חזון מכון דוידסון: תפיסת העולם המדעית תהווה ערך מרכזי וחיוני בחיי הפרט והחברה בישראל.

מטרות-העל:

  • להיות מגדלור של מצוינות, חדשנות ויצירתיות בחינוך המדעי בארץ ובעולם, מייסודו של מכון ויצמן למדע.
  • לאתר ולפתח מצוינות מדעית בקרב צעירים בישראל.
  • להנגיש מדע בסיסי ועדכני לכלל האוכלוסייה.

היסטוריה

מכון דוידסון לחינוך מדעי מהווה המשך ופיתוח של פעילות שהחלה במכון ויצמן למדע בשנות ה-60 של המאה ה-20. מדעני המכון הכירו אז בחשיבות הרבה של הנחלת החינוך המדעי לתלמידים, למורים ולקהל הרחב, כצורך חברתי-לאומי. בראשיתה התנהלה הפעילות החינוכית במכון ויצמן על ידי כמה מדענים-יזמים, ובהם פרופ' עמוס דה-שליט (1926–1969), שיזם את הקמתו של "מחנה לנוער שוחר מדע" ב-1964. לאחר מותו נקרא המחנה על שמו. המחנה מוסיף להתקיים מדי קיץ במסגרת מכון דוידסון. הפעילות המדעית של "נוער שוחר מדע" במסגרת היחידה לפעולות נוער בניהולו של ד"ר משה רשפון הייתה הראשונה מסוגה בישראל, והיוותה מודל לחיקוי למוסדות אחרים בישראל ובעולם. במהלך השנים שינתה היחידה את שמה לצמ"ד – "צעירים במדע".

ב-1965 נולד במכון ויצמן פרויקט החונכות פר"ח, ועם חלוף הזמן התרחבה פעילותו למוסדות אקדמיים רבים ברחבי ישראל. בשנת ה-60 למדינת ישראל הוענק לפר"ח פרס ישראל למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. מנכ"ל פר"ח כיום הוא אלון גלרון.

ב-1998 הוקם בקמפוס מכון ויצמן גן המדע על שם קלור, מוזיאון מדע הפועל תחת כיפת השמיים.

בשנת 2000 החלה הקמתו של מכון דוידסון לחינוך מדעי בפאתי קמפוס מכון ויצמן, כמרכז מדעי-חינוכי המפנה את פעילותו למורים, לתלמידים ולקהל הרחב.

בשנת 2007 איחד מכון ויצמן את שלל הפעילויות החינוכיות שתיארנו במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי.

במכון דוידסון לחינוך מדעי מתקיימות פעילויות שונות ומגוונות, ובהן:

  • תוכניות לכלל בתי הספר: "פריזמה" – לשעבר "תוכניות לכיתות". במסגרת פריזמה, כיתות מגיעות ליום התנסות במדעים המתמקד בנושא נבחר. ההתנסויות כוללות סדנאות מדעיות, פעילויות חקר וסיורים בגן המדע וביד חיים ויצמן.
  • תוכניות למצטיינים: ח"ץ (חוקרים צעירים), אלפא (לתלמידים מצטיינים), מעל"ה (למגזר הערבי), ניצוצות (לקהילה האתיופית) – תוכניות להעמקה במדעים בעבור תלמידים מצטיינים ומחוננים ממגזרים שונים ובמקומות שונים בארץ; מרכז למדע חישובי – לימודים מתקדמים במדע חישובי בתחומי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה; ועוד.
  • תוכניות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל – תוכניות להעצמה, להגברת תחושת המסוגלות העצמית ולפיתוח חשיבה ביקורתית באזורים רחוקים מן המרכז ובקרב אוכלוסיות בסיכון: מפ"צ – תוכניות להעצמה של בני נוער שנשרו או הנמצאים בסיכון לנשירה מבית הספר; מדענוע – מעבדה ניידת המגיעה לבתי ספר במדד טיפוח 7 ומעלה.
  • תוכניות בסביבה הדיגיטלית: קורסים מקוונים בנושאים שונים במדעים ובמתמטיקה, לקהל הרחב בארץ ובחו"ל; "מדען ברשת" – מפגש בסביבה דיגיטלית לשיח, שאלות ותשובות עם מדעני מכון ויצמן. התוכנית כוללת הנחיה וליווי של המורה והכיתה באמצעות מומחי מכון דוידסון; VOD מדעי – סרטוני מדע במגוון רחב של נושאים, מתוכנית הלימודים של בתי הספר ומחוצה לה, המשולבים בפעילויות להתנסות בכיתה ובבית; ועוד.
  • תוכניות לקידום תקשורת המדע: דוידסון אונליין – מאמרים במגוון נושאים מדעיים רלוונטיים ועדכניים, המתעדכנים יומית באתר דוידסון אונליין; "שטיפת מוח" – חידון טריוויה מדעית שבועית; sFactor – תחרות המחברת בין מדע ואמנויות שונות; ועוד.
  • תוכניות למנהיגות בחינוך מדעי: הכשרות וקורסים ייעודיים למורים, למדריכי חוגים, לארגונים העוסקים בחינוך מדעי ועוד.
  • תוכניות לקהל הרחב: סדנאות ומחנות מדע, תערוכות ומוצגים בגן המדע, "ליל המדענים", כנס משחקי חשיבה, הרצאות ופעילויות במדיה (טלוויזיה, רדיו ומדיה דיגיטלית) ועוד.
  • תוכניות בינלאומיות: טורניר הכספות – תחרות בינלאומית של בנייה ופריצה של כספות באמצעות חוקי פיזיקה, בהשתתפות צוותים של בני נוער מלמעלה מ-1 מדינות ברחבי העולם, ובכללן ישראל; מחנה המדע הבינלאומי לנוער, ISSI – בכל קיץ, כ-80 בני נוער מרחבי העולם מגיעים לקמפוס מכון דוידסון ומכון ויצמן, ובמשך חודש ימים עוסקים במחקר מדעי ומתנסים בחוויה ישראלית; נוסף על כך, מכון דוידסון מארגן כנסים וסדנאות בינלאומיים העוסקים בחינוך מדעי פורמלי ובלתי פורמלי עדכני, ומשתתף בכנסים כאלה ברחבי העולם.
  • חדשנות ויזמות: המאיץ החינוכי-מדעי של מכון דוידסון עוסק בקידום יוזמות ורעיונות יצירתיים בתחום החינוך המדעי, הן ברמת המדע והן ברמת הפדגוגיה.

קישורים חיצוניים

2019 במדע

ערך מורחב – 2019

PCR

PCR (ראשי תיבות באנגלית של Polymerase Chain Reaction, "תגובת שרשרת של פולימראז") היא שיטה מעבדתית המשמשת לשכפול מזורז ("הגברה", או "אמפליפיקציה", בעגה המדעית) של מקטעי DNA.

נהוג להשתמש ב-PCR לסריקה אחר מחלות גנטיות ולביצוע ניתוח השוואתי של DNA מאוכלוסיות שונות, כולל DNA ממינים נכחדים. השיטה חיונית לפענוח פשעים ולקביעת אבהות (ראו גם: זיהוי פלילי). מאז שפותחה על ידי קארי מוליס (שאף זכה בפרס נובל על המצאתו) בראשית שנות ה-80, דחפה את הביולוגיה מולקולרית בצעדי ענק לעבר מעמדה הנוכחי, זאת בעיקר בזכות הקלות והפשטות שבה ניתן להגביר כמויות זעירות של גן נתון פי מיליארדים ובזמן של מספר שעות.

אנטי-חומר

אַנְטִי-חֹמֶר הוא חומר שמרכיביו הם אנטי-חלקיקים. אנטי-חלקיקים דומים לחלקיקים בתכונותיהם (מסה, גודל הספין, גודל המטען החשמלי), אך מטענם החשמלי הפוך. לדוגמה: אטום מימן מכיל פרוטון (שמטענו החשמלי p+) ואלקטרון (שמטענו החשמלי e-). אנטי-מימן, לעומתו (ראו איור), מכיל אנטיפרוטון (שמטענו החשמלי p-) עם פוזיטרון (אנטי-אלקטרון, שמטענו החשמלי e+). ככל הידוע לחומר ולאנטי-חומר אותה מסת התמד, אך מבחינה כבידתית לא ידוע אם אנטי-חומר מתנהג כחומר רגיל כמתחייב מעקרון השקילות. קיומם של אנטי-חלקיקים נצפה באופן תאורטי בשנת 1928 על ידי פול דיראק, וכבר בשנת 1932 נמצא הפוזיטרון בקרינה קוסמית.

כאשר חומר ואנטי-חומר נפגשים, הם עוברים אניהילציה, כלומר הופכים לחלקיקים שונים מהמקוריים, כגון פוטונים אנרגטיים (קרני גמא), נייטרינו וצמדי חלקיק - אנטי-חלקיק אחרים שמסתם נמוכה יותר.

אנטי-חלקיקים מסומנים במקרים אחדים כמו החלקיקים ה"רגילים", בתוספת קו עליון: כך, האנטי-פרוטון יסומן כ- . במקרים אחרים אנטי-חלקיקים טעונים מסומנים על פי מטענם, למשל הפוזיטרון, שסימנו .

האטום הגדול ביותר של אנטי חומר שנצפה עד כה הוא של אנטי הליום.

אנרגיה

בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח, המסייע להבנה בכל תחומי הפיזיקה. לפי הגדרה כללית יותר, אנרגיה היא הגודל הפיזיקלי שנשמר כתוצאה מכך שחוקי הפיזיקה קבועים בזמן. ובמובן אחר, הכושר לבצע עבודה.

את האנרגיה ניתן לסווג לכמה מחלקות עיקריות, אנרגיה פוטנציאלית שהיא אנרגיה אצורה במערכת, אנרגיה קינטית הקשורה לתנועת גופים, ואנרגיה של שדות, שהיא אנרגיה הקשורה בקיומם של שדות־כוח, למשל שדה אלקטרומגנטי או שדה כבידה. אנרגיה יכולה לעבור מגוף אחד לשני וללבוש צורות שונות, אולם חוק שימור האנרגיה קובע שסכום האנרגיה של כל הגופים והשדות במערכת סגורה הוא גודל קבוע, כלומר אינה נוצרת מאין או נעלמת.

אקדמיית קהאן

אקדמיית קהאן (באנגלית: khan academy) הוא ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 2006 על ידי סלמן קהאן , במטרה לספק לכל אדם אפשרות לצפות בשיעורים מוקלטים, בנושאים מגוונים, בכל זמן ובכל מקום. באתר האינטרנט של אקדמיית קהאן קיימים כ-3,000 סרטונים בני 10 דקות בממוצע כל אחד, שעוסקים במגוון נושאי לימוד: מתמטיקה, היסטוריה, בריאות ורפואה, כלכלה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה, קוסמולוגיה, כימיה אורגנית, אזרחות אמריקאית, תולדות האמנות, מיקרו-כלכלה, מקרו-כלכלה ומדעי המחשב. הסרטונים מאוחסנים בשרתי האינטרנט של אתר יוטיוב. הפרויקט נתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס וחברת גוגל.

בשיעורים המוקלטים אין רואים את פניו של קהאן. הצופה רואה מסך שחור המדמה לוח כיתה שעליו מסביר קהאן את השיעור באמצעות קולו תוך שהוא משרטט תרשימים באמצעות סמן עכבר ופותר תרגילים. בתי ספר בקליפורניה שהשתתפו בניסוי למידה על פי שיעוריו של קהאן, הפכו למעשה את היוצרות בין לימוד פרונטלי ושעורי בית: שעורי הבית הם צפייה בסרטונים של קהאן אודות חומר לימודי חדש ואילו בכיתה המורה רק עובר בין התלמידים הפותרים תרגילים ומסייע למתקשים.

רעיון "אקדמיה מקוונת" זו מקורו בקשיים בלימודי המתמטיקה של בת דודתו בת ה-12 של קהאן, נדיה. קהאן טען בראיון עמו, אשר פורסם ב-27 בינואר 2014 בעיתון ה"ניו יורק טיימס", ש"קודם לפלטפורמת יוטיוב, העלאת שעורים מקוונים לרשת האינטרנט הייתה יקרה ביותר, ואילולא יוטיוב- רעיון ה"אוניברסיטה" לא היה יוצא לפועל".

ביוזמת שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, מכון דוידסון לחינוך מדעי ואיגוד האינטרנט הישראלי החל פרויקט של תרגום הסרטונים לעברית.

אריאל היימן

אריאל היימן (נולד ב-1953) הוא בעלים משותפים של חברת הייעוץ "אור". בעבר, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע וקצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, אשר כיהן כקצין המילואים הראשי. בנוסף, היימן חוקר במכון הגאולוגי ומרצה באוניברסיטה העברית, ואחד ממגישי התוכנית "רצועת הביטחון" בגלי צה"ל.

האפס המוחלט

האפס המוחלט הוא הטמפרטורה הנמוכה ביותר, 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין. המדען הבריטי, לורד קלווין קבע באופן תאורטי בשנת 1848 כי לא תיתכן טמפרטורה נמוכה מזו. לפי החוק השלישי של התרמודינמיקה, לא ניתן להביא חומר אל האפס המוחלט, אך ניתן לשאוף אליו.

האפס המוחלט הוא טמפרטורה בה החלקיקים מאכלסים את מצב היסוד של המערכת, והאנטרופיה מתאפסת עד כדי אנטרופיה שיורית.

בעת קירור של חומרים מסוימים לטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, מתגלות תופעות קוונטיות רבות, בהן מוליכות על ונוזליות-על. התפלגות החלקיקים ברמות האנרגיה השונות תלויה בטמפרטורה. שתי ההתפלגויות הנובעות מתורת הקוונטים - פרמי-דיראק ובוז-איינשטיין ישאפו בטמפרטורות גבוהות מספיק להתפלגות בולצמן הקלאסית, או במילים אחרות - האנרגיה הקינטית גבוהה מספיק כך שההפרש בין רמות האנרגיה הבדידות הוא חסר משמעות. בטמפרטורות נמוכות יחסית יתגלה האופי הקוונטי של החלקיקים, ואיתו מגוון תופעות פיזיקליות חדשות.

חום כמוס

חום כמוס (באנגלית: Latent heat) מתאר את כמות האנרגיה בצורה של חום הדרושה לחומר מסוים כדי לעבור מעבר פאזה. בדרך כלל מתארים שני סוגי חום כמוס: זה הנחוץ לשם התכה וזה הדרוש לשם אידוי.

החום הכמוס נחוץ לשם שינוי מצב הצבירה בסדר הבא:

מוצק ← נוזל ← גז. ( קיימת אפשרות למעבר ישיר בין מוצק לגז - נקרא: המראה).השינוי באנרגיה הוא אנדותרמי (דורש השקעת אנרגיה) במעבר ממוצק לנוזל ולגז, אבל אקסותרמי (משחרר אנרגיה) בכיוון ההפוך.

למשל, מולקולת מים מגוף מים כלשהו מתאדה באטמוספירה, והופכת לאדי מים כאשר מועבר חום מהסביבה אל גוף המים. וכיוון שנדרשת אנרגיה כדי להפוך מים לאדי מים, לכן פליטת מים ("הזעה") היא דרך שבה יכול גוף לשחרר מתוכו אנרגיה, כי המים מתאדים וצורכים אנרגיית חום מהגוף ומהאוויר שבקרבתו. אם אדי המים מתעבים בחזרה לנוזל או קופאים לקרח (מוצק), אז האנרגיה האצורה משתחררת כ-sensible heat למשטח שבו מתרחש העיבוי (או הקפיאה).

טרמיטאים

טרמיטאים (שם מדעי: Isoptera) הם סדרה במחלקת החרקים.

מאובן

מאובן הוא שריד צמח או אורגניזם (יצור חי) אחר, שתבנית גופו או צורתו השתמרו בשלמותם או באופן חלקי.

סבון

סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי. בדרך כלל סבון נמכר בצורה מוצקה של פיסות מרובעות או מעוגלות או בצורה נוזלית בבקבוקים (בדרך כלל סבון לידיים ולשטיפת כלים).

סבונים רבים מיוצרים מתערובת של מלחים נתרניים או אשלגניים של חומצות שומן, הנוצרים בתהליך הנקרא סיבון (בלעז: סַפּוֹנִיפִיקַצְיָה): בתגובה של אסטרים של חומצות שומן (מסורתית, נעשה שימוש בטריגליצרידים) עם בסיסים (כנתרן הידרוקסידי או אשלגן הידרוקסידי), בטמפרטורה של 80-100°C. האסטר עובר הידרוליזה ומתקבלת תערובת של כוהל ומלח חומצת שומן, המהווה סבון גולמי. כאשר בתהליך הייצור מחליפים את חומצת השומן בסולפט (מלח של חומצה גופרתית), התוצר הסופי ידוע בשם אל-סבון.

סקי

סקי (בנורווגית: Ski – קרש) הוא קבוצת ענפי-ספורט שבהם נעשה שימוש במגלשיים כציוד העיקרי, ובראשם גלישת שלג.

ערפילית

עַרְפִילִית (האות פ"א רפה) היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מיסודות. המונח "ערפילית" (nebula - נֶבּיוּלָה) שימש במקורו שם לקבוצה של גרמי שמים, אשר כללה בין השאר גם גלקסיות, אך כיום אין שימוש זה מקובל. בערפיליות הגדולות נוצרים כוכבים חדשים.

כוכבים נוצרים בערפיליות אך הגדולים שבהם מסיימים את מהלך חייהם בתור ערפילית, ממנה יווצרו כוכבים חדשים.

פחמן

פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6. בעל מספר ערכיות 4, והוא מופיע בכמות רבה בטבע. הפחמן הוא אחד ממרכיבי היסוד של כל החומרים האורגניים בגוף החי.

פסטיבל המדע של מכון ויצמן למדע

פסטיבל המדע של מכון ויצמן למדע הוא פסטיבל המוקדש למדע, תרבות וטכנולוגיה שמתקיים מדי שנה החל משנת 2000. עד לשנת 2010 הוא התקיים בחול המועד פסח, כשמאז הוא מתקיים בסוכות. הפסטיבל כולל תצוגות, תחרויות, מופעים, סדנאות, תצפיות, תערוכות, סיורים, הרצאות והדגמות המיועדות לילדים, בני נוער ומבוגרים. הפסטיבל מאורגן בידי מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע.

רבות מהפעילויות בפסטיבל נערכות בגן המדע על שם קלור שבמכון ויצמן ובסביבתו של גן המדע. גן המדע, המהווה מוזיאון מדע הפועל תחת כיפת השמים, כולל עשרות מוצגים המדגימים עקרונות פיזיקליים ותהליכים אקולוגיים.

קשר קוולנטי

קשר קוֹוָלֵנְטִי או קשר שיתופי הוא קשר כימי בין 2 יסודות על ידי שיתוף אלקטרון ערכיות (ברמה הוולנטית).

האל מתכות משתפות ביניהן מספר אלקטרונים מאלקטרוני הערכיות שלהם. בקשר קוולנטי כל אטום משני אטומי הקשר תורם לקשר מספר זהה של אלקטרונים - ועל שם כך הקשר נקרא "קוולנטי" ("קו" - שיתוף, "וולנט" - ערכיות).

קשר קוולנטי הוא אחד משלושת סוגי הקשרים הכימיים הראשוניים, יחד עם קשר יוני וקשר מתכתי, ומהווה אחד מן הקשרים הכימיים החזקים ביותר.

אלקטרוני הקשר ממלאים יחדיו אורביטלי קשר מולקולרי, כאשר צפיפות ענן האלקטרונים באורביטלים אלו סביב אטומי הקשר יכולה להיות:

זהה - במקרה זה הקשר יקרא קשר קוולנטי טהור (לדוגמה, הקשר המחבר בין אטומי פחמן ביהלום) או שונה - אז הקשר ייקרא קשר קוולנטי קוטבי (כמו למשל הקשר בין מימן לחמצן במים).

שביל החלב

שביל הֶחלב היא הגלקסיה בה נמצאת מערכת השמש, והיא אחת ממאות מיליארדי הגלקסיות ביקום.

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

שומן

שומנים הם קבוצה גדולה של ליפידים שונים המהווים מרכיב חיוני בתזונתם של יצורים שונים, נאגרים בגופם ומרכיבים מבנים חשובים בהם. השומנים מורכבים לרב מחומצות שומן הקשורות לגליצרול ונקראים טריגליצרידים. נהוג להבדיל בין שמן לשומן, כאשר השמן משמש לתיאור חומצות שומן נוזליות ואילו שומן הוא בדרך כלל מוצק בטמפרטורת החדר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.