מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הוא מכון מחקר הנמצא בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שבשדה בוקר המתמקד בלימודי ישראל. המכון עוסק בלימוד, תיעוד וחקר ההיסטוריה, ההגות, הפוליטיקה, התרבות, החברה והמרחב הגאוגרפי של ישראל והתנועה הציונית מתוך מבט רב-תחומי, ומחויב לטיפוח חקר פועלו של דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. בראש המכון עומדת נכון לאוקטובר 2018 ד"ר פולה קבלו. לצדו של המכון האקדמי פועל מרכז חינוכי - המכון למורשת בן-גוריון.

רקע

המכון הוקם מכוח חוק דוד בן-גוריון תשל"ז-1976 ועל יסוד אמנה שנחתמה בשנת 1982 בין המכון למורשת בן-גוריון ובין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המכון מטפח מחקר והוראה רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה ומתמקד בתהליכים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים וההגותיים שהוליכו לכינונה של מדינת ישראל ועיצבו את התפתחותה. במכון מתקיימות תוכניות לימוד אקדמיות לתואר ראשון, במסלול ללימודי מדינת ישראל, ותוכנית בינלאומית לתואר שני בלימודי ישראל. המכון משמש אכסניה לתלמידי מחקר מתקדמים לתואר שלישי ובתר-דוקטורנטים מהארץ ומהעולם. במכון פועלת הוצאה לאור אוניברסיטאית המוציאה לאור ספרי מחקר, כתבי עת וקובצי מקורות היסטוריים, ארכיון ומרכז מידע.

תוכניות לימודים

במכון חמישה עשר חברי סגל אקדמי החוקרים מגוון רחב של היבטים בתולדות ישראל, אשר יזמו והקימו שתי תוכניות לימוד אקדמיות:

  • תואר ראשון, במסלול ללימודי מדינת ישראל בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון. המסלול נועד להקנות ידע והבנה במגוון רחב של נושאים הקשורים במדינת ישראל, חברתה ותרבותה, מתוך גישה רב תחומית. תוכנית הלימודים עוסקת בחקר ישראל מתקופת היישוב והמאבק להקמת המדינה דרך הצמתים המרכזיים בתולדות מדינת ישראל ועד לימינו. התוכנית כוללת נושאים כמו: המבנה החברתי של ישראל, בעיות חברה וכלכלה, מיעוטים בחברה הישראלית, ישראל והתפוצות, מדיניות החוץ והביטחון, ישראל והעולם הערבי, דמוגרפיה והתיישבות, הגות ציונית וישראלית, תרבות ואמנות.
  • התוכנית הבינלאומית ללימודי ישראל ע"ש וודמן-שלר לתואר שני (WSISIP). התוכנית מיועדת לסטודנטים המבקשים לרכוש הבנה מקיפה של המורכבות של ישראל ושל התפתחותה. התוכנית מאמנת את תלמידיה כמנהיגים בקהילות משלהם, המצוידים ברמה גבוהה של ידע והבנה של העבר וההווה של ישראל, ועומדים לקראת צורכי העתיד.

המרכז ללימודי ישראל

המרכז ללימודי ישראל (מל"י) פועל במסגרת המכון ומאגד בתוכו חברי סגל אקדמי מהמכון ומשמש מסגרת לחדשנות מחקרית ואינטראקטיבית בין חברי סגל בכירים וחוקרים צעירים מדרגת דוקטורנטים ומעלה. מל"י משמש גם אכסניה למומחים מוכרים בתחומם שאינם מכהנים כחברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה (חוקרים נלווים), וכן משמש כמסגרת למדענים אורחים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתחום לימודי ישראל.

במוקד העיסוק של מל"י נמצאים 'לימודי ישראל', שדה מחקר החותר להיכרות מעמיקה ורב-ממדית עם המציאות הישראלית כמרחב רעיוני, פוליטי, חברתי ותרבותי – בעבר ובהווה. ייחודו של מל"י הוא בשיתוף פעולה מחקרי בין החברים בקבוצות המחקר ובחציית הגבולות הדיסציפלינריים המקובלים. כמו כן, מתקיים שיתוף פעולה בין חוקרים וחוקרות בדרגות אקדמיות שונות – החל מתלמידי מחקר לתואר שלישי (דוקטורנטים) המשך בעמיתי בתר-דוקטורט וחוקרים נלווים וכלה בחוקרים מנוסים וותיקים[1].

ההוצאה לאור

במכון בן-גוריון פועלת הוצאת ספרים אקדמית, מהגדולות בישראל, העוסקת בהוצאה לאור של ספרי מחקר העוסקים בלימודי ישראל. בראש הוצאת הספרים עומד פרופ' עופר שיף. המכון מוציא לאור שלושה כתבי-עת:

  • עיונים - הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של המכון. כרכי כתב העת מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. 'עיונים' מפרסם מאמרים מתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוזיקה, גאוגרפיה, מגדר ועוד[2]. עורכי כתב העת הם פרופ' עופר שיף ופרופ' אבי בראלי.
  • Israel Studies - הוא כתב עת אקדמי מולטי-דיסציפלינרי העוסק בנושאים הקשורים להיסטוריה, חברה, פוליטיקה והתרבות של מדינת ישראל. כתב העת נוסד בשנת 1996 והוא יוצא לאור על ידי מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון ועל ידי מרכז שוסטרמן ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס בארצות הברית. הוא יוצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה. עורכי כתב העת הם פרופסור אילן טרואן ונתן ארידן[3].
  • ישראלים - כתב העת 'ישראלים' הוא כתב עת רב-תחומי לביכורי מחקר המבקש לחקור את כל היבטיה של החברה הישראלית מתוך כוונה לנסות ולפענח את הישראליות ולהאיר נדבכים שונים בתולדותיה של מדינת ישראל. כתב העת רואה אור פעם בשנה והוא מבקש לתת בימת פרסום דו-לשונית, בעברית ובאנגלית, למחקרים של תלמידי מחקר וחוקרים צעירים בלימודי ישראל[4].

מפעלים נוספים

  • ספריית המכון - במכון פועלת ספרייה אקדמית המרכזת עשרות אלפי ספרים בתחומי המחקר של המכון, ועיתונות של היישוב היהודי בארץ משנות העשרים של המאה העשרים. בספרייה אוסף של כל הספרים שנכתבו על ידי בן-גוריון ועליו, בעברית ובשפות אחרות. כמו כן נמצא בה אוסף מצולם של מאמרים על ומאת בן-גוריון, שהופיעו בדפוס בעברית ובשפות אחרות, מתוך ספרים, עיתונים וכתבי עת[5].
  • ארכיון בן-גוריון - ​​​​הארכיון שואב את מעמדו החוקי והמשפטי מ"חוק בן-גוריון", שחוקק בכנסת בשנת תשל"ז (1976). בארכיון מכונסים אוספים ועיזבונות המכילים מאות אלפי פריטים.  גרעין הארכיון מבוסס על ארכיונו האישי של דוד בן-גוריון שהופקד בו לאחר מותו. לצד גרעין חשוב זה, הוקם בארכיון אוסף של תיעוד היסטורי אשר צולם מארכיונים רבים וביניהם: ארכיון המדינה, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון מפלגת העבודה בבית ברל, ארכיון ז'בוטינסקי, ארכיון העבודה במכון לבון, ארכיון לוי אשכול ועוד[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המרכז ללימודי ישראל, רציונל וחזון, אוניברסיטת בן-גוריון
  2. ^ אתר כתב העת, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  3. ^ כתבי עת של המכון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  4. ^ אתר כתב העת, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  5. ^ אודות ספריית מכון בן-גוריון, מכון בן-גוריון, מערך תשתיות המידע
  6. ^ אודות ארכיון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון, מערת תשתיות המידע
Israel Studies

Israel Studies הוא כתב עת אקדמי רב-תחומי העוסק בנושאי ההיסטוריה, החברה, הפוליטיקה והתרבות של מדינת ישראל. כתב העת נוסד בשנת 1996 והוא יוצא לאור על ידי מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון ועל ידי מרכז שוסטרמן ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס בארצות הברית. הוא יוצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה.

עורכי כתב העת הם פרופסור אילן טרואן ונתן ארידן.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974. באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 19,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור.

ב-1 בינואר 2019, דניאל חיימוביץ החל את כהונתו כנשיא האוניברסיטה, לאחר שהחליף את פרופ' רבקה כרמי, שכיהנה בין השנים 2006 ועד 2018.

אליק מישורי

ד"ר אלכסנדר (אָלִיק) מישורי (Alec Mishory) (נולד ב-28 במאי 1946) הוא היסטוריון, אוצר, מבקר אמנות וחוקר אמנות ישראלי.

גרשום (דמות מקראית)

גֵרְשֹׁם הוא דמות מקראית, בנם הבכור של משה וציפורה, בת יתרו.

המדרש דורש את הפסוק "ויואל משה לשבת את האיש" מלשון אלה - שבועה, ומסביר שיתרו הסכים לתת למשה לשאת את ציפורה, בתנאי שבנם הבכור יהיה כומר לעבודה זרה. כך המדרש מסביר מדוע גרשום לא נימול, ומדוע המלאך רצה להרוג את משה, עד שציפורה מלה את גרשום (לא מפורש בפסוק מיהו הבן שלא נימול, ולכן יש המפרשים שלא מדובר בגרשום, אלא בבנו השני של משה, אליעזר).

על פי חז"ל, הנער שהודיע למשה על נבואת אלדד ומידד, היה גרשום.

דבורה הכהן

דבורה הכהן (נולדה בשנת 1936) היא היסטוריונית וסוציולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקרה הם התפתחות החברה הישראלית והשפעת העליות השונות עליה.

הדר יוסף

שכונת הדר יוסף היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, מצפון לנחל הירקון.

הניה פקלמן

הֶניָה מ' פֶּקֶלמן (1903 בסרביה – 19 בינואר 1940, תל אביב), הייתה פועלת וחלוצה בארץ ישראל בתקופת היישוב. עלתה לארץ ישראל בשנת 1922. ב-1935 הוציאה לאור, במימון עצמי, את הספר חיי פועלת בארץ, שבו הביאה בגוף ראשון את סיפור חייה. ספרה מוערך כאחד המקורות האותנטיים ביותר שנכתבו על חיי הפועלות בשנות העשרים של המאה העשרים. ב-1940 התאבדה.

הקיבוץ הדתי

תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית. ב-23 היישובים של התנועה מתגוררים למעלה מ-10,000 נפשות. 7 מתוך 16 קיבוצי התנועה נחשבים לקיבוצים שיתופיים, בעוד 9 קיבוצים עברו תהליכי הפרטה שונים.

טריטוריאליזם יהודי

טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialist Organization), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים. לטריטוריה זו, שתהיה המתאימה ביותר לצורכי היהודים, יהגרו יהודים ממקומות שונים בעולם ויקימו לעצמם בית לאומי. הטריטוריאליזם מנוגד לאוטונומיזם יהודי - הגישה הרואה ביהדות ישות רוחנית וביהודים עם בלי ארץ, ושואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות רוחנית של היהודים במקום מושבם.

ישראלים (כתב עת)

ישראלים הוא כתב עת מדעי דו-לשוני (עברית ואנגלית) היוצא לאור על ידי מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות והמסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. ישראלים הוא כתב עת שפיט הפועל באמצעות ביקורת עמיתים, הוא נערך על ידי חוקרים צעירים ומשמש במה לפרסום ביכורי מחקר מישראל ומהעולם. כתב-העת מפרסם מאמרים הנוגעים לתחום של לימודי מדינת ישראל בדיסציפלינות שונות: היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ספרות, לימודי תרבות, משפטים ועוד.

בכל אחד מגיליונות כתב העת מתפרסם גם ריאיון עם דמות מרכזית בהיסטוריה הישראלית, תעודה היסטורית מוערת וסקירה של עבודות דוקטורט מרכזיות שהתפרסמו בשדה של לימודי מדינת ישראל.

כתב העת יוצא לאור החל משנת 2007 והוציא עד כה לאור תשעה גיליונות. בראשית דרכו לווה כתב העת על ידי טוביה פרילינג, בהמשך על ידי אבי בראלי וכיום על ידי עופר שיף, עורכו נכון לשנת 2019 הוא עדי שרצר.

מיכאל פייגה

מיכאל פייגה (באנגלית: Michael Feige; ‏5 ביולי 1957 – 8 ביוני 2016) היה מרצה בכיר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נרצח בפיגוע ירי במתחם שרונה שבתל אביב.

מרגלית שילה

מרגלית שילה היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

עופר שיף

עופר שיף (נולד ב-22 בדצמבר 1956), הוא היסטוריון חברתי-תרבותי של הציונות והחברה בישראל, חבר סגל במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

עיונים

עיונים - כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל, שעד שנת 2017 נקרא עיונים בתקומת ישראל, הוא כתב עת מדעי רב-תחומי, המתפרסם מאז 1991 על ידי הוצאת הספרים של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כתב העת פועל באמצעות ביקורת עמיתים ומשמש במה אקדמית מרכזית ומוקד למחקרים ופולמוסים בתחום של לימודי מדינת ישראל והיסטוריה של הציונות.

כתב העת יוצא לאור בשתי סדרות:

הראשונה היא מאסף חצי-שנתי של מאמרי מחקר המתמקדים בחברה היהודית המודרנית, בחברה הישראלית ובמדינת ישראל. המאמרים בגיליונות אלה עוסקים במגוון רחב של תחומים, כגון היסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה, מדע המדינה, כלכלה, תרבות, גאוגרפיה, אמנות, מגדר ועוד.

הסדרה השנייה היא נושאית; כל אחד מהגיליונות של סדרה זו מוקדש לנושא אקטואלי משמעותי, בתוך תחומי העניין של כתב העת. מגמתה של הסדרה הנושאית היא להעלות לדיון נושאים מרכזיים בחברה הישראלית תוך העמקת השיח הציבורי ויצירת במה לשיח אקדמי עמוק.את כתב העת ייסד העורך ד"ר פנחס גינוסר. כיום עורכים אותו פרופ' עופר שיף ופרו' אבי בראלי, אורנה מילר משמשת כעורכת המשנה. חברי המערכת הם: אבנר בן עמוס, אבי בראלי, דני גוטוויין, מנחם הופנונג, נסים ליאון, קובי פלד, פולה קבלו, קימי קפלן, אילנה רוזן שלום רצבי ועופר שיף. החל משנת 2010 כתב העת נגיש באינטרנט.

עליות לאחר קום המדינה

עליית יהודים לארץ ישראל לאחר קום מדינת ישראל נעשתה בגלי הגירה אחדים. רוב המניעים לעליה היו ציוניים וכלכליים, בנוסף לגלי העלייה הרשומים מטה היה רצף של עליית קבוצות ובודדים ממדינות שונות במשך כל השנים מאז הקמת המדינה ועד היום.

פלונסק

פלונסק (בפולנית: Płońsk, האזן) היא עיר בפולין. פלונסק נמצאת במרחק של 60 ק"מ מוורשה בירת פולין. מספר תושביה כיום קרוב ל-23,000. שמה של העיר בא לה משמו של הנהר פלונקה הזורם ליד העיר. תחילתה של העיר במבצר של נסיך החבל, אשר בשנת 1400 העניק לה מעמד של עיר.

ראובן שהם

ראובן שֹהם (נולד בל' בסיוון תרצ"ח, 29 ביוני 1938) הוא חוקר ומרצה לספרות עברית, המתמחה בחקר השירה העברית החדשה. פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה.

רוז ג'ייקובס

רוז ג' ג'ייקובס (באנגלית: Rose Gell Jacobs; ‏10 בספטמבר 1888 - 14 באוגוסט 1975) הייתה מורה, אקטיביסטית יהודייה-אמריקנית, נשיאת 'הדסה-הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה' (בשנים 1930–1932, ובשנים 1934–1937). ג'ייקובס הייתה ממייסדות ארגון הדסה בשנת 1912, וגילמה בפועלה את רוח ההתנדבות הציונית האמריקאית. ג'ייקובס צמחה בארגון הדסה, עד שהגיעה לפסגת ההנהגה, ותפסה חלק משמעותי בקידום הארגון והציונות.

רוזה וולט-שטראוס

רוזה וולט-שטראוס (Rosa Welt-Straus; צ'רנוביץ, 1856- 15 בדצמבר 1938, ז'נבה) הייתה פעילה לזכויות האישה בארצות הברית וארץ ישראל. נולדה בבוקובינה, אז חלק מהאימפריה האוסטרית, (כיום חלק מאוקראינה), ועלתה לארץ ישראל מניו יורק עם בתה, נלי שטראוס-מושנזון, כשהיא בת 63. הייתה האישה הראשונה באוסטריה שקיבלה תעודת רופא (מאוניברסיטת ברן בשווייץ) ואחת מרופאות העיניים הראשונות באירופה. וולט-שטראוס הייתה בנוסף בין מובילות המאבק לשוויון זכויות לאישה היהודייה לבחור ולהיבחר בארץ ישראל. כיהנה כיושבת ראש התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל בשנים 1938-1919.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.