מכון אבשלום

מכון אבשלום, ובשמו המלא: המכון לידיעת הארץ על שם חיים אבשלום, מיסודה של ההסתדרות הכללית, הוא מוסד הוראה למבוגרים ולצעירים, המשלב לימודי ארץ ישראל עם סיורים וטיולים בישראל.

תחילתו של מכון אבשלום הייתה בחוג לידיעת הארץ בשם "סביבתנו"[1] שיסד יוסף ברסלבי (ברסלבסקי), מחוקרי ארץ ישראל הראשונים, בשנת 1938, יחד עם פרופ' שמואל אביצור (אז שמואל הנדלר), מגדולי החוקרים בתחום ידיעת הארץ, ראש המדור לידיעת הארץ בהסתדרות וחתן פרס ישראל, שהיה מנהלו הראשון של המכון.

בעזרת חוג "סביבתנו" החל שמואל אביצור לאסוף אוסף מוזיאוני של כלי עבודה ומתקני ייצור שהיה לימים גרעין של מוזיאון "אדם ועמלו" המצוי כיום במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

לאחר מותו של חיים אבשלום, עסקן מועצת פועלי תל אביב, בשנת 1952 החליטה ההסתדרות להקים מכון ללימודי ארץ ישראל לזכרו.

המכון נוסד בשנת 1952, ופתח את שעריו בסתיו 1953. הוא פעל בתחילה בבית ליסין בתל אביב[2] ואחר כך עבר לבנין בית פעילי ההסתדרות שבו שוּכָּן גם מוזיאון "אדם ועמלו".

בשנת 1970 שולב באוניברסיטת תל אביב ליד החוג לגאוגרפיה, ובשנים 1970 - 1985 נוהל במשותף על ידי אוניברסיטת תל אביב והאגף לחינוך של ההסתדרות. אולם השותפות לא עלתה יפה והמכון פועל כיום בבניין מכללת לוינסקי לחינוך, בקרית החינוך של תל אביב.

גישתו של מכון אבשלום ללימודי ארץ ישראל היא כוללנית, ונושאי ההוראה בו נפרשים מנופי ארץ ישראל ועברה, דרך מרכיביהם השונים, ועד לנושאים עכשוויים של תרבות וחברה.

במכון אבשלום למדו במשך השנים אלפי תלמידים, בכל הגילאים, במגוון של מסלולים וקורסים ייחודיים בלימודי בוקר, אחה"צ וערב. הקורסים מועברים בידי מרצים וחוקרים בתחום, ומלווים בסיורים ומחנות (קמפוסים) חווייתיים.

הלימודים במכון אבשלום הם לשם הקניית ידע בלבד, ללא בחינות או הקניית תארים.

רבים מהבוגרים שסיימו מחזורי לימודים במכון ממשיכים בלימודי המשך, וכיום פועלות במכון כיתות המשך של תלמידים הלומדים ומסיירים יחד כבר 15 שנה ויותר. כמו כן, קיים פרויקט "חונכים" המגויסים מקרב התלמידים הוותיקים ומשמשים כמלווים לכל כיתות המכון.

על יד המכון פועל חוג לידיעת הארץ ("סביבתנו"), המופעל על ידי מתנדבים מקרב אגודת ידידי מכון אבשלום.

במלאת 50 שנה למכון אבשלום, אימץ המכון את אתר שבע טחנות שליד הירקון. אימוץ האתר היווה הוקרה למייסד המכון, הפרופ’ שמואל אביצור, שהיה בין היתר מומחה לנושא טחנות הקמח, וגם השקיע הרבה ממעייניו בחקר הירקון. מתנדבים מבין בוגרי המכון ותלמידיו מדריכים באתר בשבתות את הציבור בקורות המקום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתערוכת סביבתנו המאלפת, דבר, 25 ביולי 1943
  2. ^ ג. שמעון, עבר והווה בבית ליסין, דבר, 14 בפברואר 1956
אגודת משוטטים ארץ-ישראלית

אגודת משוטטים ארץ-ישראלית (אמא"י) היה שמן של מספר קבוצות מטיילים שפעלו בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20.

אורה נמיר

אורה נמיר (1 בספטמבר 1930 – 7 ביולי 2019) הייתה חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה, שרה בממשלות ישראל ושגרירת ישראל בסין.

אלון גור אריה

אלון גור אריה (נולד ב-5 בספטמבר 1976) הוא במאי, תסריטאי, מרצה, שחקן וקומיקאי, עורך תוכן ומפיק קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

בית ליסין

בית ליסין היה מבנה ששימש לאירועי תרבות ולמופעי תיאטרון. המבנה, בפינת הרחובות ויצמן וזכרון יעקב בתל אביב, תוכנן על ידי האדריכלים (לימים שניהם זוכי פרס ישראל) בנימין אידלסון ואריה שרון. על תכנון הבית זכו האדריכלים בפרס רוקח.

ג'רישה

ג'רישה (בערבית: جريشة) היה כפר ערבי קטן מדרום לנחל הירקון, שתושביו התפנו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. הכפר שכן במקום בו מצוי כיום אתר "שבע טחנות", בפארק הירקון שבתל אביב.

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944 בגטו בודפשט, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014. התפרסם בשורת תגליות ארכאולוגיות בעיקר בירושלים, המיוחסות לתקופת הבית השני ואף סוף תקופת הבית הראשון, אך בעיקר בשל גילוי לוחיות ברכת כהנים, מלפני 2,600 שנה לערך, תקופת יאשיהו או יהויקים מלכי יהודה, כלומר לפני סוף תקופת הבית הראשון.

זאב ענר

זאב עָנֵר (14 באפריל 1933 - 7 בספטמבר 2018) היה שדרן רדיו ומחבר ספרי עיון ישראלי, שכתב בעיקר על תולדות ארץ ישראל. חיבר גם ספרי ילדים.

יהודה רות

יהודה רוֹת (23 ביולי 1908 – 10 במאי 1990) נחשב לאחד מאבות המחקר הארכאולוגי הפרהיסטורי במדינת ישראל. הקים את המוזיאון לתרבות הירמוכית בקיבוץ שער הגולן, שלאחר פטירתו נקרא על שמו.

יואל רפל

ד"ר יואל רפל (נולד ב-4 באוקטובר 1946) הוא היסטוריון של עם ישראל וארץ ישראל, סופר, עורך ועיתונאי ישראלי. רפל מוכר בזכות האנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל אותה ערך בשיתוף עם אוריאל רפפורט והיותו מנהל ארכיון אלי ויזל שבאוניברסיטת בוסטון.

מנחם רצון

מנחם רצון (5 באוגוסט 1919 - 12 בנובמבר 1987) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשלהי כהונתה של הכנסת הראשונה.

רצון נולד בשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה. בהשכלתו היה בוגר קורס למורי דרך של סמינר הקיבוצים, ולפרנסתו עבד תחילה בעבודה חקלאית וכפועל תעשייה ולאחר מכן החל לעבוד בהדרכת טיולים.

פעילותו הציבורית החלה עם הצטרפותו לליגה הסוציאליסטית ולמפ"ם. בשנת 1946 הוא נעצר בגין פעילותו על ידי הבריטים. בשנים אלו הוא היה חבר הנהלת הספורט של הפועל מחנה יהודה ומאוחר יותר הוא נבחר לכהן כחבר הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית וכחבר מועצת פועלי פתח תקווה, בה הוא כיהן מחלקת התכנון.

בשלהי כהונתה של הכנסת הראשונה הושבע רצון לכהן כחבר הכנסת במקומו של דב בר-ניר. כהונתו נמשכה לאורך ארבעה חודשים, עד לכינון הכנסת השנייה.

בשנים שלאחר קום המדינה היה רצון חבר מועצת העיר פתח תקווה, מנהל מִנהל התרבות בעיריית פתח תקווה, מנהל "בית נטע" בעיר ומנהל מכון אבשלום לידיעת הארץ.

על שמו נקרא רחוב בשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה.

מצודות אוסישקין

מצודות אוסישקין הוא שמה של קבוצת יישובים באצבע הגליל שהוקמו בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

עקיבא פלכסר

עקיבא פלכסר (נולד ב-1933 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס לגאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

פיני שומר

פיני שומר (נולד ב-19 באוקטובר 1951) הוא איש ציבור ישראלי.

שומר כיהן בשנות התשעים כיו"ר אגף מרחבים בהסתדרות העובדים הכללית. לאחר סיום תפקידו מונה בשנת 2001 למנכ"ל קרן הפנסיה "אחדות".

במאי 1996 היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בימיה האחרונים של כהונת כנסת ה-13, בעקבות התפטרותו של אברהם כ"ץ-עוז.

כיום עומד בראש מכון אבשלום לידיעת הארץ.

רכבת ישראל

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, האחראית להפעלת התחבורה המסילתית בישראל. החברה עוסקת בשינוע נוסעים ומטען באמצעות רכבות, מפעילה את תחנות הנוסעים ותחנות טעינת משא ואחראית על תכנון ופיתוח תשתיות הרכבת במדינה.

אגרות חוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

יושב ראש דירקטוריון רכבת ישראל הוא דן הראל. מנכ"ל רכבת ישראל הוא מיכה מייקסנר.

שבע טחנות

שבע טחנות הוא אתר היסטורי השוכן על גדות נחל הירקון, בתחומיו של פארק הירקון בתל אביב-יפו. במקום פעלו לפחות אחד-עשר זוגות של אבני רחיים, אשר הונעו בכוח מימיו של הירקון. שבע מהטחנות פעלו במבנה המערבי באתר, ואלה העניקו לו את שמו.

שמואל אביצור

שמואל אביצור (הנדלר) (21 בינואר 1908 – 14 בינואר 1999) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל. היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס ישראל ה'תשל"ז לחקר תרבויות.

שרה'לה דורון

שרהל'ה דורון (8 באוקטובר 1949 - 1 ביולי 1991) הייתה שדרנית רדיו ישראלית, עורכת תוכניות ומדריכת קריינים, מגישת תוכנית הילדים הידועה "מקהלה עליזה".

תחנת הרכבת יפו

תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים ולטורקיה.

התחנה פעלה בין השנים 1892–1948 כתחנת הקצה של מסילת הרכבת לירושלים. התחנה נסגרה בראשית מלחמת העצמאות, ולאחריה הועתקה תחנת הקצה של הקו לתחנת תל אביב דרום. התחנה נסגרה והמסילה בין שתי התחנות פורקה.

תל אביב-יפו

תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה־15. תל אביב-יפו שוכנת לחוף הים התיכון על אדמת כורכר. בשטחה זורמים נחל הירקון ונחל איילון. היא גובלת ממערב בים התיכון; מדרום בערים בת ים וחולון; ממזרח בערים רמת גן, גבעתיים, בני ברק ופתח תקווה; ומצפון בערים רמת השרון והרצליה.

תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות, מערכות העיתונים הגדולים בישראל, התיאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית, בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית.

תל אביב-יפו מוגדרת כ"עיר עולם בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם כמיליון וחצי תיירים זרים בשנה.

לתל אביב תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית. רבים מהאירועים ההיסטוריים והמחאתיים שעיצבו את זהותה ואופיה של המדינה מראשית דרכה ועד היום התרחשו בה.

בעיר מתגוררים (נכון לסוף 2017) בערך 443,900 תושבים, ומספר התושבים לקמ"ר הוא 8,572 איש. באותה עת התגוררו במחוז תל אביב 1,318,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,918,800 נפש. בתל אביב פועלים (נכון לשנת 2015) למעלה מ70 אלף בתי עסק המהווים 13 אחוז מכלל העסקים בישראל. בעיר בולטת תופעת היוממות הגדולה בישראל – כ־64% מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה.

עיר הנמל העתיקה יפו הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי לארץ ישראל. לבד מיפו, התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית המאה ה־19 גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ לחומות יפו ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות נווה צדק, מחנה יהודה, נווה שלום, יפה נוף וכרם התימנים מצפון ליפו.

תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה המיזם היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי היישוב הישן וחלקו אנשי היישוב החדש בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – קרן קיימת לישראל. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות המנדט הבריטי העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר 1934.

ב־1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה עיריית תל אביב-יפו המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי ישויות אורבניות נפרדות. בשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.

ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראליד יצחק בן-צבי • מכון אבשלום • מכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותשביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.