מיקרו-תבור

מיקרו-תבור X-95, שמשווק בעולם בשם X-95 ובארצות הברית בשם Tavor X-95, הוא רובה סער בּוּלְפַּאפּ מודרני מתוצרת ישראל המבוסס על רובה הסער "תבור TAR-21". המיקרו-תבור, שמכונה גם באופן לא רשמי תבור 2, הוא גרסה מקוצרת במיוחד של התבור. המיקרו-תבור נמצא בשירות חיל הרגלים של צה"ל ומיועד להיות רובה העתיד של הצבא. הרובה פותח במפעל "מגן" של חברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI). גרסה חצי-אוטומטית של ה-X-95 משווקת בארצות הברית על ידי IWI US וזכתה בפרס רובה השנה 2017 של איגוד הרובאים הלאומי[2].

מיקרו-תבור X-95
MicroTavorX95MARS-white
Micro-Tavor21-pic001
מידע כללי
סוג רובה סער בּוּלְפַּאפּ מקוצר
נגזרות תבור X-95 פלאט-טופ
תכנון תעשיות נשק לישראל IWI
מדינה מייצרת ישראל  ישראל
שנות שירות 2008 עד ימינו
מחיר ליחידה כ-2,000 דולר אמריקני
מידע טכני
קליבר 5.56x45 מ"מ נאט"ו,
5.45x39 מ"מ,
9x19 מ"מ פרבלום
פעולה גז, בריח מסתובב, תצורת bullpup
חירוק קנה 6 מסילות, במעלה סלילים ימני 1:7
הזנה מחסנית של 30 כדורים
כוונות כוונת מפאור-21, כוונות ברזל לגיבוי
אורך כולל 590 מ"מ (רגיל)
640 מ"מ (דגם L)
670 מ"מ (פלאט-טופ ארוך)
אורך קנה 330 מ"מ (רגיל)
380 מ"מ (דגם L)
419 מ"מ (פלאט-טופ ארוך)
משקל ריק כ-3 ק"ג
משקל מלא כ-3.4 ק"ג (דגם פלאט-טופ 419)
קצב אש 700–1000 כדורים לדקה
מהירות לוע 860 מטר לשנייה (רגיל)
880 מטר לשנייה (דגם L)
טווח אפקטיבי 500 מטרים
דיוק כ-2 דקות קשת (2 MOA)‏[1]

היסטוריה

המיקרו-תבור פותח בעקבות הדגם MTAR-21 של התבור, אך איננו ה-MTAR-21 עצמו, שייצורו בוטל לטובת ה-X-95 העדיף עליו.

בצה"ל

Flickr - Israel Defense Forces - Soldiers from the Elite Egoz Unit Take Their Final Test (2)
קצין באגוז עם מיקרו-תבור

בסוף שנת 2009, החליטה זרוע היבשה של צה"ל על ציוד כלל לוחמי חיל הרגלים במיקרו-תבור במקום ברובי תבור קומנדו CTAR-21 ו-M4 קרבין הנמצאים כרגע בשירות חטיבות החי"ר[3]. ב-2010, הוחלט לצייד את כל לוחמי גדוד הסיור של חטיבת גבעתי במיקרו-תבור, שנחשב (לפי הידיעה) לנשק הנחשק ביותר בצה"ל ושלמרות ממדיו הקומפקטיים הוא מדויק לטווחים של עד 500 מטר[4]. ביולי 2011, זרוע היבשה החלה לצייד את גדודי חטיבת גולני וגדודי חטיבת גבעתי. בספטמבר 2011, גם גדודי חטיבת הנח"ל צוידו במיקרו-תבור בנוסף לגדס"ר גבעתי וגדס"ר גולני אשר כבר משתמשים בו. בחודש אוקטובר 2011 גם סיירת יעל, פלגה השייכת ליחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית, הצטיידה במיקרו-תבור. הסיבה לכך היא היתרונות שיש לנשק קצר בעת פינוי שדות מוקשים, אחד מיעודייה של היחידה. גם גדוד חרב הדרוזי, גדוד הסיור המדברי (הגדס"ר הבדואי) וגדוד קרקל חמושים בתבור ובמיקרו-תבור כנשק אישי של הלוחמים. מיקרו-תבור X95 וכן X95-SMG נמצאים גם בשירות שייטת 13.

ב-2012 הוצג מטול רימונים GL40, שמתאים למיקרו-התבור[5]. ב-2014 הוחלט לקלוט בצה"ל מיקרו-תבור משופר, שאחד השינויים המרכזיים בו הוא הארכת הקנה לאורך 38 ס"מ כדי לשפר את הטווח והדיוק[6]. הראשונים לקלוט את המיקרו-תבור המשופר היו קלעי הסער של חיל הרגלים והרובה המשופר נקרא בצה"ל "מיקרו-תבור קלעים". בנוסף, בשנים האחרונות נכנס לצה"ל מיקרו-תבור דור ג' המבוסס על תבור X95 פלאט-טופ עם קנה ארוך יותר.

בצבאות אחרים

המיקרו-תבור נרכש גם על ידי מספר צבאות זרים, כגון צבא הודו, שם מיוצר ברישיון הזיטארה, מיקרו-תבור בקליבר 5.56x30 מ"מ הייחודי להודו.

תכונות

ה"מיקרו-תבור" נועד עבור יחידות מיוחדות הזקוקות לנשק קומפקטי במיוחד. הוא יכול גם לשמש כנשק אישי להגנה עצמית מאחר שהוא קומפקטי, קל ונוח לשימוש. בשל הקנה הקצר המיקרו-תבור טוב בעיקר ללחימה בטווח קרוב כגון לוחמה בשטח בנוי. בדגם X-95-L הארכת הקנה ל-38 ס"מ מאפשרת טווח ירי משופר ושימוש ברובה גם כנשק אישי של לוחם החי"ר היעיל עד לטווח של כ-500 מטר.

ייחודו של ה"מיקרו-תבור" הוא תמיכתו בשלושה קליברים. על ידי החלפה פשוטה של הקנה והמכלול יכול הרובה לתפקד הן כרובה סער ולירות תחמושת 5.56 מ"מ נאט"ו מסוג SS-109 (כדור עוצמתי יותר) או תחמושת 5.45x39 מ"מ (התחמושת המקבילה במדינות הגוש המזרחי ומדינות ברית המועצות לשעבר) והן כתת-מקלע ואז לירות תחמושת 9 מ"מ פרבלום של תת-מקלעים.

לכל גרסאות המיקרו-תבור יש אפשרות לשינוי צד ידית הדריכה וצד פליטת התרמיל ויש נצרה לשינוי מצב ירי ומשחרר מחסניות בשני צידי הרובה.

כמו התבור, ה"מיקרו-תבור" בנוי בתצורת הבולפאפ (Bullpup) - ידית האחיזה וההדק ממוקמים לפני מנגנון הירי (הבריח והמחסנית), שממוקמים בתוך הקת. תצורה זו מאפשרת את קיצור האורך הכללי של הרובה, מבלי להתפשר על אורך הקנה (ככל שהקנה ארוך יותר הביצועים הבליסטיים של הרובה - טווח ודיוק - טובים יותר). הפחתה במשקל הושגה באמצעות חומרים מרוכבים, קלים אך חזקים מאוד, שהחליפו חלקי מתכת ופלסטיק רבים. חומרים אלה קלים לתחזוקה ועמידים לחומרי ניקוי סטנדרטיים (כמו תערובת ניקוי שעשויה 90% ספירט לבן ו-10% שמן למשל), שבהם משתמש החייל בשדה.

לגרסה הצה"לית של "מיקרו-תבור" יש נצרה בוררת בת 2 מצבים: נצור (safe) וירי חצי-אוטומטי (semi-auto - "בודדת").

MicroTavorX95MARS
רובה סער מיקרו-תבור מצויד בכוונת ריפלקס מסוג MARS ובידית הסתערות משולבת בדורגלים נשלפים .
IWIMicroTavorGrenadeLauncherM203
לוחם צה"ל חמוש במיקרו-תבור עם מטול רימונים M203.

מאפיינים נוספים:

  • גוף ומשען לחי ארגונומיים, שמביאים את כוונת הרובה באופן אוטומטי לשדה ראייתו של היורה, ומגדילים בכך את סיכויי הפגיעה כבר בירי הכדור הראשון.
  • התאמה קלה של הרובה ליורה ביד ימין ולזה היורה ביד שמאל. באמצעות פירוק הנשק והתאמת חלקים מסוימים יכול יורה שמאלי להתאים את הנשק לצרכיו ללא עזרת נשק מוסמך או סדנת נשק.
  • הכוונת מורכבת על הקנה במקום על גוף הרובה. בכך משיגים דיוק גבוה שכן הכוונת לא יוצאת מאיפוס עם הקנה.
  • על המיקרו-תבור ניתן להרכיב מגוון כוונות, כאשר הנפוצות שבהן הן כוונת M5, כוונת MARS, כוונת מאפרו מור וכוונת מפאור-21 (נקראת בסלנג הצה"לי "מפרו" קיצור של מפרולייט יצרנית הכוונת הנ"ל). הדגם הצה"לי מצויד בכוונת M5, אך בדכ מפקדים מקבלים כוונת מארס וקצינים מצטיידים בכוונת מאפרו מור .
  • כוונת ברזל לגיבוי.
  • יכולת מעבר לחימה מיום ללילה מושגת באמצעות האפשרות להכללת אופטיקה מאחורי הכוונות הקיימות תוך שמירת תיאום הכוונות הקיים.

דגמים

ה"מיקרו-תבור" יוצר במספר דגמים:

ב-2016 עשתה חברת IWI רפורמה בדגמים וכיום היא מציעה את הדגמים הבאים, שתומכים ב-3 קליברים (5.56x45 מ"מ נאט"ו, 5.45x39 מ"מ ו-9x19 מ"מ פרבלום):[7]

בחו"ל מציעה IWI את הדגמים הבאים:

  • X-95 US version / X-95 SAR הגרסה האזרחית של המיקרו-תבור לשוק האזרחי האמריקני, מיוצר במפעל IWI שבארצות הברית, למעט הקנה שמיוצר בישראל (לכן חרוט על הקנה "Made in Israel"). אורך קנה 41.25 סנטימטרים (16.24 אינץ') והדק קל יותר ויש רק שני מצבים: חצי-אוטומטי ונצור. מאפיין נוסף של דגם זה הוא שעל המתפסים יש מסילות (למעלה למטה ומשני הצדדים) ועליהן ניתן להרכיב אביזרים נוספים.
  • פורט-224 (Fort-224) גרסה מקומית שמיוצרת באוקראינה עם 3 מצבי ירי-נצור, חצי אוטומטי ואוטומטי. מיוצר ברישיון במפעל RPC-Fort. נמצא בשימוש הכוחות המזוינים של אוקראינה כשמותקנת עליו כוונת מפואר 21. גם על הדגם הנ"ל יש מסילות פיקטיני מכול צידי המתפסים (כמו בדגם האמריקאי) שניתן להרכיב עליהן אביזרים.
  • זיטארה דגם של ה-X-95 בקליבר 5.56x30 מ"מ, מיוצר ברישיון בהודו עבור הצבא המקומי.

כמו כן ישנו גם דגם מיקרו-תבור-מטול שהוא מיקרו-תבור שהקנה שלו הוארך ל-46 סנטימטר (460 מ"מ) והותקן מתחתיו מטול רימונים M203 שמשמש בין היתר גם רובים כגון רובה M16 ורובה M4 (עדיין לא ידוע מתי ייקלט בצה"ל מטול הרימונים GL40 שהוזכר לעיל).

נתונים טכניים

מיקרו-תבור X-95

הגרסה הראשונה של הנשק שיצאה ב-2010 ויועדה תחילה ליחידות מיוחדות אך אומצה החל משנת 2012 על ידי לוחמי צה"ל שהשתמשו עד כה בתבור הרגיל (מדגם CTAR-21).

  • משקל (ערוך לקרב): 3 ק"ג.
  • אורך: 59 סנטימטרים (23 אינץ').
  • אורך קנה: 330 מילימטרים (13 אינץ').
  • תחמושת: 5.56 מ"מ נאט"ו או 9 מ"מ.
  • קצב אש: 700–1,000 כדורים לדקה.
  • מהירות לוע: 840 מטר לשנייה.
  • תוספות: מתאם למחסניות, ידית הסתערות, מתפס למשתיק קול (ישנו עמעם ייחודי לגרסת המיקרו), כוונת מפאור-21 (מתוצרת מפרולייט) (נקראת "מפרו").

מיקרו-תבור קלעים X-95-L

Nightshot3332214
מיקרו-תבור קלעים
Micro-Tavor-X95L-pic-122white01
מיקרו-תבור קלעים
Mirco-Tavor-DM--Natan-Base-Independence-Day-2018-IZE-004
מיקרו-תבור קלעים

ידוע גם בשם "מיקרו תבור קלעים" או "מיקרו תבור משופר", גרסה המיועדת לקלעי סער של צה"ל שהחלה להיות מחולקת ללוחמים החל מ-2014:[6]

  • משקל (ערוך לקרב): 3 ק"ג.
  • אורך: 64 סנטימטרים (25 אינץ').
  • אורך קנה: 380 מילימטרים (15 אינץ').
  • תחמושת: 5.56 מ"מ נאט"ו או 9 מ"מ פרבלום.
  • קצב אש: 700–1,000 כדורים לדקה.
  • מהירות לוע: 880 מטר לשנייה.
  • תוספות (בגרסה הצה"לית): מתאם למחסניות, תפס מחסנית דו-צדדי, מסילת פיקטיני, ידית הסתערות, דורגלים, מתפס למשתיק קול (ישנו עמעם ייחודי לגרסת המיקרו), כוונת טריג'יקון ACOG
Micro-Tavor-X95L-pic-114

מיקרו-תבור קלעים

Micro-Tavor-X95L-pic-122

מיקרו-תבור קלעים

Micro-Tavor-X95L-pic-126

מיקרו-תבור קלעים

Micro-Tavor-X95L-pic-130

מיקרו-תבור קלעים

מיקרו-תבור X95 פלאט-טופ 330

גרסה בעלת קנה קצר (330 מ"מ):[8]

  • קליבר: 5.56x45 מ"מ נאט"ו / 5.45x39 מ"מ / 9x19 מ"מ פרבלום.
  • משקל (ריק): 3.3 ק"ג.
  • אורך: 58 סנטימטרים (23 אינץ').
  • אורך קנה: 330 מילימטרים (13 אינץ').
  • קצב אש: 750–950 כדורים לדקה.
  • צבע מתפסים: שחור, ירוק זית או מדברי.

מיקרו-תבור X95 פלאט-טופ 419

גרסה בעלת קנה ארוך (419 מ"מ):[9]

מיקרו-תבור תמ"ק X-95-SMG

Interpolitex 2011 (405-19)
מיקרו-תבור תמ"ק X-95-SMG עם משתיק קול.
Tavor X-95S-SMG (7321761154)
מיקרו-תבור תמ"ק X-95-SMG עם משתיק קול.

גרסת תת-מקלע המיועדת ליחידות מיוחדות

  • משקל (ערוך לקרב): 3 ק"ג.
  • אורך: 580 מילימטרים (23 אינץ').
  • אורך קנה: 330 מילימטרים (13 אינץ').
  • תחמושת: 9 מ"מ פרבלום.
  • קצב אש: 700–1,000 כדורים לדקה.
  • מהירות לוע: 860 מטר לשנייה.
  • תוספות: מתאם למחסניות, ידית הסתערות, מתפס למשתיק קול (ישנו עמעם ייחודי לגרסת המיקרו), כוונת "מפרו-מור" (מתוצרת מפרולייט).

מיקרו-תבור Tavor X-95 SAR

גרסת חצי-אוטומטית המיועדת לשוק הנשק האזרחי בארצות הברית:[10]

משתמשים

Operators of Tavor assault rifle
מפעילות של התבור.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דיוק (יכולת הקביצה) של רובה נמדד בדקות קשת (MOA). מספר זה מייצג את הסטייה הזוויתית המרבית מנקודת הפגיעה וככל שהוא נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. לדוגמה: רובה צלפים בעל דיוק של 1 MOA מקבץ (יורה מספר קליעים אל עבר אותה מטרה) בפיזור של 3 ס"מ בירי למרחק 100 מטר (1.047 אינץ' בירי למרחק 100 יארד).
  2. ^ פרסי Golden Bullseye 2017 של Shooting Illustrated, המגזין הרשמי של איגוד הרובאים הלאומי,
    IWI US’ X95 Wins 2017 Golden Bullseye Award for Rifle of the Year from Shooting Illustrated Harrisburg, Pa., הודעה באתר IWI US,‏ דצמבר 2016
  3. ^ ניר קוסטי, מיקרו–תבור לכל לוחם חי"ר, במחנה (אתר דובר צה"ל), 18.11.2009.
  4. ^ אמיר בוחבוט, בקו האש: המיקרו תבור מגיע לשורות צה"ל, nrg מעריב, 29.6.2010.
  5. ^ מטול חדש ל-IWI כפי שהוצג בתערוכה בהודו, פורום צבא וביטחון, פרש, 2012.
  6. ^ 6.0 6.1 ישראל דיפנס, הכתבה הופיעה במלואה במקור במגזין "במחנה" גיליון 47, 12 דצמבר 2013.
  7. ^ ראו http://iwi.net/x95/, נכון לאוקטובר 2017.
  8. ^ http://iwi.net/product/x95-flattop-330-2/ ו-http://iwi.net/product/x95/
  9. ^ http://iwi.net/product/x95-flattop-419-2/
  10. ^ https://iwi.us/product/tavor-x95-5-56-nato-w16-barrel/
  11. ^ ראו תמונה זו בפליקר של דובר צה"ל.
  12. ^ "מעריב", קונטרס החדשות, עמ' 14, 28 במרץ 2012.
  13. ^ "Des fusils d'assaut israéliens pour la police marocaine - Le Desk". Le Desk (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-7 ביוני 2018.
אמצעי הלחימה של צה"ל

אמצעי הלחימה (אמל"ח) של צה"ל כוללים מגוון רחב של כלי ירי, נשק קל, תחמושת, טנקים, כלי טיס, כלי שיט, תותחים, כלי רכב קרביים משוריינים, אמצעים הנדסיים ועוד. חלק ניכר מאמצעים אלו מפותח ומיוצר בישראל. שאר האמצעים נרכשים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, בשל הסיוע הביטחוני (בעבר, ספקית הנשק העיקרית של צה"ל הייתה צרפת), ורובם עוברים שיפורים התאמות ושדרוגים בסדנאות ישראליות של צה"ל (כגון חיל החימוש ומש"א) והתעשיות הביטחוניות.

גדוד חרב

גדוד חרב (גדוד 299, הנקרא גם "יחידת המיעוטים" או "הגדוד הדרוזי") היה גדוד חיל רגלים סדיר בצה"ל, בו שירתו חיילים בני העדה הדרוזית. בגדוד שירתו אחים וקרובי משפחה רבים, מה שחיזק רבות את הקשר בין החיילים. המשרתים בגדוד נעלו נעליים אדומות, וחבשו כומתות שחורות. נשקם האישי היה רובה סער בולפאפ מדגם מיקרו-תבור. סיסמת הגדוד הייתה "החץ הראשון בגבול לבנון". הגדוד נסגר בשנת 2015.

לאחר סגירתו הוחלט על שינוי מספרו של גדוד המילואים 8135 אשר מאויש על ידי משתחררי הגדוד, לגדוד 299. בנוסף לפעילות המבצעית, הגדוד עוסק גם בשימור מורשת הקרב ובלווי משפחות הנופלים והנפגעים של גדוד הסדיר שנסגר.

זרוע היבשה

זרוע היַבשה (ז"י) היא זרוע רב-חילית המאגדת את חילות היבשה הלוחמים של צבא הגנה לישראל, ואחראית לבניין הכוח היבשתי של צה"ל.

ב-1983 הוקמה לראשונה מִפקדת חֵילות השדה (מפח"ש). ב-1999, במסגרת התוכנית "צה"ל 2000" הוקמה על-בסיס המפח"ש מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה, וזו שינתה בהמשך את שמה למפקדת זרוע היבשה וב-2007 לזרוע היבשה.

מפקד הזרוע, המכונה מָזִ"י, הוא חבר המטה הכללי של צה"ל. מפקד זרוע היבשה הוא האלוף יואל סטריק.

מטה זרוע היבשה ממוקם במחנה בר-לב הסמוך לקריית מלאכי, מערבית לצומת מלאכי (קסטינה). בפועל מחזיקים מפקד הזרוע (מז"י), ראש המטה (רמ"ט), ראשי החטיבות (רח"טים) וקציני החיל הראשיים בלשכות כפולות, ורובם יושבים במחנה רבין (הקריה בתל אביב) בין היתר מתוכנן לרכז את אגפי מז"י לבניין חדש שיבנה במחנה רבין.

רוב גופי המטה של זרוע היבשה ממוקמים במחנה בר-לב ("קסטינה"), חלקם במחנה דורי (בסיס "תל השומר") ובמחנה ידין ("צריפין").

חטיבת גבעתי

חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה. החטיבה הוקמה בשנת 1983 ונקראה על שם חטיבת גבעתי שפעלה במלחמת העצמאות.

חיילי חטיבת גבעתי חובשים כומתה בצבע סגול עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.

חטיבת גולני

חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, שהשתתפה בכל מלחמות ישראל. בחטיבה ארבעה גדודים: גדוד 12 (ברק), גדוד 13 (גדעון), גדוד 51 (הבוקעים הראשון) וגדוד הסיור (גדס"ר), והיא נמצאת תחת פיקודה של עוצבת געש.

חיילי חטיבת גולני חובשים כומתה חומה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים שחורות. הצבע החום מסמל את הלוחמים הראשונים של החטיבה שהיו עובדי אדמה שגויסו. דגל החטיבה הוא בצבעי ירוק וצהוב המסמל את שטחי הלחימה, גם בצפון וגם בדרום. סמלה של החטיבה, הנמצא גם על תג היחידה, הוא עץ זית בעל שורשים עמוקים ביותר. על פי סברה אחרת, זהו עץ אלון.

חטיבת הנח"ל

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל, למעט מבצע עופרת יצוקה בה תפסה קו בגבולות סוריה ולבנון.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם, גרניט, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה ישראל שומר.

חיל הרגלים

חיל הרגלים (נקרא גם חיל הרגלים והצנחנים) הישראלי הוא חיל מתמרן בזרוע היבשה של צבא ההגנה לישראל ועיקר כוחו מושתת על חיילים אשר נלחמים בצורה רגלית.

לחיל הרגלים כפופים מקצועית מספר חטיבות, גדודים ויחידות חי"ר בסדיר ובמילואים אשר פועלים תחת פיקוד מבצעי של פיקודיו המרחביים של צה"ל.

קצין חי"ר וצנחנים ראשי הנוכחי הוא תא"ל נמרוד אלוני.

יחידת מצדה

יחידת מצדה היא יחידת השתלטות מיוחדת של שירות בתי הסוהר, אחת מחמש יחידות ההשתלטות במדינת ישראל.

ייעודה של היחידה הוא לתת מענה מבצעי איכותי לאירועי קיצון במתקני הכליאה בפריסה ארצית. היחידה היא יחידה נציבותית-ארצית והיא כפופה ישירות לראש אג"מ של השב"ס. היחידה הוכרה בשנת 2006 כיחידה מטכ"לית צה"לית והיא פועלת באירועים בהם צה"ל מבקש להסתייע ביחידה בתחומי מומחיותה, בכפוף לאישור נציב בתי הסוהר. יחידת מצדה נחשבת למוקד ידע בתחום נשק האל-הרג, ואנשיה מייעצים ומדריכים בתחום זה את כלל כוחות הביטחון בישראל.

משמר הכנסת

משמר הכנסת אחראי על האבטחה השוטפת במשכן הכנסת וברחבתו, על שמירת הסדר בתוך המשכן ועל שמירת חסינות הכנסת. לאנשי משמר הכנסת תפקיד ייצוגי בטקסים הנערכים במשכן הכנסת, טקסי קבלת פנים, בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ובטקסי קבורה ואזכרה של אישי ציבור.

בפרלמנטים אחרים בעולם נתונה לעיתים אבטחת מתחם הפרלמנט בידי המשטרה או שירות ביטחון כללי, ואולם ברובם קיים גוף דומה.

נשק קל של צה"ל

נשק קל הוא כלי ירייה בעלי קליבר קטן מ-20 מ"מ. בצה"ל משתמשים במגוון סוגים של כלי נשק קל, חלקם תוצרת ישראל וחלקם נקנים ממדינות אחרות, בעיקר ארצות הברית ומדינות אירופה (בהן בולטות בלגיה וגרמניה). הטבלה מסכמת את הדגמים העיקריים. תיאור של רוב תתי דגמים ופיתוחים נמצא בערכים על כלי הנשק עצמם.

כלי נשק שנמצאים בשירות בעשור השני של המאה ה-21 מודגשים ברקע תכול.

קלע סער

קלע סער הוא מקצוע צבאי של לוחם בכיתת חיל רגלים ובכיתת חיל הנדסה שעיקרו סיוע קרוב לצוות לוחמים תוך קליעה מדויקת במטרות אויב בטווחים בינוניים וקצרים. קלע סער עובד כחלק אינטגרלי מהצוות וחמוש לרוב ברובה סער מדויק עם כוונת טלסקופית ועם אמצעי ייצוב. הקלע נדרש לייצר אש מהירה ומדויקת בטווחים של עד כ-500 מטר. קלע הסער נחשב כלוחם מיומן בנשק ובמיומנות הקליעה בכוונות בצוות.

מקצוע קלע הסער הומצא בצה"ל בשנות ה-90 של המאה ה-20 על מנת לשפר את יכולת הקליעה של לוחמי החי"ר וליצור חוליית ביניים בין הצלף הפועל כבודד לבין חוליית חי"ר הזקוקה ליכולת קליעה מדויקת בטווחים בינוניים. בצבאות זרים קיימים מקבילות לתפקיד זה, בפרט בצבא ארצות הברית שם התפקיד נקרא Designated Marksman ("קלע ייעודי", בתרגום חופשי).

רובה חצי-אוטומטי

רובה חצי-אוטומטי, או רובה מִטַעֵן, הוא רובה המנצל את אנרגיית הרתע הנוצרת בעת ירי כדור, על מנת לגרוף כדור נוסף אל בית הבליעה.

רובה כזה מוזן בדרך כלל ממחסנית ולעיתים רחוקות יותר מתוף כדורים או משרשיר.

רובה סער

רובה סער (ראשי תיבות: רוס"ר) הוא סוג של רובה מודרני צבאי המאפשר הן ירי חצי-אוטומטי (יריות בודדות) והן ירי אוטומטי מלא (ירי בצרורות). רובה סער שונה מרובה בריחי או רובה מיטען בכך שבנוסף לירי כדורים בודדים, הוא מסוגל לירות באופן אוטומטי מלא, כל עוד ההדק לחוץ. לכן רובה סער הוא מקרה פרטי של רובה אוטומטי. הדרישה לרובה סער באה כתוצאה מכך שתת-מקלעים השתמשו בקליעי אקדח (9 מ"מ) והיו מאוד לא מדויקים לטווחים ארוכים, ועוצמת האש שלהם הייתה נמוכה בגלל הקליבר שנבחר. רובה הסער משלב בין הטווח והעוצמה של הרובה המיטען לבין קצב האש של תת-המקלע.

רובה שירות

רובה שירות הוא הרובה התקני שבו צבא מצייד את חייליו כנשק אישי. בצבאות המודרניים זהו לרוב רובה מטען, רובה סער או קרבין, ובעבר כלל גם רובים בריחיים. בחלק מהצבאות נהוג גם שהחיילים נושאים גם אקדח שירות שמשמש להגנה עצמית בימי שגרה ולגיבוי בשדה הקרב בעיתות מלחמה. הדרישות העיקריות מרובה שירות הן אמינות ועמידות לתנאי שטח קשים, אך גם ביצועים טובים וקלות לתחזוקה.

הסיבות לציוד כל חיילי הצבא ברובה אחיד הן החיסכון הגדול בלוגיסטיקה, תחזוקה ותחמושת שמאפשרת יצירת מערך אחיד ופרישתו בכלל היחידות והיחידות הלוחמות בפרט. החזקת מערך אחד של תחמושת וחלקי חילוף המיועדים לכלי אחד ונגזרותיו הוא זול ופשוט בהרבה מאשר החזקת מספר מערכי חימוש לשלל רובים, כל אחד עם התחמושת וחלקי החילוף הייחודיים לו. פישוט נוסף הוא בהכשרה ואימונים, הנובעים משימוש בכלי אחד ונגזרותיו, המאפשרת יצירת תורת הדרכה אחידה ויכולת של חיילים להשתמש בכלי נשק של חיילים אחרים.

עם זאת, ברוב הצבאות רובה השירות איננו הרובה היחיד שנמצא בשירות, ולצד כלי נשק ייעודיים כגון מקלעים ורובי צלפים, ניתן למצוא בצבאות רבים מספר דגמים שמשרתים במקביל כרובי שירות. זהו, למשל, המצב בצה"ל: רובי השירות הם רובה M16 מקוצר, M4A1 קרבין, מיקרו-תבור ותבור X-95 פלאט-טופ.

אחד מרובי השירות הנפוצים בעולם הוא ה-AK-47 "קלצ'ניקוב". רובי השירות של צבא ארצות הברית הם רובה M16 ו-M4 קרבין. רובה השירות של הכוחות המזוינים של בריטניה הוא SA80 וזה של צרפת הוא ה-FAMAS. אוסטריה, אוסטרליה, ניו זילנד, לוקסמבורג, אירלנד ומלזיה אימצו את ה-שטייר AUG.

תבור (רובה)

תבור TAR-21 הוא רובה סער בּוּלְפַּאפּ מודרני מתוצרת ישראל. פירוש השם TAR-21 הוא Tavor Assault Rifle, 21st Century (רובה סער תבור, המאה העשרים ואחת). הרובה פותח במפעל הנשק הקל, "מגן", של התעשייה הצבאית. בשנת 2005 נמכרה פעילותו של מפעל "מגן" לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI) ובה נמשך פיתוחו וייצורו של הרובה. ב-2006 החלה הצטיידות של צה"ל ברובה ובמקביל הוא נמכר גם לצבאות אחרים וכן נמכר בגרסה חצי-אוטומטית בשוק האזרחי בארצות הברית. ב-2009 החליט צה"ל להחליף את ה"תבור" CTAR-21 במיקרו-תבור X95 של IWI וכיום המיקרו-תבור נמצא בשימוש של 3 חטיבות חי"ר ומספר יחידות מובחרות בצה"ל, בעוד שה-CTAR-21 יצא משירות.

תבור X-95 פלאט-טופ

תבור X-95 פלאט-טופ הוא רובה סער בּוּלְפַּאפּ מודרני מתוצרת ישראל המבוסס על המיקרו-תבור X-95. הרובה פותח במפעל "מגן" של חברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI). גרסה חצי-אוטומטית של ה-X-95 משווקת בארצות הברית על ידי IWI US וזכתה בפרס רובה השנה 2017 של איגוד הרובאים הלאומי. ב-2018 החל דגם זה להיקלט בחטיבות חיל הרגלים של צה"ל.

תעשיות נשק לישראל

תעשיות נשק לישראל, הידועה בשמה הלועזי IWI (ראשי תיבות של Israel Weapon Industries), היא חברה ישראלית המייצרת נשק קל.

החברה נוצרה עם הפרטת מפעל "מגן" של תעש (התעשייה הצבאית) שהופרט ונמכר לאיש העסקים סמי קצב בפברואר 2005.

תעשייה ביטחונית בישראל

בישראל פועלת תעשייה ביטחונית ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט בתעשייה בישראל. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של מערכת הביטחון בישראל, ובעיקר של צה"ל. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של מדינות ערב היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.

רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר, וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. חלק קטן מהאמל"ח שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

תת-מקלע

תַּת-מַקְלֵעַ (תמ"ק) הוא נשק היורה בקצב אוטומטי וחצי-אוטומטי ומשתמש בתחמושת המיועדת לאקדחים. סוג זה של כלי ירייה הופיע לראשונה במלחמת העולם הראשונה.

לשם השוואה, רובה סער (רוס"ר) הוא "כלי נשק היורה בקצב אוטומטי וחצי-אוטומטי ומשתמש בתחמושת המיועדת לרובים".

ההבדלים העיקריים בין תתי-המקלע לרובי הסער הם:

ייעוד - התמ"קים מיועדים לירי על מטרות בטווח קרוב ולכן הקנה קצר, קצב האש גבוה והדיוק נמוך. עוד סיבה לגודל הקומפקטי של התמ"קים יחסית לרובים, הוא שימושים בסביבה אזרחית או בסביבה בנויה, הדורשות נשק קטן הניתן להסתרה (בפרט, על גוף היורה) או נשק קצר ובלתי מסורבל, שקל יותר לתמרן אותו ולכוון אותו בחללים קטנים.

קוטר - בדרך כלל 9 מ"מ, לעומת 7.62 או 5.56 מ"מ של רובי הסער. תת-מקלעים עושים שימוש בכדורי אקדח, שתרמיליהם קצרים יותר מתרמילי כדורי הרובה ומכילים פחות אבק שרפה, ולכן עוצמת האנרגיה המשתחררת בעת הירי קטנה יותר. כפיצוי על כך, כדי לשמור על כוח עצירה אפקטיבי, עשויים קליעי תת-המקלע בקוטר גדול יותר מקליעי רובי הסער. קוטרו הגדול יותר של הקליע ומהירות הלוע הנמוכה שלו מקטינים משמעותית את הטווח היעיל של התמ"ק אך מנגד מגדילים את כוח העצירה שלו (הקליע לא ייכנס ויצא מיד, אלא יתקשה לצאת ויגרום לנזק רב יותר) ומקטינים את הסיכוי שקליע יינתז מקיר קרוב ליורה ויפגע בו או בלוחם אחר מהכוח המסתער.

שיטת הפעולה - תת-מקלע פועל בשיטת "המכנס הפתוח" (כמו המקלעים). בשיטה זו דריכה של המכלול לאחור נועלת אותו במצב זה, בהמתנה ללחיצה על ההדק. לחיצה על ההדק גורמת לפעולה אחת רציפה שבה: המכלול משתחרר ונע קדימה, בתנועתו קדימה הוא גורף את הכדור העליון מהמחסנית, המשך תנועת המכלול קדימה מחדירה את הכדור לבית הבליעה, נועלת את המכלול מאחוריו ונוקרת את הכדור, הקליע נורה, נעילת המכלול משתחררת, המכלול נע לאחור, חולץ את התרמיל הריק ופולט אותו ולבסוף ננעל שוב מאחורי המחסנית, בהמתנה ללחיצת ההדק הבאה. במידה וההדק עדיין לחוץ, המכלול משתחרר, כדור נוסף נורה והתהליך חוזר על עצמו שוב. כך מתבצע ירי אוטומטי. לשם השוואה, רובי הסער פועלים בשיטת "המכנס הסגור", בה הסדן גורף את הכדור וננעל, ובזמן הלחיצה על ההדק הפטיש משתחרר וגורם לנקירה.תת-המקלע עושה שימוש במנגנון ירי ב"מכנס פתוח" כדי להשיג קצב אש גבוה ולהימנע ממצב בו לאחר צרור ארוך נותר כדור בבית הבליעה הלוהט ועקב זאת נורה ללא נקירה ומביא לפליטת כדור מסוכנת.

במלחמת העולם השנייה זכה התת-מקלע לשימוש נרחב בצבא האדום בגלל הצורך לחמש במהירות המוני טירונים בנשק קל לתפעול ולייצור. כמו כן, זכה תת-המקלע לפופולריות ביחידות קומנדו.

כיום ישנם גם כלי נשק שפותחו סביב תחמושת ייחודית ולכן אינם עונים לאחת מההגדרות הנ"ל. דוגמה לנשק כזה הוא ה-P90 של חברת FN Herstal הבלגית. רובה המיקרו-תבור מאפשר שימוש הן בתחמושת 5.56 מ"מ של רובה סער והן בתחמושת 9 מ"מ ובזכות תצורת הבולפאפ שלו, הוא קצר יחסית ויכול לשמש גם כתמ"ק (עם תחמושת ה-9 מ"מ).

בין התת-מקלעים המפורסמים ניתן למנות את העוזי, ה-פפ"ש, ה-MP5, ה"טומיגאן" והסטן.

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg נשק קל עכשווי של צה"ל
נשק אישי/רובה סער רובה M16רובה M16A1 מקוצרCAR-15‏ • רובה M4A1תבור קומנדו • מיקרו-תבור X-95 ו-X-95L • תבור X-95 פלאט-טופ רובה סער M4A1 פלאט-טופ
רובה סער מיקרו-תבור דור ג', תבור X-95 פלאט-טופ
מקלע קל נגב
רובה צלפים M24
מק"כ 0.5 בראונינג M2HB-QCB
מקלעים נגב 5.56 מ"מנגב קומנדונגב NG7‏ • מאג 7.62 מ"מבראונינג 0.3M2 בראונינג (מק"כ 0.5)
רובי צלפים חיל הרגלים: רמינגטון M24‏ • SR-25 Mk 11ברק (H-S Precision HTR 2000)‏ • בארט M82A1
יחידות מיוחדות: רמינגטון M24מאוזר 86SR‏ • בארט MRAD‏ • SR-25 Mk 11‏ • רובה צלפים דרגונובמקמילן TAC-338מקמילן TAC-50
רימונים רימון יד מדגם רימון רסס 26 • מטול רימונים M-203
רקטות כתף M72 לאו "זרזיר מתכלה" • RPG-7‏ • מטאדור "מפצח האגוזים" ו"מפצח קל משקל"
כלי נשק נוספים תת-מקלע מיקרו-עוזי • קלשניקוב AK-47רוגר 10/22 • אקדחי גלוק 17 וגלוק 19 • אקדח זיג זאואר SIG P228
ראו גם נשק קל של צה"לאמצעי הלחימה של צה"לנשק קלחיל הרגליםצבא הגנה לישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.