מיקרוגל

גלי מיקרו הקרויים גם מיקרוגלים, הם קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר, כלומר בעלי תדירות של 300 מגה־הרץ עד 300 ג'יגה־הרץ. קרינת מיקרו היא קרינה בלתי מייננת ויש לה שימושים רבים בטכנולוגיה, בהם תנור מיקרוגל, טלפון סלולרי ומכ"ם. באסטרונומיה יש שימוש רב ברדיו-טלסקופ בתחום המיקרוגל, המאפשר כושר הפרדה טוב יותר משאר ספקטרום הרדיו, ומסוגל לעבור דרך ענני גז ואבק המסתירים אזורים רבי עניין בחלל, כגון חורים שחורים במרכזי גלקסיות.

הגדרה וסיווג

בשם "גלי מיקרו" מכונים גלים בעלי אורך גל בתחום שבין 1 מ"מ ל-30 ס"מ (תדירות של 300 ג'יגה הרץ). אולם, גבולות התחום המוזכרים לעיל שרירותיים למדי. לכן, בתחומים שונים נעשית אבחנה שונה בין גל מיקרו לאור תת-אדום מרוחק ובין גל מיקרו לגל רדיו בתדירות אולטרה-גבוהה. כלומר, גל בעל אורך גל הקרוב ל-1 מ"מ עלול להחשב בתחום אחד לגל תת-אדום ובתחום אחר לגל רדיו בעל תדירות אולטרה-גבוהה.

נהוג לסווג את גלי המיקרו לשלושה תחומים לפי התדירויות שלהם (שקול לאורכי הגל שלהם):

  • תדירות אולטרה-גבוהה, באנגלית: Ultra-High Frequency (UHF)‎, גלים שתדירותם בתחום 3-0.3 ג'יגה הרץ.
  • תדירות סופר-גבוהה, באנגלית: Super High Frequency (SHF)‎, גלים שתדירותם בתחום 30-3 ג'יגה הרץ.
  • תדירות גבוהה קיצונית, באנגלית: Extremely High Frequency (EHF)‎, גלים שתדירותם בתחום 300-30 ג'יגה הרץ.

בתדרים של 300 ג'יגה הרץ ומעלה, קליטת קרינה אלקטרומגנטית על ידי אטמוספירת כדור הארץ היא כה גדולה עד כי נהוג לומר שהאטמוספירה אטומה לתדרים אלו. כלומר, הגלים אינם מסוגלים לחדור את האטמוספירה ולהגיע לכדור הארץ. האטמוספירה נעשית "שקופה" מחדש עבור גלים שתדירויותיהם מצויות במה שמכונה תת-אדום ו"החלון האופטי".

חלוקה של התדרים מ-1 ג'יגה (1,000 מגה-הרץ) ומעלה

גורמי תקינה שונים כ-IEEE, נאט"ו, FCC ו-Radio Society of Great Britain) RSGB) חילקו את תחום תדרי המיקרו למספר תתי-טווחים, לשימושים שונים. ההגדרות של הגופים השונים אמנם לא חופפות לחלוטין, אך ההבדלים ביניהן קטנים.

כינוי תחום תדר הרחבה
L 1 - 2 GHz Long wave
S 2 - 4 GHz Short wave
C 4 - 8 GHz Compromise between S and X
X 8 - 12 GHz ככל הנראה קיצור לכינוי של סימון המטרות במערכת לבקרת אש, אשר בעבר השתמשו בתחום זה.
Ku 12 - 18 GHz Kurz-under
K 18 - 27 GHz Kurz (בגרמנית: קצר)
Ka 27 - 40 GHz Kurz-above
V 40 - 75 GHz לפי RSGB, קיים תחום U המוגדר בין 40 ל-60. V מוגדר לרוב בין 50 ל-75
W 75 - 110 GHz
mm  110 - 300 GHz IEEE מגדירים את תחום D בין 110 ל-170

יצירת גלי מיקרו

גלי מיקרו ניתן ליצור בשלל דרכים, נהוג לחלק דרכים אלו לפי סוג המכשיר בו נעשה השימוש: מכשיר במצב מוצק או מכשיר מבוסס שפופרת ריק.

מכשירי מצב מוצק

מכשירי מצב מוצק מבוססים על מוליכים למחצה כמו צורן וגליום-ארסניד, ומכילים טרנזיסטורי FET‏, טרנזיסטורי BJT‏, דיודות גאן ודיודות IMPATT. לשם השגת מהירויות גבוהות יותר, פותחו טרנזיסטורים המותאמים במיוחד לשימושים הקשורים בגלי מיקרו. גרסה מותאמת של טרנזיסטור ה-BJT היא ה-heterojunction bipolar transistor (HBT)‎. גרסאות מותאמות של טרנזיסטור ה-FET כוללות את טרנזיסטורי ה-MESFET, ה-HEMT (נקרא גם HFET) וה-LMDOS.

ניתן לייצר גלי מיקרו באמצעות מעגלים משולבים הנקראים MMIC‏ (Monolithic Microwave Integrated Circuits). מעגלים אלה מיוצרים לרב תוך שימוש בפרוסות גליום-ארסניד, אך קיימת כיום מגמה של החלפת הגליום-ארסניד בצורן-גרמניום (שילוב של צורן וגרמניום) או צורן עם אילוח רב.

מכשירים מבוססי שפופרת ריק

מכשירים מבוססי שפופרות ריק, פועלים בהסתמך על תנועתם הבליסטית של אלקטרונים בריק תחת השפעתם של שדות חשמליים או שדות מגנטיים. עם מכשירים אלו נמנים המגנטרון, שפופרת קלייסטרון, הגיירוטון ושפופרת הגל הנע (traveling wave tube - TWT). מכשירים אלו עובדים על ידי ויסות צפיפות ולא ויסות זרם. משמעות הדבר היא שפעולתם מתבססת על תעופה בליסטית של קבוצות אלקטרונים דרכם, ולא על מעברו של זרם אלקטרונים רציף.

שימושים בגלי מיקרו

Microwave tower silhouette
מגדל תקשורת בגלי מיקרו

השימוש המוכר ביותר בגלי מיקרו הוא בתנור המיקרוגל, מכשיר מטבח, המפעיל קרינת מיקרו לצורך חימום או בישול מזון.

גלי מיקרו עוברים בקלות יחסית דרך אטמוספירת כדור הארץ עם פחות הפרעות מאשר גלים בעלי אורכי גל ארוכים יותר. לגלי מיקרו גם רוחב סרט גדול יותר מאשר זה של גלי הרדיו. מסיבות אלו נעשה שימוש נרחב בגלי מיקרו לצורכי שידור והעברת מידע. לדוגמה:

  • טלפונים אלחוטיים - מכשיר טלפון עם קשר אלחוטי בין בסיס לשפופרת.
  • Wi-Fi ושן כחולה (Bluetooth) - תקשורת נתונים לטווחים קצרים מבוססת לעיתים קרובות על תדרי מיקרו.
  • מכ"ם - (ראדאר) העושה שימוש בקרינת מיקרוגל לגילוי טווח, מהירות ותכונות נוספות של עצמים מרוחקים.
  • טלוויזיה בכבלים ואינטרנט בכבלים עושים שימוש בחלק מתדירויות גלי המיקרו הנמוכות.
  • טלפונים סלולריים, כאלו המבוססים על תקן GSM למשל, עושים שימוש בתדירויות הנמוכות של גלי המיקרו.
  • מייזר - מכשיר הדומה ללייזר אך פולט קרינה באורכי גל ארוכים יותר (מיקרוגל במקום אור).

היסטוריה ומחקר

קיומם של גלים אלקטרומגנטים נחזה לראשונה בשנת 1864 על ידי ג'יימס קלרק מקסוול, לאחר שניסח את המשוואות הקרויות כיום על שמו. הראשון להוכיח ממש את קיומם של הגלים הללו היה היינריך רודולף הרץ, כאשר בשנת 1888 בנה מכשיר שייצר וגילה גלי מיקרו בתחום התא"ג (תדר אולטרה-גבוה, או UHF).

השימוש הראשון במינוח "מיקרוגל" נעשה כנראה בשנת 1931:

כשניסיונות עם אורכי גל באורכים קטנים עד ל-18 ס"מ התפרסמו, הובעה הפתעה בלתי סמויה שבעיית המיקרו-גלים נפתרה מהר כל-כך.

ג'ורנל הטלגרף והטלפון XVII‏, 179/1.[1]

השימוש הראשון במינוח, בהקשר אסטרונומי, נעשה, ככל הנראה, בשנת 1946 במאמרם של רוברט דיק ורוברט ברינגר, "קרינת מיקרוגל מהשמש והירח" ("Microwave Radiation from the Sun and Moon").

מחקר גלי המיקרו שזור במחקר תאוריית הקרינה האלקטרומגנטית מסיבות ברורות. היסטוריה נוספת בנוגע לתיאורית הקרינה האלקטרומגנטית ובייחוד חלקיה הקשורים לשימושים מודרניים בגלי מיקרו, ניתן לקרוא בערכי האישים שתרמו למחקר. הבולטים שביניהם:

בין המחקרים והעבודות שהתמקדו בגלי המיקרו ניתן למצוא:

המלצות משרד הבריאות. מידע בדבר קרינה בלתי מיינת 1
המלצות משרד הבריאות. מידע בדבר קרינה בלתי מיינת

השפעות בריאותיות

מחקרים חוששים שחשיפה עקיפה לגלי מיקרו ממתקני תקשורת צבאיים (רדאר למשל), או אזרחיים (אנטנות סלולריות למשל) יכולה לגרום לבעיות בריאותיות[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ציטוט מקורי: "When trials with wavelengths as low as 18 cm. were made known, there was undisguised surprise that the problem of the micro-wave had been solved so soon." Telegraph & Telephone Journal XVII. 179/1
  2. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1469943/?tool=pmcentrez
אופטיקה

אוֹפְּטִיקָה (מיוונית עתיקה: ops - עין, optikos - הקשור לראייה) היא תחום בפיזיקה המתאר את התכונות וההתנהגות של האור, ואת יחסי הגומלין בין אור לחומר. אופטיקה מסבירה תופעות אופטיות, שמצידן מדגימות את עקרונות האופטיקה.

האופטיקה נוכחת בחיי היום-יום: עדשת העין האנושית פועלת על-פי עקרונותיה, ותופעות רבות בהן הקשת בענן, פאטה מורגנה (מיראז'), ההילה סביב הירח או השמש, "כלבי השמש", ההבזק הירוק ועוד, הן אופטיות.

תחום האופטיקה מוקדש בדרך-כלל לתיאור ההתנהגות של אור נראה, אור תת-אדום, ואור על-סגול על הספקטרום האלקטרומגנטי; אולם היות שאור הוא קרינה אלקטרומגנטית, תופעות מקבילות מתרחשות גם בקרני רנטגן, קרינת מיקרוגל, גלי רדיו וסוגים אחרים של קרינה אלקטרומגנטית. לפיכך ניתן להתייחס לאופטיקה כאל תת-תחום של אלקטרומגנטיות. מספר תופעות אופטיות תלויות בטבעו הקוונטי של האור, ולפיכך תחומים מסוימים באופטיקה קשורים גם למכניקת הקוונטים.

עם זאת, אופטיקה, כתחום מחקר מדעי, נחשבת באופן כללי לנפרדת מקהילת המחקר הפיזיקלי. יש לה זהות משלה, עם עמותות וועידות מדעיות משלה. ההיבטים המדעיים גרידא של אופטיקה נקראים לעיתים מדע האופטיקה או אופטיקה פיזיקלית. תחום האופטיקה היישומית נקרא לעיתים הנדסה אופטית. הנדסה אופטית יישומית העוסקת במערכות תאורה נקראת הנדסת תאורה. לכל אחד מתחומי מחקר ועיסוק אלה יש יישומים משלו, מיומנויות טכניות נפרדות, מוקדי עניין שונים וקשרים מקצועיים נפרדים.

בשל החשיבות הרבה של "מדע האור" ליישומים מעשיים, תחום מדע האופטיקה וההנדסה האופטית נוטים להיות מאוד רב-תחומיים. ניתן למצוא עיסוק במדע האופטיקה כחלק מתחומים רבים ושונים, כגון הנדסת חשמל, פיזיקה, רפואה, ועוד.

אסטרונומיה

אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

לאסטרונומיה הייתה השפעה גדולה לאורך השנים על תרבויות, אמונות ותפישות מדעיות. נמצאו ממצאים מרשימים עוד מהתקופה הפרהיסטורית המעידים על מרכזיות האסטרונומיה בחברות פרהיסטוריות. אמונות רבות העמידו במרכז האמונה היבטים אסטרונומיים, דוגמה לכך היא הפילוסופיה של אריסטו. במהפכות מדעיות רבות שימשה האסטרונומיה בסיס מרכזי, אחת מהבולטות שבהן היא תורת היחסות.

ייחוד נוסף של המדע האסטרונומי הוא תרומתם של אסטרונומים חובבים לחקר האסטרונומיה. תרומתם של האסטרונומים החובבים ניכרת בעיקר בגילוי אירועים חד פעמיים כמו סופרנובות, שביטים, אסטרואידים וכוכבים משתנים. עם התפתחות האינטרנט אסטרונומים חובבים מסייעים גם בנתוח תצפיות בפרויקטים כדוגמת Galaxy Zoo.

עוד מאפיין ייחודי לאסטרונומיה הוא שבניגוד לשאר המדעים, האסטרונומיה כמעט אינה עוסקת בניסויים אלא בתצפיות. כמעט כל המחקר האסטרונומי נעשה באמצעות צפייה וניתוח של הספקטרום האלקטרומגנטי. יוצא מן הכלל הוא מחקר הירח, המאדים ומספר אסטרואידים שנעשה גם באמצעות דגימות קרקע.

ארוחת טלוויזיה

ארוחת טלוויזיה (נקראת גם ארוחה קפואה, ארוחה מוכנה או ארוחת מיקרוגל) היא ארוחה שלמה לאדם יחיד, מוכנה מראש, קפואה או מצוננת, הארוזה כך שניתן לחממה ולהגישה באריזתה. האריזות לרוב מתאימות לחימום בתנור אפייה (אם הן מיריעת אלומיניום) או בתנור מיקרוגל (אם הן מחומר פלסטי).

השם "ארוחת טלוויזיה" הוא שם גנרי, במקור היה שמה של ארוחה שפותחה ב-1953 בחברת "C.A. Swanson & Sons" האמריקאית. חברת סוונסון הפסיקה להשתמש בשם זה ב-1962 אך בארצות הברית עדיין קוראים כך לכל סוגי הארוחות המוכנות הנקנות קפואות בסופרמרקטים ומחוממות בבית.

מקור השם "ארוחת טלוויזיה" הוא בהיותה של הארוחה מהירה וקלה להכנה ולהגשה, כך שניתן לחממה בזריזות בהפסקות בין תוכניות טלוויזיה ולאוכלה מול הטלוויזיה. חלק מהארוחות מכילות מגשית עם מוצר בודד (למשל פסטה ברוטב), וחלקן מכילות מגשית מחולקת עם 3-4 מאכלים כגון מנת בשר, תפוחי אדמה, ירקות מבושלים וכדומה.

בליעה (קרינה אלקטרומגנטית)

בליעה של קרינה אלקטרומגנטית מתרחשת כאשר גל אלקטרומגנטי פוגע בחומר, והאנרגיה שלו נספגת בחומר באופן חלקי או מלא. האנרגיה של הקרינה הנבלעת מומרת לאנרגיה אחרת, בדרך כלל לאנרגיית חום. תכונה זו מהווה את עקרון הפעולה של דוד שמש ותנור מיקרוגל. הבליעה ההדרגתית של קרינה במהלך התפשטות גל בתווך נקראת גם ניחות של הקרינה המועברת. בדרך כלל ספיגת האנרגיה, הבליעה, נעשית על ידי אלקטרונים שבאטומים או במולקולות המרכיבות את החומר.

בליעה היא אחד המנגנונים של מעבר קרינה, שפועלים על אור שפוגע בחומר. מנגנונים אחרים הם העברה (האור הממשיך בכוון ההתקדמות ללא שינוי), החזרה, פיזור והגברה.

הספקטרום האלקטרומגנטי

הספקטרום האלקטרומגנטי הוא אוסף כל הגלים האלקטרומגנטיים בכל התדרים האפשריים.

הספקטרום של גופים שונים מכיל מידע פיזיקלי אודותיהם: לדוגמה, באור הכוכבים יש מידע רב על הרכבם, טמפרטורת פני השטח, מהירותם ועוד. תחומים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי משמשים בתחומים רבים, בהם תקשורת מידע (טלפונים חוטיים, אלחוטיים וסלולריים, העברת מידע בסיבים אופטיים תקשורת לוויינית ועוד), רפואה (מדידת חום גוף, מדידת לחץ דם, אבחון לא פולשני ועוד) בתחומי מדע שונים נעשים שימושים רבים נוספים לתחומים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי. תחום הפיזיקה שעוסק בספקטרום האלקטרומגנטי הוא האלקטרומגנטיות.

חליטה

חליטה היא שיטת בישול שבה משרים מזון במים חמים לא רותחים לזמן קצר.

החליטה מתבססות על חימום ירקות או הפירות בטמפרטורות בינוניות-גבוהות ולפרקי זמן שונים. ככל שהטמפרטורה גבוהה וזמן החימום קצר יותר (עד דקה), הנזק לירק ואיבוד איכותו קטנים יותר.

שיטות המשתמשות בגלי חום (מיקרוגל, אינפרה-אדום), מחממות את הירק באופן מבוקר יותר, ללא מים חמים, והפגיעה באיכות המוצר מצומצמת. עם זאת, המבנה הפנימי של הרקמות נפגע.

בעולם המודרני המונח חליטה (באנגלית - blanching) מתייחס בעיקר לתהליך תעשייתי, שבו מזון גלמי מהשדה, ירק או פרי, עובר חימום, כשלב ראשוני הכרחי, לפני הקפאתו לצורך שימור ואחסון לצריכה עתידית. החימום נעשה בטמפרטורה גבוהה יחסית (80–100 מעלות צלזיוס) ולזמן קצר (דקות) במטרה להרוס אנזימים מחמצנים, המבצעים ריאקציות כימיות שפוגעים בתכונות הירקות (כגון: ערך תזונתי, מרקם, טעם, צבע, טקסטורה). מחקרים הראו כי החליטה לא רק שמונעת את הרס הצבע או הטעם, אלא גם מאריכה את חיי המדף של המוצר הקפוא שעבר חליטה.

ביהדות, חליטה היא שיטת בישול במים רותחים, המשמשת בין היתר כחלק מהכשר הבשר.

כתום

כתום הוא צבע שנמצא בין אדום לצהוב בספקטרום האור הנראה, באורכי גל בתחום 620-585 ננומטר.

בשימוש בצבעים נוזליים, ניתן ליצור את הצבע הכתום על ידי ערבוב של אדום וצהוב.

קיימים גוונים שונים של הצבע, הקרובים יותר לאדום או לצהוב בסקאלת הצבעים בהתאמה.

מד קרינה

מד קרינה (רדיומטר) הוא מכשיר מדידה המודד שטף של קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל שונים.

מאפייני מד-הקרינה:

טווח ספקטרלי (תחום אורכי הגל)

רגישות ספקטרלית

זווית איסוף

רגישות לכיוון הקרינהמד קרינה קולט ומודד קרינה כחום (ספיגת האנרגיה והמרתה לאות) או כאור (פוטודיודה הסופגת פוטונים).

דוגמאות למדי-קרינה:

בולומטר בולע קרינה, מתחמם כתוצאה מכך ובעזרת גלאי חום מודד את שטף הקרינה.

רדיומטר קרוקס (Crookes): מכשיר מיושן למדידת קרינה תת-אדומה ואור. בעקבות מכשיר זה יצאו מגוון מכשירים המודדים קרינות אלו כמו למשל רדיומטר ניקולס (Nichols) אשר פועל בשיטה שונה ורגיש ממנו לקרינה.

רדיומטר מיקרוגל: פועל על אורכי גל המוגדרים כמיקרוגלים. מכשיר זה מכיל גז ארגון. כאשר אטומי ארגון בולעים קרינת מיקרוגל, אנרגיית הרוטציה שלהם גדלה.המונח "מד-קרינה" מתקשר למכשיר Crookes radiometer, מכשיר מיושן אשר משתמש ברוטור אשר מסתובב בחשיפה לקרינת אור ובתנאי ריק חלקי.

מטבח

מטבח הוא חדר בבית המגורים המשמש להכנת מזון. המטבח המודרני כולל, בדרך כלל, תנור אפייה, תנור מיקרוגל, כיור המשמש לניקוי כלי הכנת המזון וכלי האכילה, ולעיתים מדיח כלים, ומקרר לאחסון המזון. חלק מהמזון מאוחסן במזווה הסמוך למטבח. המילה מטבח משמשת במובן מושאל גם ככינוי לתרבות הקולינרית של עם או אזור מסוים (כגון המטבח הגרמני או המטבח הצרפתי).

אף שמטרתו העיקרית של המטבח היא הכנת מזון, המטבח מהווה לעיתים, בהתאם לגודלו של בית המגורים, אתר מרכזי ומעין חדר מגורים.

מיקרוגל פוטוניקה

רדיו פוטוניקה או מיקרוגל פוטוניקה RF/Microwave Photonics הוא תחום טכנולוגי השייך להנדסת חשמל המשלב את האלקטרומגנטיות בתחומי אורכי גל של רדיו ומיקרוגל, עם האופטיקה והפוטוניקה, ליצירת יישומים חדשים ומגוונים.

היישומים הם בתחומי תקשורת אופטית, האלחוטית והניידת וביישומים צבאיים כגון מכ"ם, לוחמה אלקטרונית, מערכות איכון, זיהוי, ניווט מיגון אישי ואיסוף מודיעיני אלקטרוני, Sigint מודיעין אותות ומודיעין אנושי – Humint ומודיעין לייזר – Lasint בזמן אמת בשדה הקרב.

ספל

ספל הוא כלי לשתיית משקאות חמים כגון תה, קפה, שוקו, חליטות צמחים ואף מרק. הספל עשוי לרוב מחומר קרמי, פורצלן או חרסינה, ולרוב בעל ידית.

באיים הבריטיים, ספלים לשעת התה עשויים מפורצלן בדרך כלל ומעוטרים בעיטורים רבים.

ברחבי אמריקה מקובל ספל גדול הקרוי "מאג" (mug), המיועד בעיקר לשתיית קפה נמס.

באיטליה יש ספלים מיוחדים לכל סוג קפה. לאספרסו - ספלים קטנים, לקפוצ'ינו - ספלים שקופים בגודל בינוני, לשוקוצ'ינו - ספלים מוארכים וארוכים (כיוון שנהוג לשתות עם כמה כדורי גלידה).

בצרפת נהוג לשתות את הקפה (קפה אולה) בספלים בגודל קערות. בספלים זהים נהוג לשתות בארגנטינה ובספרד את השוקולטה, לרוב בארוחת "שוקולטה קון צ'ורוס" - משקה שוקולד מתוק שמוגש עם סופגניות ארוכות הנקראות צ'ורוס.

רוב הספלים כיום ניתנים לחימום בתנור מיקרוגל.

הספלים מעוצבים במגוון חומרים, צורות, צבעים, גדלים ודוגמאות.

קערה

קערה היא כלי אוכל, כלי הגשה ובישול ואף כלי אחסון, עמוק ופתוח. הקערה הקלאסית היא עגולה, אולם כיום קיימות גם קערות מרובעות, אליפטיות ואף קערות בלתי-סימטריות.

קרינה

בפיזיקה, קרינה היא פליטה או העברת (התפשטות) אנרגיה. בדרך כלל היא מתוארת כזרם של חלקיקים יסודיים נושאי אנרגיה, היוצאים ממקור כלשהו, ומתפשטים ממנו בכיוון מסוים, אחד או יותר. לחלופין, ניתן לתאר קרינה כהפרעה מחזורית, או גל היוצא ממקור מסוים ומתפשט במרחב. בין סוגי הקרינה:

קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שונים, הכוללת: קרינת רדיו, קרינת מיקרוגל, קרינה תת-אדומה (המורגשת כחום על ידי האדם והחי), אור הראה על שלל צבעיו, קרינה על סגולה, קרינת רנטגן וקרינת גמא

קרינת חלקיקים, כמו קרינת אלפא, קרינת בטא, וקרינת נייטרונים

קרינת כבידה, בצורת גלי כבידה, או תנודות בעקמומיות המרחב-זמןאנרגיה מתפשטת בצורות שונות - הולכה, הסעה וקרינה. בניגוד להולכה והסעה, הקרינה איננה נזקקת לשום תווך חומרי לצורך מעבר דרכו. כך, קרינה מגיעה אלינו מהשמש ומהכוכבים כשהיא עוברת בחלל, הריק מחומר.

קרינה אלקטרומגנטית

קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית הרמונית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב. הפרעה כזו נקראת גל אלקטרומגנטי. חזית הגל של הקרינה האלקטרומגנטית מתקדמת בריק במהירות קבועה, שהיא מהירות האור בריק ובמסלול גאודזי ממוצע, כלומר בדרך הקצרה ביותר.

הקרינה האלקטרומגנטית היא דואלית: במצבים מסוימים היא בעלת תכונות של שטף חלקיקים (בעלי תנע, מיקום, כיוון תנועה מוגדר וצפיפות) - ומקובל להתייחס לחלקיקים המרכיבים אותה בתור פוֹטוֹנִים, היחידה הבסיסית של פעולת הגומלין האלקטרומגנטית ונושאי הכוח האלקטרומגנטי; ובמצבים אחרים, היא בעלת תכונות של גל (התאבכות, עקיפה, רציפות) שלו ניתן לייחס אורך גל, תדירות ועוצמה. בשני התיאורים לעיל, הקרינה האלקטרומגנטית נושאת אנרגיה ועשויה להעביר אותה לחומר עמו היא באה במגע - למשל, לחמם חומר או לעורר אלקטרונים.

הגלים האלקטרומגנטיים אחראיים גם על תהודת שומאן, תופעה בה נוצרת תהודה של גלים אלקטרומגנטיים בין היונוספירה לבין קרקע כדור הארץ, כתוצאה מפריקת ברק במקום כלשהו על פני כדור הארץ.

שארפ (חברה)

שארפ (SHARP) הוא תאגיד יפני המייצר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בידורית, לשוק הפרטי והתעשייתי.

החברה החלה את דרכה בשנת 1912, עם המוצר הראשון שלה שהיה עט שנשא את שם החברה. בין הפיתוחים החשובים של החברה במהלך השנים, ניתן למצוא את הרדיו הראשון ביפן, הטלוויזיה הראשונה ביפן (1953), פיתוח תנור מיקרוגל הביתי הראשון, המצאת טכנולוגיית ה-LCD בשנת 1973, פיתוח ויצור של סירי אידוי אורז לשוק היפני, פיתוח מקרנים מתקדמים בשיטת ה-DLP, פיתוח רכבי שטח סולאריים המונעים בעזרת אנרגיית השמש בלבד, יצור מסך LCD הגדול בעולם בשנת 2008, ועוד.

בין המוצרים הבולטים של החברה בעשור הראשון של המאה ה-21 ניתן למנות מסכי LCD, מקררים, מצלמות וידאו מסדרת "ויוקום" (שהיו הראשונות שהשתמשו במסכי LCD צבעוניים בעלי רזולוציה גבוהה), מכשירי מיקרוגל וטיהור אוויר, מערכות קולנוע ביתיות, נגני Blu-ray, מסכי מגע, צגים אלחוטיים, רכבי שטח סולאריים, צגי LCD מקצועיים לשימושים מיוחדים, ועוד.

החברה חתמה הסכם הפצה ליצור מסכי LCD עבור חברת Pioneer שבמסגרתו יתאפשר שיתוף פעולה בין החברות, בכל מה שנוגע לשיתוף פעולה בין שתיהן בפסי הייצור, ושימוש טכנולוגי. דוגמה לשיתוף פעולה זה נראה לראשונה בשנת 2008 כאשר החברות הציגו את מסך ה-LCD מסדרת SX.

בדירוג ה-Global 500 של המגזין פורצ'ן לשנת 2011, מוקמה שארפ במקום ה-253. בשנת 2012 צברה החברה הפסדים אדירים שהציבו סימן שאלה על יכולתה של החברה לשרוד.בישראל נציגת החברה והיבואנית הבלעדית היא חברת ראלקו.

תנור מיקרוגל

תנור מיקְרוֹגַל (ובקיצור בשפה מדוברת: מיקרוגל או תנור מיקרו או מיקרו) הוא מכשיר חשמל למטבח המפעיל קרינה אלקטרומגנטית בתדר מיקרוגל לצורך חימום או בישול מזון. ברוב תנורי המיקרוגל אורך הגל של הקרינה הוא 12.24 ס"מ.

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

בין השאר הטקסים והמיתוסים. קבוצות שונות בעולם יכולות להיות בעלות ערכי תרבות שונים.

תרבות חומרית

בארכאולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המושג תרבות חומרית (מהמילה חומר) מתייחס להיבט המוחשי-מעשי של התרבות, בניגוד לתרבות הרוחנית שאינה חומרית.

התרבות החומרית היא מכלול החפצים הגשמיים (כלים, ציוד, יצירות אמנות וכדומה) והתהליכים שנוצרו על ידי בני אדם המשתייכים לתרבות מסוימת או שימשו אותם לביצוע משימות משותפות או אישיות וכן הטכנולוגיה בה יוצרו. לדוגמה: מבנים (אוהל או וילה), לבוש, כלים (תנור מיקרוגל, מזגן).

כל חברה מייצרת חפצים לשימושה, יכולות הייצור ומידת התחכום מתפתחות עם הזמן עקב פיתוח ואימוץ טכנולוגיות והתפתחות המדע. הטכנולוגיה משקפת את הידע שהחברה צברה ומיישמת כדי להתקיים בסביבה הפיזית שלה [האוהל הבדואי, האינטרנט – כשפת תקשורת בחברות בינלאומיות].

ההיבט החומרי נותן בעיקר מענה לצרכים האינסטרומנטאליים של האנשים, עוזר בארגון החיים, בכלכלה ובהישרדות.

תרבויות בודדות קופאות על שמריהן ולא מפתחות טכנולוגיות חדשות, אולם רוב החברות מייצרות לעצמן מוצרים על פי צורכי חבריהן.

בכל תקופה ובכל תרבות שיא כושר הייצור שונה מאשר בתרבויות ובתקופות אחרות, ולכן יש לבחון כל תרבות חומרית בהתאם לתקופתה ודרך החשיבה של התרבות אותה בוחנים.

על סמך תוצריה החומריים של חברה, ניתן להסיק מסקנות לגבי תרבותה הלא חומרית, וזאת מאחר שחפצים נועדו לענות על צורך או רצון, ברצונות ובצרכים גלומים רכיבי תרבות כמו נורמות, ערכים ואמונות, ובמימושם גלום הידע הצבור בחברה הנדונה.

תת-אדום

קרינה תת-אדומה או אינפרה-אדום היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל. מקור השם "אינפרה-אדומה" במילה הלטינית infra, שמשמעותה "מתחת", שכן התדר של הקרינה נמצא מתחת לזו של אור אדום. אורכי הגל הכלולים בתחום מוגדרים בדרך כלל כאלה שבין 750 ננומטר (קצה גבול הראיה האנושית) ועד כ-30,000 ננומטר (30 מיקרון) (גבול תדרי קרינת טרה-הרץ).

כל עצם על פני כדור הארץ, ובפרט גוף האדם ובעלי חיים, פולטים קרינת חום בתחום זה, כיוון שלפי חוק פלאנק, זהו תחום התדרים אותו פולט גוף שחור הנמצא בטמפרטורה של כמה עשרות מעלות צלזיוס. זו הסיבה שמצלמות תת-אדום פועלות היטב גם בלילה, ללא קשר למקור תאורה חיצוני. גם לבעלי חיים מסוימים (כגון נחשים) יש חיישנים המסוגלים "לראות" את הקרינה.

לקרינה תת-אדומה ישנם שימושים רבים בטכנולוגיה, החל ממצלמות הרואות ביום ובלילה, דרך תקשורת בין מכשירים, ועד לחימום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.