מיקום התנועות

מיקום תנועות הוא מיקום הלשון יחסית לגב הפה בעת הגיית התנועה. לכל תנועה יש מיקום בנוסף לגובה, ללא יוצאות מן הכלל. ישנן חמש דרגות מוכרות של מיקום תנועות אף שאין שפה אחת המבחינה בין כולן.

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
גובה תנועות

גובה תנועות הוא מיקום הלשון ביחס לגג חלל הפה. לכל תנועה ללא יוצאות מהכלל יש גובה תנועות בנוסף למיקום. ישנן שבע דרגות מוכרות של גובה תנועות:

תנועות סגורות (תנועות גבוהות)

תנועות כמעט-סגורות

תנועות חצי-סגורות

תנועות אמצעיות

תנועות חצי-פתוחות

תנועות כמעט-פתוחות

תנועות פתוחות (תנועות נמוכות)

עיצור דו-שפתי, אפי

עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /m/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-m. זהו הצליל לאות מ.

עיצור דו-שפתי, סותם, קולי

עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /b/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-b. זהו הצליל לאות בּ.

עיצור וילוני, סותם, אטום

עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /k/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-k. זהו הצליל לאותיות כּ ו-ק - בהגיות העברית המקראית והטברנית הקו"ף מבוטאת כעיצור ענבלי, סותם, אטום.

עיצור חכי, מקורב

עיצור חכי מקורב נפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /j/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-j. זהו הצליל לאות י.

עיצור מכתשי, אפי

עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /n/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-n. זהו הצליל לאות נ.

עיצור מכתשי, רוטט

עיצור מכתשי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /r/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-r.

עיצור סדקי, חוכך, אטום

עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /h/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-h. זהו הצליל לאות ה.

עיצור ענבלי, חוכך, קולי

עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ʁ/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-R. העיצור נפוץ בעברית מודרנית ומיוצג על ידי האות ר.

עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי

עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /v/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-v. זהו הצליל לאותיות בי"ת רפה ו-ו"ו.

עיצורים אפיגלוטיים

עיצורים אפיגלוטיים הם עיצורים הנחתכים בין מכסה הגרון (האפיגלוטיס) לבין גב הלוע. אלו נחשבים לא נפוצים במיוחד בשפות העולם, אך זאת כנראה כתוצאה מהקושי של הבלשנים האירופאים לזהות אותם: במקרים מסוימים הסתבר שכאשר דווח על עיצורים לועיים היו אלו למעשה אפיגלוטיים.

כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצורים בידנטיים

עיצורים בידנטיים הם עיצורים אשר מבטאים אותם דרך שתי השיניים התחתונות והעליונות. באלפבית הפונטי הבינלאומי מסומנים את העיצורים הבידנטיים באמצעות רישום סימן ⟨  ̪͆ ⟩. בניב הצ'רקסים השפסוגים של הים השחור קיים עיצור בידנטי, חוכך, אטום [h̪͆] במילים כמו дахэ "יפה" (daːxa) ו-хы "שש" (xə) שבניבים צ'רקסים אחרים מבטאים אותה כעיצור וילוני, חוכך, אטום [x]. לכן אולי עדיף לכתוב את העיצור כ-⟨x̪͆⟩. אבל אין חיכוך בווילון (החך הרך). מבטאים את העיצור רק דרך השיניים. השפתיים פתוחות, השיניים חשוקות והלשון מקישה, האוויר נכנס בין השיניים. העיצור הוא בין העיצור [ʃ] ו-[f]. כותבים את העיצור באפ"ב כ-[h̪͆].

עיצורים רוטטים

עיצור רוטט (Trill) הוא עיצור המופק תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות. העיצורים הרוטטים נהגים באמצעות יצירת רטט בבסיס החיתוך על ידי הטחה חוזרת ונשנית של הלשון בבסיס החיתוך, או הטחה חוזרת ונשנית של השפתיים זו בזו.

פורטוגזית

פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית) היא לשון העם בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה. הפורטוגזית מדוברת כיום בפי כמאתיים מיליון בני אדם ברחבי העולם. רוב דוברי הפורטוגזית חיים בברזיל. קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית היא קהילה פוליטית לשיתוף פעולה בין מדינות ששפתן ותרבותן מבוססות על השפה הפורטוגזית, המכונות "מדינות לוזופוניות" על שם הפרובינקיה הרומאית לוזיטניה ששטחה חפף בקירוב את שטח פורטוגל. הקהילה, המכונה בראשי תיבות CPLP, הוקמה בשנת 1996.

השפה הקרובה ביותר לפורטוגזית היא הגליסיאנית, אשר התפתחה יחד איתה במערב חצי האי האיברי מתוך הלטינית הוולגארית שדוברה שם בימי הביניים המוקדמים, כאשר במהלך הכיבוש המוסלמי נספגו בפורטוגזית מילים רבות ממקור ערבי אף שלא הייתה השפעה עמוקה יותר מעבר לאוצר מילים. במובן הזה ניתן להגיד כי הפורטוגזית, מבחינה מורפולוגית ותחבירית, מהווה דוגמה לשפה רומאנית שהתפתחה ללא השפעה ישירה כמעט מהלטינית הוולגרית, כאשר אף כיום 90 אחוז מאוצר המילים הפורטוגזי נובע ממנה.

במאה ה-16, עם תחילת המסעות הימיים והגילויים הגדולים (ראו האימפריה הפורטוגזית), התפשטה הפורטוגזית לחלקים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, ואז גם החלו להתרחש מרבית השינויים בשפה הפורטוגזית. ישנם הבדלים מסוימים בהגייה, באוצר המילים ובתחביר בין הפורטוגזית האירופאית לפורטוגזית הברזילאית, עקב הריחוק הגאוגרפי, דבר שניכר בעיקר באמרות וביטויים פופולריים.

בתקופת המסעות הימיים, הגילויים הגדולים וההתיישבות הייתה הפורטוגזית בסיס ליצירת כמה שפות קריאוליות, המדוברות בעיקר בקהילות מעורבות של פורטוגזים וילידים.

השפה הפורטוגזית נודעת בכינוי "שפתו של קמואש" ("A língua de Camões"), כהוקרה ללואיש דה קמואש, משורר פורטוגזי בן המאה ה-16, מחבר היצירה האפית "הלוסיטנים". המשורר הברזילאי אולאבו בילאק תיאר אותה בכינוי "פרח לאטיום האחרון, פראי ויפה" ("a última flor do Lácio, inculta e bela"). מיגל דה סרוונטס, המשורר הספרדי הנודע, תיאר את הפורטוגזית כ"שפה מתוקה שערבה לאוזן".

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה. זאת לעומת עיצור, שמאופיין במרווח צר יחסית בבסיס החיתוך ונמצא בדרך כלל בשולי ההברה. בשפות מסוימות קיימות כעשרים תנועות שונות ולמעשה מגוון התנועות האפשרי הוא אינסופי.

בהקשר דקדוקי עברי־מסורתי (ראו להלן) מאופיינות תנועות על־פי תכונות לשוניות שאינן תואמות בהכרח למערכת פונולוגית שהייתה קיימת בנקודת זמן מסוימת בתולדות העברית (שכן לשון המקרא, שעליה מתבסס הדקדוק העברי המסורתי, מכילה רבדים היסטוריים שונים), לכן נהוג לציינן בשמותיהן המסורתיים (קמץ, חולם וכו'), ולא כמקובל בבלשנות כללית ישירות על־פי ייצוגן הפונולוגי (למשל /aː/ או /oː/) או הפונטי (למשל [ä] או [o]).

תנועות אחוריות

תנועות אחוריות הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הקרוב ביותר לגב חלל הפה. בתוך התנועות האחוריות קיימת קבוצה של תנועות כמעט אחוריות אשר בעת הגייתן הלשון ממוקמת כמו בתנועות האחוריות רק מעט קדימה יותר.

תנועות מרכזיות

בפונולוגיה, תנועות מרכזיות הן תנועות המופקות כאשר הלשון נמצאת במרכז חלל הפה בין גב הפה לפתח הפה.

תנועות פתוחות

תנועות פתוחות המכונות גם תנועות נמוכות, הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הרבה מתחת לאמצע יחסית לגג חלל הפה. בתוך התנועות הפתוחות יש קבוצה של תנועות כמעט-פתוחות שהן גרסאות יותר סגורות של חלק מהתנועות הפתוחות לגמרי.

תנועות קדמיות

תנועות קדמיות הן תנועות אשר מופקות כאשר מיקום הלשון הוא המרוחק ביותר מגב חלל הפה. בתוך התנועות הקדמיות קיימת קבוצה של תנועות כמעט קדמיות אשר בעת הגייתן הלשון ממוקמת כמו בעת הגיית התנועות הפתוחות רק מעט אחורנית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.