מיסוד

מיסוד הוא תהליך במהלכו פעילות חברתית, הופכת בעקבות תהליכים סוציולוגיים שונים לפעילות מושרשת בחברה, ונתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית.

ביסודו של תהליך המיסוד עומדת הקניית משמעות מעבר להגדרתה התכלתית של פעילות חברתית מסוימת. תאוריות המיסוד מתארות התפתחות בה בתחילה בני אדם החלו פעילות מסוימת מתוך שיקולים רציונליים ולאורך זמן הפעילות התקבעה והשיקולים הרציונליים נשכחים. לדוגמה, לצפייה קבועה במשחק כדורגל, שתכליתה הנאת הצופה ועדכון לגבי המתרחש בעולם הספורט, עשוי להצטרף ערך מוסף הנלווה למטרות אלו (כלומר, הצופה מעוניין בצפייה הקבועה מעבר להנאה לעדכון שהוא מקבל ממנה, ולא יהיה מוכן להחליפה גם בתחליפים המשרתים מטרות אלו בצורה עדיפה). ערך מוסף זה הוא הערך הממסדי של הצפייה, והוא שהופך אותה למוסד.

מיסוד אינו תהליך מוחלט, ובמציאות לרוב פעילויות וארגונים מכילים מאפיינים מוסדיים בצד מאפיינים שאינם כאלו.

שמות נרדפים למיסוד הם השתגרות ובדומה רוטיניזציה, פעולה חברתית החוזרת על עצמה שוב ושוב עד שמתקבעת כעומדת בפני עצמה, לעיתים במנותק מהכוונה המקורית של הפעולה.

למשל, זוג צעיר נהג לאכול אצל הוריו ארוחת שבת כל שבוע כיוון שרצה לחסוך בהוצאות. עם השנים, וגם כאשר הזוג הפך מבוסס כלכלית ובעל ילדים, הנוהג של ארוחת שבת אצל ההורים התמסד כהכרחי ורצוי ללא קשר לסיבה המקורית לארוחה.

אחד המאפיינים של מוסד הוא תובענות. כל המוסדות מנסים לשלוט על היבט אחד או יותר של חיינו. כך, למשל, בית ספר, אוניברסיטה, ביטוח לאומי וכו'. ארווינג גופמן, בחיבורו על המוסדות הכוללניים הציג קטגוריה חדשה למיון מוסדות: מוסדות כוללניים. למוסדות אלה כמה אלמנטים:

  • שתלטנות- המוסד כופה את חוקיו על החוסה, מי יותר ומי פחות.
  • סוציאליזציה- החוסה לומד על מיקומו החברתי החדש, על תפקידיו ועל כללים אחרים.
  • הפרדת הסגל מהחוסים

לאלמנט זה כמה מאפיינים:

  • מחשבות סטריוטיפיות (הדדיות);
  • קיום דיסטאנס;
  • טקסים פורמליים- טקסים שהם חלק מחוקי המוסד;

לסגל קיימות כמה סמכויות: 'סמכות מקבילה'- הזכות של כל מי ומי מהסגל להטיל מרותו על כל חוסה 'סמכות פרטנית'- הזכות של הסגל לרדת לפרטים האנטימיים ביותר של החוסים. 'סמכות מרחיבה'- הזכות של הסגל לעונש לא חייבת להיות קשורה לסוג העבירה. תוצאות השהייה במוסד:

  • טשטוש האישיות (סוציאליזציה)
  • ריכוז מחשבות החוסים בדברים זניחים
  • סלנג מוסדי (לשני הצדדים, החוסים והסגל)
  • הפגנת האישיות על ידי כניסה לצרות
  • הסתגלויות משניות- "קומבינות"

לקריאה נוספת

  • פיטר ל. ברגר, תומאס לאקמן, "מיסוד", בתוך: דניאל רוט-הלר וניסן נוה (עורכים), היחיד והסדר החברתי, תל אביב: עם עובד, 1999,‏ 408-395.
איגוד עובדים

איגוד עובדים או איגוד מקצועי הוא הביטוי המודרני להתאגדות של עובדים בשוק העבודה, ומטרותיו העיקריים הן קידום תנאי ההעסקה של חבריו ושמירה על זכויותיהם.

איגודי עובדים קיימים בצורות רבות ושונות. ההישגים משתנים לפי מטרות האיגוד, גודלו (החל מאיגוד של עובדי מקום עבודה מסוים, וכלה בכינון הסתדרות עובדים רחבה), מצב שוק העבודה (גמישות השוק, ריכוזיות השוק וכו') וגורמים נוספים.

ארבעת היסודות

ארבעת היסודות היא תאוריה טרום־מדעית קדומה להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם, שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומצה על ידי אריסטו. כיום תאוריה זו אינה מקובלת והיא הוחלפה בתאוריות מודרניות בתחומי הפיזיקה והכימיה. ניתן לראות קרבה רעיונית בין התיאור הטרום-מדעי האריסטוטלי ובין החלוקה המדעית המקובלת בימינו למצבי הצבירה של החומר.

פילוסופיות קדומות נוספות השתמשו בתאוריות דומות כדי להסביר את מבנה החומר.

ארגון

ארגון הוא מאגד-חברה אנושית הפועלת לשם הגשמת מטרה משותפת. הארגון נחקר על ידי תחום המכונה מדע הארגון או התנהגות ארגונית.

הגדרה נוספת למונח ארגון: ישות חברתית מכוונת מטרה, העוסקת בתכנון, בהפקה, בהפצה או בתחזוקה של מוצרים או בהענקת שירותים כדי לספק צרכים. (ארגונים, פרופ' יצחק סמואל, 1996).

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך). רשימות ביבליוגרפיות מופיעות בספרים רבים המבקשים להפנות את הקורא לקריאה נוספת. בנפרד מהן, קיימים ספרים שתכליתם היא ביבליוגרפית. ישנם ספרים מועטים מראשית התפתחות הביבליוגרפיה המנסים למפות את כל הספרות שנכתבה אך רובם המוחלט כתוב על נושאים מסוימים, כגון: תחום מדעי, תקופה היסטורית, שפה, ביבליוגרפיה של ספרייה מסוימת או כל תחום ספציפי אחר.

הביבליוגרפיה קיימת כמקצוע מדעי, אמנם כיום לא ניתן ללמוד בו תואר אקדמי בפני עצמו, אך באוניברסיטאות, ספריות ומוסדות לימוד שונים, נלמדת הביבליוגרפיה בסדנאות או קורסים המיוחדים לזה.

החלקה אמנותית על הקרח

החלקה אמנותית היא ספורט אולימפי שבו יחידים (גברים ונשים), זוגות או קבוצות מבצעות סיבובים, קפיצות ותנועות אחרות בהחלקה על הקרח. הדגש הוא על ביצוע אלמנטים פיזיים שונים בעלי איכות אסתטית שיוצרים הופעה אמנותית תוך כדי לבישת תלבושות מיוחדות (המשתנות בין המשתתפים ובין חלקי התחרות) ובליווי מוזיקלי. ישנן תחרויות מקומיות, ארציות ובינלאומיות ששיאן הוא באליפות העולם בהחלקה אמנותית על הקרח ובמשחקי החורף האולימפיים. איגוד ההחלקה הבינלאומי (ISU), הארגון האחראי על הספורט, נוסד ב-1892. אנגליה היא מולדת ההחלקה האמנותית אשר החלה להתפתח במאה ה-18. אבי ההחלקה האמנותית המודרנית הוא האמריקאי ג'קסון היינס, רקדן בלט שלקח את תנועות הבלט, והעביר אותן לקרח באמצע המאה ה-19 ובכך עורר מהפכה בתחום. בשנת 1850 הוקם בקנדה משטח ההחלקה המלאכותי הראשון, אשר אפשר לספורטאים להתאמן כל השנה. בעקבותיו החלו נבנים משטחים כאלה בכל רחבי צפון אמריקה ואירופה. אליפות העולם הראשונה לגברים בודדים התקיימה ב-1896 בסנקט פטרבורג והיא הייתה הספורט החורפי הראשון שהוכנס למשחקים האולימפיים. הקפיצות הראשונות הופיעו בתחילת המאה ה-20. נכון לשנת 2008, המדינות המובילות בהחלקה על הקרח הן רוסיה, ארצות הברית, קנדה, צרפת, סין (בעיקר בזוגות) ויפן.

זוגיות

זוגיות היא מערכת יחסים הדוקה בין שני פרטים. מאפיין בולט, אם כי לא הכרחי, של זוגיות הוא קיום יחסי מין בין בני הזוג.

זנות

זנות היא קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין) תמורת תשלום או תמורת טובות הנאה. מרבית העוסקים בזנות הן נשים, אך קיימת גם זנות גברית, בין אם עבור גברים אחרים ובין אם עבור נשים. זנות מתרחשת במספר צורות. בתי בושת הם מוסדות אשר מיועדים במיוחד לזנות. בזנות של נערות ליווי יחסי המין מתבצעים במגורים שלה או של הלקוח, או בחדר בית מלון אשר נשכר לשם כך. לעיתים זנות מתבצעת ברחוב.

מעמדה החוקי של הזנות, קרי האחריות הפלילית של האנשים במעגל הזנות, משתנה בין מדינה למדינה, ולעיתים בין אזורים שונים בתוך אותה מדינה. מנעד החוקיות של הזנות נע בין היתר חוקי ללא רגולציה, דרך עבירה פלילית שנאכפת או לא נאכפת ועד לעיסוק שנמצא תחת רגולציה ממשלתית.

היחס לזנות נתון במחלוקת חברתית. העוסקים בזנות חווים לעיתים ניצול, פגיעות נפשיות וגופניות. העוסקים בזנות שאינם עובדים באופן עצמאי הם לפעמים קורבנות לתופעות כמו סרסרות, סחר בבני אדם וחשופים לקלון חברתי. במספר מדינות שבהן הזנות עצמה חוקית, בהן ישראל, עולים קולות מחד למיסוד הזנות ( זה יכול לכלול לגליזציה של פעילות שאסורה), ומאידך להפללת לקוחותיה, (או ביטול אי-ההפללה).

במדינות שונות ובהן ישראל חלים איסורים על פעילויות שמעודדות זנות, ובהן איסור על הבאת אדם לידי מעשה או עיסוק בזנות, איסור פרסום שירותי זנות ועוד.

בשנת 1999 עבר בשוודיה חוק שאוסר רכישת שירותי זנות, וחקיקה דומה נעשתה במדינות נוספות בהן אירלנד, צרפת, נורווגיה, צפון אירלנד, קנדה ומדינות בארצות הברית. בישראל חוקק חוק איסור צריכת זנות, שייכנס לתוקף ביולי 2020, המטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל הימצאות במקום המשמש למעשה זנות.

חינוך בלתי פורמלי

החינוך הבלתי פורמלי הוא תפיסה חינוכית שהתפתחה בתחילה בארגוני חינוך וקהילה חוץ-בית-ספריים, הפועלים בדרך כלל בשעות אחר-הצהריים והערב. ולימים אומצה בחלקה סביב פעילות ייחודית בתוך בתי הספר.

בבסיסה של תפיסת החינוך הבלתי פורמלי טבועה ההנחה שניתן ורצוי לממש מטרות חינוכיות וחברתיות בסיוע עקרונות, תכנים, ארגונים וכלים בעלי רמת מיסוד גמישה, המשוחררים מכללי המבנה הקיים בדרך כלל בבית הספר.

מוסד בלתי פורמלי עשוי להיות תנועת נוער, מועדון נוער, מתנ"ס (מרכז תרבות, נוער וספורט), מרכז התנדבות, מועצות נוער וכו'; אין הכוונה לחוגים שונים, שעיקרם בהקניית ידע או מיומנות ואין להם עניין ישיר בחינוך.

דמות המחנך הבלתי פורמלי קרויה מדריך נוער (ובקיצור "מדריך"), והוא אחראי על קבוצה של חניכים. הצורה הקלאסית בה מתקיימת הפעילות היא הפעולה, למרות שקיימות צורות רבות (טיול, ערב תרבות וכו'). לרוב הפעילות בחינוך הבלתי פורמלי היא פעילות בדגש חברתי-ערכי, כלומר: עוסקת בדינמיקה קבוצתית ובהקניית ערכים, ופחות בהעברת מידע.

המדריך לרוב אינו מבוגר בהרבה מגיל חניכיו בהשוואה למקובל בבתי הספר, כך שהחברה הנוצרת סביב החינוך הבלתי פורמלי היא חברת נוער: חברה שהנוער בה אחראי על חלק גדול מעיצובה האקטיבי בפועל.

בנוסף לחינוך הבלתי פורמלי שפועל מחוץ לכותלי בית הספר, ישנה גם פעילות של חינוך בלתי פורמלי בתוך מסגרת בית הספר: הכולל ריכוז חברתי, חוגי העשרה, מועצת תלמידים, הפסקה פעילה, טיולים וכ"ד.

בימינו יש מודעות רבה לחינוך הבלתי פורמלי, ולחשיבות השילוב בינו לבין החינוך הפורמלי.

טלוויזיה רב-ערוצית בישראל

בישראל פועלים שישה גופים עיקריים המספקים שידורי טלוויזיה רב-ערוציים:

עידן+, המעביר בשידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי מספר ערוצי טלוויזיה בפריסה ארצית מטעם המדינה.

"HOT" המעבירה את השידורים ללקוחות באמצעות כבלים.

"NEXT TV", מופעל על ידי HOT ומעביר שידורים על גבי האינטרנט.

"yes הטלוויזיה בלוויין" המעבירה את השידורים באמצעות לוויין תקשורת.

"STINGTV", מופעל על ידי yes ומעביר שידורים על גבי האינטרנט.

"סלקום tv", המעביר את השידורים בטכנולוגיית OTT.

"פרטנר tv", המעביר את השידורים בטכנולוגיית OTT.

"צופיה", מופעל על ידי ארגון "הידברות" ומעביר שידורים על גבי האינטרנט.ב-2008, לטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל היו מנויים כ-72% מבתי האב בישראל (כ-1.5 מיליון).

יום ירושלים

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר (מ"ג בעומר) לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים".

בנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים את היום יום שחרור ירושלים, יום חרות ירושלים, או יום איחוד ירושלים, מתוך נקודת מבט הרואה בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר, והשקפה זו קיבלה חיזוק בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים, ובמקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

לא-מודע

לא־מודע הוא אחד ממרכיבי נפש האדם, על פי התאוריה הפסיכואנליטית מיסוד זיגמונד פרויד. פרויד סבר כי הלא מודע הוא המצע הראשוני של האדם, והוא בבחינת ארץ פראית וקמאית ששולטת בהוויתו של האדם, מבלי שהוא מכיר בה, ויכול להתגונן בפניה. מטרת הטיפול הנפשי היא "לכבוש" ארץ לא נודעת זו, ולהציף למודע חלקים מהלא מודע.

מוסד

האם התכוונתם ל...

מרסק הדגלים

מרסק הדגלים (באנגלית: Flag-Smasher) היה דמות בדיונית של נבל-על שהופיע בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה ודדפול ביקום מארוול קומיקס. מרסק הדגלים הראשון הופיע לראשונה בחוברת Captain America #312 מדצמבר 1985, ונוצר בידי הכותב מארק גרונוולד והמאייר פול נירי.

מרסק הדגלים הוא אלטר-אגו אותו חלקו שלוש דמויות - קארל מורגנטאו, גיא ת'יראולט וקארל. כולם היו מנהיגי ארגון U.L.T.I.M.A.T.U.M - המחתרת החופשית והמשולבת לגמרי של הצבא הנייד לאיחוד האנושות (Underground Liberated Totally Integrated Mobile Army To Unite Mankind), ובקיצור "אולטימטום". הארגון הוא ארגון טרור אנרכיסטי, שמטרתו לבטל את מיסוד המושגים "מדינה" ו"לאומיות".

נישואים

נישואים (מקובלת גם הצורה "נישואין") הם מיסוד קשר בין בני זוג. לעיתים קרובות, זוג יינשא לפני הבאת ילדים לעולם, אך אין קשר הכרחי בין השניים. ההגדרה המדויקת של נישואים השתנתה לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, אך אפשר להגדיר כמה מאפיינים עיקריים: נישואים יוצרים קשר פומבי ומחייב בין אנשים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה; לקשר הנישואים השלכות חברתיות, משפטיות ודתיות.

הנישואים מסדירים שלושה מישורים של סטטוס הנישואים:

דרך יצירת הנישואים

מערכת זכויות וחובות המהוות את תוכן הנישואים

דרך להפקעת הנישואיםהסדרת הנישואים נעשית בשתי דרכים נפוצות:

נישואים במסגרת דתית, שבהם בני הזוג מקיימים את התהליך הנדרש לנישואים מתוקף דתם או שמוסד דתי מקנה לנישואים את מעמדם.

נישואים אזרחיים, שבהם המדינה, כגוף חילוני, מקנה לנישואים את מעמדם.

ציונות

ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי. זמן קצר לאחר הקמת התנועה הציונית קישרו רוב מנהיגי התנועה את מטרתה הראשית עם הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, תוך חידוש העצמאות היהודית במקום.

שורשי הציונות נעוצים במניעים ובערכים עתיקי-יומין הטבועים במסורת הדתית מזה, ובאידאולוגיות הלאומיות שפרחו באירופה במאה ה-19 מזה. הציונות כתנועה פוליטית עממית שהתפתחה בקרב היהודים במזרח אירופה דורבנה על ידי פרצי אנטישמיות וניזונה מתהליך החילון הגובר והולך בקרב האוכלוסייה היהודית מאמצע המאה ה-19, שנתן אותותיו גם בחילון הכמיהה הדתית בת-שנות-אלפיים לציון. העולם המודרני הוביל לכך שמצד אחד הדת חדלה מלהיות מגדיר זהות מספק עבורם. קונפליקט זה הוביל ליצירתה של הגדרה עצמית לאומית חדשה.מראשיתה היו מטרות הציונות שיבת ציון, קיבוץ הגלויות, החייאת התרבות והשפה העברית וביסוס ריבונות יהודית עצמאית. לפי בנימין זאב תאודור הרצל, הנחשב להוגה הציונות המודרנית, הציונות היא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כחוק בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית. מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948 ממשיכה התנועה הציונית בעיקר לתמוך בישראל, ולטפל באיומים על קיומה וביטחונה.

מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולוויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת.

שוגי אפנדי

שוגי אפנדי רבאני (או שוקי אפנדי) (פרסית וערבית شوقی افندی; 1 במרץ 1897 - 4 בנובמבר 1957) היה מנהיג הדת הבהאית מאז מות סבו עבד אל-בהאא' ב-29 בנובמבר 1921 ועד מותו שלו ב-1957.

התואר הרשמי של תפקידו, כפי שהגדיר זאת סבו, היה שומר הדת (The Guardian). שוגי אפנדי פעל רבות למען הדת הבהאית והיה בעל הישגים רבים בקידום והתפתחות הדת. הוא נמנע מלהיות מנהיג אישי ורוחני כמו סבו, עבד אל-בהאא', ובחר להתמקד במיסוד מערכת בירוקרטית שלמה של דת מתרחבת.

שוק העבודה

שוק העבודה הוא מושג השייך לתאוריה הקפיטליסטית ובאמצעותו היא מבקשת להגדיר על פי דרכה את היחסים בין עובדים לבין אלה המחזיקים בבעלות על אמצעי הייצור. על פי תפיסה זו הדרך בה עבודתם של בני-אדם נסחרת בתמורה לתשלום בצורת משכורת פועלת על פי מנגנון של שוק וכך בשוק העבודה, העובדים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כוח האדם. על פי גישה זו תחרות זו גורמת לכך שיפעלו עליו עקרונות כלכליים כלליים כמו היצע וביקוש, אך יש לו גם מאפיינים מיוחדים בשל המורכבות של סחר בזמנם של בני-אדם.

מגדירים את העבודה השכירה על ידי שלושה תנאים: ראשית, המעסיק, שהוא גורם המעוניין בתוצרי העבודה (לצורך שימוש אישי או לצורך מכירה), ואינו יכול או שאינו מעוניין בביצוע העבודה בפועל, ומוכן לשלם תמורתה. שנית, קיים עובד שכיר, המוותר מזמנו הפנוי לביצוע העבודה, ושיש לו את הכישורים לביצועה, לא לשם קבלת תוצרי העבודה, אלא על מנת לזכות בתגמול עבור ביצועה. שלישית, הביטוי המכריע של תגמול זה הוא הכסף, אותו מקבל העובד.

מאפיין אחד המבדיל של שוק העבודה משווקיהן של רוב הסחורות, הוא היקף המגע הרחב הנדרש בין העובד למעסיקו. המגע המוגבר בין הגורמים הרבים המעורבים בשוק העבודה, מביא להתייחסות נפרדת בכל הנוגע למגע זה, המכונה יחסי עבודה. יחסי העבודה ארוכי הטווח מתבטאים במונח משרה. משרה היא מעין חבילה הכוללת את כל תנאי ההעסקה של עובד לתקופת זמן ממושכת. לרוב מנוהל שוק העבודה כשוק משרות, ולא כשוק של עסקאות בודדות.

הבדל נוסף הוא קיומו של הון אנושי, שהופך את ההתייחסות לתועלת הכלכלית שמביא העובד למעסיקו למורכבת יותר מהתועלת שמביאה סחורה רגילה.

יחסי העבודה קשורים קשר רב לאיגודים מקצועיים, המהווים חלק משמעותי ביותר בכל התייחסות לשוק העבודה.

אדם אשר מסוגל לעבוד אך אינו בעל משרה, מכונה מובטל, מצב של חוסר תעסוקה בשוק העבודה מכונה אבטלה.

שיקום פסיכיאטרי

שיקום פסיכיאטרי, הידוע גם כשיקום פסיכו-סוציאלי, הוא שיקום העוסק במתן עזרה לאנשים המתמודדים עם מוגבלויות הנובעות מהפרעה נפשית, במטרה לאפשר תפקוד רציף בחייהם ורווחה נפשית, למרות המוגבלויות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.