מין סון

שם זה נכתב במקור בהתאם לסדר המזרחי; שם המשפחה הוא מין.

מִין סוּן (בסינית מסורתית: 閔損, בסינית מפושטת: 闵损, בפין-יין: Mǐn Sǔn. 536–487? לפנה"ס), ידוע גם בכינוי הכבוד דְזְה צְ'ייֵן (סינית: 子騫, פין-יין: Zi Qian, ווייד-ג'יילס: Tzu-ch'ien), היה אחד מהתלמידים הבולטים ביותר של קונפוציוס. קונפוציוס החשיב אותו שני באיכותו רק ליֵן חְווֵי, ושיבח אותו על כיבוד ההורים שלו.[1] אחד הפרקים בטקסט הקונפוציאני "עשרים וארבעה כיבודי הורים"[2] מביא את סיפורו.

מין סון
Half Portraits of the Great Sage and Virtuous Men of Old - Min Sun Ziqian (閔損 子騫)
לידה 536 לפנה"ס
פטירה 487? לפנה"ס

חייו

מִין סוּן היה יליד מדינת לוּ.[1] על פי סְה-מָה צְ'ייֵן, הוא היה צעיר ב15 שנים מקונפוציוס[3], אולם "אמרות מבית מדרשו של קונפוציוס"[4] טוען שהיה צעיר ב50 שנים[5].

כאשר פגש בקונפוציוס לראשונה, הוא נראה מורעב, אך לאחר שלמד עם קונפוציוס, קיבל מראה מלא ושבע. כאשר דְווָאנְמוּ צְה שאל פעם את מִין סוּן לגבי השינוי שעבר, ענה "באתי מתוך הסוף והקנים אל בית מדרשו של המורה. הוא אימן את דעתי בכיבוד הורים, והציב לפני את מופת המלכים העתיקים. חשתי הנאה בתלמודו. אך כשנסעתי לארצות אחרות, ראיתי אנשים בעלי שררה, עם מטריותיהם ודגליהם, וכל ההוד והתכונה של שיירותיהם, וגם שם חשתי הנאה מהמופע. שני הדברים התנגשו בחזי. לא יכולתי לקבוע מי מהם עדיף, וכך לבשתי ארשת מצוקה. אך עתה לקחו של המורה חדר עמוק אל דעתי. והתקדמותי נעזרה אף היא בדוגמה שנתתם אתם, עמיתי התלמידים. כעת אני יודע באיזו דרך עליי ללכת וממה עלי להימנע, ויודע שכל ההוד של העוצמה אינו משמעותי עבורי יותר מן האבק שעל הקרקע. בשל כך קיבלתי מראה של שובע ושביעות רצון." מִין סוּן היה אחד התלמידים החביבים ביותר על קונפוציוס. הוא נודע בטוהר המוסרי שלו ובאהבתו להוריו.

הפרק ה11 במאמרות נקרא על שמו.[6]

עשרים וארבעה מופתים של כיבוד הורים

单衣顺母
פסל הממחיש את סיפורו של מִין סוּן ב"עשרים וארבעה מופתים של כיבוד הורים".

מִין סוּן היה אחד מ24 מופתים של כיבוד הורים. על פי האגדה, אמו מתה כשהיה צעיר, ולאחר שאביו נישא מחדש, גודל בידי אמו החורגת. שניצלה אותו והתעללה בו. בחורף הייתה אמו החורגת מרפדת את בגדיהם של ילדיה שלה בכותנה חמה, בעוד שאת בגדיו של מִין סוּן הייתה מרפדת בעשבים. יום אחד, כשלקח את אביו לנסיעה בעגלה הוא כמעט מת מקור. כשאביו הבין מה קרה, הוא חזר הביתה כדי לזרוק את אשתו מהבית, אולם מִין סוּן אמר לו "אם אמא תעזוב, יהיו לך שלושה ילדים שיהיה להם קר, אך אם היא תישאר, רק אחד יסבול." טוב לבו נגע ללבה של האם החורגת ומאז לא התעללה בו עוד.[7]

פולחן

Tomb of min ziqian jinan hall 2009 07
קבר לציון מִין  דְזְה-צְ'ייֵן בגִ'ינְאָן עם שני צבי בִּישִׂי.

מקומו במקדש קונפוציוס הוא הראשון במזרח, בין תריסר החכמים, מיד אחרי ארבעת המעריכים. פולחנו החל בשנת 720 לספירה, ביחד עם פולחן קונפוציוס, בידי הקיסר השישי משושלת טאנג. בתקופת שושלת מינג תיקן הקיסר שְׁדְזונְג את כינויו ל"המכובד הקדום החכם מִין".[5]

ישנם כמה קברים סמליים ומקדשים לזכרו של מִין סוּן בסין, וביניהם קבר מִין דְזְה-צְ'ייֵן בגִ'ינְאָן שבשָׁאנְדונְג ומקדש מִין דְזְה-צְ'ייֵן בסוּג'וֹאוּ שבאָנְחְווֵי, אתר מורשת שמור מרכזי של מחוז אָנְחְווֵי.[8]

תארים וצאצאים

ב-739, תקופת שושלת טאנג, העניק הקיסר שׂוֵ'אנְדְזונְג למִין סוּן את תואר האצולה "מרקיז פֵיי" (費侯). במהלך שושלת סונג הוסיף לו הקיסר גֶ'נְדְזונְג את התואר דוכס לָאנְגְיֵה (瑯琊公) והקיסר דוּדְזונְג את התואר דוכס פֵיי (費公).[8]

צאצאים של מִין סוּן החזיקו בתואר "דוקטור לחמש הקלאסיקות" (五經博士; Wǔjīng Bóshì).[9]

מקורות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Confucius 1997, p. 201.
  2. ^ 二十四孝
  3. ^ Han 2010, p. 4570.
  4. ^ 孔子家语
  5. ^ 5.0 5.1 Legge 2009, pp. 113–114.
  6. ^ Legge 2009, p. 16.
  7. ^ The Twenty-Four Paragons of Filial Piety
  8. ^ 8.0 8.1 "閔子騫:山東人裏的大孝子" [Min Ziqian: Shandong's great filial son]. Xinhua. 30 במרץ 2006. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2014.
  9. ^ H.S. Brunnert; V.V. Hagelstrom (15 באפריל 2013). Present Day Political Organization of China. Routledge. עמ' 493–4. ISBN 978-1-135-79795-9.
סון יונג-מין

זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא סון. סון יונג מין (בקוריאנית: 손흥민; ‏נולד ב־8 ביולי 1992) הוא כדורגלן דרום קוריאני המשחק בעמדת הקיצוני בקבוצת טוטנהאם הוטספר מהפרמייר ליג ובנבחרת קוריאה הדרומית.

צ'ו

האם התכוונתם ל...

צ'ו מין-סון

צ'ו מין-סון (בקוריאנית: 조민선; נולדה ב-21 במרץ 1972) היא ג'ודוקא עבר דרום-קוריאנית, האלופה האולימפית מאטלנטה 1996.צ'ו השתתפה פעמיים במשחקים האולימפיים בשנים 1996 ו-2000. באטלנטה 1996 היא זכתה במדליית זהב. בסיבוב הראשון היא ניצחה את רוזיקליה קמפוס הברזילאית, בשמינית הגמר היא ניצחה את שיאנבו וואנג הסינית וברבע הגמר היא ניצחה את דולסה פינייה. בחצי הגמר צ'ו ניצחה את קלאודיה סווירס ההולנדית ובגמר גברה על אנטה שצ'פנסקה הפולנית.

באולימפיאדת סידני 2000 צ'ו זכתה במדליית הארד בקטגוריית המשקל עד 70 ק"ג. היא התחילה בשלב שמינית הגמר בו ניצחה בניקוד יוקו את אילניה סקפין לאחר תרגיל אוקורי-אשי-בראי. ברבע הגמר צ'ו ניצחה באיפון את יוליה קוזינה הרוסייה לאחר תרגיל אוצ'י-מטה מוצלח. בשלב חצי הגמר היא הפסידה ביוקו לסיבליס וראנס הקובנית ונשרה לקרב על מדליית הארד בו גברה בניקוד ווזארי על אולה ורברוק הבלגית לאחר תרגיל טאני-אוטושי.

צ'ו מחזיקה בארבע מדליות מאליפויות העולם, שתי מדליות זהב (1993 ו-1995) ושתי מדליות ארד (1989 ו-1997). במשחקי אסיה היא זכתה בשתי מדליות, מדליית כסף (1994) ומדליית ארד (1990). באליפויות אסיה היא זכתה בארבע מדליות; מדליית זהב (1993) ושלוש מדליות ארד (1988, 1995 ו-2000).

במהלך הקריירה צ'ו זכתה במדליות רבות בתחרויות מהסבב העולמי בהן מדליות זהב בטורנירי יפן וצרפת היוקרתיים. לאחר אולימפיאדת סידני 2000 היא פרשה מג'ודו תחרותי. לאחר פרישתה היא נמנתה להיות שופטת בתחרויות ג'ודו בסבב העולמי ובשנת 2018 היא נכנסה להיכל התהילה של איגוד הג'ודו העולמי.

קונפוציוס

קונפוציוס (גרסה לטינית של שמו הסיני; שם משפחה: קונג 孔, שם פרטי: צ'יו 丘, כינוי: ג'ונג ני 仲尼 (בסינית: 孔夫子; בפין-יין: Kǒng Fūzǐ, קוֹנְג-פוּ דְזְה, 551 לפנה"ס - 479 לפנה"ס), מגדולי הפילוסופים של סין ובעל השפעה מכרעת על תרבותה.קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים, אך תלמידיו הרבים אספו את דבריו לספר שתורגם לעברית בשם "המאמרות", או "האנלקטים". תורתו מדברת על היות האדם מוסרי, ועל תכונותיו של אדם מוסרי. קונפוציוס שם דגש רב על החינוך, והאמין כי המנהגים הם אלו המעצבים את האדם והופכים אותו למוסרי.

קוריאה הדרומית במשחקים האולימפיים

קוריאה הדרומית משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לונדון (1948). היא נעדרה מהם מאז רק פעם אחת, כשהצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980) בעקבות הפלישה הסובייטית לאפגניסטן.

לאורך השנים צברו הספורטאים הדרום קוריאנים 267 מדליות, מהן 90 מדליות זהב. הענפים הבולטים ביותר הם קשתות (ענף אותו היא מובילה עם 39 מדליות, בהן 23 מדליות זהב), טאקוונדו (אמנות לחימה קוריאנית בה צברו הספורטאים הדרום קוריאנים 19 מדליות, מהן 12 מדליות זהב, יותר מכל מדינה אחרת), ג'ודו (43 מדליות, בהן 11 מדליות זהב, ההישג השלישי בטיבו אחרי יפן וצרפת), היאבקות (36 מדליות, בהן 11 מדליות זהב) ובדמינטון (19 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, ההישג השלישי בטיבו אחרי סין ואינדונזיה).

באולימפיאדות החורף משתתפת קוריאה הדרומית מאז אולימפיאדת סנט מוריץ (1948), והיא השתתפה מאז בכולן, פרט לאולימפיאדת אוסלו (1952). במשחקים אלה צברו הספורטאים הדרום קוריאנים ב-70 מדליות, בהן 31 מדליות זהב. 48 מהמדליות ו-24 ממדליות הזהב הושגו בהחלקה מהירה במסלול קצר, יותר מכל מדינה אחרת.

משחקי הקיץ האולימפיים נערכו על אדמתה של קוריאה הדרומית פעם אחת, באולימפיאדת סיאול (1988). סיאול הועדפה אז על פני נגויה. פיונגצ'אנג נבחרה לארח את משחקי החורף של 2018, לאחר שמועמדותה גברה על אלו של מינכן ואנסי. הייתה זו הפעם השלישית בה התמודדה על אירוח משחקים אלה. בהתמודדות על אירוח אולימפיאדת החורף של 2010, הפסידה לוונקובר על חודם של 3 קולות. בהתמודדות נוספת, על אירוח המשחקים של 2014 הפסידה לסוצ'י על חודם של 4 קולות.

באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) בקוריאה הדרומית, הורכבה נבחרת הוקי קרח נשים מספורטאיות מקוריאה הצפונית והדרומית תחת דגל מפת חצי האי כולו והקוד האולימפי "COR".

תריסר הפילוסופים

תריסר הפילוסופים או תריסר החכמים (בסינית מסורתית: 十二哲, בסינית מפושטת: 十二哲, בפין-יין: Shí'èr Zhé.) הם 12 פילוסופים בולטים במסורת הקונפוציאנית הסינית. המסורת מייחסת להם סוג של קדושה, ולוחות הרוח שלהם ממוקמים בהבלטה במקדשי קונפוציוס, שישה במזרח ושישה במערב באולם ההשלמה הגדולה.תריסר הפילוסופים הם מִין סוּן (דְזְה צְ'ייֵן), זָ'אן יוּנְג (ג'ונְג גונְג), דְווָאנְמוּ צְה (דְזְה גונְג), ג'ונְג יוּאוּ (דְזְה לוּ), בּוּ שָׁאנְג (דְזְה שְׂיָה), יוּאוּ זְ'ווֹ (דְזְה זְ'ווֹ), דְזָאי יוּ' (דְזְה ווֹ), זָ'אן גֶנְג (בָּוֹ נְיוֹ), זָ'אן צְ'יוֹ (דְזְה יוּאוּ), יֵן יֵן (דְזְה יוּאוּ), גְ'ווָאנְסוּן שְׁה (דְזְה-גָ'אנְג), כולם תלמידי קונפוציוס, ובנוסף אליהם גם ג'וּ שִׂי, ניאו קונפוציאני מרכזי מתקופת שושלת סונְג.למעשה, יוּאוּ זְ'ווֹ צורף רק בשלב מאוחר יחסית לרשימת הפילוסופים, בשנת 1714, בתקופת שלטונו של הקיסר צְ'ייֵנְלונְג משושלת צִ'ינְג. הסיבה הרשמית הייתה בקשה של פקיד בכיר שפעל לפי הוראות שקיבל בחלום, אולם ייתכן שמניעיו האמיתיים היו להעלות שוב על נס את יוּאוּ זְ'ווֹ ומעלותיו, ולהשיב ללוחות הרוח במקדשי קונפוציוס את הסימטריה שאבדה עם הוספתו של ג'וּ שִׂי לפולחן.פולחן הפילוסופים החל בשנת 720 לספירה בתקופת שלטונו של הקיסר שׂוֵ'אנְדְזונְג משושלת טָאנְג.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.