מין דקדוקי

מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה. בעברית, לדוגמה, כל שמות העצם נחלקים לזכר ולנקבה.

בעברית המקראית ישנם שמות עצם המשתייכים לשני המינים, כלומר הם מופיעים הן עם התאם של זכר והן של נקבה (מסומנים במילונים: זו"נ - זכר ונקבה). (כדוגמת "מחנה"[1], "רוח"[2], "דרך", "שמש").

גם בתקופות מאוחרות יותר ישנם שמות עצם המשתייכים לשני המינים (כדוגמת סכין, שמש[3]). קיימות מילים ששינו את מינן הדקדוקי בתקופות שונות, כגון המילה "שדה" שבמקרא ובעברית מודרנית מינה הוא זכר ("שדה קצור"), ואילו בלשון חז"ל התייחסו אליה גם כנקבה ("שדה מלאה עשבים" - משנה, מעילה ג ו), כנראה בהשפעת ארמית.

השיוך של שם עצם לקבוצה מסוימת עשוי להיות שרירותי, או עשוי להתבסס על תכונה סמנטית של שם העצם, כגון מינו הביולוגי. המין הדקדוקי בא על פי רוב לידי ביטוי באמצעות התאם של שם העצם עם מילים אחרות במשפט כגון כינויים, תארים או פעלים[4]. הוא עשוי גם להתבטא בצורתה המורפולוגית של המלה (כדוגמת סיומת -ה לנקבה בעברית).

בלעז משמש המונח gender לציון מין דקדוקי. מונח זה מתורגם לעברית כ"מגדר" בתחום מדעי החברה, אך יש לשים שהמלה "מגדר" אינה משמשת בעברית לציון מין דקדוקי. יתר על כן, שאלת קיומו של מין דקדוקי בשפה נתונה נפרדת משאלת התייחסותה למגדר.

קיימות שפות (למשל הולנדית או דנית) בהן שני המינים הדקדוקיים הם "נייטרלי" (או "סתמי") או "כללי" (או "רגיל"), כשהאחרון כולל גם זכר וגם נקבה ללא הבחנה דקדוקית־מורפולוגית ביניהם. אף על פי שבהולנדית ההבחנה בין זכר לנקבה עודנה קיימת רשמית (בספרי דקדוק ובמילונים הולנדיים), מרבית דוברי השפה לא יודעים להבחין במינן של מילים המסווגות כבעלות מין רגיל, פרט לדוברי דיאלקט מאזורים בדרום הולנד[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" - בראשית, לב, ט
  2. ^ " וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים" - מלכים א, יט, א
  3. ^ "לפעמים השמש זכר, לפעמים נקבה, / לפעמים אנחנו שניים, לפעמים יותר מרבבה." - יהודה עמיחי, דרך שתי נקודות
  4. ^
    Shatz, I. (2015). Using color coding techniques when teaching Hebrew as a foreign language. Hed Ha’Ulpan Ha’Hadash, 104, 34-40.
  5. ^
    Haeseryn, W., Romijn, K., Geerts, G., de Rooij, J., & van den Toorn, M. C. (1997). Algemene nederlandse spraakkunst. Groningen/Deurne: Martinus Nijhoff Publishers uitgevers/Wolters Plantyn.
אסטונית

אסטונית (Eesti keel ‏- IPA: [ˈeːsti ˈkeːl] (מידע • עזרה)) היא שפתה הרשמית של אסטוניה והיא מדוברת בפי כ-1.1 מיליון איש.

השפות הקרובות ביותר לאסטונית הן פינית, קַרֶלִית (מדוברת ברפובליקת קַרֶלִיָה שברוסיה), שלוש השפות הנפוצות פחות (ווֹדית, איז'וֹרית ווֶפּסית), המדוברות במחוז סנקט פטרבורג (רוסיה), והשפה הליבונית (מדוברת בצפון-מערב לטביה). שבע השפות הללו מהוות את הענף הבַלטוֹ-פיני בקבוצת השפות הפינו-אוגריות (המשתייכת למשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת). ענף זה, ביחד עם שפת סאמי (או לאפּית, המדוברת במחוז לאפלנד, החולש על צפון-פינלנד וצפון-מזרח שוודיה), מהווה את קבוצת השפות הפינו-לאפּית. קרובה רחוקה של אסטונית היא ההונגרית. שפה זו, ביחד עם השפות הפינו-לאפיות ושפות נוספות (38 בסך הכל, רובן ככולן מדוברות ברוסיה) מהוות את משפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.

האסטונית היא שפה עשירה באוצר מילים, ביחסות דקדוקיות ובצורות פועל שונות. במילים האסטוניות נופל הטעם תמיד על ההברה הראשונה במילה; כך גם ברוב המילים הלועזיות ששאלה האסטונית, אך לא בכולן.

אין באסטונית מין דקדוקי - לא בשם העצם, לא בכינוי הגוף ולא בנטיית הפועל. אין באסטונית יידוע: POISS - "נער (אחד)" וכן "הנער".

האסטונית אינה פונטית לגמרי, אבל בדרך-כלל יש התאמה בין האופן שבו נכתבות המלים לבין הגייתן. החריגים העיקריים מכלל זה הם:

H בראש מילה אינה נהגית.

עיצור בין שתי תנועות נהגה כעיצור וחצי, בעוד ששני עיצורים נהגים כשני עיצורים וחצי.

B ,G ו-D נהגות כבלתי-קוליות, ולכן נשמעות לדוברי העברית כמעט כמו P, K ו-T.

במקרים מסוימים ישנו חינכוך של חלק מהעיצורים.

באסטונית קיימות שלוש דרגות של אורך התנועות.

ביי

בֵיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת". המונח עדיין רווח בטורקית המודרנית, אם כי משמעותו שונה, ונעשה בו שימוש באופן דומה גם באזרבייג'ן. ביי היה השני בחשיבותו מבין התארים לגברים באימפריה העות'מאנית אחרי פאשה ולפני אע'א ואפנדי.

בסקית

בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.

בשקירית

בשקירית (башҡорт теле ‏- IPA: [baʂ.ˌqʊ̞rt.tɪ̞.ˈlɪ̞] (מידע • עזרה)) היא שפתה הרשמית של הרפובליקה הבשקירית והעם הבשקירי. השפה משתייכת לענף הקיפצ'קי במשפחת השפות הטורקיות, וקרובה מאוד לטטרית. מספר דוברי השפה נכון ל-2010 מוערך בכ-1,367,000. בשפה יוצאים לאור ספרים שונים וכתבי עת, כדוגמת העיתונים "בשקורסטן" ו"װאטאנדש". היא נכנסה לספר האדום של אונסק"ו ברשימת השפות המדוברות באירופה הנמצאות בסכנת הכחדה.

גרב

גרב (גם: פוזמק) הוא פריט לבוש המשמש לחימום והגנה על כף הרגל, ונלבש מתחת לפריטי ההנעלה השונים, כגון נעליים ומגפיים. ניתן להבדיל בין גרביים שונים על פי אורך, צבע וסוג הבד (כותנה, פוליאסטר, צמר וניילון). קיימים גם גרביים מיוחדים שנועדו לבודד את הרגל מתנאי קור קיצוניים.

בין מטרות הגרב:

מניעת לחות וזיעה ברגל

חימום הרגל

הגנה מלכלוך

מניעת שפשוף בין הרגל לנעל

נוחות

אופנה

דקדוק גרמני

אף על פי שכמה מן המאפיינים של הדקדוק הגרמני, כמו למשל תהליך תצורת הפועל, דומים למקביליהם בשפה האנגלית, הדקדוק הגרמני נבדל מזה האנגלי בכך שיש בו, בין השאר, התייחסות מרכזית יותר ליחסות ולמין דקדוקי, ומבנה משפט מחייב לפיו הפועל השני (בפעלים מורכבים) בא בסוף המשפט במשפטים שלמים (V2 word order).

השפה הגרמנית שמרה על רבות מן ההבחנות הדקדוקיות ששפות גרמאניות אחרות איבדו בחלקן או במלואן. כמו כן, ישנם שלושה מינים דקדוקיים וארבע יחסות בשפה, והפעלים בה מוטים בהתאם לגוף ולמספר. בהתאם לכך, יש בה הטיות רבות יותר מאשר לשפה האנגלית, והיא משתמשת ביותר מוספיות. לדוגמה, בהשוואה לסיומת s- שמתווספת לפעלים בגוף שלישי יחיד בהווה באנגלית, רוב הפעלים הגרמניים משתמשים בארבע מוספיות לשם הטייתם של פעלים בהווה: סיומת e- בשביל גוף ראשון יחיד, st- בשביל גוף שני יחיד, t- בשביל גוף שלישי יחיד וגוף שני ברבים ו־en- בשביל הרבים בגוף ראשון ושלישי.

בהתאם להבחנות השונות במין וביחסות, לתוויות בשפה יותר צורות אפשריות. בנוסף לכך, ישנן כמה תוויות שמתחברות עם מילות יחס.

המספרים דומים לאלה שבשאר השפות הגרמאניות. שלא כמו באנגלית, בשוודית ובנורווגית, מספר היחידות ממוקם לפני מספר העשרות, בדומה למה שקורה בדנית, בהולנדית ובפריזית.

דקדוק עברי

דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות. עם זאת, הטיות משמשות תפקיד חשוב ביצירת הפעלים, בנטיית מילות היחס, ביחסת הקניין המבוטאת באמצעות הסמיכות, ובצורת הרבים של שמות עצם ושל תארים.

הונגרית

הונגרית (magyar, להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה אוגרית המדוברת בפי כ־15 מיליון איש, והמשתייכת למשפחת השפות האורליות.

ההונגרית מדוברת בעיקר בהונגריה ובאזורים ברומניה, סלובקיה, סרביה ואוקראינה. השפות האוגריות הקרובות ביותר להונגרית מדוברות ממזרח להרי אורל, במחוז חנטי ומנסי. המדיארים נדדו במאה החמישית לספירה מהרי אורל והתיישבו בהונגריה של היום בשנת 895 לספירה, לאחר כמה מאות שנות נדודים באזור הערבה האירואסייתית. ההונגרית קרובה גם לפינית ולאסטונית.

ההונגרית היא שפה בעלת נטיות רבות, שבה שמות העצם נוטים ב-18 יחסות. כתוצאה מכך אין כמעט חשיבות לסדר המילים במשפט. בהונגרית לא קיים קול סביל, ממנו נותרו אך שרידים במסמכים ספרותיים ישנים. בהונגרית לשמות עצם אין מין דקדוקי. אוצר המילים של השפה הושפע על ידי הסלאבונית העתיקה, הלטינית של ימי הביניים, והגרמנית, וכמו כן היא מכילה כמה מילים שאולות מהשפה הטורקית. ההונגרית מאופיינת בהרמוניית תנועות. העדות הראשונה בכתב להונגרית היא קטע ממסמך ההקמה של הכנסייה בטיהאן, ליד אגם בלטון משנת 1055. המסמכים הראשונים הכתובים הונגרית החלו להופיע במאה ה־13 לספירה.

ויקימילון

ויקימילון (באנגלית: Wiktionary) הוא מיזם מקוון רב־לשוני ובין לאומי המנוהל על ידי קרן ויקימדיה. מטרתו היא יצרת מילון חופשי, שיתופי, מהימן ופתוח (מבוססי ויקי) אשר יכיל את כל המילים מכל שפות העולם. כיום, הוא זמין בכ־171 ומכיל מילים מכ־3,800 שפות שונות. המהדורה הראשונה של המילון (המהדורה האנגלית) החלה את דרכה ב-12 בדצמבר 2002, ואילו המהדורה העברית הושקה ב-29 ביוני 2004.

זכר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

לאית

לאית או לאו (IPA‏: [pʰáːsǎː láːw]), היא שפה המדוברת בפי כארבעה מיליון איש במדינת לאוס וכן במחוז איסאן בתאילנד ומשתייכת למשפחת השפות תאי-קדאי היא יוצרת דיאלקט קונטינואום יחד עם השפה התאית.

מג-ג'ון בארקר

מג ג'ון בארקר (נולד-23 ביוני 1974) היא סופרת, איש אקדמיה, אקטיביסט ופסיכותרפיסטית. מרצה בכירה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה. בארקר בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת נוטינגהאם והוא גם פסיכותרפיסטית מוסמכת המתמחה בטיפול מיני ובייעוץ זוגי.

ברקר כתבה וערך כמה מן האסופות האקדמיות הראשונות על אי-מונוגמיה, ביסקסואליות, מגדרים לא-בינאריים ו-BDSM. בארקר הייתה העורכת של כתב העת פסיכולוגיה ומיניות מ-2010 עד 2017, הכותב הראשי של דו"ח הביסקסואליות והמחברת של אנטי הספר והבלוג לעזרה עצמית על מערכות יחסים: לשכתב את החוקים.

בארקר מעדיפה את כינויי הגוף הם/אותם/שלהם שבאנגלית אינם בעלי מין דקדוקי. מאחר שהשפה העברית מסמנת מין דקדוקי, כדי להימנע מבחירה במין אחד, האסטרטגיה בעברית היא להשתמש במין מעורבב, כלומר זכר ונקבה לסירוגין.

מגדר

מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות. זהו למעשה התרגום הפסיכולוגי חברתי-תרבותי למונח זוויג (sex) לתיאור הנקבה או הזכר, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים ואיברי מין). בדרך כלל, מתפתחת זהות מגדרית אחת, הזהה לזהות המינית.

במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי – תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטריאוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. למשל, נשים נתפסות בחברה כמזוהות עם המרחב הפרטי (בית, ילדים, משפחה) והגברים עם המרחב הציבורי (עבודה, פוליטיקה, מסחר). בהתאם לכך נשים אמורות להיות מונעות מרגש לעומת גברים שאמורים להיות מונעים מהגיון.

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן הקטגוריות הנשיות והגבריות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת: אכפתיות, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, שאפתנות, ביטחון עצמי ותחרותיות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מכאן שמאפייני מגדר אינם נובעים רק מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים גם כן את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה ובמערכת הפטריאכלית המערבית מציבה את הגבר בהיררכיה מעל האישה ומעל אנשים חורגים מגדרית. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומסייעות להתפתחות זהותם המגדרית.

בנוסף לכך, המונח 'מגדר' משמש לתיאור כל ההבדלים שבין גברים ונשים שאינם קשורים לתחום המיני ולכן מקובל כיום להשתמש בביטויים כגון 'רפואה מגדרית' ו'תזונה מגדרית'.

מוות

מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

העובדה שאין הגדרה חד-משמעית למושג "חיים" או גוף-חי (אורגניזם) מקשה על הגדרת המושג "מוות". עם זאת, אפשר להגדיר תהליכים מסוימים שמאפיינים יצורים חיים, ואשר הפסקתם מוגדרת לפיכך כ"מוות".

מין

האם התכוונתם ל...

סווהילי

סווהילי או קיסווהילי‏ (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית. הדקדוק והמורפולוגיה של השפה מעידים על היותה שפת בנטו, אך אוצר המילים שלה מושפע במידה רבה מערבית (כחמישית ממנו בשפה המדוברת).

סווהילי היא השפה הרשמית בטנזניה, ושפה רשמית בקניה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה. היא מדוברת גם במדינות נוספות במזרח אפריקה, ובהן מוזמביק, מלאווי, זמביה, רואנדה, בורונדי וסומליה.

סווהילי מדוברת בפי 15,330,000 איש כשפת אם (נכון לשנת 2017) וכשפה שנייה בפי כ-32 מיליון דוברים, המשתמשים בה כלינגואה פרנקה בין קהילות לשוניות שונות במזרח אפריקה. הערכות אחרות נוקבות במספרים שני מיליון ו-50 מיליון בהתאמה, וקיימות הערכות גבוהות עוד יותר.

שפות איראניות

השפות האיראניות הן קבוצת שפות המשתייכות למשפחת השפות ההודו אירופיות, תחת הגדרה זו למשפחת השפות ההודו-איראניות ותחת קבוצה זו לקבוצה נפרדת - השפות האיראניות. קבוצת שפות זו הוגדרה לאחר פירוק השפות ההודו-איראניות לקבוצות כאשר אחת מהן היא קבוצת השפות האיראניות.

האזור בו מדברים לשונות איראניות גדול הרבה יותר מאיראן המדינית, ומכיל גם את טאג'יקיסטן, אפגניסטן, אזורים מפקיסטן צפון עיראק, מזרח טורקיה (כורדיסטן) ועוד.

תווית (לשון)

תווית היא מילה שמשתמשים בה לצד שם עצם (כמילה שבאה לבדה או כתחילית או סופית) במטרה לציין את מידת היידוע (definiteness) של שם העצם, ובשפות מסוימות גם את היקף קיומו[דרושה הבהרה] או ערך מספרי כלשהו שקשור אליו.

בדקדוק האנגלי מחשיבים לעיתים קרובות את התוויות כחלק מהקטגוריה הרחבה יותר של מיידעים (Determiners), אשר כוללת תחתיה את התוויות, כינויי הרמז (כגון "this" ו"that"), כינויי השייכות (possessive determiners, כגון "my" ו"his") ואת הכַּמָּתים (quantifiers, כגון "all" ו"few"). כמו כן, לפעמים מחשיבים תוויות ומיידעים אחרים כסוג של שם תואר, מאחר שהם מתארים את המילים שהם באים לפניהן.בשפות שמשתמשים בהן בתוויות, כל שם עצם כללי (common noun), מלבד כמה יוצאי דופן, מובע עם מידת יידוע מסוימת, מיודע או בלתי-מיודע, שבאה בתור לוואי (attribute, בדומה לאופן שבו מספר רב של שפות מייחסות לכל שמות העצם מספר דקדוקי מסוים או מין דקדוקי). התוויות הן חלק מן המילים השכיחות ביותר בשפות רבות; באנגלית, למשל, המילה השכיחה ביותר היא the.בדרך כלל מסווגים את התוויות לשתי קבוצות: מיידעות ובלתי-מיידעות. מעט שפות עם מערכת משוכללת יותר של תוויות יכולות להבחין בין תת-קבוצות נוספות. בתוך כל קבוצה, שפות יכולות להשתמש בסוגים שונים של אותה התווית, עקב ההתאמה ללוואים (grammatical attributes) שונים כגון מין, מספר או יחסה. כמו כן, תוויות יכולות להיות מושפעות משינויים בהגייה, כגון השמטה או הוספה של הגיים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.