מים טריטוריאליים

מים טריטוריאליים, לפי אמנת האומות המאוחדות על משפט הים משנת 1982, הם רצועה המשתרעת לכל היותר 12 מייל ימי, שהם כ-22 קילומטרים, כלפי חוץ מחופה של מדינה חופית. אזור זה נחשב כשטח תחת ריבונות של אותה המדינה, אך אפשרי המעבר בו לספינות זרות (צבאיות ואזרחיות).

למדינה חופית ניתנת שליטה מלאה על מימיה הפנימיים, שליטה במידה פחותה על מימיה הטריטוריאליים, שליטה פחותה מזו על "האזור הסמוך" וזכויות כלכליות מסוימות באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי.

האמנה נכנסה לתוקף בשנת 1994.

Zonmar-he

קו מוצא

קו המוצא שממנו נמדד המרחק עבור סוגי המים השונים, נקבע כממוצע המים הרדודים הסמוכים לחוף או למימיה הפנימיים של המדינה. ממוצע המים הרדודים יכול להיות במרחק בלתי מוגבל מקרקע החשופה בכל זמן, בתנאי שחלק מהרמה החשופה בשפל אך מכוסה בגאות נמצא בתוך אזור של 12 מייל ימי מקרקע חשופה באופן קבוע.

מים פנימיים

למדינה הריבונית קיימת זכות הסמכות השיפוטית על מימיה הפנימיים, בהם אסור המעבר לספינות זרות. ימים, אגמים ונהרות המוקפים לחלוטין נחשבים כמים פנימיים, וכן ימים המחברים איים שונים לאורך חוף הים, או ימים הנשקפים לעבר יבשה ממנה נשפך נהר אל תוך הים.

מפרצים מוגדרים כאזורים בהם הים מוקף בלשון יבשה המשתרעת על יותר ממחצית העיגול. מתייחסים אל המפרץ כאל מים פנימיים אם המרחק בין שני צידי לשון היבשה קטן מ-24 מיל ימי (44.448 ק"מ). אחרת, האזור הנמצא בתחום 12 מייל ימי לאורך חוף הים נחשב כמים פנימיים. כל הימים הנמצאים בתחום גבולות האיים הקיצוניים ביותר של מדינה ארכיפלגית, כגון אינדונזיה או הפיליפינים, נחשבים גם הם כמים פנימיים.

מים טריטוריאליים

מים טריטוריאליים משתרעים 12 מייל ימי (22.224 ק"מ) כלפי חוץ מקו המוצא.

אזור סמוך

האזור הסמוך (למים הטריטוריאליים; Contiguous zone) מוגדר עד 24 מייל ימי (44.448 ק"מ) מקו המוצא. השליטה על האזור הסמוך מותרת על ידי מדינה חופית על מנת "למנוע הפרה של מנהגיה, חוקיה ותקנותיה הבריאותיים, למנוע הגירה בלתי חוקית ולשמור על כספי הציבור".

אזור כלכלי בלעדי

האזור הכלכלי הבלעדי ("מים כלכליים") מוגדר עד 200 מייל ימי (370.4 ק"מ) מקו המוצא.

לפני 1982, מים טריטוריאליים הורחבו בצורה בלתי מבוקרת פעמים רבות על מנת לספח פעילויות כגון כרייה במים עמוקים, קידוח ימי, זכויות הדיג (ראו מלחמת הבקלה) ולמנוע שידורי רדיו פיראטיים ממתקנים ימיים מלאכותיים ומספינות עוגנות.

לעיתים קרובות, אזור כלכלי בלעדי הנתבע על ידי מדינה מסוימת, נתבע גם כן על ידי מדינה אחרת.

מדף יבשתי

תחום זה מוגדר עד קצה המדף היבשתי, אך לא יותר מ-350 מייל ימי (648.2 ק"מ), ולא יותר מ-100 מייל ימי (185.2 ק"מ) מעבר לקו בו עומק המים מגיע ל-2.5 ק"מ. כאשר המדף היבשתי קצר או לא קיים, הוא מוגדר עד 200 מייל ימי.

באזור זה יש למדינה שליטה בלעדית על המשאבים הכלכליים בקרקעית הים. אין לה זכות בלעדית על הדייג מעבר לאזור הכלכלי.

היסטוריה

Map of Sealand with territorial waters-HE
מפת נסיכות סילנד והמים הטריטוריאליים של בריטניה בקו 3 המיילים ובקו 12 המיילים

לאורך ההיסטוריה השתנה רוחב הרצועה המוגדרת באופן זה.

מהמאה ה-18 עד אמצע המאה ה-20, מימיהן הטריטוריאליים של האימפריה הבריטית, ארצות הברית, צרפת ומדינות רבות נוספות היו ברוחב של 3 מייל ימי (5.556 ק"מ). במקור, היה זה מרחק הפגיעה של תותח חוף, ומכאן גודל הים הנתבע היה המרחק עליו יכולה הייתה מדינה ימית להגן. אולם, נורווגיה תבעה 4 מיל ימי (7.408 ק"מ) וספרד תבעה 6 מיל ימי (11.112 ק"מ) בתקופה זו.

לוב תבעה בעלות על כל מפרץ סידרה, והייתה בסכסוך עם ארצות הברית בנושא זה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אזור כלכלי בלעדי

האזור הכלכלי הבלעדי ("מים כלכליים"), כפי שנקבע בחוק הים, הוא אזור ימי עד 200 מיילים ימיים (370.4 ק"מ) מחוף מדינה, ובו למדינה זכויות מיוחדות לחיפושים ולשימוש במשאבים ימיים, כולל ייצור אנרגיה ממים ורוח, בשימוש בדיבור, המונח עשוי להרחיב את תחום המים הכלכליים עד מעבר למדף היבשת - מעבר לגבול של 200 מייל.

לפני 1982, מים טריטוריאליים הורחבו בצורה בלתי מבוקרת פעמים רבות על מנת לספח פעילויות כגון כרייה במים עמוקים, קידוח ימי, זכויות הדיג (ראו מלחמת הבקלה) ולמנוע שידורי רדיו פיראטיים ממתקנים ימיים מלאכותיים ומספינות עוגנות.

לעיתים קרובות, אזור כלכלי בלעדי הנתבע על ידי מדינה מסוימת, נתבע גם על ידי מדינה אחרת.

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, ובקיצור: United States, לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. המדינה שוכנת ברוּבָּה במרכז יבשת אמריקה הצפונית, שבה נמצאות 49 מהמדינות וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט.

שטחה של ארצות הברית הוא 9.83 מיליון קמ"ר, ואוכלוסייתה, נכון ליוני 2017, נאמדת ב-325.2 מיליון תושבים. ארצות הברית היא אחת מהמדינות המגוונות ביותר מבחינה אתנית, כתוצאה מהגירה רחבת היקף ממדינות רבות. כלכלת ארצות הברית היא הכלכלה הלאומית השנייה בגודלה בעולם, והתוצר המקומי הגולמי שלה היה למעלה מ-17.5 טריליון דולר בשנת 2014.

ארצות הברית נוסדה על ידי שלוש עשרה המושבות של בריטניה הגדולה שהוקמו לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי. המושבות הכריזו על עצמאותן ב-4 ביולי 1776. המרד אורגן על ידי הקונגרס הקונטיננטלי ובמסגרתו הצליחו המושבות לנצח את בריטניה הגדולה במסגרת מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שהייתה למלחמת העצמאות הקולוניאלית המוצלחת הראשונה. לאחר תקופה קצרה שבה תקנון הקונפדרציה היה המסמך שלפיו התנהלה המדינה נכנס לתוקף ב-17 בספטמבר 1787 מסמך שלפיו הוקמה ממשלה מרכזית חדשה – חוקת ארצות הברית. מגילת הזכויות, שכללה עשרה תיקונים לחוקה, אושררה ב-1791.

במהלך המאה ה-19, רכשה ארצות הברית אדמות מצרפת, ספרד, הממלכה המאוחדת, מקסיקו ורוסיה, וסיפחה את רפובליקת טקסס והוואי. המחלוקות בין מדינות הדרום החקלאיות למדינות הצפון התעשייתיות בסוגיית זכויות המדינות והרחבת העבדות בארצות הברית הובילו לפריצתה של מלחמת האזרחים האמריקנית בשנות ה-60 של המאה ה-19. ניצחונו של הצפון מנע את פיצולה הקבוע של המדינה, והוביל בסופו של דבר לסיומה של העבדות החוקית בארצות הברית. מלחמת ארצות הברית-ספרד ומלחמת העולם הראשונה חיזקו את מעמדה של ארצות הברית כמעצמה צבאית. ארצות הברית הייתה ב-1945 למדינה הראשונה שייצרה, צברה ואף השתמשה בנשק גרעיני. לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה לחברה קבועה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות מ-17 בינואר 1946, והמייסדת של הברית הצפון אטלנטית ב-4 באפריל 1949, בה היא נחשבת לציר המרכזי. כיום, לרשות ארצות הברית הצבא הנחשב לחזק והמתקדם בתבל, עם חילות הים והאוויר הגדולים בעולם.

ארצות הברית נחשבת כיום – לאחר התפרקותה של ברית המועצות – למעצמת העל היחידה בעולם, וכמדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי וכחברת G7, היא בעלת חשיבות מכרעת בכלכלה, בביטחון וביחסי החוץ הבינלאומיים.

בית משפט לימאות

בית משפט לימאות הוא בית משפט בישראל ברמת בית משפט מחוזי, העוסק במגוון תחומים הקשורים לים. על תחומי השפיטה שלו נמנים: גבולות מים טריטוריאליים, מרד מלחים (אזרחי), תאונה בים ומטען ספינה.

בית המשפט הוקם בתקופת המנדט, והקמתו נבעה מחשיבות התחבורה הימית בעיני האימפריה הבריטית. עד שנת 1948 היה חלק מבית המשפט העליון. לאחר הקמת מדינת ישראל, שונה מעמדו לרמת בית משפט מחוזי.

בישראל משמש בית המשפט המחוזי בחיפה כבית משפט לימאות.

גאוגרפיה של ברזיל

שטחה של ברזיל מהווה חלק משמעותי מיבשת דרום אמריקה. שטחה של ברזיל 8,514,215 קמ"ר מהם 8,456,510 קמ"ר שטחי יבשה ו-55,455 קמ"ר שטחי מים.

הפסגה הגבוהה ביותר בברזיל היא הפיקו דה נבלינה, שגובהה 2,994 מטרים. הנקודה הנמוכה ביותר בברזיל היא חופה של המדינה לאורך האוקיינוס האטלנטי.

ברזיל גובלת (מדרום לצפון) באורוגוואי, ארגנטינה, פרגוואי, בוליביה, פרו, ונצואלה, קולומביה, גיאנה, סורינם וגיאנה הצרפתית.

למדינה אקלים טרופי ברובו, אף שישנם אזורים בעלי אקלים ממוזג בדרום המדינה. נהר האמזונס משתרע בצפון המדינה ויער הגשם הגדל באגן ההיקוות של הנהר הוא הגדול בעולם, ומהווה מחצית משטחי יערות הגשם בעולם.

גאוגרפיה של קוריאה הצפונית

קוריאה הצפונית שוכנת במזרח אסיה, בחציו הצפוני של חצי האי הקוריאני.

המדינה חולקת גבול יבשתי עם שלוש מדינות; בצפון נהר יאלו מפריד בינה לבין סין, ובצפון מזרח נהר טומן מפריד בינה לבין רוסיה. בדרום שוכנת קוריאה הדרומית, כאשר בין שתי המדינות חוצץ האזור המפורז הקוריאני. הים הצהוב ומפרץ קוריאה שוכנים מעבר לחופה המערבי של המדינה, ומעבר לחוף המזרחי שוכנים מפרץ קוריאה המזרחי וים יפן, אשר כינויו השגור בפי הצפון קוריאנים הוא ים קוריאה המזרחי.

רוב שטחה היבשתי של קוריאה הצפונית הוא למעשה סדרה של רכסי הרים בינוניים בשילוב עם גבעות גבוהות, אשר מופרדים האחד מהשני על ידי עמקים צרים ועמוקים. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היא הר פאקטו, הממוקם לאורך גבולה הצפוני של המדינה עם סין ומתנשא לגובה של 2,744 מטרים מעל פני הים, בעוד שהנקודה הנמוכה ביותר במדינה היא גובה פני הים הנושק לחצי האי משני עבריו.

בעוד שהחוף המערבי של קוריאה הצפונית מתאפיין באזור מישורי יחסית, החוף המזרחי של המדינה מתאפיין במישורים צרים המסתיימים ברכסי הרים.

בדומה לקוריאה הדרומית, עשרות איים קטנים נושקים לקו החוף המערבי של המדינה.

הנהר הארוך ביותר בקוריאה הצפונית הוא נהר יאלו, המסמן את גבולה עם סין, כאשר נהרות גדולים אחרים כוללים את נהר הטומן, נהר טאדונג ונהר אימג'ין.

הפלישה לאיסלנד

הפלישה לאיסלנד (או בשם הקוד: "מבצע קלשון", באנגלית "Operation Fork") הייתה מבצע צבאי בריטי שנוהל על ידי הצי המלכותי ועל ידי חיל הנחתים המלכותי במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לכבוש את איסלנד ולמנוע פלישה נגדית אליה של גרמניה הנאצית. עם פרוץ המלחמה הטילה בריטניה מגבלות על סחר בסחורות איסלנדיות, כדי למנוע הפקת רווחים שיגיעו לגרמניה, כחלק מהמצור הימי שהוטל על ידה. בריטניה הציעה לאיסלנד סיוע, בשאיפה לשיתוף פעולה מצדה "כשותפה ללחימה וכבעלת ברית", אך ממשלת רייקיאוויק דחתה את הפניות והקפידה על מעמדה הנייטרלי. הנוכחות הדיפלומטית הגרמנית באיסלנד, לצד חשיבותו האסטרטגית של האי, דחפו את הבריטים לנקוט בפעולה. לאחר שכשלו בשכנוע ממשלת איסלנד להצטרף לבעלות הברית, פלשו הבריטים לאיסלנד בבוקרו של ה-10 במאי 1940. כוח החלוץ מנה 746 חיילי חיל הנחתים המלכותי בפיקודו של הקולונל רוברט סטרג'ס והוא נחת בעיר הבירה רייקיאוויק. הכוח לא נתקל בהתנגדות, הכוחות נעו במהירות כדי לשתק את רשתות הקשר, לאבטח אתרים אסטרטגיים ולעצור אזרחים גרמנים. לאחר שהחרימו כלי רכב מקומיים, נעו הכוחות להלפורדור, לקלדדרנס, לסנדסקיד ולאקרנס, כדי לאבטח אזורי נחיתה כנגד האפשרות של מתקפת נגד גרמנית.

חוק הים

חוק הים הוא תחום במשפט בינלאומי פומבי ושמן של מספר אמנות בינלאומית המסדירות את זכויותיה ומחויבויותיה של מדינה בתחום הים הסמוך לחופיה וקובעות כללים למניעת סכסוכים בין מדינות על רקע זה.

בין האמנות שנחתמו בתחום זה ניתן למנות את "האמנה בדבר הים הטריטוריאלי והאזור הסמוך", שנכנסה לתוקף ב-10 בספטמבר 1964; "האמנה אודות המדף היבשתי", שנכנסה לתוקף ב-10 ביוני 1964; "האמנה בדבר הים הפתוח", שנכנסה לתוקף ב-30 בספטמבר 1962 ו"האמנה בדבר דיג ושימור המשאבים החיים בים הפתוח", שנכנסה לתוקף ב-2 במרץ 1966. אמנות אלו תרמו לפתרון סכסוכי גבול ימי בין מדינות, בעיקר עקב נושאים של דיג ומחצבים (לרוב דלק מאובנים) בטווחים הרחוקים יחסית מהחוף.

בעקבות "מלחמת הבקלה" - סכסוך בין בריטניה לאיסלנד שנבע מהגדלת האזור סביב חופי איסלנד שהדיג בו הותר רק לספינות איסלנדיות, התקבלה ב-1983 אמנה בינלאומית הקרויה "אמנת האומות המאוחדות לחוק הים" (United Nations Convention on the Law of the Sea).

168 מדינות חתמו ואישררו את האמנה, ישראל לא ביניהן. בין היתר, האמנה קובעת כי לכל מדינה יוגדר אזור כלכלי בלעדי של 200 מייל ימי (כ-370.4 ק"מ) מחופיה ובו יש בלעדיות לאותה המדינה בניצול אוצרות הים. אמנה זו הרחיבה מאוד את התחום הקודם בו מדינה הייתה זכאית לנצל את אוצרות הים - תחום המים הטריטוריאליים, 12 מייל ימי, כ-22 ק"מ מהחוף.

לאמנה הייתה השפעה משמעותית על גודל צי הדיג וגודל הספינות. ציי הדיג של מדינות בעלות קו חוף ארוך כגון ארצות הברית וקנדה גדלו, בעוד שציי הדיג של מעצמות דיג בעבר כדוגמת מדינות מזרח אירופה ויפן קטנו, שכן לא ניתן היה יותר לדוג בשדות הדיג העשירים שכיום הם בתחומי 200 המייל הימי של מדינות אחרות. האמנה הביאה לחיסול צי הדיג למרחקים של מדינות מסוימות כדוגמת בריטניה, משום שעתה חל עליהם איסור להיכנס לשדות הדיג העשירים שהפכו לתחומן הבלעדי של מדינות אחרות.

במערב אירופה פותחו ספינות דיג קטנות בעלות יכולת דיג רבה, שיתרונן בעלות ובהוצאות תפעול נמוכות.

טריטוריה

טריטוריה (לפי החלטת האקדמיה ללשון: תְּחוּמָה ) היא ההגדרה המתארת שטחים השייכים לפרט, לחברה, למדינה או לרשות מסוימת (שטח שליטה). שטחים אלה מוגדרים או מתוחמים באמצעות גבול, בין אם על ידי אמצעים פיזיים טבעיים (כמו נהרות וימים) או מלאכותיים (גדרות למשל) ובין אם על ידי אמנות, הבנות והסכמים בינלאומיים.

טריטוריה מסוג שונה יש לאנשים פרטיים בשטח קטן כמו בית או חצר. גם להרבה בעלי חיים ישנה טריטוריה עליה הם מגוננים מחיות אחרות.

לוחמה ימית

לוחמה ימית מתייחס לכלל ההיבטים של לחימה בים, כאשר הלחימה מתבצעת לרוב על גבי כלי שיט ובין צבאות, אך לעיתים גם בין כלי שיט צבאיים או אזרחיים לשודדי ים.

התפתחות ספינות המלחמה החלה עוד בימי קדם. תחילה שימשו הספינות מעין פלטפורמות שנשאו לוחמים ולא היו חמושות, ובהמשך הפכו לכלי נשק בזכות עצמן.

מישיגן

מישיגן (באנגלית: Michigan (מידע • עזרה)) היא מדינה בארצות הברית. עיר הבירה שלה היא לאנסינג, אך העיר הגדולה והידועה ביותר במדינה היא דטרויט. המדינה קרויה על שם אגם מישיגן שהיא שוכנת לחופו. מקור השם מישיגן עצמו הוא בהגייה הצרפתית של המילה האינדיאנית מישיגמה אשר בשפת שבט אוֹגִ'יבְּוֶוה (הנקרא גם אַלְגוֹנְקִי), פרושה הוא "ים גדול".

מישיגן גובלת בארבע מתוך חמש הימות הגדולות והן ימת סופיריור, ימת מישיגן, ימת יורון, וימת אירי. (החמישית שאינה גובלת במישיגן היא ימת אונטריו).

מפרץ גיברלטר

מפרץ גיברלטר (באנגלית Bay of Gibraltar; בספרדית Bahía de Algeciras), הוא מפרץ השוכן בקצהו המערבי של הים התיכון בדרומו של חצי האי האיברי.

משפט ימי

משפט ימי (באנגלית: Admiralty Law או Maritime Law) הוא גוף חקיקה ייחודי המגדיר מערכת נורמות לתחום הימאות. המשפט הימי הוא חלק מן המשפט הבינלאומי הפרטי וחל על היחסים שבין גופים פרטיים המפעילים כלי שיט בים לבין מאן דהוא. יש להבחין בין המשפט הימי לבין חוק הים, שהוא חלק מן המשפט הבינלאומי הפומבי הדן בזכות המעבר בים, בזכויות כריה בים, בתחום המים הטריטוריאליים ובחוק הבינלאומי החל על יחסים בין מדינות.

סקיפר

סקיפר הוא קברניט של ספינה קטנה, בדרך כלל של ספינת דיג או יאכטה.

קוסטה ריקה

רפובליקת קוֹסְטָה רִיקָה (בספרדית: República de Costa Rica) היא מדינה בדרום מרכז אמריקה הגובלת עם ניקרגואה בצפון, הים הקאריבי במזרח, פנמה בדרום-מזרח, ועם האוקיינוס השקט במערב ובדרום-מערב. קוסטה ריקה נבדלת ממדינות אחרות במרכז אמריקה ובאמריקה הלטינית בכלל בכך שהיא דמוקרטיה יציבה מזה עשרות שנים, ומצבה הכלכלי איתן יחסית.

קיהלקונה

קיהלקונה (באסטונית: Kihelkonna; בגרמנית: Kielkond) היא נפה במחוז סארה שבאסטוניה. היא ממוקמת במערב האי סארמאה. מצפון-מערב לה נמצאת נפת מוסטיאלה, ממזרח קארלה ובדרום למאנדה. הנפה כוללת גם את האי וילסאנדי.

שטחה של קיהלקונה 245 קמ"ר ובשנת 2003 אוכלוסייתה מנתה 1,106 נפשות. היישוב הגדול ומרכזי בקיהלקונה המשמש כמרכז האדמיניסטרטיבי, הוא העיירה קיהלקונה שעל-שמה נקראת הנפה. בנוסף לעיירה המרכזית ישנם 41 כפרים נוספים.

הנפה כוללת את שמורת וילסאנדי, ששטחה 280 קמ"ר (השטח כולל גם מים טריטוריאליים ושטחים בנפות מוסטיאלה ולמאנדה, ומשום כך הוא יותר גדול מהנפה עצמה).

שמורות טבע ימיות בישראל

שמורת טבע ימית היא שטח ימי מוגן שהוכרז כחוק על מנת למנוע פגיעה בערכי הטבע המוכלים בו. בתי הגידול הטבעיים בשטחים הימיים של ישראל מושפעים על ידי טווח רחב של איומים, בין השאר על ידי זיהומים, דיג יתר, הקמת תשתיות ימיות, כניסת מינים פולשים, ושינויים אטמוספיריים גלובליים. בשל כך גוברת החשיבות בהכרזת שמורות טבע ימיות במימי ישראל.

תחום טריטוריאלי

תחום טריטוריאלי של מדינה הוא הטריטוריה בה מוחלת ריבונותה. תחום זה כולל את השטח היבשתי של המדינה, מימיה הטריטוריאליים וכן כל המרחב האווירי שמעל ליבשה ולמים הטריטוריאליים וכל התחום התת-קרקעי שמתחתם. החלל אינו נכלל בתחום הטריטוריאלי של אף מדינה.

לרוב, כניסה בלא היתר לתחומה הטריטוריאלי של מדינה היא עבירה על חוקיה. כניסה מכוונת בלא היתר לתחומה הטריטוריאלי של מדינה מצד מדינה אחרת, או כל גורם שמייצג אותה, ובמיוחד צבא, עשויה להתפרש כניסיון לפגוע בריבונותה של הראשונה ועלולה להוות עילה למלחמה. חדירה בלתי מורשית של בודדים לתחום הטריטוריאלי אינה נחשבת לפגיעה בריבונות, אך אסורה בחוקי כל המדינות.

רצף טריטוריאלי הוא כששטח של המדינה הוא רציף, אחיד, שאין למדינה שטחים שמופרדים,

ישראל היא מדינה אחידה לעומת זאת רוסיה וארגנטינה הן מדינות ללא רצף טריטוריאלי.

תקרית הנגיחות בים השחור

תקרית הנגיחות בים השחור התרחשה ב-12 בפברואר 1988 בין שתי אוניות של הצי הסובייטי לבין שתי אוניות של צי ארצות הברית. האוניות הסובייטיות נגחו את האוניות האמריקאיות, אשר נכנסו לתחום המים הטריטוריאליים של ברית המועצות בים השחור. האירוע התרחש על רקע מחלוקת בין שתי המדינות אודות זכות השיט במים אלו. לארבע האוניות נגרמו נזקים קלים בלבד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.