מילון אבן-שושן

מילון אֶבֶן־שׁוֹשָׁן הוא השם שבו נודע מילון עברי, פרי יצירתו של אברהם אבן־שושן. שמו של המילון, כפי שהופיע על-גבי כריכתו, השתנה במשך השנים:

  • מילון חדש: בשם זה נקראה המהדורה הראשונה של המילון, שיצאה לאור בשנים 19471952.
  • המילון החדש: בשם זה נקראה מהדורה מורחבת של המילון, שיצאה לאור בשנים 19661970.
  • מילון אבן־שושן: שם זה, שליווה את המילון באופן לא רשמי במשך שנים רבות, הפך לשמו הרשמי במהדורה מעודכנת של המילון שיצאה לאור בשנת 2003, עשרים שנה לאחר פטירתו של אברהם אבן־שושן.

מראשית ימיו ועד היום זכה המילון להצלחה רבה בקרב דוברי העברית, הצלחה שהתבטאה גם בהפצת עותקים פיראטיים שלו.

Milon Hadash
"מילון חדש", 1958
Milon Even Shoshan
"המילון החדש" בשלושה כרכים וכרך מילואים
Milon even shoshan
מהדורת 2003 של המילון, בשמה החדש
MilonChadash
תחילת הערך "מרובע", מתוך "המילון החדש"

אופי המילון

בכל מהדורותיו, המילון נדפס בניקוד מלא, והחל מהמהדורה שנקראה "המילון החדש" נכלל בו גם האיות בכתיב מלא של מילים שאיותן בצורה זו שונה מאיותן המנוקד (עקב השתנות כללי הכתיב המלא במהלך השנים, רק המהדורה הקרויה "מילון אבן-שושן" משקפת את כללי הכתיב המלא הנהוגים כיום). רבות מההגדרות מלוות בציטוטים מהספרות העברית, החל מהתנ"ך וכלה בספרות ימינו, להמחשת השימוש במילים.[1]

המילון כלל כ-70,000 מילים (לשם השוואה, במילונו של אליעזר בן־יהודה הופיעו 23,000 מילים ובמילונו של גור 33,000 מילים).

הוצאת מילון חדש 1947–1952

ראשית התעניינותו של אברהם אבן-שושן במילונאות עברית מעשית החלה בשנות עבודתו הראשונות בהוראה:

...נתבּקשתי בראשית שנות השלושים, ואז אני מורה צעיר, על ידי המפקח ד"ר אליעזר ריגר להשתתף בצוות העוזרים בִּקביעת אוצר מילות היסוד לפי שכיחותן... עיסוקי השקוד במשך שבועות מספר במניין המילים בטקסט מסוים שניתן לי ורישומם ובתוספת סקרנותי שלי – האומנם רשומות כל המילים שנתקלתי בהן ביחד המילונים העבריים המצויים, ובייחוד במילון השימושי הגדול שמלך אז בכיפה "המילון העברי" של יהודה גור – העמידוני כבר אז על העובדה כי הלשון החדשה החיה, הדבורה והספרותית המודרנית, מתועדת במילון העברי אך במעט, ואשר ניתן נוסח בלשון משכילית למדנית ללא הסבר פשוט... אותה פגישה ארעית, שדוגמתה ראיתי גם בבתי־ספר אחרים, עוררה ממש קנאה בלבי בגויים. בשובי בתום השנה הביתה הצטיידתי בכמה מילוני נוער אנגלים משובחים, והמחשבה לא הרפתה ממני: כלום אין מן הדין שיהא גם לנו מילון מעין אלה לשימוש התלמידים והנוער? אך מי יעז להרים משא כבד זה של חיבור מילון חדש לנוער?

בתחילה, מטרתו המקורית הייתה חיבור מילון המותאם בעיקרו לתלמידים בבית הספר ולנוער, אך ככל ששקע יותר ויותר במלאכת המילון באיסוף החומר הלשוני ובעיצוב שיטת הגדרותיו, הגיע אבן־שושן להחלטה כי מתכונת זו של המילון, מבנהו ושיטתו מתאימים לכל קורא עברית, וכך צמח רעיון המילון החדש.

החל משנת 1943 החל אבן־שושן בעבודה מאומצת על המילון עבור הוצאת קריית ספר. ראשית המלאכה – איסוף מילים שאינן מצויות במילונים הקיימים. במשך כשלוש שנים (1942 עד 1945) שקד על מלאכת איסוף המילים. בריכוז כַּרְטֶסֶת המילים הוא עבר על מרבית הסִפרות והשירה העברית, האזין לחידושי השפה ברדיו ובעיתונות הכתובה, בשירה ובספרות העברית, בספרות המדע ובמשק המדינה. הוא רתם לעבודה בני משפחה, חברים ומורים והטיל עליהם לציין כל מילה או צירוף מילים בספרות הכתובה שנראו להם כחידוש. לימים גייס גם את בנו יובל למלאכה, ואת אחיו, שלמה, שהיה מתרגם בעיסוקו, ושאסף עבור המילון מילים מהספרות ומהעתונות בעיקר. כרטסת המילים הלכה ותפחה. במקביל, הקים אבן־שושן כרטסת מילים לועזיות שכיחות בלשוננו. בשלב הבא, כשהוא מצויד במבחר מילים רחב למדי, החל במלאכת כתיבת המילון לגופה, רישום הערכים וניסוח הגדרות ברורות לכל ערך וערך. בשלב ניסוח ההגדרות למילים נעזר אבן־שושן בצוותי יועצים מקצועיים המומחים כל אחד בתחומו, כגון מיכאל בן-חנן בתחום הספורט ופרופ' נתן רוטנשטרייך בפילוסופיה. במקביל החליט לעטר את המילון בציורים, בין השאר, מעולם החי והצומח, מתוך תפיסה שמראה עיניים, נוסף להסבר מילולי, עשוי לתרום למשתמש.

הכרך הראשון (אותיות א'-ז') של "מילון חדש" יצא בסוף שנת 1947[2] והוא תוכנן לצאת בארבעה כרכים. העבודה על המילון נמשכה בימי ההפגזות על ירושלים במלחמת העצמאות אך נפסקה עם ההכרזה על הגיוס הכללי כך שהכרך השני יצא רק בשנת 1949[3]. הכרך השלישי (אותיות מ-ס) יצא במחצית הראשונה של 1950[4] והכרך הרביעי בתחילת 1951[5]. הכרך החמישי והאחרון יצא בתחילת שנת 1952[6]. לכבוד גמר הוצאת המילון יצא המילון כולו בכרך אחד עבור העיתון דבר אשר חילק 1500 עותקים בהגרלה בין מנוייו[7].

עדכון במהלך השנים

לאחר כשש שנים, ב־1958, יצא לאור כרך מילואים למילון. מאחר שמלאכת המילונאי אינה נגמרת לעולם, מיד לאחר הבאת המהדורה הראשונה של המילון לדפוס המשיך אבן־שושן לאגור ולבאר מילים חדשות ולחפש מונחים חדשים למהדורה הבאה. כשניגש להתקנת המהדורה החדשה של המילון, עלה במחשבתו תחילה לעדכן את המילון רק בתחום אוצר המילים, בשיבוצו את כל הערכים שכונסו בכרך המילואים, ובהוספת שאר חידושי המילים והתצורות הלשוניות החדשות, שנצטברו במשך השנים ושנמצאו ראויים להיכלל במילון. אולם, ככל שירד יותר לעמקה של העבודה, נתחוור לו כי אין די בכך; אגב מלאכה הוציא מ"בית גנזיו" את דברי הביקורת המרובים, הענייניים והמשכילים, שהתפרסמו בעתונות היומית והתקופתית של הימים ההם על המילון. כמו כן, יישם את מאות המשאלות וההצעות שהופנו אליו במשך השנים במכתבים ובשיחות שבעל פה. על אלה נוספו שיקוליו ועיוניו המקצועיים. כל אלה הביאוהו לידי מסקנה, כי ראוי לערוך את המילון כולו עריכה חדשה, עניינית ותוכניתית – לטובת הקוראים והמעיינים.

בשנים 1966 עד 1970 יצאה לאור מהדורה מורחבת של המילון, שנקראה "המילון החדש". גם למהדורה זו יצא לאור כרך מילואים, בשנת 1983.

בהקדמה לכרך הראשון של "המילון החדש" הציג אבן-שושן את השקפתו ביחס לעדכון המילון:

עם השלמת מלאכת המילוֹן בשנת תשי"ב לא ראה המחבּר את המילוֹן, ואף לא היה בּדעתו לראוֹתוֹ, כ"סוֹף פּסוק". זו דרכּהּ של כּל לשוֹן חיה – שאינה שוֹקטת על שמרי עבָרהּ וּמוֹרשתהּ, אלא היא מתפּתחת והוֹלכת, פּוֹשטת צוּרה ולוֹבשת צוּרוֹת, יוֹצרת וּמצרפת מוּנחים וצירוּפים חדשים לבּקרים לפי צוֹרכי החיים המתפּתחים, ואין המילוֹנאי בּן-חוֹרין להתעלם מהם. שׂוּמה עליו להיות ער וקשוּב לדוֹפקהּ של הלשוֹן, לקלוֹט את השפע המתחדש, לבוֹר מתוכו את הקיים והשקוּל וּלכנסוֹ בּתוֹך אוֹצרוֹ. ואם בּכל לשוֹן חיה כּך, בּלשוֹננוּ על אחת כּמה וכמה.

לאחר פטירתו של אברהם אבן-שושן יצאו לאור שלשה קובצי עדכונים והשלמות למילון, הראשון בעריכת ד"ר ראובן סיון, השני בעריכת ד"ר ראובן סיון ופרופ' רפאל ספן, והשלישי בעריכת פרופ' רפאל ספן (נפטר ב-17 בפברואר 1995). בשנת 1997 יצאה לאור מהדורה משולבת, שבה שולבו בגוף המילון כל התוספות שנכללו בכרך המילואים לדורותיו.

המהדורה העדכנית

EvenShushan7887
מילון אבן שושן החדש למכירה בשבוע הספר

בשנת 2003 יצאה לאור מהדורה חדשה מורחבת ומעודכנת של המילון, בעריכתו של פרופ' משה אזר, הנושאת את השם "מילון אבן-שושן" - מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, ובה 7,000 ערכים חדשים. המהדורה משקפת את הגישה המודרנית לעברית המדוברת, ויש בה הכרה גלויה בהשפעת האנגלית. במהדורה הזאת גם כמות גדולה במיוחד של מילים מן השפה המדוברת המשתנה במהירות על רקע השינויים בחיים הישראליים ובמבנה החברה והאוכלוסייה בישראל. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הוזנו ערכי המילון למחשב, ונדפסו בדרך זו. במהדורה זו הושמטו האיורים שליוו את המילון במהדורות קודמות שלו, וסייעו להבנתן של מילים המייצגות עצמים מוחשיים. כן נוספו לו מילות סלנג רבות, שאבן שושן נמנע מלהכניסן למילונו, שכלל מילות סלנג מעטות. נוספו מילים חדשות ומשמעויות חדשות למילים ישנות, והמילון נוקד מחדש, לפי כללי הניקוד החדשים של האקדמיה ללשון העברית. לחלק מהמילים שונה הניסוח של ההגדרה, בלא ששונתה משמעותן. דוגמה לכך היא הגדרתה של המילה "ביקיני": ניסוחו של אבן־שושן "כינוי לבגד-ים חושפני ביותר, 'המכסה טפח ומגלה טפחיים'" שונה לנוסח "כינוי לבגד־ים נשי חושפני העשוי בשני חלקים".

בשנת 2009 יצאה לאור גרסה מקוונת של המילון, כתוסף לתוכנת "בבילון".[8]

הוצאה לאור

המילון יצא מראשיתו בהוצאת קריית ספר. בשנת 1993 נתגלע סכסוך בין ההוצאה לבין יורשיו של אבן שושן בגלל פיגור בתשלום תמלוגים על המילונים שנמכרו. בעקבות זאת, הודיעו היורשים על ביטול מכירת הזכויות של המילון להוצאה והביטול קיבל את אישור בית המשפט בשנת 1998. בשנת 1999 היורשים העבירו את הזכויות להוצאת המילון החדש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו דוגמה למספר ערכים ותיאור מבנה הערכים במילון, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ מלון עברי חדש, דבר, 28 באוקטובר 1947
  3. ^ אברהם חיים אלחנני, נכסי ברזל של ירושלים, דבר, 5 באוקטובר 1949
  4. ^ יעקב כנעני, מילונו החדש של אבן שושן, דבר, 23 ביוני 1950
  5. ^ נ.צ. מיימון, "המלון החדש" לאור בקורת אחת, דבר, 12 במרץ 1951
  6. ^ עם צאת המהדורה הגדולה של מלון אבן שושן, דבר, 5 ביוני 1952
  7. ^ לכבוד המלון החדש של א. אבן שושן, דבר, 1 באפריל 1952
  8. ^ עדי אקוניס, חדש בבבילון: מילון אבן-שושן בקליק, באתר BubbleTech‏, 7.9.2009
אבן שושן

אבן-שושן הוא שם משפחה עברי, עברות של השם הלועזי רוזנשטיין.

האם התכוונתם ל...

אברהם אבן-שושן

אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברי ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".

אטימולוגיה

אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן. חוקרי הגיזָרון (אטימולוגים) – בעזרת טקסטים עתיקים וראיות מצויות, אם ישנם, בהשוואות בין-שפתיות ובכליהם המדעיים – מתחקים אחר שורשיהן של המילים, היחס שביניהן למילים דומות בשפות אחרות והשינויים שחלו במשמעויותיהן במרוצת השנים.

המחקר האטימולוגי מתבסס על שיטות עבודה של הבלשנות ההיסטורית, ובו מושוות מילים בין שפות קרובות. לאור הנחת סדירותם של מעתקי ההגאים, החוקרים מנסים לתאר במדויק את צורתן המשוערת הקדומה של המילים או הצורנים (מילת היסוד המוקדמת ביותר מכונה "אטימון") ואת גלגוליהן במהלך ההיסטוריה. באופן זה נמצאו שורשים של מילים, ובזכותם אפשר לעקוב אחר גלגוליהן מאז שחר ימי משפחת השפות שלהן. אטימולוגים מנסים גם לשחזר מידע על אודות שפות עתיקות (כגון כתובים).

המילה "אטימולוגיה" עצמה מגיעה מהמילים היווניות ήτυμος (אטימוס, "אמיתי") ו-λόγος (לוגוס, "חקר של"). "גיזרון של מילה" פירושו מוצאה.

אפיפיור

האַפִּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא. נוצרים קתולים רואים בו את ממשיך דרכו של פטרוס.

מוסד האפיפיורות קיים מעל ל-1,900 שנים וגם כיום לאפיפיור יש כוח פוליטי לא מבוטל והוא סוחף אחריו מיליארד ויותר מאמינים קתולים, ושולט על מדינה קטנה מאוד אך עשירה חומרית ותרבותית.

אחד מתאריו של האפיפיור הוא הבישוף של רומא (לטינית: Episcopus Romanus; למרות שבפועל ממלא את התפקיד אחד מעוזריו) וככזה הוא מכונה גם פונטיפקס עליון, תואר המבוסס על תוארו של הכהן העליון של הדת הרומית, הפונטיפקס מקסימוס. תארים נוספים בהם הוא מחזיק הם:

משרתם של משרתי האלוהים (Servus Servorum Dei)

ממלא מקומו של האלוהים (Vicarius Iesu Christi)

יורשו של ראשון השליחים (פטרוס) (Successor Principis Apostolorum)

הפטריארך של המערב (בוטל ב-2006).האפיפיור הנוכחי הוא פרנציסקוס, ה-266 במספר, שנבחר לכהונתו ב-13 במרץ 2013.

היסטוריוגרפיה

הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia =חקירה, graphein =לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה". המונח מציין מחקר היסטורי או ספרות המתארת את ההיסטוריה. ההיסטוריוגרפיה כוללת תתי-סוגה על פי התחומים בהם היא עוסקת, כגון היסטוריוגרפיה של המדע, היסטוריוגרפיה של תולדות אתר או של מגדר, או של קבוצה אתנית.

מחקר של ההיסטוריוגרפיה, או ההיסטוריוגרפיה של ההיסטוריוגרפיה, בוחן את האופן שבו מיוצגים אירועים היסטוריים על ידי היסטוריונים בחיבורים ההיסטוריים, את הדרכים שבהן הם בוחרים לספר ולפרש את מהלך האירועים על פי תפיסת עולמם, את אופני השימוש שלהם במקורות העומדים לרשותם ואת השיטות והגישות השונות לכתיבת היסטוריה שבהן עשו שימוש.

כתיב מלא

כתיב חסר ניקוד הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באמות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד. האות ו' באה במקום חולם חסר וקובוץ, והאות י' באה במקום חיריק חסר ולעיתים כאם קריאה מסייעת לצירי. למניעת בלבול, ו' עיצורית (העיצור [v]‏) נכפלת כשהיא באמצע מילה, וכך גם י' עיצורית.

מטאטא

מטאטא הוא כלי ניקוי המורכב מסיבים חזקים, המחוברים אל מקל.

מילון

מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת. סוג נוסף של מילון הוא מילון דו-לשוני, המכיל את אוצר המילים של שפה מסוימת, כשלכל מילה ניתנות מקבילותיה בשפה אחרת. מילון עברי-אנגלי, למשל, הוא מילון שמכיל את אוצר המילים של השפה העברית, ולכל מילה עברית מוצגות מקבילותיה באנגלית. בשפות שהכתיב שלהן רחוק מלהיות פונטי, כלומר אינו משקף את אופן הגיית המילה, כוללים המילונים לעיתים גם מידע על אופן הגיית המילה.

בנוסף למילים והגדרותיהן, כוללים המילונים לעיתים תיאור האטימולוגיה של המילים. להמחשת השימוש במילה כולל המילון לעיתים משפטים לדוגמה, או מובאות מהספרות.

מילונים רבים מלווים את הטקסט באיורים, הממחישים את ההגדרה הטקסטואלית של המילה. במילון ויזואלי מרכז הכובד עובד אל האיור, שעל חלקיו נכתבות המילים שאותן מתאר האיור.

המילים במילון מסודרות בדרך כלל בסדר אלפביתי (הקרוי לפיכך גם סדר לקסיקוגרפי), המאפשר איתור נוח של מילה נדרשת. מילון דו-לשוני כולל עקב כך שני חלקים: האחד שבו המילים מסודרות בסדר אלפביתי לפי השפה האחת, והאחר שבו המילים מסודרות בסדר אלפביתי לפי השפה האחרת.

מילון עברי

מילון עברי או מילון עברי-עברי או מילון עברי-בעברית הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.

מרוץ סוסים

מרוץ סוסים הוא ענף ברכיבה על גבי סוסים, שבו מתחרים סוסים ורוכביהם. המנצחים בתחרות הם הסוס והרוכב שהגיעו ראשונים לקו הסיום.

הרוכב (שנקרא רווץ) כורע על אוכף קל משקל (כדי להפריע לסוס כמה שפחות). הסוסים המשמשים לרכיבה זו גדולים ומהירים, והם מהגזעים המתאימים לכך, כגון גזע הת'ורוברד. גזע נוסף שמתחרה במרוצי הסוסים הוא הגזע הערבי, גזע בעל סיבולת גבוהה מאוד ומרץ רב.

סוסי מרוץ צריכים להיות מוחזקים בתנאים טובים מאוד כדי שיוכלו להגיע לתוצאה המקסימלית. ענף יקר זה ממומן בעיקר באמצעות הימורים.

הסוסים מתחרים בהיפודרומים; ישנם מסלולים מעגליים, ישרים, ומסולסלים. ישנם גם היפודרומים עם משוכות שהסוסים צריכים לקפוץ מעליהן, תוך כדי הריצה המהירה.

משומד

משומד הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת. במרוצת הדורות, בעקבות הצנזורה הנוצרית על ספרי הקודש היהודיים, הומר הכינוי "משומד", שהובן על ידי הנוצרים כגנאי לנצרות, ותחתיו נכתב בכל מקום "מומר", במובן של המרת דת. המילה "משומד" קשורה לשורש ש.מ.ד ולהשמדה. יש שטענו כי היא צורת "שפעל" של הפועל "עמד" או "אמד" במשמעות של טבילה או צלילה (בדומה למילה "אמודאי"), ומקורה בארמית של ארץ-ישראל.

סחיפה

בגאומורפולוגיה, סחיפה (או אֵרוֹזְיָה) היא אוסף של תהליכים המסירים חומרים רופפים מפני השטח של כדור הארץ ומובילים אותם למקומות אחרים. הסחיפה מתבצעת באמצעות סוכנים ניידים – תנועתם של מים, רוח וקרחונים, ובניגוד לשחיקה אינה נעזרת בשברי סלעים וגרגרים המצויים בהם להסרת החומרים.

החומרים עליהם פועלת סחיפה והמובלים באמצעותה נקראים סחף, והם מהווים מקור למשקעים היוצרים סלעי משקע.

פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת

פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת הוא פסטיבל כליזמר המתקיים מדי קיץ בעיר צפת, ובמסגרתו מופעים סולנים ולהקות המשמיעים מוזיקה יהודית מסורתית ומוזיקת נשמה בינלאומית.

הפסטיבל החל להתקיים בשנת 1987. אחד המובנים של המונח "כלי זמר" על פי מילון אבן שושן הוא: "כינוי עממי למנגנים בחתונות ובמסיבות שמחה משפחתיות לשמח את הקרואים". בגולת מזרח אירופה נהגו לבטא את המונח ברצף אחד "כליזמר" או "כליזמרים" ובהגיית מלעיל. מארגני הפסטיבל בחרו בשם זה כדי להדגיש את שמירת הרציפות של מסורת המוזיקה העממית היהודית בפסטיבל.

הפסטיבל הוא פסטיבל חופשי ופתוח לקהל הרחב. אירועי הפסטיבל מתקיימים בסמטאות העיר העתיקה של צפת מעל מספר במות. הפסטיבל נחשב לגדול מסוגו בארץ, הן במספר האמנים המופעים בו והן מבחינת מספר המבקרים הבאים מרחבי הארץ לחזות בו להאזין לו. עם האמנים שהופיעו במסגרת הפסטיבל נמנים מוסא ברלין, אברהם לייב בורשטיין, חיליק פרנק, להקת פרה אדומה, דוד דאור, גיורא פיידמן, ג'ימי לויד ברי סחרוף אברהם טל וקובי אפללו.

בין האמנים שהופיעו בשנת 2012, לצד אמני ישראל, היו למעלה מארבעים אמנים שהגיעו מארצות חוץ, ארצות הברית, בריטניה, סלובניה, גרמניה, אוסטריה וקרואטיה.

מנהלו האמנותי של הפסטיבל הוא אמן הכינור אייל שילוח, המלווה בשנים האחרונות את העיר ומוביל את פרויקט כיתות האומן הבינלאומיות ואת פרויקט 'צפת עיר מנגנת'.

במהלך ימי הפסטיבל מתקיימים בצפת אירועים מיוחדים, סדנאות קבלה ומיסטיקה, סיורים מוזיקליים בליווי כליזמרים, סיורי לילה מודרכים ומומחזים באתרים נבחרים בצפת בליווי שחקנים ומופעי נגנים הפזורים בסמטאות. כן מתקיימים בתקופת הפסטיבל אירועים מיוחדים לילדים כבימת כליזמרים לילדים, מופעי סיפורים ומופעי קסמים.

קפיצת הדרך

בספרות האגדה היהודית, קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס.

קריית ספר (הוצאת ספרים)

קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטיפנסקי (סיון). ההוצאה הוציאה ספרי שירה, ספרי לימוד, ספרי עיון וספרי ילדים מקוריים, אך נודעה במיוחד בהוצאה לאור של המילונים והקונקורדנציה לתנ"ך של אברהם אבן שושן.

רבבית

רְבָבִית (מלשון רבבה, לעיתים מכונה גם: נקודת בסיס, באנגלית: Basis Point) היא מושג המציין את החלק העשרת-אלפים מתוך השלם (1/10,000). ניתן להגדיר רבבית גם כמאית האחוז, 0.01%, 0.0001 או 10-4.

שחיתות

שחיתות היא מושג רחב הכולל בתוכו גם שחיתות שלטונית אך אינו מוגבל רק לה. בשיח הפילוסופי, התאולוגי והמוסרי, שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מן הנדרש הנעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או סמכות. שחיתות יכולה לכלול פעילויות רבות כגון שוחד ומעילה. בעברית משמעות המילה שחיתות היא "קלקול, השחתה, ניוון מוסרי, שחיתות המידות." המילה שימשה את אריסטו וגם את קיקרו שקישר אותה למושגים של שוחד וזניחת ההרגלים הטובים.

תבלין

תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה של המזון. התבלינים מיוצרים בדרך כלל מצמחי תבלין. התבלינים יכולים להיות מופקים מפרי, זרע, שורש או קליפה של צמח. צמחים המשמשים כתבלין בצורתם הטבעית קרויים עשבי תיבול. יש גם תבלינים המיוצרים באופן מלאכותי - אלה קרויים חומרי טעם וריח.

מילון אבן-שושן הגדיר תבלין כ"חלקי צמח או חומרים המופקים מצמחים, טעימים או חריפים או ריחניים שמערבבים במזונות לשם תוספת טעם או ריח: נענה, שומר, פלפל - הם תבלינים נפוצים".

צמחי תבלין רבים משמשים גם לבישום. כמו כן, לחלק מהתבלינים תכונות המסייעות בשימור המזון. בתבלינים בעלי טעם דומיננטי נעשה שימוש לעיתים גם במטרה לטשטש טעם תחילת הריקבון במאכל[דרוש מקור], בייחוד בתקופות בהן הייתה בעיה בשימור וקירור מזון. תבלינים היו משמשים לאריגת שטיחים בבוכרה ופרס בהם היו משתמשים להוספת צבע לשטיחים. לתעשיית הקוסמטיקה היו משמשים בתור בשמים, שמן אתרי, קרמים לגוף וגם בתעשיית הסבון.

תבלינים מסוימים מוספים כמות שהם, ואחרים עוברים תהליכי עיבוד שונים כמו ייבוש, טחינה, קליה ועוד. בימינו ניתן לקנות תבלינים בצורות שונות - באריזות סגורות או לפי משקל.

ישנו מגוון גדול של תבלינים, כאשר במטבחים בעלי אופי שונה משתמשים בסוגים שונים של תבלינים. יש מטבחים המאופיינים בשימוש בתבלינים חריפים (כמו פלפל), יש המאופיינים בשימוש בתבלינים מתוקים (כסוכר). גם מלח נחשב בדרך כלל כתבלין, למרות שאינו ממקור צמחי.

תלמיד

תלמיד הוא אדם שלומד, בין אם זה נעשה בעזרת מורים או חונכים ובין אם זה נעשה באופן עצמאי, כלומר באופן אוטודידקטי. התלמידים הלומדים ממורים נחלקים לאלו הלומדים במסגרת ממוסדת כלשהי, וללומדים במסגרות אחרות (למשל לימודי בית או חניכה אישית). את הידע הנלמד נהוג לבדוק בעזרת מבחן, אשר נועד לשקף את ההישגים האקדמיים של התלמיד.

המונח תלמיד משמש גם לציון ממשיך דרכו של אדם כלשהו, אשר שימש כמוביל דרך בתחום מסוים. לדוגמה: בתחום הפסיכולוגיה מלאני קליין נחשבת לתלמידתו של זיגמונד פרויד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.