מילה (ניתוח)

מילה היא ניתוח להסרת העורלה, שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר. המילה מתבצעת לרוב כחלק מטקס דתי שהוא מצווה ביהדות ובאסלאם ובזרמים מסוימים בנצרות, או מסיבות רפואיות לשם מניעת מחלות ושיפור ההיגיינה. הוערך שכ-30% מכלל הגברים ברחבי העולם נימולים[1].

Global Map of Male Circumcision Prevalence at Country
במדינות כחולות יותר אחוז גבוה יותר של נימולים (זכרים).

ההיסטוריה של המילה

בעת העתיקה

Circumcision Sakkara 3
תיעוד של מילת מבוגרים במצרים העתיקה, ימי השושלת השישית, 2350 - 2000 לפנה"ס

המילה החלה להתבצע בתרבויות שונות באפריקה ובאסיה לפני האלף השלישי לפנה"ס, וישנן הערכות שמדברות על ביצועה כבר באלף החמישה עשר לפני הספירה[דרוש מקור]. התיעוד ההיסטורי הראשון למילה נמצא במצרים, באיור שמציג מילת גבר מבוגר, שמתוארך ל-2400 - 2300 לפנה"ס. הרודוטוס, ההיסטוריון היווני בן המאה החמישית לפנה"ס, הזכיר את המילה בספרו על דברי ימי הקולחים:

"הקולכים והמצרים והכושים המה היחידים המלים מימים קדמונים את ערותם. הפיניקים והסורים היושבים בפלשתינה, כפי שהם מודים, למדו מהמצרים, והסורים היושבים על יד הנהר תרמודון ופרתניוס והמקרונים שכניהם אומרים, כי זה כבר למדו זאת מהקולכים. הם לבדם מכל בני-אדם מלים את בשרם, וכנראה מחקים הם בזה את המצרים. אשר למצרים ולכושים, אינני יכול לאמר מי למד ממי, כי כפי הנראה המנהג הוא קדמון"[2].

הרודוטוס כותב שמטרת המילה הייתה ניקיון[דרוש מקור], אך בין החוקרים ישנם דעות שונות בעניין טעם מנהג המילה בעת העתיקה.

בעת החדשה

בסוף המאה ה-19 החלו רופאים במדינות האנגלו-סכסיות להמליץ על מילה כאמצעי למניעת מחלות[3] או לטיפול בהן[1], וכן לשם התמודדות עם אוננות[4], שבאותה תקופה נחשבה למזיקה לבריאות ולבלתי מוסרית. כך הרופא ג'ון הארווי קלוג[5] הציע למול נערים שנהגו לאונן, ושהמילה תהיה ללא שיכוך כאבים. לאחר שהניתוח התקבל, בייחוד בארצות הברית כמומלץ, הוחל להקדימו לינקות, על מנת להקל על ביצועו ועל הכאבים הכרוכים בו[6].

השינוי ביחס למילה ניכר מההבדלים בין מהדורות שונות של אנציקלופדיה בריטניקה. במהדורה שיצאה לאור ב-1876, המילה מתוארת כטקס דתי הנהוג בקרב קבוצות שונות. לעומת זאת, במהדורה שיצאה ב-1910, נכתב על המילה: "ניתוח זה, שבאופן רגיל מבוצע מסיבות רפואיות טהורות, מהווה גם טקס חניכה או טקס דתי בקרב יהודים ומוסלמים". במהדורה שיצאה לאור ב-1929 הערך כולל רק תיאור קצר של הניתוח, המבוצע "בילודים כאמצעי מנע", "בעיקר משיקולי נקיות". הקוראים מופנים לערכים העוסקים ב'השחתת איברים' ו'אובדן צורה', לדיון במילה בהקשרה הדתי.

סיבות למילה

מילה מטעמי דת

ביהדות

Isaac's circumcision, Regensburg c1300
מילת יצחק על ידי אברהם, חומש מאויר מרגנסבורג, שנת 1300 לערך.
Guido Reni 025
מילת ישו, ציור של גווידו רני

מילת גברים נחשבת בדת היהודית למצווה. היא נהוגה גם בקרב יהודים חילונים. היא נזכרת בספר בראשית כמצווה שהטיל האל על אברהם, ומוסברת שם כסימן לברית שבין האל לאברהם ולצאצאיו:

זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם

.

על-פי ההלכה, על האב מוטלת החובה למול את בנו[7] כשהוא בן שמונה ימים. אם האב לא מל את הבן, עוברת החובה לבית דין; ואם גם זה לא מל את הבן, לכשיגדל הוא מחויב לדאוג למילת עצמו. ברית המילה היא גם אחת החובות המוטלות על זכר שרוצה להתגייר, ואף אם הוא כבר נימול, מבצעים 'הטפת דם ברית' ממקום העורלה. מצוות המילה מוטלת גם על עבדים כנענים, ועל בני קטורה. אם במשך שנה העבד מסרב להִמול, אדונו חייב למוכרו לגוי[8].

ברית המילה נערכת גם בשבת, אם ביום זה התינוק נהיה בן שמונה ימים. פיקוח נפש דוחה את המצווה לגיל מאוחר יותר, או מונע אותה כליל (במקרה של מחלה כרונית כמו המופיליה).

בנצרות

בנצרות המוקדמת, ההכרעה שברית מילה לא תופסת עוד תפקיד מהותי בברית בין האדם לאל לאחר הצליבה, מילאה תפקיד חשוב הן בהיפרדות של הנצרות מן היהדות של אותה תקופה, והן בהתפשטות הדת בעולם ההלניסטי, בו נתפסה המילה היהודית כמנהג ברברי ומרתיע.

כיום, רוב הזרמים הנוצריים נייטרליים בנוגע למילת גברים המקראית, ואין בהם חיוב או איסור בנושא. בכנסייה האורתודוקסית המזרחית[9], במיוחד בכנסייה הקופטית ובכנסייה האורתודוקסית האתיופית וגם בחלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות, מילת גברים נחשבת למצווה.

מילת גברים נפוצה במיוחד בקרב הנוצרים במזרח התיכון, במדינות האסלאם, ובמדינות נוצריות באפריקה[10], ובכמה מדינות נוצריות כמו ארצות הברית והפיליפינים[11]. במשפחת המלוכה הבריטית, מנהיגי הכנסייה האנגליקנית, יש מסורת ארוכה הדורשת שעל כל הילדים הזכרים להיות נימולים[12].

באסלאם

המילה, בערבית חִ'תאן (ختان), היא מצווה לכל גבר מוסלמי. המושג "חִ'תאן" משמש גם לניתוח לכריתת דגדגן או חלקי פות אחרים לנשים ("מילת נשים").

המילה הייתה נפוצה בשבטי ערב עוד בתקופה הטרום אסלאמית, כבר אז שימשה המילה טקס פולחני וכנורמה לאומית (בני חצי האי ערב נקראו "אומת אל-ח'יתאן" امـّة الختان – אומת הנימולים). במאות שלאחר מות הנביא מוחמד קיבלה המילה את משמעותה הדתית בשריעה המוסלמית. אין בקוראן אזכור מפורש למילה, והמנהג מיוחס לפסוק "זכור את ניסיונות אללה את אברהם במצוות אשר מולאו" (סורת העורב, פסוק 124), מפסוק זה נגזרת בחדית' המילה על כל הגברים. ייחוסה של המילה לאברהם מחוזקת בקביעת החדית' שמאז ימיו לא הקיף ערל את הכעבה.

כיום המילה נהוגה בקרב כמעט כל המוסלמים, ורובם רואים בה מצווה דתית. מקובל שטעמה הוא שמירה על ההיגיינה, אותה מחייב האסלאם לצורך היטהרות לתפילה. חשיבות המילה למתאסלם נובעת מכך שלפני המילה תפילתו אינה מתקבלת, הוא אינו יכול לעלות לחג', אינו יכול להעיד במשפט ואינו רשאי לשחוט בהמה למאכל.

האסלאם אינו קובע גיל למילה, אלא מחייב לערוך את המילה לפני שהילד הגיע לבגרות. המילה מבוצעת בגילאים שונים בתרבויות שונות – לרוב המילה מבוצעת בין היום השביעי ליום הארבעים ללידה, אך בחברות מסוימות, בעיקר בצפון מערב אפריקה (מגרב), המילה מבוצעת בילדים עד שנתם השביעית. על פי מסורות קדומות יש לערוך את המילה בגיל שבו עבר ישמעאל את המילה בידי אברהם – בגיל שלוש עשרה.

מילה כנוהג חברתי

בקרב עמים בדרום ומרכז אפריקה ובמקומות נוספים מקובלת מילה כנוהג חברתי[1]. ישנם קבוצות אתניות בהם המילה מתבצעת בינקות, אך היא נפוצה יותר כטקס מעבר לבגרות. במקור טקס זה אולי שימש כמבחן לאומץ וכושר סיבולת, אך הוא עשוי להתקשר גם לגבריות, דיבוק חברתי עם נערים אחרים הנימולים במקביל, זהות עצמית ורוחניות. הסבר פסיכולוגי שניתן לצורך בטקס המעבר, הוא שאי בהירות במעמד החברתי יוצרת מתח, וטקס המעבר יוצר שיוך סימבולי לחברת הבוגרים. בתרבויות מסוימות יחידים וקבוצות שאינם נימולים סובלים מאפליה, או שהמילה אף נתפשת כחובה, ומי שמבקש להימנע ממנה נענש עד כדי מילה כפויה.

בפיליפינים מילת גברים היא נוהג נפוץ כחלק מטקס שנקרא טולי, כמעט כל הגברים הפיליפינים עברו טקס זה בסמוך ללידתם. מקור טקס הטולי לא מוסכם, יש הטוענים שמקורו בתרבות הפרה-נוצרית של האיים וייתכן שהטקס קשור להשפעות איסלמיות על תרבותם. טקס הטולי נהוג בפיליפינים מאז המאה ה-14.

גם בחברות השבטיות וגם בחברות מודרניות, הרצון לאמץ את הסטטוס והמראה המקובל הוא גורם משמעותי במוטיבציה למול. 61% מהמשיבים בסקר שנערך בקוריאה הדרומית האמינו שילעגו להם אם לא יִמולו. בישראל, למשל, נעשו ניתוחי המילה בגברים מבוגרים נפוצים בעקבות גל העלייה מרוסיה בשנות ה-90. ברוסיה המילה הייתה נדירה גם בקרב יהודים, ואילו בישראל גם עולים חדשים שאינם יהודים הביעו עניין במילה, בפרט בגיל הנעורים. סיבה נפוצה שהזכירו היא החשש ממבוכה במקלחות משותפות.

מילה למטרה רפואית

כפי שיתואר להלן, מילת גברים מתבצעת לעיתים למניעת הסיכון לבעיות רפואיות מסוימות. במקרים אחרים היא משמשת לטיפול בבעיות הקשורות ברקמת העורלה.

ב-28 במרץ 2007 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודעה לעיתונות[13], שעל-פיה הוא ממליץ על מילה כאמצעי להפחתת הסיכון להידבקות באיידס. הארגון בחן שלושה מחקרים פרוספקטיביים מבוקרים שתוצאותיהם פורסמו בשנת 2005. המחקרים נערכו בקניה, באוגנדה ובדרום אפריקה במימון אמריקני וצרפתי, ומהם עולה כי ביחס לגברים ההטרוסקסואליים החיים באזורים אלו, שכיחות הידבקותם של גברים נימולים נמוכה ב-60% מזו של גברים לא-נימולים. בשנת 2007 שלח ארגון הבריאות העולמי צוות מומחים לישראל כדי ללמוד מהניסיון הישראלי במילת אוכלוסיות רחבות. השותף הישראלי לארגון הבריאות העולמי בתחום זה הוא "פרויקט איידס ירושלים" (JAIP). בעקבות המלצת הארגון מספר מדינות אפריקניות יזמו תוכניות למילת תושביהן, בסיוע ארגון הבריאות העולמי. (ראו: ניתוחי מילה באפריקה שמדרום לסהרה)

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית פרסם ב-2010 וב-2014 כי מילת תינוקות סמוך ללידתם מוסיפה להם שנים של חיים איכותיים וחוסכת הוצאות על בריאותם[14].

אחד מגורמי הסיכון למחלות שעלולות להיגרם בגלל העורלה הוא הימשכות החיידקים לסמגמה, כך ששמירה על היגיינה מקטינה את הסיכון הרפואי הכרוך בשמירה על העורלה. כך לדוגמה, בפרגוואי, בה המילה אינה נהוגה וגם התנאים ההיגייניים לוקים בחסר, שכיחות סרטן הפין גדולה פי 42 מאשר בישראל. לעומת זאת בדנמרק, בה המילה אינה נהוגה, אך התנאים ההיגייניים תקינים, שכיחות סרטן הפין גדולה רק פי 10 מאשר בישראל[15]. בנוסף, שימוש נכון ועקבי בקונדום מגומי מקטין את הסיכון להעברת הנגיף ב-80%–90%[16].

בשנת 2016 פורסם מחקר דני בכתב העת Pediatrics[17] אשר בחן מחלות עורלה אשר חייבו ניתוח בבנים בגילאים 0–17. נמצא בדנמרק הסיכון המצטבר לעבור ניתוח כלשהו בעורלה עד גיל 18 הוא 1.66%. מתוך 181 בנים שנכללו במחקר ושעברו ניתוח, 53 בנים עברו לבסוף מילה וביתר בוצעו רק ניתוחים משמרי עורלה. החוקרים הסיקו שאין להתעלם מבעיות הילדות הקשורות לעורלה בארצות בהן אין מסורת של מילת כלל התינוקות. המחקר אינו מתייחס לאחוז הגברים הבוגרים שיזדקקו למילה או לניתוח משמר עורלה במהלך חייהם.

הליך המילה

תצלום של פין לפני ואחרי מילה
הצגה
Covenant of Abraham
טקס מילה יהודי

בניתוח המילה מסולקת העורלה מעל פני העטרה. מילה רפואית מבוצעת לרוב בבית החולים בימים הראשונים לחייו של תינוק בריא או בבוגרים שעלה בהם צורך רפואי לביצוע מילה, מילה מטעמי דת מבוצעת ביום השמיני לחייו של התינוק לפי היהדות ועד גיל 13 באסלאם.

Sünnət circumcision əməliyyatı
מילת מבוגרים

תחילה מחטא המנתח את הפין והמפשעה לצורך מניעת זיהומים. אצל תינוקות קיים מצב של פימוזיס פיזיולוגי: העורלה עדיין מחוברת לפין על ידי "גשרים" של רקמות ולכן ראשית מנותקים גשרים אלה. לאחר מכן (שלב ראשון במילת בוגרים) מהודקת העורלה על ידי מגן והעורלה מוסרת בחיתוך. שלב זה ניתן לביצוע בטכניקות שונות, להן מותאמים סוגים שונים של מכשירים. בטכניקה היהודית המסורתית המגן הוא דיסקית מתכת שבמרכזה חריץ. המוהל מושך את העורלה מעל הפין, משחיל אותה דרך חריץ המגן, וחותכה מעליו באמצעות איזמל. חיתוך זה מותיר קרום דק הצמוד לראש הפין, ואותו המוהל בוצע בציפורנו, מפשיל לצדדים וחותך, בשלב הנקרא 'פריעה'. רופאים המבצעים את הניתוח נוהגים להשתמש במכשירים מורכבים יותר, המשמשים לתפיסת העורלה, ולרוב גם למעיכתה ולחיתוכה. מכשיר המילה הנפוץ ביותר בארצות הברית הוא 'תופסן גומקו' ואחריו נפוץ השימוש בתופסן מוגן או פלסטיבל. רופא המשתמש בתופסן גומקו יבצע לרוב חתך בעורלה לשם הרחקתה מהפין. לאחר מכן המכשיר יולבש בחלל שנוצר, ייסגר על העורלה יחד עם הקרום שתחתיו באמצעות סיבוב בורג, ויושאר במקומו עד לחסימת כלי הדם. בשלב זה העורלה נכרתת והמכשיר מוסר.

היתרון העיקרי של מילה באמצעות תופסן גומקו היא הפחתת ואף מניעת הדימום והצורך בחבישה, ואפשרות הבקרה המדויקת על כמות עור העורלה הנכרתת. החיסרון העיקרי הוא הזמן הארוך שנמשך הניתוח (בין שלוש לחמש עשרה דקות באופן טיפוסי), והכאב העז שגורם למנותח הלחץ במקום המעוצבב[18], עד כדי רגישות יתר לכאב של תינוקות במשך 4–6 חודשים לאחר המילה[19]. בפעוטות השוקלים מעל חמישה ק"ג ולאחר גיל חודשיים לא די במכשור מיוחד ויש צורך לתפור את גדם העורלה למניעת דימום יתר. ההלכה היהודית שוללת את השימוש בתופסן גומקו ובמכשירים הדומים לו לשם קיום מצוות ברית מילה, כיוון שלפי ההלכה המצווה מתקיימת בכריתת העורלה, ואילו התופסנים גורמים למיתת עור העורלה עוד לפני כריתתו. לדעות מסוימות בהלכה הטפת דם הברית היא חלק מהמצווה, בעוד שהתופסנים מונעים את יציאת הדם[20].

במרבית המקרים של מילה רפואית ולעיתים במילה מטעמי דת מבוצע אלחוש של הפין, אף שיש שהעלו נימוקים הלכתיים נגד ביצוע הרדמה לפני ברית המילה היהודית[21]. בעבר ההשערה הרווחת הייתה שתינוקות בני יומם אינם חשים כאב. בשנת 1997 פורסם מחקר שהראה שתינוקות שנימולו במילה רפואית ללא הרדמה הראו תגובה עזה יותר לכאבים בעת חיסונים שגרתיים בחצי השנה הראשונה לחייהם, בהשוואה לתינוקות שלא נימולו, ובמידה פחותה, גם בהשוואה לתינוקות שנימולו באמצעות משחת אמלה[22]. בשנת 1998, המליץ משרד הבריאות הישראלי שלא לבצע הרדמה מקומית לצורך מילת תינוקות בקהילה, שכן "ברית מילה בידיו של מוהל מיומן לוקחת שבע עד עשר שניות, לעומת כריתה כירורגית שלוקחת עשר דקות", ולאור תקדימים של תגובה קשה לחומרי ההרדמה[23]. בשנת 1999 האקדמיה האמריקאית לרופאי ילדים פירסמה נייר עמדה[24] לפיו יש להשתמש באמצעי לשיכוך כאבים במהלך הניתוח.[25]. נייר עמדה מפברואר 2016 מזכיר אפשרות לשכך את כאבי המילה באמצעות סוכרוז, שנמצא אפקטיבי בשיכוך כאבים למשך כארבע דקות לאחר נתינתו[26], אולם האמצעי הנפוץ ביותר הוא צמד זריקות חסימה עצבית לבסיס הפין.[דרוש מקור] בעוד שבפעוטות ומבוגרים די לרוב בהרדמה מקומית, יש אורולוגים הממליצים לנתח ילדים מעל משקל חמישה ק"ג או מעל גיל חודשיים בהרדמה מלאה ובבית חולים[27][28].

מילת מבוגרים היא ניתוח מסובך יותר ממילת תינוקות, הן בשל חוסר ההתאמה של המכשור הסטנדרטי[29], והן בשל הצורך בתפירת החתכים בשביל למנוע את פתיחתם בעת 'תפיחת פין לילית' או זקפה אחרת. לפי חוזר משרד הבריאות שעובד בתיאום עם הרבנות הראשית באמצעות הוועדה הבין משרדית לפיקוח על מוהלים, מוהלים שאינם רופאים אינם מוסמכים לבצע ברית של מי שעבר את גיל חצי שנה, והממונה על הבריתות ברבנות הראשית מפנה את הנימול לבתי חולים שאושרו מטעם הוועדה.[30]

תופעות הנובעות מהמילה

Circumcision set
ערכת מילה (המאה ה-18)

יתרונות בריאותיים

העורלה המכסה את ראש הפין הערל מפרישה סמגמה המסככת את המגע בין השניים. מעבר לכך שיש הרואים במראהּ ובריחה פגם אסתטי[31], הסמגמה היא מצע נוח להתפתחות זיהומים בקטריאליים וויראליים שונים, ואף להעברתם באמצעות מגע מיני, ולפיכך המילה מפחיתה את רמת הסיכון למחלות מסוימות. להלן פירוט היתרונות הרפואיים שנמצאו למילה:

  1. מחקרים שנערכו בארצות מסוימות באפריקה שבהן שיעור תפוצת נגיף האיידס גבוה, מצאו ששיעור הגברים ההטרוסקסואליים הנימולים שנדבקו מהנגיף היה נמוך, לאורך זמן, בכשישים אחוזים משיעור הנדבקים בקרב מקביליהם הערלים[32]. ההנחה המקובלת היא שהקרום הרירי שבעורלה רגיש להעברת נגיף ה-HIV.
  2. מחקר שנעשה באוגנדה העלה כי מילה הפחיתה את הסיכוי של גבר הנושא את נגיף האיידס להדביק את בת זוגו ביחסי מין הטרוסקסואליים, בכשלושים אחוז[33]. היא גם מפחיתה את סיכון ההדבקה בטריכומונס ווגינוזיס חיידקי, אך לא בכל מחלות המין[34].
  3. מחקר שנערך בדרום אפריקה העלה שמילה הפחיתה את הסיכון של גברים להידבק בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) בכ-34%[35], ומחקר שנערך באוגנדה העלה שהיא מפחיתה את הסיכון שידביקו את בת זוגם בכ-28%[36].
  4. יש הגורסים שמילת גבר מפחיתה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם אצל נשים עימן הוא מקיים יחסי מין. טענה זו נבחנה במחקר שנערך על 1,896 חולות במחלה מארצות שונות, והשוואת הנתונים שלהם ושל בני זוגן, לנתוני קבוצות בקרה של נשים בריאות בעלות מאפיינים דומים. נמצא שאצל נשים שבני זוגן הקבועים נימולו שיעור ההדבקות בסרטן צוואר הרחם נמוך בכ-28%, ירידה שלפי הנחות החוקרים אינה מובהקת סטטיסטית. שיעור זה לא היה תלוי בגורמי סיכון אחרים למחלה התלויים באשה. עם זאת הוא הושפע ממאפייני בן הזוג, והגיע עד לירידה של 82% בתפוצת המחלה בקבוצת הנשים שבן זוגן היחיד נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לנגיף הפפילומה[37].
  5. מחקר מטא-אנליזה הראה כי מילת פעוטות מפחיתה בכ-87% את הסיכון לדלקות בדרכי השתן, והסיק שעל כל 111 ילדים שנימולים נחסכת דלקת אחת בדרכי השתן.[38] מטא-אנליזה אחרת העריכה את הסיכון של ערלים ושל נימולים לחלות בדלקת לאורך כל חייהם, והסיקה שעל כל 4.29 ילדים שנימולים נחסכת דלקת אחת בדרכי השתן.[39]
  6. המילה מקטינה את הסיכון ללקות בדלקות בפין: בלאניטיס או בלנופוסטיטיס.[דרוש מקור]
  7. שכיחות סרטן הפין נמוכה מאוד בקרב גברים נימולים, במיוחד כאלו שנימולו סמוך לאחר לידתם, יחסית לשכיחותו בקרב ערלים[24]. במדינות מפותחות שכיחות סרטן הפין נמוכה גם אצל ערלים, כך שלפי מחקר המתייחס לארצות הברית על כל 909[40] מילות במדינה נמנע מקרה אחד של סרטן הפין.
  8. בעת הלידה העורלה מהודקת על גבי ראש הפין, אולם לרוב היא משתחררת במהלך שנות החיים הראשונות למצב ניתן להסגה. מצב בו העורלה נמצאת במצב מהודק פתולוגית קרוי פימוזיס או פראפימוזיס, תופעות מכאיבות הטומנות בחובן סכנה לסיבוכים שונים, כגון חסימת דרכי השתן וסרטן הפין.[דרוש מקור] כריתת העורלה מונעת תופעות אלו.[דרוש מקור]

סיבוכים

במחקר על 66,519 ילדים ונערים שנימולו באנגליה, מצא קת'קרט (2003) ששיעור סיבוכי הדימום הוא: 0.8%, שיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר בטווח הקצר הוא 0.3%, ושיעור המקרים בהם נצרך ניתוח חוזר לתיקון המילה בטווח הארוך הוא 0.5%[41]. קת'קרט גם מפנה למחקר שנערך על 136,086 ולדות שנימולו באופן שגרתי בבית חולים צבאי אמריקאי, לפיו שיעור סיבוכי הדימום הוא 0.06%, ושיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר הוא 0.08% (לא היו מקרים של מוות או אובדן הפין או ראשו)[42]. קת'קרט מסביר את שיעור הסיבוכים הנמוך יותר במחקר האמריקאי, בכך ששם המילה בוצעה סמוך לאחר הלידה, ולא בעקבות בעיה פתולוגית שהתפתחה בגיל מאוחר יותר, וכן בכך שהמחקר האמריקאי לא מנה סיבוכים שלא התגלו עד שהתינוק שוחרר מבית החולים.

מחקר שבוצע בבית חולים שניידר בישראל ואשר סקר 90 ילדים שפונו לחדר המיון בעקבות מילה בשנים 2009–2014, מצא שמתוכם 12 אחוז נזקקו לתפרים או לניתוח אחר, כשליש לא נזקקו לטיפול, והרוב נזקקו לחבישה בלבד. במשך אותה תקופה נולדו כ-28 אלף תינוקות זכרים בבית החולים[43].

בישראל, כל מקרה של פינוי תינוק לבית חולים בעקבות ברית מילה טעון דיווח למשרד הבריאות.[44] השיעור הוא פחות מתינוק אחד מאלף[45]. זהו גם שיעור ניתוחי המילה שבעקבותיהם מוגשות תלונות, מוצדקות ושאינן מוצדקות, לוועדה לפיקוח על המוהלים, נגד מוהלים, או למשרד הבריאות, נגד רופאים שמבצעים ניתוחי מילה[46].

במחקר על 19,478 זכרים שנולדו בישראל בשנת 2001 והונח שכמעט כולם נימולו, נמצא שאצל 66 (0.34%) אבחן אורולוג ילדים סיבוך שלאחר הברית. מתוכם, שישית נימולו בידי רופא, והיתר בידי מוהל. הסיבוכים כללו מקרה אחד חמור: קטיעה חלקית של העטרה בצידה, בידי מוהל. בשני מקרים אחרים התפתח זיהום, 16 ולדות (0.08%) סבלו מדימום יתר (ללא צורך בעירוי), ומחציתם אף נזקקו לתפרים. יתר הסיבוכים היו מאוחרים: 38 מקרים של עורלה עודפת המכסה את רוב העטרה (0.2%), 5 מקרים של תסביב הפין (0.03%), וארבעה של חוסר עור, פימוזיס וציסטות כלואות. כל הסיבוכים המאוחרים תוקנו בהצלחה בניתוח בהרדמה כללית. החוקרים מציינים שייתכנו סיבוכים מאוחרים שבטעות אינם מיוחסים למילה, ובפרט עקמת הפין והיצרות פתח השופכה. החוקרים הסיקו שסיבוכי מילה הם נדירים, קלים, וניתנים לתיקון ברוב המכריע של המקרים, ושנראה שאין הבדל משמעותי בסוג הסיבוכים בין מילה רפואית לדתית[47].

מחקר מצא שהסיכוי של תינוקות בגיל תשע עד 30 ימים לפתח דלקת בדרכי השתן גדול פי 4.34 אם נימולו בברית מילה מסורתית (שמתבצעת בידי מוהל בגיל שמונה ימים לפחות) מאשר אם עברו מילה רפואית.[48] החוקרים יחסו את הפער לשיטת עצירת הדימום ומשך החבישה בברית מילה מסורתית. מחקר אחר שהתבצע על תינוקות מלידה ועד גיל חודשיים מצא סיכון של פי 2.8 לדלקת בדרכי השתן כשהמילה בוצעה בידי מוהל, ברמת סמך של 0.06[49]. המחקר ספג ביקורת על מובהקותו הסטטיסטית הנמוכה, ועל ההבדלים הדמוגרפיים בין קבוצת המדגם לקבוצת הביקורת[50][51].

במספר מקרים שתועדו בישראל, בקנדה ובארצות הברית, תינוקות נזקקו לאשפוז לאחר שנדבקו בנגיף הרפס ממוהלים שנוהגים למצוץ את הפצע בפה לאחר ברית המילה[52][53][54]. בשנת 2003 הוועדה הבין-משרדית לפיקוח על המוהלים בישראל הפיצה חוזר לפיו על מוהלים מוסמכים ליידע את הורי התינוק על האפשרות לבצע את המציצה דרך שפופרת. בעקבות שני מקרי תמותה מהנגיף שקרו במדינת ניו יורק הוציאה ועדת הבריאות בניו יורק פרוטוקול למניעת זיהום הרפס בילוד[55] ובהמשך הוסיפה דרישה להסכמת ההורים בכתב למציצה[56].

סיבוכים ארוכי טווח של מילה כוללים היווצרות גשר עור[57] וכן היצרות פתח השופכה[58]. לרוב סיבוכים אלה קלים וניתנים לטיפול ללא צורך באשפוז.

מאמר שהתפרסם בארצות הברית בשנת 1996 סקר שבעה מקרים של כריתה חלקית של הפין שתועדו מאז ראשית המאה העשרים. בשישה מתוכם הפין אוחה בהצלחה בניתוח[59]. כריתה חלקית של הפין תועדה לעיתים תכופות יותר בגאנה[60] ובניגריה[61].

שיעור הסיבוכים במילת ולדות נמוך משמעותית משיעור הסיבוכים במילה שמתבצעת בהמשך החיים[62]. תינוקות גם נהנים מיכולת החלמה עדיפה מהניתוח[47], ונחסכת מהם החרדה מהציפייה לקראתו.

תופעות מיניות

שאלת הקשר בין המילה לתפקוד המיני ולהנאה המינית נבחנה במחקרים רבים ואין לה תשובה מוסכמת. מחקר סקר שנערך ב-2013 ופורסם בכתב העת לרפואה מינית בחן 2,675 מחקרים ומצא שהמחקרים באיכות הטובה ביותר לא הראו השפעות שליליות של מילה על רגישות, הנאה מינית או תפקוד מיני[63].

  • מחקרים המעידים על שיפור חיי המין- מחקר נרחב שנערך בארצות הברית ופורסם במגזין איגוד הרופאים האמריקאי העלה שפעילותם המינית של גברים נימולים מגוונת יותר מזו של גברים ערלים, ובייחוד בגילאים מבוגרים, שכיחות אי התפקוד המיני שלהם נמוכה במעט. עם זאת, המחקר אינו מנטרל את השפעתם של ההבדלים הדמוגרפיים שבין שתי הקבוצות[64].
  • מחקרים המעידים על הרעה בחיי המין- על פי מחקר יחיד מסוגו שפורסם במגזין הבריטי לאורולוגיה, נשים דיווחו על הנאה פחותה מיחסי מין עם גברים נימולים, לעומת יחסים עם גברים "שלמים אנטומית", "טבעיים" או "נורמלים", כהגדרת החוקרים. עם זאת, הנשים גויסו למחקר באמצעות מודעה במנשר היוצא נגד המילה[65].
  • מחקרים המעידים על העדר שינוי בחיי המין- מאסטרס וג'ונסון לא מצאו הבדל ברגישות למגע בין פין ערל לנימול במחקר שנערך ב-1966[66].

עמדת איגודים ורשויות רפואיים

אוסטרליה

ב-2010 פרסם קולג' הרופאים האוסטרלי RACP מסמך על אודות מילת גברים[67] ולפיו המסקנה היא שלאחר סקירת העדויות הזמינות, הקולג' אינו ממליץ על מילה באופן גורף באוסטרליה. עם זאת, מתיר הקולג' בידי הורים לשקול את היתרונות והחיסרונות ולקבל החלטה בדבר בנם.

ארצות הברית

בשנות ה-70 האקדמיה האמריקאית של רופאי ילדים (AAP) הצהירה שאין צורך רפואי למילה שגרתית. בשנת 1989 הצהיר הארגון שישנם יתרונות פוטנציאליים למילת ולדות. בשנת 1999 הוא הצהיר שחרף היתרונות, אין ראיות מספיקות להמלצה על מילה שגרתית.[68] בשנת 2012 הוא הצהיר שהיתרונות הבריאותיים של מילת וולדות עולים על חסרונותיה, ומצדיקים מתן גישה להליך למשפחות שבוחרות בו. נייר העמדה זכה לתמיכת הקולג' האמריקאי לרופאים מיילדים וגניקולוגים[62]. עמדת איגוד האורולוגים האמריקאי, שעודכנה לאחרונה במאי 2017, היא שאף שלא ניתן בהכרח להסיק ממחקרים בתרבויות אחרות לגבי גברים הנמצאים בסיכון לחלות ב-HIV בארצות הברית, הוא ממליץ שהמילה תוצג כאפשרות בשל יתרונותיה הרפואיים.[69]

קנדה

בשנת 2015 פרסם איגוד רופאי הילדים הקנדי נייר עמדה המבוסס על סקירה של הספרות בנושא מילת ילדים. כותבי הנייר הסיקו שאף שישנם ילדים היכולים ליהנות מיתרונות של מילה באזורים בהם סיכון גבוה, ונסיבות שבהם יכול ההליך להפחית תחלואה ולשמש לטיפול האגודה הקנדית לרופאי ילדים אינה ממליצה על מילה שגרתית של כל יילוד.[70]

תפוצה

במרבית מדינות העולם לא נהוג לבצע ניתוח מילה בבנים. תפוצתה של מילת הזכרים בעולם מוערכת בכ-30% מהגברים בני 15 ומעלה[1]. ישנם הבדלים גדולים בין אזורים שונים ומרבית הנתונים המופיעים בערך זה פורסמו בסקירה ספרותית כוללת שנערכה בשנת 2016, אף שמידת הדיוק לגבי הנתונים תלויה בשנת איסופם ובמתודולוגיית האיסוף[71]. מחקר הסקר משלב ממצאי מחקרים סטטיסטיים ממדינות בהם הם נערכו, ונתונים של האומות המאוחדות ושל ה-CIA לגבי ההרכב הדתי והדמוגרפיה במדינות אחרות.

מדינות שבהן נימולים מעל 75% מהגברים

מילת זכרים נפוצה במיוחד במזרח התיכון ובצפון אפריקה. במדינות הבאות לפחות שלושה רבעים מהגברים נימולים: אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, איראן, אלג'יריה, אנגולה, אפגניסטן, אריתריאה, אתיופיה, בורקינה פאסו, בורונדי, בחריין, בנגלדש, בנין, ג'יבוטי, גאנה, גבון, גינאה, גמביה, דרום אפריקה, קוריאה הדרומית, האיים המלדיביים, הרפובליקה של קונגו, ונואטו, טג'יקיסטן, טוגו, טונגה, תוניסיה, טורקיה, טורקמניסטן, ישראל, כווית, לוב, מאוריטניה, מאלי, מדגסקר, מצרים, מרוקו, ניגריה, ניז'ר, סומליה, סוריה, סיירה לאון, סמואה, עיראק, הרשות הפלסטינית, ערב הסעודית, הפיליפינים, פקיסטן, קומורו, קטר, קמרון, קניה ותימן.

ברוב המדינות הללו מבוצעת המילה מטעמי דת אף שמילה מטעמים בריאותיים מקודמת על ידי ארגון הבריאות העולמי במדינות שבהן נפוץ HIV. בפיליפינים ובקוריאה הדרומית נהוג למול עקב נוהג תרבותי שאינו דתי. במהלך מלחמת קוריאה השפעת האמריקאים הביא לכך שנימולו קרוב למאה אחוזים מהילדים בדרום קוריאה ובשנת 2002 86.3 אחוזים מהזכרים בגילאים 14-29 נימולו.[72] מחקר שנערך ב-2012 הראה צניחה באחוז הנימולים באותה קבוצת גיל ומצא שהוא עומד על 75.7 אחוזים.[73] המחקר הסיק שהצניחה המהירה באחוזי המילה נובעת מזמינות המידע על אודות היתרונות והחסרונות של המילה.

United States Neonatal Circumcision Rate by Region
מרבית האמריקאים הנוצרים נימולים ואחוז הנימולים שונה מהותית לפי האזור

בישראל מרבית הבנים נימולים סמוך ללידתם מטעמים דתיים וחברתיים ואין פרסום ישראלי רשמי על אודות אחוזי המילה בארץ. מאז 1990 עלו לישראל כחצי מיליון גברים, מחקר שערך מכון הגאוקרטוגרפיה ב-2008 מצא כי כ-32.9% מעולי ברית המועצות שהגיעו לישראל בתקופה זו אינם נימולים.[74] נכון למרשם האוכלוסין בסוף שנת 2014, כ-32% מהעולים לא היו יהודים.[75]

מדינות שבהן נימולים 25-75% מהגברים

מדינות שבהן אחוז הנימולים בינוני כוללות את אוסטרליה[76], אלבניה, ארצות הברית[77], בוסניה והרצגובינה, דרום אפריקה, הונג קונג, טנזניה, לבנון, לסוטו, מקדוניה, מלזיה, מוזמביק, נמיביה, ניו זילנד, סודאן, פיג'י, צ'אד, קנדה, קזחסטן, קלדוניה החדשה,

בארצות הברית ואוסטרליה, מילה לרוב מבוצעת מסיבות רפואיות או חברתיות. בארצות הברית, מאז שנת 1979 המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אוספים נתונים על אחוז הנימולים לפני שחרורם ממחלקת יולדות, נתוני מילה שאינם כוללים יהודים ואחרים שנימולים במילה מסורתית או רפואית בהמשך החיים. בין השנים 1979 ל-2010 שיעור המילה ירד ועלה חליפות, ועמד על 58.3% בסוף התקופה. שיעור המילה הגבוה ביותר, כ-70%, היה בארצות המערב התיכון והשיעור הנמוך ביותר, כ-40%, היה במערב ארצות הברית.[68] בתחילת התקופה מילה סמוך ללידה מומנה על ידי ביטוח הבריאות הציבורי (Medicaid) בכל ארצות הברית, אולם בין השנים 1982 ל-2011 שמונה עשרה מחמישים המדינות ביטלו את הכיסוי למילה, שינוי שהוביל לירידה בתפוצת המילה בתחומן.[78] השינוי במדיניות הושפע בין היתר מהשינויים בעמדת האקדמיה האמריקאית של רופאי ילדים (AAP) לאורך השנים (ראו לעיל).

למעלה מ-58% מזכרי אוסטרליה הנוצרים היו נימולים ב-2010[76]. ב-2010 פרסם קולג' הרופאים האוסטרלי RACP מסמך על אודות מילת גברים[79] ולפיו בעוד שבשנות החמישים הייתה המילה בשיאה באוסטרליה והגיעה לכדי 85% מאמרים שפורסמו בשנת 2001 ו-2008 מראים ששכיחות המילה באוסטרליה צנחה ל-10–20 אחוזים. בשתי המדינות חסרים נתונים עדכניים לגבי תפוצת ניתוח המילה.

מדינות שבהן נימולים פחות מ-25% מהגברים

ניתוח מילה אינו נפוץ במרבית מדינות אירופה וכן באמריקה הדרומית והמרכזית ובחלק ממדינות אסיה.

מדינות שבהן אחוזי המילה נמוכים כוללות את: אנדורה, אנגווילה, אורוגוואי, איי הבתולה של ארצות הברית, אנטיגואה וברבודה, ארגנטינה, ארמניה, ארובה (טריטוריה), אוסטריה, איסלנד, איי בהאמה, איי הבתולה הבריטיים, איי קיימן, אירלנד, איי פארו, איטליה, אקוודור, אל סלוודור, אסטוניה, איי פוקלנד, ברבדוס, בלארוס, בלגיה, בליז, ברמודה, בהוטן, בוליביה, בוטסואנה, הממלכה המאוחדת, ברזיל, בולגריה, גאורגיה, גרמניה, גיברלטר, גרינלנד, גרנדה, גואטמלה, ג'מייקה, ג'רזי, גרנזי, גיאנה, דנמרק, דומיניקה, דרום סודאן, הרפובליקה הדומיניקנית, הרפובליקה העממית של סין, האיטי, הודו, הונדורס, הולנד, הונגריה, ונצואלה, וייטנאם, זמביה, זימבבואה, טאיוואן, מזרח טימור, טרינידד וטובגו, קריית הוותיקן, יוון, יפן, כף ורדה, לאוס, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, לטביה, מיאנמר, מקאו, מלאווי, מלטה, מאוריציוס, מקסיקו, מיקרונזיה, מולדובה, מונקו, מונגוליה, מונטנגרו, מונטסראט, נפאל, נורווגיה, ניקרגואה, סרביה, סיישל, סינגפור, סלובקיה, סווזילנד, סלובניה, סורינאם, פפואה גינאה החדשה, פולין, פרו, פרגוואי, פורטוגל, פוארטו ריקו, צ'ילה, צ'כיה, צרפת, פינלנד, קמבודיה, קולומביה, קוסטה ריקה, קרואטיה, קובה, קוראסאו, קפריסין, קיריבטי, קוריאה הצפונית, רומניה, רוסיה, רואנדה, שווייץ, שוודיה ותאילנד.

התנגדות למילה

Activist protesting infant circumcision
כרזות המתנגדות למילה – מימין: "של מי הגוף, של מי הזכות? תנו לו להחליט". משמאל: "על הקידמה הרפואית לדעת – העורלה היא לא מום מולד"

המתנגדים למילה טוענים כי:[80]

  • המילה גורמת נזק בלתי הפיך לאיבר המין ולרמת תפקודו המיני. גם הנאת האישה מיחסי מין עם נימול נפגמת, ולפי המחקר שצוטט לעיל נשים שהתנסו במין עם נימולים ועם ערלים מעדיפות כמעט תמיד מין עם ערלים.
  • המילה גורמת כאבים עזים לתינוק ולטראומה. מחקר הראה שבמרבית חלקי המוח בהם דימות תהודה מגנטית מציג תגובה מוחית של מבוגרים לכאב, ניכרת תגובה דומה גם אצל תינוקות[81].
  • במקרים רבים הניתוח כרוך בסיבוכים, בפרט כשהמילה לא מבוצעת על ידי רופאים מוסמכים. הסיבוכים יכולים להיגרם מחיתוך לא נכון, זיהום או דימום.
  • היתרונות הרפואיים של המילה בארצות מפותחות בהם נשמרת היגיינה ברמה נאותה מזעריים, וביצועה לשם הגנה מסרטן הפין משול לכריתת השדיים בגלל סיכון כללי לחלות בסרטן השד.
  • המילה מפירה את זכות הילד לאוטונומיה על גופו.

בשנת 2010 פרסם ארגון הרופאים של הולנד נייר עמדה, לפיו עמדת הארגון וגופים הקשורים אליו, היא שמילת קטינים שלא נועדה לפתרון בעיה רפואית נוגדת את זכותם לאוטונומיה ולשלמות, ובנוסף המילה עלולה לגרום סיבוכים, אך איסור חוקי עליה עלול להוביל לביצועה באופן מחתרתי[82]. בדצמבר 2016 עדכן ארגון הרופאים של דנמרק נייר עמדה מעודכן ולפיו יש להימנע ממילה שלא לצורך רפואי עד הגיע הנער לגיל 18 שבו יוכל לעבור את הניתוח בהסכמה[83]. נשיאת הארגון הצהירה שהארגון בחר שלא לנקוט עמדה בעניין איסור המילה על פי חוק, מחשש שאישור כזה יוביל לביצוע מילות לא חוקיות[84].

באוקטובר 2013 הצהירה האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, כי היא מודאגת במיוחד מ"הפרות מסוימות של שלמותם הפיזית של ילדים", שהתומכים בהם מציגים אותן כמועילות לילדים חרף "עדויות ברורות להפך מכך" ומנתה ביניהם "מילת זכרים צעירים מסיבות דתיות". המועצה קראה למדינות החברות "להגדיר בבירור את התנאים הרפואיים, הסניטריים והאחרים אותם יש לוודא עבור מנהגים הרווחים בקהילות דתיות מסוימות, כגון מילתם הבלתי מוצדקת מבחינה רפואית של זכרים צעירים"[85]. במכתב לנשיא מדינת ישראל, מזכ"ל המועצה הדגיש "שהמועצה הפרלמנטרית של אירופה היא גוף מייעץ אשר אינו מייצג את עמדתה הכללית של מועצת אירופה כולה."[86] בספטמבר 2015 קיבלה האספה החלטה מתוקנת, שאינה מגדירה את המילה כהפרה של שלמות הילד או כבלתי מוצדקת מבחינה רפואית[87].

בישראל פועלת בתחום עמותת "בן שלם"[88]. בן שלם חברה ב-"קואליציה הבינלאומית למען שלמות איברי המין" (International Coalition for Genital Integrity) והיא אחד מששת הארגונים המייסדים שלה. בנוסף על עמותה זו קיימים מספר אתרים ישראליים המתנגדים למילה[89].

המעמד החוקי של המילה

המילה נאסרה בגזירות אנטיוכוס (167 לפנה"ס), ובגזירות אדריאנוס (איסור סירוס וברית מילה אחרי 117 לספירה). עם עלותו לשלטון של אנטונינוס פיוס, קיסר רומא משנת 138 לספירה, הותר ליהודים למול את בניהם, אך האיסור נותר בתוקפו ביחס לשאר האוכלוסייה, ובכך מנע אפשרות של גיור גברים.

ביוני 2012 פסק בית המשפט המחוזי בקלן, גרמניה שמילה לא רפואית לילדים היא "התערבות חמורה ובלתי הפיכה בשלמות הגוף האנושי". פסק הדין ניתן בעקבות הבהלת ילד בן 4 לבית חולים עקב דימום, יומיים לאחר שנימול בידי רופא מוסלמי. בעקבות פסק הדין נחקק חוק המאפשר את המילה[90].

נכון להיום, לא קיים במדינות העולם איסור חוקי על מילת זכרים. אולם במדינות רבות בעולם וגם בישראל פועלים ארגונים שמטרתם להוציא מילה של קטינים אל מחוץ לחוק. בדנמרק התקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי בנושא[91] ובאיסלנד הוגשה הצעת חוק בעניינו[92]. בישראל הוגשו הצעות חוק להגבלת המילה לרופאים ולמוהלים שהוסמכו על ידי הוועדה לפיקוח על המוהלים.[93][94]

בישראל הנושא הגיע לדיון משפטי בסכסוך משמורת שנכרך בתביעת גירושין, שבו האב דרש למול את הבן המשותף שאך נולד, בעוד האם, בעלת המשמורת, התנגדה. הסכסוך החל בבית הדין הרבני האזורי שפסק שהשארת הילד ערל תפגע בו בעתיד, ושהאם דורשת זאת כמנוף לדרישתה שבעלה יחזור לשלום בית. האם ערערה לבית הדין הרבני הגדול, אך ערעורה נדחה ובית הדין אף פסק קנס על כל יום נוסף שהאם תעכב את המילה[95]. האם עתרה לבג"ץ, שפסק ברוב דעות שהחלטות בתי הדין הרבניים בטלות, מאחר שהם אינם מוסמכים לדון במילת הילד, שכן היא אינה כרוכה בתביעת הגירושין, ולפיכך הנושא בסמכות בית משפט לענייני משפחה בלבד[96].

מילת נשים

אמנם המונח מילה קשור בהגדרתו לאיבר המין הזכרי, ניתוח כריתה או חיתוך באיבר המין הנשי מהווה כעין מקבילה נשית שלו ולכן נקרא בעברית מילת נשים.

ישנן מספר גרסאות למילת נשים: הבסיסית ביותר והנפוצה ביותר במזרח התיכון היא הסרת חלק מעורלת הדגדגן. גרסאות אחרות כוללות הסרה מלאה של הדגדגן, או הסרה של הדגדגן והשפתיים הפנימיות. הגרסה הרדיקלית והנדירה ביותר של מילה הכוללת גם הסרה של חלקים מהשפתיים החיצוניות או תפירה של פתח הנרתיק. רוב מילות הנשים מתבצעות בילדות בגילאים 4–8. מילת הנשים נפוצה בעיקר במזרח התיכון, בקרן אפריקה, במערב אפריקה, במחוזות מסוימים באינדונזיה ובקהילות מהגרים ממדינות אלו[97]. מעריכים כי במצרים, סומליה, סודאן, אוגדן ומאלי נימולות מעל 95% מהנשים[98]. באתיופיה אסר הרודן מנגיסטו היילה מריאם על מילת נשים וחייב מילת גברים (גם בקרב ערלים מבוגרים). ההערכה של ארגון אמנסטי היא שמספר הנשים הנימולות בעולם הוא מעל 130 מיליון. מדי יום נימולות ברחבי העולם כ-8,000 נשים[99].

רוב מילות הנשים מבוצעות מסיבות חברתיות של שמרנות מינית או בשל נוהג תרבותי[100]. באירופה ובאמריקה מילת נשים נתפסת כהתעללות בחסרי ישע וכהטלת מום, ולפיכך היא אינה חוקית. ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם פועלים לצמצום התופעה בארצות אפריקה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Male circumcision – global trends and determinants of prevalence, safety and acceptability" by World Health Organization, UNAIDS, UNICEF, UNFPA ,ANRS and World Bank
  2. ^ כתבי הירודוטוס, ספר II, סעיף 104 (תרגום אלכסנדר שור). דבריו צוטטו גם בספרו של יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק כ"ב. בן מתתיהו הסיק שבהתייחסותו של הרודוטוס ל"סורים אשר בארץ פלשתים" הוא התכוון ליהודים.
  3. ^ ריבוי מספר המילות אצל הנוצרים, הארץ, 25 ביוני 1924
  4. ^ The Ritual of Circumcision, www.noharmm.org
  5. ^ Kellogg, John Harvey, 1852-1943., Plain facts for old and young : embracing the natural history and hygiene of organic life, Charlottesville, Va.: University of Virginia Library, 1995
  6. ^ Gollaher, David (Sep–Nov 1994). "From ritual to science: the medical transformation of circumcision in America". Journal of Social History 28 (1): 5–36. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2011.
  7. ^ "האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו במים" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד א')
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק א', הלכה ו'
  9. ^ Customary in some Coptic and other churches:
    • "The Coptic Christians in Egypt and the Ethiopian Orthodox Christians —two of the oldest surviving forms of Christianity— retain many of the features of early Christianity, including male circumcision. Circumcision is not prescribed in other forms of Christianity.…Some Christian churches in South Africa oppose the practice, viewing it as a pagan ritual, while others, including the Nomiya church in Kenya, require circumcision for membership and participants in focus group discussions in Zambia and Malawi mentioned similar beliefs that Christians should practice circumcision since Jesus was circumcised and the Bible teaches the practice." Male Circumcision: context, criteria and culture (Part 1), Joint United Nations Programme on HIV/AIDS, February 26, 2007.
    • "The decision that Christians need not practice circumcision is recorded in Acts 15; there was never, however, a prohibition of circumcision, and it is practiced by Coptic Christians." "circumcision", The Columbia Encyclopedia, Sixth Edition, 2001-05.
  10. ^ "Questions and answers: NIAID-sponsored adult male circumcision trials in Kenya and Uganda". National Institute of Allergy and Infectious Diseases. דצמבר 2006.
  11. ^ الختان والجدل الديني
  12. ^ The United Kingdom
  13. ^ News releases 2007‏ WHO and UNAIDS announce recommendations from expert consultation on male circumcision for HIV prevention, באתר ארגון הבריאות העולמי, 28 במרץ 2007
  14. ^ שמעון גליקהאמת על ברית המילה, באתר הארץ, 15 בינואר 2013
    Recommendations for Providers Counseling Male Patients and Parents Regarding Male Circumcision and the Prevention of HIV Infection, STIs, and other Health Outcomes – הקובץ המקורי
    CDC releases new draft guidelines supporting male circumcisio - כתבה בגרדיאן
    איתי גל, הנחיות חדשות בארה"ב ממליצות – בצעו ברית מילה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2014
  15. ^ The Highly Protective Effect of Newborn Circumcision Against Invasive Penile Cancer,Wiswell Thomas E., PEDIATRICS 105:1244-1245, March 3, 2000
  16. ^ לדברי האורוגניקולוגית Jill Rabin שצוטטה ביאהו! בריאות.
  17. ^ Ida Sneppen, Jørgen Thorup, Foreskin Morbidity in Uncircumcised Males, Pediatrics 137, May 2016 doi: 10.1542/peds.2015-4340
  18. ^ Victoria Tutag Lehr et al. "Neonatal Facial Coding System Scores and Spectral Characteristics of Infant Crying During Newborn Circumcision". Clin J Pain 23: 417–424.
  19. ^ Anna Taddio & Joel Katz (2005). "The Effects of Early Pain Experience in Neonates on Pain Responses in Infancy and Childhood". Pediatr Drugs 7 (4): 245–257.
  20. ^ שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן כ"ד, שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן כ"ט
  21. ^ הרדמה במילה, היבטים רפואיים והלכתיים / אברהם שטינברג, www.daat.ac.il
  22. ^ A. Taddio, J. Katz, A. L. Ilersich, G. Koren, Effect of neonatal circumcision on pain response during subsequent routine vaccination, Lancet (London, England) 349, 1997-03-01, עמ' 599–603 doi: 10.1016/S0140-6736(96)10316-0
  23. ^ דן אבן, "אל תחתכו בלי מוהל", באתר nrg‏, 5 ביולי 2005
  24. ^ 24.0 24.1 AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS: Circumcision Policy Statement
  25. ^ נייר העמדה משנת 1999 הוצג כמקור לעמדת האקדמיה בנייר עמדה משנת 2016 שעסק בשיכוך כאבים אצל תינוקות באופן כללי:
    Prevention and Management of Procedural Pain in the Neonate: An Update, http://pediatrics.aappublications.org (באנגלית)
  26. ^ Prevention and Management of Procedural Pain in the Neonate: An Update, http://pediatrics.aappublications.org (באנגלית)
  27. ^ Circumcision, www.cedars-sinai.edu (באנגלית)
  28. ^ "תשובות לשאלות שכיחות בנושא ברית המילה (FAQ)". פרופ' שאול דולברג, רופא מוהל (בעברית). בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2018.
  29. ^ במקרה המפורסם של דייוויד ריימר תינוק בן שמונה חודשים נימול עקב פימוזיס. הרופא השתמש בצריבה חשמלית בניתוח ותקלה במכשיר שרפה לחלוטין את הפין.
  30. ^ יהודה ברוך, ראש מנהל הרפואה, בריתות מילה למבוגרים, מינהל הרפואה, משרד הבריאות, ‏2003
  31. ^ מחקר שנערך בשנת 1988 בארצות הברית מצא מתאם גבוה בין החלטתן של אמהות האם למול בן שנולד להן לאחרונה ובין העדפתן לגבי היותו של בן זוגן ליחסי מין מהול או ערל. מבין הנשים שהעדיפו יחסי מין עם מהול, 92% כתבו בין הסיבות לכך שאיבר מינו "נשאר נקי יותר" ו-55% כתבו שהוא "מריח נעים יותר". ההעדפה המובהקת ביותר לפין מהול הייתה לעניין מין אורלי. החוקרים קישרו בין העדפות אלו ובין הצטברות סמגמה על גבי הפין הערל.
  32. ^ Statements 2006,‏ Statement on Kenyan and Ugandan trial findings regarding male circumcision and HIV, באתר ארגון הבריאות העולמי
  33. ^ Review shows male circumcision protects female partners from HIV and other STDs
  34. ^ ד"ר איתי גל, ברית מילה מגינה גם על נשים מפני איידס, באתר ynet, 12 בפברואר 2006
  35. ^ Auvert, Bertran; Sobngwi-Tambekou, Joelle; Cutler, Ewalde; Nieuwoudt, Marthi; Lissouba, Pascale; Puren, Adrian; Taljaard, Dirk (1 בינואר 2009). "Effect of Male Circumcision on the Prevalence of High-Risk Human Papillomavirus in Young Men: Results of a Randomized Controlled Trial Conducted in Orange Farm, South Africa". Journal of Infectious Diseases (Oxford University Press (OUP)) 199 (1): 14–19. ISSN 0022-1899. doi:10.1086/595566.
  36. ^ Wawer, Maria J; Tobian, Aaron AR; Kigozi, Godfrey; Kong, Xiangrong; Gravitt, Patti E; Serwadda, David; Nalugoda, Fred; Makumbi, Frederick; Ssempiija, Victor; Sewankambo, Nelson; Watya, Stephen; Eaton, Kevin P; Oliver, Amy E.; Chen, Michael Z; Reynolds, Steven J; Quinn, Thomas C; Gray, Ronald H (2011). "Effect of circumcision of HIV-negative men on transmission of human papillomavirus to HIV-negative women: a randomised trial in Rakai, Uganda". The Lancet (Elsevier BV) 377 (9761): 209–218. ISSN 0140-6736. doi:10.1016/s0140-6736(10)61967-8.
  37. ^ Castellsagué, X., Bosch, F.X., Muñoz, N., Meijer, C.J.L.M., Shah, K.V., de Sanjosé, S., Eluf-Neto, J., Ngelangel, C.A., Chichareon, S., Smith, J.S., Herrero, R., Moreno, V., Franceschi, S. (אפריל 2002). "Male Circumcision, Penile Human Papillomavirus Infection, and Cervical Cancer in Female Partners". NEJM. 346(15): 1105–1112. PMID 11948269.
  38. ^ [1]
  39. ^ Morris, B., Wodak, A., Mindel, A., Schrieber, L., Duggan, K., Dilley, A., Willcourt, R., Lowy, M., Cooper, D., Lumbers, E., Russell, C. and Leeder, S. (2012) [2] Open Journal of Preventive Medicine, 2, 79-92. doi: 10.4236/ojpm.2012.21012.
  40. ^ D. A. Christakis, E. Harvey, D. M. Zerr, C. Feudtner, A trade-off analysis of routine newborn circumcision, Pediatrics 105, January 2000, עמ' 246–249
  41. ^ Cathcart P, Nuttall M, van der Meulen J, Emberton M, Kenny SE (יולי 2006). "Trends in paediatric circumcision and its complications in England between 1997 and 2003". Br J Surg 93 (7): 885–90. PMID 16673355. doi:10.1002/bjs.5369.
  42. ^ Risks From Circumcision During the First Month of Life Compared With Those for Uncircumcised Boys
  43. ^ http://www.goldjournal.net/article/S0090-4295(17)30304-7/fulltext
  44. ^ מכתב ממשרד הבריאות אל מנהלי בתי החולים הכלליים: דווח על מתן טיפול בעקבות סיבוך לאחר ברית מילה
  45. ^ "43 תינוקות בשנה מגיעים לבתי חולים בעקבות סיבוכים בברית מילה", כתבה באתר תאגיד השידור הישראלי
  46. ^ מערכת דוקטורס אונלי, "יו"ר הוועדה לפיקוח על מוהלים ברבנות: "יש יותר תלונות על מוהלים-רופאים"", פורסם באתר doctorsonly בשני ליולי 2018
  47. ^ 47.0 47.1 "Complications of circumcision in Israel: a one year multicenter survey.",Ben Chaim J, Livne PM, Binyamini J, Hardak B, Ben-Meir D, Mor Y, Isr Med Assoc J. 2005 Jun;7(6):368-70.
  48. ^ Liora Harel, Rachel Straussbergr, Shlomo Jackson, Jacob Amir, Influence of circumcision technique on frequency of urinary tract infections in neonates, The Pediatric Infectious Disease Journal 21, September 2002, עמ' 879–880
  49. ^ Prais, D; Shoov-Furman, R; Amir, J (1 במרץ 2009). "Is ritual circumcision a risk factor for neonatal urinary tract infections?". Archives of Disease in Childhood (BMJ) 94 (3): 191–194. ISSN 0003-9888. doi:10.1136/adc.2008.144063.
  50. ^ "Risk of ritual circumcision is unproven", Michael A Weingarten, Archives of Disease in Childhood, December 08, 2008
  51. ^ מחקר נוסף על תינוקות שעברו ברית מילה מסורתית, הראה שכיחות גבוהה יחסית של דלקות בדרכי השתן בתשעת הימים שלאחר הברית, והסיק שמדובר בסיכון של ברית המילה:Ori Toker, Shepard Schwartz, Gershon Segal, Nadia Godovitch, A costly covenant: ritual circumcision and urinary tract infection, The Israel Medical Association journal: IMAJ 12, May 2010, עמ' 262–265
  52. ^ Shimrit Tzvi-Behr, Yechiel Schlesinger, Maskit Bar-Meir Md, Orli Megged, Neonatal Genital HSV-1 After Jewish Circumcision, Clinical Pediatrics 55, November 2016, עמ' 1245–1247 doi: 10.1177/0009922815610658
  53. ^ Benjamin Gesundheit, Galia Grisaru-Soen, David Greenberg, Osnat Levtzion-Korach, Neonatal genital herpes simplex virus type 1 infection after Jewish ritual circumcision: modern medicine and religious tradition, Pediatrics 114, August 2004, עמ' e259–263
  54. ^ Brian F. Leas, Craig A. Umscheid, Neonatal Herpes Simplex Virus Type 1 Infection and Jewish Ritual Circumcision With Oral Suction: A Systematic Review, Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society 4, June 2015, עמ' 126–131 doi: 10.1093/jpids/piu075
  55. ^ פרוטוקול למניעת זיהום הרפס בילוד, מחלקת הבריאות של מדינת ניו יורק
  56. ^ אושר בניו-יורק: הורים יחתמו לפני "מציצה בפה", באתר ynet, 14 בספטמבר 2012
  57. ^ Sody A. Naimer, Roni Peleg, Yevgeni Meidvidovski, Alex Zvulunov, Office management of penile skin bridges with electrocautery., The Journal of the American Board of Family Practice 15, 2002-11-01, עמ' 485–488
  58. ^ David Ben-Meir, Pinhas M.Livne, Elad Feigin et al., Meatotomy Using Local Anesthesia and Sedation or General Anesthesia With or Without Penile Block in Children: A Prospective Randomized Study, The Journal of Urology 185, 2011-02-01, עמ' 654–657 doi: 10.1016/j.juro.2010.09.119
  59. ^ Aaron J. Krill, Lane S. Palmer, Jeffrey S. Palmer, Complications of Circumcision, The Scientific World Journal 11, 2011-12-26, עמ' 2458–2468 doi: 10.1100/2011/373829
  60. ^ Kwaku Addai Arhin Appiah, Christian Kofi Gyasi-Sarpong, Roland Azorliade, Ken Aboah, Circumcision-related tragedies seen in children at the Komfo Anokye Teaching Hospital, Kumasi, Ghana, BMC urology 16, 2016-11-08, עמ' 65 doi: 10.1186/s12894-016-0183-1
  61. ^ Sebastian O. Ekenze, Uchechukwu O. Ezomike, Complications of neonatal circumcision requiring surgical intervention in a developing country, Journal of Tropical Pediatrics 59, August 2013, עמ' 292–297 doi: 10.1093/tropej/fmt020
  62. ^ 62.0 62.1 American Academy of Pediatrics task force on circumcission, "Circumcision Policy Statement", "Pediatrics", September 2012, VOLUME 130 / ISSUE 3
  63. ^ Brian J. Morris, John N. Krieger, Does male circumcision affect sexual function, sensitivity, or satisfaction?--a systematic review, The Journal of Sexual Medicine 10, November 2013, עמ' 2644–2657 doi: 10.1111/jsm.12293
  64. ^ Laumann, E.O., Masi C.M. and Zuckerman, E.W., "Circumcision in the United States: Prevalence, Prophylactic Effects, and Sexual Practice", JAMA 1997; 277(13): 1052-1057‏ (באתר circs.org)
  65. ^ O’Hara, K. and O’Hara, J., "The Effect of Male Circumcision on the Sexual Enjoyment of the Female Partner", BJU 83 (1999): suppl. 1: 79–84‏ (תוצאות המחקר מובאות ב"Male Circumcision Affects Female Sexual Enjoyment", באתר Circumcision Resource Center)
  66. ^ Masters WH, Johnson VE. Human Sexual Response. Boston, MA: Little, Brown and Company; 1966:189-191
  67. ^ The Royal College of Physicians, CIRCUMCISION OF INFANT MALES, ‏2010
  68. ^ 68.0 68.1 Products - Health E Stats - Trends in Circumcision Among Male Newborns Born in U.S. Hospitals: 1979–2010, www.cdc.gov (באנגלית)
  69. ^ American Urological Association - Circumcision, www.auanet.org (באנגלית)
  70. ^ Canadian Paediatric Society, Newborn male circumcision | Canadian Paediatric Society, www.cps.ca (באנגלית)
  71. ^ Brian J Morris, Richard G Wamai, Esther B Henebeng, Aaron AR Tobian, Estimation of country-specific and global prevalence of male circumcision, Population Health Metrics 14, 2016-03-01 doi: 10.1186/s12963-016-0073-5
  72. ^ M.g. Pang, D.s. Kim, Extraordinarily high rates of male circumcision in South Korea: history and underlying causes, BJU International 89, 2002-01-01, עמ' 48–54 doi: 10.1046/j.1464-410x.2002.02545.x
  73. ^ DaiSik Kim, Sung-Ae Koo, Myung-Geol Pang, Decline in male circumcision in South Korea, BMC Public Health 12 doi: 10.1186/1471-2458-12-1067
  74. ^ גל, ד"ר איתי (10 ביוני 2008). "מחקר בדק: מה אחוז הנימולים ממדינות חבר העמים?". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2018.
  75. ^ "עולי ברית המועצות (לשעבר) לרגל 25 שנה לגל העלייה", דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמוד 2
  76. ^ 76.0 76.1 Ferris JA1, Richters J, Pitts MK, Shelley JM, Simpson JM, Ryall R, Smith AM. (2010). "Circumcision in Australia: further evidence on its effects on sexual health and wellbeing". Aust N Z J Public Health 34 (2): 160–164. PMID 23331360. doi:10.1111/j.1753-6405.2010.00501.x.
  77. ^ "CDC: Why Are U.S. Circumcision Rates Declining?", מאת Meredith Melnick, התפרסם ב-2 בספטמבר 2011 בעיתון Time.
  78. ^ Warner, Lee et al. “Impact of Health Insurance Type on Trends in Newborn Circumcision, United States, 2000 to 2010.” American Journal of Public Health105.9 (2015): 1943–1949. PMC. Web. 21 Mar. 2018.
  79. ^ The Royal College of Physicians, CIRCUMCISION OF INFANT MALES, ‏2010
  80. ^ קורבן הברית, מאמר של הפילוסוף חנוך בן-ימי, פורסם במקור בעיתון הארץ ב-18 ביוני 1999
  81. ^ Sezgi Goksan, Caroline Hartley, Faith Emery, Naomi Cockrill, fMRI reveals neural activity overlap between adult and infant pain, eLife 4, 2015-04-21 doi: 10.7554/eLife.06356
  82. ^ [https://www.knmg.nl/advies-richtlijnen/dossiers/jongensbesnijdenis.htm הודעת ההסתדרות הרפואית ההולנדית
  83. ^ Morten Frisch, Denmark Doctors Declare Circumcision Of Healthy Boys 'Ethically Unacceptable', Huffington Post, ‏2017-01-12 (באנגלית)
  84. ^ McCann, Erin (8 בדצמבר 2016). "Danish Doctors’ Group Wants to End Circumcision for Boys". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2018.
  85. ^ נוסח ההצהרה המלא
  86. ^ ישי קרוב, מזכ"ל מועצת אירופה: לא תיאסר ברית מילה, באתר ערוץ 7
  87. ^ קובי נחשוני, מועצת אירופה חזרה בה: המילה לגיטימית, באתר ynet, 02 באוקטובר 2015
    נוסח ההצהרה המלא
  88. ^ דף הבית של עמותת בן שלם
  89. ^ רשימת קישורים חיצוניים באתר גונן, המתנגד למילה, הכוללת קישורים לאתרים נוספים ולמאמרים רבים.
  90. ^ טל שלו‏, קץ לאי הוודאות: גרמניה עיגנה בחוק את ברית המילה, באתר וואלה! NEWS
  91. ^ דנמרק: דיון בפרלמנט הדני בנוגע לאיסור ברית מילה, באתר "כל הזמן", 3 בנובמבר 2014
  92. ^ קובי נחשוני, איסלנד בדרך לאסור על ברית מילה: "תקדים מסוכן מאוד", באתר ynet, 1 בפברואר 2018
  93. ^ צבי שיימן, ‏הסיכון אצל מוהלים-רופאים גבוה פי 4 מאשר מוהלים, באתר "סרוגים", 01.07.18 י"ח בתמוז תשע"ח
  94. ^ "הצעת חוק: לא נותנים למוהל לחתוך בלי ביטוח". mako. 23 בינואר 2018. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2018.
  95. ^ האם שמסרבת למול את בנה: "כופים על בני הליך כירורגי", אביאל מגנזי, ynet
  96. ^ "פסק דין בבג"ץ 8533-13 בעניין סמכותו של בית הדין הרבני להכריע במחלוקת בין הורית בנושא עריכת ברית מילה", ניתן ביום 29/06/2014, באתר psakdin
  97. ^ In-Depth: Razor's Edge – The Controversy of Female Genital Mutilation
  98. ^ הערכת שכיחות מילת הנשים באפריקה
  99. ^ גיל ירון, בזכות גרמני נחוש: אנשי דת מוסלמים נגד מילת נשים, באתר ynet, 24 בנובמבר 2006
  100. ^ Carol R Horowitz, J Carey Jackson, Female “Circumcision”, Journal of General Internal Medicine 12, August 1997, עמ' 491–499 doi: 10.1046/j.1525-1497.1997.00088.x
ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם. המצווה היא גם חלק מהותי בתהליך הגיור של זכר, לרבות עבד כנעני. לפי המקרא מקורה בציווי של אלוהים לאברהם. אדם שלא נימול נקרא במקרא ערל ודינו של יהודי שלא נימול במזיד הוא כרת.

נהוג לערוך את הברית בטקס חגיגי, כשהמילה מבוצעת על ידי מוהל.

ברית שלום (טקס)

ברית שלום, הידועה גם כ"ברית בלי מילה", "ברית חיים", "ברית תיקון", "ברית בן" ו"ברית חלופית", היא טקס מתן שם לתינוקות יהודים (ממין זכר) שאינו כולל מילה. מטרתו להחליף את ברית המילה המסורתית. המונח אינו משמש לתינוקות בנות מאחר שגם הטקסים המסורתיים בהם ניתנים שמותיהן (כגון "זבד הבת") אינם כוללים מילת נשים.

אף שברית שלום מוכרת ביהדות ההומניסטית והרפורמית, היא עשויה להיכלל גם בזרמי היהדות הלא-אורתודוקסים האחרים[דרוש מקור] והיא זוכה לחשיפה בזכות עיסוק תקשורתי במילה. ברית השלום מבוצעת על ידי רב או אדם נטול הכשרה דתית, לפי בחירת ההורים. המשפחה יכולה ליצור את הטקס בעצמה וליצוק אליו סמלים וסממנים קיימים. כיום מציעים טקסי ברית שלום למעלה מחמישים רבנים בארצות הברית, חמישה בקנדה, ואחרים באירופה וברחבי העולם. חלק מהתנועות למען זכויות האדם, כגון "מעבר לברית" (Beyond the Bris) ו"יהודים נגד מילה" (Jews Against Circumcision) תומכות בברית שלום כתחליף לברית מילה.

סוגיית ברית המילה והזהות היהודית שנויה במחלוקת בין העולם היהודי המסורתי לעולם היהודי הרפורמי. על פי ההלכה אין צורך לאדם הנולד לאם יהודיה להיות נימול כדי להיות יהודי, אולם הימנעות מכוונת מקיום המצווה היא מחדל שעונשו של האחראי לה הוא כרת. בנוסף, יהודים רבים רואים בהחלטה להימנע ממצוות המילה סימן להחלטה מודעת להתנתק מהעם. מאידך, בחוגי היהדות הלא אורתודוקסית רבים רואים בפעולת המילה מעשה שאינו נצרך ומקבלים את הנמנעים ממילה כיהודים וכחברים שווים בקהילה.

גשר עור

גשר עור בפין (באנגלית: Skin bridge) הוא מצב רפואי שבו חל חיבור של עור בין גוף הפין לעטרה. הגורם העיקרי לגשרי עור הוא הידבקויות עור הפין שהן אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר של ניתוח מילה. בעוד שמרבית הידבקויות עור הפין חולפות עם הזמן או לחלופין באמצעות טיפול שאינו כירורגי, גשרי עור מחייבים טיפול בהליך כירורגי קצר שאינו מצריך אשפוז.

התנגדות למילה

התנגדות למילה היא התנגדות לביצוע ניתוח מילה שגרתי בקטינים, כפי שנהוג למשל בישראל, שבה רובם הגדול של הזכרים נימולים לצורך קיום מצוות ברית מילה או בשל נורמה חברתית. התנגדות לביצוע שגרתי של מילה בקטינים קיימת בעיקר במדינות המערב. המתנגדים מנמקים את עמדתם בטיעונים מוסריים ורפואיים.

ח'יתאן

המילה, הסרת העורלה, בערבית חִ'תאן (ختان), היא מצווה לכל גבר מוסלמי לפני הגיעו לגיל 13. המושג "חִ'תאן" משמש גם לתיאור ניתוח לכריתת דגדגן או חלקי פות אחרים לנשים (מילת נשים).

המילה הייתה נפוצה בשבטי ערב עוד בתקופה הטרום-אסלאמית, כבר אז שימשה המילה טקס פולחני וכנורמה לאומית (בני חצי האי ערב נקראו "אומת אל-ח'יתאן" امـّة الختان - אומת הנימולים). במאות שלאחר מות הנביא מוחמד קיבלה המילה את משמעותה הדתית בשריעה המוסלמית. למרות שאין בקוראן אזכור מפורש למילה, המנהג מיוחס לפסוק "זכור את ניסיונות אללה את אברהם במצוות אשר מולאו" (סורת העורב, פסוק 124), מפסוק זה נגזרת בחדית' המילה על כל הגברים. ייחוסה של המילה לאברהם מחוזקת בקביעת החדית' שמאז ימיו לא הקיף ערל את הכעבה.

בראשית האסלאם המילה הייתה טקס שנוהל במסגרת מצומצמת, לעיתים בהשתתפות זמרים שתפקידם לחזק את רוחו של הילד הנימול ולהקל על כאבו. בתקופת הממלכות האסלאמיות הפכה החגיגה המשפחתית לטקס מפואר עתיר מוזמנים.

המילה נהוגה כמעט בקרב כל המוסלמים, ורובם רואים בה מצווה דתית. מקובל שטעמה הוא שמירה על ההיגיינה, אותה מחייב האסלאם לצורך היטהרות לתפילה. חשיבות המילה למתאסלם נובעת מכך שלפני המילה תפילתו אינה מתקבלת, הוא אינו יכול לעלות לחאג', אינו יכול להעיד במשפט ואינו רשאי לשחוט בהמה למאכל.

האסלאם אינו קובע גיל למילה, אלא מחייב לערוך את המילה לפני שהילד הגיע לבגרות. המילה מבוצעת בגילאים שונים בתרבויות שונות - לרוב המילה מבוצעת בין היום השביעי ליום הארבעים ללידה, אבל בחברות מסוימות, בעיקר בצפון-מערב אפריקה (מגרב), המילה מבוצעת בילדים עד שנתם השביעית. על פי מסורות קדומות יש לערוך את המילה בגיל שבו עבר ישמעאל את המילה בידי אברהם - בגיל שלוש עשרה.

בקהילות מסוימות נהוג לערוך את המילה לכל הבנים במשפחה ביום אחד, ולערוך סעודה גדולה אחריה. כיום, הורים מוסלמים נוטים לערוך את המילה כשהילד עוד תינוק בשל היתרונות שבעריכת מילה בגיל צעיר.

יום מודעות לאוטונומיה על אברי המין

יום המודעות העולמי לאוטונומיה על אברי המין (באנגלית: World Wide Day of Genital Autonomy) הוא יום בו נערכים כנסים, קמפיינים ציבוריים ופעילויות הסברה במדיה וברשת האינטרנט בנושא שמירת שלמותם של איברי המין והתנגדות למנהג המילה לפעוטות בנים ובנות. היום מצוין מאז 2013, ב-7 במאי, במדינות רבות, ביניהן גרמניה, ישראל, ארצות הברית, צרפת, פינלנד, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, בריטניה, שווייץ, וקניה, בכנסים, הקרנות סרטים, הפגנות מחאה, מסיבות עיתונאים או במודעות תמיכה של אתרי אינטרנט המתנגדים למילה, וזוכה להתייחסות בעיתונות הגרמנית. תאריך זה נבחר כי ב-7 במאי 2012, בית המשפט המחוזי של קלן (גרמניה) פסק שמילה מהווה "התערבות חמורה ובלתי הפיכה בשלמות הגוף האנושי".

ברחבי העולם, במדינות רבות נהוגה מילת תינוקות זכרים. כמו כן ישנן מדינות בעיקר ממדינות ערב ומדינות ברחבי אפריקה בהן קיימת תופעה של מילת נשים. מטרת היוזמים לעורר מודעות ציבורית לבעיות וסיכונים שיש לטענתם בברית המילה: מסיכון הפעוט שלא לצורך רפואי, גרימת כאב עז ויצירת חוויה טראומטית ועד פגיעה בתפקוד המיני בבגרות, ופגיעה בבריאות הגוף ובנוסף, לקדם עצמאות ובחירה בכל הנוגע להגדרה המינית העצמית שלהם.

במקביל ליום המודעות העולמי לאוטונומיה על אברי המין מתקיים בישראל "יום המודעות לברית המילה", אשר צוין לראשונה על ידי עמותת בן שלם (לשעבר העמותה נגד חיתוך באיברי מין של תינוקות).

מילה

האם התכוונתם ל...

מילת נשים

מילת נשים היא מנהג שבמהלכו מבוצע חיתוך או כריתה של חלק מאיבר המין הנשי מסיבות חברתיות ותרבותיות, ונפוץ במדינות אפריקאיות ומוסלמיות.[1] ישנם ארבעה סוגי מילת נשים בדרגות שונות של חומרה. הצורה הקלה ביותר כוללת חיתוך בעורלת הדגדגן, כפי שנהוג במלזיה, אך צורות אחרות כוללות הסרה חלקית או מלאה של כל עורלת הדגדגן, השפתיים החיצוניות, השפתיים הפנימיות ואף כריתת הדגדגן. במקרים הקיצוניים ביותר של הניתוח ישנה סגירה חלקית של הפות באמצעות תפרים. בתלות בניתוח הספציפי, עלולה מילת נשים למנוע מנשים את היכולת ליהנות ממין או אוננות ולהגיע לאורגזמה, או גורעת מיכולת זו. במדינות מסוימות באפריקה מבוצעת מילת נשים מטעמים תרבותיים אסתטיים והיגייניים.

ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, וכן ארגוני נשים במדינות האמורות לעיל וברחבי העולם, משקיעים מאמצים רבים לעקור את המנהג מהשורש, אך הוא עדיין נפוץ. במדינות רבות מילת נשים אסורה על-פי חוק. האיסור המוחלט שהוטל על מילת נשים במצרים ובאריתראה בשנת 2007 נחשב להישג גדול של הנאבקים במנהג, שכן במדינות אלה רוב הנשים נימולות.

מילת הנשים נפוצה בעיקר בעשרים ושמונה מדינות אפריקניות, בפרט באזורים המוסלמיים בצפון-מזרח אפריקה, בקרן אפריקה, ובמערב אפריקה. מילת נשים נהוגה גם בקרב הבדואים והכורדים במזרח התיכון, למעט בישראל. ברוב המקרים מבוצעת המילה בילדות צעירות, בגילאי 3 - 13. בארצות מוסלמיות בשאר חלקי המזרח התיכון ובמרכז אסיה מנהג זה כמעט שאינו קיים. ההיסטוריון היווני מהמאה החמישית לפנה"ס הרודוטוס כתב, כי מילת נשים הייתה נהוגה בימיו בקרב המצרים, הפניקים, החתים[דרושה הבהרה] והכושים, אך לא ידע לומר מה מקור המנהג.

מילת נשים באריתריאה

אריתריאה היא מדינה בצפון-מזרח אפריקה, בה מושרש תרבותית מנהג מילת הנשים עתיק היומין. מילת נשים מוגדרת כתהליך הכולל כריתה חלקית או מלאה של חלקו החיצוני של איבר המין הנשי. הדבר נעשה מסיבות תרבותיות או דתיות ולא מסיבות רפואיות, ומוגדר כאלימות נגד נשים . הסרת חלקים מאיבר המין הנשי מבטלת או מקטינה משמעותית את יכולתה של האשה ליהנות מיחסי מין ולהגיע לאורגזמה .

מילת נשים בניגריה

מילת נשים היא שם כולל שניתן למנהגים מסורתיים שונים שמערבים חיתוך מלא או חלקי של איבר המין הנשי. אוכלוסיית ניגריה מונה כ-150 מיליון איש, מתוכן 52% הן נשים. בקרב נשים מבוגרות בניגריה, השכיחות לביצוע מילה עומדת על 41%. שיעור השכיחות יורד בהדרגה לפי הגיל, ובקבוצות הגיל הצעירות אחוז הנשים שעברו מילת נשים נמוך יותר. במרבית האזורים בניגריה, מילת נשים מבוצעת בגיל צעיר מאוד וללא קבלת הסכמה על ידי הפרט. המנהג נפוץ בקרב מוסלמים ונוצרים, ובניגריה האזורים הנוצריים מרבים יותר לבצע מילת נשים. החל משנת 2015, מילת נשים אינה חוקית בניגריה, אך מבוצעת עדיין בהיקפים גדולים.

מילת נשים בסודאן

מילת נשים בסודאן - סודאן היא מדינה באפריקה בה מתרחש מנהג מילת הנשים בהיקף רחב, ולכן מהווה מקרה פרט חשוב המאפשר לבחון את מהות המנהג, סיבות התפשטותו וצדקת קיומו. מילת נשים היא טקס דתי או מסורתי אשר מתרחש בחלקים שונים בעולם, בעיקר ביבשת אפריקה והמזרח התיכון. מנהג זה בעל תצורות שונות ובמהלכו נחתך הדגדגן באבר המין הנשי, ולעיתים אף חלקים נוספים.

מילת נשים בקניה

מנהג מילת הנשים נתפס בקניה כסמל לשימור מרחב אתני ומנהגים, זאת מתוך היותו מרכיב מהותי בטקסי חניכה. ההקשר החברתי שבו המילה מתקיימת, משתנה בהתאם לאזור הגאוגרפי ולהשתייכות האתנית. בקהילה בקניה חשיבות המנהג הייתה בעיקר מעבר מילדות לבגרות, והוא היה מסמן את הבנות כמוכנות לשלב הבא: נישואין והקמת משפחה. כיום, בקבוצות מסוימות בקניה המילה נחשבת כסמל קריטי של זהות אתנית או כדרישה דתית וכתנאי הכרחי לנישואין. לצד זאת, בקבוצות מסוימות, המילה מסמלת הישגיות נשית וכן כאמצעי לשימור הבתולים. יש הטוענים כי טקס זה מרסן את הדחפים המיניים של האישה ובכך מבטיח נאמנות מצידה. על כן, בצורה זו נשים רבות, ביניהן גם משכילות ובעלות מעמד, אשר מודעות לסכנות הבריאותיות והנזקים הנובעים כתוצאה ממילת נשים מגנות על מנהג זה שכן הן חשות כי הוא מהווה חלק מתרבותן וזהותן האישית. בתוך מרחב מגדרי זה-מילת נשים משויכת להגעה לגיל בגרות המאפשר נישואים. הגעה לגיל ולשלב זה בחיי הפרט בחברה מצוין כחלק מטקס חניכה.

עורלה

עורלת הפין (במינוח אנטומי, TA: perputium penis) היא שכבה כפולה מעור ורקמה ספוגית המהווה מעין "שרוול" המכסה את ראש הפין בקרב יונקים.

במהלך ההריון העורלה צמודה לפין של העובר הזכר ומגינה עליו במהלך התפתחותו, אולם לרוב היא משתחררת למצב ניתן-להסגה בסוף ההריון או בשנות החיים הראשונות. רקמת העורלה מפרישה ריר (מבלוטות סיכוך). אצל הנקבה, ישנה עורלת הדגדגן, עורלה זו קטנה הרבה יותר, וייתכן שהיא משמשת בתפקיד דומה.

רש"י וכן המהר"ל מבארים שהביטוי "עורלה" משמעו כיסוי ואוטם, כפי שנאמר: "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד", "הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב".

פין

פין הוא איבר המין הזכרי. הפין משמש להטלת שתן ולקיום יחסי מין.

בעת ההשתנה, השתן עובר משלפוחית השתן דרך השופכה שבמרכז הפין וזורם החוצה.

לקראת קיום יחסי מין הגופים שבפין מתמלאים בדם והוא מתקשה כאשר מתעורר אצל הגבר גירוי מיני. מצב זה נקרא "זקפה". בעת קיום יחסי מין הטרוסקסואליים (עם אישה), הגבר מחדיר את הפין לתוך נרתיק האישה. עם הגעתו לפורקן מיני, נפלטים מהפין תאי זרע לתוך נרתיק האישה, באמצעות נוזל הזרע. הגופים המתמלאים דם בעת זקפה הם שני גופים הנמצאים בחלקו העליון של הפין והסמוכים זה לזה, והחלק הספוגי שבמרכזו, מסביב לשופכה. החלק הספוגי מתרחב לקראת קצה הפין ויוצר את העטרה (בסלנג: "כיפה"), המכוסה בעורלה.

גודל (אורך והיקף) הפין משתנה מגבר לגבר, אבל כל עוד הוא בתחומי הנורמה, אין הגודל משפיע בהכרח על התפקוד המיני. אורך הפין במצב רפוי הוא 9.16 ס"מ בממוצע, ובעת זקפה 13.12 ס"מ. היקפו במצב רפוי הוא 9.31 ס"מ, ובעת זקפה 11.66 ס"מ. הפין כמעט ולא גדל מהלידה ועד תחילת גיל ההתבגרות (גיל 12 לערך).

בתרבויות שונות נהוגה מילה, שהיא כריתת העורלה העוטפת את ראש הפין. יש הנוהגים כן כמסורת דתית (כמו יהודים) או מתוך מניע תרבותי או בריאותי-מניעתי (כמו בארצות הברית), ויש העושים זאת מטעמי אסתטיקה והיגיינה.

המילים "פין" או "איבר" משמשות בטקסטים פורמליים כגון ספרי ביולוגיה, אך בלשון הדיבור נפוצות מילות הסלנג "זַיִן" או "בולבול", ובעבר גם "זרג".

שחזור עורלה

שחזור עורלה הוא תהליך בו מורחב עור הפין של גברים באמצעות מתיחתו כלפי מטה או ניתוח, בניסיון להרחיב את העורלה או לשחזרה לאחר שהוסרה במהלך ניתוח מילה, באמצעות רקמת עור חדשה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.