מילה נרדפת

בתחומי המילונאות והסמנטיקה הלקסיקלית, מילים נרדפות או סינונימיםיוונית עתיקה) הן קבוצת מילים בשפה מסוימת שיש להן משמעות שקולה או דומה מאוד. מילון מיוחד למיפוי מילים נרדפות מכונה "אגרון" או "תזאורוס".

תופעת המילים הנרדפות קיימת כמעט בכל חלקי הדיבר (שמות עצם, תואר השם/תואר הפועל, פעלים, מילות יחס וכו'), אם כי בכל קבוצה של מילים נרדפות ישתייכו כל המילים לחלק דיבר אחד.

תפקידן של מילים נרדפות

תופעת המילים הנרדפות היא לכאורה מעמסה על דוברי השפה, שכן היא פוגעת ביעילות של השפה כאמצעי תקשורת. אמצעי תקשורת יעיל הוא בדרך-כלל כזה שיש בו התאמה חד-חד-ערכית בין צורה לבין משמעות. אילו יחס כזה היה מתקיים בשפות טבעיות, הרי לכל מילה או מורפמה הייתה רק משמעות אחת, ולכל משמעות הייתה רק מילה או מורפמה אחת שמתאימה לה, ותופעת המילים הנרדפות לא הייתה קיימת.

תופעת המילים הנרדפות אכן נוצרה בחלקה כתוצאה מ"תאונות היסטוריות" בתולדותיה של שפה כלשהי. בעברית למשל, המילים "אווירון" ו"מטוס" נוצרו שתיהן באותה תקופה, בידי שני אנשים שונים, כשמות לכלי תחבורה חדש. שתיהן נכנסו לשימוש והפכו מילים נרדפות בשפה. אף על-פי-כן, ברוב המקרים תופעת המילים הנרדפות משרתת צורך חברתי או לשוני שאינו קשור ישירות בתפקידה של השפה כאמצעי תקשורת. בעברית ישראלית למשל, המילה "כעס", היא המילה לתיאור תחושה מסוימת של אי-נחת, אולם קיימות גם המילים "חרון" ו"חימה" ששימוש בהן מעיד על משלב גבוה או על תחכום לשוני. שימוש במילים "חרון" או "חימה" מעיד על הדובר שהוא בעל יכולות לשוניות גבוהות, או מעיד על טקסט מסוים שהוא שייך לסוגה עילית, כגון שירה.

בספרות המזרח הקדום נוצר סגנון שעודד שימוש במילים נרדפות כאמצעי סגנוני (ראו להלן). לפיכך, שפות שמיות רבות, בכלל זה עברית מקראית, אוגריתית וערבית קלאסית, כוללות קבוצות רבות של מילים נרדפות. חוקרי ספרות המזרח הקדום מעריכים שחלק מהקבוצות האלה נוצרו במכוון בידי סופרים כדי לשמר את האמצעי הסגנוני הזה.

בעברית מודרנית קיים שימוש ברצפים של שתי מילים נרדפות (ולפעמים יותר) לשם הדגשת רעיון. דוגמאות: ״בושה וחרפה״, ״נורא ואיום״, ״ששון ושמחה, דיצה וגילה״.

הסיבות להיווצרות מילים נרדפות

אפשר למנות מספר סיבות להיווצרות מילים נרדפות:

  1. קליטת מילים מרבדים היסטוריים שונים של השפה אל רובד אחד מאוחר יותר. למשל, עברית ישראלית שאלה את המילים "שמש" ו"ירח" מן העברית המקראית, ואת המילים הנרדפות "חמה" ו"לבנה" (בהתאמה) מלשון חז"ל. בעברית ישראלית המילים המקראיות והמילים מלשון חז"ל משמשות באותה משמעות בדיוק, אם כי המילים מלשון המקרא נחשבות ללשון יום יום בעוד המילים מלשון חז"ל מסומנות כמשלב שפה גבוה.
  2. יצירת שני תחדישים בו-זמנית. בדרך כלל, במצב כזה, אחד התחדישים נדחק מפני התחדיש האחר, כך שרק אחד מהם שורד בשפה, אולם לפעמים שניהם ממשיכים לשמש בשפה כמילים נרדפות, כמו במקרה של "אווירון" ו"מטוס" המוזכר לעיל.
  3. התמזגות של אוצר מילים משני ניבים (דיאלקטים) של השפה. למשל באנגלית המילים lorry ו-truck הן שתי מילים שמשמעותן "משאית", הראשונה משמשת בעיקר בבריטניה והאחרונה בעיקר באמריקה הצפונית. במקומות שבהם חיים דוברי אנגלית ממוצא בריטי וממוצא אמריקני יחד, שתי המילים ייחשבו כמילים נרדפות. במצבים כאלה העדפת מילה מסוימת על-פני האחרת עשויה להעיד על מוצאו של הדובר.
  4. שאילת מילה זרה בצד יצירת תחדיש באותה משמעות. המילה "הליקופטר", למשל, היא מילה שאולה ממקור זר, בעוד המילה "מסוק" היא תחדיש עברי מקורי. כיום שתי המילים משמשות זו בצד זו.
  5. שאילת מילה זרה בצד מילה קיימת. "אסטרטגיה" - מילה שהושאלה בעת האחרונה, בצד "תחבולה" - מילה מספר משלי ו"תכסיס" - מילה מלשון חז"ל. יש גם מקרים של השאלה בחזרה של מילה, לאחר שזו שינתה את הגייתה בשפה הזרה.
  6. שאילת משמעויות חדשות למילים ותיקות. לדוגמה: לפני השפעת השפה האנגלית על העברית, לא היה שום קשר בין המילים "החמרה" ו"הסלמה". כיום הן מילים נרדפות.
  7. קיימים זוגות של מילים נרדפות שיש סימנים לכך שבעבר הן היו אותה המילה בדיוק. למשל, זוג המילים "צל" ו"הטל", שהמילה המקבילה להן בערבית היא ظل (תעתיק: ט'ל); או צמד המילים "טפר" ו"ציפורן", שהמילה המקבילה להן בערבית היא ظفر (תעתיק: ט'פר). החשד שבעבר כל אחד מצמדי המילים הנרדפות הללו היה מילה בודדת עולה מן העובדה שמילים שנכתבות בערבית באות טי"ת-שינית, שחדלה להתקיים בשפות הכנעניות, נכתבות בעברית או בטי"ת רגילה או באות צד"י. דהיינו, מעתק ההגאים היה לעיתים מטי"ת-נחצית לטי"ת רגילה, לעיתים לצד"י, ולא מן הנמנע שלעיתים – לשתיהן גם יחד.

מילים נרדפות בספרות הקדומה

במזרח הקדום היה מקובל סגנון ספרותי שבו שימשו מילים נרדפות כאמצעי אמנותי מרכזי. סגנון זה ניכר היטב בתנ"ך ובשירה האוגריתית. הסגנון המובהק ביותר שמשתמש במילים נרדפות הוא התקבולת. יש סוגים שונים של תקבולות. הסוג שבו שני אגפי התקבולת זהים במשמעותם מכונה "תקבולת נרדפת" ובו מוצאים לעיתים קרובות שתי מילים זהות או קרובות במשמעותן, כל אחת באגף אחר של התקבולת. לדוגמה:

למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק

בתקבולת זו המילה "גויים" היא מילה נרדפת למילה "לאומים", והביטוי "רגשו גויים" שקולה במשמעותו לביטוי "יהגו ריק". פעמים רבות משמשות תקבולות נרדפות אמצעי להבנת משמעותן של מילים יחידאיות, בהנחה שיש להן מילה נרדפת מוכרת באגף האחר של התקבולת. יש להשתמש באמצעי זה בזהירות - אמצעי התקבולת היה נפוץ כל כך בשירת המזרח הקדום, עד שלפעמים השתמשו במילים בעלות משמעות קרובה אך לא שקולה כמילים נרדפות רק לצורך יצירת התקבולת.

מילים נרדפות שימשו בספרות המזרח הקדום כאמצעי סגנוני גם בפרוזה. בתנ"ך יש לכך דוגמאות רבות, כגון:

כמה מפרשני המקרא הסבירו את הגיוון הסגנוני בדרך שונה: לדעתם יש הבדלים דקים במובנם של המילים הנרדפות, והם חתרו להוכיח את הדבר ממופעים שונים של המילים הללו לאורך כל המקרא. המייצגים הבולטים ביותר של כיוון פרשני זה הם הגר"א ובעיקר המלבי"ם. פירושיו של המלבי"ם למילים הנרדפות פזורים בפירושו לכל המקרא, וגם כונסו בנפרד בהקדמתו לספר ויקרא, הנקראת "איילת השחר", וכן בחוברת בשם 'יאיר אור - בנתיבות שמות ופעלים הנרדפים'. בפסוק שהוזכר לעיל, "שפה אחת ודברים אחדים", הוא מפרש: "שפה" - שפת הדיבור. "דברים" - רעיונות. דוגמה נוספת היא ההבדל בין הביטוי "על-כן" לבין המילה "לכן" ישנו הבדל; על-כן נאמר על דברים שהתרחשו בזמן עבר או בינוני, והמילה לכן נאמרת על דברים שעתידים להתרחש.[1]

הבדלים בין מילים נרדפות

לעיתים קרובות המילים הנרדפות משמשות זו לצד זו, אך יש ביניהם הבדלים מסוגים שונים:

משלב לשוני

משלב לשוני הוא הרמה של המילה בשפה, כלומר: סלנג, שפת יום-יום או שפה גבוהה. לדוגמה:

חושך - עלטה
סוד - רז
סוף - קץ
אני - אנוכי
עני - רש

הבדל קונוטציה

לעיתים קיים הבדל קונוטציה בין מילים נרדפות, כלומר משמעותן הכללית היא שונה ולא תמיד ניתן להשתמש בהן באותו מקום. לדוגמה:

הרס - חורבן
טבח - שף
חבורה - כנופיה
שופט - דיין
עקשן - דעתן
ותרן - סובלני
מאגמה - לבה

לעיתים, מילה חדשה (תחדיש או השאלה) מובאת לשפה, באופן מכוון, כדי להחליף מילה קודמת, שהקונוטציה שלה חדלה להיות נעימה. לדוגמה, לכושים בארצות הברית, חדלו לקרוא בשם "ניגר", שצבר קונוטציות שליליות והחלו לקרוא להם "שחורים". כעבור תקופה מסוימת, החלו לקרוא להם "צבעוניים". כיום המונח המקובל הוא "אפרו-אמריקנים".

מילים ברורות וחד-משמעיות לעומת מילים רומזות

בית קברות (חד משמעי וברור) - בית חיים, בית מועד לכל חי, בית עולם
נהרג (חד משמעי וברור) - נפל, נאסף, הלך לעולמו, נפטר מעול מצוות
הרוג (חד משמעי וברור) - חלל, בר מינן (=לא עלינו)
גידף (חד משמעי וברור) - הוציא לעז

מילים, שרק חלק ממשמעויותיהן זהות

קל, במשמעות אחת שלה היא נרדפת לפשוט ובמשמעות אחרת לדל משקל
למילים שאיפה, חלום וחזון יש משמעות אחת, שנרדפת לתקווה. אך לכול אחת מהשלוש יש גם משמעויות אחרות ("נשימה", "הזייה" ו"נוף", בהתאמה).
משמעות אחת של המילה שלח נרדפת לסכין ומשמעות שנייה לשדה.

מילים נרדפות לכאורה ומילים נרדפות לשעבר

מחלקה - פלוגה; לפני שצה"ל נוסד, שתי המילים הורו על "תת קבוצה של אנשים", אולם, בעת ייסוד צה"ל, הוחלט להגדיר "מחלקה" בתור חלק מ"פלוגה" ו"פלוגה" בתור חלק מ"גדוד". כיום, רבים מדוברי העברית תופשים את המילה "מחלקה", כמיצגת תת-קבוצת אנשים קטנה יותר מאשר "פלוגה". (באותו אופן התבדלה משמעות המילים "מפלגה" ו"סיעה" עם יסוד הכנסת).
תפישה - הבנה; שתי המילים מיצגות עיבוד מוצלח של מידע במערכת העצבים. רוב דוברי העברית לא מכירים הבדל ביניהן, אך מי שלומד פסיכולוגיה, כן מבדיל בין משמעותן.
אירן - פרס / ארצות השפלה - הולנד; הרבה אנשים לא מודעים לעובדה, שפרס היא רק חלק מאירן ושהולנד היא רק חלק מארצות השפלה.
ארנב - שפן; שתי חיות שונות לחלוטין, שהספרות העברית גרמה לציבור להתבלבל ביניהן עד תפישתן כאותה חיה ממש.
תפס - תפשׂ; מילים, שככל הנראה, היו בדיוק אותה מילה בשפה שמית קדומה. במהלך ההתפתחות של השפות השמיות, בחלק מהן המילה שנתה כתיב ולבסוף שתי הצורות הגיעו לעברית ויש מי שמזהה הבדל משמעות ביניהן (כביכול "תפס" פירושו אחז ביד ואילו "תפש" פירושו הבין). שאר הציבור רואה בהן מילים נרדפות. מקרה דומה עם פרס - פרשֹ; יש מי שרואה בשתיהן מילים, שמתארות חלוקת דבר מה על פני שטח ויש מי שרואה באחת מהן חלוקת דבר מה על פני שטח בלא חיתוך ובשנייה חיתוך לפרוסות רוחב.

דוגמאות

עברית

  • שמות עצם:
    ירח - לבנה
    תכשיט - רביד - עדי
    מתנה - מתן - שי - דורון
    בננה - מוז
    שמש - חמה - המאור הגדול - חרס
    נער - בחור - עלם
    אריה - לביא - שחל - ליש - כפיר
    עני - דל - רש - מך - אביון - דלפון
  • שמות תואר:
    לבן - צחור
    בודד - ערירי - גלמוד
    פוחד - חושש - דואג - נחרד
  • תואר הפועל:
    מיד - לאלתר
    ביחד - בצוותא
  • פעלים:
    העדיף - ביכר
    צעד - פסע
    חיבר - איגד - איחה
  • מילות יחס:
    בגלל - בשל - משום ש...

אנגלית

  • שמות עצם:
    student -‏ pupil (תלמיד)
    shop -‏ store (חנות)
    petty crime -‏ misdemeanor (עבירה קלה)
  • פעלים:
    buy -‏ purchase (לקנות)
  • שמות תואר:
    sick -‏ ill (חולה)
  • תואר הפועל:
    quickly -‏ speedily (מהיר)
  • מילות יחס:
    on ‏- upon (על)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מלבי"ם, יאיר אור, אות ע'
אדרת (מושב)

אַדֶּרֶת הוא מושב שממוקם ביער מעל עמק האלה. נמצא דרום מזרחית לעיר בית שמש מול קיבוץ נתיב הל"ה בחבל עדולם. משתייך למועצה אזורית מטה יהודה.

בשנת 1959 נעשה ניסיון ראשון על ידי המדינה להקים את היישוב והוא יושב בעולים מרומניה. המושב הוכן מראש עם בתים מוכנים לקראת הגעת המתיישבים, שיועדו להתפרנס מגידול טבק וגפנים. התושבים היו חסרים כל רקע חקלאי והתפרנסו מעבודה בקק"ל או בעבודות מחוץ למושב. בזו אחר זו עזבו כל המשפחות את המושב, חלקן אף וויתרו על הזכויות שהיו להן על הבתים והנחלות שניתנו להן על ידי הסוכנות היהודית. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי. בשנת 1963 הוקם המושב מחדש ויושב על ידי עולים ממרוקו. העולים עסקו בחקלאות, בעיקר בענף הלולים, עד לשנות התשעים. כיום תושבי המושב עובדים בירושלים, בית שמש, גוש עציון, קריית גת, דורות, גוש דן ןעוד. בעקבות הרחבת המושב בשנת 1997, בין תושבי המקום נמנים גם עולים מארצות הברית, בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה, ארגנטינה ואורוגאי..

באדרת הייתה מכינה קדם-צבאית פופולרית שעובדת ומבוססת על אקולוגיה ועבודות סביבתיות. המכינה עזבה את המושב ב-2017 בעקבות סכסוך עם חברי המושב.

ביולי 2019 התחוללה שריפת יער גדולה בשריפה נחרבו חלקים נרחבים מהיער הסובב את המושב. למרות שהמושב פונה כולו מתושבים הצליחו לוחמי האש לעצור את הלהבות ממש בקו הבתים הראשון - ללא פגע לנפש או לרכוש.

בהשראת הכרמים באזור, שם המושב נלקח מספר יחזקאל, במונח "גפן אדרת" ("אדרת" מילה נרדפת ל"אדירה") כתיאור לעם ישראל הקם לתחיה.

אורק

אורק (לטינית: Orc) הוא יצור בדיוני רשע המופיע בספרי פנטזיה ובמשחקי תפקידים. המילה "אורק" היא מילה לטינית שמשמעותה שד או יצור כלשהו של עולם השאול. מילה זו זכתה לפרסום מחודש בזכות סיפורי הארץ התיכונה של ג'.ר.ר טולקין, אשר תיאר את האורקים כחיילי כוחות הרשע הצבאיים של סאורון, שר ואדון האופל. בחלק מהגרסאות המילה אורק היא מילה נרדפת לגובלין.

אלה

האם התכוונתם ל...

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא כיום המרכיב הגדול ביותר מבין החלקים (הקרויים Home Nations; אומות הבית) של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אוכלוסייתה מהווה יותר מ-83% מאוכלוסיית הממלכה המאוחדת ושטחה הוא כשני שלישים מהאי הבריטי. אנגליה גובלת בוויילס במערב ובסקוטלנד בצפון. היא מוקפת בים הצפוני, הים האירי וגובלת בתעלת למאנש.

מקור השם אנגליה הוא בשבט ה"אנגלים" (Angles) שהיה אחד השבטים הגרמאניים. מקור השבט באנגלן (Angeln) שבצפון גרמניה והוא התיישב באנגליה במאה ה-5 ובמאה ה-6. המילה משמשת לעיתים מילה נרדפת לכלל הממלכה המאוחדת או לבריטניה. בכתבים יהודיים נקראת אנגליה לעיתים בשמות אנגלטירא, אנגליטירא, אנגלטריא (בעקבות השם בלטינית או בספרדית, Inglaterra, מילולית "אדמה אנגלית") או ענגלאנד, הכתיב ביידיש של השם האנגלי/גרמני.

ממלכת אנגליה הייתה ישות פוליטית נפרדת עד שנת 1707, כאשר נוסדה ממלכת בריטניה הגדולה כישות פוליטית מאוחדת. למרות זאת, היא נפרדת מבחינה חוקית מסקוטלנד ומצפון אירלנד, כחלק מהישות "אנגליה וויילס". העיר הגדולה באנגליה, לונדון, היא עיר הבירה של הממלכה המאוחדת.

ארכובה

ארכובה היא מילה נרדפת לברך, המשמשת גם לתיאור התקנים שנבנו בצורה כפופה המזכירה ברך. טעות נפוצה בעברית היא החלפת ארכובה בארכוף, ככל הנראה בשל הדמיון בצליל.

מסופר על בר כוכבא שהיה מצליח להחזיר לרומאים את האבנים שזרקו על היהודים באמצעות "ארכובותיו".[דרוש מקור]

ג'והורי

ג'וּהוּרי או טאטית יהודית (çuhuri, жугьури, ז׳אוּהאוּראִ), שפתם של היהודים ההרריים מן הקהילות בצפון ובמזרח הקווקז. השפה שייכת למשפחת הלשונות האיראניות. ג'והורי היא שפה יהודית, ניב של פרסית יהודית שבמשך הדורות קלט לתוכו מילים אזריות ועבריות עד שנוצרה השפה הנקראת היום ג'והורי או טאטית יהודית.

השפה נוצרה לאחר תקופתו של נַדִּיר שַאהּ, מלך פרס בשנים 1733–1747. עד לתקופה זו הקהילה היהודית הייתה קיימת בנסיכות דרבנט (היום ברפובליקה של דאגסטן) ושפותיה היו עברית ואזרית. עקב מדיניותו של נדיר שאה הועברו לנסיכות דרבנט אוכלוסיות דוברות לשון פרסית, ובתוכן היו גם יהודים. באזור נוצר ניב פרסי דרבנטי, ובקרב היהודים נוצר ניב פרסי דרבנטי יהודי, אשר התפתח ונעשה לשונם העיקרית של יהודי המקום, שמאוחר יותר התפזרו בכל מזרח הקווקז.[דרוש מקור]השם הנוסף "טאטית יהודית" נולד לאחר המהפכה הבולשביקית על ידי השלטונות הסובייטיים. מסיבות פוליטיות ועקב רצונם לדכא את האמונה הדתית, רשמו השלטונות רבים מן היהודים ההרריים במפקדים הממלכתיים בתואר "טאטים" - כינוי לזרים דוברי פרסית. בכך סיווגו את היהודים ההרריים כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית-טאטית; אולם את הטאטים המוסלמים הם הגדירו כבני העם האזרי, וכך הפך הכינוי "טאט" מילה נרדפת ליהודי.

בשנת 1923 פרסם קמואל גלעדוב מילון ג'והורי עם אותיות עבריות. עד שנת 1929 נכתבה שפת ג'והורי באותיות עבריות, אחר כך באלף-בית לטיני, ומאוחר יותר באותיות קיריליות. במאה העשרים החלו להופיע כתבי עת ועיתונים בשפת הג'והורי. אחד העיתונים היה Zakhmetkesh. לאחר מלחמת העולם השנייה, הסובייטים הורו על הרוסית כשפה הרשמית היחידה באזור ופרסום העיתונים הופסק.

שפה זו היא מקבוצת השפות האיראניות, שמשתייכת לענף ההודו-איראני של משפחת השפות ההודו-אירופיות.

ג'ון קונסטבל

ג'ון קונסטבל (באנגלית: John Constable; ‏ 11 ביוני 1776 – 31 במרץ 1837), צייר בריטי. ידוע בעיקר בשל עבודות הנוף שצייר, בהן מופיעים נופים אשר סבבו את מקום מגוריו. "אני חייב לצייר את המקומות הסובבים אותי באופן הטוב ביותר", כתב לידידו ג'ון פישר בשנת 1821, "ציור הוא מילה נרדפת לרגשות".

גל ארכובה

גַּל אַרְכֻּבָּה (מכונה גם קְרַנְקְשַׁפְט, על פי האנגלית: crankshaft) הוא מכונה שהופכת תנועה קווית של בוכנות לתנועה סיבובית. המונח "ארכובה" הוא מילה נרדפת ל"ברך", וגל ארכובה נקרא כך בשל צורתו המזכירה מחזורים של ברך כפופה בזווית ישרה. גל הארכובה הוא אחד מהחלקים הנעים העיקריים של מנועי דיזל ובנזין. גל ארכובה נמצא גם במכונות בוכנאיות כמו מדחסים למיניהם, שם תפקידו להפוך את התנועה הסיבובית של המנוע החשמלי המניע את המדחס לתנועה קווית של בוכנת המדחס.

כימיקל

כימיקל (באנגלית: Chemical) הוא חומר שיש לו הרכב כימי קבוע ותכונות ידועות. אי אפשר להפריד כימיקל למרכיביו בשיטות פיזיקליות בלי לשבור קשרים כימיים. מים טהורים, למשל, הם כימיקל - יש להם אותו הרכב כימי ואותן תכונות בין אם הופקו באמצעות טיהור של מי נהר או מתגובת מימן וחמצן במעבדה. מי ברז, לעומת זאת, אינם כימיקל אלא תמיסה המכילה פרט למים חומרים מומסים בריכוזים משתנים ולכן תכונותיהם עשויות להשתנות בדגימות שונות. עם זאת, כל אחד מהחומרים המומסים במי ברז, הוא כימיקל בפני עצמו.

בקרב הציבור הרחב, נפוצה סטיגמה לפיה כימיקלים הם חומרים רעילים, סינתטים או תעשייתים בלבד. עקב כך נוצר מצב שמפרסמים משתמשים, בצורה מוטעית, במונח "ללא כימיקלים" לצורך עשיית רושם שהמוצרים שלהם בטוחים, בריאים או ידידותיים לסביבה, כי הם לא מכילים חומרים תעשייתים/סינתטים או מכילים חומרים טבעיים/ביולוגיים בלבד (שגם הם כימיקלים לכל דבר ולעניין). "כימיקל" היא מילה נרדפת ל"חומר" וכל החומרים כמו מים ואוויר, הם כימיקלים.

כלי קורדופוני

כלי נגינה קורדופוני הוא מילה נרדפת לכלי המיתר בשימוש בסיווגים מסוימים של כלי הנגינה ומציינת כל כלי נגינה אשר הדרך העיקרית שבה הצליל שלו מופק היא הרעדת מיתר או קבוצת מיתרים המתוחים בין שתי נקודות. קבוצה זו זה היא אחת מארבע הקבוצות הראשיות של כלי הנגינה לפי שיטת החלוקה המקורית של הורנבוסטל-זקס.

רוב כלי המיתר המערביים מסווגים תחת קבוצה זו, כגון הכינור, הגיטרה והנבל. אולם, תחת סיווג זה נכללים גם כלים אשר במבט ראשון אינם נמנים עליו. לדוגמה- הפסנתר (אשר מסווג לעיתים גם ככלי הקשה או כלי מקלדת).

כרמלית (שבת)

כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה. הכרמלית היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים. בניגוד לשאר רשויות השבת, כרמלית היא רשות שתוקנה מדרבנן, שכן מדאורייתא היא נכללת בהגדרה של מקום פטור. כיום, רוב השטחים הפתוחים נחשבים לכרמלית (כל זמן שלא הוקפו בעירוב). כל דיני הכרמלית הם מדרבנן, ועיקריה הם איסור הוצאת והכנסת חפצים מהכרמלית לרשות היחיד ולרשות הרבים, ואיסור הולכת חפץ יותר מד' אמות בתוך הכרמלית.

פירוש השם כרמלית הוא כ-'ארמלית', היינו כאלמנה, שאינה לא נשואה ולא רווקה, כלומר הכרמלית אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד. פירוש נוסף הוא שכרמל היא מילה נרדפת ליער, שגם הוא לא רשות היחיד ולא רשות הרבים (וזה גם מקור שמו של הר הכרמל - הר היער).

סיבת גזירת רשות הכרמלית, היא כדי שלא יווצר בלבול בין רשות הרבים שבה אסור לטלטל, לבין מקום פטור, שבו מותר לטלטל ללא הגבלה, וגזירה זו הפכה מקומות רבים שנחשבו למקום פטור, לכרמלית.

מנוע חיפוש

מנוע חיפוש הוא מערכת אחזור מידע שמטרתה לאתר מידע דיגיטלי מסוגים שונים (אתרי אינטרנט, קבצים או רשומות המייצגות פריטים פיזיים) המאוחסן במחשב או במערכת מידע. מנוע חיפוש מנגיש מידע למחפש, עוזר לצמצם את הזמן הנדרש כדי למצוא מידע, ועוזר להתגבר על הצפת המידע הקיימת כיום במדיה הדיגיטלית.

צורת החיפוש הנפוצה ביותר כיום היא חיפוש אתרים באמצעות מנועי חיפוש אינטרנטיים, אך היא שימושית גם במחשבים מקומיים, למשל: באיתור קובץ במחשב האישי (desktop search), או בשימוש במאגרי מידע מקומיים, כמו מאגרי פסקי דין או ספרי יהדות הנמצאים על גבי תקליטור. מנועי חיפוש קיימים גם בארגונים (Enterprise search), בין אם מדובר בחיפוש ספרים או תמונות בספרייה או ארכיון, אתרים פנים ארגוניים או רשומות במערכת המידע המייצגות פריטים פיזיים (כגון איתור פריט במחסן או מוצר בקטלוג ממוחשב לפי תיאור או מאפיינים אחרים שהוגדרו) או בלתי מוחשיים (כגון משימות ופרויקטים, מידע בנושאי תקציב ורכש וכן הלאה).

בעזרת מנוע חיפוש ניתן למצוא מגוון רחב של מידע: אתרי אינטרנט ותכנים המאוחסנים בהם, קבצים עם תוכן כתוב או קובצי מולטימדיה הקשורים לנושא מסוים, חיפוש אנשים ברשתות חברתיות, מידע גאוגרפי כגון כתובות, נקודות ציון וזמני נסיעה בתחבורה הציבורית. החיפוש יכול להיות מוכוון לפי התוכן עצמו, לפי מטא-דטא (מידע על המידע כגון-תאריכים, מחבר המידע, קטגוריה, שפה) או באמצעות מידע המייצג תוכן לא טקסטואלי (מילות מפתח או ייצוג דיגיטלי של מידע שאינו כתוב כגון תמונה או רצועת קול). לדוגמה, מנוע החיפוש של גוגל מסוגל לבצע חיפוש על תמונות הדומות לתמונה המוזנת למנוע והשירות שזאם מבצע חיפוש של שירים הדומים לרצועת קול המוזנת על ידי המשתמש.

עקרון הפעולה הבסיסי של מנוע חיפוש הוא שהלקוח מגדיר שאילתה שמתארת את המידע הנחוץ לו (הכוללת לרוב, מחרוזת חיפוש והגדרות נוספות, אך לא בהכרח) ושולח אותה למנוע האיחזור. המנוע מקבל את השאילתא ומפעיל יישום לביצוע הפעולה, תוך הפעלת אלגוריתמים שנועדו לסנן את התוצאות כך שיהיו רק בנושא שהלקוח מחפש. לסיום פעולתו מציג השרת את התשובה בפני המשתמש, בדרך כלל ברשימה.

נכון ל-2015, מנועי חיפוש לא מבצעים חיפושים מבוססי הקשר-במידה ומוזנת מחרוזת חיפוש לא מספיק מדויקת, רשימת התוצאות שתוחזר על ידי המנוע תכלול תוצאות בעלות משמעויות שונות או שיתקבלו תוצאות שמתאימות באופן מקרי. באופן דומה, מנוע החיפוש עשוי לא למצוא תוצאות שבהן מופיעה מילה נרדפת ולא זו שהוזנה במחרוזת. בעיות מסוג זה עשויות לקבל מענה עם כניסת טכנולוגיות של רשת סמנטית (המהווה רכיב משמעותי בתפיסת web 3.0).

מנחה

האם התכוונתם ל...

משקפת

משקפת (מילה נרדפת: מצופית) היא אמצעי תצפית המסייע בצפייה למרחק. משקפת מאפשרת לראות דברים רחוקים כשהם נראים גדולים יותר וקרובים יותר, מאשר בצפייה בעין בלתי מצוידת. את המילה חידש אליעזר בן-יהודה בשנת 1896 כגזירה תניינית של המילה משקפיים, במקור במשמעות של טלסקופ.

נשפוניים

הנִּשְׁפּוֹנִיִּים (שם מדעי: Vespertilionidae) היא משפחה של יונקים בסדרת העטלפים (עטלפאים). זוהי המשפחה הגדולה ביותר בסדרת העטלפאים – היא כוללת 44 סוגים טקסונומיים ובהם 300 מינים. פירוש השם, הן בעברית והן בלטינית, הוא "עטלפי ערב" או "עטלפי לילה" (המילה "נשפון" מקורה ב"נשף", מילה נרדפת לערב או לילה).

הנשפוניים היא משפחה של עטלפי חרקים קטנים ובינוניים. מידותיהם: אורכם נע בין 3 ל-10.5 סנטימטר (ס"מ), אורך זנבם עוד 2.5-7.5 ס"מ ומשקלם 4–40 גרם. מבנה פשוט הראש פשוט, ללא קרומים שונים דוגמת אלה שיש לפרספיים. סגנון התעופה שונה מגוון ושונה ממין למין.

עיניהם קטנות וראייתם חלשה. לעומת זאת אוזניהם גדולות ובעלות צפיר. שמיעתם מצוינת והם משדרים קולות בתדרים על-קוליים לצורכי אקולוקציה ותקשורת. הם משתמשים באיכון באמצעות הד (אקולוקציה) כדי לנווט וכדי לצוד טרף. הם טורפים בעיקר פרוקי-רגליים (ובהם גם חרקים גדולים), ולעיתים טורפים גם חולייתנים קטנים (בהם דגים, זוחלים ואף יונקים זעירים). המין נשפון דייג ניזון בעיקר מדגים וסרטנים ימיים. חלק ממיני הנשפוניים צדים בקבוצות ומשתפים פעולה בציד.

ההתמודדות עם החורף שונה בין המינים השונים של הנשפוניים: יש כאלה שאוגרים שומן ונכנסים לתרדמת חורף ומקטינים את קצב חילוף החומרים (הפרעה לנשפוניים בתרדמת החורף שלהם עלולה להיות קטלנית לגביהם: כאשר הם מתעוררים, קצב חילוף החומרים עולה לרמה גבוהה והם "שורפים" את עתודות השומן שלהם, דבר שגורם להם אחר כך לגווע מרעב. לכן, אסור להיכנס למערות בהם לנים הנשפוניים), ואחרים נודדים למקומות חמים יותר בהם יש מזון.

רבייה: עונת ההזדווגות ועונת הלידה תלויות באקלים של אזור המחיה. בחלק מהמינים ההפריה מושהית עד לסוף החורף. ההריון נמשך 40–100 יום ובכל לידה נולד רק גור אחד או שניים לכל היותר.

הנשפוניים נפוצים בכל העולם למעט בקטבים. בארץ ישראל 19 מיני נשפוניים: נשפון דק-אוזן, נשפון פגום-אוזן, נשפון גדות, נשפון משופם, נשפון גדול, נשפון מצוי, אפלול מצוי, אפלול הנגב, שחור-כנף זעיר, עטלפון אירופי, עטלפון לבן-שוליים, עטלפון אריאל, עטלפון סאבי, עטלפון בודנהיימר, עטלפון ריפל, אודנן, אוזנן הנגב, אוזנן החרמון, כנפן מצוי, בלומף שחור, רמשן לילי - כמעט כולם נדירים ונתונים בסכנת הכחדה מנופי ישראל.

פמפלט

פָּמְפְלֶט (מאנגלית: Pamphlet) או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שאיננו כתב עת הרואה אור באופן סדיר ושתכליתו לספק מידע לציבור. פעמים רבות מוזכר המושג בהקשר של מסע פרסום או תעמולה ובעבר (לפני התפתחות כלי התקשורת והאינטרנט) שימש כלי מרכזי בפולמוסים, כאשר כל אחד מהצדדים הפיץ בפמפלטים את עמדתו ותקף את העמדה הנגדית על מנת לשכנע את הציבור. עקב עלות הפקה נמוכה, הצורך בהוצאה לאור בזריזות וחוסר הכפיפות לעקרונות של אתיקה עיתונאית לא נעשית בדרך כלל עריכה של הטקסט ובפמפלטים ננקטת לשון חריפה, צעקנית, ציורית ובלתי מעודנת. רמת התוכן הנמוכה יחסית ואיכות ההפקה הירודה הקנו למושג פמפלט הקשר של כינוי גנאי. עם זאת מופצים פמפלטים מוקפדים על ידי גורמים רשמיים לשם הסברה, לשם ביטחון הציבור ובריאותו כגון מאת פיקוד העורף, משרד הבריאות וכדומה או לצורכי תיירות.

בתולדות היהדות פורסמו קונטרסים בענייני הלכה, מנהגים ומוסר ובנושאים שנויים במחלוקת, שעלות הוצאתם זולה מהוצאת ספר וקרובה יותר לאירועים אקטואליים. חלק מהקונטרסים פורסמו בעילום שם, על מנת לחמוק מן הצנזורה. בהמשך קיבלה המילה "קונטרס" משמעות של מילה נרדפת ל"חוברת".

צ'ארטר חוקי

צ'ארטר חוקי הוא הענקת סמכות או זכויות שהמעניק מכיר רשמית בזכותו של המקבל לממש את הזכויות האמורות. משתמע מכך כי המעניק משאיר בידיו עליונות או ריבונות, ושהמקבל מודה במעמד מוגבל או נחות במערכת היחסים, וזה בתוך המובן שצ'ארטרים הוענקו היסטורית, ובמובן שזהו המונח המודרני של הביטוי.

המילה נכנסה לאנגלית מהמילה בצרפתית עתיקה "charte" (בסופו של דבר מהמילה הלטינית ״נייר״). היא הפכה להיות מילה נרדפת למסמך הפורס הענקת זכויות או הרשאות.

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה. שיא הקדושה הוא האל שהוא נבדל במהותו מכל העולם הזה, והוא בדרגת הבדלה שאין שני לה. פן נוסף של קדושה הוא דבר שהובדל על ידי האל או לשם האל. הדבר המובדל יכול שיהיה קבוצה אתנית (עם ישראל), גזעי (כהנים), אדם (בכור), בעל חיים (בכור בהמה טהורה), זמן (שבתות וחגים), מעשה (תפילה, תלמוד תורה), מקום (בית המקדש) או חפץ (ספר תורה).

קן ציפור

קֵן צִפּוֹר הוא שיר ילדים מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

השיר מתאר את חיי הטבע וקצבם באמצעות המבט בקן הציפורים, שבו שלוש ביצים שטרם בקעו מהן האפרוחים.

בעת כתיבת השיר, אפרוח הייתה מילה נרדפת לגוזל וכוונת השיר לצאצאי הציפור, המכונים בימינו גוזלים.

השיר הולחן על ידי יצחק אדל ולחנו הוא הנפוץ וזכה לביצועים רבים, למשל על ידי נחום נרדי ואורי גבעון."קן ציפור" הוכנס אל קובצי שירים לילדים ולתוכנית הלימודים בגני הילדים ובתי הספר של היישוב העברי, ואחר כך במערכת החינוך של מדינת ישראל.

חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שאת תבניתו של השיר ניתן לייצג באמצעות מעגלים קונצנטריים (או בובת מטריושקה), הממקדים את תשומת לבו של הקורא אל המרכז. סדרת המעגלים שבשיר, מהחוץ פנימה, היא: עצים, קן ציפור, ביצה, אפרוח זעיר. שמיר מוסיפה שתבנית זו מופיעה, באופן פחות גלוי, גם באחדים משיריו הקאנוניים של ביאליק, כגון "הברֵכה".השיר "קן ציפור" מומחש בשדרות ח"ן ברחובות בארבעה פסלי רחוב צבעוניים: ציפור בעלת חללים בצורת שלוש ביצים, שני ספסלים בצורת ביצה וביצה ענקית חלולה, שבתוכה ספסל המקיף אפרוח. לפסלים נלווה שילוט הכולל את מילות השיר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.