מיכה

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית. לפי המתואר בתנ"ך, הוא היה נביא שפעל בממלכת יהודה ובממלכת ישראל באמצע תקופת בית ראשון. ספרו, בן שבעת הפרקים, הוא השישי בקובץ התרי עשר, וממוקם בין ספר יונה לספר נחום. בין נבואותיו יש נבואות פורענות וגם נבואות נחמה, אולם בעיקר הוא מתבלט בדברי התוכחה שלו אל ראשי העם ומושליו. מיכה היה אחד מ"ארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק" - כפי שאמרו חז"ל, כלומר שפעלו באותה תקופה - הושע, ישעיהו, עמוס ומיכה (ומיכה כנראה היה הצעיר מביניהם). אף על פי שאירועים היסטוריים (דוגמת מסעות צבא אשור בארץ ישראל) לא נזכרים במפורש בספרו, ניכרת בבירור השפעתם על נבואותיו, וגם מסגרת התקופה משתלבת היטב עם ספרו.

139.Micah Exhorts the Israelites to Repent
מיכה הנביא נושא נבואה בפני קהל. יצירתו של גוסטב דורה.

פרטים אישיים

הכתוב לא מוסר פרטים אישיים רבים על מיכה. נכתב כי היה "מֹּרַשְׁתִּי" כשהכוונה, כך נראה, לבן העיר מוֹרֶשֶׁת גַּת או מָרֵשָׁה. מבין השורות אפשר להסיק עוד פרטים אחדים אודות מיכה. משלושה נימוקים אפשר להסיק שהיה בן המעמד הנמוך: ראשית, הוא לא מתערב כלל בענייני מדיניות, ולא מנסה להשפיע על המלכים לבצע או להימנע ממהלכים מדיניים כלשהם – זאת בניגוד לנביאים בני תקופתו כישעיהו בן אמוץ. שנית, מיכה מכנה את המעמד הנמוך בעם בתואר "עמי", ולא קורא לאנשיו בכינויים בעלי הקשר שלילי שנפוצו בקרב נביאי תקופתו, דוגמת "עניים" או "אביונים" – ומכאן אפשר להסיק שהוא עצמו חי בקרב מעמד זה. שלישית, שם אביו לא נזכר, בשונה מהושע וישעיהו.

התגובות לנבואתו

על התגובות לנבואתו ניתן ללמוד משני מקורות: ספר מיכה עצמו, וסיפור על ירמיהו הנביא, המופיע בספר ירמיהו, פרק כ"ו.

בספר מיכה ניכר שהתנגדו למיכה ולא קיבלו את נבואותיו, וכנראה אף לעגו לו וביזו אותו: "אַל-תַּטִּפוּ, יַטִּיפוּן", אומר מיכה, וממשיך: "לֹא-יַטִּפוּ לָאֵלֶּה, לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת" (ב', ו'). פירוש: האנשים להם מטיף מיכה "מטיפים"[1] לו שלא להטיף להם, על פי דבריו, והוא נסוג בבושה. הוא ממשיך ואומר "לוּ-אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ, וָשֶׁקֶר כִּזֵּב, אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר - וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה" (ב', י"א).

לעומת זאת, בסיפור המסופר בספר ירמיהו, פרק כ"ו נראה שנבואתו של מיכה עשתה רושם כביר על שומעיה: כשירמיהו הוכיח את העם (שנים רבות אחרי מיכה), ורצו להוציא אותו להורג בשל כך, נזכרו זקני הארץ בנבואת מיכה ובחזרתו בתשובה של העם בעקבותיה: "וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ אֶל-כָּל-קְהַל הָעָם לֵאמֹר: 'מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-עַם יְהוּדָה לֵאמֹר: 'כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת: צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר'; הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְכָל-יְהוּדָה?! הֲלֹא יָרֵא אֶת-ה', וַיְחַל אֶת-פְּנֵי ה' - וַיִּנָּחֶם ה' אֶל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר עֲלֵיהֶם'" (ירמיהו, כ"ו, י"ז-י"ט). מכאן נראה בבירור, שקהל השומעים, ובראשו חזקיהו המלך, חזר בתשובה בעקבות דברי מיכה. יתרה מזאת, חזרה בתשובה זו נזכרה שנים רבות לאחר מכך כמופת לנבואה מוצלחת. למעשה, זוהי הפעם היחידה בתנ"ך כולו שנביא מצוטט בספרו של נביא אחר. יש להעיר שנבואה זו מופיעה בשינויים קלים בספר מיכה עצמו (ג', י"ב).

אפשר ליישב סתירה זו בכמה דרכים. ראשית, סביר כי לרוב נבואותיו של מיכה התייחסו באדישות ואף בכעס, אך הנבואה בה קבע כי ירושלים תחרב גרמה לזעזוע ולהלם: הייתה זו, כך נראה, הפעם הראשונה שבה נובא כך. אנשי ירושלים, שהיו בטוחים ש"ה' בְּקִרְבֵּנוּ, לֹא-תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה" (ג', י"א), נדהמו לשמוע נבואה שסתרה את הנחתם וחזרו, בגללה, בתשובה. שנית, אין דרך לקבוע בוודאות לאיזה מלך שייכת כל נבואה (ראו בהמשך). יכול להיות שזו הייתה הנבואה היחידה מימי חזקיהו המלך, שהתאפיינו בחזרה בתשובה (ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוקים ג'-ו'), ולפיכך חזר העם בתשובה לקול מיכה.

השם מיכה

השם מיכה (קיצור של מיכיה, או מיכיהו) נפוץ בתנ"ך ושזור לאורכו, החל מתקופת השופטים ועד ימי נחמיה. מיכיהו הוא שמם של שלושה אנשים שונים ואישה אחת, מיכיה – שמם של שלושה אנשים פרט למיכה הנביא המכונה גם מיכיה (בכתיב, הקרי הוא מיכה) והשם מיכה חוזר עוד כמה פעמים. בסך הכול קרויים בשמות אלו שנים עשר בני אדם. לעיתים מכונה אותו אדם במקום אחד מיכה ובמקום אחר מיכיהו. השם הוא שאלה רטורית: "מי כה'?", זאת בדומה לשם מיכאל.

היות שם זה נפוץ, הביא רבים לזהות, בטעות, בין מיכה המורשתי לבין הנביא מיכיהו בן ימלה המוזכר בספר מלכים א', פרק כ"ב, ופעל בימיו של יהושפט מלך יהודה ואחאב מלך ישראל. נראה כי גם בעל ספר מלכים ביקש לחזק אפשרות זו בכך ששם באחרית דבריו של מיכיהו את המילים "שמעו עמים כלם" - אותן מילים בהן פותח ספר נבואותיו של מיכה המורשתי.
אף על פי כן, זיהוי זה איננו עולה בקנה אחד עם תיארוך זמנו של מיכה המורשתי כפי שנראה בהמשך. כמו כן, יש לציין שמילים אלו אינן מופיעות באחד מנוסחיו של תרגום השבעים לספר מלכים, אשר הסתמך, כנראה, על כתב יד עברי שבו לא היו מילים אלו - עובדה זו מחזקת את ההשערה כי מילים אלו הן אך ורק תוספת שביקשה לזהות בין שני הנביאים.

מיכה כתלמידו של ישעיהו

מיכה היה הצעיר מארבעת הנביאים שפעלו באותה תקופה: הושע וישעיה, עמוס ומיכה. באופן טבעי, כמות ההקבלות ביניהם רבה. מתוך פסוקים אחדים בספר ישעיהו המרמזים שישעיהו היה מלמד תלמידים (לִמּוּדִים בלשונו), ומן ההקבלות הרבות, הרעיוניות והלשוניות, שבין ספר מיכה לספר ישעיהו, יש המסיקים, שישעיהו הנביא היה מורהו של מיכה (ואף של נביאים אחרים בתרי עשר). לרעיון זה יש אזכור גם באחד ממדרשי חז"ל.

נבואה אחת חוזרת בשינויים קלים בשני הספרים (ישעיהו ב', א-ד|מיכה ד', א-ה). להלן כמה דוגמאות להקבלות, לשוניות ותוכניות, בין נבואות ישעיהו לנבואות מיכה:

מיכה ישעיהו
כִּי רִיב לַה' עִם-עַמּוֹ, וְעִם-יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח; עַמִּי, מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, וּמָה הֶלְאֵתִיךָ? עֲנֵה בִי! (ו', ב-ג) נִצָּב לָרִיב ה' וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים; בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא, עִם-זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו; וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם? גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם? מלכם (מַה-לָּכֶם) תְּדַכְּאוּ עַמִּי, וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ?! (ג', יג-טו)
רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ (ג' יא) שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים (א', כג)
אַל-תַּטִּפוּ, יַטִּיפוּן; לֹא-יַטִּפוּ לָאֵלֶּה, לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת... לוּ-אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ, וָשֶׁקֶר כִּזֵּב, אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר - וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה (ב', ו, יא) בָּנִים לֹא-אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה', אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים: 'לֹא תִרְאוּ' וְלַחֹזִים: 'לֹא תֶחֱזוּ-לָנוּ נְכֹחוֹת'. 'דַּבְּרוּ-לָנוּ חֲלָקוֹת, חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת!' (ל', ט-י)

על אף כל ההקבלות שהובאו לעיל, ישנם הבדלים משמעותיים בין ישעיהו למיכה. השוני נובע בעיקר מכך שישעיהו היה בן עיר מרכזית - ירושלים - ובן המעמד הגבוה, ומיכה - בן כפר מן המעמד הנמוך.

בעוד שישעיהו הוא נביא כלל עולמי, אשר בין מושאי נבואותיו ישנן מקומות רחוקים כ"אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי-כוּשׁ" (ישעיה י"ח א), מיכה הוא נביא מקומי בלבד. אין לו נבואות על מקומות ואנשים זרים (פרט לנבואות חורבן על אשור, אשר צבאה החריב את שומרון ויהודה באותה עת, ויושבי ארץ ישראל ראו את חייליה בעיניהם).

בניגוד לישעיהו, מיכה נמנע גם מנגיעה כלשהי ביחסים בינלאומיים ובתוכניות מדיניות. הוא כלל לא נותן עצות בענייני מדיניות למלכים השונים אשר בתקופתם ניבא. דרישותיו היחידות הן בענייני צדק חברתי (ומעט בנושאי עבודה זרה).

Profet Micah Tomb in Kabul Israel 1
קבר מיכה הנביא בכאבול

בחז"ל

במדרש חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת מכות כד/א) נזכר מיכה כנביא שקבע את דרישות היהדות על שלושה יסודות:

"בא מיכה והעמידן (את המצוות) על שלוש, דכתיב (שכתוב): "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ" (ו', ח): עשות משפט - זה הדין; אהבת חסד - זה גמילות חסדים; והצנע לכת - זה הוצאת כלה ולווית המת".

מקום קבורתו

על פי המסורת מצוי קברו של מיכה בתחומי אחד מבתי הקברות המוסלמים בכאבול, בתוך מערה בנויה ועליה חורבה של מבנה אבנים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זהו משחק מילים בו עושה מיכה שימוש באותו שורש כמה פעמים ברצף במכוון.
ערך מומלץ
אבנר הולצמן

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית.

דור מיכה

דור מיכה (נולד ב-2 במרץ 1992) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת הקשר בקבוצת מכבי תל אביב ובנבחרת ישראל.

מיכה אוזין סליאן

מיכה אוזין סליאן (נולד ב-24 באפריל 1962 בפתח תקווה בשם מיכאל מורים) הוא שחקן, קריין ומדבב ישראלי.

מיכה אולמן

מיכה אולמן (נולד ב-1939) הוא אמן ופסל ישראלי. חתן פרס ישראל (2009).

עבודותיו, העוסקות בזיכרון ובהיסטוריה האנושית וכן ביחס בין האדם לטבע, משתמשות בתצורות אמנותיות שונות מתחומי הפיסול כגון מיצבים, אמנות אדמה וכדומה.

מיכה חריש

מיכאל (מיכה) חריש (נולד ב-28 בנובמבר 1936) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי, לשעבר חבר הכנסת, שר ומזכ"ל מפלגת העבודה.

מיכה טמיר

מיכה טמיר (טנדליך) היה תת-אלוף בצה"ל, שימש כמפקד סיירת צנחנים וכמפקד יחידת הקישור ללבנון ועוצבת עמוד האש.

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) ‏Миха Йосеф Бердичевский) ‏(19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית. כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. בין יצירותיו הידועות: "מחניים", עורבא פרח", "קלונימוס ונעמי", "מרים" ועוד.

מיכה יוסף לבנזון

מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон;‏ 22 בפברואר 1828 –

17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה. מיכ"ל היה בנו של המשורר אד"ם הכהן.

מיכה לבינסון

מיכה לבינסון (באנגלית: Micah Lewensohn; ‏27 באוגוסט 1952 - 20 במרץ 2017) היה שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע ישראלי. כיהן כמנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל בשנים 1994–2001 וכמנהלו של בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי בשנים 2009–2014.

מיכה לבנה

מיכה "מייק" לִבנֶה (31 באוקטובר 1932 – 25 באפריל 2011) היה איש ידיעת הארץ, מדריך טיולים, סופר, בוטנאי, ארכאולוג, סייר ומחנך ישראלי.

מיכה לינדנשטראוס

מיכה (מיכאל) לינדנשטראוס (28 ביוני 1937 – 2 במאי 2019) היה משפטן ישראלי שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וכמבקר המדינה.

מיכה פרי

מיכה פֶּרי (13 בדצמבר 1923, ה' בטבת תרפ"ד – 11 ביוני 1998, י"ז בסיוון תשנ"ח) היה מלוחמי ההגנה והפלי"ם, וממפקדי הפלמ"ח בחטיבת הראל ובחטיבת הנגב במהלך מלחמת העצמאות. עבד גם כמהנדס בניין וכצלם, ועמד שנים רבות בראש אגודת דור הפלמ"ח.

מיכה רם

מיכה (מיכאל) רם (4 ביולי 1942 - 14 בינואר 2018) היה אלוף בצה"ל, מפקד חיל הים בשנים 1989–1992.

מיכה שגריר

מיכה שגריר (1 בנובמבר 1937 - 4 בפברואר 2015) היה במאי קולנוע ומפיק ישראלי.

מיכה שטרית

מיכה שטרית (נולד ב-19 בדצמבר, 1962) הוא זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי ישראלי. ממקימיה של להקת הרוק "החברים של נטאשה".

מפלגת העבודה הישראלית

מפלגת העבודה היא מפלגה ציונית וסוציאל-דמוקרטית הנמצאת במרכז-שמאל הפוליטי בישראל. העבודה הוקמה ב-21 בינואר 1968, מאיחוד של מספר מפלגות, ובמרכזו מפלגת השלטון – מפא"י, יחד עם אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י. היה זה איחודן מחדש של כל המפלגות יוצאות מפא"י ההיסטורית אשר החזיקו בשלטון במדינת ישראל ובמוסדות היישוב ממועד היווסדן ועד הבחירות ב-1977. בין ראשי המפלגה בעבר היו לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק.

יושב ראש המפלגה הנוכחי הוא עמיר פרץ, אשר כיהן כיו"ר המפלגה ב-2005 עד 2007.

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל. הספר מתאר את קורותיה של תקופת השופטים בתולדות עם ישראל, היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של שמואל הנביא וראשית המלוכה.

פסל מיכה

סיפור פסל מיכה הוא הסיפור הראשון בחלק השלישי של ספר שופטים, המתאר את התגלגלותו של מקדש ביתי שבנה איש מהר אפרים בשם מיכה (או מיכיהו). הסיפור מובא בפרקים י"ז - י"ח בספר שופטים, ומטרתו המוצהרת להדגים את האנרכיה ששררה בישראל לפני תקופת המלוכה.

שדות מיכה

שְׂדוֹת מִיכָה הוא מושב הנמצא כ-5 קילומטרים דרומית מערבית לבית שמש בחבל עדולם שבשפלת יהודה, שייך למועצה האזורית מטה יהודה. היישוב קרוי על שמו של הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.

היישוב הוקם בשנת 1955 על ידי כחמישים משפחות עולים ממרוקו, במטרה לאכלס את חבל עדולם. לבן הראשון שנולד לתושבי המושב ניתן השם מיכה. שנה לאחר הקמת המושב הוקצה אחד מבתי המושב כמוסד תרבות למורשת ברדיצ'בסקי, והחל משנת 1957 התקיים במושב כנס שנתי של מספרי מעשיות.

תרי עשר הנביאים
הושעיואלעמוסעובדיהיונה • מיכה • נחוםחבקוקצפניהחגיזכריהמלאכי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.