מיכאל הרשקוביץ

הרב מיכאל הרשקוביץ (נולד בו' בניסן ה'תש"ג, 11 באפריל 1943) הוא מתלמידי הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה שבבנימין, מעורכי הספר מדבר שור.

הרב מיכאל הרשקוביץ
הרב מיכאל הרשקוביץ
הרב מיכאל הרשקוביץ (משמאל) לצד הרב יהושע מגנס, בהכנסת ספר תורה
לידה 11 באפריל 1943 (בן 76)
ו' בניסן ה'תש"ג
מקום פעילות ירושלים; נריה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד; הלכה; אמונה; ארץ ישראל; חינוך
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק;
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
והרב שאול ישראלי.
חיבוריו ספרים שערך: השבת ישראל והזמנים, מדבר שור, זכור זאת ליעקב

תולדות חייו

נולד לשרגא צבי, צאצא של רבי אהרן דוד דייטש בעל שו״ת גורן דוד ומתלמידי החתם סופר, ולטובה, שניהם ילידי צ'כוסלובקיה שהתגוררו בפרשבורג.[1] למד בישיבת נתיב מאיר. ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשלהי שנת תשל"א נישא לבת-שבע לבית קטן.[2] התמנה על ידי הרצי"ה בשנת תשל"ח לשמש כר"מ בישיבה ומלמד בה מזה ארבעה עשורים גמרא ואמונה. הוסמך לרבנות "יורה יורה" על ידי הרב אברהם שפירא בכ"א בשבט תשמ"ה.

לחם במספר מלחמות ושירת בפלס"ר של החטיבה הירושלמית יחד עם הרב איתן אייזמן. בשנת ה'תשנ"ג עמד בראש הגרעין המייסד של היישוב נריה שבבנימין, ולאחר מספר שנים התמנה לרב היישוב, תפקיד בו הוא מכהן גם כיום. בנוסף משמש כאב"ד לענייני ממונות שפועל במערב בנימין, יחד איתו יושבים בהרכב הרב רמי ברכיהו, הרב יעקב שרעבי לשעבר ראש הישיבה הגבוהה נחלת ישראל, הרב יחזקאל קופלד רב היישוב דולב והרב חיים צפרי[3]. לימד תקופה קצרה במכון מרחבים.

בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה[4]. חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

כתיבה ועריכה ספרותית

לאחר נישואיו השתתף בכתיבת בירורי הלכה במסגרת מכון הלכה ברורה ובירור הלכה ושימש כר"מ בישיבת ניר קריית ארבע. בשנת ה'תשל"א ערך והוציא את הקובץ "השבת, ישראל והזמנים" ובו מאמרים מאת הראי"ה קוק על השבת והמועדים. הקובץ נדפס בתוך הספר "זכור זאת ליעקב" אותו ערך הרב הרשקוביץ לזכרו של חברו הרב יעקב פנחס כהן, ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים, וכן בחוברת נפרדת (לימים נכללה החוברת במאמרי הראי"ה).

ערך יחד עם הרב דוד לנדאו את הספר "מדבר שור". בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, הגיע מדי יום לרצי"ה קוק ועזר לו להוציא מחדש את ספרי הראי"ה קוק 'עקבי הצאן', 'אדר היקר', 'מוסר אביך' ו'מידות הראי"ה'.[5] מספר שנים לאחר מכן היה מהמגיהים והמוציאים לאור של הספר 'אורח משפט' שחיבר הראי"ה קוק[6].

בשנת ה'תשע"א ערכו תלמידיו חוברת בשם: "לך לך אל ארץ המוריה", ובה שיעורו על פרשת עקידת יצחק, על פי דרכו של הרב קוק בספרו עולת ראיה.

Mercaz HaRav (6)
הרב הרשקוביץ בטקס הכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב, תשע"ה

שיטתו

יסוד בולט במשנתו של הרב הרשקוביץ הוא שהציווי האלוקי איננו עומד בסתירה למוסר ולמצפון האנושיים. למשל, מתנגד הרב הרשקוביץ לפרשנויות אקזיסטנציאליסטיות (בייחוד זו של קירקגור) הרואות בעקידת יצחק ניגוד בין המוסר הטבעי של אברהם לבין הציווי האלוקי וטוענות שבכך שאברהם אבינו עקד את יצחק הוא למעשה כבש את האנושיות שלו בפני הצו האלוקי הגדול ממנו. לפי תפיסתו, הרצון והמוסר אינם יכולים לעמוד בסתירה ליראת השמים, הואיל והיא אלוקית והם אנושיים, ולכן אינם יכולים לעמוד בהנגדה זה מול זה[7].

בנושא המאבק על ארץ ישראל דוגל הרב הרשקוביץ במאבק אקטיבי ובקו תקיף ולא מתפשר, וסובר כי חובה על חייל לסרב לפקודה לפנות יישובים. עם זאת, אין הוא רואה זאת כקונפליקט בין פקודת הצבא לבין ציווי התורה, אלא אדרבה, דווקא קיום פקודה הנוגדת את התורה פוגעת לשיטתו במהותה של המדינה, ש"יסוד הוויתה, חייה ופעליה הוא ברוח תורת ישראל", ולכן "לא יעלה על הדעת שהכלי יקום על יוצרו ויהיו ערכיה של תורה כפופים למרותו של המלך". לדבריו, ציות עיוור להוראות השלטון מבלי להתייחס למוסריותן "שוללת את החותם המוסרי ממעשיו והוראותיו, וסופן שלא יתקיימו". הוא מותח ביקורת חריפה כלפי רבנים שהורו לתלמידיהם שלא לסרב לפקודה כזו. להגדרתו, נתינת ערך עליון לפקודות המדינה מצד עצמן, גם כשהן לא הולכות בד בבד עם ציווי התורה, היא "פאשיזם"[8].

משפחתו

נשוי לד"ר בת שבע (ילידת תשי"א), רופאת משפחה, בתו של ד"ר משה קטן (מחבר הספר אוצר לעזי רש"י), ולהם עשרה ילדים. אחד מבניו הוא הרב יוסף אליצור, ר"מ בישיבת עוד יוסף חי וממחברי הספר "תורת המלך". בן נוסף שימש כרב קהילה באנטוורפן. בנו שרגא נהרג בתאונת דרכים בצעירותו. חתנו יניב מזומן משמש כראש מכינה קדם צבאית דתית-חילונית[9]. בין גיסיו: הרב יואל קטן, ד"ר חנה קטן, הרב יצחק בן שחר (ראש ישיבת קדומים) ופרופ' רפאל קטן. אחיו היה הרב שמואל הרשקוביץ שכיהן כר"מ בישיבת נתיב מאיר[10].

הרב הרשקוביץ הוא אחיינו של חוקר ופרשן המקרא יהודה אליצור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: הרב יעקב קאפל, מגילת אסתר עם פירוש שושנת יעקב, (עורך שלמה וייס), מכון זיכרון להנצחת יהדות הונגריה תשנ"ט, עמ' קסב
  2. ^ שולמית קטן, מגילת שולמית, או: שרשרת הדורות, ירושלים תשנ"ז, עמ' 113
  3. ^ פסק דין שכתב, באתר דין תורה
  4. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
  5. ^ ראו: שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 651
  6. ^ משמיע ישועה, תולדות חייו של הרצי"ה קוק, עמ' 66-67
  7. ^ ראו "לך לך אל ארץ המוריה" עמ' 8
  8. ^ "על הציות ועל הסירוב", אתר ערוץ 7
  9. ^ מדע, אינטלקט והרבה סיפורים אנושיים / אבי גז, ראיון עם ד"ר בת שבע הרשקוביץ ב'מוסף שבת' מקור ראשון
  10. ^ נפטר ביט בכסלו ה'תשע"ט. ראו כאן מודעה על פטירתו.
אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"א[דרוש מקור] - ט"ו בתשרי ה'תשס"ח, 12 במאי 1911 - 27 בספטמבר 2007) היה הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג-ה'תשנ"ג, דיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב, ועד פטירתו שלו. דמות רבנית מרכזית בציונות הדתית.

איחוד הרבנים למען ארץ ישראל

איחוד הרבנים למען ארץ ישראל הוא איגוד של רבנים שנוסד בשנת 1993 ומטרתו היא לשמור על שלמות ארץ ישראל השלמה.

ויולה טורק

ויוֹלָה קליין נויבירט טוֹרֶק (נולדה ב-21 במאי 1916) היא רופאה ישראלית, עבדה כרופאה מחוזית של הנגב במשך 22 שנים, ממייסדי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון וכלת פרס אות יקיר הנגב ויקירת באר שבע.

חיים שטיינר

הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש רבני מפלגת תקומה. נשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א 23 ביולי 1911 - ב' בטבת ה'תשנ"ח 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

יואל קטן

הרב יואל קטן (נולד בי"א בסיון תשט"ז, 21 במאי 1956) הוא מהדיר, עורך וחוקר ספרות תורנית.

יצחק בן שחר

הרב יצחק בן שחר (נולד ב-1945) הוא ראש ישיבת קדומים, מלמד בישיבות ומחבר ספרים.

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

ישיבת "מרכז הרב" נוסדה על ידי הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), בשנת ה'תרפ"ד (1924). הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.

רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בישיבת מרכז הרב או היו תלמידים של רבנים שלמדו בה. היא נחשבת בעיני רבים ל"אם הישיבות הציוניות".

ישיבת ניר קריית ארבע

ישיבת ניר קריית ארבע היא ישיבה דתית־לאומית הממוקמת בקריית ארבע שהוקמה ב־1972. בניין הישיבה תוכנן על ידי האדריכל דוד קאסוטו.

מאמרי הראיה

מאמרי הראי"ה היא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק ושנתפרסמו בעיתונות ובבטאונים שונים.

מדבר שור

מדבר שוּר הוא ספר "דרושים" בענייני פרשת השבוע והמועדים שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הספר, הכולל דרשות מהשנים תרנ"ד-תרנ"ו, נכתב בשנים בהן שימש הרב קוק כרבה של העיירה זוימל בליטא, והוכן לצאת לאור בסיוון תרנ"ט (1899), בעת שכיהן כרב העיר בויסק בלטביה.

כתב היד של הספר נגנב מידי הראי"ה בשנות ה-20 והרב הנחה שלא לנסות לאתרו באמצעות פרסום הגניבה ברבים. הוא הוחזר בשנת ה'תשכ"ב בידי אלמוני לעורך הדין הירושלמי אלכסנדר אמדור, בנו של ירחמיאל אמדורסקי הלה העבירו לידי הרצי"ה. מסיבות שונות הספר לא יצא לאור עד שנת תשנ"ט בהוצאת מכון הרצי"ה. שלוש מהדורות של הקובץ דרשות הראי"ה לימים נוראים (שנות תשנ"ב-ג-ד) קדמו לו.

מכון הרצי"ה

מכון הרצי"ה (מכון הרב צבי יהודה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים. במסגרת המכון יוצאים לאור כתבים של רבני הישיבה, ובפרט ספרים מכתבי יד של הראי"ה קוק.

המכון נוסד בשנת תשמ"ב לאחר פטירת הרב צבי יהודה קוק, על שמו הוא נקרא. בראשו עומד הרב בן ציון שפירא, בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ומחבר הספר "פני אברהם". בנשיאות המכון עומד הרב יעקב שפירא.

מנחם פרומן

הרב מנחם חי שלום פרומן (כ' בסיוון ה'תש"ה, 1 ביוני 1945 - כ"ג באדר ה'תשע"ג, 4 במרץ 2013), היה רבה של תקוע, פעיל שלום ומשורר. לימד בישיבה הגבוהה מקור חיים, בישיבת תקוע ובישיבת עתניאל.

מרדכי שטרנברג

הרב מרדכי שטרנברג (נולד בשנת תש"ח, 1948), הוא ראש ישיבת הר המור. מן הרבנים הבולטים בזרם התורני לאומי בציונות הדתית.

משה קטן

ד"ר משה קטן (פאול קליין, בלועזית) (1920–1995) היה ספרן, היסטוריון בלשן ומתרגם שהתמחה בצרפתית עתיקה. נודע בשל חיבורו אוצר לעזי רש"י.

נריה

נריה הוא התנחלות דתית לאומית תורנית בהרי גופנה שבמערב בנימין, הממוקם בגוש דולב-טלמונים ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב נמצא מזרחית לעיר מודיעין עילית (קריית ספר), בגובה של כ-540-590 מטר מעל פני הים.

היישוב הוקם בשנת 1991 (ה'תשנ"א) על ידי מספר משפחות שאליהן הצטרפו תלמידים מישיבת מרכז הרב. נקרא על שמו של הרב משה צבי נריה. נכון לשנת 2019 מונה היישוב 350 משפחות. רב היישוב הוא הרב מיכאל הרשקוביץ.

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 23 באפריל 1891 - י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב וממנהיגיה הרוחניים הבולטים של הציונות הדתית. בנו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

רמי רחמים ברכיהו

הרב נצ"מ רמי רחמים ברכיהו (נולד ה'תשכ"ז) הוא הרב הראשי של משטרת ישראל. בעבר שימש כרב היישוב טלמון וראש בית המדרש "מאמינים במשטרה". חיבר ספרי שו"ת, היה ר"מ במכינה ישיבתית קדם צבאית "אלישע".

שאול ישראלי

הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז ה'תרס"ט 14 ביולי 1909 - י"ט בסיוון ה'תשנ"ה 17 ביוני 1995) היה מן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית. שימש רב, דיין בבית הדין הרבני הגדול, חבר במועצת הרבנות הראשית, ראש ישיבת מרכז הרב ונשיא מכון ארץ חמדה. חתן פרס ישראל למדעי היהדות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.