מיכאל הנדלזלץ

מיכאל הַנְדֶלְזַלְץ (נולד ב-26 במרץ 1950) הוא עיתונאי, מבקר תיאטרון, מתרגם ועורך ישראלי, הכותב דרך קבע בעיתון "הארץ". החל משנת 2015 הוא בעל טור יומי במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

מיכאל הנדלזלץ
מיכאל הנדלזלץ באולפן התכנית "תעודת עיתונאי" ברדיו תל אביב
מדינה ישראל  ישראל

חייו

הנדלזלץ נולד בשנת 1950 בוורשה שבפולין, בן לרופא ד"ר אברהם הנדלזלץ. סבו, ישראל-אליהו הנדלזלץ, היה העורך של שבועון לילדים בשם צפרירים והמתרגם הראשון לעברית של פינוקיו מאת קרלו קולודי. עלה לישראל במסגרת עליית גומולקה בשנת 1957. בוגר תיכון עירוני ה' בתל אביב. בעל תואר ראשון בתיאטרון ובתורת הספרות הכללית מאוניברסיטת תל אביב.

ב-1969 החל לכתוב ביקורת תיאטרון בעיתון "למרחב". בשנים 19711981 שירת בגלי צה"ל. ב-1975 החל לפרסם ביקורת תיאטרון ב"הארץ", וב-1981 הצטרף למערכת "הארץ" כמבקר תיאטרון וכעורך. ערך ב"הארץ" את המדורים "אמנויות" (1992-1981), "מלים ומו"לים" (1992-1985) והמוסף "ספרים" (1993 עד 2005). ב-2005 החל לכתוב מדור שבועי בשם "המילה האחרונה". זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות.

עסק גם בתרגום ספרים מפולנית ומאנגלית.

על עבודתו כמבקר תיאטרון אמר:

כתיבה על משחק בתיאטרון היא אחד הדברים הקשים ביותר, מפני שזהו עיסוק המערב מיומנות ורגש, כשהכלי הוא גופו ונפשו של אדם. זהו מסתורין שאני מודה כי לא ירדתי לחקרו, אבל אני תמיד מלא התפעלות כשהוא מתרחש לעיני. הביקורת אינה אמורה להיות עצה ידידותית לצופה, ואפילו לא פידבק לבמאי, אלא תיאור חוויה מורכבת, במספר מלים מצומצם, אחרי ערב הבכורה. אני בהחלט משתדל לא להתעלם משחקנים ולמצוא את הדרך לתאר את חוויותי למראה עבודתם.

מתוך מדור שאלות ותשובות של "הארץ"[1]

ב-29 במרץ 2017, עם הגיעו לגיל פרישה, פרסם טור פרידה מתפקידו כמבקר התיאטרון של "הארץ", תפקיד אותו מילא במשך 42 שנים.[2]

הנדלזלץ נשוי, ואב לשלושה ילדים. בגיל מבוגר הפך לנכה הנעזר בקלנועית, פרט שהוא מתייחס אליו לעיתים כאשר הוא כותב על בעיות בנגישות לאולמות תיאטרון.

ספריו

  • חנוך לוין על-פי דרכו (הוצאת ידיעות אחרונות, 2001): לקט ביקורות תיאטרון על מחזותיו של חנוך לוין
  • לקט מאמריו שהתפרסמו מדי שבוע בפתח מוסף "ספרים" בעיתון "הארץ" הופיע בקבצים הבאים:
    • ספר (1997)
    • עוד ספר (2000)
    • ספר הספרים הזמני (2004)
    • הספר האחרון מסוגו (2006)
  • שרלוק הולמס: תעלומת הבלש בן האלמוות, הוצאת מפה, (2006)
  • ממלא מקום עצמי (אוסף טורים מהמדור "המילה האחרונה" בעיתון הארץ מן השנים 2005–2008), הוצאת מאגנס, 2018.

תרגומיו

קישורים חיצוניים

ממאמריו:

על יצירתו

הערות שוליים

  1. ^ שאלה תשובה עם מיכאל הנדלזלץ, באתר הארץ (הקישור אינו פעיל)
  2. ^ מיכאל הנדלזלץ, המסך יורד והתפקיד שלי בהצגה של עולם התיאטרון הישראלי נגמר, באתר הארץ, 29 במרץ 2017
אשכבה (מחזה)

אשכבה הוא מחזה ישראלי פרי עטו של המחזאי והבמאי חנוך לוין, והאחרון שהספיק לביים טרם מותו. המחזה מבוסס על שלושה סיפורים קצרים שונים מאת אנטון צ'כוב.המונח "אשכבה" מתייחס לטקסים שנערכים לאחר המוות ואף המחזה עצמו תואר כ"אגדה על מוות", אולם עיקר העלילה מתרכז בחיים טרום-המוות.

הבכיינים

הבכיינים הוא מחזהו האחרון של חנוך לוין.

ההולכים בחושך

ההולכים בחושך הוא מחזה מאת חנוך לוין.

המחזה כמעט נטול עלילה לחלוטין ועוסק באנשים נטולי שמות המוגדרים על ידי מצב תמידי של ציפייה לקראת האירוע הבא - ההולך, המחכה והחומק - היוצאים למסע לילי. בנוסף אליהם ישנם גם אם ההולך ואב המחכה, ששניהם גוססים, מגוון מחשבות הרודפות אחר ההולכים בחושך, ודמויות רבות של מתים הממשיכים להתלונן ולהתקוטט ממקום משכבם בבית הקברות. ההתרחשויות כולן מתוארות על ידי מספר הנמצא מחוץ לנרטיב, ואף קיימת דמות אלוהים אך הסבריו אינם מגיעים לאוזני הדמויות או הקהל. במהלך המחזה, לאחר המפגש עם האלוהים, המספר פונה אל הקהל במעין ביקורת על מה שמתרחש במסגרת המחזה ובחיים בכלל, אך גם קבלתם כבלתי נמנעים:

בטורו הקבוע בעיתון מעריב יהונתן גפן כינה את המחזה "אולי הטוב ביותר שכתב חנוך לוין, ואולי גם הטוב ביותר בעולם ב-50 השנים האחרונות."[צריך ציטטה] מיכאל הנדלזלץ ראה במחזה זה מעין זיקוק של הדרמה שחנוך לוין יוצר, אך גם סוג של שיא:

"הדרמה של לוין הולכת ומצטללת. פחות מילים, מעט עלילה. במה ריקה, עם מסכים תיאטרליים מלאכותיים, ומוזיקה קרקסית עצובה. להקה גדולה ותהלוכות, והרבה שחקנים... ואכן הייתה פסגה מסוימת, כי לוין הוא גם אמן של תיאטרון וחיזיון, לא רק משורר."

חנוך לוין

חנוך לוין (18 בדצמבר 1943, תל אביב – 18 באוגוסט 1999) היה מחזאי, במאי תיאטרון, משורר וסופר ישראלי. לוין כתב מעל ל-60 מחזות קומיים ודרמטיים, קאברטים סאטיריים, מערכונים ומאמרי סקירה, והוא נחשב בפי רבים לגדול ולחשוב שבמחזאי ישראל.

יאקיש ופופצ'ה

יָאקיש ופּוּפְּצֶ'ה (כותרת משנה: "קומדיה עגומה") הוא מחזה קומי מאת חנוך לוין, אשר עלה לראשונה בפברואר 1986 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של המחבר, ושוב בתיאטרון גשר ב-2008. המחזה כלול בכרך 4 של מחזות חנוך לוין, "מלאכת החיים ואחרים".

יסורי איוב

יסורי איוב הוא מחזה מאת חנוך לוין המבוסס על סיפורו התנ"כי של איוב, ומשלב בתוכו אלמנטים מהפסיון של ישו.

לה מנדראגולה

לה מנדראגולה (באיטלקית: הדודאים) הוא מחזה איטלקי שנכתב בשנת 1517 על ידי ניקולו מקיאוולי.

מילת קוד

מילת קוד או שם קוד היא מילה (או צירוף מילים קצר) המשמשים להעברת מסר סודי באמצעי תקשורת גלויים, כגון שידורי רדיו וטלוויזיה, שקל לצותת להם, כגון קשר רדיו בלתי מוצפן. מי שאינו שותף בסוד עשוי לדעת שהועבר מסר סודי, אך אינו יודע את משמעותו המדויקת. מילות קוד משמשות גם בתקשורת שאינה גלויה, אך יש חשש סביר שתיורט על ידי מודיעין אותות של האויב.

על מנת שלא לתת להן משמעות שתקל על פענוח הקוד, מילות הקוד נבחרות בדרך כלל באופן אקראי מתוך מאגר של מילות קוד. כאשר מילות הקוד נועדו לשמש כשמו של מבצע צבאי חורגים לעיתים מגישה זו, ועם חשיפתו של המבצע לציבור ניתן לו שם קוד משמעותי, שבא לתרום ליחסי הציבור של המבצע.

מלכת אמבטיה

"מלכת אמבטיה" הוא רביו סאטירי מאת המחזאי חנוך לוין שהוצג לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה, כשלוש שנים לאחר מלחמת ששת הימים. בינואר 1970, המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את כל הטקסט של הרביו שהוגש לאישורה, אך חזרה בה כשנדרשה לנמק את החלטתה. ההצגה עוררה סערת רוחות ציבורית חסרת תקדים ונפסלה להופעה אחרי 19 הופעות.

משחק (אמנות הבמה)

משחק הוא עבודתו של השחקן - הופעה בתיאטרון, בקולנוע או בטלוויזיה. השחקן מגלם דמות במחזה או בתסריט, אומר את הטקסט ששם המחזאי או התסריטאי בפיה של דמות זו, ופועל לפי הוראות הבמאי. משחק ללא טקסט נקרא אלתור. שני המרכיבים החשובים ביותר של המשחק הם הקול (דיבור) ושפת הגוף, ולעיתים הוא כולל בתוכו גם שירה וריקוד.

משחק נלמד, בתאוריה ובפרקטיקה, בבתי ספר למשחק, וכן במסגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטאות.

נסים אלוני

נסים אלוני (24 באוגוסט 1926 – 13 ביוני 1998), היה מחזאי, במאי תיאטרון, סופר ומתרגם ישראלי, זוכה פרס ישראל. נחשב לאחד ממחזאי ישראל הבולטים והחשובים ביותר.

סוחרי גומי

סוחרי גומי הוא מחזה מאת המחזאי חנוך לוין.

סלאבומיר מרוז'ק

סלאבומיר מרוז'ק (בפולנית : Sławomir Mrożek; ‏29 ביוני 1930 - 15 באוגוסט 2013) היה מחזאי, סופר וקריקטוריסט פולני.

פיליטון

פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון" = דף קטן, עלון, דף מצורף) הוא מאמר, המופיע בדרך כלל בעיתון, שדן בצורה קלה, הומוריסטית ושווה לכל נפש בנושא מקומי, חברתי, תרבותי ואף פילוסופי. הפיליטון הופיע על פי רוב במדור מסוים בדף העיתון, לרוב בחלקו התחתון מתחת לקו הפרדה.

קרום (מחזה)

קְרוּם: מחזה עם שתי לוויות ושתי חתונות הוא מחזה פרי עטו של חנוך לוין משנת 1975.

שמעון פינקל

שמעון פינקל (8 בדצמבר 1905 – 5 באוקטובר 1999) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי. מגדולי שחקני תיאטרון "הבימה" ומייסדיו, אשר שימש גם כמנהלו האמנותי.

שרלוק הולמס

שרלוק הולמס (באנגלית: Sherlock Holmes) הוא דמות ספרותית, הגיבור והדמות הראשית של סדרת הספרים הבלשית פרי יצירתו של סר ארתור קונאן דויל.

תיאטרון אנסמבל הרצליה

תיאטרון אנסמבל הרצליה היה תיאטרון שפעל בהרצליה בשנים 2000–2013.

התיאטרון נוסד בשנת 2000, ביוזמתם של השחקנים חנה מרון ולאורה ריבלין והשחקן והבמאי גדליה בסר (שלושתם תושבי הרצליה), ובתמיכתה של ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן. בסר שימש כמנהל אמנותי של התיאטרון מיום הקמתו, וביולי 2007 פרש מהתפקיד עקב מחסור בתקציב.

התיאטרון פעל תחילה באוהל שהוקם בסמוך לאצטדיון הכדורגל העירוני, והעלה מופעים גם בבית חיל האוויר שהוקם בעיר, ובספטמבר 2008 עבר למשכן קבע ב"בית האזרח" שבמרכז העיר, ששופץ למענו.

בינואר 2008 מונתה אופירה הניג למנהלת אמנותית של התיאטרון, וביוני 2011 התפטרה מתפקידה. עם זאת, המשיכה לכהן כמנהלת אמנותית בפועל עד לאוקטובר 2011.

באוקטובר 2011 מונה עודד קוטלר למנהל האמנותי של התיאטרון.ב-4 באפריל 2013 נסגר התיאטרון לאחר שצבר גירעון של מיליוני שקלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.