מיטה

מיטה היא רהיט שמיועד למנוחה ולשינה. מקורותיה של המיטה הם פרהיסטוריים והיא מופיעה כמרחבי רביצה רכים בתוך מבנים עגולים קטנים. ההתפתחויות הטכנולוגיות הביאו לשיפור איכות המיטה והתאמתה לאנטומיה האנושית. בדרך כלל המיטה נועדה לשמש אדם אחד בלבד אך משתמשים בה גם ללינה זוגית, ובחברות אינדיאניות[1] משמשת המיטה ללינה משותפת של המשפחה כולה.

המיטה יכולה לשמש גם לקיום יחסי מין, ישיבה, קבלת טיפול רפואי ולשם נוחיות בעת בידור רגוע (דוגמת צפייה בטלוויזיה וקריאת ספר).

קיימות מיטות במגוון רחב של צורות וגדלים. המיטות הראשונות היו עשויות מערמות של קש או מחומרים טבעיים אחרים. שינוי משמעותי בצורת המיטה היה הגבהתה מעל לקרקע, בדרך כלל על גבי רגליים, כדי ליצור שכבת בידוד מהרצפה מכיוון שהאוויר ידוע כמבודד יעיל והגבהת המיטה מהרצפה גורמת להעלאת הטמפרטורה מטמפרטורת הריצפה, סיבה נוספת היא הרחקת הישן מלכלוך וממזיקים.

כדי להפוך את המיטה לנוחה יותר, מונח עליה לרוב מזרן. המזרנים הראשונים היו שקים עם קש, או נוצות אצל העשירים. מאוחר יותר, מילויים חדשים כמו כותנה וחומרים מלאכותיים הפכו נפוצים יותר. סוגי מזרנים הנפוצים כיום הם מזרן קפיצים, מזרן גומאוויר (קצף מוצק), מזרן מים או מזרן מלא באוויר דחוס, הנקרא מזרן מתנפח.

על מנת לספק תמיכה לראש, רוב האנשים משתמשים בכרית. מקובל גם לכסות את המיטה בסדין, ולהתכסות בשמיכה. לעומת זאת, בקבר של תות ענך אמון נמצאה כרית בצורת שרפרף קטן מעץ. שלדת המיטה עשויה לרוב מעץ או ברזל.

מיטת האפריון בעלת הוילונות הכבדים שומרת על הישן מפני עיניים צופות. הסיבה לכך נעוצה בכך שרק עם האדריכלות המודרנית בתחילת המאה ה-20 הומצא המסדרון ולכן עד אז ההולכים בבית היו עוברים מחדר לחדר גם דרך חדרו של המלך, לדוגמה, האפריון הכבד יצר בעצם מרחב אינטימי כאשר ההולכים בבית היו עובירם מחדר לחדר.

Bed in Seattle hotel
מיטה זוגית
Henri de Toulouse-Lautrec 062
"מיטה", ציור מעשה ידי אנרי טולוז לוטרק משנת 1893.
COLLECTIE TROPENMUSEUM Portret van twee Indo-Europese meisjes in bed TMnr 60029005
המיטה משמשת למנוחה

היסטוריה

Bed of Ware
המיטה הגדולה מוור - אחת המיטות הגדולות בעולם. מיטה משנת 1590 המוצגת כיום במוזיאון ויקטוריה ואלברט.

רומא העתיקה

לרומאים הקדומים היה מגוון של מיטות לשינה ולמנוחה. הם כללו את הסוגים הבאים:

  • לקטוס קוביקולאריס (Lectus Cubicularis) - תא מיטה, לשינה רגילה.
  • לקטוס דיסקוביטוריוס (Lectus Discubitorius) - מיטה-שולחן, שעליה הם אכלו – היא נקראת כך מפני שהם אכלו עליה בזמן שהם שכבו על צידם השמאלי. לרוב היו שלושה אנשים על מיטה אחת, כאשר במקום האמצעי שכב האדם בעל המעמד המכובד יותר.
  • לקטוס לוקובראטוריוס (Lectus Lucubratorius) - ללמידה.
  • לקטוס פונאבריס (Lectus Funebris) או אמורטואליס (Emortualis) - שעליה נשאו את המתים לקבורה.

מידות תקן

מוסכמות ייצור מודרניות הובילו למספר מוגבל של גדלים תקניים למזרנים ולמזרני קפיצים. הם שונים במידת מה בארצות שונות.

  • מיטת תינוק, 80*80 ס"מ
  • מיטת ילדים, רוחב 70-100 ס"מ, אורך כ-135 ס"מ
  • מיטת נוער, רוחב 60-90 ס"מ אורך 180-200 ס"מ
  • מיטת יחיד, נקראת גם מיטה וחצי, בבתי מלון נקראת twin size, היא מיטה שרוחבה כ-100 ס"מ ואורכה 190-220 ס"מ
  • מיטה זוגית, מיטה כפולה או מיטה סטנדרטית, בבתי מלון נקרא Full bed או Double bed, רוחבה 135-140 ס"מ ואורכה 190-220 ס"מ
  • מיטה זוגית רחבה, בבתי מלון נקראת Queen bed, רוחבה 150-160 ס"מ ואורכה 200-220 ס"מ
  • קליפורניה, בבתי מלון נקראת California King או Western King, רוחבה 180 ס"מ ואורכה 210-220 ס"מ
  • מיטת קינג, בבתי מלון נקראת King bed, רוחבה 180-200 ס"מ ואורכה 200-220 ס"מ

סוגי מיטות

014Versailles bed
מיטת האפריון של לואי ה-14 בארמון ורסיי.
  • מיטה מתכווננת היא מיטה שניתן להתאים אותה למספר תנוחות שונות.
  • מיטת אוויר משתמשת במזרן הממולא באוויר, שלפעמים מחובר למשאבת אוויר חשמלית בעלת דרגות שליטה לקושי המזרן[2].
  • מיטת תינוק היא מיטה המיועדת לתינוק.
  • "מיטת ארגז" היא מיטה בעלת צורה של ארגז גדול עם גג, פאות וכניסה העשויים מעץ בעלי שני לוחות זזים או תריסים. לרוב משתמשים בהם בצריפים בסקוטלנד. לפעמים המונח מתייחס גם למיטה שאפשר לקפל אותה לצורת ארגז.
  • דרגש הוא מיטה שמשתמשים בה באזור תחום.
  • מיטת דרגש או מיטת קומתיים היא שתי מיטות או יותר הנמצאות אחת מעל השנייה.
  • מיטת שידה היא מצע של מיטה בעל מגירות ותאי אחסון שנמצאים מתחתיה.
  • מיטה מתקפלת היא מיטה שניתן לקפלה כשהיא אינה בשימוש לצורך ניידות או אחסון. מיטות מתקפלות נמצאות בשימוש נרחב בצבאות (ראו מיטה צבאית מתקפלת) וארגונים גדולים בזמני משבר.
  • מיטת יום היא מיטה הדומה לספה ונועדה להסבה או מנוחה בשעות היום, מחוץ לחדר השינה.
  • כילת חתנים היא מיטה תלמודית, שהשמיכה תלויה מעל גוף הישן.
  • פוטון היא מיטה יפנית בסגנון מסורתי שקיימת גם בסגנון מערבי וגדול יותר.
  • ערסל הוא אריג תלוי שניתן לישון עליו.
  • מנג'אה (Manjaa) היא מיטה פונג'אבית (עיר בהודו) העשויה מחבלים קשורים שתחומים במסגרת מעץ.
  • מיטת מרפי היא מיטה שניתן לתלות אותה על קיר או על ארון כדי לחסוך במקום.
  • מזרן קש הוא מזרן דק וקל משקל.
  • מיטת מצע הוא מזרן הנמצא על משטח מוגבה שטוח ומוצק.
  • מיטה נפתחת היא מיטה שתחתיה מאוחסנת מיטה נוספת, הנשלפת באמצעות גלגלים.
  • מיטת מים היא שילוב של מיטה/מזרן שבו המזרן ממולא במים.[2]
  • מזרני מים מתחלקים לשתי קבוצות, שני הסוגים שונים מאוד אחד מהשני ובמוצרים המשלימים שלו:
    • Softside שבנויה ממזרן רגיל שבתוכו נמצאים צינורות מלאים במים
    • Hardside שזהו בלון גדול ממולא מים.
  • מיטת בית חולים היא מיטה הבנויה במיוחד לטובת הלנת חולים וטיפול בהם.
  • מיטה יהודית הוא כינוי למיטה זוגית שיש בה אפשרות להפרידה לשניים, הפרדה הנדרשת לאור האיסור שמיטת נידה תיגע במיטת בעלה.[3]

ביטויי לשון

  • מיטת חוליו - משכבו של החולה.
  • להכניס למיטת סדום - להגביל. מטאפורה הגזורה מספרות המדרש על רשעותם של אנשי סדום, שהתעללו בזרים על ידי השכבתם במיטה ו"התאמתם" לאורכה, אם על ידי קיצוץ אבריהם של הגבוהים או על ידי מתיחת אבריהם של הנמוכים.
  • להכניס ראש בריא למיטה חולה - להתערב במצב שניתן להימנע ממנו ואשר יגרום נזק למתערב.
  • "עֶרֶשׂ" הוא שם נרדף למיטה (בעברית ארכאית) וממנו נגזרו הביטויים:
    • עֶרֶשׂ דווי - מיטתו של החולה האנוש או הגוסס.
    • שיר עֶרֶשׂ - שיר המיועד לשעת ההירדמות, מושר בעיקר לילדים כדי להקל על פרידתם מהיום ומהוריהם ועל הירדמותם.

הערות שוליים

  1. ^ , על פי מחקרה של ג'ין לידלוף שהתפרסם בספרה "עקרון הרצף"
  2. ^ סליפר, רשימת יצרני מזרני אוויר מובילים באתר SLEEPARE, SLEEPARE, ‏נבדק לאחרונה בתאריך 23.4.18
  3. ^ [1] הרב יוסף אלנקווה, מיטה יהודית, מורשת
אפריון

אַפִּרְיוֹן הוא כלי רכב חסר גלגלים המיועד בדרך כלל לאדם אחד ונישא על ידי מספר בני אדם. האפריון מורכב ממושב הנוסע, והמוטות שבעזרתם מרימים את האפריון. אף שגם אלונקה תקפה להגדרה זו, השימוש הנפוץ במילה הוא לתיאור האפריון המפואר, שנועד להעביר אנשים בעלי מעמד חברתי גבוה ממקום למקום.

לאפריון שני שימושים עיקריים. האחד הוא העברה של אדם בעל דרגה חברתית גבוהה ממקום למקום.

אפיריונים אלה היו מפוארים ונוחים יחסית. השימוש השני שנעשה הוא פינוי או העברה של אנשים פצועים או גופות.

מושבי הנוסע הפשוטים ביותר הם מזרן בלבד, ואילו מושבים מפוארים יותר כוללים כיסא, כורסה או מיטה וסגורים על ידי תא או וילונות. האפיריונים הקלים ביותר נישאו על ידי שני אנשים, בעוד שהכבדים ביותר נרתמו לבהמות משא.

המילה אפריון היא מילה שאולה. השוו ליוונית phoreion; ולסורית: פּוּרְיוֹן.

גלריה

גלריה, בתחום האמנות, היא חלל להצגת יצירות אמנות, במיוחד אוספי ציור או פיסול. מקור המונח במונח האדריכלי "גלריה", המתייחס למרפסת של כנסייה. כיום נעשה שימוש במונח להבחנה בין מוזיאונים לחללים פרטיים או מסחריים, או קטנים יותר. עם זאת, ההבחנה בין מוזיאון לאמנות וגלריה מטושטשת: קיימות גלריות ציבוריות או לא-מסחריות; וקיימים מוזיאונים קטנים ופרטיים.

במקרים רבים מתרכזות גלריות לאמנות עכשווית, המוכרות עבודות של אמנים בני זמננו, באזורים מסוימים בערים גדולות: למשל אזור הרחובות בן-יהודה וגורדון או אזור קריית המלאכה בתל אביב, אזור צ'לסי בניו יורק, או אזור מיטֶה בברלין.

נהוג שאמנים מיוצגים על ידי גלריה, ובכך משמשת הגלריה לא רק כחלל תצוגה אלא כמעין סוכנות. גלריות מסחריות מתקיימות כלכלית באמצעות עמלות שאותן הן גובות על מכירה של יצירות המוצגות בהן או של יצירות של אמנים המיוצגים על ידיהן. על מנת לקיים תערוכות איכותיות, שוכרות גלריות רבות את שירותיהם של אוצרים.

בשנים האחרונות נעשה שימוש במונח "גלריה" לתיאור ספרייה של קובצי תמונות השמורה באינטרנט. לעיתים קרויה גלריה כזו "גלריה מקוונת".

גלריה גם מתארת את החלק העליון בחלוקה של קומה לשתי קומות כאשר גובה התקרה מאפשר זאת על ידי הוספת קונסטרוקציה. מקובל לעשות זאת כתוספת במבנים עתיקים ובמבני תעשייה שהוסבו למגורים הנקראים לופט, מקור השם בשנות ה'80 כאשר כתוצאה מצפיפות ומחסור בדירות אמנים צעירים עברו להתגורר במבני תעשייה בערים הגדולות, אמנים אלו נהגו לאחסן את עבודותיהם בחלק מהחלל שהוגבה לשם כך לשם חיסכון במקום ובעצם שימש כגלריה.

הסבה

הֲסִבָּה (בכתיב מלא: הֲסִיבָּה) היא תנוחת הישענות בישיבה או חצי-שכיבה, על פי רוב על רהיט רך כמו מיטה או כורסה. ההסבה נעשית בדרך כלל לכיוון שמאל, כדי לאפשר במקביל תנועה ביד ימין.

תנוחת ההסבה מבטאת נינוחות וחופש ואינה מקובלת בפני מקור סמכות. היהדות הרבנית אימצה את ההסבה כאחת ממצוות ליל הסדר מכיוון שהיא מסמלת חירות.

ודינג

ודינג (בגרמנית: Wedding) היא שכונה בצפון ברלין, בירת גרמניה. בשכונה מתגוררים כ-76 אלף בני אדם, נכון ל-2009.

השכונה גובלת במזרח בפרנצלאואר ברג (Prenzlauer Berg), בצפון מזרח בפנקו (Pankow), בצפון ברייניקנדורף (Reinickendorf), בדרום מערב בשרלוטנבורג (Charlottenburg), ובדרום בטירגארטן (Tiergarten) ובמיטֶה (Mitte). ב-2001 במסגרת רפורמת השכונות של ברלין, אוחדה רשמית ודינג עם מיטֶה וטירגארטן והשכונה המאוחדת קרויה "מיטה", שפירושו מרכז, אך המרחק בין המיזוג רשמית למיזוג דה-פאקטו עדיין גדול - ודינג וטירגארטן הן שכונות של המעמד הבינוני-נמוך בעוד מיטה היא שכונה מפותחת ויוקרתית ברובה.

בשכונה עוברים קווי הרכבת התחתית U8 ,U6 ו-U9.

לשכונה ברית ערים תאומות עם מספר ערים בעולם, בהן העיר חולון שבמדינת ישראל.

טהרת המשפחה

טהרת המשפחה הוא מונח יהודי המתייחס למכלול הדינים והלכות ההרחקה שמחייבת התורה במצבים שונים איש ואישה יהודים במערכת יחסים זוגית. על פי ההלכה ישנם מקרים שונים בהם על האיש והאישה להתרחק זה מזה ואסורים בקיום יחסי אישות ובצורות קירבה נוספות עד שתסיים האישה את תהליך הטהרה. בחלק ממקרים אלה האיסור הוא מן התורה, ובחלק מן המקרים – מדרבנן. עיקר הימים בהם אסורה האישה לבעלה הם ימי הווסת של האישה שאז היא מכונה נידה, ואיסור כרת חל על קיום יחסי אישות עמה בימים אלה.

משך הזמן בו האישה נאסרת לבעלה ודינים שונים של ההרחקות ביניהם משתנים ממקרה למקרה, אך באופן כללי בכל המקרים הללו הבעל והאישה נאסרים, והאישה צריכה לעבור תהליך של טהרה. על אף שנידה היא רק אחת מצורות ההרחקה שבין בעל לאשתו, המקורות ההלכתיים מכנים את כל ההלכות הנוגעות להרחקות אלו הלכות נידה. וכן, כל אישה האסורה על בעלה, אף מסיבה אחרת, מכונה "נידה".

להרחקה בימי הנידה נוספה במרוצת הדורות משמעות רעיונית רחבה בתחום המחשבה היהודית-תורנית. ראשית, נטען שההרחקה מבטאת את החשיבות של פיתוח חיי הרוח בזוגיותם של איש ואשתו. האיסור לקיים יחסי אישות ולגעת זה בזו מחייב את בני הזוג להמיר את המגע הגופני בקשר מילולי. שנית, ההרחקה יוצרת מפגש מחודש של בני הזוג מדי חודש. בכל חודש ישנם ימים של השהיה, ציפייה, התאפקות והתגברות על היצר, ובכל חודש בני הזוג נפגשים מחדש - כמו ביום החתונה - ומממשים מחדש את אהבתם.

טירגארטן

טִירגַארְטן (בגרמנית: Tiergarten) היא שכונה בברלין בירת גרמניה. השכונה גובלת בוודינג (Wedding) בצפון, מיטה (Mitte) במזרח, קרויצברג בדרום-מזרח, שנברג בדרום ושרלוטנבורג במערב.

כתוצאה מרפורמת השכונות של ברלין, אוחדה השכונה רשמית בשנת 2001 עם ודינג ומיטה. השכונה המאוחדת נקראת גם היא מיטה, אך האיחוד הוא רשמי בלבד, ובפועל ההבדל בין מיטה העשירה והגרמנית לוודינג וטירגארטן העניות בהן שוכנים זרים רבים נשאר כשהיה.

השכונה כוללת את האזורים מואביט, רובע הנזה וטירגארטן.

השם טירגארטן נובע מהפארק הגדול טירגארטן שבשטחה של השכונה (שיש מכנים אותו "הסנטרל פארק" של ברלין). משמעות השם בגרמנית הוא "גן חיות", אך בפארק אין ולא היה מעולם גן חיות. בעבר היה הפארק אזור ציד. בתוך הפארק אגמים ושבילים רבים, יערות קטנים ואזורי דשא ופרחים והוא גובל בשער ברנדנבורג במזרחו. במרכז הפארק נמצא כיכר הכוכב הגדול (Großer Stern), כיכר ובאמצעה עמוד הניצחון (Siegessäule), עמוד בגובה 67 מטרים, שבראשו אלת הניצחון במיתולוגיה הרומית, ויקטוריה והוא נבנה לזכר ניצחון גרמניה ב-1864 במלחמתה עם דנמרק. בפארק נמצא גם בית תרבויות העולם (Haus der Kultur der Welten) ומשכנה של התזמורת הסימפונית של ברלין וברחוב המקשר בין שער ברנדנבורג וכיכר הכוכב הגדול, רחוב ה-17 ביוני (Straße des 17. Juni) עוברות תהלוכות ופסטיבלים רבים, הידוע בהם הוא מצעד האהבה השנתי (Love Parade).

קרוב לפארק נמצאות גם המשרדים החדשים של קאנצלר גרמניה, שגרירויות רבות, ביניהן השגרירות המאוחדת של מדינות סקנדינביה המורכבת מבניין אחד כלפי חוץ כאשר בפנים ישנם בניינים נפרדים לכל מדינה וכן הגלריה הלאומית החדשה (Neue Nationalgalerie) ובגבולה גם הרייכסטאג, בניין הפרלמנט הגרמני. גם אזור כיכר פוטסדאם, בנייני המשרדים (ביניהם המרכז האירופי של דיימלר-קרייזלר וסוני) ומרכזי הקניות שבו נמצאים בתחומי השכונה.

מדרום לפארק, ברחוב קורפירסטן (Kurfürstenstraße), מתנהלת סצנת ההרואין והזנות של ברלין, שעליה נכתב הספר וצולם הסרט "אני, כריסטיאנה אף". מצפון, בחלק הגובל עם ודינג, נמצאים רבעים מוזנחים וחסרי ייחוד המאוכלסים בצפיפות במהגרים רבים ומהווה אזור עני במרכזה הגאוגרפי של העיר.

האזור בו שוכן רובע האנזה (Hansaviertel) כיום נחרב כליל במלחמת העולם השנייה וב-1957 הזמינה עיריית ברלין ארכיטקטים בעלי שם לתכנן את השכונה וכל אחד מהם תכנן בניין אחד. התוצאה הייתה שכונה יוקרתית של בתי קומות בסגנונות שונים, אך עם השנים לא נוצרה סימביוזה בין חלקי הרובע והוא ירד מגדולתו והוזנח.

כרית

כר, ובצורתו המוקטנת - כרית, הוא כלי מיטה קטן המספק תמיכה לראש, בדרך כלל בזמן שינה על מיטה, או לגוף, בשעת ישיבה על כורסה או ספה. רוב הכריות פשוטות בצורתן ובצבען, אם כי קיימות גם כריות מעוצבות המיועדות בדרך כלל לקישוט גרידא. הכריות המודרניות הפופולריות ביותר, צורתן מלבן וגודלן הממוצע 50 על 70 סנטימטרים.

מזרן

מִזְרָן (נקרא בשוגג גם "מִזרוֹן") הוא משטח רך, המשמש לשינה, מנוחה או ריפוד של משטחים קשים למטרות בטיחות ונוחות.

מיטה (רובע)

מיטֶה (גרמנית: Mitte) הוא אחד מ-12 הרבעים המרכיבים את העיר ברלין, בירת גרמניה.

מיטה (שכונה)

מִיטֶה (בגרמנית: Berlin-Mitte, ברלין-מרכז) היא השכונה המרכזית ביותר בברלין, בירת גרמניה. היא נמצאת ברובע מיטה.

בשכונה גרים כ-75 אלף בני אדם והיא גובלת בפרנצלאואר ברג בצפון, פרידריכסהיין במזרח, קרויצברג בדרום, טירגארטן במערב וודינג בצפון.

השכונה כוללת חלק נכבד מאתרי התיירות של ברלין והיא נחשבת כשכונה יוקרתית ביותר. בשכונה נמצאים גם חלק גדול מהשגרירויות וכן הפרלמנט הגרמני (הבונדסטאג והבונדסראט).

בשנת 2001, אוחדה מיטה היוקרתית רשמית עם ודינג וטירגארטן החלשות. השכונה המאוחדת קרויה גם היא מיטה, אך האיחוד הוא רשמי בלבד, וההבדל בין השכונות ניכר מאוד; התושבים והמבקרים המתייחסים למיטה מתכוונים לשכונה הישנה, ולא למאוחדת.

היסטוריית מיטה כרוכה בעקביות בהיסטוריה של ברלין. ברלין הישנה התחילה באזור הקרוי קלן (Cölln, לא קשור לעיר קלן). הדייגים הראשונים התיישבו על גדות נהר השפרה (Spree). בשכונה נבנו כנסיות ומוזיאונים רבים. בזמן גרמניה המזרחית נבנו בשכונה גם מגדל הטלוויזיה המפורסם של ברלין (Fernsehturm, המבנה הגבוה ביותר בגרמניה) והפרלמנט המזרח גרמני (Palast der Republik).

שכונת מיטה נחשבת כשכונה יוקרתית ברובה. במיוחד האזורים הקרובים לאונטר דן לינדן ורחוב פרידריך נחשבים יוקרתיים ויקרים, ובתי מלון יוקרתיים רבים הוקמו בהם. האזור הגובל בפרנצלאואר ברג נחשב צעיר ואופנתי. עם זאת, ישנם אזורים בהם בניינים גבוהים חדשים רבים מתקופת גרמניה המזרחית, והם אזורי מגורים ממוצעים מבחינת חוזק האוכלוסייה.

מיטת סדום

מיטת סדום היא אחד מסמלי הרשע בפולקלור העברי והעולמי.

פרק י"ח בספר בראשית מספר על החלטתו של אלוהים להשמיד את העיר סדום על תושביה בגלל רשעותם הרבה. האגדה העברית מתארת את אחד ממנהגיהם האכזריים: כשהגיע אורח לעיר, היו מלינים אותו על מיטה שנועדה לאורחים. אם המיטה הייתה קצרה על מידותיו של האורח היו מקצצים את רגליו, ואם מידות גופו היו קטנות מן המיטה, היו מותחים בכוח את איבריו עד שיתאימו אליה.

בתלמוד מובא סיפורו של אליעזר עבד אברהם שכאשר נאמר לו לישון על מיטה זו, התחמק באמרו שהוא אבל על אימו, ולכן הוא ישן על הרצפה.

המיתולוגיה היוונית מספרת על שודד אכזר במיוחד, פרוקרוסטס שמו, שהיה נוהג לקשור את קורבנותיו אל מיטת ברזל, והיה אם קומת האיש הייתה ארוכה מן המיטה, היה השודד מקצר את רגליו, ואם הייתה מידת הקורבן קצרה מן המיטה, היה מותח את גופו עד שהתאים לה. תסאוס, שהרגו לבסוף, עשה לפרוקרוסטס כפי שעשה הוא לקרבנותיו, ועינה אותו על מיטת הברזל שלו.

בהשאלה, משמש הביטוי "מיטת סדום" לתיאור מצב דחוק המגביל חופש פעולה או תנועה, או להמחשת מצב בו מנסים להתאים בכוח רעיון או אידאולוגיה לתבנית או כותרת נתונה.

מנגנון

בהנדסה, מנגנון (בלועזית: מֶכָניזם) הוא מערכת מכנית שתפקידה להמיר כוח ותנועה נתונים לכוח ו/או תנועה מבוקשים.

כל מכונה מכילה מנגנון אחד או יותר. מכונות מורכבות יכולות להכיל מאות, ואף אלפי מנגנונים. במנגנונים נעשה שימוש ברכיבים כגון: גלגלי שיניים, קפיצים, מוטות, רצועות, שרשראות וזיזים.

מנגנון עשוי להכיל רכיבים המיועדים להגדלת או הקטנת חיכוך, כגון: בלמים, מצמדים ומסבים.

מנגנון עשוי להכיל רכיבים מבניים כגון: קונסטרוקציה, מסמרות וברגים. שימוש במנגנונים שכיח בריהוט, למשל, מיטה מתקפלת. ברכיבים אדריכליים, למשל, ידית של דלת. במכשירי כתיבה ובאריזות. מנגנון להמרת תנועה הוא מערכת בוכנה-טלטל-גל ארכובה ממירה את התנועה הקווית שנוצרת בבוכנות מנוע בעירה פנימית, לתנועה סיבובית של גלגלי רכב.

מצעים

מצעים או כלי מיטה הם מוצרי טקסטיל המונחים מעל המזרן במיטה לצורכי היגיינה, חימום, הגנה על המזרן ועיצוב. מצעים ניתנים להסרה ולכביסה ומוחלפים מעת לעת על מנת לשפר את נוחות השינה, בפרט בעונות השונות.

מצעים כוללים כיסוי מזרן, סדין המונח על כיסוי המזרן או מכסה את המזרן ישירות, שמיכה, ציפה לשמיכה, כרית, ציפית לכרית, כיסוי מיטה (פריט טקסטיל המכסה את המיטה למטרת נוי), חצאית מיטה (פריט עיצובי המונח תחת המזרן ומכסה את דפנות המיטה ורגליה). בישראל נמכרים סטים של מצעים עבור מיטת יחיד או מיטה זוגית, הכוללים סדין, ציפה (או שתי ציפות) וציפית (או שתי ציפיות). גודל המצעים מותאם לממדי המיטות והמזרנים להם הם משמשים. במדינות שונות יש תקנים וטרמינולוגיה שונים לממדים אלו.

מצעים עשויים בדים כגון כותנה, סאטן, פלנל, פוליאסטר, ושילוב של כותנה ופוליאסטר. יש גם מצעי פשתן או משי. כריות ושמיכות ממולאות בחומרים סינתטיים או טבעיים, כגון כותנה, צמר או פלומת אווז וברווז, המשמשת כמילוי קל ומחמם אך יש אנשים האלרגיים לה. שמיכות עשויות אריגים או סריגים מצמר, כותנה, סיבים אקריליים (אקרילן) או מיקרופייבר.

באנגלית, כלי מיטה או מצעים נקראים גם Linen שמשמעותו גם בד פשתן, היות שכלי המיטה באירופה נוצרו באירופה, מפשתן גולמי. הפשתן הוא עמיד מאד ונארג בשלל דוגמאות. בחורות נהגו לרקום על כלי המיטה שלהן, המפות המפיות ומגבות הכלים. צבעי טקסטיל היו יקרים, לכן לא נהגו לבזבז אותם על כלי המיטה. אי לכך הם אף כונו "כלי לבן". החל מן המחצית השנייה של המאה ה-20 נפוצים מצעים בשלל צבעים, הדפסים ודוגמאות. בעבר מצעים גוהצו באמצעות מגהץ או מעגילה, כיום מצעים העשויים מבדי אל-קמט סינתטיים מפחיתים או מייתרים את הצורך בגיהוץ. המצאה מודרנית המקלה על הצעת המיטה היא סדינים אשר בשוליהם מושחל גומי תפירה.

בחברות מסורתיות רבות, בין השאר בקהילות יהודיות, היו מצעים חלק מהנדוניה שהוכנה עבור הכלה, לרוב על ידי הכלה ובנות משפחתה, שתפרו ורקמו את פריטי הנדוניה, לעיתים ברקמה עם ראשי התיבות של שמות החתן והכלה. הרקמה הלבנה שרקמו הכלות על גבי המצעים הלבנים כונתה "תך כלה". במשפחות אמידות הוזמנו מצעי הנדוניה מתופרות מקצועיות. בחברות שעדיין מקיימות את מנהג הנדוניה כיום, למשל בחברה החרדית, המצעים לנדוניה הם לרוב מוצר צריכה שנרכש ולא פריט בעבודת יד.

פשפש מיטה

פשפש המיטה (שם מדעי: Cimex lectularius) הוא חרק ממשפחת הפשפשיים. הפשפשים בעלי גלגול חסר הכולל שלוש דרגות: ביצה, נימפה ובוגר. פשפשי המיטה הם טפילים חיצוניים, של בעלי דם חם, כמו תרנגולות, עכברים ויונקים אחרים כולל אדם. הטורפים הטבעיים של הפשפש הם בעיקר עכבישים, כמו גם פרוקי רגלים טורפים אחרים.

צ'יריאקו דה מיטה

צ'יריאקו לואיג'י דה מיטה (באיטלקית: Ciriaco Luigi De Mita; נולד ב-2 בפברואר 1928) היה ראש ממשלתה ה-47 של איטליה משנת 1988 ועד 1989. כיהן גם כחבר הפרלמנט האירופי בשנים 2009–2013, וכיום ראש עיריית נוסקו, עיר הולדתו.

צימר

צִימֶר (מילולית מגרמנית ומיידיש: "חדר"; החלופה העברית התקנית שקבעה האקדמיה: חֲדַר נֹפֶשׁ; שמות נוספים: חדרי אירוח, אירוח כפרי) הוא חדר או מערכת חדרים, על פי רוב בבית מגורים או בחצרו, המושכרים למטיילים ולנופשים למשך לילה אחד או מספר לילות.

המונח "צימר" אומץ לעברית המדוברת מיידיש וממדינות מרכז אירופה דוברות הגרמנית, שם הרבו מטיילים ישראליים להיתקל בשלטי "צימר פריי" (Zimmer Frei - חדר פנוי) מוצבים על בתים המציעים חדר להשכרה למטיילים, בעיקר באזורים הכפריים, טרם הייתה תופעת אירוח זו נפוצה בישראל.[דרוש מקור] במדינות דוברות אנגלית מוכר המושג המקביל "B&B" (או "Bed and Breakfast", משמע, "מיטה וארוחת בוקר") לסגנון אירוח דומה המציע חלופה אינטימית-ביתית לאירוח במלון.

שכיבה

שכיבה היא תנוחת גוף, לרוב בזמן מנוחה, אצל בני אדם ובעלי חיים, בה הגוף הוא אופקי ברובו או במידה מסוימת.

בשונה מעמידה או מישיבה, בשכיבה הגוף אינו נשען על איבר כלשהו, אלא נתמך לאורכו באמצעות הקרקע שמתחתיו. שכיבה היא התנוחה המצויה ביותר בהיות הגוף מחוסר הכרה או משותק, כגון בעת שינה, עילפון, או לאחר איבוד שיווי המשקל בעקבות פגיעה פיזית ובעת קיום יחסי מין.

רהיט המיועד לשכיבה ולמנוחה הוא מיטה.

שמיכה

שמיכה היא כלי מיטה המשמש לכיסוי, בדרך כלל גדולה ומלבנית, מיועדת לשמור על חום המשתמש בה, במיוחד בזמן השינה.

המלה העברית "שמיכה" מופיעה רק פעם אחת בתנ"ך, בסיפור יעל וסיסרא.שמיכה (גם דקה ביותר) עבה יותר מסדין בשל תכליתם השונה: שמיכה נועדה לחמם בעוד סדין מיועד לנוחות והיגיינה. ישנן שמיכות שהן פריט מעוצב.

שמיכות מאופיינות על פי החומרים מהם הן עשויות, על פי עוביין, גודלן ותכליתן:

שמיכה ממולאת נוצות

שמיכת פוך - שמיכת נוצות אווז

שמיכה ממולאת סיבים סינתטיים כאקרילן והולופייבר.

שמיכה דקה מצמר, כותנה, פשתן, פיקה או פליס.

שמיכת טלאים (quilt - קווילט)

שמיכת טלוויזיה

שמיכה זוגית/שמיכת יחיד/שמיכת תינוק

סדין חשמלי - שמיכה המכילה חיווט חשמלי, אך אינה משמשת להתכסות אלא נפרשת תחת הסדין לשם חימום המיטה.

תפירה

תפירה היא פעולת חיבור בדים, עורות, נירות או לעיתים רשתות מחומרים שונים באמצעות חוט. אפשר לתפור במלאכת יד בעזרת מחט בעלת קוף שבו משחילים את החוט או לתפור במכונת תפירה.

בדרך כלל תופרים בגד כך שתך התפירה נסתר מעין, אך בתקופות שונות תפרו בגדים עם חוטי רקמה שהם עבים יותר מחוטי תפירה וכך קבלו בגדים צבעוניים יותר. עם המצאת מכונת התפירה, שהקלה את יצירת הבגדים התחילו להשתמש בתכי תפירה גלויים שחיזקו ועטרו את הבגדים בו זמנית. למכונות התפירה החשמליות כיום יש מגוון תכי רקימה שבעזרתם אפשר לרקום מה שרוצים על בגדים, כלי מיטה וכל מה שרוצים. אף הנוהג של בחירת צבע החוט לתפירה כך שייטמע בצבע הבד הולך ונזנח, עם הפוך תכי התפירה לקישוטיים יותר, ודומים יותר לרקמה.

נעליים נתפרות על ידי הסנדלר, ויש כריכות ספרים הנתפרות על ידי הכורך.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.