מטרונית

המֶטרונית[2] היא מערכת אוטובוסים מהירה בה נעשה שימוש באוטובוסים ארוכים, הנעים לאורך רוב דרכם על מסלולים ייעודיים לתחבורה ציבורית. המטרונית משרתת את הקריות, מפרץ חיפה, העיר התחתית, הדר ומערב חיפה.

העבודות למיזם החלו במהלך 2007, ונמשכו עד קיץ 2013, אז החלה תקופת הרצה בת מספר חודשים,[3] ולאחריה, בדצמבר 2013, החלה ההפעלה המלאה.

המטרונית
לוגו מטרונית

The metronit

המטרונית במרכזית הקריות בתקופת נסיעות ההרצה
אזור חיפה והקריות
שנת התחלה 2006
שנת הפעלה 2013[1]
חברת בנייה יפה נוף - תחבורה, תשתיות ובנייה בע"מ
חברת הפעלה דן בצפון
אתר רשמי
מידע נוסף המערכת מקשרת בין חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית ים. האורך הכולל של הרשת הוא כ-60 ק"מ.
לחצו כדי להקטין חזרה
Map of the Metronit bus lines in Haifa

תרשים המטרונית בחיפה: קו 1 (באדום), קו 2 (בכחול), קו 3 (בירוק), חלקים רלוונטיים של רכבת (בשחור) וכרמלית (בצהוב). הקווים הדקים מראים פיצול תנועה.

Inside the Metronit - 2
בתוך המטרונית, במהלך נסיעה

השם

שמה של המטרונית התקבל מבין כ-500 הצעות. הוא מרמז על שימושו של כלי התחבורה כאמצעי תחבורה מֶטרופוליטני ובנוסף, באמצעות הדמיון למילה "מַטְרוֹנִית" (שפירושה "גבירה"), הוא רומז לאלגנטיות של כלי התחבורה.[4][5] השם גם קל לביטוי, קליט וייחודי. שיקול נוסף בבחירת השם "מטרונית" היה שהוא מזכיר לציבור שזהו כלי תחבורה דמוי "מטרו" וכן, עובדת היותו בעל צליל דומה לזה של השמות "הכרמלית" (הרכבת התחתית של חיפה) ו"השְכונתית" (המיניבוס השכונתי של חיפה).

למרות הבחירה בשם "מֶטרונית", ישנם רכבי מטרונית שעליהם מתנוסס שלט ובו מאוית השם תוך שימוש באות a (כ-"Matronit"), בין אם כתוצאה מטעות או בכוונה תחילה.

היסטוריה ובניית המיזם

תחבורה ציבורית מהקריות לחיפה ובחיפה עצמה, פועלת החל משנות ה-30 של המאה ה-20. עד ראשית העשור הראשון של המאה ה-21, פעלה התחבורה הציבורית בקריות במתכונת של מספר קווים האוספים נוסעים לאורך צירים בקריות, כאשר הנסיעה לחיפה מתבצעת ברובה המוחלט דרך כביש 4 (דרך חיפה-עכו, לאורכו נסלל בשלב מאוחר יותר נת"צ) ודרך צומת הצ'ק פוסט (למעט קו 58, שנסע בכביש שזכה להיות מכונה על שמו, "כביש 58"), אל שכונת הדר, וממנה אל התחנה המרכזית שפעלה אז בבת גלים (חלופות שונות פעלו דרך העיר התחתית). החלפת אוטובוסים לנסיעה לחלקים שונים של חיפה התבצעה בעיקרה בשכונת הדר, שהייתה מרכז העסקים של חיפה בשנות ה-50 וה-60. יחד עם קווי האוטובוס פעלו גם מוניות שירות בהיקף רחב. בתוך הקריות פעל קו פנימי (קו 53) שקישר בין קריית ים, קריית שמואל, קריית מוצקין, קריית ביאליק וקריית חיים. קו זה פעל עד 2007, עת הוחלף בשלושה קווים אחרים (11, 12, 13) בשל סגירת מעבר הכביש העילי בין קריית שמואל וקריית מוצקין. בעקבות החלטה של עיריית חיפה, החל משנות ה־90 פעלו באזור חיפה אוטובוסים רגילים בלבד, ולא פעלו בה רכבים מפרקיים, שקיבולת הנוסעים בהם גדולה יותר.

בעקבות עומס התנועה הרב שנוצר ברחובות הדר, וירידת מרכזיותה של השכונה, הוחלט על קיצור מסלולי הקווים שנכנסו לחיפה מצפון וממזרח, שהתחנה הסופית שלהם נקבעה במרכזית המפרץ שבסמוך לצומת הצ'ק פוסט. במסגרת שינוי זה שהונהג בראשית 2002, נקבעה התחנה הסופית של כל קווי הקריות (קווי 5X ו־6X) במרכזית המפרץ. מתחנה זו יצאו קווים עירוניים למרבית חלקי חיפה, והונהג כרטיס מעבר בן 60 דקות, במסגרתו ניתן לבצע נסיעת המשך ללא תוספת עלות (מאוחר יותר הוארך פרק הזמן ל־75 ול־90 דקות). דבר זה הוביל לכך שכל נסיעה מהקריות לחיפה חייבה החלפה במרכזית המפרץ.

החל משנת 2000[6][7] הוחל בתכנון מערכת להסעת המונים במטרופולין חיפה.[8] הרעיון המקורי היה רכבת קלה[9], ואף הופיעו במספר רחובות בעיר התחתית תמרורי אזהרה ובהם צללית של אוטובוס עם מעוין על גגו (כלומר חשמלית) — אך הם נעלמו כעבור אי-אלו שבועות.[10] נפוצה אז שמועה, שיועציו של יונה יהב, ראש עיריית חיפה, פסלו את הרעיון באיבו בטענה (חסרת-בסיס כשלעצמה), כי "הרכבת הקלה לא תוכל לטפס בעליות של חיפה".[דרוש מקור] במסגרת התכנון הועלו אפשרויות שונות לכלי התחבורה שיופעל במערך - רכבת קלה, אוטובוסים רגילים ו־BRT. ובשנת 2005 הובא אוטובוס תלת מפרקי לנסיעת מבחן בחיפה.[11] בהמלצתה של חברת יפה נוף, חברת התשתיות של עיריית חיפה נבחרה חלופת ה־BRT.[5]

המיזם כלל סלילת מסלולי תחבורה ציבורית חדשים באזור חיפה (כאשר בדרך חיפה-עכו שבה כבר פעל נתיב תחבורה ציבורית, הועבר הנתיב מצידו הימני של הכביש לצידו השמאלי), הקמה ושדרוג של מסופי תחבורה ציבורית, ומרכז תחזוקה ותפעול. המימון לפרויקט התחלק ברובו בין משרד התחבורה (85%) ועיריית חיפה (15% בעבודות שנערכו בתחומה). ההסכם המקורי (שנחתם רק ב־2011, 4 שנים לאחר תחילת העבודות על הפרויקט) כלל נושאים שהיו באחריות עיריות בקריות, בלא ששותפו בפועל בעריכת ההסכם וחתימתו. מאוחר יותר נחתמו הסכמים נפרדים עם עיריות אלו, כאשר חלקם השתתפו במימון הפרויקט בשיעור מופחת, וחלקם לא השתתף בו כלל.

את העבודה להקמת התשתיות ביצעה חברת "יפה נוף", חברה עירונית בבעלות עיריית חיפה. בפועל, העבודות על מיזם המטרונית, שכללו עבודות תשתית, סלילה מחדש של כבישים והסדרת צמתים, החלו ב־2007. תאריך היעד נדחה מספר פעמים, עד שנקבע על אוגוסט 2013. במהלך העבודות על פרויקט המטרונית בוצעו מספר פרויקטים נוספים באזור, שלא היו שייכים לפרויקט עצמו, אך בוצעו על ידי חברת יפה נוף מתקציב הפרויקט. כך לדוגמה בוצעה סלילת מנהרת תשתיות ברחוב יל"ג שבשכונת הדר, עבודות בקמפוס הנמל שבעיר התחתית, ועבודות שונות בקריות. חברת "יפה נוף" ספגה ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, על כשלים מהותיים במהלך עבודות המטרונית.

במהלך העבודות נסלל מת"צ חדש ממרכזית הקריות דרך שדרות ירושלים/ורבורג בקריית ים/קריית חיים/קריית שמואל עד לצומת הרחובות האצטדיון/שנקר, וממרכזית הקריות לאורך דרך חיפה-עכו עד למרכזית המפרץ (על בסיס הנת"צ שכבר היה קיים לאורך מרבית התוואי בצידו הימני של הכביש). נתיב תחבורה ציבורית וכביש חדש נסלל ממרכזית המפרץ ועד לגשר פז. מגשר פז מתפצל הנת"צ לשני חלקים, כאשר מסלול אחד ממשיך מגשר פז עד לרחוב הנביאים בהדר, מסלול שני ממשיך עד למרכזית בת גלים בעיר התחתית, דרך רחובות צייזל/חטיבת גולני/פלי"ם, המושבה הגרמנית ורחוב המגינים, עד למרכזית בת גלים. בקריית אתא נסלל מת"צ מצומת הרחובות העצמאות/חנקין, ועד קצה רחוב יוספטל.

במסגרת עבודות בניית המטרונית נהרס ונבנה מחדש הגשר במחלף מוטה גור (חיפה) (צומת קריית אתא), על מנת לאפשר את מעבר מסלול המטרונית בצידו השמאלי של הכביש גם מתחת לגשר. עבודות אלו הובילו לעומסי תנועה כבדים באזור לתקופה ארוכה. עבודות הבנייה נעשו במקביל לעבודות על כביש עוקף קריות, שיועד עבור כלי רכב פרטיים.

במסגרת סלילת מסלול המטרונית בחיפה ובקריות בוטלו מספר מעגלי תנועה שהוחלפו בצמתים מרומזרים, נוספו רמזורים רבים להולכי רגל (במקום מעברי חצייה לא מרומזרים שהיו קודם לכן), ובוטלה אפשרות פנייה לכלי רכב בכיוונים שונים במספר צמתים.

על הפעלת המטרונית התמודדו ארבע קבוצות.[12] בתחילת אוגוסט 2010 הוכרז כי חברת התחבורה "דן" היא הזוכה במכרז להפעלתו של המיזם בהתאם להצעה שהגישה בשותפות עם החברות "הארגז" ו"מאן".[13] בחוזה שנחתם בנובמבר 2010 בין משרד התחבורה לחברת דן, הוענק הזיכיון להפעלת המטרונית לדן למשך 12 שנה, והיא חויבה להפעיל במסגרת המיזם 90 אוטובוסים. בשל העיכובים הרבים בסלילת הפרויקט, רכבי המטרונית הוכנו זמן רב קודם להשלמת הפרויקט, ועמדו ללא שימוש בחניון.[14]

באביב 2013 החלו לפעול ששה קווים פנימיים חדשים בקריות, המקשרים בין חלקים שונים בקריות ושכונות בקריית אתא, ועוברים כולם בצומת קריית אתא ובמרכז קריית אתא. במקביל צומצמה מעט פעילות הקווים הפרבריים לחיפה, ושונו קווים אחרים. קווים אלו תוכננו בעיקרם לצורך קישור בין שכונות מרוחקות מקווי המטרונית, אל קווי המטרונית, ולצורך קישור פנימי בין גוש הקריות המערבי, לבין קריית אתא (תוואי שקודם לכן דרש החלפה של 2 קוי נסיעה).

המיזם החל לפעול לתקופת הרצה ב־2 באוגוסט 2013 ללא נוסעים.[3] ב-16 באוגוסט המטרונית החלה לפעול עם נוסעים, במסגרת השלב השני של ההרצה, אך ללא גביית תשלום. במסגרת הפעלה זו בוטלו כמעט כל קווי האוטובוס הקודמים שקישרו בין חיפה לקריות, תוגברה פעילות הקווים הפנימיים החדשים, ונוספו 2 קווים נוספים. הפעלת המטרונית החלה כאשר לא היה די ציוד נייד (אוטובוסים ונהגים) בהתאם ללוח הזמנים שתוכנן, דבר שיצר עומסים קשים ותלונות של הנוסעים. עומס הנוסעים גבר גם בעקבות ההפעלה ללא תשלום, והפרסום הרב סביב פתיחת הפרויקט. המעבר לפעולה סדירה, אגב גביית תשלום, התבצע לאחר עיכובים נוספים רק ב-23 בדצמבר 2013.[1]

במרץ 2018 החלו העבודות לפתיחת קו מטרונית מצומת יגור, דרך רחוב בר יהודה בנשר לשכונת הדר בחיפה.[15] בחודש יולי 2018 החלו העבודות בעיר נשר בציר רחוב בר יהודה שכללו הצרת הנתיבים, הורדת מהירות התנועה ל-50 קמ"ש וכריתת כל עצי הדקל שהיו נטועים לכל אורך שטח ההפרדה בין המסלולים עליו יבנה נתיב הנסיעה של המטרונית.

מאפיינים

מטרונית2
הרמזור המיוחד של המטרונית – הצבעים אדום, צהוב וירוק הוחלפו (בהתאמה) בקו אופקי, עיגול קטן וקו אנכי לבנים (תמרורים 708, 716 ו-710 (בהתאמה), בלוח התמרורים הישראלי[16])

בניגוד לרובה המוחלט של התחבורה הציבורית בישראל, התשלום במטרונית מתבצע במכונות מיוחדות ברציפי התחנות, ולא על ידי הנהג, העוסק בנהיגה בלבד. דבר זה מאפשר עלייה מהירה של הנוסעים בתחנות (ללא צורך בעיכוב לתשלום/תיקוף אצל הנהג), אך מנגד דורש תחזוקה מתמדת של המכונות, ומקשה על נוסעים בעלי מאפייני נסיעה ייחודיים (לדוגמה, חיילי מילואים, עיוורים). הבקרה על תשלום הנוסעים מבוצעת על ידי פקחי ביקורת, הפועלים מטעם החברה המפעילה.

מסלול המטרונית הייחודי לה מאפשר נסיעה מהירה יחסית בשעות שיא, בהן התנועה הרגילה נוסעת באיטיות בשל עומסי תנועה. בנוסף, המסלול הבלעדי מונע עיכובים הנגרמים בעת השתלבות אוטובוס בכביש לאחר עצירה במפרץ תחנת אוטובוס. העלייה והירידה מתבצעת מכל דלתות המטרונית, דבר המאפשר עלייה וירידה מהירה בדרך כלל, אך לעיתים גורם עיכוב בעת דוחק רב המקשה על סגירת הדלתות (בהשוואה לאוטובוס רגיל שהעלייה אליו נעשית מהדלת הקדמית, הסמוכה לנהג, בלבד). מנגד, המטרונית עוצרת בכל תחנה במסלולה, אף אם אין נוסעים המעוניינים לעלות ולרדת. זאת בניגוד לתכנון המקורי של הרכבים, עת הוכנסו אליהם פעמוני עצירה (אלה הוסרו לאחר מכן). מאפיין זה הופך את הנסיעה במטרונית לאיטית יחסית בשעות שפל (בהם אוטובוס רגיל יכול לנסוע במהירות בנתיב הרגיל, ללא עצירה בתחנות ללא נוסעים).

מסלול המטרונית שעובר במרכז כביש דו-מסלולי, הוביל לכך שתחנות המטרונית נמצאות בסמוך לצמתים. מאפיין זה הוביל לעיתים ליצירת קטעי דרך ארוכים ללא תחנה, ולביטול תחנות אוטובוס קיימות שהיו בסמוך לנתיב הימני של הכביש.

השימוש באוטובוסים להפעלת המטרונית וסמיכות מסלול המטרונית לכביש הרגיל מאפשר גמישות תפעולית ועקיפה בקלות של קטעי מסלול שנחסמו מסיבות שונות, בניגוד לרכבת הקלה בירושלים שאינה יכולה לעקוף חסימות במסלולה.

לאורך מסלול המטרונית רמזורים מיוחדים, כאשר ההבדלה בין שלושת מצבי הרמזור נעשית באמצעות צורה גאומטרית שונה, ולא באמצעות צבע שונה.

המטרונית עושה שימוש בכ־90 אוטובוסים מפרקיים. במטרונית מופעלת מערכת כרזה בשפות העברית והערבית המכריזה על שמות התחנות.

מסלול המטרונית

Metronit track
אחד מנתיבי המטרונית - הסימון על הכביש

לאורך חלקו הגדול של נתיב קווי המטרונית נסלל מסלול תחבורה ציבורית ייחודי למטרונית בצידו השמאלי של הכביש. על מנת להפריד בין המסלול לשאר נתיבי הכביש, המסלול מוגבה ב־7 ס"מ מנתיבי הכביש האחרים, וצבוע במרכזו באדום. מאפיין זה יוצר סכנה של התהפכות לרכב דו גלגלי, בעת פגיעה לא מכוונת באבן השפה המוגבהת. בשל אילוצים שונים, מסלול המטרונית בחיפה עובר בקטעים שונים בצמוד לקטע שבו ישנה תנועה בכיוון המנוגד (סמוך לכיכר פריז). במקומות אחרים, עובר מסלול המטרונית מצד אחד של הכביש לצד השני (לפני מטה משטרת ישראל בעיר התחתית, ובמושבה הגרמנית).

בחלק שבין צומת דולפין (בעבר מרכזית בת גלים) ומרכזית חוף הכרמל, לא נסלל מסלול מיוחד למטרונית, והיא עושה שימוש בנת"צ - הנתיב הימני של הכביש. בחלקים שונים של מסלול קו 3 (ברחוב אריה שנקר) לא נסלל כלל נתיב או מסלול מיוחד, והמטרונית עושה שימוש בכביש רגיל, יחד עם תנועה פרטית וציבורית אחרת.

בין צומת אריה שנקר/ההסתדרות לגשר פז, מסלול המטרונית משותף ל־3 הקווים. מרבית המסלול שיועד למטרונית משמש את המטרונית באופן בלעדי, אך בחלקים שונים (צפון קריית ים, הדר, והנת"צ בין בת גלים לחוף הכרמל) נעשה שימוש בנתיב המטרונית גם על ידי תחבורה ציבורית אחרת.

עם זאת, כל מסלול המטרונית לאורך דרך חיפה-עכו (כביש 4) שמור בלעדית למטרונית, דבר הגורם לכך שהקווים הפנימיים של הקריות העוברים בחלק ממסלולם במקביל למטרונית, והקווים הבין-עירוניים לצפון היוצאים ממרכזית המפרץ, עושים שימוש בנתיבי הכביש הרגיל, ביחד עם התנועה הפרטית.

קווי המטרונית

המטרונית פועלת בשלושה קווים: הראשון - ממרכזית הקריות בצפון הקריות למרכזית חוף הכרמל, השני - מקריית אתא לתחנת הרכבת חיפה בת גלים, והשלישי - ממרכזית הקריות להדר הכרמל.

קו סימול אורך ערים בהן עובר תאריך פתיחה מסלול מספר התחנות תדירות זמן נסיעה משוער מקצה לקצה
הקו האדום קו 1 25 ק"מ קריית מוצקין, חיפה 2013 ממרכזית הקריות (בצפון קריית מוצקין), דרך כביש 4, שד' ההסתדרות, מרכזית המפרץ, העיר התחתית של חיפה ועד מרכזית חוף הכרמל 38 4-8 דקות בשעות השיא (6:00-20:00), 10-20 דקות בשעות הלילה 20:00-05:00 (פעיל 24/7) 65 דקות
הקו הכחול קו 2 18 ק"מ קריית אתא, חיפה 2013 מקריית אתא, דרך כביש 4, שד' ההסתדרות, מרכזית המפרץ, והעיר התחתית של חיפה אל המרכז הרפואי רמב"ם ותחנת הרכבת חיפה בת גלים 33 6-10 דקות בשעות השיא, 12-30 דקות בשעות השפל (לא פעיל בלילות ובשבתות) 52 דקות
הקו הירוק קו 3 16 ק"מ קריית ים, קריית שמואל, חיפה 2013 ממרכזית הקריות, דרך קריית ים, קריית חיים, קריית שמואל, שד' ההסתדרות, מרכזית המפרץ לרחוב הנביאים בהדר הכרמל, חיפה 30 10 דקות בשעות השיא, 12-60 דקות בשעות השפל (לא פועל בלילות ובשבתות) 50 דקות

בעוד מסלולו של קו 1 נפרש לאורך מת"צ / נת"צ לאורך כל המסלול (למעט קטע זעיר סמוך למרכזית הקריות ומרכזית חוף הכרמל) וקו 3 (לכל אורך רחוב אריה שנקר), הוא על כביש רגיל, ביחד עם תחבורה פרטית וציבורית אחרת. בין מרכזית בת גלים ומרכזית חוף הכרמל מסלולה של המטרונית הוא נת"צ - הנתיב הימני מבין 3 נתיבי הכביש, בעוד שאר המסלול הוא על מת"צ, בנתיב השמאלי והמוגבה של הכביש.

מסלול המטרונית עובר לאורך צירים ראשיים באזור הקריות, אך מחייב הליכה ארוכה או שימוש בקו מזין לנוסעים שמקום מגוריהם או יעדם רחוק ממסלול המטרונית, כדוגמת תושבי החלקים המערביים של קריית ים וקריית חיים מערבית, תושבי מרכז קריית מוצקין, וקריית חיים מזרחית, ותושבי מזרח קריית ביאליק. בקריית אתא עובר מסלול המטרונית בחלק הצפון מערבי של העיר, אך המסלול מרוחק מתושבי מזרח, מרכז ודרום קריית אתא. נוסעים הגרים באזורים אלו נצרכים לביצוע החלפה בין שני אמצעי תחבורה לצורך הגעה ליעד בחיפה.

בחיפה עובר מסלול המטרונית הראשי לאורך העיר התחתית וחוף הים התיכון, כאשר מסלול קצר עולה למרכז שכונת הדר. מסלול המטרונית אינו עולה לשכונות וליעדים שעל הר הכרמל, והוא מרוחק מאוד מהדר עליון, נווה שאנן, הטכניון, מרכז חורב, מרכז הכרמל, אוניברסיטת חיפה והשכונות הסמוכות אליהם. כמו כן, המסלול גם אינו מגיע לטירת הכרמל, השוכנת מעט מדרום לחיפה. עם זאת, בעת אירועי ספורט גדולים באצטדיון סמי עופר, הממוקם בין חיפה לטירת הכרמל, מוארך מסלול קו 1 עד לסמוך לאצטדיון.

מסלול קווי המטרונית מבוסס על נקודות יעד מרכזיות, ואינו מתבסס בהכרח על הנתיב הקצר או היעיל ביותר. לדוגמה, מסלול קו 3 מבצע עיקוף מזרחי דרך כביש 4 ומרכזית המפרץ, בהשוואה לנתיב קצר יותר אפשרי דרך כביש 22 המהיר, המשמש לרכבים פרטיים בלבד. מסלול קו 1 עובר לאורך קו החוף המתעקל, בהשוואה לנתיב אפשרי דרך מנהרות הכרמל (בהם מופעלים קווי תחבורה אחרים). מסלול קווי המטרונית בעיר התחתית כולל מעבר ברחוב פלי"ם וברחוב המגינים, ואינו מתבסס רק על דרך העצמאות הקצרה יותר.

מערכת הכרטוס

מערכת הכרטוס
מכונת כרטוס בתקופת ההרצה ללא תשלום

התשלום במטרונית מתבצע באמצעות מכשירי כרטוס הממוקמים בתחנות הנסיעה, ללא מעורבות של הנהג, העוסק בנהיגה בלבד. לפני העלייה למטרונית מתבקשים הנוסעים לתקף את כרטיס הנסיעה, כך שהתיקוף מהווה אסמכתה לתשלום. בכל תחנה מוצבים ארבעה מכשירי כרטוס, כאשר שניים מהם מיועדים לתיקוף נסיעת מעבר (שהחלה באמצעי תחבורה אחר), או לתיקוף נסיעה חדשה, ובתנאי שבכרטיס הרב-קו טעון אמצעי תשלום מתאים אחד בלבד (לדוגמה, המכשיר לא יתקף נסיעה חדשה כאשר קיימים בכרטיס הרב-קו כרטיסיות של שני קודי נסיעה שיכולים להתאים לנסיעה מטרונית). שני מכשירים אחרים מאפשרים תיקוף נסיעה מבין מספר חוזים טעונים, וכן רכישת הסדרי נסיעה וכרטיס חד נייר חד-פעמי, כאשר שתי מכונות מאפשרות תשלום בכרטיס אשראי ואחת, במזומן.

למטרונית כרטוס משותף עם אגד ונתיב אקספרס במטרפולין חיפה, כך שבטווח של 90 דקות מרגע התשלום ניתן לבצע החלפה ללא הגבלה בין קווי האוטובוס למטרונית.

במסגרת המערך, קיימים במטרונית מספר "קודי נסיעה": קוד 1 לנסיעה בקריות (עד מרכזית המפרץ), קוד 2 (נסיעה בחיפה, נשר, טירת כרמל, עספיא ודאלית אל-כרמל), קוד 4 (נסיעה מהקריות, מאזור רכסים, כפר חסידים ועתלית לחיפה) וקוד 6 (נסיעה מהקריות ומחיפה ליקנעם עילית, קריית טבעון ועתלית, ונסיעה מיקנעם עילית וקריית טבעון לעתלית דרך חיפה). בנוסף ניתן לנסוע במטרונית במסגרת כרטיס חופשי-יומי הכולל את אזור חיפה.

נגישות לבעלי מוגבלויות

MetStation
תחנת שפרינצק

כיוון שהמטרונית מהווה חלק מהיצע התחבורה הציבורית בארץ, חלות גם עליה התקנות הרלוונטיות של משרד התחבורה בנושא נגישות לבעלי מוגבלויות. לכן, העלייה והירידה מרכבי המטרונית מתאפשרת גם לבעלי מוגבלויות, כאשר אין מדרגות בין רציף העלייה ודלת המטרונית, למעט בדלת האחורית. עם זאת, בשל בליטה של הגלגלים מהרכב, המטרונית מתקשה להצמד במלואה לרציף, ונותר רווח בינה לבין הרציף. בתחנות המטרונית מסומן פס מיוחד לשימוש לקויי ראייה ועיוורים, ולוח הגעות בזמן אמת עם כריזה קולית המודיעה על מספר הקו. בתוך המטרוניות מוכרז שם התחנה הקרובה. גם כלי הרכב עצמם מחויבים לעמוד בכל התקנים הקשורים לנגישות.

איכות הסביבה

מרבית המטרוניות שפועלות במטרופולין חיפה הן למעשה אוטובוסים רגילים בעלי מנועי דיזל מונעי סולר בתקן יורו 6. בנוסף, המפעיל חויב לרכוש מספר מצומצם של מטרוניות היברידיות, בעלות מנוע משולב דיזל-חשמל. המטרוניות ההיברידיות תפעלנה תחילה במתכונת של ניסוי, על מנת לוודא כי הן מתאימות לשימוש כאמצעי תחבורה ציבורית אמין בישראל. אם הניסוי יצליח, תהפוכנה המטרוניות ההיברידיות לחלק מצי המטרוניות הקבוע.

בדומה למערכות תחבורה ציבורית אחרות, הצלחת מערכת המטרונית אמורה להביא לצמצום מסוים בשימוש ברכב פרטי. צמצום השימוש ברכב פרטי עשוי להוביל לקיטון בעומסי התנועה בכבישים, ברמות זיהום האוויר והרעש ובכמויות הדלק הנצרכות במטרופולין חיפה.

הציוד הנייד

אף שעיריית חיפה הכריזה בעבר בפרסומיה שהמטרונית היא רכבת קלה, המטרונית היא למעשה אוטובוס ארוך מפרקי ורב-קיבולת, הנוסע על כביש, ולא על מסילת רכבת. הבחירה בשיטת תחבורה ייחודית זו התקבלה משיקולים שונים, שעיקרם אי-כדאיות כלכלית.

Metronit line1
המטרונית, בקו מספר 1, בדרך עכו-חיפה

בחברת "הארגז", הבונה את כלי הרכב, שמו הוא "Urbanit". זהו מפרט המוצר לפי אתר החברה[17]:

  • שילדה: NG363F תוצרת MAN[18]
  • מרכב: חברת הארגז
  • אורך: 18,750 מ"מ
  • רוחב: 2,550 מ"מ
  • גובה חיצוני מקסימלי: 2,985 מ"מ
  • גובה פנימי בין הדלתות 1–2 : 2,318 מ"מ
  • גובה רצפה: 370 מ"מ
  • גובה מדרך הדלתות: 320-340 מ"מ
  • בסיס גלגלים: קדמי-5,875 מ"מ; אחורי-6,765 מ"מ
  • זווית גישה ונטישה 7°
  • משקל כולל מקסימלי מותר: 28,000 ק”ג
  • מנוע: EEV בתקן יורו 6, מופחת פליטת מזהמים, מדגם MAN D 2066 LUH 48, בנפח 10,518 סמ"ק
הספק מרבי 360 כוחות סוס ב-1900 סל"ד. מומנט מרבי 180 קג"מ ב-1400 סל"ד
  • תמסורת: אוטומטית 4–6 הילוכים מדגם VOITH D 864.5
  • קיבולת מקסימלית: 40 מקומות ישיבה ועוד 100 נוסעים בעמידה ובסה"כ עד 140 נוסעים
  • שתי יחידות מיזוג נפרדות בעלות 10 מפוחי יציאה
  • 4 דלתות אוטומטיות
  • תא נהג מופרד, תא נוסעים נגיש עם מקומות המיועדים לנוסעים עם מוגבלויות

כלי הרכב נמצא בשימוש במטרופולין תל אביב בקו מס' 1 החל מאוגוסט 2014 ובקו 189, החל מאוגוסט 2015.

נכון לשנת 2019 כל המטרוניות מדגם זה הוצאו משירות עקב בעיות תחזוקה.

  • דגם: פיליאס יצרן APTS[19]
  • אורך: 18.480 מטרים
  • רוחב: 2.550 מטרים
  • גובה: 3.200 מטרים
  • גובה רצפה: 340 מ"מ
  • דלתות 1.20X2.0 מטרים
  • רדיוס סיבוב: 12.5 מטרים
  • משקל כולל מקסימלי מותר: 27,000 ק"ג
  • הספק כולל חשמלי ומכני בזמן האצה: 400 כוח-סוס
  • הספק מנוע דיזל: 340 כוח-סוס
  • מנוע דיזל עומד בתקן יורו 5
  • קיבולת מקסימלית מתוכננת: 154 נוסעים
  • מספר מושבים: 40
  • שתי יחידות מיזוג נפרדות
  • 3 דלתות כפולות ברוחב 1.2 מטרים נטו
  • תא נהג מופרד, תא נוסעים נגיש עם מקומות המיועדים לנוסעים עם מוגבלויות
Metronit-Rabin-Ata
שלט המתריע על עבודות לסלילת מסלול למטרונית, בדרך יצחק רבין בקריית אתא
Metronit
כרזת פרסום למטרונית

חסרונות

Metronit Hutzot-hamifratz
מסלול המטרונית בחוצות המפרץ
  • על אף שהמטרונית נועדה לשרת את תושבי חיפה והקריות, במתכונתה הנוכחית המטרונית משרתת את תושבי חיפה באופן חלקי, מפאת ריחוק מסלול הנסיעה ממרבית שכונות המגורים החיפאיות.
  • עם התחלת הפעלת המטרונית, בוטלו קווי האוטובוס שיצאו מן הקריות והגיעו אל מרכזית המפרץ. בשל כך, מספר המעברים הנדרש לביצוע נסיעות גדל, מה שמסב חוסר נוחות לנוסעים.
  • בחלק גדול ממסלול המטרונית, המסלול הוא בלעדי לה, בעוד נסיעות תחבורה ציבורית מקבילות מתבצעות בנתיב הנסיעה הרגיל המשותף עם רכב פרטי.
  • רציפי המטרונית חשופים ברובם לשמיים, דבר היוצר קושי ברכישת ובתיקוף כרטיסים בימים גשומים ובימים חמים.
  • המטרונית אינה מקבלת עדיפות במרבית הצמתים בהם היא עוברת, דבר המעכב את הנסיעה. זאת אף על פי שעם תחילת פעולתה הובטח כי תקבל עדיפות ברמזורים על פני הרכבים הפרטיים.[20]
  • לא ניתן לתקף נסיעה בכרטיס הרב קו בתוך המטרונית עצמה, אלא יש לבצע זאת במכונות מחוץ למטרונית, אף שטכנית ניתן להתקין במטרוניות מכשירי תיקוף.

פיתוח עתידי

במקביל לתחילת פעילותה של המטרונית, נבחנת הרחבת רשת המסלולים שלה. הבחינה כוללת, בין היתר, את חיבור טירת כרמל, נשר, עכו ושכונת נווה שאנן, למערכת המטרונית וכן את כניסת המטרונית למרכז קריית אתא, כלומר הפעלתה לאורך רחוב העצמאות בעיר. רעיונות נוספים כוללים את הארכת הקו האדום לכיוון עכו וחיבור רכס הכרמל למערכת. הבסיס לכל הרעיונות הללו הוא הרצון לחבר את כל חלקי מטרופולין חיפה ברשת תחבורה ציבורית היררכית מלאה, שתכלול את כל המרכיבים הדרושים על מנת לספק שירות ונגישות מכל חלקי המטרופולין ואליו.

בחודש מרץ 2018 החלו העבודות לסלילת מסלול המטרונית עד למחלף יגור, דרך נשר, שם מתוכנן להיבנות חניון חנה וסע. הצפי לסיום העבודות הוא בשנת 2021.[21]

בנוסף, עיריית חיפה בתקופתו של יונה יהב קידמה את תכנונו של ציר הרכס, בו הייתה אמורה לעבור המטרונית מתחנת הכרמלית בגן האם ועד לאוניברסיטת חיפה. בתוך כך, נבחנה גם האפשרות לכרות מנהרה מכיכר חורב עד לצומת כיכר ספר[22], אולם עם היבחרותה של ד"ר עינת קליש-רותם לראש העיר תוכניות אלו נגנזו והתקציב בסך של שישה מיליארד שקלים חדשים שהוקצה לפרויקט יועבר להארכתו של מסלול המטרונית מעכו לנהריה[23].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 דניאל שמיל, והפעם באמת: מיום שני הנסיעה במטרונית בתשלום, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2013
  2. ^ ההגייה: מֶטרונית, על משקל מֶטרו (Metro)
  3. ^ 3.0 3.1 אחיה ראב"ד, המטרונית תפעל מיום שישי. בניגוד להבטחות, עדיין בלי נוסעים, באתר ynet, 30 ביולי 2013
  4. ^ מי יודע מה זה 'מטרונית'? בחיפה יודעים, באתר ערוץ 7, 5 בספטמבר 2006
  5. ^ 5.0 5.1 פאדי עיאדאת, בין אוטובוס לרכבת קלה התפשרו על "מטרונית", באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
  6. ^ מצנע: בדיקת הרכבת הקלה בחיפה - תסתיים בתוך שנה, באתר גלובס, 9 ביולי 2000
  7. ^ מאת ענת ג'ורג'י, ועדת היגוי של משרד הפנים אמורה לדון בתוכנית אב להקמת רכבת קלה בחיפה, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2001
  8. ^ שר התחבורה: לצרף הרכבת הקלה בחיפה לרשימת הפרויקטים הלאומיים, באתר הארץ, 5 באפריל 2002
  9. ^ דוד חיון, ‏סנה: חברת יפה נוף תקים את הרכבת הקלה בחיפה, באתר גלובס, 7 באפריל 2002
  10. ^ שרון קדמי, יפה נוף מתקינה תחנות הסעה ניסיוניות לרכבת הקלה בחיפה, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2005
  11. ^ דוד רטנר, איך להוציא אוטובוס הולנדי ממגרש חניה ישראלי?, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2005
  12. ^ הודעה לעיתונות: ארבע קבוצות מתמודדות על הפעלת קווי "המטרונית" בחיפה, באתר משרד התחבורה, 4 במרץ 2009
  13. ^ יונתן הללי, מהפך בחיפה: חברת דן תפעיל את קווי הרכבת הקלה, באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2010
  14. ^ לפי תנאי המכרז, החברה שתזכה בו תהיה מחויבת להתחיל להפעיל את המטרונית תוך שנתיים ו-45 ימים מיום ההודעה על הזכייה במכרז.
  15. ^ אודיה שווץ, החלו העבודות להקמת קו מטרונית נשר באתר רדיו חיפה, 18 במרץ 2018
  16. ^ לוח התמרורים הישראלי, באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
  17. ^ Urbanit, באתר חברת "הארגז"
  18. ^ MAN Lion's City, באתר חברת MAN (באנגלית)
  19. ^ Phileas - advanced public transport, באתר Phileas (באנגלית)
  20. ^ עידן יוסף, "דן בצפון" מצטיידת ב-10 מטרוניות, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 14 באוגוסט 2014
  21. ^ אדי גל, קו רביעי:החלו העבודות להקמת קו מטרונית מיגור לחיפה, באתר "מיינט קריות", 29 במרץ 2018
  22. ^ יגאל חי, הפרויקט: מנהרה למטרונית מחורב לכיכר ספר, באתר "כלבו חיפה והצפון", 2 באוגוסט 2018
  23. ^ בועז כהן, קליש רותם ביטלה את פרויקט מטרונית רכס הכרמל, באתר "כלבו חיפה והצפון", 3 בינואר 2019
2021

שנת 2021 היא השנה ה-21 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2021 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2021 בישראל

2021 בישראל היא השנה בה מדינת ישראל תציין 73 שנים להקמתה.

אגד תעבורה

אגד תעבורה בע"מ היא חברת אוטובוסים ישראלית שהוקמה בשנת 2006 על ידי איחוד החברות "אגד פלוס תעבורה" ו"אגד אישי". החברה מפעילה, באמצעות כ-500 אוטובוסים, את התחבורה הציבורית בנתניה, במבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, שומרון, בנימין, גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן.

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

דן בדרום

חברת דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, המוכרת בשמה המקוצר דן בדרום הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת נהור, חברת בת של דן חברה לתחבורה ציבורית, על מנת להתמודד במכרזי הפריפריה בדרום הארץ, דבר שמשרד התחבורה אוסר על חברת דן, ולכן הקימה דן את חברת דן בצפון שמפעילה את המטרונית ואת דן בדרום שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בצפון הנגב.

מנכ"ל החברה הראשון היה יורי ברונשטיין אשר עבר לחברת דן באר שבע ובמקומו טל כהן מונה למנכ"ל החברה עד היום.

דן חברה לתחבורה ציבורית

דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ היא חברה ישראלית לתחבורה ציבורית המפעילה שירותי אוטובוסים בגוש דן. מאז הקמתה בשנת 1945 ועד לשנת 2002 פעלה כקואופרטיב.

בעבר הייתה החברה מונופול בהפעלת תחבורה ציבורית באזור גוש דן וחלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל עמד על כ־20%. בעקבות החלטת ממשלת ישראל לפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות בשלהי המאה ה־20, הועברו חלק מאשכולות הקווים של החברה לחברות אחרות, ונכון ל־2016 עומד חלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל על כ־14%.

הרכבת הקלה בבאר שבע

הרכבת הקלה בבאר שבע היא מערך תחבורה ציבורית עתידי להסעת המונים בבאר שבע באמצעות רכבת קלה.

חברת הנסיעות והתיירות נצרת

חברת הנסיעות והתיירות נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל, חיפה, עפולה, עמק יזרעאל המערבי, הגליל התחתון ועמק זבולון. החברה נמצאת בבעלות משפחת עפיפי, המחזיקה בקבוצת "נזארין".

מרכזית המפרץ

מרכזית המפרץ היא המרכז התחבורתי הגדול ביותר בישראל, אשר משרת את תושבי מטרופולין חיפה והישובים בסביבתה. היא ממוקמת באזור מסחר ליד כביש 75 וצומת קישון שבצ'ק פוסט במזרחה של העיר חיפה. המרכזית משלבת מגוון רחב של כלי תחבורה: אוטובוסים עירוניים, אוטובוסים בין עירוניים, מטרונית ורכבת ישראל (בתחנת הרכבת מרכזית המפרץ).

בעתיד תשרת גם רכבת קלה לנצרת ורכבלית לכיוון הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

מתחם מרכזית המפרץ החדשה נפתח ב-1 ביולי 2018 אך בוצעו במתחם עבודות נוספות גם בשנת 2019.

מרכזית הקריות

מרכזית הקריות היא מסוף תחבורה ציבורית המשמש בסיס יציאה לקווי המטרונית ולקווי אוטובוס בקריות.

התחנה ממוקמת בצפון הקריות, בשטחה המוניציפלי של קריית מוצקין. הפעילות בה החלה באוגוסט 2013, עם הפעלתם של קווי המטרונית באזור. נכון לראשית 2018, המסוף משמש כבסיס יציאה לשניים מקווי המטרונית ולקווי אוטובוס של אגד. קווי המטרונית היוצאים מן המסוף הם קו מספר 1, הקו המרכזי בין קווי המטרונית המוביל למרכזית חוף הכרמל ופועל בכל שעות היממה, וכן קו מספר 3, הנוסע דרך קריית ים לשכונת הדר בחיפה. עם תחילת ההרצה של המטרונית בוצעו שינויים בקווי האוטובוס באזור, ומאז יוצאים חלק מהם ממרכזית הקריות.

מרכזית הקריות כוללת חנייה לרכבים פרטיים ותחנות המתנה. בשלהי 2013 נחנך בסמוך לה מרכז קניות קטן. על-פי תוכניות משרד התחבורה, בסמוך למקום עתידה להבנות בעתיד תחנת הרכבת השנייה של קריית מוצקין.

קווי האוטובוס מחיפה אל היישובים שצפונית לקריות, אשר חולפים בכביש חיפה - עכו, כ־500 מטר ממזרח לתחנה, אינם נכנסים אל מרכזית הקריות. חלקם אף לא עוצרים בתחנה הסמוכה לה.

מרכזית חוף הכרמל

תחנה מרכזית חוף הכרמל היא תחנה מרכזית הממוקמת בפאתיה הדרומיים של חיפה, והיא מהווה חלק ממערך התחבורה הציבורית הראשי בעיר. מהתחנה יוצאים קווי אוטובוס בינעירוניים מחיפה לכיוון דרום, וקווים עירוניים לרחבי העיר. התחנה ממוקמת בתחילתו של כביש 2, ליד קניון חיפה ואזור תעשייה מתם, והיא צמודה אל תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל.

התחנה נפתחה ב-19 באוגוסט 2003 והשלימה את שינוי מערך האוטובוסים בחיפה, שכלל גם את פתיחת תחנת מרכזית המפרץ. השינוי נועד לחסוך בזמני הנסיעה ולצמצם את כמות האוטובוסים החולפים דרך חיפה. במסגרת השינוי הצטמצמה פעילותה של התחנה המרכזית הקודמת של חיפה, מרכזית בת גלים, והמהלך תרם להגדלת תדירות האוטובוסים העירוניים והבין-עירוניים.

התחנה שוכנת במבנה סגור ופועל בה אזור מסחרי. שלוש כניסות מובילות אל אולם הנוסעים: האחת אל ומהרציפים; השנייה היא מעבר תת-קרקעי לתחנת הרכבת הסמוכה והלאה אל חוף דדו; והשלישית היא כניסה מהחניון.

נמל היובל

נמל היובל, המכונה גם "מסוף איתן" על שמו של רפאל איתן, הוא מסוף מים עמוקים הממוקם בקצה הצפוני של נמל אשדוד. המסוף נחנך באוגוסט 2005 והוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם בישראל ובבנייתו הושקעו כ-3 מיליארד ש"ח.

המסוף כולל שלושה רציפים - רציפים 22 ו-23 מהווים רציפי מכולות, ורציף 21 המשמש למטען כללי ולפריקת מכוניות.

נמל מספנות ישראל

נמל מספנות ישראל פועל מאז 2003 במתחם מספנות ישראל הוא הנמל הפרטי הראשון במדינת ישראל.

נרקיס גל הסעות

נרקיס גל הסעות בע"מ היא חברת הסעות ישראלית המפעילה קווי תחבורה ציבורית בשם "גלים".

החברה, שנוסדה בשנת 1996 כחברה פרטית, זכתה ב-2009 במכרז להפעלת ארבעה קווים עירוניים וארבעה קווים בין-עירוניים בעיר רהט.

ברשות החברה 26 אוטובוסים שפועלים ב-11 קווי תחבורה ציבורית חדשים, בהם 4 קווים עירוניים ו־4 קווים בין-עירוניים.

מחירי הנסיעה ברהט נמוכים יותר ממחירי הנסיעה הנהוגים בישראל, ודומים לאזורי עיירות הפיתוח. החברה פועלת גם עם הכרטיס החכם "רב-קו".

חברת גלים היא חברת התחבורה הציבורית הקטנה והאחרונה בתחום בשירותי התחבורה הציבורית בישראל ומפעילה את מספר קווי האוטובוס הנמוכים ביותר בארץ.

נתיב תחבורה ציבורית

נתיב תחבורה ציבורית (מופיע לרוב בראשי התיבות נת"צ) הוא נתיב בכביש המיועד לתחבורה ציבורית בלבד, על כל סוגיה (אוטובוסים, מוניות שירות, ומוניות ספיישל). הוא על פי רוב הנתיב הימני הקיצוני בכביש, או הנתיב הפנימי בכביש (אם יש נת"צ מקביל בכיוון הנגדי).

נתיבי היובל

נתיבי היובל בע"מ היא חברה ייעודית (Special Purpose Entity) אשר זכתה במכרז למימון, הקמה, תפעול ותחזוקת פרויקט כביש 431

בשיטת PFI ‏ (Private Finance Initiative) .בהתאם לתנאי המכרז, אחראית נתיבי היובל על הקמת הכביש ותפעולו בתקופה של 25

שנים תמורת תשלום מהמדינה, שלאחריה יוחזר הכביש למדינה, ללא תמורה.

עילית

עילית קווי תחבורה בע"מ הייתה חברת תחבורה ציבורית ישראלית שהוקמה בשנת 2005. ב-3 ביולי 2011 החברה התמזגה עם חברת קווים, הממשיכה ומפעילה את קווי האוטובוס בביתר עילית ואליה תחת המותג "עילית".

בשנת 2006 זכתה החברה לראשונה במכרז להפעלת קווי התחבורה הציבורית העירוניים ביישוב ביתר עילית, את הקווים להסעת תלמידים בו, וכן את קווי התחבורה הבין-עירוניים ממנו ואליו, לירושלים, בית שמש, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, ולקריית גת, ולכפר חב"ד. ובסופי שבוע גם לנתניה, רחובות, חפץ חיים, יסודות וגבעת זאב. החברה החליפה בכך את חברת "ביתר-תור" שפעלה בביתר עילית עד אז. לעילית הייתה שותפות בחברת אפיקים המפעילה את התחבורה הציבורית בשומרון ובקווים הבינעירוניים באשדוד (אשדוד-ת"א, אשדוד-יבנה, אשדוד-רחובות, אשדוד-אשקלון) ובקווים הבינעירוניים באשקלון.

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת והיא מפעילה 24 קווי אוטובוס ושירותי הסעת תלמידים באמצעות 85 האוטובוסים שבבעלותה. בחברה 180 עובדים, מהם 130 נהגים, וברשותה שני מוסכים בנוף הגליל. החברה נוסדה ב-1956.

שרותי אוטובוסים הייתה החברה הראשונה בארץ שהפעילה אוטובוסים זעירים בקווי תחבורה עירוניים.

תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה

תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה (נקראה "תחנת חיפה מרכז" עד שנת 2007) היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל בכיכר פלומר, שבאזור העיר התחתית של חיפה. התחנה נמצאת בק"מ ה-1.422 על הקו הראשי של רכבת ישראל, סמוך לנמל חיפה ולממגורות דגון. בתחנה ממוקמים משרדים שונים של חברת רכבת ישראל.

זוהי תחנת הרכבת היחידה בישראל הנמצאת בקרבת אולם נוסעים של נמל, כמו גם תחנת הרכבת היחידה בישראל הנמצאת בקרבת תחנת פוניקולר (תחנת "כיכר פריז" של הכרמלית).

תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמלית • מטרונית • רכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.