מטען צד

מטען צד הוא סוג של מטען חבלה המוטמן בצידי דרכים וצירי תנועה, ומטרתו היא לפגוע בכלי רכב או בבני אדם העוברים במקום. המטען עשוי להיות פסיבי (מופעל מעצמו כאשר חולף משהו בסביבתו) או אקטיבי (מופעל על פי החלטה של מפעילו).

Size0-army mil-44434-2009-07-10-090719
רק"מ אמריקאי מסוג סטרייקר הפוך על צידו, לאחר פיצוץ מטען צד בעיראק, 2007

תיאור

גודלו של מטען צד משתנה בהתאם למטרה: כאשר כלי הרכב ממוגנים יש צורך במטען גדול. כדי לפגוע ברכב קרבי משוריין, בדרך כלל משתמשים במטען קלע. זהו מטען צד חזק במיוחד היורה גוש מתכת כבד בעוצמה אדירה על הרכב ונחשב למסוכן למדי.

מטעני צד רבים מוסווים (מחופשים לחלק מהסביבה כגון סלע) או מוסתרים (למשל: נטמנים בתוך צמחייה גבוהה) על מנת שהרכב הבא לא יוכל לזהות אותם ולעצור לפני שהוא מגיע לטווח הפגיעה שלהם.

גרסאות

מטעני צד מופעלים בשיטות שונות:

  • ידנית - בסביבת המטען מסתתר מפעיל שתפקידו לצפות בציר ולהפעיל את המטען ברגע שעובר לידו כלי רכב:
  • אוטומטית - המטען כולל מנגנון שיפעיל אותו באופן אוטומטי בתגובה לגירוי מסוים מהסביבה:
    • פס דריכה - נסיעת רכב כבד על הפס גורמת להפעלת המטען
    • תיל מעידה - קטיעת התיל או משיכתו גורמת להפעלת המטען
    • חיישן (מספר סוגים) - חיישן מגלה את המטרה ומפעיל את המטען

לכל שיטה יש את היתרון והחסרון שלה. הפעלה ידנית היא אמינה יותר וקשה הרבה יותר לשיבוש, ברם נוכחות של המפעיל קרוב למטען מגדילה את הסיכוי לגילויו וכן לפגיעה במפעיל בנוסף לסילוק המטען. להפעלה אוטומטית יש את היתרון שלא צריך לתכנן מארב ושהמטען יכול לחכות פרקי זמן ארוכים למטרה מזדמנת. חסרונה של שיטה זו בכך שעל מנת להפיק את מירב הפוטנציאל מהמטען, יש צורך בשיקול דעת של מפעיל אנושי. מה גם, שמטען הצד יכול לפגוע באזרחים או כוחות ידידותיים או לא מעורבים.

שימושים

מטעני צד מהווים איום מסוכן במתארי עימות נמוך עצימות ובסכסוכי המאה ה-20 והמאה ה-21 עדיין מהווים אמצעי קטלני בידי כוחות הגרילה וארגוני הטרור.

צה"ל נאלץ להתמודד עם מטעני צד ברצועת הביטחון בדרום לבנון, ומאוחר יותר גם באינתיפאדה השנייה (בעיקר ברצועת עזה). לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים כבדים מבוססי-צנטוריון שצוידו באמצעים הנדסים לפתיחת צירים והיו ממוגנים כנגד מטעני צד. בנוסף, פיתחו בישראל אמצעים הנדסיים שונים כנגד מטענים אלה הכוללים גלאים, מגובים וכן שבשים אלקטרומגנטיים המונעים את הפעלת המטען מרחוק.

כיום (2005), הכוחות המזוינים של ארצות הברית מתמודדים עם אותה בעיה בעיראק ועשרות אבדות נגרמו להם ממטעני צד בדרכים. לשם כך פנו האמריקנים לישראל כדי לקנות פתרונות: הן בתחום מיגון הרכב והן בתחום ההנדסה הקרבית. האמריקנים מפתחים גם הם אמצעים הנדסיים לטפל במטענים אלה.

ראו גם

2016 בישראל

2016 בישראל (ה'תשע"ו – ה'תשע"ז) היא השנה בה ציינה מדינת ישראל 68 שנים להקמתה.

אברהם אלרן

אברהם (ממושי) אלרן (18 במאי 1947 - 17 בינואר 1985) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, שירת כמפקד חטיבת הבקעה וסגן מפקד יחידת הקישור ללבנון. נהרג בהתפוצצות מטען צד בלבנון.

אילן רועה

אילן רועה (1 בינואר 1967 - 28 בפברואר 1999) היה כתב קול ישראל. הוא נהרג בעת משימת סיקור בדרום לבנון.

אלכסנדר זכרצ'נקו

אלכסנדר ולדימירוביץ' זַכַרְצֶ'נְקוֹ (ברוסית: Алекса́ндр Влади́мирович Заха́рченко, שם המשפחה נהגה: [zɐˈxartɕɪnkə]; באוקראינית: Олекса́ндр Володи́мирович Заха́рченко; ‏26 ביוני 1976 – 31 באוגוסט 2018) היה מנהיגה הנבחר של הרפובליקה העממית של דונצק. הוא נבחר כראש הממשלה של הרפובליקה שפרשה מאוקראינה במהלך שנוי במחלוקת שלא זכה להכרה מצד הממשל האוקראיני, כבר באוגוסט 2014, לאחר פרישת קודמו בתפקיד אלכסנד ברדיי, והמשיך בתפקיד כשניצח בבחירות המוקדמות שנערכו בנובמבר אותה שנה.

ב-19 ביולי 2017, הכריז זכרצ'נקו על כוונתו להתנתק סופית מאוקראינה ולייסד את מדינת "רוסיה הקטנה" (מאלורוסיה), שתהיה לדבריו יורשתה של אוקראינה. הוא גם חשף את דגלה של המדינה הדמיונית ומפת גבולותיה, הכוללים את כל אוקראינה הנוכחית ללא קרים.

הוא נהרג בפיצוץ מטען צד בבית קפה שבו ישב בשדרות פושקין בדונייצק. רוסיה ואוקראינה האשימו האחת את השנייה באשר לאחריות לרצח זכרצ'נקו.

בריאן מאסט

בריאן מאסט (באנגלית: Brian Mast; נולד ב-10 ביולי 1980) הוא פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הרפובליקנית המכהן כנציג מחוז 18 של פלורידה בבית הנבחרים של ארצות הברית. מאסט הוא יוצא צבא מעוטר כוכב הארד ולב הארגמן, הוא לחם במלחמת אפגניסטן ואיבד את שתי רגליו מפיצוץ מטען צד.

חוסיין עאמר

חוסיין (עמיר) עאמר (בערבית: حسين عامر; ‏29 ביוני 1965 - 4 במרץ 1996) היה סגן-אלוף בצה"ל, מפקד גדוד 12 "ברק" של חטיבת גולני. נהרג בדרום לבנון, כתוצאה מפיצוץ מטען צד.

יואב מרדכי (אלוף-משנה)

יואב מרדכי (נולד ב-21 באוגוסט 1972) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה. שימש מדריך יבשה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד חטיבת ירושלים וראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר.

מבצע ליטני

מבצע ליטני (כינויו הצבאי של המבצע היה אבי החכמה) הוא מבצע צבאי שנערך בחודש מרץ 1978 ובו חדר צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד לנסיגתו חזרה לגבול הבינלאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת ישראל ואזרחיה.

מטען

האם התכוונתם ל...

מטען (כתב עת)

מטען הוא כתב עת ספרותי עברי, בעל גוון פוליטי שמאלי רדיקלי. כותרת המשנה שלו היא: מטען - לחשיבה ופעולה. המוסף הספרותי של העיתון נקרא "מטען צד". על עטיפתו מתנוסס אגרוף, הזהה לסמלה של תנועת כ"ך. העורך וסגנו מגדירים את כתב העת "כתב עת שמאלי אמיתי".

"מטען" נוסד על ידי המשורר, חתן פרס ראש הממשלה, מקסים גילן, שהיה עורכו עד פטירתו, בשנת 2005. מקסים גילן היה ידוע ביושרו האינטלקטואלי, שעליו היה נכון לשלם מחיר אישי. הוא סירב לשתף פעולה עם כלי תקשורת מהמרכז ומהימין. את תפקיד העורך ירש יוסי גרנובסקי. מתחתיו מתפקד כסגן עורך המתרגם רומן וטר. ליד העורכים מתכבדת מועצת מערכת רחבה ובלתי פעילה, הכוללת, בין השאר את: אריק א. - משורר, עמוס אדלהייט - משורר, עקיבא אור - סופר ופעיל פוליטי, פרופ' מארק אליס - תאולוג מפלורידה, יוסי אמיתי - קיבוצניק ומזרחן, פסח מלין - משורר ונקדן, אנטון שמאס - סופר עברי, ערבי נוצרי מפסוטה, רן יגיל - סופר ועורך כתב העת עמדה, משה פינטו, אילן פפה, סמי שלום שיטרית, אהרון שבתאי, טניה ריינהרט, ראובן שניר, נורמן אפשטיין, אבישי ארליך, דניאל בויארין, דוד בארל, נואל בורגי-גולוב, שמשון ביכלר, שמעון בלס, חיים ברעם, הבלשן נועם חומסקי, ורבים אחרים.

בקיץ 2006 יצאה לאור החוברת העשירית של כתב העת. בכתב העת תרגומים של עודד פלד וגיורא לשם, וכן יצירות מקוריות משל פסח מילין, אביה בן דוד דודו פלמה, ברכה קופשטיין משוררת היידיש, ואחרים.

החוברת מס' 11, יצאה לאור בינואר 2007. עורך: יוסי גרנובסקי. בין המשתתפים בחוברת: אילן פפה, דן יהב, איליה אהרנבורג, אלישע פורת, עודד פלד, מקסים גילן, אדוניס, יחזקאל רחמים, יהונדב פרלמן, חגית גרוסמן, רן יגיל, מירה הרשקו ואחרים.

מטען הכאב

מטען הכאב (באנגלית: The Hurt Locker) הוא מותחן מלחמה אמריקאי משנת 2008, בבימויה של קתרין ביגלו. הסרט זכה לפרסים רבים, בהם שישה פרסי אוסקר (מתוך 9 מועמדויות) כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר, וכן פרסי באפט"א לסרט, הבמאי, התסריט המקורי, הצילום, העריכה והסאונד הטובים ביותר. הסרט מספר את סיפורה של יחידה לסילוק פצצות בצבא האמריקאי, המוצבת בעיראק בזמן מלחמת עיראק.

התסריט נכתב על ידי מארק בול, סופר פרילנסר שהתלווה ליחידת סילוק פצצות. ג'רמי רנר, אנתוני מאקי ובריאן גראת'י מככבים בסרט בתור חברי יחידת סילוק הפצצות והסרט מתאר את התמודדותם עם המתח שבפירוק הפצצות, סכנת החיים שמציבות בפניהם חוליות מיליציה המשתייכות לכוחות ההתקוממות בעיראק והמתיחות המתעוררת בין שלושת חברי הצוות.

שם הסרט מגיע מסלנג באנגלית המתאר פציעה כתוצאה מפיצוץ מטען.

הסרט לא זכה להצלחה רבה על האקרנים ובמדינות רבות לא הופץ כלל בקולנוע, ובחלקן נרכש להקרנה במסגרת שידורי הטלוויזיה או להפצה ב-DVD. לאחר שההתעניינות בסרט גברה, בעקבות ההכרזה על מועמדותו לאוסקר וההשערות על סיכויו לזכות, במדינות מסוימות, בהן ישראל, רכשו חברות הפצה את הסרט להקרנה. בישראל, הסרט שודר בטלוויזיה בלוויין ב-7 במרץ, ערב שידורו של טקס האוסקר, והוקרן בקולנוע החל מ-11 במרץ.

מטען חבלה

מטען חבלה או מטען נפץ (בשפה בלתי מקצועית: "פצצה") הוא מתקן הכולל חומר נפץ, נפץ-יזם ומערכת הפעלה אשר קיימת זיקה ביניהם ומטרתו היא גרימת נזק על ידי פיצוץ. השימוש במטען מתבצע בדרך כלל על ידי הנחתו ליד המטרה והפעלתו ברגע המתאים. מטעני החבלה השונים נבדלים זה מזה בחומרי הנפץ בהם הם משתמשים, במנגנון ההפעלה שלהם, בצורתם החיצונית, בגודלם, בעוצמתם וכן בייעודם.

הערה: כל מטען מכיל פצצה, אך לא כל פצצה היא מטען.

נגמ"ש לחימה

נגמ"ש לחימה (באנגלית: Infantry fighting vehicle, בראשי תיבות: IFV, תרגום: רכב לחימת חי"ר) שם פחות נפוץ: (mechanized infantry combat vehicle או MICV) הוא רכב קרבי משוריין המשמש לנשיאת חיילים אל שדה הקרב ותמיכה בהם וחיפוי באמצעות אש, תוך לחימה כחיל רגלים ממוכן.

סילואד

סילואד (בערבית: سلواد) היא עיירה פלסטינית בשומרון השייכת לנפת רמאללה ואל-בירה. היא משתרעת על שטח של 18.8 קילומטרים רבועים וחיים בה כ-6,000 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

פירוש שמה של העיירה בתרגום לעברית הוא "מעל הואדי".

עמנואל

עִמָּנוּאֵל היא התנחלות באזור השומרון, מזרחית לקרני שומרון וצפונית לאריאל. עמנואל הוקמה ב-1983 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1985. היישוב בעל צביון חרדי ומתגוררות בו כיום כ-1000 משפחות.

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2012

רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים בשנת 2012.

פעולות התגמול

פעולות התגמול הוא השם שניתן בישראל בשנות החמישים והשישים לפעולות הרתעה של צה"ל, שנעשו בעקבות פעולות טרור נגד תושבי ישראל ופעולות הטרדה של צבאות המדינות הגובלות בישראל.

שביית שני חיילי צה"ל בלבנון (1986)

שביית שני חיילי צה"ל בלבנון הוא מאורע ב-17 בפברואר 1986 בו חיילי חטיבת גבעתי, יוסף פינק ורחמים אלשייך, נשבו בקרב לאחר שמחבלי חזבאללה הניחו מארב לסיור של צה"ל. בדיעבד התברר שאחד החיילים נהרג במהלך הקרב וחברו נהרג מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.

תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ

תקיפת ששיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ הייתה תקיפה אווירית שיוחסה על ידי חזבאללה לצה"ל. התקיפה, שנערכה בלילה של 24 בפברואר 2014 בבעלבכ שבלבנון, באזור גבול סוריה-לבנון, בוצעה נגד שיירת כלי רכב סורית שהובילה אמצעי לחימה מתקדמים מסוריה ללבנון, אשר יועדו לכוחות המיליציה השיעית הלבנונית חזבאללה.

יומיים קודם לכן אמר הרמטכ"ל, בני גנץ, כי:

השבועון טיים פרסם ציטוט שנאמר על ידי בכיר ישראלי אנונימי, כי היעד לתקיפה היה משלוח טילי קרקע-קרקע אותם שאפה סוריה להעביר לחזבאללה. בתקיפה נהרגו כארבעה אנשי חזבאללה ובהם מפקד בכיר בארגון. לאחר התקיפה הכחיש ארגון חזבאללה את קיום התקיפה, אולם בהמשך השבוע אישר את קיומה, ייחס את התקיפה לחיל האוויר הישראלי והבטיח כי לא תישאר בלא תגובה הולמת.

במרץ 2014 אירעו שני פיגועי מטען צד נגד כוחות צה"ל בגזרה הצפונית: מטען צד שהניחו מחבלי חזבאללה בגזרת הר דב שפצע מספר חיילים קל, ומטען צד מסוריה באזור מג'דל שמס שפצע חייל אחד קשה ו-3 חיילים קל. בתגובה לפיגוע השני תקף חיל האוויר הישראלי מטרות של צבא סוריה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.