מטען חבלה

מטען חבלה או מטען נפץ (בשפה בלתי מקצועית: "פצצה") הוא מתקן הכולל חומר נפץ, נפץ-יזם ומערכת הפעלה אשר קיימת זיקה ביניהם ומטרתו היא גרימת נזק על ידי פיצוץ. השימוש במטען מתבצע בדרך כלל על ידי הנחתו ליד המטרה והפעלתו ברגע המתאים. מטעני החבלה השונים נבדלים זה מזה בחומרי הנפץ בהם הם משתמשים, במנגנון ההפעלה שלהם, בצורתם החיצונית, בגודלם, בעוצמתם וכן בייעודם.

הערה: כל מטען מכיל פצצה, אך לא כל פצצה היא מטען.

IED Baghdad from munitions
מטען חבלה מאולתר
Trip-wire pipe bomb
דוגמה למטען צינור עם הצתה אלקטרונית
IEDs--Police-OpenDay-048
מטעני חבלה מוסווים עם רסס שיצרו מחבלים פלסטינים במהלך האינתיפאדה השנייה.
Flickr - Israel Defense Forces - Explosives Camouflaged as Rocks Planted Found on Border (1)
מטען חבלה שהטמין חזבאללה מסווה כסלע

סוגי מטעני חבלה

  • מטען גחון – מטען חבלה אשר תכלית ייעודו היא פגיעה בגחון (תחתית המרכב). מטען הגחון נועד לפגוע בכלי רכב רק"מ, טנקים וכו'. מטען הגחון מנצל את היעדר המיגון בתחתית הרכב כדי לגרום לנזק מקסימלי. לעיתים קרובות מטעני גחון שוקלים עשרות ק"ג ולעיתים אף מאות ק"ג, במטרה להשמיד טנקי מערכה כבדים וממוגנים היטב.
  • מטען חלול – חומר נפץ מעוצב בצורה קונית אשר מנצלת ומנתבת את עוצמת הפיצוץ הופכת את ציפוי הקונוס ה"ליינר" ליצירת "ג'ט" – סילון מתכת מותכת החודרת דרך השריון. נפוץ בעיקר כראש קרבי של רקטות וטילים נגד טנקים.
  • מטען צד – מטען המוטמן בצד הדרך ונועד לפגוע בכלי רכב לא ממוגנים ונוסעיהם.
  • מטען קלע – מטען חלול כעור היורה ליינר מתכת כקלע המסוגל לחדור מיגון קל. נועד לפגוע בכלי רכב, הן משוריינים והן לא. קיימים מטעני קלע הנבדלים זה מזה ביכולות החדירה.
  • מטען רסס – מטען חבלה המכיל בנוסף לחומר נפץ גם רסס (shrapnel), כלומר: בליל עצמים קטנים וחדים (כגון ברגים, מסמרים, כדוריות מתכת, חצי מתכת) שמטרתם לפצוע קשה ואף להרוג בני אדם.
  • מטען צינור – צינור מתכתי שממולא בחומר הודף פירוטכני עם אטימות משני הצדדים, כתוצאה מבעירת החומר בתוך הצינור לחץ גאזים עולה וגורם לקריעת המעטפת תוך יצירת פיצוץ והעפת המגופות.
  • מלכודת פתאים (booby trap) – זהו מטען חבלה ממולכד מפני הזזה/משיכה וכו' המסווה בתור עצם תמים שנועד לפגוע בבני אדם. מלכודות כאלה נפוצות בייחוד בלוחמה בשטח בנוי.
  • חגורת נפץ – מטען חבלה, בדרך כלל עם רסס, המותקן על גבי וסט או תחתון (שנתפר במיוחד) ונישא על ידי מחבל מתאבד. מטרתו לגרום כמה שיותר נזק לבני אדם תוך הקרבת חיי המחבל.
  • לבנת חבלה – מטען חבלה צבאי תקני שנועד לביצוע הריסות קטנות (פריצת דלת, השמדת פריטי אמל"ח או מטעני חבלה).
  • מוקש – מטען חבלה צבאי תקני המיועד לפגוע בכלי רכב וחיילים של האויב. כיום השימוש במוקשים נגד אדם מוגבל על ידי אמנת ז'נבה.
  • מטען חבלה מאולתר – מטען חבלה לא תקני. בדרך כלל בשימוש על ידי כוחות לא סדירים וארגוני טרור.

ראו גם

קישורים חיצוניים

TEDAX

ה-TEDAX (בספרדית: Técnicos Especialistas en Desactivación de Artefactos Explosivos - טכנאים מומחים בנטרול מטעני חבלה) הן יחידות במשמר האזרחי ובצבא של ספרד, אשר מתמחות בטיפול בחומרי נפץ. מטרתן העיקרית היא להציל חיים ולמנוע הרס.

ה-TEDAX של כוחות הביטחון של ספרד הפכו לחיוניים בלוחמה נגד הטרור. עומדת לרשותם טכנולוגיה משוכללת, כגון רובוטים מותאמים לנטרול פצצות.

ה-TEDAX נוסדו בספרד בשנת 1975 בעקבות ריבוי של פעולות חבלניות של אט"א וארגוני טרור נוספים שפעלו בספרד באותה תקופה. באירועי הטרור של 11 במרץ 2004 במדריד ה-TEDAX הצליחו לנטרל מטען חבלה שלא התפוצץ, בלי לערוך פיצוץ מבוקר, דבר שהוביל את החקירה למבצעי הפיגועים הרצחניים.

משנת היווסדן של היחידות ועד שנת 2006 נהרגו 12 אנשי TEDAX. הראשון היה רפאל ולדנברוס אשר נהרג כשניסה לנטרל מטען חבלה של MPAIAC.

בלון תבערה

בלון תבערה (או פצצת בלון) הוא בלון מנופח בגז הקל מהאוויר (אוויר חם, מימן או הליום) הנושא חומרי הצתה ובעירה, חומרים דליקים או מטען חבלה, בדומה לבקבוק תבערה. זהו אמצעי לחימה (בדומה לעפיפון תבערה) הנע עם הרוח לאזור המטרה, שבו הבלון נופל או משחרר את אמצעי הלחימה, במטרה להצית שריפה ואף לגרום לנפגעים בנפש.

חבלה

האם התכוונתם ל...

חגורת נפץ

חגורת נפץ היא מטען חבלה שנושא מחבל מתאבד על גופו. חגורת הנפץ היא לרוב אפוד שנלבש סביב החלק העליון של הגוף או חגורה עבה (לעיתים עם כתפיות) הנכרכת סביב הבטן, אך לעיתים באה גם בצורת תחתונים. החגורה מורכבת ממנגנון הפעלה, חומר נפץ (לעיתים מאולתר ולעיתים תקני) ובדרך כלל גם רסס (כגון גולות, מסמרים או ברגים) שנועד להגביר את האבדות בקרב האנשים. החגורה או האפוד עם מטען החבלה שוקלים בין 5 ל-20 ק"ג ונלבשים מתחת לבגדים עבים (כגון מעילים), על מנת להסתירם מפני כוחות הביטחון ואזרחים חשדניים, ובדרך כלל כוללים כבל ובו כפתור הפעלה.

חגורת הנפץ משמשת בעיקר לפעולות טרור כנגד אזרחים, מאחר שקל יחסית לשאת אותה באופן מוסתר על גופו של אדם. בעקבות התגברות השימוש בחגורות נפץ חלה הקשחה של בידוק חשודים במחסומים, מעברי גבול ונמלי תעופה.

בקריקטורות ובתרבות הפופולרית מתוארת חגורת הנפץ כחגורה שאליה מחוברים מקלות דינמיט ועליה חוטי חשמל המחברים בין המקלות לשעון עצר ולכבל שבקצהו כפתור הפעלה. המושג צבר תאוצה בישראל ובעולם בעקבות האינתיפאדה השנייה וגל הטרור האסלאמי העולמי.

חפץ חשוד

חפץ חשוד הוא חפץ שאין ודאות לגבי תוכנו, ושקיים חשד שהוא מכיל מטען חבלה או חומר נפץ.

טיסה 330 של סוויסאייר

טיסה 330 של סוויסאייר הייתה טיסה מציריך שבשווייץ לתל אביב, שהתרסקה בעקבות פיגוע טרור.

בצהרי יום שבת, 21 בפברואר 1970, המריא מנמל התעופה הבינלאומי ציריך קלוטן מטוס מסוג קונבאייר 990 קורונדו כשעל סיפונו 38 נוסעים ו-9 אנשי צוות. כ-9 דקות לאחר ההמראה, כשהמטוס היה באזור לוצרן, התפוצץ מטען חבלה שהוחדר לתא המטען, ככל הנראה באחד משקי דואר אוויר שנשא המטוס. הפיצוץ בוצע באמצעות מרעום שכוון להפעלה בהתאם ללחץ ברומטרי. הצוות ניסה לפנות חזרה בניסיון לבצע נחיתת חירום בציריך, אך התקשה בצפייה במכשירים עקב העשן בתא הטייס. המטוס סטה עוד ועוד מערבה, וזמן קצר לאחר מכן התרסק באזור מיוער בקרבת ציריך, בעקבות אובדן כוח חשמלי.

כל האנשים על סיפון המטוס, בהם 15 ישראלים, נספו בהתרסקות. על הנרצחים נמנה גם הרופא, פרופסור חנוך מילויצקי.

הנספים הישראלים הובאו למנוחות בקבר אחים בהר המנוחות בירושלים.

הפצצה יועדה להיטמן במטוס אל על בטיסה ממינכן לשדה התעופה לוד, אך בשל עיכוב ממושך הועבר פריט הדואר שבו נטמנה הפצצה לטיסה 330 של סוויסאיר. באותו יום התפוצץ מטען גם במטוס חברת אוסטריאן איירליינס בדרכו מפרנקפורט לווינה, אך מטוס זה הצליח לנחות ללא נפגעים.

החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית נטלה אחריות על הפיגוע.

אתר ההתרסקות היה במרחק של כ-900 מטר מכור מחקר גרעיני שווייצרי. תחנת הכוח הגרעינית בזנאו שנפתחה ב-1969, נמצאת רק כשני קילומטרים מאתר ההתרסקות.

י"ב בסיוון

י"ב בסיוון הוא היום השנים-עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"ב בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

יעקב אלפרון

יעקב אלפרין (אלפרון) (18 בפברואר 1955 - 17 בנובמבר 2008) היה עבריין ישראלי, שניהל יחד עם אחיו נסים את עסקיה של משפחת אלפרון הנחשבת למשפחת הפשע המרכזית והמוכרת בישראל. נרצח באמצעות פיצוץ מטען חבלה שהוצמד למכוניתו. מותו חולל סערה בעולם הפשע והרוצח לא נלכד.

כ"ב באב

כ"ב באב הוא היום העשרים ושניים בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. כ"ב באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

מטען

האם התכוונתם ל...

מטען צד

מטען צד הוא סוג של מטען חבלה המוטמן בצידי דרכים וצירי תנועה, ומטרתו היא לפגוע בכלי רכב או בבני אדם העוברים במקום. המטען עשוי להיות פסיבי (מופעל מעצמו כאשר חולף משהו בסביבתו) או אקטיבי (מופעל על פי החלטה של מפעילו).

מטען צינור

מטען צינור הוא מטען חבלה מאולתר המשמש לרוב בידי ארגוני טרור ומחתרות. המטען מורכב מצינור קשיח, לרוב מפלדה, שממולא באבק שריפה או בחומר נפץ מאולתר, עם שתי אטימות בשני קצותיו וחור קטן באחת האטימות, עבור פתיל או חוט חשמל ונפץ שיצית את אבק השריפה או חומר הנפץ. השימוש בצינור ברזל קשיח ובאטימה בקצותיו נועד להגביר את אפקט הפיצוץ. מטעני צינור מסוכנים בעיקר בשל הקלות שבה ניתן להשיג את הרכיבים הדרושים להרכבתם. בשונה מהתקני נפץ תקניים, בהם פיזור הרסס יעיל, הרסיסים הנוצרים כתוצאה מפיצוץ מטען צינור אקראיים בגודלם ובתבנית פיזורם.

ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (1986)

ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון לתל אביב היה ניסיון כושל לפוצץ מטוס בואינג 747 של חברת אל על ב-17 באפריל 1986. אן מרי מרפי, קתולית אירית בת 32, שהייתה בהיריון, ניסתה לעלות לטיסת אל על LY016 שעצרה בלונדון בדרכה מניו יורק לתל אביב כשעמה מזוודה שלה תחתית כפולה. בצד הנסתר של המזוודה הטמין ארוסה הפלסטיני של מרפי, ניזאר נוואף אל-מנסור אל-הינדאווי, חומר נפץ שהיה אמור להתפוצץ במהלך הטיסה, ולהביא למותם של 375 הנוסעים. מרפי לא הייתה מודעת לפצצה שבמזוודתה, שצפויה הייתה להמית גם אותה. אנשי הביטחון של חברת אל על חשדו במרפי וערכו בדיקה קפדנית למטענה וגילו את חומר הנפץ. זה היה אחד ממספר מקרים בהם עשו ארגוני הטרור שימוש ב"נוסע תמים" לצורך החדרת מטען חבלה למטוס.

החקירה הבריטית העלתה שסוריה ושירותי המודיעין שלה היו קשורים במישרין לניסיון הפיגוע. ממשלת בריטניה החזירה את שגרירה מדמשק. אל-הינדאווי נידון ל-45 שנות מאסר, ככל הנראה העונש הקצוב הארוך ביותר בתולדות המשפט הבריטי, שאינו מאסר עולם, ועתירותיו לקיצור עונשו נדחו בכל הערכאות.

עפיפון תבערה

עפיפון תבערה הוא עפיפון הנושא חומרי הצתה ובעירה, דוגמת בקבוק תבערה וחומרים דליקים או מטען חבלה, שמטרתו להצית שריפה ואף לגרום לנפגעים בנפש. זהו אמצעי לחימה מאולתר שנמצא בשימוש ארגוני טרור ומיליציות לא-סדירות. בהיותו כלי אווירי, יש לו יתרון על פני מחבלים הנעים קרקעית, שכן הוא יכול לעבור בקלות מעל גדרות, חומות, מחסומים ומכשולי גבול, המשמשים להגנה ואבטחת תשתיות ויישובים. אמצעי דומה באפקט ובשימוש שלו הוא בלון תבערה, בו מטען חבלה וחומרי תבערה נישאים על גבי בלון.

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים בשנות ה-70 של המאה ה-20

רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20.

פעולות טרור באירופה

בטבלה הבאה מוצגות פעולות טרור בולטות באירופה בעשורים האחרונים.

פצצה

פצצה היא כלי נשק בדמות מתקן נפץ, העשוי לרוב ממכל מתכתי הממולא בחומר נפץ. חומר נפץ זה מתפוצץ ויוצר הרס רב לרוב כתוצאה מהדף ורסיסים.

פיצוץ הפצצה נעשה על ידי מנגנון המכונה מרעום. מרעום זה יכול להיות מופעל על ידי קוצב זמן, שלט רחוק או חיישן מסוג כלשהו: חיישן לחץ אטמוספירי (לפיצוץ בגובה מסוים), מכ"ם, חיישן מגע או קרבה (חש את המרחק מהמטרה).

המונח "פצצה" משמש כיום בחוגים המקצועיים בעיקר לתיאור מתקני נפץ בלתי ממונעים המוטלים ממטוסים כנגד מטרות על פני הקרקע או הים. מתקני נפץ אחרים בשימוש צבאי הם רימונים, פגזים, מטעני עומק, טילים ומוקשים. בקרב הציבור הרחב, המונח "פצצה" משמש גם כמילה נרדפת למטען חבלה.

רובוט חבלה

רובוט חבלה או רובוט סילוק פצצות הוא רובוט הנשלט בשלט רחוק הכולל מצלמות וזרוע עם צבת שמטרתו לטפל בחפצים חשודים ומטעני חבלה, ומשמש לחבלה וסילוק פצצות (ס"פ). רובוטי חבלה נמצאים בעיקר בשימוש חבלני משטרה וסלקי פצצות של הצבא.

ריוסנטרו

ריוסנטרו הוא מרכז תערוכות וכנסים בעיר ריו דה ז'ניירו שבברזיל, הגדול מסוגו באמריקה הלטינית. המרכז, שנפתח ב-1977, כולל שישה ביתנים, בתכולה של 2,000 עד 4,500 איש בכל אחד (ללא יציעים). המרכז ממוקם בין קריית הספורט העירונית שהוקמה ב-2007 והורחבה לקראת אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו ובין "הכפר האולימפי" המשמש למגורי הספורטאים ומלוויהם.

ב-30 באפריל 1981 הופעל מטען חבלה בריוסנטרו במהלך קונצרט שהתקיים בו. בהתפוצצות לא נפגע איש זולת שני התוקפים. לימים הועלתה הטענה כי הם היו אנשי צבא מטעם הדיקטטורה הצבאית ששלטה אז בברזיל, וכי השלטון הצבאי יזם את הפיגוע והתכוון להטיל את האחריות לו על חוגי השמאל בברזיל ובכך להכשיר את הקרקע לפעולת דיכוי נרחבת נגדם.

בשנת 1992 אירח המרכז את פסגת כדור הארץ של ארגון האו"ם. ב-2007 התקיימו בו אירועי ספורט שונים במסגרת המשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו באותה שנה בעיר. במהלך משחקי גביע העולם בכדורגל 2014 התמקם בריוסנטרו מטה מרכז התקשורת של הטורניר.

המרכז אירח תחרויות ספורט שונות במסגרת אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו והמשחקים הפאראלימפיים בקיץ 2016.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.