מטע"ד

מטע"ד (מטען ייעודי; באנגלית: Payload) הוא המטען המועיל הנישא על ידי כלי טיס צבאיים, כמו פצצות וטילים, או מטען מדעי או טכנולוגי המצורף ללוויין ונועד להגשמת מטרת שיגורו. לדוגמה, המטע"ד בלוויין צילום הוא המצלמה.

מדד חשוב ביכולותיו של כלי הטיס, הוא משקל המטע"ד אותו הוא מסוגל לשאת. המטען הייעודי מגביל את יכולת הטיסה של כלי הטיס, וככל שהמטען הייעודי כבד יותר, יכולת התעופה של הכלי מוגבלת יותר. לדוגמה: לאנטונוב An-225 יש יכולת נשיאה של מטע"ד במשקל 225,000 ק"ג למרחק של 4,000 ק"מ, וללא מטע"ד טווח המטוס הוא 15,400 ק"מ. לסטורן 5, יש יכולת נשיאה של מטע"ד למסלול לווייני נמוך של 118,000 ק"ג, אולם למסלול לוויני לירח יכולת הנשיאה של מטע"ד היא רק 47,000 ק"ג.

Shuttle delivers ISS P1 truss
מעבורת החלל אנדוור נושאת על גבה מטען ייעודי, בדרכה לתחנת החלל הבינלאומית

ראו גם

Bird-Eye 400

Bird-Eye 400 היא מערכת מזל"ט מתוצרת מפעל מלט של התעשייה האווירית לישראל, המאפשרת ליחידות קטנות להשיג מודיעין בזמן אמת ללא תלות ביחידות גדולות יותר.

GSLV

GSLV - Geosynchronous Satellite Launch Vehicle ,משגר לוויינים מפיתוח וייצור הודי, מופעל על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO).

המשגר מיועד לשגר לוויינים למסלול גיאוסינכרוני, בגובה 36,000 ק"מ מעל קו המשווה של כדור הארץ. הדגם העכשווי המצוי בשירות מסוגל לשגר מטע"ד בעל מסה של 2,000 ק"ג למסלול זה.

RQ-2 פיוניר

RQ-2 פיוניר (RQ-2 Pioneer) הוא מטוס ללא טייס שפותח במשותף על ידי תאגיד AAI והתעשייה האווירית לישראל. הפיוניר שירת בצי האמריקני, חיל הנחתים האמריקני, וצבא ארצות הברית ופעל מבסיסים קרקעיים ומספינות החל משנת 1986.

בתחילה הופעל מספינות לאיתור ואיכון מטרות לצורך ירי ארטילרי, אך משימותיו התפתחו למשימות סיור ואיסוף מודיעין, בעיקר עבור כוחות אמפיביים. את הפיוניר ניתן לשגר בעזרת רקטה, מעוט, או ממסלול המראה. בסיום הגיחה הפיוניר נתפס ברשת, או נעצר בעזרת וו עצירה. הפיוניר יכול לשאת מטען ייעודי (מטע"ד) במשקל של כ-35 ק"ג ולשהות באוויר במשך 5 שעות. הפיוניר נושא מטע"ד אלקטרואופטי או תת-אדום, ומשדר בזמן אמת את תמונת הווידאו לתחנה קרקעית באמצעות תקשורת רדיו בקו-ראייה בטווח התדרים C.

מאז 1991, הפיוניר ביצע משימות איסוף מודיעין במהלך מלחמת המפרץ, מלחמת קוסובו ומלחמת עיראק. ב-2005 הפעילו הצי האמריקני וחיל הנחתים שתי מערכות פיוניר כל אחד (אחת לאימונים), כשבכל מערכת חמישה כטב"מים או יותר.

הרמס 180

הרמס 180 הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) טקטי המיועד לדרגי הגדוד והחטיבה שפותח על ידי חץ הכסף, חברה-בת של אלביט מערכות. הוא הכטב"ם הקטן ביותר במשפחת כטב"מי ההרמס של חץ הכסף, הכוללת גם את ההרמס 450 וההרמס 1500.

הרמס 900

הרמס 900 הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) טקטי לשהייה ממושכת, מתוצרת חץ הכסף, חברה-בת של אלביט מערכות הישראלית. הוא מיועד לשימוש מבצעי במסגרת דרגי החטיבה והגיס, בעיקר עבור משימות סיור ואיסוף מודיעין.

ונוס (לוויין)

ונוס (נכתב כ-VENμS, ראשי תיבות של Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק בעל שתי משימות מחקר. זהו שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ללוויין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם מטע"ד מצלמה מולטי-ספקטראלית, ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל, בשילוב עם בקרת לוויין אוטונומית. הפרויקט ממומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר והתעשייה, ובמימון עצמי של רפאל והתעשייה האווירית. מסת הלוויין, כ-270 קילוגרם, אופיינית למיזמי חלל ישראליים המשלבים יכולות מורכבות וביצועים ברמה גבוהה באמצעות פלטפורמות קומפקטיות וקלות משקל המוזילות את השיגור לחלל. הלוויין שוגר ב-2 באוגוסט 2017.

טאלונס

טאלונס (באנגלית: TALONS, ראשי תיבות של: Towed Airborne Lift of Naval Systems) היא מערכת טקטית ניסיונית בפיתוח DARPA המיועדת לפעול כלוויין עבור ספינות קרב.

המערכת כוללת מטע"ד המונף אל השמיים באמצעות מצנח רחיפה ורתום אל הסיפון באמצעות כננת. המערכת משפרת את יכולות התצפית של הספינות (העלייה לגובה מגדילה את האופק הנראה), מסייעת באיסוף מודיעין ומגדילה את המודעות של הספינה לפלטפורמות שבסביבתה.

טאלונס מסוגל לשאת עד 70 קילו של ציוד מטען נוסף לגובה של עד 460 מטרים, בסדרי גודל יותר מתרנים ועמודי ההגבהה (Mast) הקיימים כיום בספינות.

טאלונס הוא חלק מפרויקט TERN.

בשנת 2019 בוצע ניסוי ראשון של המערכת

כלי טיס בלתי מאויש

כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) או כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם) הוא כלי טיס, בדרך כלל מטוס או מסוק, אשר אינו נושא עליו בני אדם, ובפרט טייס. הכוונת ובקרת הכטמ"ם נעשית בדרך כלל על ידי מפעיל מרוחק (remote pilot) או אף בצורה אוטונומית על ידי מערכת הבקרה של הכטמ"ם. רוב הכטמ"מים מיועדים לשימושים צבאיים, אך כיום נעשה בהם יותר ויותר שימוש גם ביישומים אזרחיים (משטרה, אבטחה, בקרת תנועה, מחקר מדעי ועוד).

בנוסף לכטמ"מי מודיעין או הטעיה ישנם כטמ"מי תקיפה, המסוגלים לירות חימוש מדויק במטרות קרקעיות. הדגם הידוע ביותר של כטמ"ם תקיפה הוא ה-RQ-1 פרדטור האמריקני, שנושא טילי AGM-114 הלפייר מונחים. ה"פרדטור" השתתף בהצלחה בלחימה האמריקנית באפגניסטן ובעיראק. בעבר נטען כי גם לישראל כטמ"מי תקיפה חמושים. כך לדוגמה, לטענת כתב העת אוויאיישן וויק אנד ספייס טכנולוג'י כטמ"מים אלו הם למעשה כטמ"מי הרמס 450 שצוידו במשגרי טילים.

מסטיף (כטב"ם)

מסטיף (Mastiff) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) טקטי לסיור ואיסוף מודיעין מתוצרת תדיראן מערכות (כיום בבעלות אלישרא חלק מקבוצת אלביט מערכות). כטב"מים מסוג "מסטיף" הופעלו על ידי צה"ל וזכו שם לכינוי "סורק"

.

ה"מסטיף" הוא כטב"ם בתצורת מנור כפול המונע על ידי מנוע יחיד בעל מדחף דוחף. הוא נושא מצלמה טלוויזיונית מיוצבת תחת גוף המטוס ויכול לשדר את המידע הנקלט על ידו בזמן אמת לתחנה קרקעית. מסטיף בעל כני נסע לא מתקפלים. היו גרסאות של מזל"ט-מטרה ומזל"ט-הטיה.

סוכנות החלל האיראנית

סוכנות החלל האיראנית (בפרסית: سازمان فضایی ایران, סָאזְמָאנֶ-ה פַזָאאִיֶ-ה איראן) היא הגוף באיראן המתאם והמבצע את הפרויקטים השונים של המדינה בתחום החלל. הסוכנות כפופה למועצת החלל של איראן שמתווה את מדיניות איראן בתחום החלל; בראשה עומד נשיא איראן.

סנטינל 1

סנטינל 1 (Sentinel 1) הוא לוויין חישה מרחוק של כדור הארץ, המפותח כחלק ממיזם GMES האירופי. מטע"ד הלוויין הוא מכ"ם, המאפשר תצפית על כדור הארץ ביום, בלילה ובכל מזג אוויר.

סנטינל 4

סנטינל 4 (Sentinel 4) הוא מטע"ד לחישה מרחוק של כדור הארץ, המפותח כחלק ממיזם GMES האירופי. המטעד יחובר ללוויין למחקר מטאורולוגי, שיוצב בחלל במסלול גיאוסטציונרי, בשונה מלווייני סנטינל 1, 2 ו - 3, המתוכננים לפעול בגובה נמוך מעל כדור הארץ. יעודו העיקרי של הלוויין - מעקב אחר אטמוספירת כדור הארץ, באמצעות חיישן מולטי ספקטראלי.

סנטינל 5

סנטינל 5 (Sentinel 5) הוא מטע"ד לחישה מרחוק של כדור הארץ, המפותח כחלק ממיזם GMES האירופי. המטעד יחובר ללוויין למחקר מטאורולוגי, שיוצב בחלל במסלול גיאוסטציונרי, בשונה מלווייני סנטינל 1, 2 ו - 3, המתוכננים לפעול בגובה נמוך מעל כדור הארץ. יעודו העיקרי של הלוויין - מעקב אחר אטמוספירת כדור הארץ, באמצעות חיישן מולטי ספקטראלי. נכון לספטמבר 2009, תצורת המטע"ד טרם הוגדרה סופית.

סרצ'ר

סרצ'ר הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) טקטי לסיור ואיסוף מודיעין מתוצרת מפעל "מלט" של התעשייה האווירית לישראל. הסרצ'ר נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי ב-1992 וכונה שם "חוגלה". סרצ'ר 2 הוא דגם משופר של הסרצ'ר שנכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי ב-1998 וכונה שם "כוכב לבן". הסרצ'ר 3 הוא שיפור של הסרצ'ר 2 בעל מנוע משופר, יחדית ממסר אווירית ויכולת נחיתה אוטומטית מתקדמת.

הסרצ'ר הוא כטב"ם בתצורת מנור כפול המונע על ידי מנוע רוטורי יחיד בעל מדחף דוחף. לסרצ'ר שלושה כני נסע קבועים. הוא יכול להמריא ממסלול המראה ולנחות עליו.

עמוס (סדרת לוויינים)

עמוס הוא שמה של סדרת לווייני תקשורת אזרחיים המתופעלים על ידי חברת חלל תקשורת. הלוויינים הראשונים בסדרה נבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל. עם הזמן, השם "עמוס" ניתן גם ללוויינים בייצור זר כעמוס 5, ועמוס 7, שמתופעלים על ידי חלל תקשורת וחלקם תוכננו על ידה כעמוס 17.

פאלקון 1

פאלקון 1 היה משגר לוויינים קטן דו שלבי המונע בדלק נוזלי. המשגר פותח על ידי חברת החלל הפרטית ספייס איקס, שמייסדה, אלון מאסק, נחשב לאחד מיזמי החלל הפרטיים החשובים בעולם. פאלקון 1 היה הבסיס להמשך הפיתוח של משגרים על ידי החברה, ובהם המשגר פאלקון 9.

מאסק שואף להוזיל באופן משמעותי את מחיר השיגור לחלל של לוויינים, וזאת באמצעות תכנון חדשני של משגר הלוויינים פאלקון. בבסיס התכנון של משגר הלוויינים עומדת הפשטות: מנוע אמין, פישוט מערכות המשנה בטיל, פשטות במתקני הקרקע הנדרשים לשיגור, וקיצור משך ההכנות לשיגור. בחזונו רואה מאסק שיגור מהיר מאוד של מטע"ד לחלל - צמצום זמן ההכנה לשיגור לימים בודדים, ואף לשעות. טילים דוגמת הפאלקון 1 יוכלו לשמש את חיל האוויר האמריקני בתחום חדש ומתפתח, המכונה Responsive Space. הכוונה, בין השאר, לאפשר שיגור מהיר של לוויינים בעת הצורך, למשל בעת מתיחות צבאית, אירוע טרור עצום או אסון טבע. שיגור מהיר יוכל לפצות על אבדן נכסי חלל אמריקניים בעת לוחמת חלל מסוגים שונים (השמדת לוויינים באמצעות פיצוץ, סינוור בלייזר וכיוצא בזה). היכולת של פאלקון 1 (ואחריו פאלקון 9) "להתאושש" מהפעלת מנוע בלא שיגור ולחזור לביצוע תקין זמן קצר לאחר מכן, מהוות יתרון חשוב על פני משגרים אחרים המצויים כיום בשימוש.

ריספונדר

ריספונדר (באנגלית: Responder) הוא שם של לוויין המוצע על ידי חברת ריית'און האמריקאית, למגוון יישומים ביטחוניים. הלוויין עושה שימוש במרכב גנרי, אליו ניתן להתאים סוגים שונים של מטע"ד. בשלב זה מציעה רייתיאון שני דגמים ללוויין - דגם צילום ודגם מכ"ם SAR. התכנון של הלוויין דומה מאוד ללוויינים הישראליים המתקדמים טקסאר ואופק. הלוויינים מפותחים במסגרת תפיסת ה - Responsive Space, תפיסה מבצעית המכוונת ליעד של שיגור מהיר לחלל, לוויינים קטנים ומשגרים קטנים, על מנת להשיג יכולת פעולה חללית מהירה.

תעתוע (כטב"ם)

תעתוע (באנגלית: Ghost) הוא כטב"מ בצורת מסוק, מתוצרת התעשייה האווירית לישראל.

משקלו ארבעה קילוגרמים, והוא נועד לספק לכוחות לוחמים תמונה מודיעינית בזמן אמת בשטח בנוי. המסוק ללא טייס נועד, בין היתר, לסייר לפני כוחות הנמצאים בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) ולהעביר צילומים של מוקשים ומכשולים אחרים המונחים על הציר או בצדו.

הוא נוחת וממריא אנכית ומסוגל לבצע טיסה וריחוף תוך שמירה אוטומטית על מיקום וגובה. יש לו חתימה אקוסטית נמוכה ויכולת שהייה באוויר של כחצי שעה. הוא בעל יכולת נשיאה של מטע"ד (מטען ייעודי) לתצפית יום או לילה.

התעשייה האווירית חשפה את ה"תעתוע" במסגרת השתתפותה בתערוכת AUVSI בוושינגטון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.