מטולה

מטולה
מטולה
שכונת "הר צפייה" על רקע הר דב
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דוד אזולאי
גובה ממוצע[1] ‎442 מטר
תאריך ייסוד 1896
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,599 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 252
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.5% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 171 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 214
תחום שיפוט[2] 9,340 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 133
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil
 
מטולה
מטולה
33°16′43″N 35°34′37″E / 33.2786107586155°N 35.5769211771967°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4780
    - דירוג מדד ג'יני 13
פרופיל מטולה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.metulla.muni.il

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

מקור השם

בתחילה נקרא מקום זה על ידי הדרוזים: "אומתאללה". לאחר שנקנה המקום על ידי הברון רוטשילד, הציע אליעזר בן יהודה לקרוא למקום "עם סגולה" על שם הילדה הראשונה שנולדה ביישוב[דרוש מקור]. שם נוסף שהוצע היה "מצפה בנימין", על שם אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שמות אלה ואחרים היו כולם בעלי שתי מילים, כמו שמות כל שאר היישובים שעזר הברון רוטשילד להקים: פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב, מזכרת בתיה וכו'. לבסוף, נשאר עד היום העיברות של השם הקודם "אומתאללה" - בעבר: מתולה[3], וכיום: מטולה.

היסטוריה

רכישת הקרקע

שטחה של מטולה נרכש בשנת 1893 ביוזמת חברת יק"א והברון רוטשילד מערבי נוצרי מצידון בשם ג'בור בֵּיי. בשטח זה ישב כפר בשם אומטולה שהיה מיושב על ידי דרוזים, ולאחר רכישת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מיישובי הגליל וצפת לכפר הדרוזי. בשנת 1895 פרץ המרד הדרוזי כנגד השלטון הטורקי. הדרוזים שבכפר הצטרפו למרד, ובכך בא הקץ על היישוב המשותף. המושבה מטולה הוקמה ב-17 במאי 1896 ויושבה על ידי 59 משפחות ממושבות הברון השונות (בעיקר ראשון לציון וזכרון יעקב).

עיתון "הצבי" פרסם ב-1896 ידיעה תחת הכותרת "נבחרו להתיישבות במושבה מטולה" ומוסיף: "מזכרון יעקב הודיעונו, כי ביום ערב ראש חודש סיון נקראו לבית הפקידות שמונה עשר מפועלי המושבה, אחד-עשר אשכנזים ושבעה ספרדים, ופקיד המושבה האדון בן-שימול, הודיעם כי הם נבחרו לאכרים במושבה החדשה מטולה. כמעט פג לבם של המאושרים האלה מפני שמחתם על הבשורה הטובה הזאת"[4].

בסיום מלחמת העולם הראשונה הועברה מטולה לתחום המנדט הצרפתי על לבנון. במהלך פרעות תר"פ הותקפה גם מטולה, תושביה ברחו לצידון וחזרו אל היישוב החרב בסוף 1920. בעקבות תיקוני גבולות בין הבריטים לצרפתים הוחזרה המושבה לתחומי המנדט הבריטי בשנת 1923. בשנות ה-20 וה-30 הייתה מטולה אחת מתחנות הגבול הרשמיות של ארץ ישראל[5][6].

בזמן מלחמת העולם השנייה שימשה מטולה מרכז לפעילות הצבאית של הבריטים נגד צבאות וישי בסוריה. לאחר מלחמת השחרור ובמסגרת הסכמי הפסקת האש בשנת 1949 הועברו הקרקעות החקלאיות של איכרי מטולה בעמק עיון לשטח לבנון, וזאת במטרה להפסיק את פעולות האיבה מהן סבלו תושבי המושבה. קו הגבול נקבע כ-30 מטרים מצפון לבתי התושבים.

בתקופת לחימת הגבול של שנות ה-70 (ימי הפתחלנד) סבלה מטולה ממקרים רבים של הפגזות וירי ואיבדה אחדים מבניה. לאחר כינון רצועת הביטחון נפתח בסמוך לה מעבר הגבול המוכר בשם "הגדר הטובה".

לאחר פינוי כוחות צה"ל מלבנון במאי 2000 התקיימו אירועי מחאה רבים לאורך גדר הגבול מול מטולה על ידי אנשי החזבאללה ותומכיהם.

ראשי המועצה

מאז יולי 2015, ראש המועצה הוא דוד אזולאי. לפניו היה הרצל בוקר, שכיהן בתפקיד עד שנפטר (אבי נדיב שימש כממלא מקום של בוקר, במשך חודשיים-שלושה, עד להסדרת כניסתו של אזולאי לתפקיד). בוקר ניצח בבחירות של 2008 את קובי כץ[7], שכיהן יותר מקדנציה אחת[8]. בשנים 19781998, ראש מועצת מטולה היה יוסף גולדברג. גולדברג הוא בן של "מוכתר" מטולה לשעבר וגם נכד של "מוכתר" מטולה לשעבר. לפני 1978, ראש המועצה היה אסף פרנקל ("בומבה") ויד ימינו היה ביאליק בלסקי - בתקופה זו מועצת מטולה הגיעה לחובות גדולים שגרמו לניתוק אספקת המים שלה ולאי כיבוד המחאות שלה[9]. פרנקל היה בראשות המועצה לפחות משנת 1969[10].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במטולה 1,599 תושבים (מקום 252 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למטולה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,459 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[11]

כלכלה

רבים מתושבי מטולה מתפרנסים ממטעי פרי, בתי הבראה ופעילות תיירותית, בעיקר בתי אירוח (צימרים) וכן בתי קפה ומסעדות ברחוב הראשונים. בתחומי המושבה נמצאים נחל עיון והמפלים "מפל עיון", "מפל הטחנה", "מפל האשד" ו"מפל התנור", וכן מרכז קנדה, שהוא מרכז ספורט ונופש הכולל משטח החלקה על הקרח ואולם באולינג. כמו כן, ישנו תל ארכאולוגי גדול - תל אבל בית מעכה.

לקריאה נוספת

  • 'מטולה', בתוך לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 372–385
  • 'בנייתה של מטולה', יוסי בן-ארצי, בתוך: ישראל - עם וארץ, ה'-ו' (1987/9), עמ' 219–232
  • מטולה, יעקב הרוזן, ירושלים 1978
  • אהרון אבן חן, "הלישנסקים ממטולה", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
  • אהרון אבן חן, "הפסג'ירים של רובין", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
Metula1928

רחובה הראשי של מטולה 1928

Metula 019

רחובה הראשי של מטולה 2013

Metulah22

מטולה בגלויה עתיקה

מטולהביתהמועצה

בית המועצה

מטולהביתהאיכר

מטולה – בית האיכר

Metula and Hermon

מטולה על רקע הר החרמון, מבט ממצפה דדו

Metula
PikiWiki Israel 1847 fall in metula שלכת במטולה

שלכת במטעי מטולה

PikiWiki Israel 46847 Apples sculpture in Metula

פסל תפוחי העץ במטולה

PikiWiki Israel 10775 dado lookout above metula

מצפה דדו מעל מטולה

מבט על מטולה ממצפה דדו

מבט על מטולה ממצפה דדו

Metula CanadaCentre

מרכז קנדה במטולה

Metula 018

בית הכנסת 2013

Metula water tower

מגדל המים הישן במטולה

A GENERAL VIEW OF METULA. מטולה בגליל.D29-034

מראה כללי של מטולה, 1937

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ראו למשל בנוסח מוקדם של שיר אסירי עכו של זאב ז'בוטינסקי, באתר בית"ר
  4. ^ הצבי, י' סיון א'תתכ"ז לחורבן (1896), מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, פרק: מושבות, עמוד 76
  5. ^ פתחיה של ארץ ישראל, דואר היום, 6 בספטמבר 1934
  6. ^ מתולה תחדל להיות תחנת גבול, דבר, 23 בספטמבר 1938
  7. ^ הרצל בוקר, ראש מועצת מטולה, נפטר בגיל 62 30/05/2015, נענע
  8. ^ מטולה: תוכניות ל-500 יח"ד 15/05/2000, גלובס
  9. ^ מנחם רהט, חוב של 2.3 מליון לירות משתק את מועצת מטולה, מעריב, 14 בינואר 1979
  10. ^ הוא חתום על "חוק עזר למטולה (פיקוח על כלבים), תש"ל-1970", כפי שנוסח בשנת 1969.
  11. ^ פרופיל מטולה באתר הלמ"ס
10 במרץ

10 במרץ הוא היום ה-69 בשנה (70 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 296 ימים.

30 במאי

30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 215 ימים.

אצבע הגליל

אצבע הגליל היא אזור גאוגרפי בצפון-מזרח ישראל.

אזור אצבע הגליל כולל את עמק החולה ורצועה מזרחית מהרי נפתלי של הגליל העליון. גבולות האזור: במערב ובצפון גבול ישראל-לבנון, במזרח רמת הגולן ונהר הירדן, ובדרום קו דמיוני בין קיבוץ מלכיה במערב לגונן במזרח.

אצבע הגליל היא שלוחה של הגליל העליון הישראלי ועמק החולה, שצורפה לשטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל בשנת 1924, בהסכם בינו לבין המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון, בין השאר בעקבות ייסוד היישובים מטולה, תל חי וכפר גלעדי באזור. כינויה ניתן לה בשל צורתה הצרה והמוארכת, כמעין אצבע הבולטת צפונה לתוך תחום השטח הצרפתי.

גבול הצפון

גבול הצפון בישראל הוא קו הגבול העובר בחלקה הצפוני של המדינה, מראש הנקרה במערב ועד הר דב במזרח, ומפריד בינה ובין לבנון.

ה' בסיוון

ה' בסיוון הוא היום החמישי בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. ה' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

הגליל העליון

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל. תחומיו הם הים התיכון במערב, בקעת בית הכרם בדרום, עמק החולה במזרח והר הלבנון בצפון.

התחנה המרכזית של קריית שמונה

התחנה המרכזית של קריית שמונה היא מסוף האוטובוסים והתחנה המרכזית של העיר קריית שמונה. שוכנת בלב העיר, ברחוב ארלוזורוב, סמוך לכביש 90 ושדרות תל חי בעיר.

התחנה המרכזית של קריית שמונה היא המרכזית באזור הגליל העליון ואזור אצבע הגליל, מהתחנה יוצאים קווי אוטובוס רבים, בין היתר לרמת הגולן, חיפה, עפולה, תל אביב-יפו, ירושלים וערים נוספות בעיקר בצפון ישראל.

מהתחנה יוצאים גם קווי אוטובוס עירוניים לרחבי העיר וקווי אוטובוס אזוריים למטולה ויישובי האזור.

כביש 90

כביש 90 (לכינויים של המקטעים השונים של הכביש ראו למטה) הוא הכביש הארוך ביותר בישראל, אורכו 478.7 קילומטר והוא נמשך ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה (שער פאטמה) בצפון. תוואי הכביש עובר תחילה לאורך חופיו של מפרץ אילת ולאחר מכן לכל אורכה של הערבה. לאחר מכן הוא ממשיך צפונה לאורך חופי ים המלח ולכל אורכם של בקעת הירדן ועמק הירדן. הוא עוקף את הכנרת ממערב, דרך טבריה וממשיך דרך אצבע הגליל ועמק החולה לאורך המורדות המזרחיים של הגליל.

118.5 קילומטר מסך אורכו של הכביש עוברים בשטחי יהודה ושומרון (צפון ים המלח ובקעת הירדן). ביציאה מקטעי הכביש שבבקעת הירדן מוצבים מחסומים של צה"ל, המונעים תנועת כלי רכב לא מורשים בכביש אל מעבר לקו הירוק.

על-פי תוכנית משרד התחבורה לעדכון המספור של רבים מכבישי ישראל שעליה פורסם בסוף שנת 2018 - כביש 90 צפוי לעבור שינוי במספור ולהיקרא כביש 8, כדרך אורך ארצית ראשית. על פי התוכנית, שינוי מספרי הכבישים בשלטי הדרכים השונים צפוי להתרחש בתוך שנתיים (עד סוף שנת 2020).

כפר גלעדי

כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי.

ליל הגשרים

ליל הגשרים (נקרא גם "מבצע מרכולת") הוא כינויה של פעולה מתואמת של הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי, בליל י"ח בסיוון תש"ו (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946), שבמהלכה הותקפו בו בזמן 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל. תשעה מהגשרים פוצצו, אחד מהגשרים ניזוק קשות ואחד הגשרים לא פוצץ. הצלחת הפעולה גרמה לניתוק זמני של נתיבי האספקה שהיו בשימוש הבריטים. פעולת פיצוץ גשר א-זיב הסמוך לאכזיב השתבשה ו-14 מאנשי הכוח התוקף נהרגו. בשאר הפעולות לא היו נפגעים לכוחות הפלמ"ח.

מאורעות תל חי

מאורעות תל חי הם חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים: המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי באזור הגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק ממלחמת הממלכה הערבית של סוריה-צרפת. בשיא המאורעות התחולל ב-1 במרץ 1920 קרב בתל חי שהפך לסמל, שהסתיים במותם של שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. ההתקפות גרמו לנטישה זמנית של ארבעת היישובים, עד סתיו תרפ"א 1920.

מועצה אזורית הגליל העליון

מועצה אזורית הגליל העליון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, הממוקמת בגליל העליון ובעמק החולה, בקצה הצפון מזרחי של מדינת ישראל. בתחומי המועצה 29 קיבוצים. בשטח השיפוט של המועצה ממוקמים בית ספר שדה חרמון וחוות ורד הגליל. 22 מהקיבוצים הם יישובי קו עימות מתוכם 7 יישובי גדר. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 20 ק"מ. במועצה 30 חברי מליאה ובראשם עומד גיורא זלץ, אשר מכהן בתפקיד זה משנת 2012. מועצה אזורית הגליל העליון משתרעת על שטח של כ־300,000 דונם ובגבול שיפוטה מצויות או גובלות 13 רשויות מקומיות.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

משגב עם

מִשְׂגַב עָם הוא קיבוץ באזור הצפון באצבע הגליל ליד מטולה, קריית שמונה וגבול ישראל-לבנון, המשתייך למועצה אזורית הגליל העליון. משגב עם מצוי בקצה הצפוני של רכס רמים שבהרי נפתלי.

שמו של היישוב ניתן לו על שם מיקומו הנשגב והמורם משאר האזור מסביב.

נחל עיון

נַחַל עִיּוֹן הוא נחל הזורם מעמק עיון שבדרום לבנון, דרומה אל תוך שטח ישראל, ומהווה יובל של נהר הירדן. חלקו העליון מכונה בערבית ואדי דרדרה או ואדי ח'ראר, וחלקו התחתון, מדרום למטולה, נקרא ואדי ברע'ית.

שמורת עיון

שְׁמוּרַת נַחַל עִיּוֹן היא שמורת טבע באזור מטולה בישראל. השמורה מקיפה חלק מנחל עיון ומסביבתו, וקרויה על שם העיר המקראית עִיוֹן.

ב-1929 הקים תושב מטולה פרנץ ון דר הורן את "האגודה למען האשד" שחבריה עמלו לסלול שבילים בשמורה ולנטוע בה צפצפות על מנת להנגישה למטיילים. באמצע שנות ה-60 הוכרז האתר כשמורת טבע ותכנונה נעשה על ידי האדריכל צבי דקל.

בשטח השמורה זורם הנחל בערוץ עמוק המכיל ארבעה מפלי מים, "מפל עיון" שגובהו 9.2 מ'; "מפל הטחנה" שבו זורמים המים מגובה של 21 מטרים, בעבר הייתה טחנת קמח למרגלות המפל, ועל שמה נקרא כך. כיום נשארו שרידים שאפשר לראותם צמודים לקיר המפל; "מפל אשד" שגובהו 9.5 מ' ומיד לאחריו מפל נוסף של כ-5 מטרים נוספים המפוצל לשנים כשסלע חוצה את המים; ו"מפל התנור" שבו זורמים המים מגובה של כ-30 מטרים.

בחורף, המים יוצרים זרימה חזקה ביותר ולפעמים הערוץ בלתי עביר למטיילים. בקיץ, הזרימה פחותה משמעותית, כיוון שהמים מוטים על מנת להשקות את החלקות החקלאיות בסמוך לשמורה. סמוך למפל הטחנה נובע מעיין נוסף ששמו עין סוכרה, בעבר נבנה במקום סכר ומשאבה שסיפקה לעיר מטולה הסמוכה את מי השתייה (עד שנת 1957) בנחל ובכל האזור הסמוך לו יורדים כ-900 מילמטרים של גשם בשנה.

שער פאטמה

שער פאטמה הוא מעבר גבול סגור בין ישראל ללבנון.

עד נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, כונתה גדר הגבול עם לבנון "הגדר הטובה". מצפון לגדר ישבה בעיקר אוכלוסייה נוצרית מארונית, שלא הייתה עוינת לישראל. שער פאטמה היה המעבר המזרחי ביותר בין ישראל ללבנון. השער נסגר בעת הנסיגה בשנת 2000.

שער פאטמה שימש להעברת סחורות וכשער כניסה לאזרחים, בעיקר מלבנון לשטח ישראל. כן שימש השער כנקודת מעבר מרכזית לחיילי צה"ל בין מדינת ישראל למוצבי רצועת הביטחון בגזרה המזרחית. ליד השער, בסמוך לכניסה, הייתה רחבה ובה קיוסקים ששירתו את החיילים, קיוסקים הזכורים בשל "הדודה מרי", מרים פיינר, שהייתה ידועה בדאגתה ובמסירותה לחיילים. באזור השער ניסה ארגון חזבאללה לבצע מספר פעמים פיגועים נגד חיילי צה"ל.

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

לאום ודת[2]
יהודים: 91.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 8.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 5.7%
גילאי 5 - 9 5.1%
גילאי 10 - 14 6.8%
גילאי 15 - 19 5.5%
גילאי 20 - 29 21.3%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 16.6%
גילאי 60 - 64 6.6%
גילאי 65 ומעלה 13.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
תלמידים 99
 –  יסודי 99
 –  על-יסודי 0
מספר כיתות 6
ממוצע תלמידים לכיתה 17.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעה • מטולה • מסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.