מטבעות החשמונאים

מטבעות החשמונאים הם מטבעות שהוטבעו בתקופת ממלכת החשמונאים במסגרת שלטונם הריבוני בארץ ישראל, לראשונה מאז ימי שיבת ציון של תקופת הבית השני.

נמצאו רק מטבעות ברונזה (ככל הנראה עקב עונייה של הממלכה) בערכים שונים. הקטנים ביותר מביניהם הם מטבעות בערכים של פרוטה וחצי פרוטה[1]. לסכומים גדולים שימשו אותם מטבעות הכסף הסלווקיים, ולאחר מכן השקלים הצוריים[1]. בשני דינרי כסף רומיים נמצא גם כן קשר לחשמונאים; על אחד מהם כתובה הכתובת BACCIVS IVDAEAS, שמשמעותה המדויקת היא ככל הנראה "בַּגִּיוּס היהודי". שניהם מראים אדם (הנחשב ליהודה אריסטובולוס) הקד לפני גמל, עם ענף דקל בידו.

מאפיין ייחודי במטבעות החשמונאים (ובמטבעות היהודיים בתקופות שלאחריהם) הוא שהכיתוב נעשה בכתב עברי עתיק ולא באותיות האשוריות המרובעות, שבהן כבר השתמשו מאות שנים קודם.

מאפיין ייחודי נוסף במטבעות החשמונאים הוא, שהם אינם נושאים בצידן כל דמות או פרצוף, דבר העלול לפגוע ברגשות היהודים, שעבורם הם נטבעו. זאת בניגוד לעולם ההלניסטי שמסביב, שבו נטבע דיוקן השליט על פני המטבע, כמעט ללא יוצא מן הכלל, וכך גם לרוב דמות אל על גב המטבע.

הכתובות העבריות שנמצאו על גבי מטבעות החשמונאים הן:

  • "יהוחנן כהן גדול חבר היהודים"
  • '"יהוחנן כהן גדול ראש חבר היהודים"
  • '"יהונתן כהן גדול היהודים"
  • "יהונתן המלך"
  • "יהודה כהן גדול חבר היהודים"
  • "מלכה אלכסנדרוס"
  • "מתתיהו כהן גדול החברים היהודים"
  • "מתתיהו הכהן"
  • "מתתיה"
JanaeusCoinPhoto
מטבע מימי המלך אלכסנדר ינאי

השושלת והתקופה החשמונאית

תקופת השלטון החשמונאי נמשכה 103 שנים. היא נוסדה על ידי הכהן הגדול שמעון בן מתתיהו, ואוחדה על ידי בנו יוחנן הורקנוס. לאחריו מלכו; יהודה אריסטובולוס, שלומציון ואלכסנדר ינאי. לאחר מותו, המלכות התחלקה בין האחים הורקנוס השני (שהיה הכהן הגדול) ויהודה אריסטובולוס השני (שהומלך למלך, מבלי להיות כהן גדול כאביו). הורקנוס ואריסטובולוס ביקשו מהרפובליקה הרומית סיוע במלחמותיהם וכתוצאה מכך הפכה ממלכת החשמונאים למדינה הכפופה לשלטון הרומאי, אך עדיין נשארה לה מידה רבה של עצמאות בתור אוטונומיה. המלך החשמונאי האחרון היה בנו של אריסטובולוס השני, מתתיהו אנטיגונוס השני.

בשנת 138 לפנה"ס פרסם המלך הסלאוקי אנטיוכוס השביעי צו מלכותי, שהעניק לשמעון בן מתתיהו את הזכות להטביע את המטבעות שלו[1][2].

שמעון בן מתתיהו

בעבר היו מטבעות המכונים על-פי כתובותיהם "מטבעות שנת ארבע" שיוחסו לשמעון בן מתתיהו ברם כיום הדעה הרווחת היא שהראשון שממנו יש בידינו מטבעות הוא המלך יוחנן הורקנוס בנו. ואילו המטבעות שיוחסו לשמעון מתוארכות לתקופת מרד בר כוכבא המאוחרת יותר. עם זאת בספר מקבים א' ישנה התייחסות לכך ששמעון קיבל רשות מהיוונים לטבוע מטבעות משלו בארצו[3] אף כי נראה שבשלב זה הוא כבר לא ראה עצמו כפוף לרשותם. ומאידך ניכר שבמהלך שלטונו הוא נאלץ להתנהל במשנה זהירות מול היוונים ויחסם המדיני-פוליטי לאזור שהיה בשליטתם. כאשר בחלק משנות מלכותו עוד החזיקו הללו בכוחות אפילו במצודת החקרא שבירושלים.

יוחנן הורקנוס

John Hyrcanus
מטבע של יוחנן הורקנוס הראשון בכתב עברי עתיק.

יוחנן הורקנוס (הידוע גם בשם יוחנן הורקנוס) (שלט בשנים 134 - 104 לפסה"נ).

הכתובות הקשורות בו שנמצאו על הפרוטות:

  • "יהוחנן הכהן הגדול והמועצה היהודית" (סנהדרין)
  • "יהוחנן הכהן הגדול וראש מועצת היהודים"
  • (ככל הנראה הכוונה היא לאנטיוכוס השביעי) יהוחנן הכהן הגדול והמועצה היהודית"

על חלק מהפרוטות היו טבועות לצד קרני שפע, גם מונוגרמות שלו, חלקן דמויי האותיות Ά, Π או Λ.

Israeli 2 New-Shekel coins
מטבע שני שקלים חדשים במחזור המטבע של מדינת ישראל 2007.

על בסיס מטבעות המלך יוחנן הורקנוס וכהוקרה להם הנפיק בנק ישראל את מטבע שני שקלים חדשים במחזור המטבע הנוכחי של מדינת ישראל עם ציור דומה של קרני שפע, רימון ופירות נוספים.

מטבעות יהונתן בן יהוחנן (המלך אלכסנדר ינאי)

Alexander Jannaeus coin
מטבע שהנפיק אלכסנדר ינאי. מצידו האחד הכתובת "יונתן הכהן הגדול וחבר היהודים" ומצידו השני קרני השפע, ורימון.

אלכסנדר ינאי (103 עד 76 לפסה"נ), בנו של יוחנן הורקנוס, ירש את הכתר מאחיו אריסטובולוס והתחתן עם אלמנת אחיו, שלומציון (מכונה גם שלומית).

נמצא מטבע שעל חזיתו מוטבע עוגן סלאוקי והכתובת היוונית ΒΑΣΙΛΈΩΣ ΑΛΕΞΆΝΔΡΟΥ או BASILEWS ALEXANDROU שמשמעותה היא "אלכסנדר המלך", ועל גבו גלגל בן שמונה חישורים, או וריאציה של שמש ורגינה יחד עם הכתובת "יהונתן המלך" בכתב עברי עתיק.

נמצאו גם מטבעות בעלי הטבעה כפולה בהם על ההטבעה ביוונית הוטבעו המילים בעברית "יהונתן כהן גדול וחבר היהודים", ללא אזכור התואר מלך. הטבעה כפולה נעשית כאשר מנסים להנפיק מחדש מטבעות על בסיס מטבעות קודמים.

מתתיהו אנטיגונוס השני

Mattathias Antigonos
מטבע של מתתיהו אנטיגנוס (40 עד 37 לפני הספירה), ענף של קיסוס החורש וזוג קרני שפע.

מתתיהו אנטיגונוס השני (הידוע גם בשמות מתתיהו אנטיגונוס ואנטיגונוס החשמונאי) היה בנו של המלך אריסטובולוס השני.

נמצאו שני מטבעות עם כתובות הקשורות בו:

  1. מטבע שעל חזיתו מוטבעת מנורה עם הכתובת היוונית BASILEWS ANTIGONOY (המלך אנטיגונוס) ועל גבו שולחן לחם הפנים עם הכיתוב "מתתיהו הכהן".
  2. מטבע שעל חזיתו מוטבעת קרן שפע עם כתב עברי עתיק; "מתתיהו כהן גדול חבר היהודים" ועל גבו הכתובת היוונית; "BASILEWS ANTIGONOY" (המלך אנטיגנוס).
100 old Shekel coin
מטבע 100 שקלים (ישנים) מ-1984

כהוקרה ולזכר המטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני, עליו מנורת שבעת הקנים, הנפיק בנק ישראל בשנת 1984 מטבע עם ציור דומה בסדרת השקל ישן בעריך של 100 שקלים. בשל בעיה בשיעור ההאינפלציה בישראל הוחלפה בשנת 1986 סדרת המטבע, למחזור השקל חדש. גם בסדרה זו זכה המטבע לייצוג בציור של מטבע העשר אגורות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 מטבעות החשמונאים, הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  2. ^ מטבעות היהודים, א. רייפנברג
  3. ^ ספר המקבים א טו
איל רגב

איל רגב הוא היסטוריון ופרופסור לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס. הם היו צאצאיו של מתתיהו הכהן, אשר הנהיגו את מרד החשמונאים נגד השלטון הסלאוקי בתקופת הבית השני, ולאחר מכן העמידו כוהנים גדולים, מלכים ושליטים. החשמונאים היו המשפחה השלטת ביהודה מעלייתו של מתתיהו הכהן (167 לפנה"ס) ועד מותו של אחרון מלכי בית חשמונאי, אנטיגונוס השני בשנת 37 לפנה"ס. לאורך מרבית התקופה הזו, תקופה של הרחבת גבולות הממלכה לראשונה מאז מות צדקיהו, אחרון מלכי בית דוד, הייתה יהודה ממלכה עצמאית בה שלט שליט חשמונאי, כמלך או ככהן גדול. לאחר נפילת מלכי בית חשמונאי לא קמה עוד ישות יהודית עצמאית בארץ ישראל, למעט תקופות קצרות בימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא, וזאת עד להקמת מדינת ישראל במאה ה-20, כאלפיים שנה לאחר נפילת בית חשמונאי. החשמונאים הוכחדו עד האחרון שבהם בידי הורדוס, וצאצאיו של הורדוס ממרים החשמונאית אינם נחשבים עוד לבני בית חשמונאי כי אם לבני בית הורדוס.

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל. יסודה במרד החשמונאים, שאמנם הסתיים באוטונומיה יהודית ולא בעצמאות מדינית מלאה, אך סלל את הדרך להקמתה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל תוך זמן קצר יחסית.

מדיניות החוץ של הממלכה התמקדה בהרחבת גבולותיה הן לעבר שטחים שבהם ישבו יהודים תחת שלטון הלניסטי והן לעבר שטחים שבהם ישבו גויים. הרחבת הגבולות נעשתה הן על ידי כיבוש שטח בכוח הזרוע והן על ידי פעילות דיפלומטית ענפה. מבחינה פנימית התאפיינה הממלכה בשסעים דתיים בין הזרמים השונים של היהדות וביסוס שלטון בית חשמונאי בממלכה. סופה בכיבוש רומאי שבוצע על ידי גנאיוס פומפיוס ובהכרתת אחרוני צאצאי משפחת החשמונאים על ידי הורדוס.

על פי המסורת וההלכה היהודית, עם תחילת שלטון בית חשמונאי ולאחריהם בית הורדוס חזרה המלכות להופיע בארץ ישראל למשך כמאתיים שנה עד חורבן בית שני. להגדרה זו היו וישנן משמעויות הלכתיות והיסטוריוסופיות שונות.

ממלכת החשמונאים, שהיוותה מקור השראה חשוב לציונות ולמדינת ישראל, הייתה הממלכה היהודית הריבונית היחידה בארץ ישראל, שלא היוותה חלק מאימפריה כלשהי, במשך תקופה של כ-2,500 שנים, מאז חורבן בית ראשון ועד קום מדינת ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.