מחנה המעצר בלטרון

מחנה המעצר בלטרון היה מחנה מעצר שהוקם בלטרון על ידי שלטונות המנדט הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה ואשר שימש לכליאת שבויי מלחמה גרמניים ואיטלקים וכן לכליאת אלפי תושבים של ארץ ישראל, יהודים וערבים. בתום המנדט הבריטי ננטש המחנה ונהרס בקרבות הקשים שהתנהלו במקום במלחמת העצמאות.

מן המחנה נותר רק מבנה בטון אחד, ששימש כעמדת השער למחנה, מזרחית לקיבוץ נחשון וצפונית לכביש 3.

לחצו כדי להקטין חזרה
דוד רמזמשה שרתיצחק גרינבויםדב יוסףדוד הכהןדוד שינקרבסקיחיים אלפריןLatrun detention camp.jpg

שבעה ממנהיגי היישוב העצורים במחנה המעצר בלטרון, לאחר השבת השחורה (למידע על אדם, לחצו עליו)

היסטוריה

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הקימו הבריטים מחנה מעצר בלטרון. תחילה שיכנו בו שבויים איטלקים שנפלו בשבי לאחר התקפת הבריטים בקירנאיקה. כעבור זמן קצר הורחב המחנה וכלל ארבעה אזורים: (1) לנתיני אויב, (2) לחשודים בקשר עם האויב, (3) לערבים חברי הכנופיות מאנשי המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני, (4) לעצורי המחתרות היהודיות.

ב-1940 הוקם מחנה לטרון א' וב-1942 מחנה לטרון ב' שהיה המחנה המרכזי וחולק לארבעה מחנות משנה:

בדצמבר 1942 הועברו ללטרון עצירי לח"י שהיו קודם במחנה המעצר מזרעה ליד עכו.

ב-31 באוקטובר 1943 ברחו 20 עצורי לח"י דרך מנהרה באורך 76 מטר שנחפרה במשך תשעה חדשים. בריחה זו הזרימה דם חדש לתנועת הלח"י שהייתה אז בשפל.

ב-20 באוקטובר 1944 הובלו 251 עצורי אצ"ל ולח"י ממחנה המעצר בלטרון לשדה התעופה בלוד והוטסו למחנה מעצר באריתריאה.

ב-29 ביוני 1946, "השבת השחורה", נעצרו 60 ממנהיגי התנועה הציונית והסוכנות היהודית ונכלאו בלטרון. בהם: משה שרת, דוד הכהן, דוד רמז, דב יוסף, ד"ר פון וייזל והרב מימון (אז: פישמן).[1] במהלך שהותם במחנה ביקר אותם שמחה אבן-זהר תכופות וסייע להם לשמור על קשר עם משפחותיהם ועם שאר הנהגת היישוב. הם שוחררו לאחר יותר מארבעה חודשים, בנובמבר 1946.[2]

ב-5 באוגוסט 1947 לאחר פרשת תליית הסרג'נטים ופרשת אקסודוס כלאו הבריטים במחנה מספר ראשי ערים יהודים ובהם: ישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), עובד בן עמי (ראש עיריית נתניה) ואברהם קריניצי (ראש עיריית רמת גן). איתם נעצרו 36 מפעילי בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית. הם הראו עמדה תקיפה בחקירתם ושוחררו כעבור מספר שבועות.

בפברואר 1948 פונו מן המחנה העצירים היהודים שנותרו בו והועברו למחנה המעצר בעתלית. בתום המנדט הבריטי ננטש המחנה ונהרס בקרבות הקשים שהיו שם במלחמת העצמאות.

ייצוגיו בתרבות

  • על שמו נקראה אוניית המעפילים לטרון.
  • החיים במחנה המעצר תוארו בספרים אוטוביוגרפים רבים וכן בהיסטוריוגרפיה של התקופה.

הנצחה

בספטמבר 2016 הוקמה אנדרטת מחנה המעצר בלטרון ליד נווה שלום על גבעה המשקיפה על אזור המחנה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עתונאים סיירו אתמול בלטרון, הצופה, 4 ביולי 1946
  2. ^ ב. פלר, עם המשוחררים, הצופה, 8 בנובמבר 1946
אהרן חטר-ישי

אהרן חטר-ישי (1 בינואר 1905 - 20 במאי 2003) היה עורך דין ישראלי, הקים את המערכת המשפטית של צה"ל, שימש כראש השירות המשפטי הצבאי השני והפרקליט הצבאי הראשי הראשון, ממחברי החוק הצבאי הראשון של צה"ל (החוקה הצבאית תש"ח).

אית"ן

אית"ן הוא מערך איתור נעדרים בצה"ל. הגוף הוקם בעקבות מלחמת יום הכיפורים על ידי אגף כוח האדם (אכ"א). היוזמה הראשונה הייתה הקמת צוות לאיתור נעדרים של חיל האוויר. צוות זה הפך מאוחר יותר לענף חקירת תאונות ואיתור נעדרים בחיל-האוויר.

אליעזרוב

האם התכוונתם ל...

אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני בלטרון

אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני בלטרון נמצאת לצד הכביש המחבר את כביש 3 עם נווה שלום על גבעה נמוכה הצופה על אזור הקרב בו נלחמה החטיבה במבצע בן נון א' במלחמת העצמאות.

אנדרטת מחנה המעצר בלטרון

אנדרטת מחנה המעצר בלטרון היא אנדרטה לזכר עצורי המחתרות העבריות בארץ ישראל, שהיו במחנה המעצר בלטרון.

האנדרטה הנמצאת לצד הכביש, המחבר את כביש 3 לנווה שלום וצמודה לאתר ההנצחה של גדוד 32 בחטיבת אלכסנדרוני. האנדרטה הוצבה במקום בספטמבר 2016. היא בוצעה על ידי האמן חן וינקלר ותוכננה על ידי האדריכל יהודה יהב, שתכנן גם את אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני במקום. האנדרטה הוקמה בסיוע המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ונציגי ההגנה, האצ"ל והלח"י.

בבסיס האנדרטה מתוארת ההיסטוריה של כליאת אסירי המחתרות במחנה. במרכז יש תרשים של מחנה המעצר לטרון א' מ-1945 ומעליו סמלי שלוש המחתרות. למעלה יש אלמנט פיסולי של גדר תיל המסמל את המעצר וציפור המסמלת את הרצון לחופש.

בית הסוהר המרכזי בירושלים

בית הסוהר המרכזי בירושלים פעל בתקופת המנדט בירושלים ושימש לכליאתם של אסירים יהודים וערבים, ובהם רבים מחברי המחתרות העבריות שפעלו נגד שלטונות המנדט, ובכלל זה אחדים מעולי הגרדום. כיום שוכן במקום מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים.

בית הערבה

בֵּית הָעֲרָבָה הוא קיבוץ (הכולל גם שכונה קהילתית) בצפון ים המלח ליד יריחו המשתייך למועצה אזורית מגילות ים המלח. היישוב נקרא על שם העיר המקראית בית הערבה, ששכנה באזור זה.

בריחת ה-20 מלטרון

בריחת ה-20 מלטרון התרחשה בליל 31 באוקטובר 1943, כאשר 20 עצירים חברי לח"י הצליחו לברוח ממחנה המעצר בלטרון דרך מנהרה באורך 76 מטר שחפרו.

דב בער אליעזרוב

הרב דב בער אליעזרוב (קזרנובסקי; ח' בטבת תרס"ח, 13 בדצמבר 1907 - י"ח באב תשנ"ז, 21 באוגוסט 1997) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, רבה של שכונת קטמון בירושלים וחבר בבית דין רבני חב"ד.

דב גרונר

דֹּב בֶּלָה גְּרוּנֶר (6 בדצמבר 1912, כ"ו בכסלו תרע"ג - 16 באפריל 1947, כ"ו בניסן תש"ז) היה יהודי מעפיל, חבר בית"ר, לוחם בבריגדה היהודית, ולוחם באצ"ל. נפצע קשה בפניו ונשבה על ידי הבריטים בעת ההתקפה על משטרת רמת גן. הוא נשפט בבית-הדין הבריטי על תפקידו במבצע ההחרמה של האצ"ל, נידון למוות ונתלה. אחד משנים-עשר "הרוגי מלכות" (עולי הגרדום).

השבת השחורה

השבת השחורה - כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד) קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. המבצע כונה על ידי הבריטים "אגאתה" (Operation Agatha). ביישוב רווחה ההנחה שאגתה היה חלק ממבצע גדול יותר שכונה "מבצע ברודסייד", אותו תכננו הבריטים זמן מה לפני כן במטרה לשבור את כוחו של הפלמ"ח, להשאיר את ההגנה ללא הנהגה, ולמצוא מסמכים שיוכיחו את פעולותיה הלא חוקיות של הסוכנות. על פי ההיסטוריון מוטי גולני אין בחומר הבריטי סימוכין לתכנון מבצע גדול יותר.

חן וינקלר

חן וינקלר (נולד ב-1969) הוא אמן ופסל ישראלי, קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה.

יהודה יהב

יהודה יהב (נולד ב-1948) הוא אדריכל, פסל וצייר ומעצב אנדרטאות וחדרי מורשת ישראלי.

לטרון

לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ"ך ועד למלחמת ששת הימים.

מקור השם הוא שיבוש שמו של מבצר לטרון, מבצר צלבני שנבנה במקום ושנקרא בצרפתית "Le toron des chevaliers" ("מגדל האבירים" בתרגום חופשי). על פי השערה אחרת מקור השם הוא מלטינית Castellum bonu Latronis, מבצרו של הגנב הטוב.

לטרון (אוניית מעפילים)

לטרון הייתה אוניית מעפילים, נקראה על שם מחנה המעצר בלטרון, בו רוכזו בין היתר ראשי היישוב ופעילי המחתרות "ההגנה" והאצ"ל לאות מחאה כנגד שלטונות המנדט הבריטי. הפליגה מנמל לה סיוטה (La Ciotat) בדרום צרפת ב-19 באוקטובר 1946; נעצרה על ידי כוחות הצי הבריטי ונגררה לנמל חיפה ב-1 בנובמבר 1946.

אסתר שטרייט-וורצל ביססה את ההפלגה בספר "שבעת המנעולים" על הפלגה בלטרון.

לטרון (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מבצע מכבי

מבצע מכבי במלחמת העצמאות נערך על ידי ארגון ההגנה בתאריכים 8 במאי 1948 - 18 במאי 1948, במטרה לפתוח את הדרך מן השפלה לירושלים. אם כי הדרך נפתחה לזמן מה, הרי בסופו של המבצע, נשארה הדרך לירושלים חסומה באזור לטרון. בכל זאת, המבצע הביא להישגים טריטוריאליים, ובמהלכו הועברה כמות מצומצמת של אספקה לירושלים.

מבצע משווה

מבצע משווה הייתה הפלגת הפריגטה אח"י משגב (ק-30), בשנת 1955, לדרום אפריקה למטרת קשר עם הקהילה היהודית והצגת מדינת ישראל ביבשת. ההפלגה שבמהלכה ביקרה הפריגטה בעשרה נמלים, נוצלה לאימון הצוות והכשרת חניכי מחזור ד' של קורס חובלים.

שמואל טולידאנו

שמואל טולידאנו (נולד ב-16 בינואר 1921) היה איש "מוסד" בכיר, יועץ לענייני ערבים של ראשי הממשלה לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין, וחבר הכנסת בכנסת התשיעית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.