מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדטאנגלית - Criminal Investigation Department - CID) (ידועה גם בכינוי "הבולשת הבריטית" או "הבולשת" כשמדובר בתקופת המנדט הבריטי) הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר.

היסטוריה

הבולשת הוקמה ב-1921, עם הקמת משטרת המנדט. בנוסף לתפקידים רגילים של הבולשת הבריטית - זיהוי פלילי ומודיעין, עסקה הבולשת במעקב אחר קבוצות פוליטיות עוינות לשלטונות, כמו המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה על פלגיה השונים. עם זאת, הניחו מפקדי המשטרה כי למילוי תפקידיה של המחלקה ניתן יהיה להסתמך על כוח האדם הרגיל של המשטרה ומיומנויותיו[1]. בתקופה הראשונה פיקד על הבולשת המיור קויגלי[2]. באפריל 1924 הגיע ג'וזף ברודהרסט לארץ ישראל ליטול על עצמו את תפקיד מפקד הבולשת. באוטוביוגרפיה שלו הוא כותב שהבולשת אז התקיימה על הנייר בלבד וכל שהיא כללה היה משרד, מספר פקידים יהודים וערבים דוברי אנגלית, שני בלשים שהסתובבו ברחבי תחנת המשטרה וחפשו לעצמם עיסוקים וערימות של ניירת[3]. לטענתו של דוד תדהר, לאחר שש שנים המצב נשאר כשהיה וברודהרסט כיהן כראש בולשת בלי בולשת[4].

עם הפרשיות הפליליות החשובות שנחקרו באותה התקופה נמנה רצח יעקב ישראל דה האן. לדעת ההיסטוריונים בוצע הרצח על ידי איש "ההגנה" אברהם תהומי, בשל פעילותו האנטי-ציונית של דה האן. הרצח נחקר על ידי הבולשת. אחד החשודים היה מפקד משטרת ירושלים שמחוץ לחומות, דוד תדהר, שהיה בסוד האירוע, וביום הרצח אף החליף את שוטריה הערבים של תחנת מחנה יהודה, שבקרבת מקום הרצח, בשוטרים יהודים. תדהר נחקר על ידי מפקד הבולשת מייג'ור ג'וזף ברודהרסט, ולאחר שחקירתו לא הראתה על קשר בינו ובין האירוע, הוטלה עליו חקירת הרצח. התיק נסגר מבלי שאיש הועמד לדין בעוון רצח דה האן.[5]

לאחר מאורעות תרפ"ט כלל דו"ח ועדת שו ביקורת חריפה על משטרת המנדט ובמיוחד על איכות וכמות המודיעין שנאסף על ידי מחלקת החקירות הפליליות. בעקבות דו"ח זה מינה משרד המושבות את הרברט דאוביגין לבחון את פעילות משטרת המנדט ולהמליץ המלצות לגבי ארגונה מחדש[6]. בדו"ח שהוציא דאוביגין, שעליו התבסס מבנה המשטרה המנדטורית בשנות ה-30, מתח ביקורת חמורה על הבולשת. הוא קבע כי כשלה ברוב תפקידיה, לא הייתה מוכשרת באיסוף מודיעין ובהפצתו. הוא המליץ על ארגון מחדש של הבולשת,[7] ומפקד המחלקה, ג'וזף ברודהרסט, הוחלף בידי קויגלי[8][9], וביולי 1932 התמנה לתפקיד הארי רייס.

רייס, בשיתוף פעולה עם מפקד משטרת המנדט, רוי ספייסר, פתח תקופה חדשה בתולדות הבולשת. בשנת 1934 עלה מספר השוטרים המשרתים בבולשת מ-20 ל-57. בשנת 1936 העסיקה הבולשת 150 איש, ובנוסף לפיקוד בירושלים הוקמו שלוחות מקומיות בנפות ובמחוזות.[10] הכוח התיימר לעקוב הן אחר תנועות הארגונים הערבים, והן אחר פעולות המחתרות ביישוב, ולהילחם בתופעות של טרור ועלייה בלתי חוקית.[11] לבולשת היו מספר הצלחות, כגון גילוי רוצחי משפחת יעקובי בנהלל ב-1932, שהיו מאנשיו של עז א-דין אל-קסאם. העיקרי בכשלונותיה, לפי תפיסתם של ראשי הבולשת, היה פרוץ המאורעות ב-1936 אותם לא הצליח הגוף לחזות או למנוע, ולא הצליח להביא מודיעין יעיל לגביו.

כישלון זה של הבולשת ספג ביקורת בדו"ח ועדת פיל, שפורסם ביולי 1937. בעקבות פרסום הדו"ח מינה משרד המושבות את צ'ארלס טגארט, ועמו דייוויד פטרי, יועץ מודיעין שהיה לימים לראש ה-MI5, לחקור את פעילות משטרת המנדט ולהמליץ על ארגון מחדש של הבולשת והתאמתה ללוחמה בטרור[12].

בשנת 1938 התמנה למפקד הבולשת הקצין ארתור פרדריק ג'יילס המכונה "ג'יילס ביי". תחת פיקודו הייתה היחידה לגורם מקצועי חשוב, ולגוף שהערכותיו המודיעיניות היוו גורם משמעותי בהחלטות שלטוניות. עם סיום המנדט מנו כלל אנשי הבולשת בארץ 627 איש.[13] הערכותיה המקצועיות של הבולשת הדריכו תכנון פעולות נגד היישוב והעלייה הבלתי ליגאלית, וכך גם חוות הדעת וההמלצות שנשלחו למשרד המושבות ולממשלת בריטניה.[14] עלון פנימי וסודי היה מופץ מדי יום בין גורמי הבולשת, ומדי יום היה כל מפקד בולשת במחוזות מגיש סיכום מודיעין יומי (D.I.S - Daily Intelligence Summary‏).[15]

בראשית שנות הארבעים, בגבור הפיגועים של הלח"י במטרות בריטיות, הפך המאבק בלח"י לאחד המאבקים העיקריים של הבולשת. בראש המאבק עמדו ג'פרי מורטון ותומאס ג'יימס וילקין. ב-20 בינואר 1942 הטמינו אנשי הלח"י מטעני נפץ על גג בניין בתל אביב במטרה למשוך את תשומת לב הבולשת, ולהרוג את מורטון ווילקין, אך התוכנית כשלה ושלושה קצינים אחרים נהרגו, בהם הקצין היהודי שלמה שיף. בעקבות האירוע הפך מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר) למבוקש מספר אחת של הבולשת ונאלץ להסתתר בדירת מסתור. ב-12 בפברואר 1942 נתגלה לבולשת מקום מחבואו, ומורטון הוציאו להורג במקום ללא משפט. מורטון הפך ליעד עיקרי של הלח"י. ב-1 במאי 1942 ניסו אנשי הלח"י להתנקש בחייו. מורטון נפצע אך לא נשקפה סכנה לחייו ותוך זמן לא רב עזב את הארץ ווילקין מילא את מקומו. בספטמבר 1944 הצליחו אנשי הלח"י, יעקב בנאי (מזל), יהושע כהן, דוד שומרון ומתתיהו פלאי לרצוח את וילקין בירושלים.

בשנת 1947 כללה הבולשת יחידה פוליטית, יחידת יחסי ציבור, יחידת חקירות פליליות ויחידת ביקורת חופים. היחידה הפוליטית כללה מחלקה לעניינים ערביים, אך ברובה עסקה בעניינים יהודיים - תיקים אישיים, עניינים באירופה, צנזורה, עלייה בלתי ליגאלית, עצירים, מחלקה נגד טרור ותרגומים[16].

דרכי פעולת הבולשת כללו האזנה טלפונית ב-46 עמדות האזנה,[17] וכן האזנה מיקרופונית במתקני משטרה ומתקני כליאה.[18] כן פעלה הבולשת בתחום הצנזורה על המכתבים. מכתביהם של אישים ושל מוסדות ציוניים נפתחו כדרך שגרה. בשנות מלחמת העולם השנייה הופעלה גם צנזורה על הדואר של נתיני אויב.[19] כן ניהלה הבולשת חקירות, מעקבים ותצפיות (אם כי לא היה צוות שהתמחה בכך), איסוף ממקורות גלויים, ומחקר מודיעיני.[20]

הבולשת שמה דגש על לימודי ערבית, במיוחד בתקופת המרד הערבי הגדול ורבים מאנשיה למדו את השפה. לעומת זאת, מעטים מאנשי הבולשת ידעו עברית. ריצ'רד קטלינג טען שרק חמישה בריטים בבולשת הבריטית ידעו עברית ועל כן לעיתים הם השתמשו בשוטרים יהודים אשר בחלק מהמקרים היו נאמנים להגנה[21].

מאבק המחתרות העבריות בבולשת

הבולשת היותה יעד ראשון במעלה ליהודים ולערבים שנאבקו במנדט הבריטי. בימי המרד הערבי הגדול, באפריל 1937, נרצח חלים באסטה, מפקח הבולשת בחיפה על ידי מתנקשים ערבים[22].

ב-26 באוגוסט 1939 חיסל האצ"ל את קצין הבולשת ראלף קרנס, האחראי לעינויים שהופעלו נגד חברי האצ"ל, בפיצוץ מוקש בשכונת רחביה בירושלים בעת שקרנס עבר במקום. מהפיצוץ גם נהרג קצין הבולשת רונאלד בארקר.[23]

בשנות ה-40 של המאה ה-20 היו אנשי הבולשת ומתקניה מטרה לתקיפות המחתרות אצ"ל ולח"י. בין הפעולות הבולטות היו המתקפות הבאות:

  • ב-23 במרץ 1944, הותקפו במקביל המטה הארצי של הבולשת במגרש הרוסים בירושלים שחלק ממנו פוצץ[24], מטה הבולשת ביפו ומטה הבולשת בחיפה[25]
  • ב-13 ביולי 1944 הותקף המטה המחוזי של הבולשת בירושלים בשכונת ממילא (כיום רחוב אגרון).[26]
  • ב-27 בנובמבר 1945 תקפו כוחות משותפים של האצ"ל והלח"י, במסגרת תנועת המרי העברי את משרדי הבולשת בירושלים וביפו, והצליחו להביא לקריסת בניין הבולשת בירושלים (בה נהרגו שבעה שוטרים בריטים ורבים נפצעו) ולהרס הקומה השנייה של בניין הבולשת ביפו. בפעולה בירושלים נהרג איש הלח"י צבי אהרוני.[24]
CID-Barrel bomb
תבליט הנצחה על קיר בניין הבולשת הבריטית ברחוב העצמאות 82 בחיפה

במספר מקרים, לוחמי המחתרות, האצ"ל, הלח"י וההגנה הוציאו להורג ללא משפט יהודים ששיתפו פעולה או נחשדו בשיתוף פעולה עם הבולשת. בשנת 1944 הוציא הלח"י להורג שני בלשים יהודיים שהואשמו בבגידה, וניסה לחסל את איש הבולשת אפרים אילין. במאי 1944 ביקש האצ"ל לחסל את יעקב חילביץ' אשר ככל הנראה הסגיר לידי הבולשת עשרות אנשי אצ"ל. מנחם בגין סירב לאשר את הפעולה לפני בירור מקיף בעניין ובינתיים חילביץ הצליח להימלט לארצות הברית[27].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אפרים דקל, עלילות ש"י, תל אביב: הוצאת מערכות, 1953
  • בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, א-ג, תל אביב: הוצאת מערכות, תשכ"ד 1964
  • יאיר שפיגל, "המחלקה לחקירות פליליות (CID) במשטרת המנדט", עלי-זית וחרב, כרך ט, 2009, עמ' 136-113
  • נרי אראלי, "מי יהיה מחליפו של אליהו גולומב?", ארבעה מסמכים מארכיון המחלקה לחקירות פליליות (C.I.D.) של משטרת המנדט, עלי-זית וחרב, (עורך: דני הדרי), כרך ה, תל אביב: המרכז לתולדות כוח המגן - ה"הגנה" ע"ש ישראל גלילי, תשס"ד-2004, עמ' 185-196
  • אלדד חרובי, הבולשת חוקרת - ה CID בארץ ישראל, 1920 - 1948 - בעריכת הדס ועופר רגב, הוצאת פורת, 2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב ראובני, ממשל המנדט בארץ ישראל - ניתוח היסטורי - מדיני, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1992, עמ' 147. (להלן: ראובני)
  2. ^ קציני משטרת תל אביב לפני הנציב, דבר, 27 ביולי 1926, שנקרא גם קוויקלי, למשל, אצל: דוד תדהר, בשירות המולדת, עמ' 60
  3. ^ From Vine street to Jerusalem, page 166
  4. ^ דוד תדהר, מסדרי האדמיניסטרציה הארץ-ישראלית, דואר היום, 15 בדצמבר 1929
  5. ^ דוד תדהר, במדים ובלא מדים, תל אביב: הוצאת ידידים, 1960, עמ' 133.
  6. ^ David Anderson,David Killingray‏, Policing and decolonisation: politics, nationalism, and the police, 1917-65, page 65
  7. ^ יאיר שפיגל, המחלקה לחקירות פליליות (CID) במשטרת המנדט, בתוך: עלי זית וחרב, ט, (עורך: ניר מן), 2009, עמ' 115, (להלן: "שפיגל").
  8. ^ שנויים בבולשת החשאית, דבר, 13 באוקטובר 1930
  9. ^ חלופים במשטרה, דבר, 20 בינואר 1932
  10. ^ שפיגל, עמ' 115.
  11. ^ בן-ציון דינור (עורך ראשי), ספר תולדות ההגנה, תל אביב: הוצאת מערכות, 1955-1972, חלק שני, עמ' 501, (להלן: "תולדות ההגנה").
  12. ^ ראובני, עמ' 148
  13. ^ שפיגל, 117
  14. ^ אפרים דקל, עלילות ש"י, תל אביב: הוצאת מערכות, 1953, עמ' 308, (להלן: "עלילות ש"י).
  15. ^ עלילות ש"י, עמ' 298-297.
  16. ^ מבוסס על תרשים ארגוני המופיע בעלילות ש"י, עמ' 309, ומקורו, באנגלית, נמצא אצל: שפיגל, עמ' 135
  17. ^ שפיגל, עמ' 122.
  18. ^ שפיגל, עמ' 124.
  19. ^ שפיגל, עמ' 125.
  20. ^ שפיגל, עמ' 128-124.
  21. ^ Nicholas Bethell, The Palestine triangle, Futura Publications, 1980, page 251
  22. ^ רצח בחיפה, דבר, 16 באפריל 1937
  23. ^ האצ"ל בפיקודו של דוד רזיאל באתר "דעת"
  24. ^ 24.0 24.1 התקפה על מרכז הבולשת בירושלים, באתר "דעת"
  25. ^ פרטים על מעשי הטרור וההרס, דבר, 26 במרץ 1944
  26. ^ התקפה על הבולשת, באתר "דעת".
  27. ^ פרשת חילביץ
אלן סונדרס

אלן סונדרס (אנגלית: Alan Saunders;‏ 1886 - 26 במרץ 1964). סגן מפקד משטרת המנדט במהלך מאורעות תרפ"ט ומפקדה בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

ארתור סטפן מאברוגורדאטו

ארתור סטפן מָאברוגורדאטו (באנגלית: Arthur Stephen Mavrogordato)‏ (22 בנובמבר 1886 - 1 בינואר 1964) היה מפקד משטרת המנדט בארץ ישראל בין השנים 1923 ל-1931.

בווינגרד

בווינגרד הוא כינוי לאזור הביטחון הבריטי שהוקם במרכז ירושלים בסוף תקופת המנדט. באזור זה נכללו מגרש הרוסים והאזור ברחוב יפו הצמוד אליו.

ג'ון מורי ריימר-ג'ונס

ג'ון מורי ריימר-ג'ונס (באנגלית: John Murray Rymer-Jones;‏ 1897, אנגליה - 1993), מפקד משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל מאוגוסט 1943 עד מרץ 1946.

באוגוסט 1943 נתמנה ריימר-ג'ונס למפקד המשטרה הבריטית בארץ ישראל. בתחילת כהונתו, במהלך מלחמת העולם השנייה, היה המצב בארץ ישראל רגוע יחסית. ההגנה והאצ"ל נמנעו מפעולה נגד הבריטים, הלח"י רק החל להתאושש מהמכה שניחתה עליו בתחילת 1942 והערבים לא חידשו את המהומות לאחר שמאורעות תרצ"ו - תרצ"ט נסתיימו בשנת 1939. לקראת תום מלחמת העולם השנייה נערך ריימר-ג'ונס לחידוש הפעילות של היישוב נגד הבריטים שהתבטא בהגברת ההעפלה ובהמשך במאבק מזוין נגד שלטונות המנדט.

ריימר-ג'ונס מילא את תפקידו כמפקד משטרת המנדט עד חודש מרץ 1946, מועד שבו שב לאנגליה. בשנת 1948, בשלהי תקופת המנדט, ביקר ריימר-ג'ונס שוב בארץ ישראל על מנת לגייס למשטרת לונדון שוטרים בריטים שעמדו לסיים שירותם בארץ ישראל.

בשנים 1950 עד 1959 שירת ריימר-ג'ונס כעוזר למפקד הראשי של משטרת לונדון רבתי (המטרופוליטנית). בינואר 1950 קיבל ריימר-ג'ונס תואר אבירות.

ג'ון ריימר-ג'ונס האריך ימים ונפטר בשנת 1993 בגיל 96 שנים.

ג'פרי מורטון

ג'פרי מורטון (באנגלית: Geoffrey J. Morton‏; 1907–1996) היה קצין בלשים במשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. מורטון הוא שירה למוות במפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר).

גרו גרא

גרו (גרונימוס) גרא (קרישבסקי) (5 בספטמבר 1893 – 7 במאי 1955, ט"ו באייר תשט"ו) היה בכיר במשטרת וממשלת המנדט ונציב בתי הסוהר הראשון בישראל.

דוד תדהר

דוד תדהר (7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב. ערך את ה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו".

הבולשת הבריטית

הבולשת הבריטית- ידועה גם כ: CID- (ר"ת באנגלית: Criminal Investigation Department) היא מחלקת החקירות הפליליות בתחנות המקומיות של המשטרה הבריטית.

מחלקת החקירות הפליליות הוקמה לראשונה ב-7 באפריל 1878 כחלק ממשטרת העיר לונדון. בתחילת הדרך הייתה כפופה לפיקודו של שר הפנים, ומשנת 1888 הועברה לפיקודו של מפקד משטרת הבירה.

דרישת קבלה מקדמית למועמד על מנת להתקבל כחוקר במחלקה, היא פעילות כשוטר רגיל במדים במשך שנתיים לפחות. לאחר מכן המועמד עובר הכשרה מקצועית של שנה בטרם הסמכתו כחוקר.

חוקרי המחלקה עוסקים בעיקר בחקירות של פשע חמור כגון: רצח, אונס, אלימות קשה, זיוף ושאר סוגי פשע אשר פיענוח או מניעה שלהם כרוכה בפעילות בילוש מורכבת.

החוקרים נעזרים בחקירותיהם בפעילות מודיעינית, והם רשאים לעצור ולחקור חשודים בהתאם לצורך .

חוקרים פלילים מוצבים בכל אחת מתחנות המשטרה הבריטית, וסדר הגודל של המצבה תלוי בגודל התחנה ובאינטנסיביות הפעילות הפלילית באזור שבאחריותה.

מעמדם של חוקרי המחלקה אינו בכיר יותר ממעמד שוטרים רגילים, כמקובל לעיתים בקרב כוחות משטרה אחרים. ההבדל העיקרי בינם לבין שוטרים רגילים מתבטא בכך שחוקרי המחלקה (הבלשים) לבושים בלבוש אזרחי רגיל ולא במדים.

דרגות חוקרי המחלקה זהות לדרגות המקובלות במשטרה ה"רגילה" אך בתוספת התואר בילוש. כך למשל: סמל-סמל בילוש, מפקח- מפקח בילוש, רב פקד-רב פקד בילוש וכדומה.

המשטרה המעולה

המשטרה המעולה (באנגלית: The Mounted Police Force) או "הז'נדרמריה הפלשתינאית" הוא כינוי לכוח ז'נדרמריה (כוח צבאי העוסק בפעילות שיטור) בפיקוד בריטי שפעל בארץ ישראל והמשרתים בו היו תושבי הארץ, יהודים וערבים, שגויסו על פי מפתח עדתי, ופעל בין השנים 1921 ל-1926. הכוח פעל במקביל לכוח בריטי דומה, שכונה הז'נדרמריה הבריטית.

חביב כנען

חביב כנען (17 באפריל 1913 – 1993) היה עיתונאי וחוקר פרקים בתולדות היישוב.

משה רוזנפלד

משה רוזנפלד (26 בנובמבר 1904 – 7 בנובמבר 1935) היה שוטר במשטרה הבריטית בארץ ישראל שנרצח בידי כנופית עז א-דין אל-קסאם.

משטרת היישובים העבריים

משטרת היישובים העבריים (Jewish Settlement Police) הייתה כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט, והיה חלק ממערך הנוטרות בארץ ישראל.

נוטרות

נוטרות היא כינוי לכוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים".

הם פעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936–1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. אנשי הכוחות נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו, אנשי כוח עזר למשטרה הבריטית, ששיתפה אותם עקב מחסור בכוח אדם וחשיבה שהדבר יביא ליותר שקט בארץ. למעשה, פיקד עליהם ארגון ההגנה, שניצל את הכוחות ואת נשקם לפעילויותיו השונות בהגנה ובהתיישבות.

פרסי בראמלי

פרסי ברוק בראמלי (Percy Brooke Bramley)‏ (1867 - 19 בפברואר 1925), המפקד הראשון של משטרת המנדט. בראמלי נחשב עוין לציונות וליישוב.

צ'ארלס ג'ורג' ויקהאם

צ'ארלס ג'ורג' ויקהאם (באנגלית: Charles George Wickham; ‏11 בספטמבר 1879 - 20 ביולי 1971) היה מפקדה הראשון של משטרת צפון אירלנד ויועץ למשטרות שונות ברחבי האימפריה הבריטית.

ויקהאם נולד כבן רביעי למשפחת חקלאים ותיקה מיורקשייר. הוא למד בבית הספר הארו ובשנת 1899 התגייס לצבא. הוא שירת שנתיים במלחמת הבורים בגדוד נורפוק וזכה לציון לשבח. במלחמת העולם הראשונה הוא לחם בצרפת ובולדיווסטוק ולאחר המלחמה נטל חלק במשלחת סיוע בריטית לצבא הלבן במלחמת האזרחים ברוסיה. בשנת 1919 נשלח לאירלנד בה נלחם במלחמת העצמאות של אירלנד. בנובמבר 1920 הוא מונה למפקד אזור במשטרה האירית, אחראי על ששה מחוזות בצפון אירלנד ועם הקמת משטרת צפון אירלנד, כוח השיטור המלכותי של אלסטר, במאי 1922 הוא הועמד בראשה. גישתו של ויקהאם, שהאחריות הכוללת על ביטחון צפון אירלנד תימסר לידי משטרת צפון אירלנד ולא לידי כוח השיטור המיוחד בראשות הגנרל סלי-פוד, זכתה לתמיכת השלטונות שהעניקו לו פיקוד מלא על הכוח החדש באוגוסט 1922. באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא זכה לתואר אבירות.

ויקהאם החזיק בתפקיד מפקד משטרת צפון אירלנד עד שנת 1945. בשנת 1945 הוא נשלח ליוון לאמן את משטרת יוון, תפקיד בו כיהן עד 1952. בשנת 1946 הוא נשלח על ידי משרד המושבות, בהמלצת הנציב העליון אלן קנינגהם, לחקור את תפקוד משטרת המנדט והוא הגיש המלצות בתחילת דצמבר 1946. ויקהאם יעץ למפקדת המשטרה לפרק את המשטרה הניידת ובמקביל לחזק את מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט. עקב השתלשלות האירועים המהירה לא בוצעו רוב הצעותיו, פרט לפירוק המשטרה הניידת.

צ'ארלס טגארט

סר צ'ארלס אוגוסטוס טגארט (באנגלית: Charles Augustus Tegart‏; 5 באוקטובר 1881 - 9 באפריל 1946), קצין משטרה בריטי, מומחה לדיכוי מרידות ולמלחמה בטרור, שעל פי תכנונו ובפיקוחו הוקמה גדר הצפון ותחנות המשטרה הידועות כמצודות טגארט, בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

צ'ארלס טגארט, אירי במוצאו, נולד בלונדונדרי שבאירלנד בשנת 1881 כבנו השני של הכומר ג'וזף פולטר טגארט. בגיל 12 התייתם מהוריו. למד מתמטיקה ופיזיקה בטריניטי קולג' שבדבלין, אך הפסיק את לימודיו עקב חסרון כיס. בשנת 1901 החל לשרת במשטרת כלכותה שבחבל בנגל בהודו ושירת בה ברציפות במשך כ-30 שנה (למעט בימי מלחמת העולם הראשונה בשנים 1918–1919 בהן שירת במסגרת "יחידות התעופה המלכותיות" (Royal Flying Corps) בצרפת). טגארט קיבל עיטורים רבים בחייו. ב-1908 קיבל דרגת מפקח, דרגת תת-ניצב ב-1913, ומונה לתפקיד משנה למפקח הכללי של המשטרה בהודו האחראי על המודיעין ב-1918. בין השנים 1923–1931 היה טגארט מפקד משטרת כלכותה. טגארט נערץ משום שבתקופתו הייתה רמת הפשיעה בעיר נמוכה. על הישגיו הוענק לו בשנת 1926 התואר סר. עם זאת, הלוחמים לחירות בנגל שנאו אותו בהיותו יריב מר ללאומנות ההודית שלא בחל בשימוש באמצעים פסולים ובלתי חוקיים כדוגמת עינוי אסירים.

ב-12 בינואר 1924 נעשה ניסיון להתנקש בחייו של טגארט. מהפכן הודי בשם גופינאת סאהא ירה למוות באנגלי בשם ארנסט די אותו חשב בטעות לטגארט ברחוב צ'אוריגי בכלכותה. ניסיון נוסף לרצוח את טגארט נעשה ב-25 באוגוסט 1930 בכיכר דאלהאוסי בכלכותה על ידי השלכת פצצה לתוך מכוניתו, אבל טגארט ירה במתנקש בטרם הספיק לבצע את תוכניתו ויצא בלא פגע מתקרית זו.

בשנת 1931 פרש טגארט מן המשטרה ונתמנה לחבר במועצת המדינה ההודית, תפקיד אותו מילא בין השנים 1932–1936.

רוי ספייסר

רוי גודפרי בולן ספייסר (באנגלית Roy Godfrey Bullen Spicer;‏ 1889–1946) היה מפקד משטרת המנדט בארץ ישראל בראשית מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

רחוב חסן שוקרי

רחוב חסן שוקרי הוא רחוב בחיפה שבו שוכן היכל עיריית חיפה ובו שכנו בעבר בתי משפט ומשרדים ממשלתיים. הרחוב נקרא לפנים רחוב הבורג' (או המצודה/המבצר בעברית), אחר כך רחוב בתי המשפט (או בערבית منازل الحكومة - בתי הממשל) ואחרי מותו של חסן שוכרי נקרא הרחוב על שמו.

תומאס ג'יימס וילקין

תומאס ג'יימס וילקין (באנגלית: Thomas James Wilkin;‏ 12 באוגוסט 1909 - 29 בספטמבר 1944). איש הבולשת של משטרת המנדט בארץ ישראל שנורה ונהרג על ידי אנשי הלח"י.

תומאס ג'יימס וילקין נולד בעיר אלבורו באנגליה בשנת 1909. הצטרף למשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנת 1930. בתחילה עבר קורס שוטרים בבית הספר לשוטרים בהר הצופים ולאחר מכן שירת מספר חודשים במשטרת בית לחם. במשך שמונה השנים שלאחר מכן שירת במשטרת יפו. אחרי ששירת כשוטר ומש"ק, הועלה לדרגת מפקח, ובמהלך שירותו עלה בדרגה פעמים נוספות והגיע לדרגת רב פקד. בשנת 1938 עבר וילקין לשרת במטה הבולשת הבריטית בתל אביב, ששכן בבניין בדרך יפו-תל אביב (כיום רח' אילת 14). את תפקידו בבולשת מילא לצדו של ג'פרי מורטון, קצין הבולשת שעסק בבילוש אחרי ארגוני המחתרת היהודיים, שהיה בכיר ממנו.

לוילקין הייתה החל משנת 1933 חברה לחיים, יהודיה צעירה מתל אביב בשם שושנה בורוכוב שהייתה בתו של דב בר בורוכוב, מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממנה למד את השפה העברית ושלט בה היטב, בניגוד לרוב קציני הבולשת, והכיר את ההוויה של יהודי ארץ ישראל. הוא נהג לשבת בבתי קפה יחד עם יהודים ולאסוף כך מידע רב. הרבה מהמידע שאסף הוא שמר בראשו, מחשש שיודלף על ידי שוטרים יהודיים או מתוך רצון לשמור על מעמדו כמומחה. וילקין נחשב במשטרה הבריטית כקצין מצטיין ובין השנים 1941 ל-1944 קיבל שלושה עיטורי הצטיינות. שנים מהם מטעם המלך הבריטי. כקצין בולשת כעשור שנים ומעלה, השולט בעברית, נחשב וילקין כאויב מסוכן במיוחד של ארגוני המחתרת אשר העריכו את כישוריו וחששו ממנו. מנחם בגין כתב עליו שהיה שועל ערמומי ואחד הקצינים המוכשרים היחידים בבולשת. הוא צמח מהשורות, שלט בעברית והיה פסיכולוג טוב. גאולה כהן כתבה כי היו לווילקין "עיניים יהודיות" וכי חברי הלח"י ידעו כי כל עוד הוא בחיים רבים מהם ימותו.

וילקין היה מעורב בחקירתו בעינויים של בנימין זרעוני, בחקירה של אריה קוצר, במעצר מטה האצ"ל באוגוסט 1939 והיה יד ימינו של מורטון בפעולות נגד הלח"י. פעילים קומוניסטים העידו שוילקין השתתף בעינויים ומכות שהופעלו כלפיהם במהלך חקירתם בידי מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט.

בראשית שנות הארבעים, עת אנשי האצ"ל הניחו את נשקם כדי לשתף פעולה במאבק בנאצים, הפך המאבק בלח"י למאבק העיקרי של הבולשת. בראש המאבק עמדו מורטון ווילקין. ב-20 בינואר 1942 הטמינו אנשי הלח"י מטעני נפץ על גג בניין ברחוב יעל 8 בתל אביב ומטענים נוספים הוטמנו בחצר ליד הכניסה לבניין. התוכנית הייתה למשוך את תשומת לב הבולשת לבית זה, על ידי פיצוץ על גגו, על מנת שמורטון ווילקין יבואו למקום, ובבואם יופעלו נגדם יתר המטענים. הפעלת המטענים על הגג הייתה באמצעות כבל חשמלי שנמתח בין הבית ברח' יעל לבניין הסמוך. המטען הראשון הופעל ואנשי הלח"י המתינו להופעת מורטון ווילקין, אולם הקדימו אותם שני קציני משטרה יהודים וקצין אנגלי. המטענים הופעלו ושלושתם נהרגו.

בעקבות האירוע הוגברו החיפושים אחר מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר) שנאלץ להסתתר בדירת מסתור. ב-12 בפברואר 1942 נתגלה לבולשת מקום מחבואו של יאיר ברח' מזרחי ב' 8 בשכונת פלורנטין. מיד עם קבלת המידע על המסתור של יאיר הזדרז מורטון לחוש לדירה עם וילקין וכוח של שוטרים חמושים. יאיר, שנתגלה מסתתר בארון בגדים, הוצא ממנו. בעלת הדירה סולקה ממנה ואז, בלא נוכחות עדים יהודים, נורה יאיר על ידי מורטון באקדחו ונרצח בדם קר. שלטונות המנדט הפיצה את הגרסה כי יאיר נורה בעת "נסיון בריחה".

ב-1 במאי 1942 ניסו אנשי הלח"י להתנקש בחייו של מורטון. מורטון נפצע ותוך זמן לא רב עזב את הארץ ווילקין מילא את מקומו. בשנת 1943 עבר וילקין לשרת במטה הבולשת בירושלים כאחראי על המחלקה היהודית.

אנשי הלח"י המשיכו לעקוב אחרי וילקין בירושלים במטרה להורגו כנקמה על רצח יאיר. ההחלטה על הריגת וילקין נתקבלה על ידי יצחק יזרניצקי (לימים יצחק שמיר, ראש ממשלת ישראל). ב-29 בספטמבר 1944 הצליחו האורבים (יעקב בנאי (מזל), יהושע כהן, דוד שומרון ומתתיהו פלאי) לירות בווילקין בלב ירושלים ליד הכנסייה הרומנית ולהורגו. דוד שומרון ירה בו 7 כדורים מטווח קצר ונמלט עם יעקב בנאי לשטח הכנסייה ומשם במונית שהמתינה להם נעלמו מהשטח.

לאחר הריגתו הטילו השלטונות עוצר כללי על ירושלים. גאולה כהן תיארה את הרושם שהריגתו עשתה על חברי הארגון, אשר אנחת רווחה בקעה מלבם בשומעם על מותו.

שלטונות המנדט ערכו לווילקין הלוויה בבית הקברות הפרוטסטנטי של הבישוף גובאט בהר ציון בירושלים, בה השתתפו מאות אנשים מראשי הממשל והמשטרה ובהם המזכיר הראשי של ממשלת המנדט (שהיה השני לנציב העליון בהירארכיה המנדטורית) וכן מפקד משטרת המנדט ג'ון מורי ריימר-ג'ונס. בין ההולכים אחר ארונו הייתה גם שושנה בורוכוב.

המנדט הבריטי משטרת המנדט
מפקדי המשטרה פרסי בראמליהנרי טיודורארתור סטפן מאברוגורדאטורוי ספייסראלן סונדרסג'ון מורי ריימר-ג'ונסויליאם ניקול גריי MandatePoliceBedge
יחידות צבא
ומשטרה קשורות
המשטרה המעולההז'נדרמריה הבריטיתחיל הספר העבר-ירדנימשטרת היישובים העברייםכלניות • מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט • משטרת תל אביבהמשטרה הניידתהנוטריםהמשמר הנע
אישים אברהם זלינגרתומאס ג'יימס וילקיןריימונד אוסוואלד קפראטההרברט דאוביגיןרוי פאראןג'פרי מורטוןדאגלס דאףצ'ארלס טגארטפאיז ביי אל-אידריסי‎הנרי טיודורויליאם דוביברנרד פרגוסוןשלמה שיףדוד תדהרחביב כנעןגרו גראירחמיאל ירון
אירועים בולטים מאורעות תר"פמאורעות תרפ"אמאורעות תרפ"טמאורעות אוקטובר 1933המרד הערבי הגדולמבצע עוגןסטרומההשבת השחורהאקסודוס (אוניית מעפילים)המצור על גבעת חייםפרשת הרצח בחולות תל נוףרצח ארלוזורוב
מבנים ואתרים מגרש הרוסיםבווינגרדמצודות טגארטגדר הצפון
ראו גם המנדט הבריטימשטרת ישראל • פורטל היישוב

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.