מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת. כל צד מנסה להוכיח שטענתו או דעתו היא הנכונה ולעיתים אף בשימוש בכח. מחלוקות יכולות להתקיים בין שני אנשים, כמו גם בין המון רב. מחלוקות אף יכולות לגרור עמים ומדינות שלמות לעימותים קשים כגון קרבות ומלחמות.

ישנן מחלוקות אידאולוגיות, שנמשכות לאורך שנים או דורות רבים, כמו מחלוקות בנושאי דת, פילוסופיה ופוליטיקה. ישנם ויכוחים שבהם הצדדים מתפשרים די מהר, כגון ויכוחי ילדים.

מחלוקת בהגות היהודית

בפרקי אבות נעשית הבחנה בין שני סוגי מחלוקות:

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו

מחלוקת לשם שמים היא מחלוקת עניינית, שהעוסקים בה חותרים להגיע לחקר האמת, ועל כן סופה להתקיים, כלומר תוכנה ימשיך להיות רלוונטי גם לאחר שתוכרע ולא יהיה ניתן למנוע ממנה מלהתקיים. מחלוקת שאינה לשם שמים היא מחלוקת אישית, המשקפת מאבקי כח ורצון בשררה, ולכן תוכנה יחדל להיות רלוונטי ברגע שתוכרע, ויישכח מהלב.

התלמוד מתאפיין במחלוקות הרבות המוצגות בו, והן למעשה המאפיין הבולט שלו.

היעדר מחלוקת (כלומר קיומו של קונצנזוס) מוצג בביטוי הארמי "כולי עלמא לא פליגי" - כל העולם אינו חולק.

פסיקת ההלכה במקום של מחלוקת

ישנם מספר עקרונות המדריכים מי שנתקל במחלוקת פוסקים כיצד לנהוג:

  • "יחיד ורבים הלכה כרבים", כלומר במקרה וישנה מחלוקת בין חכם יחיד לחכמים רבים, בדרך כלל נפסקת הלכה כרבים. כמו כן ישנם תחומים מסוימים בהלכה בהם נפסקת הלכה לעיתים כדעת היחיד כנגד הרבים (לדוגמה בהלכות אבלות), וכן לעיתים מסתמכים על דעת יחיד בשעת הדחק, או במקרים בהם מעורבים שיקולים נוספים להיתר.
  • מאידך 'הלכה כבתראי' - ישנם מקרים של מחלוקת בין פוסקים מאותה סוג תקופה, שבהם מעדיפים את הפוסק האחרון דווקא. לדוגמה, מקובל בהלכה שבמחלוקות בתוך תקופת האמוראים, הלכה כאחרונים.[1]
  • בדין תורה הולכים אחר המחמיר, בדברי חכמים אחר המיקל.

אלו ואלו דברי אלוהים חיים

על אף ריבוי המחלוקות בחז"ל ישנה תפיסה ששתי הדעות נכונות. כך נאמר בתלמוד[2]:

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל

הרב דסלר מסביר שבכל נושא יש כמה ממדים של אמת, וכל חכם לפי נקודת מבטו אומר את האמת[3].

כלל זה מתבסס על הבנה שמראש ניתנה התורה באופן שאפשר להסביר אותה בכמה סברות להלן כמה דוגמאות:

  • "דבי ר' ישמעאל תנא וכפטיש יפוצץ סלע, מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים"[4].
  • "שבעים פנים לתורה"[5].
  • "ריב"ל אמר ועליהם ככל הדברים וכתיב כל המצוה אשר אנכי וגו' כל ככל דברים הדברים מצווה המצוה מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני שנאמר[6] יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא חבירו משיב עליו כבר היה לעולמים"[7].

רש"י מסייג כלל זה, ודעתו כאשר ישנה מחלוקת על מסירה, שנחלקו שני אנשים מה אמר רבם - לא נאמר כלל זה, ובוודאי שאחד מהם טועה. ורק במחלוקת של סברה, שבה כל חכם אמר את דעתו, נאמר הכלל "אלו ואלו דברי אלהים חיים"[8].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ השופט מנחם אלון מסביר את עיקרון "הלכתא כבתראי": "אין להבין עקרון זה, כאילו נתמעט על ידו משהו מן ההערצה שייחסו הדורות המאוחרים לדורות הראשונים, אך הערצה זו היה בה כדי להניע את הפוסק המאוחר כדי לעיין בכובד ראש, ביראה ובענוה בהחלטתו, שכן ידע שהוא דן בבעיה שכבר דנו בה הראשונים. אך משהגיע למסקנתו - נפסקה הלכה כדבריו, ולא כדברי הראשונים." מן הספר "המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו", עמ' 235
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב'
  3. ^ מכתב מאליהו חלק ג עמוד 353.
  4. ^ ילקוט שמעוני תהילים סימן תשפ"ג.
  5. ^ במדבר רבה יג טו
  6. ^ מגילת קהלת, פרק א', פסוק י'
  7. ^ ויקרא רבה כב.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ז, עמוד א'.
אדר

אדר הוא חודש בלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף החורף בארץ ישראל.

בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר: אדר א' שאורכו 30 יום ואדר ב', שנחשב מבחינה הלכתית לחודש אדר "הרגיל" ובו חלים כל אירועי החודש כמו חג הפורים (למעט אזכרות לנפטרים, שאותן מקובל לציין באדר א').

בחודש אדר 29 ימים. א' באדר יכול לחול בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

אורגניזם

אוֹרְגָּנִיזְם (בעברית: יְצוּר) הוא כל דבר חי המסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו ולבצע חילוף חומרים. בהגדרה אחרת, כל מה שיש בו תא אחד לכל הפחות. אורגניזם הוא פרט בדיד שגדל, מתפתח ועל פי רוב גם מתרבה.

האורגניזם מקיים במהלך חייו במו גופו את פעילויות החיים של המין אליו הוא שייך. חלק מהאורגניזמים (למשל אלמוגים ודבורי דבש) לא יכולים להתקיים בצורה עצמאית, אלא רק כחלק ממושבה.

האורגניזמים משפיעים על סביבתם בצורות שונות (חילופי גזים, הפרשות וכדומה). בתוך גופו של אורגניזם מתקיימת הומאוסטזה (תנאים מסוימים שנמצאים בתוך גופו של אורגניזם, זוהי הסביבה הפנימית של האורגניזם).

כל האורגניזמים מתחלקים לשלוש על ממלכות: איקריוטים, חיידקים אמיתיים וחיידקים קדומים.

לגבי הגדרת הנגיפים כאורגניזמים, קיימת מחלוקת פילוסופית בדבר. הם אמנם מכילים חומר גנטי ומסוגלים להתרבות בתוך תא פונדקאי, אולם מצד שני הם אינם מקיימים כל פעילות מטבולית ואינם מתרבים מחוץ לתא הפונדקאי. למעשה, הם אינם מכילים דבר מלבד חומצת גרעין, מספר חלבונים ולעיתים אף מעטפת ליפידית. לכן, היום רוב החוקרים אינם מגדירים אותם כאורגניזמים.

בתחום ההייטק, קיים חזון לעתיד הקרוב (הנמצא בשלבי פיתוח), לייצר מעבדים ושבבים ממוחשבים מאורגניזמים.

בחברת אינטל מתקיים הליך פיתוח מעבדים מאורגניזמים המיועד לביצוע בסביבות שנת 2019–2020, על פי החזון.

בית הלל ובית שמאי

"בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן. קבוצות תלמידים אלו היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת שלהי בית המקדש השני וחורבנו. מונחים אלה מוזכרים היום כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן בדומה לניגוד המפורסם בהשקפות שני המנהיגים: הלל בגישתו הסבלנית, ושמאי בגישתו הנוקשה יותר.

במסכת אבות, פרק ה' נזכרת מחלוקת בהלל ושמאי כמחלוקת שנובעת מכוונות טהורות 'לשם שמים':

מרבית המחלוקות בין בית הלל לבין בית שמאי הן האם לגזור גזירות חכמים מחמירות על העם (דעתם של בית שמאי) או גזירות מקלות יותר, אם בכלל (דעתם של בית הלל). ברוב מחלוקות אלו, נקבעה ההלכה לדורות כבית הלל. רצף גזירות יוצא דופן הוא תקנות שמונה עשר דבר שבהן נקבעה הלכה כבית שמאי.

ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה במצוות יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. במסכת עדיות רוכזו כל המקרים היוצאים מהכלל שבהם בית שמאי דווקא מקלים לעומת בית הלל שמחמירים.

הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן. פירוש המילה "ברייתא" בארמית הוא "חיצונית" – "בר" הוא "חוץ".

לא קיים כתב יד מקורי שנשתמר המכיל את כל הברייתות, ומן הסתם לא היה קיים מעולם כתב יד כזה. רוב הברייתות מפוזרות בתלמודים ומיעוטן מצוי בקבצים כמו התוספתא ומדרשי ההלכה.

את הברייתות המפוזרות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי ליקט מיכאל היגר וכינס את כולן בעבודתו אוצר הברייתות המקיפה עשרה כרכים.

כמו המשנה, גם הברייתא כתובה בתמציתיות, ללא פירוט, הרחבה וליבון, ולכן ברייתות רבות קשות ללימוד ללא פירוש או ידע מוקדם בנושא. ברייתות מובאות בתלמוד, בין השאר, לחיזוק או סתירה של דברי אמוראים, להבאת סתירות בין משנה לברייתא ויישובן. ברייתא יכולה גם לסייע בפרשנות של משנה קיימת, או להשלים ידע חסר במקרה שלא קיימת התייחסות של המשנה לנושא.

לפי כללי הלימוד של חכמי התלמוד, הברייתא היא מקור תנאי שווה ערך למשנה, ובמקרה של מחלוקת אין סיבה להעדיף אחת על השנייה. עם זאת, ישנן ברייתות אשר איננו יודעים מי אמרן ומה הייתה סמכותו של האומר. כמו כן, חלק מהברייתות היו פחות מוכרות מהמשניות ולכן ניתן למצוא בתלמוד את הביטוי "ברייתא לא שמיע ליה" ובנוסחאותיהן היה יותר חשש לשיבושים, ועל כן האמוראים מעדיפים לעיתים את דברי המשנה.

דאלאס

דאלאס (באנגלית: Dallas) היא עיר במדינת טקסס בארצות הברית. דאלאס היא אחת מעשר הערים הגדולות בארצות הברית, ולפי מפקד שנערך בשנת 2009 מתגוררים בתחומיה 1,299,543 אנשים. במטרופולין דאלאס - פורט וורת' - ארלינגטון מתגוררים כ-6.5 מיליון אנשים.

דאלאס נוסדה בשנת 1841 והיא נקראת, כפי הנראה, על שמו של ג'ורג' מ. דאלאס, שהיה סגן נשיא ארצות הברית באותה התקופה ותמך בסיפוחה של טקסס לארצות הברית, אם כי ישנה מחלוקת אם העיר נקראת על שמו או על שם אחד מבני משפחתו.

דאלאס סובלת מאחוז פשיעה גבוה, והייתה העיר בעלת אחוז הפשיעה הגבוה ביותר בארצות הברית בין השנים 1998–2003. אמנם רוב האזורים שלווים, אך ישנן שכונות שאינן בטוחות לאחר החשיכה.

ההתנגדות לחסידות

ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות. מחלוקת זו, שבמידה מסוימת נותרה עד היום, הובילה לחלוקה בין חסידים למתנגדים (ידועים בימינו כ"ליטאים"). המאבק של הקהילה היהודית הממוסדת בחסידות כלל חרמות ורדיפות, ולעיתים אף מסירה לשלטונות. שיאו בשלושה פולמוסים בולטים בין השנים 1770–1805.

הכרה

הַכָּרָה (באנגלית: Cognition, בלעז: קוֹגְנִיצְיָה) מתארת את תופעת הידיעה האנושית.

המונח הכרה מתייחס לידע או מידע המצוי במוחו של אדם. הוא כולל גם את תהליכי רכישת ידע, עיבודו ויישומו. כמו כן, הוא מתאר את המרכזים במוח האדם, בהם מתרחשים תהליכי התהוותה של הידיעה האנושית.

ההכרה היא מושג קרוב למושג תודעה וקיימת חפיפה מסוימת ביניהן. עם זאת, אלה אינם מושגים זהים. בעוד שהתודעה מתייחסת לאיכות או למצב המודעות הסובייקטיבית של האדם, ההכרה מתייחסת למידע ולתהליכים של עיבוד מידע.

המונח הכרה מתאר גם תופעות מקבילות לידיעה האנושית בקרב בעלי חיים מפותחים.

יש המייחסים את המונח הכרה גם עבור מערכות עיבוד מידע מפותחות ובינה מלאכותית, אם כי קיימת מחלוקת בשאלה האם ניתן להגדיר אותן כבעלות הכרה.

תורת ההכרה היא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה.

מכלול המדעים ותחומי המחקר המדעי העוסקים בתהליכים ובתופעות של ההכרה מכונה מדעים קוגניטיביים.

טקסון מונוטיפי

טקסון מונוטיפי (באנגלית: Monotypic taxon) הוא מונח ביולוגי המתאר קבוצה טקסונומית (טקסון) המכילה טקסון אחד בלבד בדרגה הישירה מתחתיה.

טקסון נחשב מונוטיפי גם אם בעבר הכיל כמה תת-טקסונים אך הם נכחדו, או הועברו לסוגים אחרים. לדוגמה: משפחת הפינגווינים היא משפחה יחידה בסדרת הפינגווינאים (אף על פי שיש יותר מסוג וממין אחד של פינגווינים). לפעמים המושג מתאר מין שאינו יחיד בסוגו אבל יש לו רק תת-מין אחד כמו אצל ארה יקינטונית.

במקרים נדירים סוג ומין יחיד, יהיה יחיד גם במשפחתו, סדרתו וכיוצא בזה. לדוגמה, השנבוב, הוא מין יחיד בסוג שנבוב (Orycteropus), במשפחת השנבוביים (Orycteropodidae) וגם בסדרת השנבובאים (Tubulidentata).

קביעה שמין מסוים יחיד בסוגו, יכולה לעורר מחלוקת מדעית בהיעדר הוכחה מוחלטת שהמין אינו שייך לסוג בעל כמה מינים. ככלל יש הסכמה מדעית על סוגים שמכילים מין אחד בלבד. בטקסונומיה, השם המדעי מתחיל משם הסוג, ועל כן תיתכן השלכה מעשית לתופעת המונוטיפיות: אם קשה להסכים על השם, קיימת בעיה לחקור את בעל החיים. דוגמה לכך היא נמר השלג, שנחשב לעיתים בעבר לפנתר (Panthera uncia), בפעמים אחרות למין יחיד בסוג אונקיה (Uncia uncia) ואף למין בסוג חתול (Felis uncia).

למ"ש

למ"ש (ראשי תיבות: לפני מיליון שנה, וכן משל"ז: מיליון שנה לפני זמננו; Ma לפי ISO, ובארצות הברית גם: Mya - Million years ago) היא יחידת זמן שימושית באסטרונומיה, גאולוגיה ופלאונטולוגיה בהן עוסקים בתקופות זמן ארוכות. באמצעות יחידה זו מוגדרות תקופות גאולוגיות. באופן פורמלי, יחידת השנה מוגדרת על ידי ארגון ISO ואינה חלק ממערכת היחידות הבינלאומית. במערכת זו יחידת הזמן היא השנייה ואין בה התייחסות לשנה.

מספר CAS

מספר CAS registry number) CAS),

הוא מספר זיהוי יחיד במינו הניתן על ידי שירות התקצירים בכימיה (Chemical Abstracts Service CAS) של האגודה האמריקנית לכימיה, לכל חומר שתואר בספרות המקצועית.

סוגי החומרים הממוספרים הם יסודות, איזוטופים, חלקיקים תת-אטומיים, מתכות, סגסוגות, מינרלים, אורגנומתכות, חלבונים, חומצות גרעין, פולימרים, תרכובות ותערובות נוספות.

מטרת המספור להקל על חיפושים במסדי נתונים, שכן אותו חומר מופיע לעיתים קרובות בשמות שונים. מרבית מסדי הנתונים של מולקולות בעולם תומכים היום בחיפוש לפי מספר CAS.

נכון לנובמבר 2013, המרשם של CAS כולל מעל 75 מיליון חומרים. כ-50 אלף מספרים חדשים נוספים בממוצע כל שבוע.

סטטיסטיקה

סטטיסטיקה היא תחום ידע הנוגע לאיסוף, עיבוד, ניתוח, והצגת מסקנות מנתונים כמותיים. בתחום שני ענפים מרכזיים: סטטיסטיקה תֵּאוּרִית, וסטטיסטיקה הֵיסֶקִית.

תחום הסטטיסטיקה בכללותו, ובפרט הסטטיסטיקה ההיסקית, נשענים על תורת ההסתברות ובמקרים רבים גם על הנחות פרקטיות. בשל הישענותה על הנחות פרקטיות, יש מחלוקת בין הסטטיסטיקאים לגבי סיווגה של הסטטיסטיקה כענף של המתמטיקה או כענף של מדעי הטבע והחברה.

המדעים הבולטים בהישענותם על הסטטיסטיקה הם פיזיקה סטטיסטית, כימיה סטטיסטית, חלק מתחומי הביולוגיה וחלק נכבד מתחומי הרפואה, מדעי החברה והמחקר הטכנולוגי.

היכולת להבין נתונים סטטיסטיים, נקראת אוריינות סטטיסטית.

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań, להאזנה (מידע • עזרה); בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה). בעבר הייתה העיר נקודת מחלוקת קשה בין גרמניה לפולין – מחלוקת שהייתה אחת העילות שהועלו על ידי גרמניה להצדקת פתיחת מלחמת העולם השנייה. נכון לשנת (2009) מונה העיר כ-556,000 תושבים.

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה הוא כינוי להכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת. פסיקת הלכה בימינו מתבססת בדרך כלל על מקורות חז"ליים (כגון המשנה והגמרא), ועד למקורות מהאחרונים, יחד עם סברא.

פרס (זכייה)

פרס הוא תגמול כאות הוקרה על פעילות ראויה לשבח. מבחינה פסיכולוגית הפרס יכול לשמש כחיזוק להתנהגות רצויה.

קבלת הפרס ניתנת עבור עצם הפעילות ללא קשר למניעים שעוררו אותה. לעיתים מדובר בפעילות שנעשתה שלא על-מנת לקבל פרס, אך הוכרה ככזו, ולעיתים מדובר בפעילות שנעשתה במסגרת תחרות, מתוך כוונה לזכות בפרס. הפרס הוא בדרך כלל בעל ערך כספי, ולעיתים יש זיקה בין גובה הפרס לבין יוקרתו.

הזכאות לקבלה של פרס נבדקת על פי קריטריונים שנקבעו על ידי האדם או הארגון אשר בחרו להעניק אותו. ההחלטה על הענקת הפרס נעשית בדרך כלל על ידי ועדה שעיסוקה בכך, הבוחרת את הזוכים מתוך רשימת מועמדים שנמסרה לה. לעיתים נקבע זוכה יחיד בפרס, ולעיתים הוא מתחלק בין זוכים אחדים, בצורה שוויונית, או תוך קביעת הירארכיה (פרס ראשון, פרס שני וכן הלאה). לעיתים נוצרת מחלוקת ציבורית סביב רשימת הזוכים. בדרך כלל הזוכים בפרס שמחים לקבלו, אך לעיתים מסרב הזוכה לקבל את הפרס, מסיבות שונות. כחלק מיוקרתו של הפרס, הוא מוענק בטקס חגיגי.

קונטרבס

הקוֹנְטְרַבָּס (בעברית: בַּטְנוּן) הוא כלי נגינה בעל המנעד הנמוך ביותר במשפחת כלי הקשת הכוללת גם את הצ'לו (שאורכו כמחצית מגודל הקונטרבס), הוויולה והכינור. בניגוד לשאר כלי הקשת המודרניים, הקונטרבס מכוון בקוורטות ולא בקווינטות ומיתריו הם: מי-לה-רה-סול (מהנמוך לגבוה) בדומה לויולה דה גמבה - כלי קשת עתיק ממנו התפתח הקונטרבס. מסיבה זו ומסיבות מבניות, קיימת מחלוקת על שיוכו של הקונטרבס למשפחת הכינור או למשפחת הוויולה. התווים לקונטרבס נכתבים בדרך כלל במפתח פה בטרנספוזיציה של אוקטבה למטה כדי למנוע כתיבת קווי עזר רבים מתחת לחמשה.

שלום

שָׁלוֹם הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות. במצב של שלום, היחסים בין שתי מדינות או יותר אינם כוללים עימות אלים ובין הצדדים שוררת הסכמה (בכתב או בעל פה) ליישב כל מחלוקת שתתגלה ביניהם בהתדיינות ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה.

תחקיר עיתונאי

תחקיר עיתונאי נעשה על ידי עיתונאים המבקשים לחשוף מידע שאינו ידוע לציבור. עבודתו של עיתונאי חוקר שונה מעבודתו של עיתונאי המדווח על התרחשויות. העיתונאי החוקר נרתם למשימה בדרך כלל בעקבות מידע על אירועים או תופעות הנראים על פניהם כמסתירים מחדלים או עבירות פליליות. עבודתו נעשית בחשאי כדי להגיע אל הפעילויות המרכזיות בנושאי התחקיר.

העיתונאי החוקר איננו חוקר משטרתי, ואינו יכול להגיע לאיסוף ממצאים כמוהו. יכולתו לאסוף פרטים בדרך כלל מוגבלת. מסקנותיו מהתחקיר, כפי שהן מוצגות על ידיו, יכולות להביא לחקירה נרחבת של הנושא על ידי גורמים המוסמכים לאסוף פרטים נוספים, לתקן את המצב הקיים ובמידת הצורך לשנות נהלים, לפטר אנשים או להביא להעמדתם לדין.

העיתונאי החוקר נעזר לעיתים קרובות בעוזרים הנקראים "תחקירנים", המסייעים לו בהכנת התחקיר. התחקירן יכול לאסוף ממצאים בשטח, לספק חומר רקע, לערוך, לשכתב, הכול בהנחיית עורך התחקיר.

תחקירים מפורסמים הובילו לחשיפת פרשיות שהעסיקו את הציבור. כך למשל פרשת ווטרגייט בארצות הברית נחשפה בעקבות עבודת תחקיר יסודית של העיתונאים בוב וודוורד וקארל ברנסטין. בישראל הובילו תחקירים עיתונאיים לחשיפות פרשיות שחיתות (כמו פרשת האי היווני והחקירה בענייניו של אריה דרעי), לחקירת אירועים צבאיים, לגילויים על מחדלים בבתי חולים, ועוד.

עבודות התחקיר העיתונאי הן תחום פורה בעיתונאות. עיתונים יומיים מקדישים להן מקום נרחב, ובטלוויזיה קיימות תוכניות המתמקדות בעיקר בתחקירים שנועדו לחשוף מסקנות של תופעות ואירועים. מקצתם: "כלבוטק" של רפי גינת, "עובדה" של אילנה דיין, "שומר מסך" של אמנון לוי ו"המקור" של רביב דרוקר וברוך קרא. קיימים אף ארגוני תחקירים כגון פרופבליקה הניו-יורקי, המבצע תחקירים לתועלת הציבור ומעבירם לפרסום בתוכניות תחקירים, בעיתונים ובאתרי חדשות.

מסקנות התחקיר מתקבלות בדרך כלל באופן חיובי, אך לעיתים הן מעוררות מחלוקת. כך למשל בפרשת וידוא הריגת הילדה איימן אל המאס ("פרשת סרן ר'") ברצועת עזה ב-2004. תחקירני התוכנית "עובדה" הציגו מסקנות מהן עלה כי קצין צה"ל ירה במכוון אל הילדה שלא סיכנה את חייו ואף וידא את הריגתה, בעוד צה"ל ומקורבי הקצין טענו כי התחקיר מבוסס על ממצאים שגויים. בית המשפט קבע כי התחקיר היה לקוי.

חלוצה בתחום העיתונאות החוקרת וממציאת הטכניקה של כתבת תחקיר בזהות שאולה הייתה העיתונאית נלי בליי.

תחקיר בעל אופי דומה נעשה לעיתים לשם כתיבתו של ספר תיעודי, ולעיתים אף לשם כתיבת פרוזה (לבירור פרטים עובדתיים המשמשים בסיפור).

תכנות מחשבים

תִּכְנוּת מחשבים (לרוב מכונה בקצרה תִּכְנוּת, או לעיתים קִידּוּד) הוא תהליך הכתיבה, הבדיקה והתחזוקה של קוד המקור של תוכנית מחשב. מלאכת התכנות נעשית בשפת תכנות מתאימה, הנבחרת בהתאם לאופי התוכנית הנכתבת ובהתאם למקובל במסגרת מקום העבודה או הפרויקט שבמסגרתו נכתבת התוכנית. כתיבת קוד המקור מתבססת לרוב על הרחבתו של קוד מקור קיים, אם כי במקרים רבים קוד המקור הנכתב הוא חדש לחלוטין. מטרתו של המתכנת בכתיבה היא יצירת תוכנית מחשב המתנהגת באופן המבוקש. לתהליך התכנות נדרשים ידע ומומחיות בנושאים רבים, לרבות ידע בתחום היישום, אלגוריתמיקה ולוגיקה.

ישנה מחלוקת ארוכת שנים בשאלה האם כתיבת תוכניות מחשב היא אמנות, אומנות או הנדסה. באופן כללי ניתן לומר שתוכנית מחשב טובה היא תוצאה של מומחיות בכל שלוש הדיסציפלינות. תוכנית מחשב איכותית היא אלגנטית, יעילה ותחזוקתית, אם כי הגדרת תכונות אלה שונה במידה רבה בין העוסקים בתחום. בשונה מתחומים טכניים אחרים, העוסקים בתחום אינם נדרשים להסמכה רשמית כלשהי כדי לכנות עצמם "מתכנתים".

עם זאת, במהלך השנים נעשו מאמצים רבים להפוך את מלאכת התכנות לפעילות המתבצעת בהתאם לסט עקרונות וכללים מוגדרים, ואלה סייעו להתפתחות תחום הנדסת התוכנה.

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים.

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים [דרוש מקור].

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.