מחזור תפילה

מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים. השם "מחזור" התייחס בראשיתו לספר שבו היו רשומות התפילות של כל מחזור השנה, ימי החול, השבת, ראש חודש, תעניות והחגים השונים. רק מאוחר יותר החלו (בתחילה בקהילות אשכנז) להפריד בין סידור התפילה, לבין ה"מחזור".[1]

לכבוד מועדי השנה יש תפילות רבות המיוחדות למועד, קריאות מיוחדות בתורה לכבוד החג ופיוטים שנתקנו לכבוד החג או נאמרים בתפילות החג. המחזור מקבץ את כל הנצרך למתפלל במועד יחד, לנוחות המתפלל.[2]

המחזור נועד בתחילה בעיקר לחזנים והוא היה מאויר בפאר ובאמנות. "מחזור לייפציג" מתקופה זו - מן המעוטרים שבמחזורים הקדומים, עשיר באיורים ובציורים. דוגמה נוספת למחזור מפואר הוא מחזור נירנברג[3] כשהחלו להדפיסו, הפך המחזור לנחלת הכלל ולספר אישי לכל מתפלל. המחזור הראשון שנדפס המכיל את תפילות כל השנה הוא "מחזור בני רומא" משנת ה'רמ"ו (1486).

לקהילות אשכנז היו בגדול שלוש נוסחאות - מחזור אשכנז, מחזור כמנהג פולין ופיהם (בוהמיה), ומחזור שלישי - מחזור צרפת, שמעולם לא נדפס, כי מנהגו חדל להתקיים לאחר גירוש יהודי צרפת.[4]

השוני בין נוסחי התפילה של הסידור קיים גם במחזור אלא שבניגוד לתפילות הקבע שבסידור בהן קיימת חפיפה רבה בין הנוסחים השונים, בתפילות שבמחזור ובפרט בפיוטים הכלולים בו קיים שוני רב בין נוסחי התפילה השונים. לעיתים אפילו בין המתפללים אותו נוסח בימי השנה הרגילים קיימים מספר מנהגים שונים ביחס למחזור. ישנם למשל מחזורים כפי מנהג קהילות מסוימות כגון: מחזור "תפילה למשה" כמנהג קהילות גאורגיה. ובצפון אפריקה כמו מחזור שפתי רננות של יהודי ג'רבה או מחזור אוראן-תלמסאן, קהילות אשר במהלך השנה עושות שימוש בנוסח הספרדים ורק בימים הנוראים מתפללות במחזור משלהן השונה מן המחזור הספרדי הסטנדרטי. דוגמה נוספת היא החלוקה למנהג המערבי והמזרחי בנוסח אשכנז אשר ברובה קיימת רק במחזור ולא במהלך השנה, למעט מקרים בודדים.

Mahzorim
סט מחזורים של רינת ישראל.
Machzor atik
מחזור ישן מדפוס ראם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דניאל גולדשמידט, הקדמה למבוא למחזור בני רומא מאת שד"ל, עמ' 13]. נראה שסידור ומחזור כל בו הוא הדוגמה האחרונה של מחזור קלאסי, שנדפס כמה פעמים בווילנא בתחילה המאה ה-20. מחזור כל בו (נוסח ספרד) זמין באתר היברובוקס חלק א, חלק ב, חלק ג, וחלק ד
  2. ^ ומכל מקום, מעריבים והושענות נמצאים בהרבה סידורים, והם חסרים בהרבה מחזורים. עיין דניאל גולדמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' מה בהקדמה.
  3. ^ שנסרק על ידי הספרייה הלאומית. הרשומה בקטלוג הספרייה, עם קישור לסריקה.
  4. ^ היו שינויים קטנים בין הקהילות אפילו בתוך כל האחד מהנוסחאות הנ"ל. רובם נשארו רק בכתבי יד, אבל אכן היו שני מנהגים ייחודיים שהגיעו לדפוס, כגון מנהג וורמייזא, שנדפס בפפד"מ ב-1714 (וזמין בהיברובוקס), ונדפס עוד פעם אחת בזולצבאך ב-1737. וכן הקטנטרס של מנהג פוזנן נדפס כמה פעמים, עיין לדוגמה בהיברובוקס (חסרים כמה עמודים בסריקה). יש לציין שלמרות גירוש יהודי צרפת בשנת 1394, היו שלוש קהילות בודדות באיטליה בערים אסטי, פוסאנו ומונקלבו (בראשי תיבות אפ"ם) שהוקמו על ידי יהודים ממגורשי צרפת ושמרו בימים הנוראים על מנהגם של יהודי צרפת, ובשאר השנה התפללו לפי נוסח אשכנז (המערבי). נוסח זה נשמר עד אמצע המאה ה-20, אבל אף פעם לא הגיע לדפוס (עיין מחזור לימים נוראים בעריכת דניאל גולדשמידט, קורן תש"ל, חלק א (ראש השנה), בהקדמה עמ' יג).
אביניון

אביניון (בצרפתית Avignon) היא עיר בדרום צרפת. בעיר עצמה מתגוררים כ-39,300 איש, וכ-290,466 איש באזור המטרופוליטני שמסביבה (נכון ל-2004).

העיר ידועה בעיקר בזכות ארמון האפיפיורים (צרפתית: Palais des Papes), שבו חיו האפיפיורים במשך המאה ה-14.

אביניון היא בירתו (צרפתית: préfecture) של מחוז ווקלוז שבפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. היא ממוקמת על גדתו המזרחית של נהר הרון, מספר קילומטרים לפני התמזגותו עם הדוראנס. העיר ממוקמת דרום-דרום-מזרח לפריז, 229 ק"מ דרומית לליון, ו-88 ק"מ צפון-צפון מערב למרסיי. צורתה של אביניון היא אובלית, לא מאוכלסת ביותר, אך מכוסה בחלקה הגדול בגנים ובפארקים. אביניון חשופה לרוחות אלימות, שהחזקה שבהן היא המיסטרל. היא מרכזו של האזור המטרופוליטני - אביניון הגדולה, המכיל כשתים עשרה מועצות משני צידיו של הרון.

אבנר שלו

אבנר שלו (נולד ב-1939 בירושלים) הוא יו"ר יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. תת-אלוף בדימוס שכיהן בעבר כקצין חינוך ראשי.

יוסף צבי רימון (רב)

הרב יוסף צבי רימון (נולד בשנת תשכ"ח - 1968) הוא פוסק הלכה בעל שם עולמי, עומד בראש עמותת ‘סולמות’ ועמותת ‘לאופק’, ראש הכולל ורב המרכז האקדמי לב (JCT) ורב קהילת אלון שבות דרום.

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא. בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש המגילות, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Ἐκκλησιαστής בתרגום השבעים היווני או Ecclesiastes (תעתיק: אקלסיאסטס) בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות החוכמה שבתנ"ך.

זהו אוסף של פתגמים, דברי חכמה, עצות מעשיות לחיים ואזהרות מדרך חיים לא נכונה. המחבר בוחן איזו דרך בחיים מספקת משמעות ונצחיות למעשי האדם, ושולל מספר דרכים בזו אחר זו, עד שהוא מגיע לבסוף למסקנתו כי יראת שמים היא הדרך הנכונה: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" (י"ב, י"ג), מסקנה הסותרת את יתר הרעיונות של קֹהלת, ונחשבת אצל חוקרים אחדים כתוספת מאוחרת, שבזכותה נכלל הספר בין כתבי הקודש.

על פי הנאמר בתחילתו, חובר הספר על ידי "קהלת בן דוד" המזוהה עם שלמה המלך.

המסורת מייחסת לחזקיה וסיעתו (שחיו כ-200 שנה לאחר שלמה) את עריכת הספר. רוב חוקרי המקרא המודרניים סבורים כי המגילה נערכה מאוחר עוד יותר, בתקופת שיבת ציון או בראשית התקופה ההלניסטית.

מועצת הרבנים המתקדמים בישראל

מועצת הרבנים המתקדמים בישראל (מר"ם) מאגדת את הרבות והרבנים הרפורמים בישראל. במר"ם חברים כיום כ-100 רבות ורבנים, מרביתם בישראל ומיעוטם בתפוצות, כולל בפולין, בהולנד, בדרום אפריקה ובארצות הברית. הארגון הוקם בשנת 1964 וסימן את תחילת דרכה של התנועה הרפורמית בישראל ואת התארגנות רבניה וקהילותיה תחת גג ארצי משותף. מייסדי מר"ם היו הרב משה זמר, הרב ראובן (בוב) סמואלס והרב ד"ר יעקב כהן, תלמידו של הרב פרופסור מרדכי קפלן שלא המשיך בפעילות בגוף זה. סמוך לאחר מכן הצטרף למייסדים הרב חיים (הנק) סקריבל. מר"ם הוא ארגון אח של התנועה הרפורמית בישראל ושל ועידת הרבנים הרפורמים המרכזית בצפון אמריקה (Central Conference of American Rabbis - CCAR). המועצה מקיימת בית דין העוסק, ללא סמכות אזרחית, בנושאי המעמד האישי (כגון גירושין וגיור). כמו כן מופקדת מר"ם על פיתוח השיח התאולוגי, הרעיוני והמצוותי ביהדות הרפורמית בישראל, שותפה בייזום ובפרסום של ספרים ומאמרים בתחומים רלוונטיים, ושותפה בספריית היהדות המתקדמת. הרבות והרבנים החברים במר"ם משיאים מדי שנה מאות זוגות, המבקשים לבוא בברית הנישואין בטקס דתי ובשוויון מגדרי.

בשונה מהמסורת הרפורמית בעולם, מר"ם רואה את עצמה מופקדת על קביעת מדיניות מחייבת בנושאי ליבה מרכזיים, כגון הקפדה על השאת זוגות של שני יהודים בלבד והימנעות מעריכת חופות במועדים שאינם ראויים (בנוסף למועדים כתשעה באב, שבתות וכיוצא בזה, מדובר במועדים כגון יום השואה, יום הזיכרון לרצח רבין). למר"ם מחויבות עמוקה לתלמוד תורה, תוך נכונות לחדשנות ולביקורת. כמו כן, היא מחויבת לצדק ולסולידריות חברתית, ולהעמקת צביונה היהודי ודמוקרטי של החברה היהודית בישראל, ולאחריות כלפי העם היהודי בישראל ובתפוצות. עמדותיה הרעיוניות של מר"ם כוללות אי-הכרה בתוקפו של מוסד הממזרות בימינו, מחויבות לשוויון מגדרי (רבני מר"ם משיאים גם זוגות בני אותו מין), אחריות קהילתית ואוטונומיה של הפרט.

את המועצה מנהלת מזכירות נבחרת בראשות יושב ראש המועצה. יו"ר מר"ם הוא הרב אופק מאיר, מנכ"ל מרכז חינוך ליאו באק, ובעבר ראש בית המדרש הישראלי לרבנות בהיברו יוניון קולג' בירושלים. לפיו כיהן בתפקיד הרב הפרופ' יהוידע עמיר. על ענייניה השוטפים של המועצה מופקדת רכזת. הרכזת הנוכחית היא הרבה חן בן אור צפוני, רבת קהילת "רענן". אב בית הדין הנוכחי הוא הרב יהורם מזור ומזכיר בית הדין הוא הרב גרגורי קוטלר, ראשון המוסמכים לרבנות רפורמית בישראל מקרב עולי חבר המדינות העצמאיות.

מר"ם מופקדת על עריכתם, פיתוחם ועיצובם של סידורי התפילה והמחזורים הנוהגים ביהדות המתקדמת בישראל.

מר"ם קולטת אל שורותיה את מוסמכי בתי המדרש לרבנים המוכרים על ידי האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת ובראשם ההיברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות.

מר"ם והתנועה הרפורמית מקיימות מערך נישואים וגירושין שלא דרך הרישום האזרחי במדינת ישראל (מעמד של ידועים בציבור). במסגרת זו הן מקיימות מאגר מרכזי של זוגות הנישאים על ידי רבני המועצה, ומנפיקות תעודות זוגיות.

מחזור

האם התכוונתם ל...

נוסח לא-אורתודוקסי

נוסחים לא-אורתודוקסיים או לא-מסורתיים הם נוסחי התפילה המשמשים בזרמים הלא-אורתודוקסיים ביהדות, ובכלל זה בתנועות הרפורמית, הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיבית, ובקהילות עצמאיות שונות. נוסחים אלו שונים באופן מהותי מהסידורים המסורתיים המקובלים בבתי הכנסת האורתודוקסיים. הם מותאמים למקום ולזמן, ומשקפים את התפיסות הדתיות ותפישות העולם המקובלות על הקהילה. מטרתם היא להפוך את התפילה למובנת ורלוונטית למתפללים, לאפשר להם להתפלל מתוך הזדהות עם תוכן הטקסט, ולהעצים את החוויה הרוחנית שבתפילה. הנוסחים מתאפיינים במחיקת קטעים המתייחסים לאמונות תאולוגיות שאינן מקובלות על התנועות הלא-אורתודוקסיות ובקיצור התפילה, אם כי הם מוסיפים להישען על השלד המסורתי של הסידור.

היות שמטרתם המוצהרת של הנוסחים הלא-אורתודוקסיים היא התאמה לרוח הזמן והמקום, מטבע הדברים הם שונים בין קהילות שונות ואף משתנים באותה קהילה לאורך זמן. קיימים מספר רב של סידורים ומחזורי תפילה לא-אורתודוקסיים. לדוגמה, בתנועה הרפורמית (והליברלית) באירופה בלבד, יצאו בשנים 1816-1967 כחמישים סידורי תפילה שונים ביותר מ-175 מהדורות. כמו כן, קהילות ומנייני תפילה שונים עשויים לבחור להשמיט או להוסיף קטעי תפילה על מה שמופיע בטקסט הכתוב.

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים 5 תפילות, בהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף. כן מתפללים בסוף היום את תפילת נעילה, שכיום אין מתפללים אותה באף יום חוץ מיום הכיפורים.

סדר התפילות הנהוג כיום הוא תולדה של חורבן בית המקדש השני, שלאחריו לא התאפשרה עבודת בית המקדש ביום הכיפורים, שהייתה מרכזו של יום הכיפורים בזמן בית המקדש, והתפילה מהווה תחליף לה. ככל הנראה שורשיהם של החלקים הקדומים ביותר הם עוד בתקופת בית המקדש עצמו, והם באו לידי הלכה מחייבת בתקופת התנאים. בין חלקים אלו אנו מוצאים את הוידוי, הברכה האמצעית של תפילת העמידה והוספה של תפילה חמישית ביום: תפילת נעילה. סביר להניח שגם אמירת סדר העבודה בתפילת מוסף החלה בתקופה קדומה יחסית, כנראה בתקופת האמוראים. בשל המנהג להתפלל בבית הכנסת רוב רובו של היום ואף לישון בבית הכנסת נוספו גם פיוטים רבים, שבתקופה מאוחרת קוצצו בקצת מקומות. נהוג להתפלל עטופים בטלית בכל התפילות. בקהילות רבות נהוג ללבוש בגדים לבנים לפי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע - כצמר יהיו" ובחלק מקהילות האשכנזים נוהגים גם ללבוש קיטל.

סוכות

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו שישה ימי חול המועד. סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתורה, כלומר שבני ישראל היו עולים בחג הסוכות לירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים. סוכות הוא החג היחיד ביהדות שאין לו מאפייני אוכל משלו, אם כי מקובל להרבות בו באכילת פירות שנשתבחה בהן הארץ.

בסיום חג הסוכות, בכ"ב בתשרי, נחוג שמיני עצרת שהוא חג נפרד העומד בפני עצמו, והמצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות בו. בארץ ישראל חל במקביל ליום שמיני עצרת גם חג מדרבנן בשם שמחת תורה, שאף הוא נפרד משני החגים הקודמים. לאחר שמיני עצרת, בכ"ג בתשרי מצוין יום אסרו חג.

סידור

הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים. בסידורים רבים ניתן למצוא גם דינים וברכות שונות ואת קריאות התורה לימים שני וחמישי. הסידור מלווה את היהודי מלידתו (ברית מילה) ועד מותו (הלוויה) והוא "ספר החיים של היהדות".

רן שריד

יהושע רן שריד (נולד בח' בחשון ה'תשל"ד, 2 בנובמבר 1973) הוא סופר ויוצר, מרצה לחסידות וחשיבה יהודית, ומאמן אישי. ממקימי הרשת "דברי שיר" המפיצה ומוציאה לאור ספרים ומוזיקה יהודית.

נשוי ואב לשישה, מתגורר ברמת גן.

ארון הספרים היהודי
כתבי יסוד תורהתנ"ךמשנהתוספתאתלמוד (בבלי וירושלמי) • סידור ומחזור תלמוד בבלי
מדרשי הלכה (חז"ל) מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספריספרי זוטאמכילתא דברים
מדרשי אגדה (חז"ל) מדרש רבהמדרש תנחומאפרקי דרבי אליעזרסדר עולםילקוט שמעוניאבות דרבי נתןתנא דבי אליהופסיקתא דרב כהנאפסיקתא זוטרתאמדרש שוחר טוב
ראשונים ואחרונים פירוש רש"י לתורהפירוש רש"י לתלמודמשנה תורההשגות הראב"ד) • תוספותספר הזוהרשולחן ערוךהגהות הרמ"א)
סוגות מדרשספרות האגדהספרות ההיכלות והמרכבהפרשנות למקראפרשנות למשנהפרשנות לתלמודשו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.