מחזה

מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון. עם זאת, ישנם מספר רב של חוקרי ספרות המנתחים מחזות בביטוייהם הספרותיים ולא התיאטרונים, בין השאר גם מחזות קלאסיים (כגון מחזותיו של שייקספיר).

המושג מחזה מתפרש באופן שווה גם כעבודה הכתובה של המחזאים, וגם כהצגה התיאטרונית השלמה של התמליל הכתוב.

מחזות מוצגים בעיקר בתיאטרון על ידי שחקנים. כדי ליצור פירוש אחיד של התמליל על ידי כל משתתפי המחזה, הפקות של מחזות מנוהלות בדרך כלל על ידי במאים. הבמאי נוטה לפרש את החומר הכתוב של המחזה על פי השקפתו הייחודית, ומקרין השקפה זו על מהלך הפקת ההצגה ועל השחקנים כולם.

אף כי רוב המלל המופיע במחזה מדוקלם על ידי השחקנים, ישנן בגוף המחזה הערות של המחזאי, המתארות אווירה או התנהגות, לבוש או תפאורה. הערות אלו מהוות קווים מנחים לביצוע המחזה.

טבעם של מחזות להתפרש באופן בדלני ושונה על ידי אנשים שונים. טבע זה מהווה אחד ממקורות המשיכה של סגנון אמנותי זה, בפני מבצעיו וקהל צופיו. כיוון שכותב המחזה אינו מסוגל להציג את המחזה בצורתו השלמה בלי שיתופם של השחקנים ושל הבמאי, אופן הצגתו והתוצאה הסופית של כל מחזה הוא מאבק ודו-שיח מתמשך בין התסריטאי, הבמאי והשחקנים. המחזה עובר שינוי מתמיד בכל ביצוע שלו, עם הופעתם המתמשכת של השקפות וסוגי ביצוע שונים בהפקתו.

מחזות ממוינים למגוון סוגות, למשל:

  • טרגדיה - מחזה בו סיפורו של הגיבור מסתיים בסוף עצוב ורע, עקב נפתלות הגורל, פגם בסיסי באופיו של הגיבור, חטא שחטא או פועלם של האלים.
  • קומדיה - מחזה בו למרות מכשולים ובעיות לאורך הדרך, מגיע הגיבור לסוף "שמח". מחזה מסוג זה כולל בדרך כלל הומור מילולי ופיזי.
  • דרמה ביתית - מחזה המציג את העולם הפנימי של משפחה, ואת מערכות הקשרים בתוכה הנובעים מאירועי היום יום.
  • דרמה קומית - מחזה המכיל מוטיבים משולבים של הדרמה ושל הקומדיה.
  • מלודרמה - מחזה בעל גירויים רגשיים גבוהים המיועדים ליצור מתח אצל צופיו, מלווה בתפניות חדות. המחזה מציג בדרך כלל את סיפור מאבקו של הגיבור בנבל כדי לתקן עוולה. המחזה מסתיים בדרך כלל בניצחונו של הגיבור.
  • מחזה סמלי - מחזה בו הדמויות ופעולתם משמשים כסמלים לרעיונות ואידאולוגיות, כאשר הגרעין של הסיפור נובע סביב ההתפתחות של הרעיונות ולא סביב אופיים של הדמויות.
  • הצגות ילדים.

ראו גם

אופרטה

האופרטה (מאיטלקית: Operetta) היא סוג של אמנות במה הדומה לאופרה, אך היא עוסקת בנושאים פחות רציניים ועמוקים, ועל פי רוב מילות השירה מועברות באמצעות דיבור ולא באמצעות שירה. במקום לעבור מסוג מוזיקלי אחד לאחר (אריה, רצ'יטטיב, פזמון), הזמרים מחברים אותם באמצעות קטעים של דיאלוג אשר לא שרים אותם והם אינם מלווים במוזיקה. האופרטה נחשבת לפחות "רצינית" מאופרה, מכיוון שיש לה יותר קשר לעלילות, שהן בדרך כלל קומיות, מאשר למוזיקה.

האופרטה היא למעשה הז'אנר שממנו יצא המחזמר. בעוד שהאופרטה היא סוג של אופרה קלה המלווה במשחק, המחזמר הוא מחזה המלווה במוזיקה ובשירה.

ז'אק אופנבאך נחשב למלחין האופרטות הראשון, לדוגמה האופרטה "הלנה היפה" (1864).

במאי

במאי הוא אמן המתמחה באמנות הבמה. תפקידו לעבד טקסט ולהופכו לתוצר אמנותי.

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של במאים:

במאי קולנוע - אמן שתפקידו לפרש תסריט עד להקרנתו על מסך הקולנוע.

במאי תיאטרון - אמן שתפקידו לפרש מחזה עד להצגתו בתיאטרון.

במאי טלוויזיה - אמן שתפקידו לפרש יצירה כלשהי ולהביא אותה למופע בתוכנית טלוויזיה (לדוגמה: סדרה המבוססת על ספר).

במאי רדיו - אמן שמעבד יצירות כך שיתאימו לשידור רדיו.

במאי תיאטרון

במאי תיאטרון הוא הדמות המרכזית בתחום העשייה התיאטרונית. הוא אמור לראות תמונה כוללת, לנתח ולפרש מחזה, לתזמר העלאה של מחזה ולהבטיח את איכות ושלמות המוצר התיאטרוני, על ידי איחוד המאמצים, האמצעים, והכלים השונים של ההפקה. הבמאי עובד עם המפיק, המחזאי ויתר בעלי התפקידים בהפקה, לרבות השחקנים. הבמאי משמש למעשה מנהל אמנותי של ההפקה, והוא מנצח על כלל פעילויות ההפקה - תחקיר, משחק, עיצוב במה, עיצוב תלבושות, עיצוב תאורה, עבודת במה, עיצוב סאונד וכל התכנים הפילוסופיים והאמנותיים. לצד הבמאי פועל המפיק, המנהל את הנושאים הטכניים של ההפקה (שאינם קשורים לתוכן האמנותי של היצירה) כמו התקציב ולוחות הזמנים.

בתיאטרון המודרני, הבמאי הוא בדרך כלל מוביל החזון. הוא מחליט על התפיסה האמנותית והפרשנות של הטקסט. יש במאים השותפים גם ליצירת וכתיבת הטקסט, אם על ידי ליווי המחזאי בתהליך היצירה במחזות חדשים, על ידי עיבוד מודרני של מחזה קלסי, או עיבוד טקסט ספרותי או דוקומונטרי למחזה. ידועה גם התופעה של מחזאים שמביימים את מחזותיהם בעצמם, כמו מייק לי הבריטי, חנוך לוין, הלל מיטלפונקט, פיטר ברוק, אריאן מנושקין ואחרים.

תפקיד הבמאי, כמתואר לעיל, הוא חידוש בהיסטוריה של התיאטרון, שראשיתו באירועים בודדים בסוף המאה ה-19 ומיצובו במרכז העשייה התיאטרונית נפוץ מאז ראשית המאה ה-20. לפני כן השחקנים והמחזאי היו אחראים להפקת המחזה ותיאום פעילויות המשתתפים. למרות שיש עדיין הפקות וקבוצות תיאטרון הפועלות ללא במאי, הבמאי נחשב היום לדמות חיונית בתהליך יצירת המופע התיאטרלי.

מרכיבים רבים יוצרים את סגנונו הייחודי של הבמאי ואת שפת התיאטרון האישית שלו. בהם:

רמת שיתוף הצוות בתהליך היצירה (מסמכותיות קיצונית לעבודת קולקטיב)

אופן השימוש בתפאורה (ריאליסטית, סימבולית, מינימליסטית, מופשטת... )

שיטת הדרכת שחקנים

אופן עבודה עם טקסט (שימוש במחזות, עיבודים ספרותיים, בניית טקסט באלתור עם השחקנים...)

אופן הצגת הסיפור

ניהול ממד הזמןרוב הבמאים עובדים במסגרת קבוצות תיאטרון קיימות כחלק מאנסמבל הבמאים של הקבוצה. מקצתם מקימים קבוצת תיאטרון שהם מנהלים ובמסגרתה מביאים לידי ביטוי את ה"אני מאמין" התיאטרוני הייחודי שלהם. דוגמאות: אריאן מנושקין שהקימה את תיאטרון השמש המפורסם בפריז, פיטר ברוק שהקים את המרכז הבינלאומי ליצירה תיאטרונית ולמחקר תיאטרוני בפריז, יבגני אריה שהקים את תיאטרון גשר, רינה ירושלמי שהקימה את אנסמבל עיתים, דורון שמש שתורם לקהילת נוער, אוריאל זוהר שהקים את תיאטרון הטכניון ועוד.

גטו (מחזה)

גטו הוא מחזה מאת המחזאי הישראלי יהושע סובול. המחזה נכתב בשנת 1983 וזכה להצלחה בינלאומית. הוא תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים.

"גטו" הוא המחזה הראשון בטרילוגיית "טריפטיך הגטו", שנכתבה על ידי סובול ומתרחשת כולה בגטו וילנה. שני המחזות הנוספים בטרילוגיה הם "אדם" ו"במרתף".

בישראל הועלה המחזה שלוש פעמים בתיאטראות גדולים: פעמיים בתיאטרון חיפה ופעם אחת בתיאטרון הקאמרי.

פעם נוספת הועלה מחזה זה בשנת 2015 על ידי ״המרכז לאומנויות הבמה״, קבוצת תיאטרון לנוער באזור הקריות.

דרמה

דרמה (Drama) היא סוגה ספרותית, תיאטרלית, שנועדה לביצוע על ידי שחקנים. דרמה ניתנת לביצוע באמצעות מחזה, סרטים, או טלוויזיה.

מקור המילה "דרמה" (δράμα) במילה היוונית דראן (δραν) שמשמעה "עשייה", מהפועל (בניב הדורי) "לעשות".

היוונים השתמשו במילה זו לתאר את הטרגדיות היווניות.

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה. האדם העוסק בהוצאה לאור קרוי מוציא לאור (מו"ל). הוצאה לאור של יצירות באמצעים אחרים של תקשורת המונים, כגון העלאה של מחזה בתיאטרון או יצירה של תקליטור או סרט קולנוע, קרויה הפקה.

הלילה השנים עשר

הלילה השנים עשר (באנגלית: Twelfth Night; נקרא לעיתים גם What You Will) הוא מחזה שנכתב על ידי ויליאם שייקספיר.

המחזה מגולל את סיפורם של אח ואחות תאומים (סבסטיאן וויולה) שהופרדו על ידי סערה בים כאשר כל אחד מהם משוכנע כי השני נהרג בסערה, את סיפורם של רוזנת (אוליביה) האבלה על מות אחיה, ודוכס (אורסינו) המנסה בכל כוחו לחזר אחריה, וכן את סיפורו של משרת (מלווליו) אשר נופל קורבן למעלליהם של אנשי החצר (סר טובי בלץ', סר אנדרו אגיצ'יק, הליצן ומריה) בבית הרוזנת.

הלילה השנים עשר נדפס לראשונה לאחר מות שייקספיר ב"מהדורת הפוליו הראשונה" משנת 1623. אך כבר בתאריך 2 בפברואר 1602 כתב ביומנו פרקליט לונדוני בשם ג'ון מאנינגהאם כי "בחגיגתנו ראינו הצגה בשם הלילה השנים עשר או כרצונכם..."

ההצגה הייתה הראשונה מיצירותיו של שייקספיר שהועלתה על הבמה בעברית, ב-15 בספטמבר 1930, בתרגום שאול טשרניחובסקי. בהמשך, נערכו גרסאות עבריות נוספות על ידי אהוד מנור, דורי פרנס ורפאל אליעז.

הצגת בכורה

באמנות הבמה, הצגת בכורה (בלעז: פרמיירה, מצרפתית première - ראשון) היא פעם ראשונה שבה מוצג מופע מסוים, כגון מחזה, יצירה מוזיקלית, סרט קולנוע, מופע מחול וכדומה. המושג העברי "הצגת בכורה" הוא מחידושיו של אברהם שלונסקי.

הצגת בכורה עולמית היא הצגת הבכורה הראשונה בעולם למופע זה. חשיבות נודעת גם להצגת בכורה ארצית, שהיא הצגת הבכורה במדינה מסוימת.

הצגת בכורה היא פעמים רבות אירוע רב-רושם שמוזמנים אליו עיתונאים על מנת שיסקרו את המופע באמצעי התקשורת, ידוענים ואישים בולטים בתחום האמנות המתאים. כמקובל בכל מופע, גם בסיומה של הצגת הבכורה קדים המבצעים לקהל, אך בהצגת בכורה לרוב מצטרפים בשלב זה אל המבצעים גם יוצרי היצירה (מחזאי, מלחין, במאי וכדומה).

במופע המוצג חי בפני קהל, כגון הצגת תיאטרון, קודמת להצגת הבכורה חזרה גנרלית - ביצוע מלא של המופע בפני קהל מצומצם של מקורבים, לקבלת משוב אחרון לפני הצגת הבכורה.

חלום ליל קיץ

חלום ליל קיץ (באנגלית: A Midsummer Night's Dream, חלום ליל אמצע הקיץ) הוא מחזה, קומדיה רומנטית, מאת ויליאם שייקספיר שנכתב בשלהי המאה ה-16. במחזה, המתרחש באתונה וביער הסמוך לה, מסופרים שלושה סיפורים מקבילים, המשתלבים זה בזה: סיפורם של ארבעה צעירים הקשורים ביניהם בקשרי אהבה מורכבים, סיפורה של חבורת שחקנים חובבים וסיפורם של הפיות ושאר שוכני היער. עיקר המחזה מתרחש בליל קיץ אחד, ביער הסמוך לאתונה.

המחזה הוא אחד המחזות הפופולריים ביותר של שייקספיר, אף שסמיואל פיפס, בן המאה ה-17, כתב ביומנו: "זהו המחזה המגוחך והתפל ביותר שאי פעם ראיתי בחיי".

יוליוס קיסר (מחזה)

יוליוס קיסר הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר אשר נכתב, כפי הנראה, בשנת 1599, ובשנה זו מתועדת לראשונה הצגתו על הבמה. המחזה מתאר את מזימת הקשר שנרקמה לרציחתו של הדיקטטור הראשון של האימפריה הרומית, יוליוס קיסר, בידי ידידו הקרוב ברוטוס, ואת האירועים שלאחריה. "יוליוס קיסר" הוא אחד ממספר מחזות של שייקספיר, שעוסקים בנושאים היסטוריים, בהשראת רומא ויוון בעת העתיקה. המחזה פורסם לראשונה במהדורת הפוליו של כתבי שייקספיר בשנת 1623.

מחזאי

מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה. יצירותיו מיועדות בדרך כלל להצגה בפני קהל בידי שחקנים. לעיתים מחזות נוצרים כיצירות ספרותיות, הנעזרת בקונוונציות הדרמטיות אך אינן מכוונות להצגה פומבית. בתיאטרון הפוסטמודרני, תפקיד המחזאות לעיתים הוא חיבור הקטעים הנבנים לכדי עלילה ורצף אומנותי שלם, לרוב במקרים שבהם ההצגה לא מועלית על-פי מחזה כתוב.

המחזאים המוקדמים ביותר בספרות המערבית שיצירותיהם נשמרו הם המחזאים של יוון העתיקה. מחזותיהם נכתבו סביב תחרות שנתית שנערכה באתונה במאה החמישית לפני הספירה לכבוד האל דיוניסוס. הידועים מביניהם – אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס ואריסטופאנס – יצרו תבניות דרמטיות שעדיין מקובלות בקרב מחזאים מודרניים.

המחזאים המודרניים אינם זוכים בדרך כלל לתהילה או להכרה בחשיבות התרבותית של יצירתם בדומה לעבר, מכיוון שהתיאטרון אינו עוד המקום היחיד שניתן לראות בו דרמות רציניות או קומדיות מבדרות, והמחזאי המבקש לו קהל נאלץ להתחרות במדיומים מודרניים יותר כקולנוע וטלוויזיה.

מבין המחזאים הבולטים שהשפיעו על עיצוב תרבות המערב, ניתן למנות את ויליאם שייקספיר, לואיג'י פיראנדלו, ברטולט ברכט, אנטון צ'כוב, הנריק איבסן, סמואל בקט ואז'ן יונסקו.

המחזאי הראשון שיצירתו נדפסה בשפה העברית הוא יהודה סומו, שמחזהו, "צחות בדיחותא דקידושין", נדפס במאה ה-16.

מחזמר

מחזמר או תיאטרון מוזיקלי (ברבים: מַחֲזִמְרִים או מחזות זמר) הוא סוג של הצגת תיאטרון שמשלבת שירים, דיאלוגים, משחק וריקוד. הסיפור והתוכן הרגשי של המחזמר – הומור, פאתוס, אהבה, כעס – מתקשרים ומשתלבים באמצעות המילים, המוזיקה, התנועה והיבטים טכניים של הבידור. תיאטרון מוזיקלי חופף לצורות תיאטרליות אחרות כמו אופרה ומחול, אך נותן חשיבות שווה למוזיקה בהשוואה לדיאלוג, לתנועה ולאלמנטים האחרים. מאז תחילת המאה ה-20, הפקות תיאטרון מוזיקליות נקראות בדרך כלל, בפשטות, מחזות זמר (המילה היא הלחם של המילים מחזה וזמר).

למרות שהמוזיקה הייתה חלק מההצגות הדרמטיות מאז ימי קדם, תיאטרון מוזיקלי מערבי מודרני התפתח במהלך המאה ה-19, עם אלמנטים מבניים רבים שנוסדו מיצירותיהם של גילברט וסאליבן בבריטניה ואלה של האריגן והארט באמריקה. הם התפתחו על ידי מספר רב של קומדיות מוזיקליות ויצירות תיאטרון מוזיקליות של יוצרים אמריקאים כמו ג'ורג' מ. קוהאן ומופעים אחרים (כמו המחזמר "בשבילך אני שר" מ-1931), שהצעידו קדימה את הז'אנר מעבר לבידור בעל שירים מתקתקים שרווח בתחילת המאה ה-20, והובילו ליצירות פורצות דרך כגון "ספינת השעשועים" (1927) ו"אוקלהומה!" (1943). חלק ממחזות הזמר המפורסמים והחשובים ביותר בעשורים שלאחר מכן כוללים את "סיפור הפרברים" (1957) ,"פנטסטיקס" (1960), "שיער" (1967), "שורת המקהלה" (1975), "עלובי החיים" (1985), "פנטום האופרה" (1986), "רנט" (1994) ו"המפיקים" (2001).

מחזות זמר מבוצעים בכל רחבי העולם. הם עשויים להיות מוצגים במקומות גדולים, כמו ההפקות התיאטרון הגדולות ועתירות התקציב בווסט אנד בלונדון ובברודוויי בניו יורק, או בתיאטראות שוליים קטנים יותר, באוף ברודוויי ובהפקות מקומיות, בסיבובי הופעות, או על ידי קבוצות חובבים בבתי ספר וביצועים אחרים. בנוסף לבריטניה וצפון אמריקה, יש סצנות תיאטרון מוזיקליות תוססות במדינות רבות באירופה, אמריקה הלטינית, אוסטרליה ואסיה.

מעבדה

מעבדה היא מקום המספק תנאים מבוקרים המאפשרים מחקר וניסויים מדעיים.

מעבדות משמשות בעיקר במדעי הטבע: ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. מעבדות נפוצות גם בשני תחומים אחרים: רפואה ומדעי המחשב. בשעה שמעבדות במדעי הטבע אכן משמשות למחקר ולניסויים במרבית המקרים, במעבדות רפואיות נעשות בעיקר בדיקות קליניות (כלומר: ניתוח ובדיקה של רקמות והפרשות מגופם של חולים, כגון דם, צואה ושתן), ואילו במעבדות מחשבים מתבצע תיקון, הרכבה ובדיקה של מחשבים וציוד תקשורת נתונים.

תחומים אחרים משתמשים אף הם במעבדות: הנדסת חומרים, אלקטרוניקה וגאולוגיה למשל, ואכן כל תחום מדעי או טכנולוגי בו נדרש לערוך ניסויים או לבחון מוצרים שונים. ניתן למצוא מעבדות באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים, בבתי חולים, בחברות מחשבים והיי טק ובכל חברה המייצרת או מפתחת ציוד טכנולוגי.

בעבר זכה תחום הבטיחות במעבדה, הרלוונטי בעיקר למעבדות של מדעי הטבע, להתעלמות; כיום גוברת המודעות ומוסדות רבים מציעים קורסים אינטנסיביים ומקיפים בנוהלי הבטיחות. תאונות במעבדות הן עדיין מחזה נפוץ למדי; הללו כוללות שריפות (כתוצאה משימוש לא זהיר באש או בחימום), הרעלות ונזקים בריאותיים אחרים (כתוצאה משימוש לא זהיר בחומרים מסוכנים) ושבירת ציוד ומכשור.

עיבוד קולנועי

עיבוד קולנועי או אדפטציה קולנועית הוא התהליך של יצירת סרט קולנוע על סמך יצירה אמנותית קיימת קודמת כגון רומן, סיפור קצר, מחזה, קומיקס, סדרת טלוויזיה ואף סרט אחר. על בסיס היצירה נכתב תסריט ומופק סרט, המהווה יצירה נגזרת. בפרס האוסקר קיימת קטגוריה נפרדת לתסריט מעובד.

עבור תסריט מעובד מוענק פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.

פרס טוני

פרס אנטואנט פרי להצטיינות בתיאטרון (באנגלית: Antoinette Perry Award for Excellence in Theatre) מכונה תדיר: פרס טוני, הוא פרס המחולק מדי שנה על הישגים בתחום התיאטרון החי האמריקאי. את הזוכים בוחרת ועדה בת כ-700 אנשים מתחום התיאטרון והעיתונאות. הטקס הראשון התקיים בשנת 1947, אך רק ב-1949 ניתנו לראשונה מדליות טוני לזוכים. הפרס קרוי על שם אנטואנט פרי, מייסדת "כנף התיאטרון האמריקאי", ארגון תמיכה בתיאטרון.

טקס הפרס עצמו כולל שירים ממחזות הזמר המועמדים וקטעי וידאו או מצגות של המחזות המועמדים. בטקס שהתקיים ב-2006 ניתנו פרסים ב-30 קטגוריות.

הפרס מקביל לפרס אוליבייה בממלכה המאוחדת ולפרס מולייר בצרפת.

כדי להיות מועמד לפרס, המחזה חייב להיות מוצג בברודוויי בעונה הקודמת לטקס. ירידה של מחזה לא פוסלת את זכאותו למועמדות, אך חברי הוועדה הבוחרת מעדיפים בדרך כלל מחזות שעדיין רצים. מחזה שהוועדה מחשיבה ל"חדש" הוא מחזה שטרם הופק בברודוויי ואיננו חלק מה"רפרטואר ההיסטורי או הפופולרי". ניסוח זה היווה מקור למחלוקת, משום שמועמדויות של מחזות רבים בתחומים ה"חדשים" נפסלו, וכך כותביהם לא קיבלו הזדמנות לזכות בפרסי המחזה או המחזמר הטוב ביותר. מאידך יש שטוענים כי מתן מעמד של מחזות חדשים למחזות שמועלים לעיתים קרובות יותר (למשל מחזות שהועלו כבר בוסט אנד בלונדון או באוף-ברודוויי, או מחזות שמבוססים על סרטים) נותן להם יתרון על פני שאר המחזות, שכן הם התפתחו במשך זמן ארוך יותר וזכו לחשיפה והיכרות מוקדמת בקרב חברי הוועדה הבוחרת.

ריצ'רד השלישי (מחזה)

ריצ'רד השלישי (אנגלית: The Tragedy of King Richard the Third) הוא מחזה פופולרי מאת ויליאם שייקספיר על אודות ריצ'רד השלישי מלך אנגליה. למרות הכותרת המקורית של המחזה מתוך מהדורת הקוורטו המציגה את המחזה כטרגדיה, המחזה מקוטלג לרוב כמחזה היסטורי כפי שהופיע במהדורת הפוליו הראשונה. המחזה ממשיך את קו העלילה שהתחיל במחזה ריצ'רד השני ושנמשך עד המחזה הנרי השישי, חלק שלישי.

ככל הנראה, שייקספיר כתב את ריצ'רד השלישי בין השנים 1592–1593, אחרי שכתב את שלושת החלקים של הנרי השישי ואת הקומדיות המוקדמות שלו.

שייקספיר מאוהב

שייקספיר מאוהב (באנגלית Shakespeare In Love) הוא סרט קולנוע משנת 1998. הסרט הוא קומדיה רומנטית המבוססת באופן חופשי על חייו של המחזאי ויליאם שייקספיר, האמור לכתוב מחזה, נתקל בקשיי כתיבה, קשיים כלכליים ובעיות ביחסיו עם נשים, הוא מתאהב בויולה דה-לספס ומקבל השראה לכתיבת מחזה חדש רומיאו ויוליה. את התסריט כתבו מרק נורמן וטום סטופארד, וביים ג'ון מאדן. הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אוסקר וזכה בשבעה פרסים כולל פרס הסרט הטוב ביותר.

הסרט הוא בדיוני ברובו, אך מופיעות בו מלבד שייקספיר דמויות היסטוריות נוספות כמו המלכה אליזבת והמחזאים כריסטופר מרלו וג'ון ובסטר. משפטים הנאמרים מפי דמויות בסרט לקוחים מתוך מחזותיו של שייקספיר, ומתעורר הרושם שהוא הושפע מאירועים בחייו בכתיבת המחזות. סצינות מ"רומיאו ויוליה" מוצגות על הבמה בחזרות שעורכים השחקנים, וגם מתקיימים בחיי הדמויות בסרט. סצנת המרפסת שרומיאו ויוליה מתוודים בו על אהבתם מתרחשת בביתה של ויולה בינה לבין שייקספיר. החזרות על קרב החרבות בין בית קפולט ובית מונטגיו מתפתח לקרב בין שתי להקות התיאטרון המתחרות זו בזו. כמו ויולה דה-לספס בסרט גם גיבורת המחזה הלילה השנים עשר, הנקראת אף היא ויולה, מתחפשת לבחור על מנת להיות קרובה אל אהוב לבה.

תיאטרון

תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כדוגמת תפאורה או וידאו ארט) - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמש בתיאטרון. הופעה על בימת-תיאטרון נקראת משחק.

בנוסף לסגנון המוכר של הצגת עלילה באמצעות דו-שיח על הבמה, תיאטרון עשוי ללבוש גם צורות אחרות, כדוגמת אופרה, בלט, פנטומימה, מחזמר, תיאטרון בובות, קבוקי ואופרה סינית.

מלבד השחקנים, בהפקה לוקחים חלק גם במאי תיאטרון (אשר אמון על הניהול האמנותי של כלל ההפקה), המפיק (אשר מנהל את הפן הטכני של ההפקה), מעצבי התפאורה, התלבושות והתאורה, ולעיתים אף דרמטורג, וכן המחזאי או המעבד הטקסטואלי.

בהגדרתו הרחבה אירוע תיאטרוני מתרחש כאשר א' מגלם את ב' בפני ג', שחקן המגלם דמות בפני קהל. ערך זה עוסק בעיקר בתיאטרון בהגדרתו המצומצמת, כלומר, הצגתם של מחזות עלילתיים כאוסף תמונות (סצנות) עוקבות של דו-שיח, רב-שיח או מונולוג, שהשחקנים מנהלים על הבמה.

תסריט

תסריט הוא מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו, המתאר את המאורעות במהלך הסרט, התוכנית או המשחק על פי סדרם. תסריט יכול להסתמך על סיפור שהומצא על ידי תסריטאי או על יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור קצר. ישנם סוגים רבים של תסריטים, המשמשים להפקת סרט בכל אורך, מפרסומת שאורכה שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך מלא וכלה בסדרה טלוויזיונית.

סיפר
דמות פרוטגוניסט • דמות שנייה בחשיבותה • דמות שלישית בחשיבותה • סיידקיקאנטגוניסטנבל-עלדמות משנהדוברגיבוראנטי-גיבור
עלילה דיאלוגמצג • מבנה דרמטי • סיפור מסגרת • כלי עלילתי • נקודת שיא • עימות • תת-עלילהפלשבק/פלשפורוורד
רקע דיסטופיהאוטופיהיקום בדיוניהיסטוריה
תמה מוטיבלייטמוטיבסאבטקסטמוסר השכל
סגנון אמצעים פיגורטיבייםטכניקות ספרותיותנקודת תצפיתהשעיית הספקסימבוליזםאתנחתא קומית
סיפורת משלמעשייהסיפורת בזקרומןנובלה • מחזה • שירהתסריטסיפור קצר
סוגה רומן הרפתקאות • רומן פשע • רומן מלחמתי • רומן מערבון • רומן מסתורין • רומן היסטורירומן ריאליסטירומן רומנטירומן ביוגרפירומן מכתביםרומן גרפי • רומן פילוסופי • רומן פוליטי • רומן אירוטי • רומן חניכהסאגהפנטזיה (אפלה, חרב וכושפות) • ספרות בלשיתספרות אימהריאליזם קסוםסאטירהמדע בדיוני (קשה, צבאי, אופרת חלל, סייברפאנק, סטימפאנק) • מותחןספרות ספקולטיביתספרות זולהקומיקס
נושאים קשורים זרם התודעהקהלמחברתורת הספרות • מבנה נרטיבי • נרטולוגיהרטוריקה
פורטל: ספרות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.