מחוז יהודה ושומרון

מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. הוא כולל את שטחי C ביהודה והשומרון ובבקעת הירדן שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים האחראי לשטחים אלו מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[3] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש".[4]

תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי[5] של צה"ל.

יהודה ושומרון (מחוז)
מדינה ישראל  ישראל
נפות במחוז 1
ערים במחוז 4
בירת המחוז אריאל[דרוש מקור]
העיר הגדולה מודיעין עילית
שטח 5,878 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 448,672[1] (2018)
 ‑ צפיפות 63.5 נפש לקמ"ר[2] (2018)
קואורדינטות 32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E 
אזור זמן UTC +2

היסטוריה

מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים. במחוז רשומים 448,672 תושבים ישראלים נכון לסוף שנת 2018, והעיר הגדולה בו היא מודיעין עילית.

המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז-2017"), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי[6]. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית[7]. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.

ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב, תש"ע-2009], בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים - אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות - ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור[8].

במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז. על-פי הסכמי אוסלו, נמסרו עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית[דרוש מקור], כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B.

חלוקה מוניציפלית

ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות ועדים מקומיים

נתוני אוכלוסייה ושטח

הערה: נתוני האוכלוסייה בערים נכונים לשנת 2016 ובמועצות המקומיות לשנת 2015.

ערים

מספר שם העיר מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 מודיעין עילית 66,847 4,830 1990 2008
2 ביתר עילית 51,636 4,920 1988 2001
3 מעלה אדומים 37,670 46,480 1977 1991
4 אריאל 19,220 14,360 1978 1998

מועצות מקומיות

מספר שם העיר מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה
1 גבעת זאב 16,123 4,460 1983
2 אפרת 8,301 6,490 1983
3 קריית ארבע 7,108 4,400 1972
4 אלפי מנשה 7,638 4,580 1983
5 קרני שומרון 6,905 7,250 1976
6 אורנית 8,495 2,230 1985
7 בית אל 6,046 1,520 1977
8 בית אריה-עופרים 4,721 2,890 1981
9 קדומים 4,338 2,280 1975
10 אלקנה 3,945 1,190 1977
11 הר אדר 3,858 990 1986
12 עמנואל 3,253 5,040 1983
13 מעלה אפרים 1,206 5,600 1978

מועצות אזוריות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2014.

מספר שם המועצה מספר תושבים שנת הקמה
1 שומרון 34,100 1979
2 מגילות 1,200 1981
3 מטה בנימין 57,000 1980
4 גוש עציון 21,200 1980
5 הר חברון 7,200 1982
6 בקעת הירדן 4,200 1979

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ האטה בקצב גידול האוכלוסייה ביו"ש, באתר ערוץ 7, 21 ינואר 2018
  2. ^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח שמניינה המדויק אינו ידוע. אם כן, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
  3. ^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
  4. ^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
  5. ^ משרד האוצר
  6. ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015.
  7. ^ דוגמה: שירן זליגמן, ‏תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה, באתר "תקדין", 8 בפברואר 2017
  8. ^ בג"ץ 3634/10 עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב-9 בדצמבר 2010
ברוכין

ברוכין הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בשומרון, על גבעה בגובה 412 מטרים מעל פני הים, בסמוך לכפרים הפלסטיניים בורוקין וכפר א-דיכ, ובמרחק כ-2 ק"מ מצפון מזרח להתנחלות עלי זהב, בתחום מועצה אזורית שומרון. השם ברוכין מנציח את זכרו של הרב ברוך שלום הלוי אשלג, ודומה במצלול לשמו של הכפר הסמוך בורוקין.

על הקמת היישוב הוחלט בוועדת השרים לענייני התיישבות באפריל 1983, אולם ההחלטה לא יצאה אז אל הפועל.

היישוב הוקם ב-1999 על ידי תלמידי ישיבת ארץ הצבי שביישוב פדואל הסמוך, והגרעין הראשון מנה 6 משפחות. נכון ל-2017 גרות בו כ-115 משפחות, חלקן בקרוונים וחלקן במבני קבע. במקום מעונות, גני ילדים, ישיבה גבוהה, ישיבה תיכונית, תלמוד תורה, ספרייה ובית כנסת.

בסמיכות ליישוב נמצאת חורבת חמד, חורבה גדולה הנראית היטב מכביש חוצה שומרון. במדרונות החורבה יש מערות קבורה מהתקופה הביזנטית, וביניהן קבר בגוף הסלע, חלל בצורת קשת עם תבליט לפיד בקיר. בחורבה יש 5 בורות מים ושרידי כנסייה ביזנטית עם עמודים ופסיפסים.

במהלך שלשת העשורים הראשונים לקיומה ברוכין הייתה מאחז בלתי חוקי והתנהלה באופן חלקי כשכונה של עלי זהב, ולכן הלמ"ס מנתה את תושביה כחלק מאוכלוסיית עלי זהב. בשנת 2012 הכירה ממשלת ישראל בברוכין כיישוב עצמאי.

גוש אדומים

גוש אדומים הוא גוש יישובים ישראליים (התנחלויות) בצפון-מערב מדבר יהודה. גוש אדומים נמצא מזרחית לירושלים.

הגוש כולל את היישובים מעלה אדומים, כפר אדומים, אלון, ענתות, נופי פרת, מעלה מכמש, מצפה יריחו וקדר. כיום כאשר מדברים על גוש אדומים מדברים בדרך כלל רק על היישובים כפר אדומים, אלון ונופי פרת.

היישוב הראשון (כיום עיר) שהוקם במקום היה מעלה אדומים ולאחר מכן הוקמו שאר היישובים.

גוש אדומים אדומים גובלת לשכונת פסגת זאב בירושלים

גוש אדומים משתרע על שטחו של מדבר אדומים.

הגוש נקרא על שם "דרך אדומים" אשר היוותה את הדרך המרכזית שקישרה בין ירושלים במערב לאדום במזרח.

בתחום הגוש נמצא שטח E-1. ממערב לגוש שוכנים היישובים הפלסטיניים אבו דיס, אלעיזריה ובסמיכות למעלה אדומים נמצא ערב אל-ג'הלין, מקום מושבו של השבט הבדואי ג'הלין.

גנים

גנים הייתה התנחלות ויישוב קהילתי באזור השומרון, שהשתייכה למועצה אזורית שומרון, כ-5 ק"מ דרום - מזרחית לעיר ג'נין.

היישוב הוקם תחילה בתור היאחזות נח"ל בשם 'גנים ב' והתאזרח בשנת 1983 על ידי ארגון "העובד הלאומי".

שמו של היישוב ניתן לו על שם העיר המקראית עין גנים.

היישוב פונה מיושביו וכל 77 המבנים שבו נהרסו ב-24 באוגוסט 2005 כחלק מתוכנית ההתנתקות.

המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון)

המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) ("מל"ג יו"ש") היא הגוף שהיה אחראי על מוסדות אקדמיים ישראליים שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון. ביחס למוסדות אלה, היו למל"ג יו"ש סמכויות מקבילות לסמכויות של המועצה להשכלה גבוהה ("מל"ג") כלפי המוסדות האקדמיים בישראל. ב-15 בפברואר 2019 עברה סמכות זו למועצה להשכלה גבוהה.

הר ברכה

בְּרָכָה או הַר בְּרָכָה, היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בשומרון, בשטח המועצה האזורית שומרון, מדרום לשכם.

שמו של היישוב נגזר מהפסוק: "וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל". היישוב נמצא על השלוחה הדרומית של רכס הר גריזים, בסמוך לקריית לוזה.

טל מנשה

טל מנשה היא שכונה של ההתנחלות חיננית בצפון-מערב השומרון הממוקמת בסמוך ליישובים שקד ועאנין. באופן רשמי טל מנשה מוגדרת על ידי מדינת ישראל כשכונה של חיננית, אך למעשה היא מתפקדת כיישוב קהילתי דתי עצמאי השייך למועצה אזורית שומרון.

שמו של טל מנשה הוא על שם נס גיזת הצמר של גדעון, שהיה משבט מנשה. הנס התרחש ככל הנראה סמוך ליישוב.

כפר אלדד

כפר אלדד הוא התנחלות וכפר קהילתי בהרי יהודה השייך למועצה אזורית גוש עציון. הכפר נמצא דרומית-מזרחית להרודיון וצופה על מדבר יהודה. היישוב נקרא על שמו של ד"ר ישראל אלדד, ממנהיגי לח"י.

מועצה אזורית גוש עציון

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו יישובים, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 18 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 11 בתי־ספר.

מאז פברואר 2017 מכהן שלמה נאמן כראש המועצה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 23,500 תושבים (מקום 83 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית גוש עציון דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 79.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,152 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית הר חברון

המועצה האזורית הר חברון הממוקמת בדרום מערב יהודה (מחוז יהודה ושומרון) קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1982.

המועצה כוללת 15 התנחלויות וארבעה מצפים, בהם יישובים קהילתיים, חילוניים, דתיים, ושיתופיים-חקלאיים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 37.8 ק"מ. למועצה 13 חברי מועצה ובראשם עומד יוחאי דמרי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית הר חברון 8,300 תושבים (מקום 179 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית הר חברון דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 85.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,742 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית מגילות ים המלח

מועצה אזורית מגילות ים המלח (ובקיצור: מועצה אזורית מגילות) היא מועצה אזורית בצפון ים המלח. בתחומה 7 יישובים: ארבעה קיבוצים (בית הערבה, אלמוג, קליה ומצפה שלם), מושב אחד (ורד יריחו) ושני יישובים קהילתים אבנת וקדם ערבה, בהם מתגוררים כ-1700 תושבים.

בבחירות המיוחדות שנערכו ב-11 בנובמבר 2015 נבחר לראשות המועצה אריה כהן, חבר קיבוץ מצפה שלם. הוא גבר על יריבו, גבי פלקסר מקיבוץ קליה, כאשר שקיבל 66% מקולות המצביעים. כהן החליף בתפקידו את מרדכי דהמן שפרש עקב מעורבותו בפרשת השחיתות בישראל ביתנו לאחר תקופת כהונה שנמשכה 24 שנה. דהמן היה ראש המועצה הראשון של מגילות. ב-2018 נבחר כהן בשנית לאחר שהיה מתמודד יחיד.

מועצה אזורית שומרון

מועצה אזורית שומרון היא מועצה אזורית באזור השומרון. שטחה משתרע על פני 2,800 קמ"ר. בראש המועצה עומד יוסי דגן שנבחר באוגוסט 2015, ולקדנציה שנייה באוקטובר 2018.

מחוז יהודה ושומרון (משטרה)

מחוז יהודה ושומרון, הנקרא בדרך כלל מחוז שַ"י (ראשי תיבות: יהודה ושומרון), הוא אחד ממחוזות משטרת ישראל. המחוז אחראי על השטח מאזור הר חברון בדרום ועד צומת מגידו בצפון. הוא המחוז השני בגודלו מבחינת שטחו מבין מחוזות המשטרה לאחר מחוז הדרום.

המחוז הוקם בספטמבר 1994 בעקבות מסקנות דו"ח ועדת שמגר לאירועי טבח מערת המכפלה וכן עם תחילת יישום הסכם קהיר ולקראת יישום הסדר הביניים עם הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. המחוז כולל שני מרחבים, מרחב חברון שמבוסס על נפת יהודה, שהייתה כפופה למחוז הדרומי, ומרחב שומרון על בסיס נפת שומרון שהייתה כפופה למחוז הצפון. במחוז פועל המנגנון המשטרתי לתיאום ושיתוף פעולה בין משטרת ישראל לבין המשטרה הפלסטינית (ממת"ש), ראש המנגנון כפוף למפקד המחוז.

מטה המחוז ממוקם במבשרת אדומים, לשם עבר ב-2007 ממקום מושבו במעלה דוד.

נופי פרת

נופי פרת הוא התנחלות ויישוב קהילתי באזור מזרח בנימין מערבית ובצמוד לכפר אדומים, בקרבת העיר מעלה אדומים. היישוב שייך מנהלית למועצה אזורית מטה בנימין ונחשב כחלק מיישובי גוש אדומים. ההתנחלות הוקמה בשנת 1992 על ידי גרעין "אוריה" הדתי וגרעין "טל" החילוני של אמנה על חלק מאדמות כפר אדומים. האוכלוסייה מורכבת מחילונים ודתיים ומנתה ב-2010 כ-700 תושבים (150 משפחות).

השם נופי פרת נגזר מנחל פרת (ואדי קלט) שזורם באפיק מצפון ליישוב. היישוב ממוקם בגובה 430-468 מטר מעל פני הים, ממנו ניתן להשקיף על בקעת הירדן, קטע מים המלח והרי מואב ממזרח, כאשר בלילה נשקפים אורות פרבריה של עמאן. מדרום ליישוב נמצא היישוב ואזור התעשייה מישור אדומים, העיר מעלה אדומים וצפון מדבר יהודה.

משנת 2007, מוקמת ביישוב שכונה אקולוגית, היא ממוקמת על גבעה בולטת מחוץ לתחום היישוב בגובה 468 מטר ולכן מכונה "גבעה 468". לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, השכונה הוקמה על "קרקע משולבת" - שחלקה אדמת המדינה, חלקה קרקעות סקר, וחלקה אדמה פלסטינית פרטית.ביישוב ישנם גן טרום-חובה, גן חובה, צהרון לילדי הגן ובית הספר, ספרייה, ובית כנסת. מועדון התרבות מציע חוגים ופעילויות שונות. שאר השירותים (כגון בית ספר, חנויות) נמצאים בכפר אדומים. היישוב עורך מקומון שבועי בשם "פרתוקול".

היות שהיישוב יושב בתוך נוף טבעי, בתולי, ניתן לחזות ללא קושי בבעלי חיים מסוגים שונים המגיעים עד לבתים ובהם: צבאים, דרבנים, שפני סלע, שועלים וכן מגוון של עופות.

נפות ישראל

מדינת ישראל מחולקת ל-16 נפות, שהן הדרג השני של המנהל המקומי. הממשל המרכזי מחולק למחוזות, ומחוזות מחולקים לנפות. שבעת מחוזות ישראל (עם מחוז יהודה ושומרון), המהווים יחידות מנהליות ראשיות במדינה, מחולקים לנפות - יחידות מנהליות משניות.

אין בישראל מערכת שלטון נפתי תת-מדיני אלא כל משרד ממשלתי מרכזי הנדרש לקיים פעילות ברמה המקומית, מקיים מערך של נציגויות במחוזות ובנפות לפי שיקולים פנימיים של המשרד, ולחלופין מקיים מערך שירותים מקומיים באמצעות שותפות עם השלטון המקומי.

לשלושה מחוזות יש נפה אחת החופפת את שטחי המחוז, ליתר המחוזות יותר מנפה אחת. גבולות המחוזות והנפות נקבעו בהחלטת ממשלה ומתפרסמים בשנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

רחלים

רְחֵלִים הוא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי באזור השומרון, מזרחית לאריאל, המשתייך למועצה אזורית שומרון. בסמוך ליישוב מצפון מזרח שוכן הכפר יתמא.

נכון לשנת 2017 מונה היישוב כמאה משפחות.

שבות רחל

שבות רחל היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי, הנמנה עם יישובי גוש שילה שבחבל בנימין. באופן רשמי שבות רחל מוגדרת על ידי מדינת ישראל כשכונה של שילה, ולכן הלמ"ס מונה את תושביו בתוך אוכלוסיית שילה, אך למעשה היא מתפקדת כיישוב עצמאי.

שטח C

שטח C הוא שטח ביהודה ושומרון וחבל עזה הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. מקור הביטוי בהסכם אוסלו ב', שם הוא משמש ככינוי לשטחים בגדה המערבית שמחוץ לשטחי A ו-B. ב-2005 ישראל פינתה את שטח C שברצועת עזה מתושביו היהודים במסגרת תוכנית ההתנתקות, ומאז נותרו שטחי C רק ביהודה והשומרון. השטח כולל התנחלויות (ובהן 413,400 תושבים ישראלים בשנת 2017), הכבישים המובילים אליהן, יישובים פלסטיניים, בסיסים ושטחי אש של צה"ל ואזורים בלתי מיושבים. מדינות רבות רואות במזרח ירושלים חלק משטח C.

שטח C הוא רציף, וביהודה ושומרון שטחי A ו-B מובלעים בתוכו. מאז סוף שנות ה-90, שטח C מהווה כ-60% מיהודה והשומרון.

שקד (יישוב)

שָׁקֵד היא התנחלות ויישוב קהילתי חילוני בצפון השומרון.

תקוע

תְּקוֹעַ היא התנחלות השוכנת במזרח הרי יהודה, ומשתייכת למועצה אזורית גוש עציון. היישוב כולל הן משפחות דתיות והן חילוניות.

מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאלביתר עיליתמודיעין עיליתמעלה אדומים
מועצות מקומיות אורניתאלפי מנשהאלקנהאפרתבית אלבית אריה-עופריםגבעת זאבהר אדרמעלה אפריםעמנואלקרני שומרוןקדומיםקריית ארבע-היישוב היהודי בחברון
מועצות אזוריות שומרוןמגילותמטה בנימיןגוש עציוןהר חברוןבקעת הירדן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.