מחברות עמנואל

"מחברות עמנואל" הוא ספר מאת עמנואל הרומי, משורר ובלשן יהודי איטלקי בן המאה ה-14, שבו נידונים נושאים מחיי המחבר ובני תקופתו, והוא משקף את החיים בניצני תקופת הרנסאנס. הספר מכיל דברי מוסר ולצדם הלצות, שירי קודש, שירי אהבה וחשק ודברי מדע. הספר הושפע מהשירה האיטלקית בת זמנו, וכלל גם, לראשונה בשפה העברית, שירים במבנה סונטה.

המחברת האחרונה, העשרים ושמונה במספר והנודעת מכולן, זכתה לשם "מחברת התופת והעדן", ומפרטת בין היתר את גורלם המר של החוטאים והרשעים לאחר המוות וכפי הנראה נכתבה זמן קצר לאחר ובהשראת הקומדיה האלוהית של דנטה אלגיירי.

כמה מדבריו של עמנואל הרומי מתוך "מחברות עמנואל":

  • "ודע כי חברת הנדיב מציאה גדולה והגונה, וחברת הנבל חרטה מגונה."
  • "ודימו החכמים בשכלם, העולם הזה לסולם, זה יורד בו וזה עולה."
Tino di camaino, madonna col bambino, la regina sancia, angeli e santi, 1335 circa
תבליט מאיטליה במאה ה-14

היחס לספר בקהילה היהודית

בגלל אופיו עורר הספר מחלוקת בקהילה היהודית, ורבי יוסף קארו אסר בספרו "שולחן ערוך" לקרוא בו:

מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם בשבת; ואף בחול אסור משום מושב לצים (תהילים א, א), ועובר משום אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט, ד) לא תפנו אל מדעתכם; ובדברי חשק, איכא תו משום מגרה יצר הרע; ומי שחיברן ומי שהעתיקן, וא"צ לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים.

השפעה מאוחרת של "מחברות עמנואל"

חוקרת הספרות דבורה ברגמן, במאמרה "יחוס אבות של 'אלוף בצלות ואלוף שום'"[1], הציגה שלל הקבלות רעיוניות בין יצירתו של חיים נחמן ביאליק, "אלוף בצלות ואלוף שום", ובין המחברת השמונה-עשרה ב"מחברות עמנואל". כך, למשל, מתארת ברגמן את עלילת החלק השלישי של המחברת, הקרוי "הנדיב מקמרינו": "עמנואל, הגיבור הנודד, מתקבל בכבוד גדול בבית נדיב מסביר-פנים. הוא מבדר את הנוכחים ומרשים אותם בחוכמתו, מתכבד בסעודת מלכים, ויוצא לדרך לאחר פרידה נרגשת וחגיגית. במרכז ההתרחשות עומדת הסעודה, והיא זוכה לפירוט רחב". מבנה זה של הסיפור דומה מאוד למבנה סיפורו של אלוף בצלות ולמבנה סיפורו של אלוף שום.

לא רק במבנה הכללי, אלא גם באחדים מפרטי העלילה מתגלה זיקה בין שתי היצירות. דוגמה מובהקת לכך היא שאלת המארח לאורחו ב"מחברות עמנואל": "הלא חסרת דבר בבית הנכבד?" ותשובת האורח: "הדג והבשר טפל והשום והבצל והחציר עיקר", ובדומה לה שאלת המלך את אורחו ב"אלוף בצלות ואלוף שום": "הֶעָרְבָה לְךָ אֲרוּחָתִי הָפָּעַם?" ותשובתו המגומגמת של האורח, לפיה חסר בצל בתבשיל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דבורה ברגמן, "יחוס אבות של 'אלוף בצלות ואלוף שום'", ספר יצחק בקון: פרקי ספרות ומחקר, בעריכת אהרן קומם, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1992
אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר. התמחה בחקר השירה והפיוט ובתולדות הספר העברי.

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו - הוא פתגם, שמקורו בפרקי אבות, ומשמעותו: אל תשפוט דבר או אדם על פי מראהו החיצוני, אלא על פי תוכנו הפנימי.

גיהנום

לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שריפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד. לגיהנום גרסאות שונות, המנוסחות בידי הדתות השונות, אך לכולן בסיס זהה: מקום נורא, לפי חלק מהן הוא שוכן מתחת לפני האדמה.

במקביל לאמונה בקיום הגיהנום מתקיימת אמונה בקיומו של גן עדן, אליו מגיעות נשמותיהם של צדיקים (כולל חוטאים שחזרו בתשובה).

דב ירדן

דב ירדן (יוז'וק) (17 בינואר 1911 - 19 בספטמבר 1986) היה בלשן, מהדיר שירת ימי הביניים, מתמטיקאי, וסופר ישראלי.

דן אלמגור

דן אלמגור (נולד ב-13 ביולי 1935) הוא מחזאי, פזמונאי, פובליציסט, עיתונאי, סופר, מתרגם, חוקר ספרות ומנחה טלוויזיה ישראלי. אלמגור נחשב "אנציקלופדיה מהלכת" ובעל אוסף פריטי מידע מגוון. הוא מהיוצרים הבולטים בתחום הזמר העברי והמחזאות הישראלית, ומוכר כמי שחוקר מזה שנים רבות את תולדות הזמר העברי ויוצריו, את הספרות העברית לדורותיה (עם התמחות בספרות ימי הביניים והרנסאנס), וכן את הלשון העברית.

חיים ברודי

הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Henrik Bródy; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה - י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

יצחק סטנוב

יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

מרק קופיטמן

מרק קופיטמן (6 בדצמבר 1929 – 16 בדצמבר 2011) היה מלחין ומורה למוזיקה ישראלי.

משפחת שונצינו

משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית. בבית-הדפוס שלה יצא לאור לראשונה התנ"ך בדפוס בשפה העברית, בנוסח שלם ומנוקד.

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות. מקובל לחלק את הספרות העברית על פי התקופות, כל תקופה ואיפיוניה. חלוקה נוספת היא על פי סוגות.

מרבית הספרות העברית היא ספרות יהודית ובהדרגה, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, גם ספרות ישראלית. ספרות זו עברה מספר גלגולים במהלך ההיסטוריה, מספרות של עם היושב בארצו ומדבר בשפתו לספרות של עם גולה עם שפה שאינה בשימוש יום-יומי, ועד לתחיית השפה העברית ומאוחר יותר גם לעצמאות מדינית ותרבותית מחודשת.

החל מהדפסת הספר העברי הראשון בשנת 1475 ועד שנת 1960 הודפסו למעלה מ-141,000 ספרים בשפה העברית. הקמת מדינת ישראל הביאה לפריחה חסרת תקדים בהוצאת ספרים בעברית ובשנת 2017 לבדה הודפסו במדינת ישראל כ-6845 ספרים בעברית.

עמנואל (פירושונים)

עמנואל הוא שם שמקורו עברי, המשמש כשם פרטי (הן לגברים והן לנשים) וכשם משפחה. אטימולוגיית השם היא "האל עימנו" (עימנו האל). מאז המאה ה-16 החל השם להיות נפוץ באנגליה, אך יותר משומש באירופה היבשתית, כגון ספרד, פורטוגל וצרפת.

האם התכוונתם ל...

עמנואל הרומי

עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי; סביבות 1260–1328 או 1336) היה משורר, סופר ובלשן יהודי־איטלקי, ונודע בעיסוקיו המגוונים.

עמנואל הרוסי

עמנואל (ינון) הרוסי (שם המשפחה במקורו היה נוֹבוֹגְרֵבֶּלְסְקִי) (19 באוגוסט 1903, כ"ו באב ה'תרס"ג – 22 בפברואר 1979, כ"ה בשבט ה'תשל"ט), היה סופר, משורר ופעיל ציוני.

קלונימוס בן קלונימוס

רבי קָלוֹנִימוּס בן קָלוֹנִימוּס (1286 או 1287, ארל - אחרי 1328) היה חכם צרפתי-איטלקי נודד בן למשפחת קלונימוס. נשא, כאביו, את התואר "נשיא". חיבר את הספר "אבן בחן" ו"מסכת פורים", וכן עסק רבות בתרגום ספרי פילוסופיה ורפואה מערבית לעברית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.