מחבר

מחבר של יצירה ספרותית הוא האדם שכתב אותה, הסופר. המונח מחבר נוצר בתורת הספרות כדי להבחין בינה ובין המספר, שהוא פרסונה ספרותית המשמשת בתוך עלילת הסיפור או השיר (בשירה המספר קרוי "דובר").

מחבר היצירה

מעבר להיותו האדם שברא את היצירה, אפשר לאפיין את המחבר לעומת הדמות הספרותית המחקה אותו, המספר. דמותו של המספר היא בעלת אופי ומאפיינים משל עצמה, ואלה אינם זהים בהכרח לאלה של המחבר. מחברים נוהגים לעיתים לשלב אלמנטים אוטוביוגרפיים בדמותו של המספר, ולכן חשובה ההבחנה ביניהם. המספר יכול להיות גיבור העלילה, אך קורה לא פעם שדמותו אינה ברורה וחבויה בסיפור בגוף שלישי, לעיתים כמספר יודע כל. חילוץ דמותו של המספר עשויה ללמד גם על זהותו של המחבר, במיוחד בספרים שלא נודע מחברם. קריאה זהירה בספרי התנ"ך, למשל, יכולה ללמד על דמויות אחדות של מחברים ומספרים המעורבות ביצירת ספר אחד. (ראו עוד להלן).

ספרות עיונית

ביצירות עיוניות, כספרי מחקר או מדע פופולרי לא קיימת בדרך כלל דמות מובחנת של מספר, והמחבר עצמו מוכר כמספר, כמוסר העובדות וכזה שמחווה דעתו לגביהן. בספרי אסופות ובכתבי עת המחבר עשוי להיות העורך, או העורכים, של האסופה.

דוגמאות

המחבר בספרי התנ"ך

שיטות ביקורת המקרא השונות עסקו לעיתים בחילוץ דמותו של המחבר והמחבר המובלע וביצירת ההבחנה בינו ובין מספרי הסיפור. בספר דברים, למשל, מוצג משה כמספר העיקרי, כשמרבית הספר היא נאומו האחרון קודם מותו. בחיבורו "מאמר תאולוגי-מדיני" עמד ברוך שפינוזה על ההבחנה שיש לערוך בין המספר - משה, לבין המחבר - דמות שהמסורת אמנם ייחסה גם כן למשה אך זאת בניגוד לרושם המתקבל מקריאת הספר עצמו וההבחנה ההכרחית בין דמויותיהם של המספר והמחבר.

כמו כן, על פי ביקורת המקרא ספרים אחדים בתנ"ך נדמים כיצירה ספרותית אחת, אך בעצם משולבות בסיפור דמויות אחדות של מספרים, לפעמים כתוצאה של עריכה וכתיבה של מחברים אחדים.

ראו גם

3 בינואר

3 בינואר הוא היום השלישי בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 362 ימים (363 בשנה מעוברת).

א' בחשוון

א' בחשוון הוא היום הראשון בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא רב הזמן פרשת נח.

א' בתמוז

א' בתמוז הוא היום הראשון בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. הכרך הראשון פורסם ב-1947 והחומר אליו נאסף מספר שנים קודם לכך. הכרכים יצאו בערך אחד לשנה מאז 1947.

מטרתו של תדהר בכתיבת האנציקלופדיה הייתה איסוף חומר ביוגרפי על חלוצי היישוב ולהספיק לכתוב את החומר בטרם יילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי האנשים אשר הוגדרו על ידיו "חלוצי הישוב ובוניו" וביקש פרטים עליהם ועל מעשיהם. בנוסף לכך, ליקט פרטים על האישים לפי הכתובות על מצבות בבתי הקברות. תדהר השתמש גם בחומר מחקרי של חוקרים וסופרים אשר סקרו תקופה זו וראיין את "זקני הדור נושאי הזכרונות ועדי ראייה ושמיעה למעשים ולעושים" שהיו עדיין בחיים בעת חיבור ספרו.תדהר לא המתין לסיום איסוף כל החומר לשם כתיבת האנציקלופדיה והפצתה. הייתה לכך גם סיבה כלכלית: לא היה בידו תקציב מספיק להפקת אנציקלופדיה מלאה בבת אחת. לפיכך, כאשר אסף נתונים מספיקים, כתב את הכרך הראשון וקיבל תרומות ממשפחות האישים עליהם כתב עבור הוצאת הכרך. אישים ידועים נכללו באנציקלופדיה על פי החלטתו של תדהר (ואף זכו לכרך של האנציקלופדיה שבו נכללו ללא תשלום), אולם תדהר היה מוכן לכלול באנציקלופדיה אנשי יישוב אחרים תמורת תשלום מינימלי של 5 לא"י (סכום לא גבוה באותה עת), ומי שסירב לשלם מינימום זה לא נכלל באנציקלופדיה. בראשית הכרך הראשון פרסם קול קורא לקוראים בו ביקש כי יכתבו לו אילו ערכים חסרים. כמו כן הפציר בבני משפחה, שלדעתם אחד מבני משפחתם שייך לחלוצי היישוב ובוניו ושמו לא הופיע באנציקלופדיה, כי יפנו אליו וימסרו מידע. לאחר שהפיץ את הכרך הראשון, המשיך באותה שיטה, פנה לאיסוף נתונים נוספים, אסף תרומות והוציא לאור כרכים נוספים, אשר כללו גם עדכון ערכים קיימים. בכל כרך, החל מהכרך השני, יש מבוא המתאר את החידושים מאז הסתיימה כתיבת הכרך הקודם ועד למועד פרסום הכרך החדש.

כתוצאה מכך, האנציקלופדיה אינה מסודרת לפי סדר, לא אלפביתי ולא כרונולוגי. כדי למצוא ערך מסוים באנציקלופדיה יש להיעזר במפתחות, הפזורים בסופי כרכים אחדים, כאשר המפתח המפורט ביותר נמצא בכרך ה-19 והאחרון.

בנוסף למפתוח כרונולוגי ואלפביתי קיים גם מיפתוח לפי קבוצות, למשל: ביל"ויים, בנקאים, בעלי תעשייה, חוקרים ואנשי מדע, מורים ומחנכים, מייסדי מושבות וחקלאים, מייסדי תל אביב, סופרים ועיתונאים, עורכי דין, עסקני היישוב הישן, פקידי הברון, פקידי ממשלה (הכוונה לממשלה העות'מאנית והבריטית בארץ ישראל ומאוחר יותר - ממשלת ישראל), רבנים, רופאים, שופטים, אמנים, אנשי השומר, אנשי ניל"י, ראשי עיריות ומועצות ועוד.

העיתונות הישראלית עשתה בזמנו שימוש נרחב באנציקלופדיה כמקור לביוגרפיות, ובפרט לנקרולוגים (סקירה ביוגרפית עם מותו של אדם) – פעמים רבות תוך ציטוט קטעים שלמים ממנה – וללא מתן קרדיט למקור.

ה' בכסלו

ה' בכסלו הוא היום החמישי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

ז' בחשוון

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ז' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

ח' באייר

ח' באייר הוא היום השמיני בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

ט' באלול

ט' באלול הוא היום התשיעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

י"א באדר

י"א באדר הוא היום האחד עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

י"ב בכסלו

י"ב בכסלו הוא היום השנים-עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

י"ג באייר

י"ג באייר הוא היום השלושה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

י"ט בניסן

י"ט בניסן הוא היום התשעה עשר בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

כ"ז באב

כ"ז באב הוא היום העשרים ושבעה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

כ"ז בניסן

כ"ז בניסן הוא היום העשרים ושבעה בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

כ' בתמוז

כ' בתמוז הוא היום העשרים בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

כ' בתמוז, יום פטירת בנימין זאב הרצל הוצע על ידי הציונות הרוויזיוניסטית כ"יום העבודה" במקום אחד במאי.

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

סיפר
דמות פרוטגוניסט • דמות שנייה בחשיבותה • דמות שלישית בחשיבותה • סיידקיקאנטגוניסטנבל-עלדמות משנהדוברגיבוראנטי-גיבור
עלילה דיאלוגמצג • מבנה דרמטי • סיפור מסגרת • כלי עלילתי • נקודת שיא • עימות • תת-עלילהפלשבק/פלשפורוורד
רקע דיסטופיהאוטופיהיקום בדיוניהיסטוריה
תמה מוטיבלייטמוטיבסאבטקסטמוסר השכל
סגנון אמצעים פיגורטיבייםטכניקות ספרותיותנקודת תצפיתהשעיית הספקסימבוליזםאתנחתא קומית
סיפורת משלמעשייהסיפורת בזקרומןנובלהמחזהשירהתסריטסיפור קצר
סוגה רומן הרפתקאות • רומן פשע • רומן מלחמתי • רומן מערבון • רומן מסתורין • רומן היסטורירומן ריאליסטירומן רומנטירומן ביוגרפירומן מכתביםרומן גרפי • רומן פילוסופי • רומן פוליטי • רומן אירוטי • רומן חניכהסאגהפנטזיה (אפלה, חרב וכושפות) • ספרות בלשיתספרות אימהריאליזם קסוםסאטירהמדע בדיוני (קשה, צבאי, אופרת חלל, סייברפאנק, סטימפאנק) • מותחןספרות ספקולטיביתספרות זולהקומיקס
נושאים קשורים זרם התודעהקהל • מחבר • תורת הספרות • מבנה נרטיבי • נרטולוגיהרטוריקה
פורטל: ספרות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.