מזר

האם התכוונתם ל...

  • מזר – דרגת מתנדב במד"א
  • אילת מזר – ארכאולוגית ישראלית - נכדתו של בנימין מזר חופרת בעיר דוד
  • בנימין מזרארכאולוג ישראלי זוכה פרס ישראל במדעי היהדות
  • דבי מזר – שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית
  • דורון מזר – זמר ישראלי
  • מרים מזר – מנהלת ישראלית, יו"ר בזק ויו"ר מועצת עיריית תל אביב-יפו
  • עמיחי מזר – ארכאולוג ישראלי - אחיינו של בנימין מזר, זוכה פרס ישראל בארכאולוגיה
  • מזאר - שם למבנה המציין קבר מוסלמי (ידוע לעיתים כמקאם או משהד)
  • מזאר (כפר) - כפר ערבי שהיה סמוך לנוריס (כפר)
  • תל אל מזר – אתר ארכיולוגי במוצא של נחל תרצה (בקרבת היישוב משואה)

ראו גם

אילת מזר

ד"ר אֵילַת מזר (נולדה ב-10 בספטמבר 1956) היא ארכאולוגית ישראלית המתמחה בארכאולוגיה פיניקית ובארכאולוגיה של ירושלים.

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני. את האנציקלופדיה יזמו קבוצת חוקרים מן האוניברסיטה העברית, שייצגו בעיקר את האסכולה הירושלמית (השמרנית יחסית) בחקר המקרא. המערכת המייסדת של האנציקלופדיה מנתה את הפרופסורים אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו. הכרך הראשון יצא לאור עוד בחייהם של המייסדים, בשנת 1950, ומלאכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה נמשכה עד 1982.

ארכאולוגיה מקראית

ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה. העוסקים בתחום זה חושפים את העדויות הארכאולוגיות ומנסים לפרש לאורן את הכתוב במקרא ולהעריך את מידת מהימנותו של הדיווח המקראי.

בית שערים

בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון. במקום התקיים יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. שיא פריחת היישוב הייתה בין המאות ה-2 וה-4 לספירה, עת שהתה בו הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה הנשיא. האתר הוכרז כגן לאומי.

בית שערים הקדומה ממוקמת על גבעת שייח' אבריק ליד קריית טבעון של ימינו. הגבעה נמצאת על אחת מהשלוחות הדרומיות של הגליל התחתון וניתן להשקיף ממנה על עמק יזרעאל מדרום-מזרח ועל הר הכרמל ממערב.

ב-5 ביולי 2015 הוכרז בית שערים כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

בנימין מזר

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

דגל מינסוטה

דגל מדינת מינסוטה הוא דגל כחול שבמרכזו נמצא סמל המדינה, מוקף במעגל פנימי מזר של פרח המדינה, שבתוכו הכיתובים 1858, שנת ייסוד המדינה, 1819 שנת הקמת מצודת סנלינג בשטח מינסוטה ו-1893 שנת אימוץ הדגל. במעגל חיצוני סביב הסמל מופיעים 19 כוכבים בחמישה מקבצים על רקע לבן, לציון היותה של מינסוטה המדינה ה-19 בארצות הברית, כאשר במקבץ העליון מופיע כוכב גדול המייצג את מינסוטה.

דורון מזר

דורון מזר (נולד ב-18 בינואר 1958) הוא זמר ישראלי.

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל היא אנציקלופדיה שיצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם. האנציקלופדיה יצאה לאור בשנת 1992 בשפה העברית, בארבעה כרכים. האנציקלופדיה מכילה מידע ארכאולוגי על 270 אתרים שנחפרו בארץ ישראל מתחילת החפירות במאה ה-19 ועד למועד הכנת האנציקלופדיה.

לאנציקלופדיה זו קדמה אנציקלופדיה אחרת שנקראה "האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל" גם היא בהוצאת החברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה. אנציקלופדיה זו יצאה בשנת 1970 בשני כרכים לאחר שבע שנות עבודה, בעריכתו של בנימין מזר וצוות עורכי-משנה והכילה מידע לגבי אתרים שנחפרו עד שנת 1968.

בשנת 1993 יצאה המהדורה באנגלית בארבעה כרכים המקבילים לכרכים בעברית. שם האנציקלופדיה: "The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land". בשנת 2008 יצא כרך חמישי באנגלית הכולל עדכון של אתרים שהופיעו במהדורה של שנת 1993 וכן אתרים חדשים. הכרך מכיל מידע לגבי 250 אתרים בארץ ישראל ובירדן אשר נכתבו על ידי מעל 160 ארכאולוגים. הכרך מתייחס לאתרים מתקופת האבן ועד התקופה העות'מאנית. כן מכיל הכרך טבלאות כרונולוגיות מעודכנות, ומפה המציינת את מיקום כל האתרים אשר הופיעו בכל חמשת הכרכים. כרך זה הופיע רק במהדורה האנגלית.

הגן הארכאולוגי ירושלים

הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר תיירות המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון. בגן ממצאים ארכאולוגיים קדומים ומאוחרים, החל מתקופת הברונזה לפני כ-5,000 שנה, ועד ממצאים מהתקופה העות'מאנית לפני כ-100 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן בשפע המבנים והממצאים מימי בית המקדש השני המוצגים באתרם.

הלגיון העשירי פרטנסיס

הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא. הידיעות על פעולות הלגיון מגיעות עד תחילת המאה החמישית.

יצחק בן-צבי

יצחק בן-צבי (שימשלביץ') (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל. בין תפקידיו הציבוריים היה ממייסדי "פועלי ציון", יו"ר הוועד הלאומי, חבר ועד הקהילה בירושלים וחבר הכנסת מטעם מפא"י. כחוקר עסק בתולדות עם ישראל וארץ ישראל והתמקד בחקר קהילות ישראל השונות, בראשן עדות המזרח. נבחר שלוש פעמים לכהונה כנשיא מדינת ישראל.

מגן דוד אדום

מגן דוד אדום, המוכר גם בראשי התיבות מד"א (שמו הרשמי הוא: מגן דוד אדום בישראל), הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מנכ"ל הארגון הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא תא"ל (מיל') אבי זוהר.

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'של"ח (796 לפנה"ס - 422 לפנה"ס).

על פי המקרא, הוקמה הממלכה לאחר התפרקות ממלכת ישראל המאוחדת לממלכת ישראל בצפון, וממלכת יהודה בדרום. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שבמהלך תקופת הברזל הראשונה (מאות 12-10 לפנה"ס) החלו להיווצר באזור מקומות יישוב, ובמהלך תקופת הברזל השנייה התגבשה ממלכת יהודה.

ממלכת יהודה לעיתים מוזכרת כממלכה הדרומית כדי להבחינה מהממלכה הצפונית (היא ממלכת ישראל). מלכי ממלכת יהודה השתייכו כולם (למעט עתליה) לשושלת בית דוד. בירתה של ממלכת יהודה הייתה ירושלים, בה ניצב בית המקדש.

עמיחי מזר

עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי. חתן פרס ישראל לחקר הארכאולוגיה. ביוני 2012 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

עמק חפר

עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום. יישובי עמק חפר משתייכים למועצה האזורית עמק חפר.

מקור השם עמק חפר הוא תנ"כי, והוצע בשנת 1934 למתיישבי האזור על ידי פרופ' בנימין מזר. עם זאת, אין ודאות כי אכן זהו עמק חפר המקראי. הארכאולוג אדם זרטל מזהה את עמק חפר המקראי עם עמק דותן של ימינו.

עד שנת 1927 נקרא האזור שהיה מוכה ביצות וקדחת ואדי חווארת, על שם שבט בדואי שישב במקום באופן לא חוקי.

בשנת 1927 רכש יהושע חנקין את אדמות העמק עבור הקק"ל. לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום פיצויים לאריסים הבדווים שישבו באזור הוחל במפעל ההתיישבות.

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס. הוא נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת נפטון.

פלוטו התגלה ב־1930 והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר. מאז גילויו נחשב לכוכב לכת, עד שהבנה טובה יותר של העצמים המרוחקים במערכת השמש הביאה ב־2006 להכרה שהוא כוכב לכת ננסי. ב־14 ביולי 2015 הגשושית ניו הורייזונס חלפה ליד פלוטו במרחק של כ־13,000 ק"מ, החללית הראשונה שעשתה זאת. נאס"א שיגרה את הגשושית כדי לבצע מדידות ולצלם את פלוטו וירחיו.

חמישה גופים מוגדרים כירחים של פלוטו: כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס. אולם, הגדול שבהם, כארון, לא בדיוק הולם את ההגדרה. זאת משום שגודלו, הדומה לגודלו של פלוטו, ומסלולו, המשולב עם מסלול פלוטו, יוצרים מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש היות שמסתו של כארון אינה זניחה יחסית לזו של פלוטו והיא גורמת לפלוטו לנוע במסלול מעגלי סביב נקודה הנמצאת תמיד על הקו הדמיוני המחבר בין פלוטו לכארון. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא פרסם הגדרות בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית, כארון עדיין מוגדר כירח של פלוטו. בין שני הגופים קיימת נעילת גאות, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד, במה שמכונה "תהודת סיבוב־מסלול".

קרס (כוכב לכת ננסי)

קֶרֶס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צֶרֶס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית: 1 Ceres, נהגה סיריז) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר שבין מאדים לצדק. הוא התגלה ב-1 בינואר 1801 על ידי האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי והיה לגוף הראשון שהתגלה באזור זה בחלל. שנים ספורות לאחר הגילוי סווג ככוכב לכת (יחד עם פאלאס, יונו, וסטה, ואסטריה) אולם בשנת 1852 סווג מחדש כאסטרואיד לאחר שחוקרים שחקרו את האזור הבינו כי בחלל בין מאדים לצדק אין כוכב לכת אלא אלפי גופים קטנים. מעל 150 שנה קראו המתנגדים לשינוי סיווגו של קרס בשל גודלו, ובשנת 2006 הוחלט לשנות את סיווגו לכוכב לכת ננסי. העצם נקרא בתחילה "קרס פרדיננדי" על שם האלה הרומית קרס ועל שמו של המלך פרדיננד הראשון, מלך שתי הסיציליות אולם רק השם "קרס" תפס.

קתדרה (כתב עת)

קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו.

תוכנית החלל הסובייטית

בבוקר 4 באוקטובר 1957 הפתיעה ברית המועצות את שאר העולם עם שיגורו של הלוויין הראשון בעולם - ה"ספוטניק 1". השנים הראשונות של המרוץ לחלל התאפיינו ברצף הישגים של ברית המועצות: הלוויין הראשון בחלל, בעל החיים הראשון בחלל, חלליות לא-מאוישות ראשונות לירח, למאדים ולנוגה, האדם הראשון בחלל - יורי גגארין, ריחוף ראשון של אדם מחוץ לחללית (אלכסיי ליאונוב) ועוד. שיגורים אלו לחלל נערכו מבסיס

קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן בדרומה של ברית-המועצות.

במהלך שנות ה-60 הייתה ברית המועצות במירוץ חלל צמוד עם ארצות הברית, ששיאו היה נחיתתם של ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין על הירח, בחללית "אפולו 11" ב-20 ביולי 1969. ברית המועצות עצמה התכוונה להנחית קוסמונאוטים על הירח, אולם גורמים שונים, ניהוליים, כספיים וטכנולוגיים, מנעו ממנה השגת מטרה זו.

לאחר הנחיתה המאוישת על הירח, הפנתה ברית המועצות את מאמציה בתחום החלל לפעילות מאוישת לזמן ארוך במסלול נמוך סביב כדור הארץ. במסגרת מאמצים אלה, נבנו על ידי הרוסים שמונה תחנות חלל שונות, ושוגרו למסלול סביב כדור הארץ. במהלך השנים שהו בתחנות החלל הסובייטיות כ-200 בני אדם, החל ברוסים, דרך קוסמונאוטים אורחים ממדינות הגוש הקומוניסטי וכלה בביקורים של אסטרונאוטים אמריקניים על סיפון תחנת החלל הרוסית "מיר".

בעוד האמריקנים מתמקדים במעבורת החלל, שכללו הרוסים עוד ועוד את יכולותיהם בפיתוח חלליות חד-פעמיות מאוישות מדגמי סויוז, הנישאות על טילים הנקראים אף הם "סויוז". בשלושה מרכזי שיגור שהעיקרי בהם הוא קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, והאחרים הם קוסמודרום פלסצק שבצפון רוסיה וקוסמודרום סבובודני שבסיביר, משגרים הרוסים לוויינים לכל דורש. כך למשל שוגר הלוויין הישראלי עמוס 2 בשנת 2003.

החלליות מדגם סויוז משמשות כאמצעי העיקרי להובלת נוסעים לתחנת החלל הבינלאומית, בייחוד בתקופה שבה קורקעו המעבורות האמריקניות בעקבות אסון הקולומביה.

תוכנית סאליוט

תוכנית סאליוט (ברוסית: Салют) היא תוכנית חלל סובייטית שבמסגרתה שוגרו סדרה של תחנות חלל על ידי ברית המועצות במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20.

כל תחנות החלל בתוכנית כללו מכלול ראשי אחד שהוצב במסלול בשיגור יחיד. התוכנית צוינה במקור כתוכנית ה-DOS 7-K, וכל תחנת חלל קיבלה כינוי משלה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.