מזיק

האם התכוונתם ל...

טבע, אקולוגיה ורפואה

משפט אדרחי

משפט עברי

אחר

VirusTotal.com

VirusTotal.com הוא אתר אינטרנט בבעלות חברת גוגל, המספק שרותי בדיקה של קבצים חשודים להימצאות וירוס מחשב, תולעת מחשב, סוס טרויאני או תוכן מזיק או לא רצוי אחר, כגון רוגלה או תוכנת פרסום (adware). האתר עושה שימוש ב-55 תוכנות אנטי-וירוס שונות וב-61 מנועי סריקה מקוונים כדי לסרוק ולבדוק קובצי וירוסים. השימוש ההשוואתי במגוון התוכנות בעת ובעונה אחת אמור להוות פתרון נגד נוזקות שלא זוהו על ידי תוכנת האנטי-וירוס המותקנת במחשב המשתמש, או כדי לאשרר סטטיסטית את נכונות זיהויה החיוביים (כלומר, הימצאותם של וירוסים או תוכנות מזיקות), כאשר ייתכנו מקרים שבהם בסופו של דבר, לא יהיה מדובר בוירוס או תוכנה מזיקה (מצב המכונה "זיהוי חיובי שגוי", או בלעז: "False Positive").קיימת מגבלה על גודל הקובץ המועלה לבדיקה, אשר מתעדכנת מפעם לפעם. באפריל 2017 המגבלה עמדה על 128 מגבייט.

בנוסף, האתר מציע שירות של בדיקת של כתובת אינטרנט חשודות URL, על-מנת לבדוק אם הן בטוחות לגלישה (למשל, מפני סכנה הקרויה באנגלית: "Drive-by download") ולחפש בבסיס הנתונים של VirusTotal, לפי חתימות ידועות מראש.

ניתן להעלות קבצים לבדיקה במגוון דרכים, כגון: באמצעות אתר האינטרנט, ממשק תכנות יישומים (API), תוכנה ייעודית או בדואר אלקטרוני.‏ כדי לשפר את התוכנה שלהם, חברות תוכנות אנטי-וירוס יכולות לקבל עותקים של קבצים שסומנו על ידי סריקות של תוכנות אחרות כנגועים או חשודים, אבל בתוכנה שלהם לא זוהתה בעיה.

VirusTotal נבחרה על ידי PC World כאחד מ-100 המוצרים הטובים ביותר של שנת 2007.שימוש באתר אינו מבטיח כי קובץ מסוים אינו זדוני, מאחר שייתכן ויקח זמן בין הפצה של תוכנה זדונית לזיהוי ראשוני שלה. עם זאת, במידה ומדובר בקובץ שנבדק בפעם הראשונה לפני מספר חודשים, הסיכוי לאישור שגוי (False Negative) נמוך.

אכילה

אכילה היא תהליך של הכנסת מזון לגוף. צריכת מזון חיונית לקיום החיים ואכילה היא הדרך העיקרית להיזון. בחברה האנושית נהוג להקדיש פרקי זמן במהלך היום לאכילה, ארוחות. ברוב החברות המודרניות מתקיימת שגרה של שלוש ארוחות במהלך היום - ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. בנוסף להן או במקומן קיים מגוון של ארוחות ביניים.

על מזון ראוי לאכילה ושאינו מזיק לבריאות נאמר שהוא אָכִיל; על פי הכתוב במילונו, את שם התואר הזה (בהוראת edible, eatable) חידש ראובן אלקלעי.

אלרגיה

אָלֶרְגְּיָה (בעברית: רַגֶּשֶׁת) היא תגובה חיסונית לא צפויה ולא רצויה של הגוף לחומרים, שבדרך כלל אינם מעוררי מחלות. בשעה שתגובה חיסונית כנגד פתוגנים (גורמים מעוררי מחלות) נחשבת לדבר חיובי, שבזכותו אנו נשארים בריאים רוב הזמן, הרי שאלרגיה היא "תקלה" במערכת החיסון, ומהווה תופעה שלילית. כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה מסוימת. לנטייה לאלרגיה קיים מרכיב תורשתי מובהק. אלרגיה ואי סבילויות למזון נובעות לרוב ממזון פגום או מזיק לגוף, או מזיהום בגוף כתוצאה מנטילת תרופה, זיהום אוויר או מזון פגום אחר.

מלבד אלרגיה, קיימות תופעות אחרות של רגישות או אי סבילות, כמו למשל רגישות לפול עקב חסר באנזים G6PD (הנפוצה בעיקר בקרב יוצאי כורדיסטן וצפון עיראק) או אי סבילות לסוכר החלב. תופעות אלו אינן קשורות במערכת החיסון ולכן אינן אלרגיות.

אש כוחותינו

אש כוחותינו (באנגלית: Friendly Fire; בתרגום מילולי: אש ידידותית), או בשמו הרשמי בצה"ל: ירי דו-צדדי (דו"צ), הוא מונח המתאר מצב שבו כוח צבאי, משטרתי או אפילו כנופיית רחוב, פותח באש על כוח עמית, עקב זיהויו בטעות ככוח עוין. מקרי אש כוחותינו הם חלק מההיסטוריה הצבאית, ומהווים גורם מזיק בלחימה.

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב בו עוסקת בעיקר פרשת משפטים שבספר שמות, והמסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא במשנה ובתלמוד. דינים אלו הם מורכבים ומקיפים כמות גדולה של תחומים; יחסי שותפות ושכנות, יחסי מזיק וניזק, הלכות קניינים, גזל ועוד. בהלכה כמה מושגים ייחודיים למשפט העברי בתחום דיני הממונות, כגון מיגו, גרמא בנזיקין, חלוקה קטגורית של מזיקים לארבעה אבות נזיקין ואחרים.

הטבת נזקי גוף

הטבת נזק גוף היא תמיכה המוענקת למי שנפגע ממעשה נזיקין על ידי גורם חיצוני, שאינו המזיק. תמיכה זו יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות טובת הנאה כלכלית, או מתן שירות וסיוע לניזוק. מקורן של טובות ההנאה יכול שיהיה בחובה שבדין, בחובה חוזית ואף בסיוע הניתן מחמת רצונו הטוב של נותן ההטבה. סוגיה זו מוסדרת בדין הישראלי באמצעות הוראות סטטוטוריות שונות, המרכזית שבהן היא החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד-1964.

הרחקת נזיקין

במשפט העברי, הרחקת נזיקין הוא כלל יסוד האומר, כי גם בביתו של אדם ובשטח פרטי שלו, אסור לאדם להציב דבר המזיק לאדם אחר המתגורר בשכנות. בתלמוד נקבעה סוגיא תלמודית זו בפרק השני "לא יחפור" שבמסכת בבא בתרא (העוסקת בדיני בעלות, קניין ומכירה), ובהלכה נקבעו הלכות אלו בשם "נזקי שכנים".

יש אומרים[דרוש מקור] שדינים אלו הם תקנת חכמים להבדיל מדיני נזיקין במסכת בבא קמא (העוסקת בדיני מזיק, גנב וגזלן) שהם אסורים מהתורה. ההבדל בין המקרים הוא שארבעה אבות נזיקין הם היזק מחוץ לרשותו של האדם ואילו דיני הרחקת נזיקין הם ברשותו של האדם ולכן אינם בגדר היזק אלא בכלל תקנות שכנים למען שמירת היושר והסדר. אך החזון איש ואחרים כותבים כי מדובר בדין מזיק רגיל מהתורה, אלא שמסרה התורה דין מזיק לחכמים לקבוע מי הוא מזיק ברשות שאינו מזיק.

הכלל אומר, כי אין לאדם להציב מזיק בביתו, ואין לו לומר להגנתו שזהו שטח פרטי שלו ולכן מותר לו לעשות בו כטוב בעיניו. עם זאת, מותר לו לאדם לבצע בביתו שימושים רגילים המקובלים בבית, שהרי אין לו להימנע מלהתגורר בביתו באופן רגיל כיוון שהדבר מפריע לשכנו, אין דמו של שכנו סמוק מדמו הוא.

חורפן אמריקאי

חורפן אמריקאי (שם מדעי: Neovison vison) הוא מין של סמור החי באזורי מים שונים בצפון אמריקה. הוא קרוב לשאר הסמורים אך שייך לסוג שונה. כמשתמע משמו הוא נפוץ בטבע בצפון אמריקה, אף שהוא הופץ על ידי האדם גם לאירופה ודרום אמריקה, שם הוא מזיק למינים המקומיים.

לא מזיק ברובו

לא מזיק ברובו (באנגלית: Mostly Harmless) הוא הספר החמישי והאחרון בסדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (המכונה "טרילוגיה בחמישה פרקים"). הביטוי "לא מזיק ברובו" מופיע לראשונה בספר הראשון בסדרה, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, כתיאור כדור הארץ על ידי מדריך הטרמפיסט לגלקסיה.

הספר נכתב בשנת 1992 על ידי דאגלס אדמס.

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (סדרת ספרים)

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (אנגלית: The Hitchhiker's Guide to the Galaxy), סדרת מדע בדיוני קומית שנוצרה על ידי הסופר האנגלי דאגלס אדמס. היא החלה את דרכה בשנת 1978 כסדרת תסכיתי רדיו בת 20 פרקים ששודרה ברשת הרדיו של ה-BBC, הופיעה לאחר מכן כסדרת ספרים, כהצגת תיאטרון, וכסדרת טלוויזיה בת שישה פרקים שהופקה בשנת 1980. סדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", או בכינויה המקוצר "מדריך הטרמפיסט" או פשוט "המדריך", הפכה עם השנים לפופולרית מאוד בקרב גילאים שונים ובמדינות רבות בעולם והפכה למושא הערצה ופולחן של ממש. בשנות ה-80 של המאה ה-20 יצאו מספר גרסאות של משחקי מחשב המבוססים על הסדרה, שלוש סדרות בנות שלושה חלקים של חוברות קומיקס ובשנת 2005, שנים בודדות לאחר מותו של אדמס, יצא לאקרנים גם סרט קולנוע בשם זה המבוסס על עלילת הספר הראשון בסדרה.

הסדרה מגוללת את סיפור הרפתקאותיו של אדם אנגלי ממוצע בשם ארתור דנט, יחד עם עוד מספר דמויות מגוונות, ברחבי החלל והזמן. הסיפור, המסופר בסגנון איגיון ומתאפיין בהיגיון אבסורדי רב, מתאר את החיים מנקודת מבט הומוריסטית ומתייחס גם בהומור ובציניות לכל היבטיה הנשגבים מבינתו של האדם הממוצע של הפיזיקה המודרנית והאסטרופיזיקה. הסדרה עוסקת לכל אורכה ברוח היתולית זו בסוגיות עיוות המרחב והזמן ובשאלת השאלות כפי שמוגדרת על ידה: "החיים, היקום וכל השאר". לשאלת משמעות "החיים, היקום וכל השאר" גם נמצאת תשובה אשר הבנתה והניסיון להבין את עצם השאלה, יוצרים עלילה מתמשכת, ובחלקה גם אבסורדית, המתוארת דרך חוויותיו של ארתור במסע ביקום ובזמן וכוללת בתוכה גם את בריאתו והשמדתו של כדור הארץ.

הסדרה קרויה על שמו של מדריך טיולים המופיע בה - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, אנציקלופדיה אלקטרונית המספקת מידע רב אך חסר חשיבות ברובו אודות הגלקסיה. על גבי המדריך מופיעה הכותרת "DON'T PANIC" (בלי פאניקה!), צמד מילים אשר הפך למושג כשלעצמו בקרב מעריצי הסדרה. תסכיתי הרדיו, כמו גם הספרים וסרט הקולנוע, מלווים בציטוטים מתוך המדריך המספק מידע אנציקלופדי על מקומות, מושגים ויצורים שונים בגלקסיה. המדריך כולל מידע רב ולכן מקום קטן ככדור הארץ לדוגמה, מתואר באופן תמציתי במיוחד בשתי מילים בלבד: "לא מזיק". הגדרתו גם שונתה בהמשך העלילה ל"לא מזיק ברובו".

מוניטין

מוניטין הוא הרושם הכללי שנוצר על אדם, בעיני אנשים אחרים, והוא החלק המוכר יותר מהתדמית. המוניטין נובעים כתוצאה ישירה מהתנהלותו של אדם והם מתוארים בקווים כלליים ותמציתיים – לפלוני יש מוניטין של פילנתרופ, לפלונית יש מוניטין של קשוחה ולשלישי יש מוניטין של מאהב מוצלח. המוניטין אינם בהכרח שיקוף נכון של המציאות, והם יכולים להישען גם על שמועות ורכילויות.

מוניטין מייחסים גם לחברה עסקית וגם לציבור מוגדר, למדינה, או תופעות אשר כולם יצרו לעצמם מוניטין עקב פעילותם. בדרך כלל מתייחסים למוניטין כדבר חיובי, אלא אם צוין אחרת. קשה לבנות מוניטין טוב, אך קל לאבד אותו, כדברי בנג'מין פרנקלין: "דרושים מעשים טובים רבים כדי לזכות במוניטין טוב, אך די במעשה רע אחד כדי לאבד אותו".

מעוולים במשותף

מעוולים במשותף היא דוקטרינה העוסקת בסיטואציה בה שני מזיקים או יותר גורמים במעשה אחד נזק אחד לניזוק תוך הפרת חובה משותפת. הדוקטרינה נקלטה במשפט הישראלי מהמשפט המקובל האנגלי, אשר הכיר באחריותם המשותפת של מספר מזיקים לנזק.

הדוקטרינה של מעוולים במשותף נכללת תחת קטגורית ריבוי מעוולים (המכונה גם מעוולים יחד). בסיטואציה של ריבוי מעוולים נעשית הבחנה בין שני מקרים:

מעוולים הגורמים לנזק אחד בלתי ניתן לחלוקה: שני מזיקים או יותר הגורמים באמצעות שתי עוולות נפרדות ושני מעשי נזיקין נפרדים, לנזק שאינו ניתן לחלוקה, במובן שלא ניתן לפצל ולייחס לכל אחד מהם חלק מהנזק. ה-damnum (הנזק) הוא אחד, אבל ה-injuria (העוולה) של כל מזיק שונה משל חברו.

מעוולים במשותף (joint tortfeasors): שני מזיקים או יותר המבצעים עוולה אחת הגורמת לנזק אחד לניזוק. ה- damnum הוא אחד, וה-injuria היא אחת.חשוב להבין כי ישנן סיטואציות עובדתיות נוספות בהן ישנם מספר מזיקים שאינם נכללים בקטגוריה של ריבוי מעוולים. מדובר במקרה של מעוולים הגורמים לנזקים נפרדים: שני מזיקים או יותר הגורמים על ידי עוולות נפרדות לנזק הניתן לחלוקה, כך שניתן לזהות את חלקו בנזק של כל מזיק: משמע, ה-damnum וה- injuria שונים. הנטל להראות כי הנזק ניתן לחלוקה הוא על הנתבע. לדוגמה: שתי מכוניות מתנגשות, ובשל רשלנות נהגיהן נגרם נזק להולך רגל, באופן שרשלנותו של נהג אחד גורמת לנזקי גוף, ורשלנותו של הנהג האחר גורמת לנזק רכושי. מעשי הנזיקין שונים, והנזק ניתן לפיצול וייחוס לכל מזיק בנפרד.

פיצויים

בדיני הנזיקין, פיצויים הם סכום שמוטל על מזיק לשלמו לניזוק, כדי לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו.

התפיסה העקרונית של הדין היא שפיצויים הם סעד תרופתי. מטרתם היא לפצות אדם על נזק שנגרם לו. בדיני הנזיקין שולטת תפיסה זהה, לפיה על הפיצוי הנפסק להסיר את הנזק שנגרם לניזוק במידת האפשר, באמצעות תשלום כספי. ביסוד הדין שולטת מטרה תרופתית המטפלת באדם כלפיו בוצע מעשה העוולה. באמצעות הפיצויים מנסה הדין להגשים את תכליתו הראשונה במעלה, שהיא השבת הניזוק למקום בו היה אלמלא מעשה הנזיקין.

מול הניזוק ניצב המזיק עליו מושתים הפיצויים בגין העוולה שביצע. הפיצוי מחושב על בסיס הנזק שנגרם על ידי בחינת תוצאת מעשה המזיק. לרוב המוקד הוא בתוצאה עצמה, קרי הנזק שנגרם. משמעות הדבר היא שעל בית המשפט להעריך את שווי הנזק והוא בלבד יקבע את גובה הפיצוי לניזוק כך שזה האחרון יפוצה על עצם קיום הנזק ולא על כך שנגרם לו נזק. ההערכה מתבצעת באמצעות נתונים שמציג הניזוק בבית המשפט במטרה להוכיח את הנזק שנגרם. נתונים אלו, מלבד הוכחת הנזק, אף מכמתים את הנזק ומשקפים עבור בית המשפט מה שוויו. בית המשפט אף מכיר בנזקים שאינם בממון, ברכוש או בגוף ופיתח שיטות להערכתם הכספית. בתכלית דיני הנזיקין עומדת התפיסה שאין אדם חב בפיצויים אלא בגין הנזק שגרם. עקרון זה מקבל ביטוח בהתניית האחריות בנזיקין בקיומם של נזק שהוסב לניזוק ושל קשר סיבתי בין מעשה העוולה לבין אותו הנזק.

פסאודו-מדע

פְּסֵאוּדּוֹ-מדע, פְּסוֹידּוֹ-מדע או פסבדו-מדע (מקור המילה "פסאודו" ביוונית עתיקה: "ψεύδω"- לבדות, לשקר, לכזב. באנגלית: Pseudoscience) מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על ידי המדע, אך על-פי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית, בשל חוסר עקביות בשימוש בשיטות מדעיות, חוסר תקפות, חוסר תימוכין עובדתיים או חוסר סבירות, חוסר אפשרות להעמדה בניסוי מדעי, או חוסר בדברים אחרים הנדרשים למדע. פסאודו-מדע מאופיין בהיותו מטושטש, בעל סתירות, הגזמות בשימוש בטענות בלתי ניתנות להפרכה, הישענות יתר על הטיית אישור במקום ביצוע ניסויים קפדניים אשר ינסו להפריך את התאוריה, חוסר פתיחות של בחינת הנושא על ידי מומחים אחרים, וחוסר כללי בתהליכים שיטתיים כדי לפתח תאוריות באופן הגיוני.

על פי רוב תחום, מקצוע, או גוף ידע ייקראו "פסאודו מדעיים" כאשר הם מציגים את רעיונותיהם כתואמים את הכללים של מחקר מדעי, אך בפועל הם נכשלים בהצגת הדברים על פי כללים אלה. העוסקים בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של המדע העלו דרכים שונות להבדלה בין מדע לבין פסאודו-מדע, ולעיתים עשויה להיות ביניהם מחלוקת.

ישנם מבקרים של פסאודו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי מזיק[דרוש מקור]. אחרים, כמו ריצ'רד דוקינס וקרל סייגן, רואים את כל צורות הפסאודו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן ובין אם לאו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בפסאודו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, חשיפה רבה בתקשורת הפופולרית לפסאודו מדע, דרך אשליה עצמית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים.

ציסטה

צִיסְטָה (באנגלית: Cyst; על פי האקדמיה ללשון העברית, כִּיסְתָה) היא שק סגור בעל קרום חריג (אבנורמלי) שעלול להימצא בכל איבר או רקמה בגוף. לעיתים נראית הציסטה כמו מוגלה. הציסטה מלאה בחומר נוזלי או מוצק למחצה. ישנם סוגים שונים של ציסטות.

ציסטות עשויות להיווצר כתוצאה מבעיה בעובר במהלך הריון או כתוצאה מזיהום, אולם לעיתים הן עשויות לצמוח באופן ספונטני. בדרך כלל הציסטות אינן מסוכנות, אך לעיתים יש להן השפעות שליליות סביב האזור הנגוע. כאשר ציסטה צומחת בריאה היא עשויה להתנקז שם ולהפריע לנשימה ולגרום לבעיות רבות.

כאשר שתן בורח מן השופכה עשויה להיווצר ציסטה בשק האשכים. תופעה זו עלולה להופיע כתוצאה מפציעה אשר פגעה באזור זה. במקרה זה ניתן להוציא את הציסטה על ידי ניתוח.

ציסטה חלבית היא קשריר מתחת לפני העור המכיל חומר לבן-צהוב המורכב מחלב (בלועזית סֶבּוּם) ושרידי עור. הקשריר בדרך כלל שפיר ואינו מזיק. גם במקרה זה הטיפול הוא ניתוחי. ציסטה חלבית עשויה להיווצר בתקופת ההתבגרות, בה הגוף מפריש שומן רב. השומן עלול לסתום נקודות ניקוז חשובות וכתוצאה מכך יתנקזו שומנים ויצרו ציסטה.

ציסטות בכליות נפוצות באופן חריג בקרב עולי תימן.

ציסטות זעירות בשחלה יש לעד 25% מהנשים, אצל חלקן כסימפטום של תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

ריבוי מעוולים

ריבוי מעוולים או מעוולים יחד הוא מושג משפטי המתייחס למצב בו נגרם לאדם נזק על ידי יותר מגורם אחד אשר הוא (עקרונית) בר תביעה. לדוגמה: אדם שנפגע בתאונה על ידי שתי מכוניות, או בית שנשרף בגלל רשלנות של הגנן, אך יכול היה להינצל לולא רשלנות של מכבי האש. זוהי אחת הסוגיות המורכבות והמעניינות בדיני הנזיקין.

רפלקס

רֶפְלֵקְס (מאנגלית: Reflex, בעברית: הֶגֵּב או הֶחְזֵר) הוא תגובה מיידית ולא רצונית של הגוף לגירוי חיצוני או פנימי. רפלקס הוא בדרך כלל תוצאה של עיבוד עצבי שמתרחש מחוץ למוח הגדול, במסלול המכונה קשת רפלקס.

רפלקסים עשויים לשרת מטרות הישרדותיות של בעל החיים, בכך שהם מבטיחים תגובה אוטומטית ומהירה במיוחד לשינויים בסביבה.

תשלומי בושת

בהלכות מזיק וניזק, תשלומי בושת הם אחד מחמשת התשלומים המוטלים על המזיק לשלם לניזק (נזק וצער, ריפוי, שבת ובושת). התשלומים הם עבור כל בושה שנגרמה בשעת הנזק, בעקבות צפייה של הרואים, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה אונס).

חיוב בושת הוא רק כאשר המזיק הזיק בכוונה.

תשלומים (משפט עברי)

שיטת התשלומים במשפט העברי קובעת כי תשלום עבור חוב, נזק, לקדש אישה או כל תשלום אחר המושת על האדם, לא חייב להעשות באמצעות כסף ממש, אלא ניתן לשלמו באמצעות כל דבר בעל ערך.

דין זה נלמד משני פסוקים: "ישיב גאולתו מכסף מקנתו" העוסק בעבד עברי, ו"כסף ישיב לבעליו", העוסק בדיני נזיקין. בתלמוד למדים מפסוקים אלה באמצעות מדרש: ""ישיב", לרבות שווה כסף ככסף, ואפילו סובין." כלומר, ניתן לשלם בכל דבר השווה כסף, גם דבר פחות ערך. יש מהראשונים הסבורים כי אין צורך להסיק זאת מהמקרא, שכן זוהי סברה פשוטה שכאשר שני הצדדים מסכימים ניתן לשלם גם בחפצי ערך ולא רק בכסף ממש.רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מסבירים במסכת בבא קמא, כי כללים אלו שנאמרו גם בדיני מזיק וניזק, אינם סותרים את הפסוק האומר כי יש לשלם ממיטב - "מיטב שדהו ישלם", שכל דבר שניתן למכור נחשב כ"מיטב" - תשלום הוגן ויפה - שכן ניתן למכרו ולקבל כסף תמורתו. עם זאת, כאשר אדם רוצה לשלם בקרקע, חלות עליו הגבלות משפטיות מאיזה קרקע עליו לשלם.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.