מזוביה

מָזוֹביהפולנית: Mazowsze, בלטינית: Mazovia) היא אחת משש-עשרה הווייוודות (פרובינציית) של פולין. היא שוכנת במזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה פודלסיה, במזרח בווייוודות ורמיה-מזוריה ולובלין, בדרום בווייוודה שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ולודז'. ווייוודת מזוביה חופפת את רובו של האזור ההיסטורי מזוביה, אך לא במדויק. האזור ההיסטורי כולל גם חלק ממזרח פודלסיה ומצפון-מערב לודז', ואינו כולל חלקים מדרום ומזרח ווייוודת מזוביה.

מזוביה היא הווייוודה הגדולה ביותר בשטחה בפולין וכך גם המאוכלסת ביותר – אוכלוסייתה עומדת על למעלה מחמישה מיליון תושבים. מבחינה היסטורית, למזוביה חשיבות רבה בהתפתחותה של פולין, ומבחינה גאוגרפית היא המהווה את מרכז אגן הניקוז של נהר הויסלה. מזוביה היא ווייוודה מישורית במיוחד, ובניגוד לחלקים אחרים בפולין, היא חסרה אגמים וגבעות. כחמישית משטח הווייוודה מכוסה ביערות, וחלק ניכר אחר מכוסה בשטחים חקלאיים וכפריים.

בירתה של מזוביה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורשה, השוכנת במרכזה. במקביל, היא משמשת בירתה של פולין כולה. ערים גדולות נוספות הן ראדום, פלוצק ושדליץ.

מזוביה (פרובינציה)
mazowieckie
POL województwo mazowieckie COA
סמל מזוביה
POL województwo mazowieckie flag
דגל מזוביה
Arynów węzeł
Rezerwat Moczydlo gmina Stoczek
Bug Nur
Siedlce, aleja w Parku Miejskim
FB Warszawa panorama
בכיוון השעון: מערכת כבישים בפרובינציה, פארק הנוף בוג (Nadbużański Park Krajobrazowy), מרכז העסקים של ורשה, מזוביה בחורף ויער וביצה בגמינה סטוצ'ק (Stoczek)
מדינה פולין  פולין
בירת הפרובינציה ורשה
שטח 35,558 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 5,324,519 (2014)
 ‑ צפיפות 150 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 52°20′54″N 21°6′10″E / 52.34833°N 21.10278°E
אתר רשמי

מקור השם

Mazowieckie płockie rawskie
האזור ההיסטורי מזוביה במפת פולין

הווייוודה מזוביה נושאת את שמו של האזור ההיסטורי החופף בצורה ניכרת את שטחה. אזור מזוביה נקרא ככל הנראה על שמו של השבט הסלאבי שהתגורר בו עד למאה ה-9 - המזוביאנים (Mazowszanie). עם זאת, ישנה חוסר ודאות באשר למקור שם השבט, כאשר הסברה המרכזית קושרת בין המילה מזוביה לביצה.[1] ביצות כיסו את אזור מזוביה בימי קדם באופן ניכר, ובימינו אפשר גם כן למצוא כאלו באזור. אחרים[2] טוענים שמקור הביטוי מזוביה מהמילה הסרבית mezewo, מילה אשר משמעותה מישור - התיאור הגאוגרפי הבולט של מזוביה. סברה נוספת[3][4] טוענת שהאזור נקרא על שמו של המלך הפולני מיישקו השני למברט, אשר שלט במקום למשך תקופה מסוימת.

גאוגרפיה

מזוביה מהווה שפלה רחבה ואחידה יחסית, כאשר את התכונות הגאוגרפיות שלה יוצרת העובדה שמזוביה מהווה נקודת מפגש לשורה של נהרות גדולים. לצד נהר הוויסלה החוצה אותה מצפון מערב לדרום-מזרח, שלושה נהרות נוספים מתנקזים אל הוויסלה - הבוג המערבי ונרב ממזרח, והפיליצה מממערב. את שטחה של מזוביה מכסים יערות רבים - בעיקר יערות של עצים מחטניים. שאר השטח כולל בעיקר שדות חקלאיים.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורשה, בירת הוויווידה, היא 8.5 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -1.9 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 531.5 מ"מ.[5]

במזוביה יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, תשעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-184 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

Masovian Voivodeship Relief location map

היסטוריה

לוח תקופות היסטוריות של מזוביה
עד 990 שבטים סלאבים
990-1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025-1385
Kingdom of Poland-flag.svg
הממלכה הפולנית הראשונה
1385-1569
Kingdom of Poland-flag.svg
הממלכה הפולנית השנייה
1569-1655 Chorągiew królewska króla Zygmunta III Wazy.svg ממלכת פולין-ליטא
1655-1658 Flag of Sweden.svg ממלכת שוודיה
1658-1795 Chorągiew królewska króla Zygmunta III Wazy.svg ממלכת פולין-ליטא
1795-1807 Flag of Prussia (1892-1918).svg ממלכת פרוסיה
1807-1815 Flag of Poland (1928–1980).svg דוכסות ורשה
1815-1867 Military ensign of Vistula Flotilla of Congress Poland.svg פולין הקונגרסאית
1867-1916 Flag of Russia.svg האימפריה הרוסית
1916-1918 Flag of Poland.svg הממלכה הפולנית השלישית
1918-1939 Flag of Poland (1928–1980).svg הרפובליקה הפולנית השנייה
1939-1945 Flag of Germany (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
1945-1989 Flag of Poland (1928–1980).svg הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989 Flag of Poland.svg הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

Hogenberg View of Warsaw
ורשה בראשית המאה ה-17

העת העתיקה וימי הביניים

כבר בתקופה הפרהיסטורית החלה במזוביה התיישבות אנושית מוקדמת. במהלך האלף הראשון לספירה יושב האזור בידי שבטים סלאבים, ולקראת סוף המאה ה-9 אזור מזוביה מיושב על ידי שבט סלאבי בשם מזוביאנים (Mazowszanie).[6] במאה ה-10 עלה לגדולה השבט הסלאבי שישב בפולין גדול, ממערב למזוביה, ובמחצית השנייה של אותה המאה שולבה מזוביה בממלכת פולין, תחת המלך הפולני מיישקו הראשון לבית פיאסט, אשר ישב בפולין גדול.[7] עם הצטרפותה של מזוביה לפולין האזור נכנס לעול הנצרות הקתולית בדומה לשאר חלקיה של פולין, שעד אז החזיקו באמונות פגאניות. תהליך זה לא היה קל, ולווה במאבקים פנימיים אלימים ובמרידות של מתנגדי נצרות שדוכאו על ידי המלוכה והאצולה[8] בשנים הבאות פולין כולה ידעה תקופה של פריחה מסוימת, אשר זו נגדעה לאחר כמה הפסדים לכוחות זרים במהלך המאה ה-12. בשנת 1138 מת מלך פולין בולסלאב השלישי ללא יורשים, והמדינה חולקה בין יורשיו. במהלך 192 השנים הבאות, המכונות "תקופת הפיצול", הייתה פולין מחולקת לעשרות מדינות קטנות, ובכך הפכה גם מזוביה למדינה עצמאית והוגדרה כדוכסות. בתקופה זו התקשתה מזוביה להגן על עצמה מפני פולשים זרים, והיא הופרעה מפלישות של שבטים סלאבים וגרמאנים. תחת זאת הצליחה מזוביה להרחיב את נחלותיה. באותן השנים הייתה מזוביה לאזור שולי, והאפילו עליה פולין גדול ממערב ופולין קטן מדרום. מצב עניינים זה איפשר לה במובנים רבים לשמור על תרבותה.[9]

העת החדשה

Destroyed Warsaw, capital of Poland, January 1945
אזור מזוביה נפגע באופן ניכר במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחריה עבר שיקום איטי ובנייה מחדש. בתמונה: ורשה בשלהי מלחמת העולם השנייה.

במהלך המאות ה-14 וה-15 אוחדה פולין מחדש. בשנים אלו הפך אזור מזוביה שהיה משני במאות הקודמות לאזור חשוב ומשגשג. האזור היה נחשב למפותח למדי בהשוואה לחלקים אחרים בפולין, והיה ידוע כמקום יצוא של תבואה, עצים ופרווה. בשנת 1569, אוחדו פולין וליטא למדינה אחת, ובכך הפכה מזוביה מאזור פריפיאלי ללב המדינה הפולנית-ליטאית - כאשר ורשה בירת מזוביה נמצאת על אמצע הדרך בין בירתה של פולין עד אז קרקוב לבין וילנה, בירתה של ליטא. עקב כך באותה השנה התכנס הסיים הפולני בורשה, וזו הפכה לבירה דה פקטו של פולין. בשנים הבאות המשיכה מזוביה לשגשג, אך מגמה זו התמתנה החל מאמצע המאה ה-17. במהלך מאה זו ובמאה שלאחריה סבלה מזוביה משורה של פלישות של גורמים חיצוניים - בעיקר שוודים, סקסונים טרנסילבנים ורוסים. באותה התקופה פולין כולה חוותה היחלשות, כאשר המדינות הסובבות אותה מתחזקות משנה לשנה. מצב עניינים זה נגמר בשנת 1795, אז חולקה פולין באופן סופי בידי שכנותיה, האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. עקב פיצולה של פולין הפך אזור מזוביה למפוצל גם הוא לשלושה חלקים, ומאז היווה אזור מפגש גבולות בין רוסיה, אוסטריה ופרוסיה; כאשר הבירה ורשה עברה לשלטון רוסי.

במהלך מאה ושלושים השנים הבאות של שלטון זר, הייתה מזוביה לאזור שולי ותקופה זו נחשבת לתקופה חשוכה בהיסטוריה הפולנית בכלל והמקומית בפרט. במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) סבל האזור מפגעי המלחמה בין רוסיה לגרמניה ואוסטריה, כאשר הפולנים עומדים בתווך. לאחר המלחמה זכתה פולין בעצמאות מחודשת והוקמה הרפובליקה הפולנית השנייה, דמוקרטיה אשר ורשה הייתה במרכזה ושימשה כבירתה. אזור מזוביה המשיך לדעת חוסר יציבות גם לאחר מלחמת העולם במסגרת המלחמה הפולנית-סובייטית, אך עד ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 פולין כולה חזרה ליציבות מסוימת. בין מלחמות העולם הושלם התיעוש של מזוביה והאזור ידע פיתוח מסוים. השקט במקום הגיע לקיצו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1939), אז נכבש האזור בידי גרמניה הנאצית. באותה התקופה עברה על פולין כולה ועל מזוביה בפרט אחת התקופות האפלות ביותר בתולדותיהן, כאשר האזור ידע חורבן של ממש. כיבוש פולין גרם להרס רב, במיוחד בוורשה הבירה. הדבר המשיך בהוצאה להורג של מאות אלפים מתושבי העיר - היהודים בעיקר. ואם לא די בזה, במהלך מרד ורשה (1944) נהרגו עוד כמאתיים אלף תושבים בוורשה ובסביבותיה, וגורשו עוד עשרות אלפים רבים אחרים. מספר חודשים לאחר מכן שוחררה פולין כולה על ידי ברית המועצות, ולאחר המלחמה הוקמה פולין מחדש במסגרת הרפובליקה העממית הפולנית, מדינה שלכאורה הייתה עצמאית, אך למעשה סבלה ממרות סובייטית. בשנים הבאות אזור מזוביה היה למוכה אסון - עקב המלחמה אוכלוסיית האזור הידלדלה באופן משמעותי וההרס המשיך להיראות בכל מקום. עם זאת, עד לשנות ה-60 שוקם האזור ובירתו ורשה נבנתה מחדש, כאשר האזור עובר מודרניציה רבתי שהאיצה עם תום הקומוניזם והקמתה של הרפובליקה הפולנית השלישית בראשית שנות ה-90.

ערים, יישובים ומחוזות

ערים

במזוביה ישנם 86 ערים ועיירות.

הערים הגדולות במזוביה
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[10] מחוז
1
Plac Zamkowy w Warszawie widziany z wieży kościoła św. Anny
POL Warszawa COA.svg
ורשה
Warszawa
1,729,119 עצמאי
2
Radom, Muzeum Sztuki Współczesnej oddział Muzeum im. Jacka Malczewskiego - fotopolska.eu (238107)
POL Radom COA.svg
ראדום
Radom
217,834 עצמאי
3
659kmplock
POL Płock COA.svg
פלוצק
Płock
122,572 עצמאי
4
Katedra w Siedlcach
Herb Siedlce.svg
שדליץ
Siedlce
76,585 עצמאי
5
POL Pruszków 3
POL Pruszków COA.svg
פרושקוב
Pruszków
59,796 מחוז פרושקוב
6
POL Legionowo Piłsudskiego Street
POL Legionowo COA.svg
לגיונובו
Legionowo
54,246 מחוז לגיונובו
7
Ostroleka-rat4
POL Ostrołęka COA.svg
אוסטרולנקה
Ostrołęka
53,572 עצמאי
8
Piaseczno
POL Piaseczno COA.svg
פיאסצ'נו
Piaseczno
45,270 מחוז פיאסצ'נו
9
Urząd Miasta w Otwocku
POL Otwock COA.svg
אוטבוצק
Otwock
45,073 מחוז אוטבוצק
10
Hala Pułtuska
POL Ciechanów COA.svg
צ'חאנוב
Ciechanów
44,673 מחוז צ'חאנוב
11
Minskmazrondo
POL Mińsk Mazowiecki COA.svg
מינסק מזובייצקי
Mińsk Mazowiecki
40,028 מחוז מינסק
12
Strajk szpularek cm02
POL Żyrardów COA.svg
ז'ירארדוב
Żyrardów
41,056 מחוז ז'ירארדוב
13
Panorama Wołomina
POL Wołomin COA.svg
וולומין
Wołomin
37,418 מחוז וולומין
14
Sochaczew - ratusz-muzeum
POL Sochaczew COA.svg
סוכצ'ב
Sochaczew
37,333 מחוז סוכצ'ב
15
Ząbki-Szpital-Psychiatryczny-Drewnica-oddział-dzienny-podkaster
POL Ząbki COA.svg
זומבקי
Ząbki
32,376 מחוז וולומין
16
Mława kamienica secesyjna ulŻwirki
POL Mława COA.svg
מלאווה
Mława
30,893 מחוז מלאווה
17
SP3 Marki 02
POL Marki COA.svg
מארקי
Marki
29,395 מחוז וולומין
18
POL Nowy Dwór main street
POL Nowy Dwór Mazowiecki COA.svg
נובידבור מזובייצקי
Nowy Dwór Mazowiecki
28,361 מחוז נובידבור
19
Wyszkow biblioteka
POL Wyszków COA.svg
וישקוב
Wyszków
27,205 מחוז וישקוב
20
Grodzisk Mazowiecki deptak
POL Grodzisk Mazowiecki COA.svg
גרודז'יסק מזובייצקי
Grodzisk Mazowiecki
27,055 מחוז גרודז'יסק
21
Piastow, urzad miasta 3
POL Piastów COA 1.svg
פיאסטוב
Piastów
22,826 מחוז פרושקוב
22
Ostrów Mazowiecka-ratusz
POL Ostrów Mazowiecka COA.svg
אוסטרוב מזובייצקה
Ostrów Mazowiecka
22,770 מחוז אוסטרוב
23
Ratusz Plonsk
POL Płońsk COA.svg
פלונסק
Płońsk
22,435 מחוז פלונסק

מחוזות

במזוביה ישנם 42 מחוזות, מתוכם חמש ערים מחוזיות.

מחוזות מזוביה
Województwo mazowieckie powiaty
סמל שם אוכלוסייה (2014)[11] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
POL Warszawa COA.svg
ורשה
Warszawa
1,729,119 517
POL Radom COA.svg
ראדום
Radom
217,834 111
POL Płock COA.svg
פלוצק
Płock
122,572 88
Herb Siedlce.svg
שדליץ
Siedlce
76,585 31
POL Ostrołęka COA.svg
אוסטרולנקה
Ostrołęka
53,572 28
מחוזות רגילים
POL powiat wołomiński COA.svg
מחוז וולומין
Powiat wołomiński
230,287 953 12 וולומין
POL powiat piaseczyński COA 1.svg
מחוז פיאסצ'נו
Powiat piaseczyński
172,929 621 6 פיאסצ'נו
POL powiat pruszkowski COA.svg
מחוז פרושקוב
Powiat pruszkowski
158,765 246 6 פרושקוב
POL powiat radomski COA.svg
מחוז ראדום
Powiat radomski
151,178 1,529 13 ראדום
POL powiat miński COA.svg
מחוז מינסק
Powiat miński
150,495 1,163 13 מינסק מזובייצקי
POL powiat otwocki COA 1.svg
מחוז אוטבוצק
Powiat otwocki
122,661 615 8 אוטבוצק
POL powiat legionowski COA.svg
מחוז לגיונובו
Powiat legionowski
111,660 390 5 לגיונובו
POL powiat warszawski zachodni COA.svg
מחוז ורשה מערב
Powiat warszawski zachodni
111,550 533 7 אוז'רוב מזובייצקי
POL powiat płocki COA.svg
מחוז פלוצק
Powiat płocki
111,067 1,796 15 פלוצק
POL powiat garwolinski COA.svg
מחוז גרבולין
Powiat garwoliński
108,551 1,284 14 גרבולין
POL powiat grójecki COA.svg
מחוז גרוייץ
Powiat grójecki
98,692 1,267 10 גרוייץ
POL powiat ciechanowski COA.svg
מחוז צ'חאנוב
Powiat ciechanowski
90,023 1,059 9 צ'חאנוב
POL powiat Grodzisk Mazowiecki COA.svg
מחוז גרודז'יסק
Powiat grodziski
89,136 367 6 גרודז'יסק מזובייצקי
POL powiat płoński COA.svg
מחוז פלונסק
Powiat płoński
88,612 1,379 12 פלונסק
אין
מחוז אוסטרולנקה
Powiat ostrołęcki
88,240 2,098 11 אוסטרולנקה
POL powiat sochaczewski COA.svg
מחוז סוכצ'ב
Powiat sochaczewski
85,103 734 8 סוכצ'ב
POL powiat siedlecki COA.svg
מחוז שדליץ
Powiat siedlecki
81,685 1,603 13 שדליץ
POL powiat nowodworski COA.svg
מחוז נובידבור
Powiat nowodworski
78,604 694 6 נובידבור מזובייצקי
POL powiat żyrardowski COA.svg
מחוז ז'ירארדוב
Powiat żyrardowski
76,413 532 5 ז'ירארדוב
POL powiat ostrowski mazowiecki COA.svg
מחוז אוסטרוב
Powiat ostrowski
74,464 1,217 11 אוסטרוב מזובייצקה
POL powiat wyszkowski COA.svg
מחוז וישקוב
Powiat wyszkowski
73,929 876 6 וישקוב
POL powiat mławski COA.svg
מחוז מלאווה
Powiat mławski
73,919 1,181 10 מלאווה
POL powiat węgrowski COA.svg
מחוז ונגרוב
Powiat węgrowski
67,490 1,220 9 ונגרוב
POL powiat kozienicki COA.svg
מחוז קוז'יניצה
Powiat kozienicki
61,874 916 7 קוז'יניצה
POL powiat sokołowski COA.svg
מחוז סוקולוב
Powiat sokołowski
55,511 1,131 9 סוקולוב פודלסקי
POL powiat przasnyski COA.svg
מחוז פשאסניש
Powiat przasnyski
53,448 1,218 7 פשאסניש
POL powiat sierpecki COA.svg
מחוז שרפץ
Powiat sierpecki
53,215 852 7 שרפץ
POL powiat pułtuski COA.svg
מחוז פולטוסק
Powiat pułtuski
51,409 827 7 פולטוסק
POL powiat makowski COA.svg
מחוז מקוב
Powiat makowski
46,435 1,064 10 מקוב מזובייצקי
POL powiat gostyniński COA.svg
מחוז גוסטינין
Powiat gostyniński
46,345 614 5 גוסטינין
POL powiat przysuski COA.svg
מחוז פשיסחה
Powiat przysuski
42,869 801 8 פשיסחה
POL powiat szydłowiecki COA 1.svg
מחוז שידלובייץ
Powiat szydłowiecki
40,340 451 5 שידלובייץ
Herb powiat zurominski.svg
מחוז ז'ורומין
Powiat żuromiński
39,885 806 6 ז'ורומין
POL powiat zwoleński COA.svg
מחוז זבולן
Powiat zwoleński
36,892 573 5 זבולן
POL powiat lipski COA.svg
מחוז ליפסקו
Powiat lipski
35,426 740 6 ליפסקו
POL powiat białobrzeski COA.svg
מחוז ביאלובז'גי
Powiat białobrzeski
33,669 639 6 ביאלובז'גי
POL powiat łosicki COA.svg
מחוז לושיצה
Powiat łosicki
32,046 772 6 לושיצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Stefan Hrabec: Jeszcze raz o nazwie Mazowsze., Onomastica nr 7, r. IV, z. 2, Wrocław 1958.
  2. ^ Gloger, Geografia historyczna ziem dawnej Polski, rozdz. Plemiona lechickie i ich ziemie.
  3. ^ „Tegoż czasu Maslaus, albo Mazosz, który był a króla Mieczysława podczaszym, człowiek możny i śmiały, dzierżawy w płockim województwie...”, [w:] Marcin Kromer: Kronika polska. wyd. 1882; Samuel Linde: Słownik języka polskiego. M-O, s. 49.
  4. ^ „Długosz zaś, Kromer, Miechowita i Gwagnin nadają początek nazwiska Mazowsza od Maslawa podczaszego królewskiego i rządcy „, [w:] Jędrzej Moraczewski: Starożytności polskie. wyd. 1982, op. cit. Guagnini.:Kronika Sarmaciej europejskiej. Kraków. 1611.
  5. ^ Dane Klimatyczne
  6. ^ Krasnodębski D.: Badania Instytutu Archeologii i Etnologii PAN na terenie woj. białostockiego (podlaskiego) w latach 1990-2005., [w:] H. Karwowska, A. Andrzejewski, Stan badań archeologicznych na pograniczu Polsko-Białoruskim od wczesnego średniowiecza po czasy nowożytne. Muzeum Podlaskie w Białymstoku, Białystok 2006, s. 66, 74, ISBN 8387026700.
  7. ^ Szczur Stanisław: Historia Polski. Średniowiecze, Kraków 2002, s. 34.
  8. ^ Dulnicz Marek: Mazowsze w wieku, [w:] Ziemie Polskie w X wieku i ich znaczenie w kształtowaniu się nowej mapy Europy, Kraków 2000, s. 200-213.
  9. ^ Jan Stanisław Bystroń: Etnografia Polski. Poznań: Spółdzielnia Wydawnicza „Czytelnik”, 1947, s. 24.
  10. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Mazowieckie
  11. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, mazowieckie

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.