מותג

מוּתָג הוא מונח מתחום השיווק המתאר חברה, מוצר, קו מוצרים או שירות, ובהכללה גם גורמים נוספים כמו עמותה, אתר תיירות, מפלגה ואף אדם פרטי. המונח מותג מתייחס לסך כל העמדות, הרגשות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לאובייקט, ארגון או רעיון מסוים. עמדות ורגשות אלה מכונים לעיתים גם "נכסי המותג". מותג הוא למעשה יצירת "ישות" יש מאין, בדיוק כפי שבעולם החשבונאי-משפטי חברה בע"מ היא "ישות נפרדת" מבעליה, כך גם בעולם השיווק: המותג מהווה "ישות נפרדת משל עצמה" (האנשה) עם: ערכים, אופי, "אישיות" ועוד.

מטרתו של המשווק היא לייחס למותג ערכים חיוביים, כמו איכות, יוקרה, הנאה או תמורה טובה לכסף. עם זאת ייתכן בהחלט שלצרכנים יהיו עמדות שליליות כלפי מותג מסוים. הדבר ייחשב בדרך-כלל לכישלון של התהליך השיווקי.

בעבר היה נהוג להתייחס בשם מותג רק אל הסממנים הוויזואליים של התאגיד או המוצר, כגון שם, סיסמה (סלוגן או מוטו), סימן מסחרי, לוגו (סמליל) וסימנים ויזואליים אחרים כמו צבעים (צהוב של מקדונלד'ס) או עיצוב (מחשבי iMac של אפל), אולם כיום מקובל להגדיר את הסימנים הוויזואליים רק כחלק מהמותג והם מכונים בשם זהות מותגית.

המונח העברי, תחדיש שיצרו פרופ' דב יזרעאלי ופרופ' מיכאל פרי, הוא הלחם של המילים "מוצר" ו"תג".

Logo Goteborg
שמות מותגים על מרכז מסחרי בגטבורג, שוודיה

ההיסטוריה של המותג

כבר מימי קדם היו בתחומי מסחר מסוימים יצרנים שהיו ידועים מאחרים, בעיקר אמנים ואומנים שייצרו מוצרים יקרים שנועדו לשכבה העשירה של האוכלוסייה. עשירי האצילים עשויים היו לשלם ממון רב בעד רהיט של נגר מסוים, או בעד חרב של נפח מסוים. עם זאת, לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, עד תום התקופה הפיאודלית באירופה, משקי הבית נקטו בשיטת הכלכלה האוטרקית ומרבית המוצרים יוצרו באופן פרטי על ידי מי שגם צרכו אותם[1]. כך משקי בית רבים ייצרו לעצמם מזון ותפרו בגדים. גם הסחורות שנמכרו בשווקים נמכרו לרוב בתפזורת, ושם האיכר או האומן שייצר אותם לא היה ידוע.

במאה ה-19 חל תהליך התיעוש, שהפחית מאוד את הייצור הביתי, והופיעו המוצרים הארוזים שיוצרו בייצור המוני. היצרנים החלו לעשות שימוש בכיתוב ועיטור על האריזות על מנת לשכנע את הצרכנים לרכוש את המוצרים. הפרסום במובנו המודרני החל להופיע, והסימן הייחודי של האריזות נדרש עכשיו גם כדי לאפשר לצרכן לזהות את המוצר ששמע או קרא עליו. למעשה תפקידו ההיסטורי הראשוני של המותג היה בקרת איכות, סוג של תו תקן. צרכנים ידעו שמוצר מסוים עם הסימן המסוים (הסמליל) הוא יותר טוב ואותו הסימן היה הזיהוי לאיכות.

עם השנים התבררה חשיבותו הכלכלית של המותג, והוא התפשט מענף מוצרי הצריכה בייצור-המוני לכל ענפי הכלכלה, כמעט. ברשימת המותגים המובילים בעולם של השבועון "Business Week", מופיעים מותגים בתחומים מגוונים כמו מחשוב (חומרה, תוכנה ואינטרנט), אלקטרוניקה, מכוניות, ריהוט, בנקאות, תעופה, תקשורת ובידור. יתר על כן, לקראת סוף המאה ה-20 החלו להשתמש במושגים שיווקיים כמו מיתוג גם במגזר הפוליטי ובמגזר השלישי.

חשיבות המותג

חשיבותו העיקרית של המותג נעוצה בתהליך המיצוב של המותג וכן על מנת להשיג בידול. בשוק לא ממותג, הצרכנים כמעט שאינם מבדילים בין המוצרים המתחרים, כך לדוגמה מותגו התפוזים הישראלים בשוקי העולם והפכו למותג. היצרנים (או ספקי השירותים) מתחרים ביניהם בעיקר באמצעות הורדת מחירים, באופן שפוגע ברווחיות שלהם. המיתוג מאפשר להם להתחרות גם על מאפיינים אחרים של המוצר, שאינם המחיר. אם הצרכן תופס את המותג כבעל ערך עבורו, הוא יהיה מוכן לשלם עבורו יותר מאשר עבור מתחריו. הבדל זה במחיר יכול להגיע לעשרות אחוזים, והוא מכונה "פרמיית מותג".

המיתוג הוא בעל ערך גם עבור הצרכן. ליצרן יש אינטרס שלא לפגוע בעמדות הצרכנים כלפי המותג. אם המוצר או השירות לא ייעמדו בציפיות הצרכנים, הם לא ישובו לרכוש אותם. לפיכך המותג מבטיח לצרכן, או אמור להבטיח לו, מוצר העומד בציפיותיו.

עם זאת יש להדגיש שלעיתים עמדות ורגשות כלפי מותגים אינם נובעים מהבדל אמיתי בינם לבין מתחריהם. כך לדוגמה, צרכנים נוטים להיות נאמנים למותגי מזון ומשקאות מסוימים, למרות שבמבחני טעימה מתברר לעיתים קרובות שהם אינם מסוגלים להבדיל בין טעמם לטעם המתחרים. המיתוג הופך לכן לעיתים קרובות את הצרכן לצרכן לא-רציונלי, שאינו פועל באופן הטוב ביותר עבור עצמו.

תהליך המיתוג

תהליך המיתוג (branding) הוא תהליך אסטרטגי שבו נוצר מותג חדש או מתעדכן מותג קיים. במסגרת תהליך זה מחליטים מהם 'ערכי המותג' הרצויים ומפתחים סממנים ומאפיינים ויזואליים ומילוליים האמורים לבטא 'ערכים' אלה. סממנים אלה כוללים את שם המותג, הסמליל, סוגי האותיות המשמשים להצגתו, צורות, צבעים, צלילים וכל מאפיין חושי אחר שהוא חלק מעיצוב 'חווית המותג'. במקביל נעשית בדיקה של השוק (המכיל את כלל הצרכנים ומתחרים) מתוך כוונה לייצר למותג ערך ייחודי: מבודל ומובחן, נתפס וזכיר. בשלב זה מוגדרים הבידול, המיקוד, המיצוב והערך המוסף (ה-USP) של המותג, כחלק מאפיון אישיות המותג וערכיו. השלב הבא בתהליך המיתוג הוא לשווק ולהחדיר את המותג ו'ערכיו' לתודעה הציבורית באמצעים שונים ומגוונים כשתהליכי המיתוג הקלאסיים נעזרו בעיקר ב:פרסום, יחסי ציבור וקידום מכירות. מיתוג נעשה בדרך-כלל בעת כניסה של שירות או מוצר חדשים לשוק.

זהות מותגית

הזהות המותגית (Brand ID) היא מכלול המאפיינים של המותג שאמורים לשקף את ערכו וייחודו. זהות מותגית מורכבת משם, לוגו, מוצרים, עיצוב, חברה מייצרת, מחיר, סיסמה, ביצועים ואריזות.

ארכיטקטורת מותג

ארכיטקטורת מותגים היא תהליך קבלת ההחלטות הקשורות למערכת היחסים בין המותג למותגים אחרים המשווקים על ידי אותה חברה. ישנן ארבע אסטרטגיות עיקריות לתהליכים אלו על פי המודל הבא:

בית ממותג - זהות מוחלטת בין מותג העל (החברה) למותגי המשנה (המוצרים). לדוגמה: חברת וירג'ין ומוצריה.
תת-מותגים - מותגים המרחיבים את מותג העל ומוסיפים לו זהויות נוספות על גביו. לעיתים המותג הראשי מוביל - לדוגמה: Fox men ולעיתים בהובלה משותפת לדוגמה: הונדה אקורד.
הקרנה - מותגים עצמאיים הנהנים מערכי המותג הראשי. לדוגמה: במבה של אסם.
בית מותגים - חברה המשווקת מגוון מותגים ללא זהות מותגית תאגידית. לדוגמה: יוניליוור או פרוקטר אנד גמבל.

מיתוג מחדש

"מיתוג מחדש" (re-branding) הוא תהליך שמטרתו לשנות את המותג ו"ערכי המותג" של חברה, מוצר, או קו-מוצרים קיים. דוגמה מובהקת למיתוג מחדש הוא מיתוגן של סיגריות מרלבורו. תחילה שווקו הסיגריות לנשים תחת הסיסמה "Mild As May", ומסע הפרסום ציין שלא נשארים עליהן כתמי שפתון. שיטת שיווק זו נכשלה, וכתוצאה מכך נעשה שינוי קיצוני במיתוג הסיגריה. באמצעות "איש המרלבורו" - בוקר קשוח המעשן מרלבורו, שעמד במרכז מסע הפרסום של המותג משנות השישים עד שנות התשעים, הפך מרלבורו למותג הסיגריות הנמכר ביותר בעולם. דוגמה בישראל היא תהליך המיתוג מחדש של חברת הסלולר פרטנר, שבוצע בשנת 2016, בעקבות התנתקותה מהמותג הבינלאומי אורנג' - כשנאלצה למתג עצמה תחת שם אחר (שם החברה המקורי, להבדיל משם המותג הבינלאומי שבו השתמשה עד לאותו מועד), לגבש ולהציג זהות מיתוגית חדשה (שינוי לוגו ושפת מותג) ולשדר ולפרסם ערכים אסטרטגיים חדשים (מסרים שיווקיים מותאמים שונים).

מיתוג ערכי

מיתוג ערכי (value-branding) הוא תהליך שמטרתו לחבר בין "ערכי המותג" לערכים החשובים בקרב קהל המטרה. הבסיס למיתוג הערכי מבוסס על ההנחה שקיים קהל לקוחות שבחירתם במותג כזה או אחר אינה מבוססת על מחיר או על איכות המוצר. לקוחות אלו יעדיפו מוצרים הנתפסים בעיניהם ככאלה שמבטאים את העולם הערכי שלהם - כדוגמת ערכי חברה, סביבה, מגדר, חינוך, אמונה ועוד.

ערך המותג, נכסיות מותג ופרמיית מותג

ערך המותג הוא המחיר אותו היה צריך לשלם תאורטית על מנת להעביר בעלות על המותג וערכיו - כלומר הסימנים הוויזואלים של המותג והערכים והמוניטין המתלווים אליהם. במותגים מובילים (כדוגמת קוקה-קולה) עולה לעיתים ערך המותג על כלל נכסי החברה ה"גשמיים" - כמו מפעלים, רווחים וכוח אדם.

נכסיות מותג הן שלל תפיסות או ערכים אשר מזוהים עם המותג אצל קהל היעד ומהווים יתרון (נכס) המייצר העדפה על פני מותגים אחרים בשוק. נכסיות מותג יכולה להתבטא בבידול מוצרי, בתפישת שירות, בערוצי הפצה, בסטטוס הציבורי או החברתי, בתפישות איכות ובמיצוב, במובילות שוק, ובפרמטרים נוספים ומשתנים הנחשבים בעיניי קהל היעד.

פרמיית מותג הוא המחיר והעלות הנוספים, שלקוח מסוים בשוק צרכני מסוים, יהיה מוכן להוסיף ולשלם בתמורה למותג, וזאת בהשוואה למוצר דומה שאינו ממותג בהתאם. פרמיית המותג היא נגזרת אחת של ערך המותג ושווי נכסיותו. לדוגמה: אם מותג מסוים נמכר בהצלחה במחיר המגלם תוספת של 20 אחוז על מחירי השוק הממוצעים של מוצרי המתחרים, אזי נגדיר את "פרמיית המותג" כעומדת על שווי של 20%. חישוב פרמיית המותג הצפויה כתוצאה מהמיתוג - משמש גם ככלי לחישוב הכדאיות בתהליך של מיתוג.

מיתוג וגלובליזציה

המותג הוא כאמור תוצר של המהפכה התעשייתית שהחליפה ייצור ביתי וקהילתי בייצור המוני. אין זה מפתיע לכן שתהליך הגלובליזציה, כלומר המעבר לייצור ושיווק גלובליים, מחזק עוד יותר את חשיבות המותג. מותגים בינלאומיים, המוחזקים בידי תאגידי ענק, מוכַּרים ומוכְרים היום כמעט בכל מדינה בעולם. חברת קוקה-קולה, לדוגמה, שהמותג שלה נחשב לראשון בעולם ושוויו מוערך בכ-70 מיליארד דולר, משווקת את משקאותיה כיום בכ-200 מדינות. כמעט כל המותגים המופיעים ברשימת ה-100 המובילים של Business Week ניתנים לרכישה בישראל.

תהליך המיתוג (או המיתוג-מחדש) הוא תהליך יקר מאד, בשל השימוש האינטנסיבי וארוך הטווח בפרסום וקידום מכירות. מיתוג בשוק הישראלי עשוי לעלות עשרות מיליוני דולרים; מיתוג בינלאומי עולה לעיתים מיליארדים רבים. רק חברות ענק מסוגלות לעמוד בעלויות אלה, וכך הן זוכות ליתרון גדול על חברות קטנות ומקומיות.

עיוורון מותגים

"עיוורון מותגים" מתאר צריכה המתעלמת לחלוטין מהשפעות המיתוג המלווה את המוצרים הנצרכים. פעילי אנטי גלובליזציה ואנטי תרבות הצריכה קוראים להחדרת עיוורון המותגים לחוגים רחבים יותר ויותר של צרכנים כך שאלו ישפטו את המוצרים לפי מדדי עלות-תועלת ללא השפעות הפרסום והלחץ החברתי הנגרם כתוצאה מחדירת המותגים לשכבות רחבות באוכלוסייה. רבים סברו שיום שישי של מרלבורו הוא יום המפנה בדרך לחברה צרכנית עיוורת למותגים אולם התקווה לדור צרכני חדש נכזבה עם השנים כאשר מאז כלכלת המותגים רק הלכה והתפתחה בתקציבי פרסום הולכים וגדלים סביב המותגים החדשים-ישנים.

מותג פרטי

מותג פרטי
המותג הפרטי של שופרסל

מותג פרטי הוא מוצר שמיוצר על ידי חברות עבור רשתות שיווק ונושא את שמן של רשתות השיווק ולא של החברות המקוריות המייצרת את המוצר (מותג יצרן)[2]. בצורה זו חוסכות חברות השיווק את פערי התיווך, ומצליחות להביא למדף מוצרים זולים יותר. בדרך כלל מוצרים כאלו נמכרים רק ברשת השיווק הממתגת את המוצר. אף שהדבר מוריד מרווחי החברות המייצרות, האופציה האחרת שעומדת לרשותן היא לא למכור את מוצריהן כלל באותה רשת, או להפסיד את הייצור לחברה אחרת. החיסרון העיקרי בשיטה זו הוא שלרשת השיווק הממתגת עניין לשווק ולדחוף את מוצריה, על חשבון מוצרים מקבילים של חברות אחרות שנדחקות מפניה, וכך הצרכן מאבד את יכולת הבחירה שלו לברור בין מוצרים שונים לפי איכותם ולפי טעמו האישי.

גם לישראל חדר המותג הפרטי. הרשת הראשונה שהחלה להציע מוצרים תחת המותג הפרטי היא רשת סופר פארם שבשנת 1994 החלה לשווק מוצרים תחת המותג life, המותג הפרטי של הרשת[3].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המושג כלכלה אוטרקית מתייחס למשק המספק את כל צרכיו בעצמו ואינו נזקק ליבוא מוצרים מבחוץ
  2. ^ דניאל רוט אבנרי, ‏מותג הוא שם המשחק, באתר ישראל היום, 27 דצמבר 2017
  3. ^ גיל רונן, כך הפכה סופר-פארם לענקית הפארם הישראלית, באתר ynet‏, 23 בנובמבר 2016
אל על

אל על נתיבי אויר לישראל, המוכרת בשם המקוצר אל על, היא חברת התעופה הגדולה בישראל וחברת הדגל שלה. אל על היא חברה ציבורית ונסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ונמצאת בשליטת חברת כנפיים אחזקות בע"מ בבעלותם של האחים התאומים ישראל בורוביץ ודדי בורוביץ. מרכז פעילותה והנהלתה של החברה בנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון.

אל על מתמקדת בשוק הבינלאומי ומפעילה טיסות לאירופה, אסיה, אפריקה וצפון אמריקה. בין השנים 2010–2014 הפעילה החברה קו טיסות סדיר לנמל התעופה אילת, אך טיסות אלו הופסקו.

במשך שנים שימשה אל על כחברת התעופה הלאומית של ישראל והייתה בבעלות ממשלת ישראל, אך צעדים להפרטתה החלו ב-12 ביוני 2003, כשמניות החברה הוצעו למכירה לציבור, וב-1 בינואר 2005 הפכה חברת כנפיים אחזקות בע"מ לבעלת השליטה באל על. תולדותיה של חברת אל על קשורות באופן מובהק בדברי ימיה של מדינת ישראל - היא נטלה חלק במבצעי העלייה הגדולים מארצות ערב, מאתיופיה ומחבר המדינות, ורשת יעדיה שיקפה לאורך השנים את יחסיה הבינלאומיים של ישראל עם מדינות העולם, ובמיוחד עם שכנותיה.

לאל על מספר מאפיינים ייחודיים לה, ובהם הקפדה על הסדרי ביטחון ואבטחה, הימנעות מטיסה בשבתות ובמועדי ישראל והקפדה על כללי הכשרות, הן במטוסיה והן במתקניה הקרקעיים. עם זאת, חלק ממטוסי אל על וצוותי האוויר מוחכרים בשבתות ובמועדי ישראל לחברות ישראליות אחרות.

שמה של החברה נבחר על ידי דוד רמז, שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל, בעקבות הצעתו של עורך הדין שמואל שצ'ופק שהיה חובב תעופה נלהב.

ג'ינס

ג'ינס הם מכנסיים העשויים מדנים. במקור היה הג'ינס בגד עבודה והפך פופולרי בקרב בני נוער בתחילת שנות ה-50. מותג הג'ינס הראשון הוא לוי'ס. כיום ג'ינס פופולרי מאוד כלבוש יום-יומי ברחבי העולם וקיים בצורות, בגזרות, בשפשופים ובצבעים שונים.

ג'יפ

ג'יפ (באנגלית Jeep) הוא מותג רכבי שטח של תאגיד פיאט-קרייזלר (FCA). מקורו ברכב שטח שיוצר בארצות הברית עבור הצבא האמריקני בתקופת מלחמת העולם השנייה, שלאחר מכן יוצר גם לשוק האזרחי. השם ג'יפ הפך, גם בשפה העברית, משם של מותג לשם גנרי לרכב שטח ובנוסף גם לרכב מסוג SUV.

הצבא האמריקני בחן שלושה אבות טיפוס לרכב שטח, ובחר בדגם שיוצר בחברת בנטם אלא שבנטם הייתה חברה קטנה ולא הייתה מסוגלת לייצר מספר גדול כל כך של כלים לפי דרישת הצבא האמריקאי ולכן הועבר היצור למפעלי ויליס שהיו סגורים מספר שנים בגלל הליך פירוק ונפתחו מחדש עבור ייצור הג'יפ. גם מפעלי ויליס לא היו גדולים מספיק ולכן חברת פורד השתתפה אף היא בייצור הרכב. החל משנת 1941 ועד לסיום מלחמת העולם השנייה (1945), יוצרו יותר מ-600 אלף ג'יפים. הג'יפ יוצר גם במדינות נוספות, בהן צרפת והולנד, וסופק גם לצבא רוסיה.

בדגם הצבאי, הג'יפ הפך לרכב השטח העיקרי של צבאות רבים ברחבי העולם (בהן ארצות הברית וישראל), עד שהוחלף על ידי ההאמר. בצה"ל הוא הוחלף גם על ידי רכב הסופה M-240, ששייך לחברת דיימלר-קרייזלר ומיוצר בישראל בתעשיות רכב נצרת עילית.

הליקון (חברה)

הליקון (או הליקון מיוזיק) (באנגלית: Helicon Music) היא חברת תקליטים ישראלית שנוסדה בשנת 1985.

הליקון מייצגת ומפיצה אמנים רבים כגון אביב גפן, שירי מיימון, יהודית רביץ ועברי לידר. כמו כן, הליקון היא היבואן והמפיץ הבלעדי של שתיים מחברות התקליטים הגדולות בעולם - EMI ו-Universal Records שמייצגות אמנים כגון ליידי גאגא, קניה ווסט וג'סטין ביבר. בנוסף מפיצה הליקון בישראל את האלבומים של חברת Snapper Records האנגלית שמייצגת אמנים כגון פורקיופיין טרי, קריידל אוף פילת' ועוד.

כמו כן, מנהלת הליקון תת-מותג בשם Helicon Classics, שתחתיו מופצים כותרים קלאסיים, בעיקר הקלטות של הפילהרמונית הישראלית, ומופץ ברחבי העולם על ידי הלייבל הקלאסי הבינלאומי Harmonia Mundi.

תתי-לייבל ישראלים נוספים שמופצים בישראל ומחוצה לה על ידי הליקון הם נענע דיסק, היי פידלטי, עננה, התקליט חיפה וויזארט.

החברה הוקמה על ידי איציק אלשיך, שעבד לפני כן בחברת התקליטים והקלטות “ישראפון”

ורוני בראון, ששימש לפני כן כסמנכ”ל “סי בי אס”.

האמנים הראשונים אותם החתימה החברה היו ריטה ורמי קלינשטיין.

חברת תקליטים

חברת תקליטים (באנגלית: Record Label או Record company) היא מותג הנוצר על ידי חברות המתמחות בייצור, הפצה וקידום של הקלטות אודיו ווידאו, בפורמטים שונים כולל תקליטורים, תקליטים, DVD, קלטות והפצה באינטרנט. השם הכללי חברת תקליטים נשמר מטעמים היסטוריים בלבד.

מרבית חברות התקליטים הגדולות נשלטות על ידי מספר חברות רב-לאומיות אשר ביחד מהוות את רובה המכריע של תעשיית המוזיקה העולמית, אף על פי שבתקופה האחרונה ישנה התעוררות בקרב חברות תקליטים עצמאיות.

מעצב גרפי

מעצב גרפי הוא מקצוע שעיקרו עיצוב גרפי לעבודות דפוס, אריזות מוצרים או אתר אינטרנט. התוצר הסופי מופק על ידי שילוב של תמונות, טיפוגרפיה, סמלים, צבעים ומולטימדיה. הלקוח של המעצב עשוי להיות מוציא לאור, גורמים מהדפוס, או מהמדיה הדיגיטלית, מפרסם, או יצרן. לעיתים רבות המעצבים הגרפיים אחראיים גם לסידור האותיות בדפוס הבלט, ולאיורים.

סאן דור

סאן דור הוא מותג התעופה של אל על עבור טיסות שכר וטיסות עונתיות. בסיס הפעולה של החברה הוא בנמל התעופה בן-גוריון, ורוב טיסות המותג מופעלות על ידי אל על.

סחורה

סחורה הוא מושג מתחום הכלכלה המתייחס לכל מוצר אשר יש לו ביקוש, אולם הוא מסופק בכל השווקים ללא הבדל באיכותו בין הספקים השונים. לשם הדגמה, נחושת ואורז הם סחורות ומחירם אחיד במקומות רבים בעולם ומשתנה באופן יומי על פי ההיצע והביקוש הכוללים עבורם בשווקים בבורסות השונות. לעומת זאת, מכונית אינה בגדר סחורה, כיוון שהיא מיוצרת בדרגות איכות שונות ובסוגים שונים. בדרך כלל, ככל שהאיכות גבוהה יותר, כך גם עולה מחיר המוצר. מוצרים בעלי מותג או איכות הנתפסת כשונה או בעלי בידול ותכונות שונות - אינם נחשבים סחורות.

אחד מן המאפיינים של סחורה הוא שמחירה נקבע כפונקציה של תנאי השוק באופן כללי. סחורות פיזיות ותיקות נסחרות בבורסות סחורות בעולם. הסחורות הבולטות הן משאבי טבע בסיסיים ומוצרי חקלאות, כגון: עפרת ברזל, נפט גולמי, פחם, אתנול, מלח, סוכר, פולי קפה, פולי סויה, אלומיניום, אורז, חיטה, זהב וכסף.

מוצר או שירות עשוי להפוך לסחורה כאשר נוצרת בו אחידות בכל נקודות האספקה, וזאת בדרך כלל על ידי הפצת הידע הדרוש לייצורו באופן יעיל. כך, מוצרים כגון תרופות שהפכו גנריות או מעגלים משולבים הפכו לסחורות.

סימן מסחר

סימן מסחר הוא סימן בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורך סימול מוצרים או שירותים שהם מייצרים או סוחרים בהם. סימן זה יכול להיות מורכב מאותיות כגון שם המוצר, איור או סמל גרפי אחר או שילוב ביניהם. אם הסימן רשום שימוש בסימן על ידי גוף לא מורשה הוא הפרה של חוקי הקניין הרוחני, ובפרט פקודת סימני מסחר. הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר. בדפוס מוצג לעיתים התו ™ על מנת לסמן סימן מסחרי שאינו רשום או ® על מנת לסמן סימן מסחרי רשום.

פלאפון תקשורת

פלאפון תקשורת בע"מ, המוכרת בשם המקוצר "פלאפון", היא ספקית שירות תקשורת סלולרית בישראל והחברה הראשונה שפעלה בישראל בתחום זה. לחברה היו בסוף שנת 2016 כ-2.401 מיליון מנויים.בין השנים 2003 ל-2007 סיפקה החברה שירותי תקשורת גם תחת המותג "Esc", שיועד לצעירים. לצד המותג "פלאפון", החברה מספקת כיום שירותי סלולר מוזלים תחת המותגים "וואלה! מובייל", "YouPhone", "Hii Mobile", "Pmobile, "Kravitz Mobile ו-"סאווה".

פלייסטיישן

פלייסטיישן (באנגלית: PlayStation) היא קונסולת משחקים של חברת סוני שיוצרה לראשונה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

פלייסטיישן 2

פלייסטיישן 2 (PlayStation 2 או בקיצור PS2) היא קונסולת משחקים השנייה של סוני, אחרי הפלייסטיישן ולפני הפלייסטיישן 3. היא יצאה לשוק במהלך שנת 2000, כשנה לאחר ההכרזה.

בשנת 2014 נסגרו חלק משרותי האונליין של הקונסולה. בשנת 2016 נסגרו כל שרותי האונליין בקונסולה.

פלייסטיישן 3

פלייסטיישן 3 (באנגלית: PlayStation 3 או בקיצור PS3) היא קונסולת המשחקים הנייחת השלישית של חברת סוני. הקונסולה שייכת לסדרת קונסולות הפלייסטיישן המצליחה.

חברת סוני הציגה לראשונה את קונסולת הפלייסטיישן 3 בתערוכת E3, התערוכה הבינלאומית למשחקים אלקטרונים, שהתקיימה במאי 2005 בלוס אנג'לס. סוני דחתה פעמים רבות את מועד ההשקה של הקונסולה עקב קשיים בייצור ובפיתוח. מכירת הקונסולה החלה לבסוף ב-17 בנובמבר 2006.

במאי 2017 הודיעה סוני על הפסקת ייצור פלייסטיישן 3. בכל שנות קיומה יוצרו כ-87 מיליון יחידות של הקונסולה.

פלייסטיישן 4

פלייסטיישן 4 (באנגלית: PlayStation 4 או בקיצור PS4) היא קונסולת המשחקים הנייחת הרביעית של חברת סוני. הקונסולה נמכרת בארה״ב מאז ה-15 בנובמבר 2013 ובאירופה התחילה להימכר ב-29 בנובמבר 2013.קונסולה זו היא חלק מהדור השמיני של קונסולות המשחק אשר מתחרה בקונסולת המשחק של נינטנדו Wii U ובקונסולה החדשה של מיקרוסופט, Xbox One.

הקונסולה נחשפה לראשונה במסיבת עיתונאים שסוני ערכה בניו יורק ב-20 בפברואר 2013.בישראל הקונסולה הושקה ב-29 בינואר 2014 על ידי נציגת סוני בישראל - ישפאר.

בשנת 2016 החלו דיווחים ברשת אודות דגם הדור הבא לפלייסטיישן 4 שיכלול תמיכה ב 4K וחומרה משודרגת (מעט) וכונה פלייסטיישן 4.5 או פלייסטיישן 4 Neo (אך כיום ידוע ששמו PlayStation 4 pro) . ב-7 בספטמבר 2016 הושקו שתי גרסאות חדשות לפלייסטישן 4: PlayStation 4 Slim, בעל חומרה זהה עם מבנה דק יותר, וה-PlayStation 4 Pro, בעל חומרה חזקה יותר, תמיכה ברזולוציית 4k וטכנולוגיית HDR .

פרסומת

פרסומת היא פעולה שנעשית בדרך כלל בתשלום, אשר מציגה ומקדמת מכירה של סחורה, שירות או רעיון. מקור המילה פרסומת הוא מיוונית: parresia דיבור גלוי או פַּרהֶסְיָה, שמשמעו להודיע ברבים. הפרסומת נעשית באמצעי התקשורת המסחריים, ונותן החסות שלה מזוהה. מטרת הפרסומת היא להגביר את המכירות של החברות המפרסמות, גם אם הן פוגעות בטובתם של הלקוחות, באמצעות שכנוע, איזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, הפרסומת מניחה את קידום מושאה כתכלית בלעדית ומכפיפה את שאר הגורמים - (האמת, השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו') - לתכלית זו.

ההצדקה לקיומה של הפרסומת בשידור, אם כך, אינה במידע שהיא מפיצה, אלא מתוך הכרח, כדי לאפשר את התשתית הכלכלית לשידורי הרשתות המסחריות. בישראל יש שידורי פרסומת גם בשידור הציבורי.

הפרסומת כענף בכלכלה נכללת בתמהיל התקשורת השיווקית של העסק (הכולל גם יחסי ציבור, קידום מכירות, שיווק ישיר ומכירה אישית).

הפצה ופרסום של רעיונות פוליטיים מכונה "תעמולה".

רשת שיווק

רשת שיווק היא גוף עסקי (בדרך כלל חברה) העוסק במסחר קמעונאי ולו סניפים רבים בעלי מותג משותף. רשתות שיווק פועלות בשתי דרכים עיקריות:

כל חנויות הרשת הן בבעלות הרשת, וניהולן מונחה על ידי ההנהלה המרכזית של הרשת.

חנויות הרשת הן בבעלות זכיינים, המקבלים שירותים שונים מהרשת, כגון שירותי שיווק, הדרכה ואספקת סחורה.לעיתים משולבות שתי השיטות ברשת אחת - חלק מחנויות הרשת הן בבעלות הרשת, וחלק בבעלות של זכיינים.

רוב רשתות השיווק מתמחות בתחום מסוים (כגון מכירת מזון, מכירת ספרים וכדומה). אך בעשור האחרון התפתחו רשתות המייחדות עצמן בצורות שונות.

דוגמת רשתות אשר מטרתן להוות את הרשת הזולה בתחום (ללא קשר ישיר לאיכות) דוגמת קופיקס בתחום המזון ומקס סטוק בתחום כלי בית ומוצרים נלווים.

לחנויות הפועלות במסגרת רשת מסוימת מאפיינים דומים מבחינות רבות, כך שקונה המכיר אחת מחנויות הרשת יודע למה לצפות גם כאשר הוא נכנס לחנות שאינה מוכרת לו. נכס חשוב של הרשת הוא המותג שלה, אך לעיתים בוחרת רשת שיווק להתפצל לתת-רשתות, הפונות לקהלי יעד שונים, ולכל אחת מהן מותג משלה.

עוצמתן של רשתות השיווק מאפשרת להן פעמים רבות את דחיקתם של עסקים עצמאיים הפועלים בתחומן. תופעה זו יצרה מחלוקות במדינות רבות והובילה במקרים רבים גם לשיתופי פעולה בין עסקים עצמאיים לרשתות השיווק בניסיון למנוע שגשוג מהיר של רשתות השיווק על חשבון העסקים המקומיים.

בישראל קיימות שלוש רשתות שיווק מזון עיקריות ועוד מספר רשתות פרטיות קטנות שחולשות על רוב המשק: שופרסל (שופרסל ויש), הריבוע הכחול (חנויות מגה וזול בשפע), הרשת הרביעית (הכוללת התאגדות של שש רשתות פרטיות בהן רמי לוי).

שיווק

שיווק הוא מונח המתאר פעילות, אשר מקדמת מכירה של מוצר (סחורה, שירות או רעיון). ניתן להניח, שכל קידום של פעילות בעלת משמעות כלכלית- הוא אקט שיווקי. דוגמאות לשיווק שכזה, החורג מתחום הכלכלה ה"טהורה", הן: תעמולת בחירות או מסע פרסום למניעת תאונות דרכים. באופן דומה, אחת הדרכים עליהן נמנה השיווק היא ראיון עבודה, בו מחויב המרואיין לשווק עצמו כראוי, בהתאם לדרישות המשרה אליה הוא מעוניין להתקבל - על מנת לקבלה (העבודה נתפסת כאן מנקודת מבט של מתן שירות של המעסיק (או המעביד) - לעובדיו, הכפופים לו, על כל המשתמע מכך: תשלום שכר, מתן תנאים סוציאליים, הפרשת אחוז מסוים ממשכורתו של עובד כלשהו למס הכנסה ולביטוח לאומי, וכדומה. בהתאם להגדרה זו, ניתן לראות את העבודה כסוג של "מכירת מוצר"- של המעביד לעובדיו).

תפקיד השיווק הוא ניהול הביקוש וההצע של מוצר מסוים, מצד הגורם החפץ לשווקו. בדרך כלל, השיווק שם לו למטרה את העלאת ביקוש המוצר- בדרכים שונות. לפעמים המטרה היא רק לשמר מצב קיים ולעיתים אף להנמיך ביקוש, למשל במקרה שאין מספיק מלאי כדי לספק את צורכי הלקוחות. מכיוון שביקוש נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבור מוצר מסוים - במובן הרחב, יעדו של השיווק הוא זיהוי וסיפוק של צרכים אנושיים וחברתיים.

ישנן מספר אפשרויות עיקריות לפעילות שיווקית:

פרסום - תקשורת שיווקית ממומנת.

קידום מכירות - מבצעים שונים, הנחות, תלושי מתנה או כל תמריץ אחר לרכישת המוצר.

יחסי ציבור - פרסום שאינו ממומן בהכרח, כאשר החסות נסתרת. למשל כתבה על המוצר בעיתון צרכנות.

שיווק ישיר או מכירה אישית.הפעילות השיווקית כוללת אסטרטגיות ופעולות נוספות כגון:

מיתוג - יצירת אמצעי זיהוי יעילים למוצר וקשירת תדמית חיובית איתם.

מיצוב - הקניית תדמית חיובית הנותנת סיבה להעדיף את המוצר על פני מתחריו באמצעות פעולות של בידול או חיקוי (כלכלה).

ביצוע מחקר שוק להשגת מידע שיווקי.

פילוח ומיקוד - זיהוי קהל היעד בתוך פלח השוק הרלוונטי עבור המוצר או השירות אותם רוצים לשווק.

קביעת המחיר המתאים (המחרה).

קביעת המקומות בהם המוצר ימכר (ניהול ההפצה)השיווק התפתח כתחום עיסוק ומחקר עצמאי במחצית השנייה של המאה ה-20.

בתחילה היה המיקוד עסקי, אך עם הזמן התברר כי העקרונות הם אוניברסליים ומיושמים כיום במגוון גדול של תחומים: שיווק פוליטי, עצמי, מדיני, מוניציפלי ועוד.

השיווק מיישם כלים מתחומי הפסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, מערכות מידע ועוד.

שם גנרי

שם גֵּנֵרִי הוא שם הסוג או הזן הכללי של מוצר, שאינו סימן מסחר המזוהה בלעדית עם יצרן האוחז בזכויות עליו. שם גנרי הוא נחלת הציבור וכלל היצרנים הפועלים בקרבו, ומשמש כתיאור מקובל לסוג מוצר שמותגים שלו עשויים להיות מיוצרים בידי יצרנים שונים שיכנוהו בשמות מותג שונים. לדוגמה, "צ'יפס" הוא שמו הגנרי של חטיף מאכל, שמותג מוכר שלו בישראל מיוצר ומשווק תחת שם המותג "תפוצ'יפס".

תקליטי RCA

תקליטי RCA (באנגלית: RCA Records) היא חברת תקליטים שנקראה בעבר RCA Victor (כממשיכת דרכה של חברת ויקטור טוקינג משין). החברה-האם של תקליטי RCA בין השנים 1928 עד 1983 הייתה תאגיד האלקטרוניקה RCA. ב-1986 הפכו "תקליטי RCA" למותג של תאגיד BMG, ומ-2008 זהו מותג של סוני מיוזיק אנטרטיינמנט.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.