מושב מפלט

מושב מַפְלֵט הוא מושב צוות אוויר במטוסי קרב שמאפשר חילוץ מהיר של איש הצוות במצב מצוקה.

Ejectionseat
טייס נפלט ממטוס בעזרת כיסא מפלט בעת ניסוי

מבנה המושב

מושב מפלט מדגם H-7

  • תותח הפלטה: תותח טלסקופי. בחלקו החיצוני הקבוע הוא מקובע לדופן האחורית של תא הטייס ובחלקו העליון (החלק הטלסקופי הנע) הוא מחובר למושב המפלט. תפקידו להוציא את מושב המפלט מתוך תא הטייס. תותח ההפלטה מרים את המושב לגובה של מטר וחצי לערך. בשלב זה, מוצת המנוע הרקטי.
  • מנוע רקטי: ממוקם בחלקו התחתון של המושב. תפקידו להאיץ את המושב במהירות שיא, למרחק של כ-100 מטרים מהמטוס הננטש. הזמן שעובר מרגע הפעלת המנוע הרקטי ועד שהוא כבה, הוא כשנייה וחצי עד שתי שניות.
  • יחידה ברוסטאטית: ממוקמת (בדגמים מסוימים) בדופן שמאל של המושב. תפקידה הוא לפקח על גובה הפרדת המושב מהטייס. אם לדוגמה הטייס נאלץ למלט את נפשו ממטוס פגוע בגובה רב יחסית שבו אין מספיק חמצן לנשימה, היחידה הברוסטאטית תחוש בלחץ האטמוספירי הנמוך ששורר בגובה רב ולא תפריד את הטייס מהמושב. זאת על מנת שהמושב ייפול נפילה חופשית מהר ככל האפשר עד לגובה שבו ניתן לנשום ללא בקבוק חמצן החירום.
  • בקבוק חמצן חירום: ממוקם בדופן המושב. תפקידו לספק לטייס הנוטש חמצן מספיק בזמן הנפילה החופשית עד לגובה שבו ייפתחו המצנחים והטייס יופרד מהמושב - גובה שבו ניתן לנשום ללא אמצעי עזר.
  • מצנח אישי: ממוקם בחלקו הקדמי העליון של המושב ומהווה בשגרה משענת ראש וצוואר סטנדרטית.

רצועות הכתפיים הקושרות את הטייס הן למעשה רצועות המצנח. המצנח עצמו קשור למושב ברצועות נפרדות שנפתחות ומשתחררות במהלך תהליך ההפלטה.

  • זווד: הזווד הוא יחידת ההישרדות של הטייס. מדובר במעין קונטיינר ריבועי המותקן בבסיס מושב המפלט.

הקונטיינר מכיל בתוכו כל מה שטייס נוטש צריך לצורך הישרדותו בשטח לאחר הנטישה. תכולת הזווד המדויקת מסווגת אולם בין הפריטים ניתן למצוא סירה מתנפחת, חומר דוחה כרישים, סוכריות בעלות ערך קלורי גבוה במיוחד, סכין, אקדח ועוד. בזמן שגרה, הזווד הוא המושב של הטייס. הוא מרופד בכרית על מנת לתת לטייס נוחות ישיבה מספקת. הזווד מחובר למושב ברצועות הנפתחות ומשתחררות במהלך תהליך ההפלטה. כמו כן, הזווד מחובר אל הטייס ברצועות המתניים.

מושב מפלט מדגם ACES II:

מושב המפלט בנוי כיחידה אחת, במושב מותקן יח' אלקטרונית (סיקוונסר) שמתזמנת את כל פעולת המושב בעת הפלטה:

  • מצנח טייס - מותקן בראש המושב ומתחבר לטייס על ידי רצועות כתפיים.
  • זווד מילוט - מותקן בפינת המושב ויש בו ציוד שרידות מגוון.
  • יח' אלקטרונית (סיקוונסר) - מופעלת בעזרת סוללות ומתזמנת את תהליך ההפלטה בהתאם לתנאי הנטישה.
  • כדורים פירוטכנים - במושב מותקנים כדורים פירוטכנים המופעלים חשמלית/לחץ גזים/נקירה מכנית.
  • יח' מתמר (חיישן סביבתי) - מקבל נתוני מהירות וגובה בעת ההפלטה ומעביר את הנתונים לסיקוונסר.
  • מיכל חמצן חירום - מספק חמצן לטייס בעת נטישה.
  • יח' ייצוב (STAPC) - מייצב את המושב בתהליך הפלטה בעיקר במוד 1.
  • מצנח בלימה - מייצב ובולם את המושב בתהליך ההפלטה למעט במוד 1.

ביצוע הפלטה

ההפלטה מתבצעת על ידי משיכה של אחת משתי ידיות: האחת ממוקמת בחלקו העליון של המושב והשנייה ממוקמת בין רגלי איש הצוות. הידית העליונה פותחת גם מסך שמגן על פני הטייס מפני מכת הרוח ורשף האש. בתהליך ההפלטה, לפני יציאת המושב, מתבצעת העפת החופה (המעטה השקוף של תא הטייסים). במקרה של תקלה, אם החופה לא מושלכת היא מנופצת על ידי החלק העליון של המושב. במטוסים שצוותם מונה שני אנשים (למשל F-4 פנטום), יכול אחד מאנשי הצוות לגרום להפלטת שני אנשי הצוות. במקרה כזה, הנווט הוא שיפלט ראשון, על מנת שלא יפגע מהרשף של מושב הטייס. במסוקים, בעת סכנה, הטייסים נפלטים הצידה ולא למעלה על מנת שלא ייפגעו מלהבי המסוק.

במושבי המפלט הראשונים הותקנו מערכות הפלטה חלשות, הן מסיבות של בטיחות הטייס והן מסיבות טכניות, אשר היו מוגבלות ביכולתן לפלוט את הטייס במהירות מהמטוס ומרחק הפליטה ממנו, מה שחייב הפלטה במהירות וגובה מנימליים (כדי לאפשר לטייס גובה מספק לפתיחת המצנח). מושבי מפלט מודרניים הם מטיפוס "אפס אפס" ("0-0"), המסוגלים לפלוט אדם בבטחה ממטוס העומד על הקרקע (גובה אפס, מהירות אפס). מטוסי הקרב החדשים מהדור החמישי (ה-F-35 לייטנינג II וה-F-22 ראפטור) מצוידים במושב מפלט מדגם ACES II המאפשר הפלטה במהלך טיסה במהופך (כאשר ראש הטייס פונה לכיוון הקרקע) מגובה מינימלי של פחות מ-45 מטרים (כ-140 רגל).

התאונה העיקרית במושב מפלט הוא הפעלתו בטעות כאשר המטוס נמצא בהאנגר. במקרה כזה הטייס שנהדף בכוח ובמהירות רבה אל התקרה נמחץ אל מותו. קיימים נוהלי בטיחות מחמירים - שעיקרם הסרת ניצרת המושב דקות לפני ההמראה, ונצירתו המיידית מיד עם עצירת המטוס לאחר הנחיתה - שנועדו למנוע מקרים כגון אלה.

במושבי המפלט הישנים כגון H-7 של מרטין בייקר, היו שתי ידיות הפלטה: "מסך פנים" ו"בין-ברכיים". ידית "מסך פנים" הייתה למעשה צמד ידיות שנמשכו בחוזקה מלמעלה כלפי מטה. בד חסין אש הגן על פני הטייס מפני רשף האש שציפה לו מהמנוע הרקטי. ידית "בין ברכיים" ממוקמת בין רגלי הטייס. הידית נמשכת מלמטה כלפי מעלה. במהלך השנים נמצא כי אנשי צוות שנטשו מעדיפים להשתמש בידית "בין ברכיים" על פני "מסך פנים". בשל כך, הוסרה ידית "מסך פנים" ממושבי המפלט החדשים.

קישורים חיצוניים

T-6 טקסאן II

T-6 טקסאן II (באנגלית: T-6 Texan II) הוא מטוס אימון בעל מנוע טורבו פרופ יחיד, מתוצרת ריית'און (שהפכה ב-2006 לחברת הוקר ביצ'קראפט, וב-2013 לתאגיד ביצ'קראפט), המבוסס על מטוס האימון השווייצרי פילאטוס PC-9. המטוס משמש את חיל האוויר של ארצות הברית ואת צי ארצות הברית כמטוס אימון בסיסי, כמחליפם של מטוסי האימון ססנה T-37 טוויט שהיה בשירות בחיל האוויר וביצ'קראפט T-34 מנטור שהיה בשירות הצי. בשורות חיל האוויר משמש המטוס בשלב האימון הבסיסי לטייסים ולקציני מערכות נשק (Combat Systems Officer‏, CSO). בצי ובחיל הנחתים של ארצות הברית משמש המטוס לאימון קציני תעופה ימית (Naval Flight Officer‏, NFO) בשלב הבסיסי ובשלב הביניים. המטוס משרת כמטוס אימון בסיסי גם בחיל האוויר המלכותי הקנדי, בו נקרא המטוס CT-156 הרווארד II, וכן בחיל האוויר היווני, חיל האוויר העיראקי ובחיל האוויר הישראלי, בו מכונה המטוס "עפרוני". דגם T-6B משמש להכשרת טייסים בשלב הבסיסי בצי ארצות הברית, ודגם T-6C משמש כמטוס אימון בחיל האוויר המלכותי של מרוקו, חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד וחיל האוויר המקסיקני.

הדר קמחי

הדר קמחי (נולד ב-10 באפריל 1929) הוא תת-אלוף בדימוס, אשר עשה את שירותו בחיל הים. כיהן כסגן מפקד חיל הים ולאחר פרישתו מצה"ל שימש מנהל בחברות בולטות במשק הישראלי.

קמחי החל את דרכו בגדוד 13 בחטיבת גולני, בפיקודו של אברהם יפה, קמחי שירת בפלוגה ג אשר השתתפה בקרב על כוכב הירדן, המחלקה של קמחי נעה לקראת מארב, במהלך התנועה התגלה כוח עיראקי, עוזי ציזלינג מפקד המחלקה נתן הוראה להסתער, קמחי עם מקלע השאטו הסתער עם חבריו ובהלך הקרב נפגע מכדור בכתף, בסיום הקרב נהרגו 29 עיראקים ויתר הכוח נס אל עבר בקעת הירדן, לאחר השירות בחטיבת גולני עבר קמחי לשייטת 13 והתקדם בה עד לתפקיד סגן מפקד היחידה. עבר השתלמות צוללות בצרפת ובשנת 1960 קלט את הצוללת אח"י רהב והיה מפקדה הראשון. לאחר מכן בשנת 1962 פיקד על המשחתת אח"י חיפה ובשנת 1964 על שייטת הצוללות. בשנת 1968 התמנה למפקד שייטת ספינות הטילים, פיקד על חילוץ ספינות שרבורג במבצע נועה ובנה את תורת הקרב לספינות הסער. לאחר מכן שימש ראש מחלקת ים (1971 1973). באוגוסט 1973 מונה לנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בלונדון. ב-1976, לאחר שלא מונה למפקד חיל הים, פרש מצה"ל.

עם שחרורו מצה"ל התמנה למנהל נמל אשדוד ולאחר מכן לסמנכ"ל תפעול במועצה לשיווק פרי הדר ומנהל חטיבת ההלבשה בחברת אתא. בשירות מילואים סייע בחיפוש אחרי שרידי הצוללת דקר וריכז צוות חשיבה וביקורת מבצעית עבור מפקד חיל הים.

כפיר (מטוס)

כפיר הוא מטוס קרב רב-משימתי, תוצרת התעשייה האווירית לישראל.

הכפיר מבוסס על מטוס המיראז' 5 הצרפתי, ומשלב תכנון אווירודינמי צרפתי עם מנוע אמריקני. משנת 1975 יוצרו מעל 220 מטוסי כפיר.

מושב (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מיראז' 2000

הדאסו מיראז' 2000 (בצרפתית: Dassault Mirage 2000) הוא מטוס קרב רב-משימתי מתקדם, מתוצרת חברת "דאסו תעופה" הצרפתית. המטוס תוכנן בשנות השבעים המאוחרות של המאה העשרים, כמטוס קרב קל עבור חיל האוויר הצרפתי, וכמתחרה פוטנציאלי למטוס ה-F-16 האמריקני.

בדומה למטוסים הראשונים בסדרת מטוסי המיראז', מטוס המיראז' 2000 מצויד בכנף דלתא, אך השילוב של מערכות בקרה דיגיטליות מסוג טוס-על-חוט מאפשר לו רמת ביצועים גבוהה בהרבה, תוך התגברות על חלק מהמגבלות הנובעות מהשימוש בכנף זו.

מיראז' 5

מיראז' 5 (מצרפתית: Mirage - "חזיון תעתועים") מתוצרת חברת "דאסו" הצרפתית הוא מטוס קרב על-קולי, של הדור השני שתוכנן בשנות ה-60 של המאה העשרים לבקשת והזמנת חיל האוויר הישראלי על בסיס מיראז' 3 ויוצר בצרפת. בסופו של דבר, בעקבות האמברגו הצרפתי על נשק לישראל אחרי מלחמת ששת הימים, לא סופק המטוס לישראל.

בזכות תנאי מזג האוויר הבהירים בדרך כלל במזרח התיכון, הביע חיל האוויר הישראלי עניין בגרסת מיראז' 3 נטולת מכ"ם ואוויוניקה, כך שמחיר המטוס יוזל, מבנהו יפושט והוא יתאים יותר למשימות תקיפה. בחודש ספטמבר 1966 הזמין חיל האוויר 50 מטוסים מהדגם שזכה לסימון מיראז' 5.

נשר (מטוס)

נשר הוא מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר בתעשייה האווירית לישראל, על-פי התוכניות של מטוס מיראז' 5 הצרפתי שלא סופק לישראל בעקבות אמברגו הנשק. המטוס זכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים, עם יחס הפלות של 5:111 לטובתו.

קמוב Ka-50

הקמוב Ka-50 (באנגלית: Kamov Ka-50, ברוסית מכונה גם: Чёрная акула (צ'וֹרנַאיָה אָקוּלָה) - פירוש: כריש שחור. כינוי בקוד דיווח נאט"ו: Hokum A) הוא מסוק קרב קואקסיאלי חד-מושבי אשר תוכנן על ידי חברת קמוב הרוסית כדי למלא את הדרישה למסוק קרב מדור חדש שיחליף את המיל מי-24 המיושן.

המסוק נבנה ונוסה בשנות ה-80, אך נכנס לשירות מבצעי בצבא רוסיה רק ב-1995. זהו מסוק כבד, חמוש ומשוריין היטב, אך עם זאת מסוגל להגיע למהירות של כ-300 קמ"ש. כמו כן מסוק זה מצטיין ביכולת תמרון גבוהה ביותר, הודות לצורה המיוחדת שבה בנויים הרוטורים שלו.

תעופה צבאית תעופהתעופה אזרחית
סוגי כלי טיס מטוס קרבמטוס תקיפהמטוס קרב רב-משימתימפציץמטוס ריגולמטוס תובלהמסוק קרבמסוק סערכטב"םמטוס שליטה ובקרה
מטוס F-16I של חיל האוויר הישראלי

מסוק קרב

מטוס ספיטפייר מדגם 22
כלי נשק פצצה (שימוש כללי ומונחית) • טיל אוויר-אווירטיל אוויר-קרקעטיל שיוטרקטהתותח אוטומטי/מקלע כבד (כגון M2 בראונינג ו-M61A1 וולקן)
מושגים עיקריים לוחמה אוויריתקרב אווירהפצצה אסטרטגיתהפצצה טקטיתתובלה אווירית • מודיעין אוויר
מערכות עיקריות לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונהלוחמה אווירית במלחמת העולם השנייהלוחמה אווירית במלחמת קוריאה • לוחמה אווירית במלחמת וייטנאם • לוחמה אווירית במלחמת המפרץ
מושגים משניים טייסתאלוף הפלות • גיחה • נ"מ • יעף • חמקנותהמראה ונחיתה אנכית (VTOL) • המראה ונחיתה קצרה (STOL) • לוחמה אלקטרונית

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.