מורה פרטי

מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי. תשומת לב כזו מאפשרת לתלמיד לשפר ידע או מיומנויות מהר יותר מאשר בסביבה של כיתה.

בדרך כלל, מורים פרטיים מועסקים על ידי התלמיד, משפחתו או על ידי עמותות כחלק מעזרה לקהילה.

חלק מהמורים מועסקים על מנת לסייע לתלמידים בעלי לקות למידה או הפרעות קשב וריכוז או לתלמידים אשר אינם יכולים ללמוד בקבוצות גדולות וזקוקים לתשומת לב מיוחדת.

ישנם מורים אשר מועסקים כדי לספק חומר מתקדם עבור תלמידים המעוניינים ללמוד מעבר למסגרת הכיתתית או עבור תלמידים המעוניינים בהעשרה בתחומים שונים.

מורה פרטי אינו חייב להיות בעל תעודת הוראה. ניתן אפילו למצוא מורים פרטיים אשר לומדים בבי"ס תיכון.

העבודה כמורה פרטי נפוצה מאוד בקרב סטודנטים מאחר שהשכר גבוה מהממוצע לעבודות סטודנטים והשעות גמישות וניתנות להתאמה למערכת השעות של הלימודים.

ניתן למצוא מורים פרטיים במודעות בעיתונים ובמוסדות הלימוד וכן ברשת האינטרנט, בה קיימים אתרים לפרסום וחיפוש של מורים פרטיים. אתרים אלו מאפשרים למורה הפרטי להוסיף מודעה ואף פרופיל מורה ולפרט את מקצועות הלימוד ופרטים נוספים, כגון ניסיון קודם ואזורי לימוד.

Tutoring Center (3349979270)
נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה
Rembrandt Harmensz. van Rijn - A Young Scholar and his Tutor - Google Art Project
מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס

ראו גם

אבן סינא

אבן סינא (שם מלא אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן סינא, בלשונות אירופה אביסנה 1037–980) היה רופא, פילוסוף ומדען פרסי. ג'ורג' סרטון, מייסד ענף ההיסטוריה של המדעים, כינה אותו "המדען המפורסם ביותר של האסלאם ואחד המפורסמים ביותר בכל הזמנים והמקומות".

אבן סינא הוא מחברם של 450 ספרים במגוון נושאים רחב, בעיקר רפואה ופילוסופיה. חיבוריו המפורסמים ביותר הם "ספר הריפוי" ו"הקנון של הרפואה" (ידוע גם כ"הקאנון הגדול"). אבן סינא השתמש באידוי ליצירת שמנים אתריים ראשונים ולכן נחשב לחלוץ הארומתרפיה.מלבד הפרסים, גם העם הטג'יקי מחשיב אותו כאחד מבניו, אולי דרך משפחת אמו. באיראן הוא נחשב כגיבור פרסי, ופעמים רבות מחשיבים אותו לפרסי הגדול ביותר שחי אי פעם. דיוקנאות ופסלים רבים שלו נותרו באיראן של היום. אנדרטה מרשימה ניצבת מחוץ למוזיאון בבוכרה.

אוגוסטן לואי קושי

אוגוסטן לואי קוֹשי (בצרפתית: Augustin Louis Cauchy; שמו נכתב לעיתים בעברית "אוגוסטין לואי קושי", כתעתיק גרפי מכתב לטיני; ‏ 21 באוגוסט 1789 - 23 במאי 1857) היה מתמטיקאי צרפתי, מאבות הביסוס הריגורוזי של החשבון האינפיניטסימלי. תרם רבות לאנליזה המודרנית.

אנטון פרדריך בישינג

אנטון פרדריך בישינג (גרמנית: Anton Friedrich Büsching‏; 27 בספטמבר 1724 - 28 במאי 1793) היה גאוגרף גרמני שכתב ספרים רבים בתחום, החשובים שבהם עוסקים בגאוגרפיה של אירופה.

בישינג נולד בעיר סטאדהאגן (Stadthagen), כ-40 קילומטרים ממערב להנובר. בשנת 1748 קיבל מינוי של מורה פרטי אצל משפחת de Lynars ונסע אתם לסנקט פטרבורג. בשנת 1748 הוא עבר לקופנהגן.

בשנת 1754 הוא החל את עבודתו באוניברסיטת גטינגן ובשנת 1757 התמנה לפרופסור.

בשנת 1761 הוא עבר לסנקט פטרבורג והיה בין מקימי בית הספר החדש ליוצאי גרמניה הגרים בעיר.

בשנת 1765 הוא חזר לגרמניה ושנה לאחר מכך התמנה למנהל " Greyfriars Gymnasium " - בית הספר הידוע בברלין.

הספר הידע שלו - Erdebeschreibung - הוקדש לגאוגרפיה ו-7 פרקים פורסמו בשנים 1761-1754.

מלבד גאוגרפיה, עסק גם בתחומים נוספים ביניהם היסטוריה ופילוסופיה.

ג'ון פון נוימן

ג'ון לואיס פון נוימן (באנגלית: John von Neumann‏; 28 בדצמבר 1903 - 8 בפברואר 1957) היה מתמטיקאי ואיש אשכולות הונגרי-אמריקאי ממוצא יהודי, שהמיר דתו לנצרות קתולית. היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה ה-20: פיתוח פצצת האטום ופיתוח המחשב האלקטרוני. הוא היה גם יוצרה של תורת המשחקים (יחד עם אוסקר מורגנשטרן), תרם תרומה משמעותית לחקר מכניקת הקוונטים, תורת הקבוצות וענפי מתמטיקה נוספים, ושילב בהצלחה רבה פעילות במחקר טהור וכן מחקר שימושי בענפי מדע רבים.

ג'ורג' ברקלי

ג'ורג' בָּרְקְלִי (באנגלית: George Berkeley;‏ 12 במרץ 1685 - 14 בינואר 1753) היה פילוסוף אירי, עסק בעיקר בתאוריה שאותה כינה א-מטריאליזם (לאחר מכן נקראה אידיאליזם). את תורתו אפשר לסכם במשפט "להיות, זה להיות נתפס", שפירושו שאנחנו יכולים לדעת דברים רק על ידי החושים.

דן פגיס

דן פָּגיס (16 באוקטובר 1930 – 29 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973 ונחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית.

פגיס זכה לפרסומו בעיקר בזכות יצירותיו שעסקו בזיכרון השואה. שירו "כתוב בעיפרון בקרון החתום", שפורסם ב-1970 בספרו השלישי "גלגול", נחשב לאחד משירי השואה המוערכים והחשובים בישראל. הוא זכה להכרה בזכות יצירותיו הספרותיות המגוונות, כולל ספר הילדים המפורסם שכתב "הביצה שהתחפשה".

המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים היא מכללה אקדמית להכשרת מורים בישראל. המכללה היא בין המכללות הראשונות למורים בארץ ישראל ששמו דגש על שימוש בשפה העברית. "בית המדרש למורים העברי הממלכתי על שם דוד ילין" היה שמה הראשון הרשמי והמלא של המכללה, אך בפי כל היא הייתה ידועה בשם "סמינר בית הכרם", שכן שוכנת היא על גבעה נישאה בלבה של שכונת בית הכרם. המכללה מוכרת גם בשמה "סמינר למורים" והיום שמה המקובל הוא "מכללת דוד ילין". המכללה נמצאת ברחוב מעגל בית המדרש 7.

תלמידי הסמינר השתלבו בחיי השכונה גם בימי שלום ושלווה ובעיקר בימי מאורעות ומלחמות; במאורעות תרפ"ט (1929), במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939), במלחמת העולם השנייה, במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, הם היו חלק ממערך ההגנה והשמירה בשכונת בית הכרם ובחלקים אחרים של ירושלים.

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל. שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1959.

כנר

כנר הוא אדם המנגן בכינור, כמקצוע או כתחביב.

כנר יכול לבצע נגינת סולו. אך התופעה הנפוצה יותר היא קבוצת כנרים, היוצרת מיזוג של צלילי הכינור השונים למעין קול אחד. כמעט בכל התזמורות נוכחים כנרים, כמעין בסיס קולי לתזמורת בשלמותה. בכל קבוצת כנרים כזו יש כנר מוביל המכונה "כנר ראשון".

כנרים ידועים גם בערים גדולות כקבצני רחובות, אשר מנגנים כדי להנעים את זמנם של עוברי האורח, על-מנת לזכות בנדבה.

מורה

מורה הוא אדם העוסק בהוראה. המורה אחראי על הלמידה של תלמידיו כחלק מתהליך החינוך.

לרוב המורה מועסק במסגרת כיתה של בית ספר השייך לחינוך פורמלי.

משה בסוק

משה בָּסוֹק (בכתיב יידי: משה באסאָק; 26 ביולי 1907, ט"ו באב תרס"ז – 19 בפברואר 1966, כ"ט בשבט תשכ"ו) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

סופי עבדאללה

סופי עבדאללה (בערבית: صوفي عبد الله; 15 בינואר 1925–29 בספטמבר 2003) הייתה סופרת ועיתונאית מצרייה.

עבדאללה נולדה בעיר אל-פיום למשפחה אמידה ומשכילה. היא התחנכה במוסדות חינוך זרים ולמדה שיעורי ערבית עם מורה פרטי מגיל צעיר. היא החלה לכתוב סיפורים בשנת 1942 ואף זכתה בפרס מטעם משרד החינוך המצרי בשנת 1947. משנת 1948 עבדה כעורכת וככותבת בכתבי עת בהוצאת דאר אל-הילאל, ומינואר 1955 כתבה טור שבועי בכתב העת לנשים "חוואא", תחת הכותרת "בעייתך".

היא הייתה למחזאית המצרית הראשונה, עת כתבה את המחזה "הרווחנו את הפרימו". החל משנות ה-50 של המאה ה-20 פרסמה סיפורים קצרים ורומנים. רבים מהם עוסקים בבעיות הנוגעות לחברה המצרית, ובעיקר למקומה ומעמדה של האישה בעולם הנשלט על ידי גברים.

סיפורה הקצר "שמונה עיניים" נכלל על ידי משרד החינוך בתוכנית הלימודים לחטיבות הביניים.

סיריל נורמן הינשלווד

סר סיריל נורמן הינשלווד (באנגלית: Sir Cyril Norman Hinshelwood;‏ 19 ביוני 1897 - 9 באוקטובר 1967) היה כימאי-פיזיקלי אנגלי הידוע בתרומתו למחקר המנגנון של תגובות כימיות. הינשלווד זכה יחד עם ניקולאי סמיונוב בפרס נובל לכימיה בשנת 1956.

עמי מנדלמן

עמיקם (עמי) מנדלמן (נולד ב-24 באוגוסט 1950) הוא זמר, שחקן, קריין, במאי ומדבב ישראלי.

פרידריך הלדרלין

יוהאן כריסטיאן פרידריך הלדרלין (בגרמנית: Johann Christian Friedrich Hölderlin‏; 20 במרץ 1770 - 7 ביוני 1843) היה מגדולי המשוררים בשפה הגרמנית. יצירתו, שהגיעה לשיאה בסביבות שנת 1800 ובה אימץ סגנון עצמאי, שגישר בין הקלאסיקה הוויימארית והרומנטיקה, הרבתה לעסוק בנושאים הלקוחים מן המיתולוגיה היוונית. במשך שלושים ושש השנים האחרונות של חייו שקע בדמדומיה של מחלת נפש, שבמהלכה כתב אך מעט.

שיעור פרטי

שיעור פרטי הוא שיטת הוראה שבה המורה מלמד תלמיד יחיד, ולעיתים קבוצה קטנה מאוד של תלמידים, כך שביכולתו להעניק תשומת לב רבה לתלמיד ולצרכיו. מטבעה זו שיטת הוראה יקרה יחסית לשיעור שבו המורה מלמד באותה עת תלמידים רבים.

שיעור פרטי ניתן בדרך כלל מחוץ למערכת החינוך, ונרכש באופן פרטי על ידי התלמיד. קבלת שיעור פרטי נובעת מסיבות אחדות:

התלמיד מתקשה בלימודיו במערכת החינוך, ונזקק לסיוע נוסף כדי להמשיך וללמוד בה ברמה נאותה.

התלמיד מעוניין לרכוש ידע בתחום שאינו נלמד במערכת החינוך.

שיעור העשרה בנושא שנלמד בבית הספר (ברוב המקרים אנגלית).

בנושאים מסוימים, שיעור פרטי הוא שיטת ההוראה הנפוצה. שיעורי נגינה, למשל, ניתנים פעמים רבות כשיעור פרטי, שבו המורה משגיח באופן רצוף על אופן נגינתו של התלמיד.

על מנת לסייע לתלמידים בעלי לקות למידה או הפרעות קשב וריכוז או לתלמידים אשר אינם יכולים ללמוד בקבוצות גדולות וזקוקים לתשומת לב מיוחדת.שיעורים פרטיים ניתנים בדרך כלל לא כעיסוק יחיד, אלא על ידי סטודנטים או תלמידים, המלמדים תלמידי כיתות נמוכות יותר, או על ידי מורים, שעיסוק זה משמש להם כמקור הכנסה נוסף.

כדי למנוע ניגוד אינטרסים קובע התקשי"ר: "עובד הוראה אינו רשאי לתת שיעורים פרטיים בשכר לתלמידים הלומדים בבית הספר בו הוא מלמד. ביישוב שבו קיים בית ספר אחד בלבד, רשאי המורה לתת שיעורים פרטיים בשכר לתלמידים הלומדים באותו בית ספר באישור המפקח. עובד הוראה רשאי להורות בשכר קבוצות מאורגנות מטעם בית הספר באישור המפקח."בעידן האינטרנט צצו אתרים רבים המאפשרים ביצוע "שיעור פרטי אונליין". כך התלמיד יכול ללמוד בביתו ללא נסיעות.

שמואל אביצור

שמואל אביצור (הנדלר) (22 בפברואר 1908 – 14 בינואר 1999) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל. היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס ישראל ה'תשל"ז לחקר תרבויות.

תזמורת תל יוסף

תזמורת כלי הנשיפה של קיבוץ תל יוסף - תזמורת "הפועל" תל יוסף, הוקמה על ידי שמעון שדמי (חיטריק) בשנת 1926, חמש שנים בלבד לאחר ראשית ההתיישבות בעמק חרוד.

תוך כדי תקופת הביצות, הקדחת ותנאי החיים הקשים, קיבלו החלוצים את ההחלטה ה"היסטורית" להקציב סכום כסף לרכישת כלי נגינה והקמת תזמורת. בתחילה, הוקצבו 25 לירות לרכישת שישה כלים. במשך הזמן נקנו עוד כלים והתזמורת מנתה 17 חברים. התזמורת עברה תקופות קשות, עקב משברים בתקופת המאורעות ומאוחר יותר עקב הפילוג ובתקופת המלחמות.

התזמורת התפרסמה ברחבי הארץ, השתתפה בכל הכנסים הגדולים והחגיגות בערים ובמשקי הסביבה.

דמות המפתח בהקמת התזמורת ומנצחה במשך עשרות שנים היה שמעון שדמי. הוא ניצח על התזמורת, הכין את העיבודים ושימש גם מורה פרטי. מאוחר יותר התזמורת השתתפה בכל החגים והמועדים בקיבוץ תל יוסף, אך לא קיימה פעילות סדירה. בחג ה-60 של הקיבוץ חודשה פעילות התזמורת, ביוזמת בוגריה, בעיקר להנאתם.

מיום היווסדה ועד עתה, עברו את התזמורת והשתתפו בהופעותיה כ-250 חברים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.