מוראנו

מוראנו (איטלקית: Murano) הוא אי בלגונה של ונציה, כשני ק"מ מצפון-מזרח לוונציה. כמו ונציה עצמה, מוראנו הוא למעשה ארכיפלג של שבעה איים קטנים שחוברו יחד על ידי גשרים ומפרידות ביניהם כיום תעלות. עיקר פרסומו של האי בתעשיית הזכוכית שלו, שנמצאת על האי מאז המאה ה-13, אז הועברה לשם מוונציה על ידי שליטי העיר.

מוראנו יושב לראשונה על ידי הרומאים. כלכלת האי נשענה אז על דיג והפקת מלח והוא הפך מרכז סחר. במאה ה-11 נפסקה פריחת האי לאחר שתושבים רבים עברו לרובע דורסודורו בוונציה. למוראנו הייתה אז מועצה גדולה, כמו זו של וונציה, אך מהמאה ה-13 נשלט על ידי נציב ונציאני.

בניגוד לאיים אחרים בלגונה, מוראנו טבע מטבעות משלו.

ב-1291 הצטוו כל יצרני הזכוכית של וונציה לעבור למוראנו, כדי להקטין את סכנת השריפות בעיר. במאה ה-14 החל האי לייצא ולהתפרסם, בתחילה בחרוזי זכוכית ומראות. באי הומצאה זכוכית אוונטורין, ובמשך זמן מה היה מוראנו יצרן הזכוכית הגדול באירופה. מאוחר יותר התפרסם האי גם בנברשות שיוצרו בו. ייצור הזכוכית הוא התעשייה העיקרית של האי עד ימינו, למרות צמצומה במאה ה-18.

במאה ה-15 הפך האי לאתר נופש פופולרי לוונציאנים ונבנו בו ארמונות, אך מאוחר יותר ירדה קרנו. מוראנו היה ידוע בפרדסים ובגני הירק שלו עד המאה ה-19 בה רבתה בו הבנייה.

כיום מתגוררים על האי כ-6,000 תושבים שעיקר פרנסתם על ייצור הזכוכית ועל תיירות.

מוראנו
Murano sunset
נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות 45°27′30″N 12°21′12″E / 45.458333333333°N 12.353333333333°E
שטח 1.171625 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
אוכלוסייה 4,683 תושבים
Leguna Veneta
Murano Aq1
מוראנו

קישורים חיצוניים

ג'אן

ג'אן פאר אנדרה (באנגלית: Jaan Par Andre) היא מסעדה בסינגפור.

שף אנדרה צ'אנג (Andre Chiang) נכנס למסעדה ב-2008, והתלמד אצל פייר גאנייר, ז'ואל רובישון, ז'אק ולוראן פורסל, פסקל ברבו והאחים טרואגרו. הוא היה חלק מהצוות שהקים את מסעדת D'sen בבנגקוק, ועמד בראש הקמת מסעדת Send & Bund בשנחאי.

אנדרה צ'אנג נכנס למסעדה כשף ב-2008, עד בואו היא נקראה ג'אן (Jaan), ועם כניסתו לתפקיד שמו נוסף לשם המסעדה. מנות הדגל שלו הן תבשיל הפואה גרה וסלט הירקות הנשכחים, המכיל 21 ירקות נדירים. במקום בר שוקולד. בשלהי שנת 2010 עזב אנדרה צ'אנג את המסעדה ופתח מסעדה משלו בשם "אנדרה רסטורנט" (Andre Restaurant), במקומו נכנס השף השוודי Ebbe Vollmer, שהפך את תפריט המסעדה לקלאסי והמסעדה שבה ונקראה "ג'אן".

המסעדה ממוקמת בקומה ה-70 של מלון סוויסוטל בסטמפורד, לה חלונות זכוכית המשתרעים מהרצפה לתקרה ודרכם הסועדים יכולים להשקיף על נופה של סינגפור והיא מוארת במנורות מזכוכית מוראנו. במסעדה 40 מקומות.

המסעדה מדורגת במקום ה-4 ברשימת המסעדות הטובות באסיה לפי מדריך מילה לשנת 2011/2010.

המסעדה מדורגת במקום ה-39 ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם לשנת 2010.

המסעדה דורגה במקום ה-4 ברשימת המסעדות הטובות באסיה לפי מדריך מילה לשנת 2010/2009.

היא נבחרה למסעדת השנה בסינגפור לשנת 2010 במשאל בין 150 מבכירי תעשיית המסעדנות והמלונאות בהונג קונג.

הניו יורק טיימס בחר במסעדה כאחת מעשר המומלצות שלו לשנת 2011.

גשר ריאלטו

גשר ריאלטו (באיטלקית: Ponte di Rialto), הוא אחד מארבעת הגשרים, יחד עם גשר האקדמיה, גשר היחפנים (Ponte degli Scalzi) וגשר החוקה (של האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה), שבעזרתם ניתן לחצות את התעלה הגדולה בוונציה (Canal Grande) מן הגדה האחת לאחרת.. גשר ריאלטו נבנה במקום הצר ביותר בתעלה. אזור הגשר הוא המרכז המסחרי של העיר ונציה. הגשר נחשב לבטוח ביותר, אתר תיירותי, ומפורסם בתור פנינה אדריכלית.

האומיה (כוכב לכת ננסי)

הַאוּמֶיָה (שם מלא: 136108 האומיה; באנגלית: 136108 Haumea) הוא כוכב לכת ננסי מסוג גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר של מערכת השמש. מסתו של האומיה היא כשליש ממסתו של פלוטו, מרחקו הממוצע מהשמש כ-43.3 יחידות אסטרונומיות ובהירותו הנראית 17.3. להאומיה שני ירחים טבעים, ככל הנראה סלעים שנקרעו ממנו בעת פגיעה של גוף גדול בכוכב הלכת הננסי. הוא נקרא על שמה של אלת הלידה והפריון האומיה במיתולוגיה של הוואי . שני ירחיו קיבלו את השמות הייאקה ונאמאקה בדומה לשמות ילדיה של האומיה במיתולוגיה של הוואי, שגם ילדיה נוצרו מתוך חלקים בגופה.

את האומיה גילו שני צוותים: ב-28 בדצמבר 2004 הצוות האמריקאי בראשותו של מייקל בראון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה במצפה הכוכבים פאלומר, וב-2005 הצוות הספרדי בראשותו של חוזה לואיס אורטיז מוראנו ממצפה הכוכבים סיירה נבאדה. האומיה קיבל את הסימון הזמני 2003 EL61, בשלב מאוחר יותר קיבל את המספר האסטרונומי 136108, וב-17 בספטמבר 2008 הוא קיבל את שמו הנוכחי בהחלטת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ואת מעמדו ככוכב לכת ננסי .

ונציה

ונציה (באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה. העיר שוכנת בלגונה שלשפך הנהר פוֹ לחוף הים האדריאטי. בימי תפארתה הייתה העיר בירת רפובליקת ונציה, מעצמה ימית שהגיעה לשיא כוחה בימי הביניים, ונודעה לה חשיבות רבה באמנות הרנסאנס ובמסעות הצלב. העיר הייתה מרכז סחר חשוב בין מזרח ומערב, במיוחד סחר התבלינים. ידועה גם כ"עיר המים", "עיר הגשרים" וכ"מלכת הים האדריאטי".

המרכז ההיסטורי של ונציה בנוי מבנים על יסודות מכלונסאות עץ שנבנו על 118 איים, המקושרים ביניהם בכ-400 גשרים. בין האיים עוברות כ-170 תעלות מים, שהשיט בהן הוא אופן התחבורה העיקרי בעיר. ונציה היא אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בעולם. כעשרים מיליון תיירים פוקדים את העיר בכל שנה. נכון ל-2009 מתגוררים בוונציה רבתי 270,000 תושבים, מרביתם תושבי העיר מסטרה, בעוד שבמרכז ההיסטורי של המטרופולין מתגוררים כ-60,000 תושבים.

טורצ'לו

טורצ'לו (באיטלקית: Torcello) הוא אי בצפונה של לגונת ונציה שבאיטליה.

כיום האי כמעט ואינו מיושב, אולם בעבר היה אחד האיים הצפופים ביותר במרכזה של רפובליקת ונציה.

לגונת ונציה

לגונת ונציה (באיטלקית: Laguna di Venezia או Laguna Veneta) היא לגונה בצפון הים האדריאטי. במרכז הלגונה נמצאת העיר ונציה, שעל שמה נקראת הלגונה.

מורנו

מורנו (Moreno) הוא שם משפחה שמקורו בספרדית ופורטוגזית. פירושו בעל צבע כהה, אדם שחרחר, בעל שיער או עור כהים. תואר זה נגזר משמם של המורים. באיטלקית נכתב השם Morano.

האם התכוונתם ל...

מילפיורי

מילפיורי (באיטלקית: Millefiori - "אלף פרחים") היא טכניקת להכנת יצירות אמנות מזכוכית.

במחצית השנייה של המאה ה-15 לפנה"ס פותחה במסופוטמיה טכניקה ליצירת כלים ותכשיטים עתירי צבע מזכוכית. טכניקה זו התפתחה מאוד במצרים העתיקה והגיעה לשיא פריחתה בסדנאות ההלניסטיות והרומיות. שמה היה "זכוכית הפסיפס".

ישנם שלושה שלבים ליצור דוגמאות זכוכית הפסיפס; ראשית, מצמידים כמה מוטות זכוכית בצבעים שונים לפי הדגם הרצוי ומתיכים אותם יחדיו למוט אחד בעל צבעים רבים. שנית, מותחים את המוט המורכב בעזרת צבת עד שמתקבל חוט ארוך ודק. צורת הדגם שעוצב קודם לכן נשמרת אך הוא הולך וקטן. בשלב השלישי והאחרון, חותכים את המוט הצבעוני לפרוסות דקות, שעל פניהן מתקבל ציור דו-ממדי.

ברבות השנים התגלגלה הטכניקה למקומות רבים ומגוונים בעולם עד לנחיתתה במאה ה-14 באי מוראנו בוונציה שבאיטליה. בגלגולה הנוכחי שמה "מילפיורי" – אלף פרחים באיטלקית, על שם הדוגמה הצבעונית המפורסמת.

בעת האחרונה הועתקה הטכניקה לשימוש בחומרים רכים כמו בצק סוכר וחימר פולימרי. החימר הפולימרי הפופולרי בשימוש אמנים ומעצבים בני זמננו רך מטבעו ועל כן את פעולת ה"התכה" והצמצום מבצעים בגלגול ובהידוק ידניים המקנים תוצאות חדות מדויקות ועשירות יותר מן הזכוכית.

סן פולו די ונציה

כנסיית סן פולו די ונציה (באיטלקית: Chiesa di San Polo) היא כנסייה הממוקמת ברובע סן פולו בוונציה שבאיטליה (הנקרא על שם הכנסייה). הכנסייה המוקדשת לקדוש הנוצרי פאולוס.

פאלאצו בארבאריגו

פאלאצו בארבאריגו (באיטלקית: Palazzo Barbarigo) הוא ארמון הניצב על גדת התעלה הגדולה בוונציה שבאיטליה.

פאלאצו גראסי

פאלאצו גראסי (באיטלקית: Palazzo Grassi) הוא ארמון הבנוי בסגנון נאו קלאסי הממוקם על גדתה המזרחית של התעלה הגדולה ברובע סן מרקו של ונציה שבאיטליה. הארמון, שתוכנן על ידי האדריכל ג'ורג'ו מאסארי ונבנה בין השנים 1748–1772, משמש כיום כמוזיאון.

פאלאצי בארבארו

פאלאצי בארבארו (באיטלקית: Palazzi Barbaro) המכונה גם פאלאצו בארבארו (Palazzo Barbaro) או קא' בארבארו (Ca' Barbaro) הוא ארמון הניצב על גדת התעלה הגדולה ברובע סן מרקו, בוונציה שבאיטליה.

הארמון נבנה על ידי משפחת בארבארו - ממשפחות האצולה של ונציה.

פונדאקו דיי טדסקי

הפונדאקו דיי טדסקי (באיטלקית: Fondaco dei Tedeschi, בוונטית: Fontego dei Tedeschi - "פונטגו דיי טדסקי" - אכסניית הגרמנים) הוא ארמון הממוקם על גדת התעלה הגדולה, בסמוך לגשר ריאלטו בוונציה שבאיטליה.

הארמון שימש כבית המגורים ומרכז המסחר של אוכלוסיית הסוחרים הגרמניים שסחרו עם ונציה.

פרה מאורו

פרה מאורו (1385 בערך - 1459, Fra Mauro) היה נזיר וקרטוגרף ונציאני בן המאה ה-15, איש המסדר הקמלדולסי, שהכין וייצר את מפותיו במנזר סן מיקלה באי מוראנו בלגונה של ונציה. ב-1457 הוא שרטט מפה מדויקת להפליא של העולם הישן והוסיף לה הערות רבות, המשקפות את הידע הגאוגרפי של זמנו. המפה ידועה כיום בשם "מפת פרה מאורו". מהדורה מוערת שלה הוצאה לאור ב-2006 על ידי פיירו פלקטה (Piero Falcheta).

פרנצ'סקו מריה פיאבה

פרנצ'סקו מריה פיאבה (באיטלקית: Francesco Maria Piave, ‏18 במאי 1810 - 5 במרץ 1876) היה לבריתן איטלקי, ידידו הוותיק של ורדי ושותף ליצירתו.

קא' פזארו

קא' פזארו (בוונטית: Ca' Pesaro - קיצור של "קאזה פזארו" - בית פזארו) הוא ארמון הניצב על גדתה המערבית של התעלה הגדולה בוונציה שבאיטליה.

רודריגו מורנו

רודריגו מורנו משאדו (בפורטוגזית: Rodrigo Moreno Machado; נולד ב-6 במרץ 1991) הוא כדורגלן ספרדי-ברזילאי, המשחק בעמדות החלוץ והקיצוני בוולנסיה ובנבחרת ספרד וידוע בשמו הפרטי, רודריגו.

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה. נקרא כך משום שהמילה השנייה בספר היא "שמות" - "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה, את יעקב, איש וביתו באו". בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס (ביוונית: ὁδόϛ = דרך, -ἐκ = מן) על-שם האירוע הגדול המתואר בו - יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהן תורגם מלטינית.

ספר שמות מספר על שעבודם של בני ישראל במצרים, יציאתם ממנה ונדודיהם במדבר. בתיאור הנדודים משולבים סיפורים ואירועים שונים, ששיאם הוא מעמד מתן תורה על הר סיני. עוד מסופר בו על מלחמת ישראל בעמלק והוא כולל גם מצוות שונות.

תיאטרון האמזונאס

תיאטרון האמזונאס (בפורטוגזית: Teatro Amazonas) הוא בית האופרה של העיר מנאוס, השוכנת לגדות נהר האמזונאס בצפון ברזיל.

בסוף המאה ה-19 נהנה אזור האמזונאס משגשוג כלכלי, כתוצאה מהתפתחות תעשיית הגומי. ערים כמנאוס, בלם ופורטו וליו שבברזיל, וכן איקיטוס שבפרו גדלו והתפתחו במהירות. פרנסי העיר מנאוס שאפו להקים בעירם בית אופרה מפואר, כמו בערים החשובות בעולם. ב-1882 אישר מושל מחוז אמזונאס תקציב להקמת בית האופרה, וב-1883 נבחר משרד אדריכלים פורטוגלי מליסבון לשם תכנונו. היסודות הונחו ב-1884, והבנייה נמשכה לסירוגין עד 1896. ב-7 בינואר 1897 נחנך תיאטרון האמזונאס באופן רשמי, כשעל בימתו הועלתה האופרה לה ג'וקונדה מאת אמילקארה פונקיילי.

בית האופרה נבנה בפאר רב, בהשראת אדריכלות הרנסאנס, ורבים מחומרי הגלם ששימשו לבנייתו והאלמנטים המקשטים אותו הובאו במיוחד מאירופה. הרעפים הובאו מאלזאס, הריהוט עוצב בפריז בהשראת רהיטיו של המלך לואי החמישה עשר, וגרמי המדרגות, העמודים והפסלים הפזורים ברחבי התיאטרון נוצקו משיש איטלקי מקרארה. התאורה הפנימית בבית האופרה כללה 198 נברשות, 32 מהן מזכוכית מוראנו. את התיאטרון מעטרים פסלים רבים בדמויותיהם של מלחינים ומחזאים בעלי שם, הן מהעולם (כגון ג'וזפה ורדי, וולפגנג אמדאוס מוצרט או מולייר) והן מברזיל (כגון הייטור וילה לובוס וקרלוס גומס).

חלק מהקישוטים עוצבו בהשראת האזור. כך, למשל, המסך שעל הבמה מעוטר באיור "מפגש הנהרות", המתאר את מפגש הנהרות ריו נגרו וסולימואס, שבסמוך לעיר. מפגש זה, שבו ניכרים הבדלי הגוונים בצבעי המים, היווה השראה גם לרצפת העץ בקומה השנייה של התיאטרון, העשויה שתי וערב של לוחות עץ בגוונים כהים ובהירים. בנוסף, 26 אלף אריחי קרמיקה בצבעי דגל ברזיל מכסים את כיפת התיאטרון.

אף שהוקם כבניין אופרה, נערכו בתיאטרון האמזונאס בעיקר מופעי תיאטרון ומוזיקה, והוא אף מארח פסטיבל קולנוע שנתי. למעשה, בין 1911 ל-2001 לא הוצגה בו אף לא אופרה אחת. באותה שנה החליט מושל מדינת אמזונאס להגדיל את ההשקעה בתקציב התרבות. מופעי האופרה חזרו, ומאז 2004 נערך בתיאטרון פסטיבל אופרה שנתי. בנוסף, הוקמו מקהלה, להקת בלט ותזמורת שתיאטרון האמזונאס הוא אולם הבית שלהם (אם כי התזמורת מתבססת בעיקר על נגנים ממזרח אירופה ולא על נגנים מקומיים).

לאורך השנים שופץ הבניין מספר פעמים, האחרונה שבהן בין 1988 ל-1990. הוא מכיל כיום 701 מקומות ישיבה, חלקם באולם עצמו וחלקם בשלוש קומות של יציעים פרטיים, המרכזי שבהם שמור למושל מדינת אמזונאס. ב-1966 הוכרז התיאטרון כאתר מורשת לאומית.

CoA Città di Venezia.png ונציה
אתרים האוניברסיטה הבינלאומיתהגטוהתעלה הגדולהכיכר סן מרקומסטרהבית הכנסת הספרדיבית הכנסת האיטלקיהארי'ז ברקפה פלוריאןקפה לאבנהריאלטו
כנסיות בזיליקת סן מרקואיל רדנטורהסן ג'ורג'ו מג'ורהסן זכריהסן פולוסנטה מריה דלה סאלוטהסנטה מריה פורמוזהסן סטאהסנטה מריה גלוריוזה דיי פראריסן סלבדורסן סמואלהסנטה מריה דיי מיראקוליסן ג'ורג'ו דיי גרקימדונה דל'אורטו
מבנים ארמון הדוג'ה • הארסנאלההקמפנילהפאלאצו בארבאריגופאלאצו ג'וסטיפאלאצו גרימאניפאלאצו טייפולופאלאצו מורו ליןפאלאצו פונטאנה רצוניקופאלאצו פוסקאריפאלאצו פוסקארי קונטריניפאלאצו פיזאני גריטיפאלאצו פיזאני מורטהפלאצו פיזאני א סן סטפאנופאלאצו קאוואלי-פרנקטיקא' דא מוסטופאלאצי בארבארופאלאצו דאריופונדאקו דיי טדסקיקא' ונדראמין קאלרגיקא' סגרדו
מוזיאונים אוסף פגי גוגנהייםגלריית האקדמיהמוזיאון קוררפאלאצו גראסיקא' ד'אורוקא' פזארוקא' רצוניקופונדאקו דיי טורקי
גשרים גשר האנחותגשר האקדמיהגשר החירותגשר הציציםגשר ריאלטוגשר קלטרווה
איים עיקריים בלגונת ונציה בוראנוג'ודקהלידו • מוראנו • מצורבוסן ג'ורג'ו מג'ורהטורצ'לו • איים נוספים
אירועים אקווה אלטההביאנלה • הרגאטה • פסטיבל הסרטיםקרנבל המסכותטקס נישואי הים
רבעים דורסודורוסן מרקוסן פולוסנטה קרוצ'הקאנארג'וקסטלו
תחבורה נמל התעופה הבינלאומי ונציה מרקו פולותחנת ונציה סנטה לוצ'יהואפורטוהמונורייל של ונציהגונדולה • הרכבת הקלה של מסטרה • נמל ונציה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.