מוצרי חלב

מוצרי חלב הם כינוי לכלל מוצרי המזון, שמרכיבם העיקרי הוא חלב. חלב פרה הוא העיקרי והמוביל בתעשיית המזון של מוצרי החלב. אחריו נפוצים מוצרים מחלב עזים, חלב כבשים, חלב תאו המים (באפלו) וחלב נאקות. סוגי חלב אחרים, כגון חלב יאק הבית וחלב סוסה, נדירים לשימוש במרבית החברות האנושיות בעת החדשה.

Thai Dairy products in plastic bottles at a shop
מדף מוצרי חלב בסופרמרקט

היסטוריה

עיבוד חלב היה בין ההליכים הביוטכנולוגיים הראשונים בהם עסק האדם[1], לצד אפיית לחם, ייצור יין, בירה וחומץ, עיבוד עורות, סיבי פשתן ומשי. כבר בתנ"ך מוצאים אנו ביטוי לאופן הכנת גבינה:

הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי.

מוצר חלב נוסף מופיע במקרא עוד קודם לכן, כחלק מתיאור הכנסת האורחים שערך אברהם לשלושת המלאכים שביקרו אצלו:

וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב

המניע העיקרי לפיתוח מוצרי חלב, שהחל ככל הנראה בתקופת המהפכה הנאוליתית, היה הצורך לשמר את החלב על מנת שיחזיק מעמד למשך זמן ארוך, מאחר שהחלב הגולמי, מתקלקל מהר ללא תנאי קירור מתאימים. דוגמה קיצונית לתוחלת השימור של מוצרי חלב, היא סוגי גבינות קשות, המשתמרות במשך מספר שנים. דוגמה נוספת אך חדישה יותר, היא; חלב מעוקר, המשתמר במשך חודשים אחדים, כל זמן שהכלי בו הוא נשמר לא נפתח. גם הלבנה הערבית, שומרת על טריותה גם בחום מדברי עז, במשך שבועות אחדים, לאחר שמעבירים אותה תהליך ייבוש מיוחד.

לאחר שיפור אמצעי קירור המזון, ובפרט בעקבות המצאת המקרר והתפתחות טכנולוגיות מזון חדישות, המניע העיקרי בפיתוח מוצרי חלב חדשים, הוא אנינות טעם.

מוצרי חלב בתרבות

עם התפתחות עיבוד החלב לסוגיו, הפכו מוצרי חלב שונים, למאפייני תרבות של עמים וארצות. כך למשל באזורים שונים באירופה, יש כמעט לכל כפר סוג ייחודי של גבינה קשה. יש מאכלי חלב שהפכו למאפיינים לאומיים כמו גבינת רקלט המותכת על תפוח אדמה שמזוהה עם קנטון ואלה וכמו הפונדו שהוא המאכל הלאומי השווייצרי - עירוב גבינות מותכות. מוצרי חלב שמזוהים עם אזור הבלקן הם הקפיר וצזיקי. אורח החיים הבדואי סייע בפיתוח הלבנה, גבינה נשמרת בחום עז במשך שבועות אחדים, ומשקה החלב "סחלבּ". גבינות שונות ייחודיות לאיטליה, כמו פרמזן ומוצרלה וישנם תבשילים איטלקיים מפורסמים, כמו לזניה ופיצה שמכילים דווקא גבינות איטלקיות מסוימות. גבינות צהובות עם עובש או עם טעם וריח חריף מזוהות עם המטבח הצרפתי.

מוצרי חלב בתרבות היהודית

ביהדות יש איסור לאכול חלב ומוצרים המכילים חלב יחד עם בשר ומוצריו (ראו בשר בחלב), ואף יש להימנע באכילת מוצרי חלב למשך כמה שעות לאחר אכילת בשר ומוצריו. כך, המטבח היהודי מאופיין בארוחות נטולות בשר ובארוחות נטולות חלב. בישראל נתקבל שהארוחה הבשרית ביום היא ארוחת הצהריים, ושתי הארוחות הנוספות הן חלביות. מעבר להשפעתם של חוקים אלה על המטבח היהודי, הם משפיעים גם על הדרך בה פוגש שומר הכשרות מטבחים אחרים. במסעדה איטלקית כשרה, לדוגמה, יהיו על פי רוב יותר מאכלי חלב מאשר במסעדה איטלקית שאינה כשרה ויעדרו ממנה כל המאכלים המכילים בשר כגון ספגטי בולונז. במסעדה ארגנטינאית כשרה, לדוגמה, תהיה התמקדות במאכלי הבשר המפורסמים של ארגנטינה ותעדר ממנה ריבת החלב הארגנטינית המסורתית.

מאפיין חשוב נוסף של המטבח היהודי, מלבד חוקי הכשרות הוא ארוחות החג. בחג השבועות ובחנוכה נהוג לאכול מוצרי חלב.

מוצרי חלב נפוצים

  • חלב מפוסטר וחלב מעוקר לשתייה ומשקאות חלב כמו שוקו.
  • שמנת וחמאה - שומן המסונן מחלב.
  • גבינה לבנה, לבן ויוגורט - מוצרי חלב המופקים בתסיסה
  • גבינה צהובה - ישנם אלפי סוגים של גבינות צהובות ותהליכי הייצור שלהם עשויים לכלול תסיסה, הוספת אנזימים מהחי, הוספת עמילן ותבלינים, ייבוש, עישון, התכה, יישון, טחינה וכיוצא בזה.
  • גבינת קוטג'- מוצר חלב מבוסס גֶבּן בטעם עדין.
  • ריבת חלב - חלב מרוכז עם תוספת סוכר
  • אבקת חלב - חלב מפוסטר, מיובש וטחון שמשמש לשתייה אחרי הוספת מים או כחומר גלם למוצרים כמו שוקולד חלב
  • גלידה, קצפת ומוס - מוצרים שהרבה פעמים מיוצרים בהקצפה של שמנת או של בלילה המכילה בעיקר שמנת. ברוב שאר המקרים המוצרים האלה הם הקצפה של מוצר חלב אחר (גלידת יוגורט) או הקצפה של מוצר שאינו חלבי והוספה של חמאה או אבקת חלב למוצר אחרי ההקצפה.
  • מעדן חלב

החלב משמש גם כחומר גלם משני במוצרי מזון רבים כמו עוגות חלביות.

מוצרי החלב ובריאות

בקרב כמה גופים פורמליים, בהם מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הדעה המקובלת כיום היא שצריכת מוצרי חלב על ידי אלו שאינם רגישים ללקטוז משפרת את האיכות הכוללת של התזונה היומית, ומסייעת בהשגת הכמות הרצויה של רכיבי תזונה חיוניים. חלב ומוצרי חלב נחשבים בין המקורות הטובים לסידן[2]. עם זאת, עמדות הקוראות לצריכה יומית של מוצרי חלב ספגו ביקורת מצד כמה גופי מחקר וחוקרים ותיקים בתחום התזונה כי המלצות אלה גורפות מדי או רדיקאליות, ויש לבחון מחדש את תפקיד חלב בעלי החיים בתזונה האנושית; ביקורת נשמעה מצד אוניברסיטת הרווארד האמריקאית, בין היתר מפי פרופ' וולטר וילט, ראש המחלקה לתזונה באוניברסיטה זו.[3][4]

במחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי, נמצא קשר סטטיסטי בין צריכת חלב לבין החמרה באקנה, הן בעולם המערבי, והן במדינות מהעולם שלישי[5].

לפי משרד הבריאות של ישראל, ניתן להוסיף מוצרי חלב לתפריט תינוק מגיל 9 חודשים, וחלב ניגר מגיל שנה. המלצות אלה שונות מההמלצות במרבית המדינות המערביות הממליצות על מוצרי חלב לתינוקות מגיל צעיר יותר[6].

ברפואה האלטרנטיבית עשויות להיות דעות שונות בעד ונגד צריכת מוצרי חלב[7]. ברפואה הסינית הגישה המקובלת היא שחלב ומוצריו גורמים קשיי עיכול, וכי ילדים יכולים לגדול ולהיות בריאים גם ללא צריכת חלב ומוצריו. עם זאת, הרפואה הסינית אינה שוללת את צריכת מוצרי החלב, אלא ממליצה לא להגזים בצריכתם[8][9][10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ההיסטוריה של הגבינה, אתר "גבינות" בחסות מועצת החלב
  2. ^ גופים מדעיים פורמלים תומכים בצריכת החלב - אוסף מקורות - http://www.pinat-hay.com/basar-halav-briut2.htm
  3. ^ Three Daily Servings of Reduced-Fat MilkAn Evidence-Based Recommendation? David S. Ludwig, MD, PhD1,3; Walter C Willett, MD, DrPH2,3, JAMA Pediatr. 2013;167(9):788-789. doi:10.1001/jamapediatrics.2013.2408.
  4. ^ Expert Eyes - Walter Willett, Chair, Dept. of Nutrition, Harvard School of Public Health
  5. ^ אריאלה איילון, מחקרים חדשים מאשרים: יש קשר בין חלב לאקנה, באתר ynet, 3 ביולי 2005
  6. ^ רן רזניקהמלצות חדשות של משרד הבריאות: לתת לתינוק טעימות מזון החל מהחודש הרביעי לחייו, באתר הארץ, 12 במאי 2009
  7. ^ אבי יופה, לאכול מוצרי חלב או לא? דעות בעד ונגד, מעריב, 22 בפברואר 2010
  8. ^ ניר פלורנטין, מוצרי חלב בתזונה הסינית, וואלה!, 23 במאי 2009
  9. ^ ד"ר ניר עמיר, מוצרי חלב בראייה סינית ומערבית, באתר "תמורות"
  10. ^ מיה תמיר, שבועות - חג החלב בראייה הסינית, באתר "netogreen"
גלידה

גלידה היא מאכל מתוק, קפוא ומוקצף המבוסס לרוב על חלב פרה (כולל שמנת, או יוגורט), חלב סויה או מים (אז הוא מכונה "סורבה"), המשמש כקינוח או כמרכיב בקינוחים בכל מיני סוגים.

בעולם צורות רבות של גלידה העשויות ממרכיבים שונים ומשונים. גלידת השמנת האיטלקית הנקראת "ג'לאטו" נחשבת כגלידה הסטנדרטית והמפורסמת בעולם. בסין נהוג להכניס גלידות לתוך בצק, לטגן בשמן ולהכין מהם גלידות מטוגנות מתוקות, מלוחות, חריפות וכן בכל הצבעים. במערב נאכלת גלידה לרוב בצורת כדורים בתוך קונוס עשוי ופל.

ה-1 ביולי מצוין כיום הגלידה הבינלאומי.

המטבח הבולגרי

המטבח הבולגרי (בבולגרית: българска кухня) הוא מטבח דרום-מזרח אירופאי טיפוסי. ביסודו הוא מטבח סלבי, עם השפעות של המטבח הטורקי, המטבח היווני והמטבח המזרח תיכוני. כמו כן, הוא מושפע במידה מועטה מהמטבח האיטלקי ומהמטבח ההונגרי. האקלים החם באופן יחסי והתנאים הגאוגרפים המתאימים מעניקים תנאי גידול מצוינים למגוון ירקות, תבלינים ופירות.

המטבח מפורסם בעיקר במגוון הסלטים העשירים שלו הנאכלים בכל אחת מהארוחות. המטבח הבולגרי עושה שימוש גם במגוון של מוצרי חלב.

מאפיין נוסף של המטבח הבולגרי הוא מגוון רב של מרקים קרים וחמים. דוגמה של מרק קר הוא הטראטור. המטבח כולל גם מאפים שונים כמו הבאניצה למשל.

כמו כן, קיימים בבולגריה יינות ומשקאות אלכוהולים מקומיים כמו ראקיה, מאסטיקה ומאנטה.

המטבח הבלארוסי

המטבח הבלארוסי (בלארוסית: Беларуская кухня, Biełaruskaja Kuchnia) קרוב באופיו למטבחים של המדינות הקרובות גאוגרפית לבלארוס ובראשם המטבחים הסלאביים והבאלטיים. המטבח הבלארוסי מתאפיין בשימוש נרחב בתפוחי אדמה הזמינים לאור האקלים הקר והיבש של בלארוס, כמו גם שימוש במגוון של דגנים ופטריות.

חומר גלם

חומר גלם הוא חומר המשמש לייצורם של מוצרים. מקורם של חומרי הגלם העיקריים הוא בטבע:

היסודות לסוגיהם, בהם מחצבים כגון ברזל, נחושת ומתכות נוספות, יסודות המופקים מהאוויר, כגון חנקן, ויסודות המופקים מהים.

אוצרות טבע כגון פחם, נפט, גז טבעי ומינרלים למיניהם.

חומרים מן הצומח כגון עץ וכותנה.

חומרים מן החי כגון צמר ועור.קודם לניצולם של חומרי הגלם לייצורם של מוצרים מוגמרים, הם עוברים בדרך כלל תהליך עיבוד, לעיתים כזה המשנה את טיבם אך במעט, ולעיתים כזה היוצר שינוי ניכר. בהתאם לכך ניתן להבחין בין חומר גלם גולמי, כלומר בצורה שבה נלקח מהטבע, באמצעות כרייה, שאיבה, חציבה, קטיף וכדומה, וחומר גלם מעובד, שכבר עובד בידי האדם, אך טרם הפך למוצר מוגמר.

דוגמאות:

קמח הוא חומר גלם המשמש לייצור לחם, עוגות ומגוון רחב נוסף של מוצרי מזון. הקמח מיוצר בטחנות קמח, באמצעות טחינה של גרגרי חיטה, שיפון וכדומה.

בד הוא חומר גלם לתעשיית הביגוד, והוא נוצר כתוצאה מעיבוד נרחב של כותנה, צמר או חומרי גלם אחרים מסוג זה.לעיתים מוצר מוגמר עשוי להוות חומר גלם בתהליך ייצורו של מוצר אחר. ביסקוויט, למשל, הוא מוצר מוגמר, הנאכל כמו שהוא, וכן משמש כחומר גלם בייצור עוגות וכדורי שוקולד. חלב ניתן לשתייה בצורתו הגולמית (לאחר פסטור), ומשמש כחומר גלם לייצור מגוון רחב של מוצרי חלב.

לייצורו של מוצר מסוים ניתן להשתמש לעיתים בחלופות אחדות של חומרי גלם, ולעיתים מוחלף חומר גלם מסוים בחומר גלם אחר, שנמצא עדיף. במוצרים רבים הוחלף העץ, שהוא חומר גלם המשמש את האדם אלפי שנים, בפלסטיק, שהוא חומר גלם מודרני.

חלב

חָלָב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו. הוא משמש כמקור תזונה בלעדי לצאצאי היונקים, כולל צאצאי האדם, בתקופת ינקותם. חלב עשיר בנוטריינטים החיוניים להתפתחות הגוף ולחיזוקו בגיל הינקות. לכל בעל חיים הרכב חלב שונה, שמתאים באופן מרבי לוולדות בני אותו מין.

צריכת חלב על ידי האדם בבגרותו, החלה רק בתקופה חדשה יחסית בסקאלה האבולוציונית, לפני כ-8,000 שנה, כאשר האדם החל לגדל ולביית בעלי חיים בני חליבה. לשם כך מגדל האדם יונקים בעיקר בקר וצאן, וחולב אותם. בתקופה המודרנית עובר החלב במחלבה תהליך של הפרדת שומן, הרכבתו מחדש לפי אחוזי השומן הרצויים, המגון, ופסטור או עיקור. קיימים ציבורים הנמנעים מצריכת מוצרי חלב מסיבות מוסריות או בריאותיות.

חמאה

חמאה היא מוצר חלב המופק בתהליך חיבוץ של שמנת או חלב. החמאה משמשת בין השאר למריחה, טיגון, אפייה ותיבול ונחשבת למצרך מזון בסיסי ברחבי העולם. החמאה עתירה בשומן רווי ונמנית בין המזונות התורמים לעלייה ברמות ה-LDL.נגזרות של המונח "חמאה" נפוצות בשמם של מגוון ממרחים עתירי שומן מן הטבע, כגון: חמאת בוטנים, חמאת שקדים, חמאת שומשום, חמאת קקאו ועוד. גם שמה של החומצה הבוטירית המופיעה בחמאה שהחמיצה, נגזר מן השם היווני לחמאה.

סכין חמאה מיועד למריחה של החמאה על לחם.

יוגורט

יוֹגוּרט (בטורקית: yoğurt) הוא מוצר חלב הנוצר באמצעות החמצת החלב (תסיסה על ידי חיידקים).

מחלבה

מחלבה היא מתקן להפקת ועיבוד חלב בעלי חיים לצריכה אנושית. החלב מופק בעיקר מעזים או פרות (למעשה, חלב, ללא ציון מיוחד, הוא בדרך-כלל חלב פרה), אבל גם מתאו, יאק הבית, כבשים, סוסים או גמלים. במחלבות מופקים ומיוצרים מוצרי חלב כמו חמאה, חובצה וגבינה.

מחלבות ביתיות היו קיימות בחברה האנושית עם המעבר לחברה חקלאית. בדרך כלל, תוצרי המחלבה היו מיועדים לצריכה מקומית והחיות שימשו למספר מטרות (עבודה בשדה, ייצור חלב, שימוש בבשר ובעור). החליבה הייתה ידנית וגודל העדר היה קטן מספיק, כך שכולו יוכל להיחלב במהלך שעה אחת, בדרך כלל כ-10 פרות על כל אדם שיחלוב אותן.

עם תהליך התיעוש, עבר גם תהליך החליבה וגם תהליכי הייצור מיכון וצמיחה. המחלבות הפכו למרכזים אזוריים (ולעיתים על-אזוריים). גודלן של מחלבות יכול לנוע בין מספר מועסקים מצומצם ("מחלבת בוטיק") למפעלי ענק כדוגמת מחלבות חברת "תנובה". גודל המפעל קשור גם לרמת המיכון. בעוד שמחלבות קטנות רבות מייצרות מוצרי חלב וחלב בעבודת יד (או כזו המשולבת בשימוש במכונות); ייצור מוצרי החלב במחלבות תעשייתיות גדולות מותנה בשימוש במכונות. לכן המחלבה היא מתקן נפרד מהרפת או הדיר שבהם נחלב החלב.

מיקרואורגניזם

מיקרואורגניזמים (Microorganisms) או מיקרובים (Microbes) (או יצורונים) הם כלל היצורים שניתן לראותם רק באמצעות מיקרוסקופ. הענף בביולוגיה החוקר את המיקרואורגניזמים הוא המיקרוביולוגיה.

בין המיקרואורגניזמים כלולים יצורים בעלי תכונות שונות, אשר המשותף לכולם הוא גודלם הזעיר. ביניהם: חיידקים, פטריות קטנות כמו שמרים, אצות זעירות ויצורים חד-תאיים כגון האמבה והסנדלית. מרבית המיקרואורגניזמים הם יצורים חד-תאיים המתקיימים כבודדים או בצברים, יש גם מיקרואורגניזמים החיים במעין מרבדים בבתי גידול מימיים.

ישנם גם בעלי חיים רב תאיים שהם מיקרואורגניזמים כגון דובוני מים ורוב הנמטודות.

אצל רבים רווחת הדעה כי חיידקים, נגיפים ומיקרואורגניזמים אחרים הם מזיקים הגורמים מחלות לבעלי חיים (כולל האדם) ולצמחים. הדימוי של מיקרואורגניזמים בכלל ושל חיידקים בפרט כמזיקים נכון חלקית בלבד, למעשה רק כ-1% מאלפי המינים הידועים של מיקרואורגניזמים גורמים למחלות[דרוש מקור][דרושה הבהרה]. ללא מיקרואורגניזמים לא היו יכולים להתקיים חיים על פני כדור הארץ, שכן בלעדיהם לא היו מתרחשים תהליכים חיוניים רבים בטבע, כגון עיכול תאית על ידי מעלי גירה; פירוק גופם של יצורים מתים לא היה מתאפשר והם היו מצטברים על פני כדור הארץ, וכך היה נמנע מיחזור החומרים בטבע. חומרים חיוניים לא היו זמינים ובעקבות זאת חברות ואוכלוסיות רבות של יצורים לא היו מתקיימות. כך גם חלק תהליך הפוטוסינתזה (מבחינת כמות החומר) שהופך מים ופד"ח לחמצן וסוכר מתבצע על ידי אצות חד תאיות.

בנוסף לתהליכים הטבעיים המתקיימים הודות למיקרואורגניזמים, גם רבים מהתהליכים התעשייתיים לא היו מתקיימים בלעדיהם, למשל: הכנת לחם, מוצרי חלב, יין, בירה ותרופות אנטיביוטיות.

על פי עדויות מתקופות קדומות, מיקרואורגניזמים הם בין היצורים הקדומים ביותר על פני כדור הארץ, ותפוצתם רחבה מאוד, הרבה יותר מאשר תפוצתם של יצורים אחרים. ניתן למצוא מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים, כמעט בכל מקום. מיקרואורגניזמים מצויים בקרקע, במים, מפוזרים באוויר על גבי גרגרי אבק וחלקיקים אחרים. הם נפוצים על פני כדור הארץ באזורים שעד לפני שנים מעטות לא שיערו שיכולים להתקיים בהם חיים. למשל: ניתן למצוא חיידקים במעמקי הים החשוכים, במעיינות של מים רותחים, בימות מלוחות כמו ים המלח, בקרחונים ועוד. מיקרואורגניזמים מצויים על פני המזון שלנו, על פני גופנו ובתוכו.

מלית

בבישול, מְלִית (וכן מילוי) היא מאכל או תערובת מצרכי מזון המשמשים למילוי חללים במאכלים אחרים.

מילוי מוזכר לראשונה בספר הבישול הרומאי "Apicius", המכיל מתכוני בשר ממולא לבשר עוף, ארנבת, חזיר ונמנמניים. המליות כללו ירקות, עשבי תיבול ותבלינים, אגוזים וכוסמין ולעיתים גם חלקי פנים קצוצים כגון כבד ומוח.

בימינו מגוון חומרי הגלם שניתן לכלול במליות אינו מוגבל והוא מושפע הן ממתכונים מסורתיים והן מיצירתיות המבשלים. מליות מלוחות מוכנסות למאכלי בשר, לירקות ולמאפים ומורכבות למשל מירקות, עשבי תיבול ותבלינים, זרעים, דגנים ומוצריהם (בין השאר פירורי לחם, פסטה), בשר ודגים, מוצרי חלב, ביצים ועוד. מליות מתוקות מוכנסות לרוב למוצרי בצק ולממתקים ועשויות ממוצרי חלב מתוקים (בעיקר קצפת, קרמים וגבינות מתוקות), פירות (לרבות פירות יבשים ואגוזים לסוגיהם), שוקולד, ריבות, משקאות חריפים ועוד.

פודינג

פּוּדִינְג, רַפְרֶפֶת או חֲבִיצָה הוא קרם מתוק קרוש אך רך, שמוגש קר, ולרוב נאכל לקינוח. פודינג מבוסס לרוב על אבקת עמילן, ג'לטין או אורז, ונוזל כמו חלב או שמנת (לעיתים משתמשים בקצפת במקום שמנת), בתוספת חומרי טעם כגון שוקולד או וניל ולעיתים הפודינג מבוסס על ביצים. ניתן לקנות אבקת פודינג מוכנה, שבתוכה חומרי טעם וחומר מקשה.

ניתן להכין פודינג עם מגוון רחב מאוד של טעמים, חלקם אף לא מתוקים. הטעמים המתוקים דומים לאלה של גלידה, וכוללים בננה, פירות יער, אגוזים ועוד. קיים גם פודינג אורז. ישנם גם טעמים שונים, כמו פודינג דגים ופודינג גזר.

פודינג משמש גם כחומר גלם בקינוחים שונים, למשל כמרכיב בתערובת העוגה או כחלק מקרם מורכב. דוגמאות לקינוחים שהם גרסאות של פודינג : קרם קרמל, קרם ברולה, פנקוטה, קרם בוואריה, זביונה, מלבי, לילות ביירות.

בישראל פודינג בטעמים שונים, כגון שוקולד ווניל, שנמכר באריזות אישיות, מכונה מעדן חלב.

במטבח הבריטי משמשת המילה "פודינג" לשני סוגי מאכלים. סוג אחד הוא זה המכונה "פודינג" גם בישראל - קרמים מתוקים. הסוג השני הוא מגוון מאכלים שונים המבוססים על תערובת מרכיבים שנאפתה, בושלה או אודתה. גם רוב המאכלים מהסוג השני הם קינוחים, כמו פודינג חג המולד, שהוא מעין עוגה מאודה, ונאכל כקינוח בארוחת חג המולד ופודינג לחם שהוא תערובת אפויה, אם כי לא כולם: למשל, פודינג יורקשייר (מאפה מלוח), פודינג שחור (נקניק דם). כמו כן, בלשון הדיבור בבריטניה, המילה "פודינג" פירושה פשוט "קינוח". פודינג נפוץ במטבח הבריטי הוא פודינג טפיוקה.

צמחונות

צמחונות הוא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים (כולל דגים).

חלק מהצמחונים נמנעים גם מלבישת מלבוש המכיל עור, פרווה ונוצות, וכן מרכישת ריהוט המכיל אותם.

בין הסיבות לאימוץ תזונה או אורח חיים צמחוני נמנים נימוקים מוסריים ואידאולוגיות רוחניות, דתיות ואחרות, טעם אישי, סיבות בריאותיות, נימוקים סביבתיים-אקולוגיים, ועוד. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי כגון ביצים וחלב ומוצריו נקראים לרוב טבעונים.

צמחונים רבים משתמשים בתחליפי בשר כדוגמת טופו, טמפה, סייטן ועוד.

קצפת

קצפת היא קצף יציב העשוי משמנת מתוקה שנטרפה בתוספת סוכר. ישנה גם קצפת ללא חלב.

ריבת חלב

ריבת חלב (בספרדית: Dulce de leche) הוא ממרח מתוק הנוצר על ידי הרתחה של סוכר וחלב שמקורו בארגנטינה. ריבת חלב משמשת כמרכיב או תוסף בגלידות, עוגות ומיני מתיקה שונים.

שטראוס גרופ

שטראוס גרופ בע"מ (באנגלית: Strauss Group), המוכרת במותג שטראוס, היא חברת המזון הגדולה ביותר בישראל (עקפה את תנובה, נכון ל-2012) ופעילה במעל ל-20 מדינות. ב-2004 התמזגה חברת שטראוס עם חברת עלית ושמה של החברה המאוחדת היה שטראוס-עלית. בינואר 2007 הוחלף שמה של החברה לשטראוס גרופ. הקבוצה מנהלת פורטפוליו של עסקים הכולל את שטראוס ישראל, שטראוס קפה, חברות הסלטים הבינלאומיות סברה ואובלה, ושטראוס מים. שוויה נאמד ב-8.63 מיליארד ש"ח ב-11 באפריל 2018, כאשר כ-50% מתוכם מפעילות בינלאומית. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב במדד ת"א 35. בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס. מיכאל שטראוס, דור שני למייסדים, הוא יו"ר שטראוס אחזקות ובתו עפרה שטראוס היא יו"ר קבוצת שטראוס. מנכ"ל החברה ונשיאה הוא גיורא ברדעה.

הקבוצה מעסיקה כ-14,000 עובדים ברחבי העולם ומפעילה 27 אתרי ייצור ב-22 מדינות ומקיימת שיתופי פעולה עם מספר תאגידים רב-לאומיים, כגון דנונה, פפסיקו, ו-Haier.

שמנת

שמנת, או שמנת מתוקה, היא מוצר חלב המשמש לבישול או להקצפה. השמנת מיוצרת על ידי הפרדה מתוך חלב של השכבה העשירה ביותר בשומן, שבאופן טבעי צפה למעלה זמן קצר לאחר החליבה. אחוזי השומן בשמנת נעים בין 10% עד יותר מ-50%.

ככל שאחוז השומן גבוה יותר כך השמנת יציבה יותר, ונוטה פחות "להתפרק" בבישול. כאשר המתכון דורש ערבוב של שמנת לתוך נוזל רותח, משתמשים לרוב בשמנת שבה לפחות 30% שומן, כדי למנוע את היפרדותה לחלב ולשומן בנפרד. שמנת שבה 30% שומן או יותר ניתן להפוך לקצפת - ערבוב אוויר לתוך השמנת גורם לה להכפיל את נפחה כי בועות האוויר נלכדות בין חלקיקי השומן.

שמנת משמשת בסיס לרטבים רבים, בין השאר לרוטבי פסטה שונים.

שמנת חמוצה מייצרים על ידי הוספת תרבית חיידקים מתאימה לשמנת, שגורמת לייצור חומצה לקטית שמסמיכה את השמנת וגורמת לטעם החמוץ האופייני של שמנת חמוצה.

בישראל, מאחר שהחלב המשווק בחנויות עובר המגון, אי אפשר להפריד מתוכו שמנת בייצור ביתי, אך ניתן בשעת הצורך להכין נוזל דומה לשמנת על ידי ערבול של חמאה מומסת בחלב. בשמנת המתוקה בישראל 9-42% שומן. נפוצים מוצרי שמנת עמידה המכילים 10, 15, 32 ו-38 אחוזי שומן וכן תוספים מסמיכים ומייצבים.

שמנת חמוצה

שמנת חמוצה היא מוצר חלב עשיר בשומן, המיוצר על ידי התססת שמנת באמצעות חיידקי חומצה לקטית. החיידקים, הנמצאים בשמנת באופן טבעי או מוחדרים אליה, יוצרים חומצה לקטית המחמיצה ומעבה את השמנת.

קיימים שני סוגי שמנת חמוצה תעשייתית - קלה ועשירה. העשירה - מכילה 16-21% שומן; היא מכילה לעיתים מרכיבים נוספים כמו ג'לטין, רנין ואנזימים צמחיים. הקלה - עשויה מתערובת של שמנת וחלב, ומכילה פחות שומן משמנת חמוצה עשירה. בישראל נמכרת שמנת חמוצה של 27% שומן ("שמנת של פעם") ושל 15% שומן, וכן מוצרים מופחתי-שומן: 9% שומן ו-7.5% שומן.

תחליף נטול-שומן: מעובה באמצעות חומרים מייצבים.

השימוש בשמנת חמוצה נפוץ במטבח האירופאי והצפון-אמריקאי. היא משמשת כציפוי מסורתי לתפוחי אדמה אפויים, ומוסיפים אותה קרה, עם עירית קצוצה.

היא משמשת גם כבסיס לרוטבי סלט מסוימים וניתן להשתמש בה גם לאפייה, לתערובות של עוגות, עוגיות, ביסקוויטים אמריקאים וסקונס.

טוגנים בטעם שמנת חמוצה ובצל פופולריים בארצות הברית, וכן מטבל שמנת חמוצה ובצל לטוגנים ולקרקרים.

במטבח הרוסי והאוקראיני מוסיפים שמנת חמוצה לבורשט ולמרקים אחרים.

במטבח הטקסני-מקסיקני מוסיפים שמנת חמוצה לטאקוס, נאצ'וס, בוריטוס וגואקמולה.

במטבח ההונגרי היא משמשת כחומר גלם לרטבים וכמילוי לקרפים.

תזונה

למונח תזונה כמה משמעויות. משמעות עיקרית אחת היא סך המזונות (והמשקאות) מהם ניזון האדם בפרק זמן נתון. משמעות עיקרית שנייה היא מדעי התזונה - תחום מדעי העוסק בקשר בין מאפייניו של משטר זה לבין בריאות וחולי. אדם המתמחה בחקר או בייעוץ טיפולי בתחום זה נקרא תזונאי.

קיים מגוון רחב של מצבים המשתרע בין תזונה לקויה לבין תזונה אופטימלית, אשר כולל תסמינים רבים ומחלות אשר ניתן למנוע אותם או להקל עליהם באמצעות תזונה טובה יותר.

דיאטה חסרה, עודפת או לא מאוזנת יכולה לגרום להשלכות שליליות על הבריאות, דבר שעלול להתפתח למחלות כמו מחלת לב כלילית, השמנה, דלדול עצם, או צפדינה, כמו גם לבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות. בנוסף, בליעה של חומרים רעילים (כמו עופרת, כספית, PCB או דיוקסינים), יכולה לגרום להרעלה ולתוצאות קטלניות, כתלות במינון.

ניתן למנוע או לשפר את הטיפול במחלות נפוצות רבות כמו גם בתסמינים שלהן, באמצעות תזונה טובה יותר. מדע התזונה מנסה להבין איך ומדוע היבטים מסוימים של דיאטה משפיעים על הבריאות.

תנובה

תנובה היא חברה ישראלית ליצור ושיווק מזון. החברה מחזיקה בנתח שוק משמעותי בתחום ייצור חלב לשתייה, מוצרי חלב ושיווקם. ב-1988 הוכרזה כמונופול בתחומים אלה. תנובה בולטת גם בתחום מוצרי הבשר, הביצים והמזון הקפוא. בשבעים שנותיה הראשונות הייתה תנובה אגודה שיתופית חקלאית בבעלות 620 אגודות שיתופיות של קיבוצים ומושבים. בשנת 2008 נמכרה תנובה לקבוצת משקיעים בראשות קרן אייפקס הבריטית. במאי 2014 הוסכם שקרן אייפקס תמכור את חלקה בתנובה (56%) לחברת ברייט פוד מסין לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד ש"ח, והעסקה הושלמה במרץ 2015.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.