מוצב רותם

מוצב רותם (ראס ביאדה) היה מוצב של חיל הים על שפת הים התיכון בגזרה המערבית ברצועת הביטחון בלבנון, צפונית לראש הנקרה. המוצב ספג באופן קבוע פגיעות מאש מחבלים שנורתה מהכפר הסמוך. מנסורי. אל המוצב הוביל כביש החוף הלבנוני שהתחיל מראש הנקרה דרך העיירה א-נאקורה עד מבואות צור. מזרחית למוצב שכנו שלושה מוצבים של צבא דרום לבנון: חמרה, בידה ושקיף אל חרדון. דרומית למוצב הייתה ממוקמת מפקדת האו"ם ומוצב צד"ל בא-נאקורה. מוצב רותם נחשב למוצב הצפוני ביותר של צה"ל בגיזרה המערבית באזור הביטחון.

Lebanon adm location map
Ras biada Israel army patrol in South lebanon
"פתיחת ציר" ברצועת הביטחון בכביש היורד ממוצב צה"ל שקיף אל חרדון לראס ביאדה. (1986)

פעילות

המוצב שימש כנקודה אסטרטגית בעיקר לחיל הים משום שהשקיף מראש הצוק על אזור מפרץ העיר צור, עובדה שאפשרה לצה"ל לעקוב אחר תנועת כלי שיט המתקרבים למים הטריטוריאליים של ישראל. בנוסף מהמוצב ניתן היה לעקוב אחר הפעילות הקרקעית של חזבאללה בבסיסיו שמצפון לרצועת הביטחון ולאתר יציאות של נשק תלול מסלול. במוצב הייתה תחנת מכ"ם של חיל הים שאוישה על ידי אנשי מילואים עד שנת 1993 וכוי סדיר למן שנה זאת ועד היציאה מדרום לבנון, עמדת תצפית וטווח של התותחנים שאוישה על ידי צוות "מעופף" שדילג חליפות בין רותם למוצב שקיף אל חרדון שהוחלף בשנת 1995 בצוותים סדירים של יחמ"מ, ופלוגת חי"ר לשם אבטחת המוצב. מחלקת החי"ר הייתה מחוזקת ברגמים מהפלוגה המסייעת של הגדוד שלה, שני טנקים ושני גששים. בנוסף היה ממוקם במוצב צוות שהפעיל מכ"ם "קשת", מכ"ם קרקעי נייד, שנועד לעקוב אחר תנועת כוחות אויב בלילה.

תחנת המכ"ם כיסתה את השטח בין חמרה לבין צור וזאת עקב הטופוגרפיה של האזור וקו החוף, הגורמת לכך שכל אזור חמרה, אל מנצוריה, ראשדייה עד צור היה בשטח שלא היה ניתן לכסות אותו ממוצב חיל הים בראש הנקרה. תפקיד המוצב היה לתצפת באמצעים מיוחדים על אזור החוף בדגש על אזורי מחנות הפליטים. למוצב הימי היה תפקיד נוסף: מניעת חריגת סירות דיג אשר הפליגו דרומה ואשר היו עלולות לאיים על המוצב, להעביר אמצעי לחימה לפיגועי התאבדות כנגד כלי שיט של חיל הים, או לנסות להוריד שחיינים או צוללים לפיגועים בארץ. מעבר לתצפית הימית, כוח החי"ר והטנקים שבמוצב היוו כוח הגנה וגיבוי למוצבי צד"ל.

ב-1985 ניסו מחבלים להגיע למוצב עם מכונית נפץ, הרכב פוצץ בסמוך למחסום האו"ם ולא היו נפגעים.

ב-6 בדצמבר 1994 נהרג סמל ראשון אבי אבוקסיס מחטיבת הנח"ל, כאשר כח צה"ל שעסק בפתיחת ציר באזור ראס ביאדה נפגע ממטען צד. אבוקסיס היה מפקד אחד הנגמ"שים של הכוח.[1]

ב-3 במאי 1999, נהרג סמל ראשון מולו נגטו וחייל נוסף נפצע באורח בינוני, בפיצוץ מטען צד, סמוך למוצב[2].

ב-25 בינואר 2000 נהרג סמל ראשון רפאל זנגוויל מחטיבת גבעתי, מטיל שפגע ישירות בעמדת התצפית של המוצב.[3]

מוצב רותם פונה והועבר לאחריות גדוד 81 של צד"ל ב-16 במאי 2000, מוצב רותם, כמו מוצב טיבה לפניו, עבר לידי צד"ל במבצע לילי צה"ל השאיר לצד"ל חלק מהציוד הלא מבצעי כמו מיכלי מים וגנרטורים[4]. ב-18 במאי תקף חזבאללה את מוצב רותם אך נסוג לאחר שספג 47 הרוגים ועשרות פצועים. ב-23 במאי, בשעה אחת עשרה בבוקר, פקד צה"ל על כל יחידות צד"ל לסגת אל הגבול הישראלי. ב-24 במאי, בעקבות התמוטטות צד"ל, ניטש המוצב.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כתבה מידיעות אחרונות מ 6 בדצמבר 1994 כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=591924 פרש.
  2. ^ חייל צה"ל נהרג ממטען צד של החיזבאללה בגזרה המערבית, באתר גלובס, 4 במאי 1999
  3. ^ כתבה מידיעות אחרונות מ-17 בינואר 2000 כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=586082 פרש.
  4. ^ צה"ל העביר לצד"ל גם את מוצב רותם בגיזרה המערבית, באתר גלובס, 17 במאי 2000
בופור

בופור (בצרפתית: Beaufort - מצודה יפה; בערבית: قلعة الشقيف - קלעת א-שקיף) היא מצודה צלבנית הסמוכה לכפר ארנון בדרום לבנון באזור המכונה 'רכס עלי טאהר'.

בערבית קרויה המצודה קלעת ארנון על שם הכפר ארנון הסמוך אליה, או לחלופין קלעת אל-שקיף - "המבצר המשקיף". פרסומה של המצודה בישראל בא כתוצאה מהיותה נקודה אסטרטגית, ששימשה את ארגון הפת"ח בשנות ה-70 עד מלחמת לבנון הראשונה, ולאחר מכן נקודה חשובה בשרשרת מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון, עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000. כיום מחזיק במקום ארגון הטרור השיעי-אסלאמיסטי חזבאללה.

הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)

הלחימה בדרום לבנון בין 1985 ל-2000 היא תקופה במהלכה הארגונים השיעים אמל וחזבאללה נלחמו בכוחות צה"ל וצד"ל בדרום לבנון, בתמיכת סוריה ואיראן. לאחר סיום מלחמת לבנון הראשונה עם סילוק ארגוני הטרור הפלסטיניים, שגלו בעקבות המלחמה לתוניס, נסוג צה"ל מרוב השטח שכבש במלחמה והתייצב על גבול רצועת הביטחון, בה שלט ארגון צד"ל בראשות אנטואן לאחד. הלחימה המשיכה עד לנסיגה החד-צדדית של ישראל לגבול הבינלאומי במאי 2000, שמיד אחריה קרס ארגון צד"ל ורוב מפקדיו ברחו לישראל.

חיל הים

חיל הים הישראלי הוא הזרוע הימית של צה"ל ומבצע את מרבית הפעילות בזירה הימית. בראש החיל עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל הים הנוכחי הוא אלוף אלי שרביט. בחודש אוקטובר 2014, קבע מפקד חיל הים, רם רוטברג, את המונח זרוע הים כשמו הרשמי של החיל.

היחידות המבצעיות בחיל הים הישראלי הן: שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), שייטת הצוללות (שייטת 7), שייטת 13, פלגות הדבורים, היחידה למשימות תת-מימיות, יחידת סנפיר להגנת נמלים ויחידת אביר הים המפעילה כלי שיט בלתי מאוישים.

בעבר היו לחיל הים גם: שייטת המשחתות, שייטת הנחתות, שייטת הטרפדות, יחידה 707, יחידת הנצלה ימית ויחידה 788 שפעלה בכנרת.

בשנת 2004 שירתו בחיל הים 6,500 חיילים שמתוכם 880 קצינים. יחידות הקומנדו של חיל הים כללו כ-300 לוחמים.

מספר כלי שיט ללחימה בצי הישראלי הוא כשליש מחיל הים המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק ספינותיו — הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה (ספינת טילים מדגם סער 5). כשלושה אחוזים מתקציב הביטחון של ישראל מוקצים לחיל הים.[דרוש מקור]חיל הים היה שותף פעיל בכל מלחמות ישראל. עם מבצעי החיל נמנים: הטבעת "האמיר פארוק", שביית ה"איברהים אל אוול", פעולת פורט סעיד, קרב רומני, הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט, מבצע אביב נעורים, קרב לטקיה והשמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף אל-אוואלי במלחמת לבנון הראשונה (1982), לכידת ספינות שהובילו נשק לארגוני טרור ועוד רבים אחרים. כמו כן עוסק חיל הים במשימות של ביטחון שוטף לאורך חופי ישראל.

חיל הים ספג אבדות במספר מקרים שהתפרסמו: טיבוע המשחתת אח"י אילת בשנת 1967, טביעת הצוללת אח"י דקר בשנת 1968, אסון השייטת ב-1997 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מטיל של חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. במלחמת ששת הימים פגעו בשוגג טרפדות ומטוסים של צה"ל באוניית ביון אמריקאית, "ליברטי", ששהתה בקרבת חוף סיני ונחשדה כאונייה מצרית. בתקרית נגרמו אבידות רבות לאנשי צי ארצות הברית.

מפקד חיל הים, עמי אילון, הגדיר את משימת החיל בסיסמה: "חוף בטוח וים פתוח". בשל מצבה הגאופוליטי, מייחסת ישראל חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה. כ-97% מהסחר הבינלאומי מישראל ואליה נעשה דרך הים. בנוסף, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת מוגדרים תפקידיו העיקריים של חיל הים כהגנה על חופי המדינה והבטחת חופש השיט לחופי ישראל.

רותם (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.