מועצה אזורית שפיר

מועצה אזורית שפיר היא מועצה אזורית במחוז הדרום בקרבת הערים קריית גת וקריית מלאכי. כל יישובי המועצה, 14 בסך הכל, הם יישובים דתיים.

מועצה אזורית שפיר
Shafir Regional Council COA
שפיר
בניין המועצה, 2008
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 14
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים
‎29
תאריך ייסוד 1950
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 11,000 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎155
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.7%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 134 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎223
תחום שיפוט[2] 81,860 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎39
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
מועצה אזורית שפיר/בניין המועצה
מועצה אזורית שפיר
בניין המועצה
31°41′53″N 34°42′29″E / 31.698177°N 34.707962°E
מפת היישובים של מועצה אזורית שפיר
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
Israel Map - Shafir Regional Council Zoomin
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4109
    - דירוג מדד ג'יני
‎111
פרופיל מועצה אזורית שפיר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.shaffir.org.il

גאוגרפיה

המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית באר טוביה, במזרח במועצה אזורית יואב ובקריית גת, בדרום במועצה אזורית לכיש ובמערב במועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית יואב ומועצה אזורית לכיש. המועצה כוללת:

היסטוריה

המועצה הוקמה בספטמבר 1950 עבור היישובים הדתיים באזור שפיר. אלו כללו אז את משואות יצחק, שפיר, עין צורים ופלוג'ה 2[4].

עם הקמתו, הוכלל במועצה המושב מנוחה[5], אך עם הקמת מועצה אזורית לכיש הוא הועבר לתחומו.

בשנתיים הראשונות לקיום המועצה, מונה לכהן בראשה אהרן מאיר[6]. ראש המועצה הנבחר הראשון היה משה מושקוביץ שכיהן בתפקיד משנת 1952, במשך קרוב ל-30 שנה[7]. אחריו, מ-1981 עד 1994 כיהן כראש המועצה משה אברהמי ממושב זרחיה[8], שהוחלף על ידי עמוס מגידיש באוגוסט 1994[9]. מאז שנת 2002 מכהן בראשות המועצה אשר אברג'ל. בשנת 2018 נבחר לראשות המועצה אדיר נעמן עם 47% מהקולות במהלך הסיבוב הראשון שהתקיים ב 30/10.

המועצה קרויה על שם העיר המקראית שפיר.

נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית שפיר 11,000 תושבים (מקום 155 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית שפיר דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 72.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,568 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[10]

ראשי המועצה

  • אהרן מאיר - 1950-1952
  • משה מושקוביץ - 1952-1981
  • משה אברהמי - 1981-1994
  • עמוס מגידיש - 1994-2002
  • אשר אברג'ל - 2002-2018
  • אדיר בניהו נעמן - 2018 - מכהן

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ יצחק יעקבי, מועצה אזורית לכיש בצעדי בראשית, דבר, 4 ביולי 1956
  4. ^ שפיר - מועצה אזורית חדשה, דבר, 17 בספטמבר 1950
  5. ^ שמות יישובים חדשים (ג), על המשמר, 15 באוקטובר 1953
    רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1247
  6. ^ ראשי המועצה בעבר, אתר המועצה
  7. ^ נבחר ראש מועצת שפיר, מעריב, 26 בינואר 1961
    נבון: אינני רוצה לבוא לגוש עציון עם ויזה, דבר, 17 במאי 1979
  8. ^ מכרז למכירת כלי רכב, מעריב, 14 בפברואר 1986 (מודעה)
  9. ^ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית שפיר, 10 באוגוסט 1994, ילקוט הפרסומים 4244, עמ' 4937
  10. ^ פרופיל מועצה אזורית שפיר באתר הלמ"ס
אבן שמואל

אֶבֶן שְׁמוּאֵל הוא יישוב קהילתי דתי לאומי ישראלי במועצה האזורית שפיר, הממוקם כ-4 ק"מ דרומית לקריית גת וסמוך למושבים עוזה, שלווה, נועם, איתן ואחוזם.

היישוב אבן שמואל הוקם בשנת 1956 תחת השם "אומן". מאוחר יותר שמו שונה לאבן שמואל על שמו של הנדבן היהודי-קנדי שמואל ברונפמן שתרם להקמת בית הספר ומועדון הנוער במקום. היישוב נועד להוות מרכז ליישובים הדתיים בחבל לכיש והוקמה בו תחנת טרקטורים ומרפאה אזורית. אולם לאחר שמועצה אזורית שפיר מיקמה את המרכז שלה ביישוב מרכז שפירא (הממוקם צפונית מאבן שמואל), אבן שמואל נותר לשרת שישה מושבים בלבד. בשנת 1965 הגיע היישוב לידי משבר ו-15 המשפחות האחרונות בקשו לעוזבו. אולם היישוב התגבר על הקושי ובשנת 1967 נבנו בו 10 דירות חדשות עבור המרכז החינוכי במקום.

כיום היישוב מונה מעל ל-250 משפחות כ-1,332 תושבים. בשנים האחרונות היישוב נמצא במגמת הרחבה ובנייה. נבנית במקום שכונת הרחבה חדשה, המוכרת בשם "אבן שמואל החדשה", ובה קוטג'ים ובתים צמודי קרקע.

אור מאופיר

אור מאופיר היא מסגרת ישיבתית הפועלת כמכינה קדם-אקדמית ומכינה קדם-צבאית לצעירים יוצאי אתיופיה בישראל. המכינה הוקמה בשנת 1995 ביישוב מרכז שפירא שבמועצה אזורית שפיר. המכינה פועלת בחסות ישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן ושוכנת בסמיכות למוסדות הישיבה האחרים.

לאחר השלמת הזכאות לתעודת בגרות, מאפשרת המכינה לתלמידיה לעבור קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית, וללמוד הלכה ושחיטה בהסמכת הרבנות הראשית לישראל. כן ניתנת האפשרות להצטרף למסלול לתואר בוגר בחינוך. בלימודי היהדות ניתנת התייחסות מיוחדת למסורות עדת ביתא ישראל, הנמסרות מפי קסים. בנוסף מושם דגש על לימודי מנהיגות רוחנית, המשלבים הנחיה הלכתית עם מעורבות חברתית ופיקודית. סגל המכינה מלווה את בוגריה במהלך שירותם בצה"ל ומאפשרים להם להשתלב בהמשך בלימודים בישיבה הגבוהה אור עציון.

בשנת 2010 מונה המכינה כ-75 תלמידים מתוכם כ-10 משרתים בצבא רובם בשירות קרבי.

מקים המכינה והעומד בראשה עד 2009 הוא הרב יעקב (קובי) לוין, רב היישוב נטע שבחבל לכיש וסא"ל הרב שרון צברי, כיום רב פיקוד הדרום, גם כיום העומד בראשה הוא הרב קובי לוין.

בשנת 2006 הוסמך הרב הראשון מבין בוגרי הישיבה.

איתן (מושב)

אֵיתָן הוא מושב ציוני דתי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת השייך למועצה אזורית שפיר.

היישוב הוקם בשנת 1955 על ידי עולים מתוניסיה, בעיקר מהאי ג'רבה. בנוסף אליהם עברו למושב כ-17 משפחות מעולי מרוקו ממושב עוצם. בשנת 1957 היו במושב כ-70 משפחות ושררה אווירה טובה בין יוצא תוניסיה לבין יוצאי מרוקו.

היישוב הוא יישוב חקלאי שעיקר גידוליו הוא פירות הדר, פירות שונים וכן ירקות.

בשנת 2012 נבחרו לראשונה שלוש נשים לוועד המושב שעד אז כלל גברים בלבד בשל התנגדות רב המושב לישיבה משותפת של גברים ונשים בישיבות הוועד.

אלומה (יישוב)

אלומה (בכתיב חסר: אֲלֻמָּה) הוא יישוב קהילתי כפרי חרדי שנמצא בדרום מישור החוף, שלושה קילומטרים צפונית-מערבית לקריית גת.

זבדיאל

זַבְדִיאֵל הוא מושב באזור הדרום ליד העיר קריית גת השייך למועצה אזורית שפיר.

המושב הוקם באוגוסט 1950 על ידי עולים מתימן בסביבת הכפר הנטוש ג'וסיר, ועל כן נקרא בתחילה גשרון. המושב השתייך לפועלי אגודת ישראל ועיקר פרנסת התושבים נועד להיות על הפלחה. בנוסף גידלו התושבים ירקות וכותנה.

המושב עלה לכותרות בתחילת פברואר 1959 לאחר שפיצוץ מסתורי שהמשטרה לא גילתה את סיבתו הרג שלושה ילדים בני משפחת לידאני. במושב התגוררו כ-84 משפחות בני שלוש חמולות שהיו מסוכסכות ביניהן במשך שנים רבות. בעקבות הסכסוכים הוקמו במושב הקטן שבו כ־100 משפחות שישה בתי כנסת נפרדים.

המושב צבר בסוף שנות ה-70 חובות כבדים שהביאו לניתוק אספקת המים ובספטמבר 1980 הוחלט על פירוק המושב וזבדיאל היה המושב הראשון שמונה לו מפרק מאז שנת 1960. בסביבות שנת 2000 היו במושב 107 משקים, כ-16 יחידות של בנים ממשיכים ותוכנית הרחבה של עוד כ-100 יחידות דיור שהייתה בשלבי ביצוע. עיקר פרנסת המושב על מטעים, בעיקר של אפרסקים.

זרחיה

זְרַחְיָה הוא מושב ציוני (מכיל אוכלוסייה דתית ) הממוקם כעשרה קילומטר דרום מערבית לצומת קסטינה ומשתייך למועצה אזורית שפיר.

היישוב הוקם בשנת 1950, כמעברה של עולים מאיראן בסמוך לחורבות הכפר ג'לדיה, ונקרא על שמו של אחד מאבותיו של עזרא הסופר וכן על שם אביו של אחד היהודים שעלו לארץ ישראל מגלות בבל.

בעקבות משבר חברתי-כלכלי שהתרחש בו בשלהי שנת 1954 עזבו 15 משפחות ממייסדי המושב. במקומן התיישבו משפחות עולים חדשות מצפון אפריקה, מרביתן ממרוקו. באוקטובר 1955 נפתח במושב תחנת טיפת חלב. בשנת 1956 הובאו למתיישבים פרות מגרמניה ששימשו כבהמות מלאכה ולאספקת חלב.

י"ט באלול

י"ט באלול הוא היום התשעה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

ישיבת אור עציון

ישיבת אור עציון הוא שמן של ישיבת הסדר (ובה גם מסלול של ישיבה גבוהה) וכן של ישיבה תיכונית שלצדה פנימייה צבאית, שתיהן בראשות הרב חיים דרוקמן. המוסדות נמצאים במרכז שפירא, שבין אשקלון לקריית מלאכי, ומשתייכים לרשת ישיבות בני עקיבא. הישיבה התיכונית הוקמה בשנת תש"ך (1960), על ידי המועצה האזורית שפיר. שמה של הישיבה ניתן לה כהנצחה לזכרם של בני גוש עציון ולוחמיו, אשר נפלו במלחמת השחרור. הישיבה הוקמה בראשונה כישיבה תיכונית חקלאית על ידי משה מושקוביץ ובראשה הועמד הרב חיים בנימיני.ב־1977 (ה'תשל"ז) הוקמה ישיבת ההסדר (הפועלת גם כישיבה גבוהה), וב־1980 הוקמה ליד הישיבה התיכונית פנימייה צבאית לפיקוד, במתכונת הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה.

מועצה אזורית לכיש

לכיש היא מועצה אזורית בנגב.

המועצה האזורית לכיש נוסדה בשנת 1956 ומונה כיום 18 מושבים וקיבוץ, מושב שיתופי אחד, כפר שיתופי אחד, מרכז כפרי אחד וארבעה קיבוצים קהילתיים חדשים.

שטח שיפוט: המועצה משתרעת על שטח של יותר מ-400 אלף דונם. המועצה כוללת 15 מושבים: יד נתן, עוצם, נוגה, שחר, ניר ח"ן, זוהר (כפר שיתופי), שדה דוד, תלמים, מנוחה, אחוזם, שדה משה, לכיש, אמציה (קיבוץ שיתופי), שקף ונהורה (מרכז כפרי). בנוסף, כוללת המועצה ארבעה יישובים קהילתיים חדשים: אליאב (שם קודם: חרוב), בני דקלים (שם קודם: חזן), נטע (שם קודם: מרשם), וכרמי-קטיף (לשעבר: קטיף).בשטח המועצה שלוש חוות חקלאיות-תיירותיות.

בסמוך למושב שדה משה מתוכננת קריית תעשייה וחינוך שתשרת את תושבי המועצה והאזור, כמו כן, מתוכנן אזור תעשייה משותף למועצה האזורית לכיש ולמועצה אזורית מטה יהודה בסמוך למעבר תרקומיא. כיום מועצה אזורית לכיש שותפה באזור התעשייה שסמוך לעיר קריית גת יחד עם קריית גת, מועצה אזורית שפיר והמועצה אזורית יואב.

בשטח השיפוט של המועצה קיימים מספר גנים לאומיים ושמורות טבע, ביניהם בית גוברין - מרשה, תל לכיש, בתרונות רוחמה ועוד.

ראש המועצה הוא דני מורביה, המכהן בתפקיד החל משנת 2004, וזוהי הקדנציה השלישית שלו.

מכינת צהלי

מכינת צהלי ע"ש תמר אריאל, היא מכינה קדם צבאית המיועדת לבנות דתיות. המכינה הוקמה בשנת תשס"ז, 2006 על ידי מרכז יעקב הרצוג, בחסותה של תנועת הקיבוץ הדתי. המכינה פועלת במשואות יצחק. צהלי הייתה המכינה הקדם-צבאית הראשונה שמיועדת לציבור זה.

בראש המכינה עומדת מאז הקמתה מיכל נגן.

מרכז שפירא

מֶרְכַּז שַׁפִּירָא הוא יישוב קהילתי דתי לאומי בשפלה, בתחום מועצה אזורית שפיר, סמוך לכביש 3 בין צומת ראם-מסמיה לאשקלון.

משואות יצחק

מַשּׂוּאוֹת יִצְחָק הוא משק שיתופי דתי, בתחום מועצה אזורית שפיר שבשפלת החוף בואכה אשקלון. תחילתו בקיבוץ הדתי משואות יצחק בגוש עציון שנחרב במלחמת העצמאות. בפברואר 2010 חזר המושב לתנועת הקיבוץ הדתי.

נועם (מושב)

נועם (נֹעַם) הוא מושב עובדים ציוני דתי השוכן בחבל לכיש, שהוקם בשנת 1955 על ידי הפועל המזרחי. המתיישבים הראשונים היו עולים ממרוקו. המושב שוכן סמוך לקריית גת והוא נמצא בתחום מועצה אזורית שפיר. ענפי גידול עיקריים: גידולי שדה, תרנגולי הודו, פרחים, גידולי פלחה.

במושב מתגוררות כיום כמאה משפחות.

עוזה

עוּזָה הוא מושב חקלאי דתי בחבל לכיש אשר הוקם ב-1950 על ידי עולים מלוב. המושב משתייך לתנועת "הפועל המזרחי" ולמועצה אזורית שפיר ושוכן דרומית לקריית גת ומזרחית לכביש 40.

עין צורים

קבוצת עֵין צוּרִים היא קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, הנמצא במועצה אזורית שפיר, מדרום לעיר קריית מלאכי.

קוממיות

קוֹמְמִיּוּת הוא מושב חרדי-חסידי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת השייך למועצה אזורית שפיר. במקום מתגוררות כמאה ועשרים משפחות חסידיות, מכמה חצרות חסידויות.

רווחה (מושב)

רווחה (רְוָחָה) הוא מושב באזור דרום השפלה, בקרבת קריית גת השייך למועצה אזורית שפיר.

היישוב הוקם באמצע 1953 על ידי עולים מכורדיסטן ורוב תושביו נמנים עם הציונות הדתית.

שם היישוב-סמלי ומסמל נחת. קודם לכן נקרא היישוב זבדיאל ב', בשל קרבתו לזבדיאל.

שלווה (מושב)

שלווה (שַׁלְוָה) הוא מושב ציוני דתי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת מיסודה של תנועת הפועל המזרחי השייך למועצה אזורית שפיר.

תושבי היישוב הם דתיים לאומיים או מסורתיים. רובם הגיעו מלוב, וחלקם הקטן מתוניס.

לאורך שנות קיומו התפרנסו רוב תושבי המקום מחקלאות, אך עם היחלשות ענף החקלאות באזור, נטשו רובם את התחום.

משמעות שם המושב - שלווה ורוגע. מקור השם מפסוק מספר תהילים "יהי שלום בחילך שלווה בארמנותייך...".

במושב קיימים מגוון מוסדות ציבור כגון בית כנסת, מקווה, גן ילדים רב-גילאי, וסניף בני-עקיבא שמהווה את מרכז היישוב מבחינה חינוכית, ערכית, וחברתית.

רבו של המושב הוא הרב דוד זנו.

שפיר

שָׁפִיר הוא מושב עובדים ציוני דתי באזור השפלה בקרבת קריית מלאכי השייך למועצה אזורית שפיר.

לאום ודת[2]
יהודים: 99.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.0%
גילאי 5 - 9 11.7%
גילאי 10 - 14 10.3%
גילאי 15 - 19 13.0%
גילאי 20 - 29 13.3%
גילאי 30 - 44 16.4%
גילאי 45 - 59 12.5%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 8.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 5
–  על-יסודיים 9
תלמידים 2,706
 –  יסודי 1,453
 –  על-יסודי 1,253
מספר כיתות 117
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוףבוסתאן אל-מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסף מרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה
מחוז המרכז ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגב • שפיר • תמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציוןהר חברוןמגילות ים המלחמטה בנימיןערבות הירדןשומרון
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלוןנפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקיםאילתאשדודאשקלוןבאר שבעדימונהנתיבותערדקריית גתקריית מלאכירהטשדרות
מועצות מקומיות חורהירוחםכסייפהלהביםלקיהמיתרמצפה רמוןעומרערערה-בנגבנאות חובבשגב שלוםתל שבע
מועצות אזוריות אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגב • שפיר • תמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.