מועצה אזורית ערבות הירדן

מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת מועצה אזורית בקעת הירדן במסמכים של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 יישובים, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.

כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק. שטח המועצה משתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 4,900 תושבים (מקום 223 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית ערבות הירדן דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,657 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.

מועצה אזורית ערבות הירדן
Bik'at HaYarden Regional Council COA
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 20
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 23
ראש המועצה דוד אלחייני
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 4,900 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 223
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.2% בשנה עד סוף 2017
(למפת דרום השומרון רגילה)
South Shomron
 
מועצה אזורית ערבות הירדן/בניין המועצה
מועצה אזורית ערבות הירדן
בניין המועצה
32°05′56″N 35°29′38″E / 32.09891°N 35.493881°E
מפת היישובים של מועצה אזורית ערבות הירדן
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
Israel Map - Bik'at HaYarden Regional Council Zoomin
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3567
    - דירוג מדד ג'יני 227
פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
jordanvalley.org.il
Andartat-habikaa
אנדרטת הבקעה בתכנונו של הפסל יגאל תומרקין, הממוקמת סמוך למושב פצאל

ראשי המועצה

יישובי המועצה

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 קיבוץ גלגל 1970
2 קיבוץ נערן 1971
3 מושב ארגמן 1968
4 מושב בקעות 1972
5 מושב גיתית 1972
6 מושב חמרה 1971
7 מושב ייט"ב 1970
8 מושב יפית 1980
9 מושב מחולה 1967
10 מושב מכורה 1973
11 מושב משואה 1969
12 מושב נעמי 1982
13 מושב נתיב הגדוד 1975
14 מושב פצאל 1970
15 מושב רועי 1976
16 מושב שדמות מחולה 1984
17 מושב תומר 1976
18 יישוב קהילתי חמדת 1979
19 יישוב קהילתי מבואות יריחו 1999
20 יישוב קהילתי משכיות 2002
21 יישוב קהילתי רותם 2001

גאוגרפיה

בתחום המועצה עובר אחד מכבישי האורך החשובים במדינת ישראל: כביש 90, המהווה ציר ראשי המקשר בין דרום הארץ לצפונה.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

רקע היסטורי וחברתי

Yafit
בתי המושב יפית

השטח עליו הוקמה לאחר מכן המועצה, נכבש על ידי ישראל מממלכת ירדן בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוחל בהקמת יישובים ישראליים בבקעה. ראשון היישובים היה מחולה, שהוקם בשנת 1967, ולאחריה הוקמו כיישובים אזרחיים פצאל, חמרה, ארגמן ובקעות. כן הוקמו היאחזויות נח"ל שאוזרחו לאחר מכן. תחילה קיבלו היישובים שירותים ממועצה אזורית בקעת בית שאן[8][9].

המועצה האזורית הוקמה בתחילת 1980 בצו של המושל הצבאי של צה"ל באזור יהודה ושומרון[10].

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות יהודית באזור הן בתקופת בית שני והן בתקופות מוקדמות יותר. לדוגמה, בעיר יריחו נמצאו שרידי בית כנסת עתיק.

מבחינה כלכלית חברתית סובלים יישובי המועצה האזורית ערבות הירדן מבעיות האופייניות לאזורי פריפריה המרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, הגירה שלילית של צעירים, תשתיות לא מספקות בתחומי החינוך, התרבות, התחבורה הציבורית.

עד להסכם השלום עם ממלכת ירדן בשנת 1995, סבל האזור גם מבעיות ביטחוניות של אזור קו העימות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן באתר הלמ"ס
  4. ^ דובר המועצה בדף הפייסבוק של המועצה
  5. ^ בקעת הירדן: מן המסוף ניבט הסוף, יעקב אחימאיר, מחלקה ראשונה, 2005
  6. ^ מתוך גלריית אתר נווה שמואל
  7. ^ ראש מועצת בקעת הירדן: "הפלסטינים מנצחים אותנו, אנחנו מאבדים את הבקעה", גלעד צוויק, מידה, 2017
  8. ^ יוסף וייץ, דבר, 26 בספטמבר 1972 (מודעה)
    דוד שליו, מניין ישובי הבקעה, דבר, 8 בפברואר 1973
  9. ^ הוחל בחישמול דרום הבקעה, דבר, 8 ביוני 1975
  10. ^ ברוך מאירי, 16 ישובי בקעת הירדן חגגו הקמת מועצתם, מעריב, 3 בינואר 1980
    פרופיל של הצעירה במועצות האזוריות, מעריב, 20 בפברואר 1980
ארגמן (מושב)

אַרְגָּמָן הוא התנחלות ומושב עובדים בבקעת הירדן לצד כביש 90, כ-4.5 ק"מ מצפון לגשר דאמיה.

בקעות

בְּקָעוֹת הוא התנחלות ומושב עובדים, במזרח השומרון בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. המושב נמצא על כביש אלון הצפוני (כביש 578), מצפון לנחל תרצה. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

גיתית

גיתית (גִּתִּית) היא התנחלות ומושב בגבול בקעת הירדן והשומרון, משתייך לארגון יישובי חירות בית"ר השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. שטח היישוב כ-1,500 דונם ומתגוררות בו כ-100 משפחות. היישוב קרוב למעלה אפרים וכן למבצר הקדום אלכסנדריון.

גלגל (קיבוץ)

גִּלְגָּל הוא התנחלות וקיבוץ בבקעת הירדן, כ-16 ק"מ צפונית ליריחו. שייך לתנועה הקיבוצית ולמועצה אזורית ערבות הירדן. שמו של היישוב ניתן לו על שם האתר המקראי גלגל, המקום הראשון בו חנו בני ישראל בכניסתם לארץ ישראל (יהושע ד',י"ט) שמקומה מזוהה בתל ג'לג'ול הממוקמת כ-2 ק"מ מדרום מזרח ליריחו.

גלגל הוקמה בח' בשבט ה'תש"ל (15 בינואר 1970) כהיאחזות נח"ל גלגל, ואוזרחה בט"ו באייר ה'תשל"ג (17 במאי 1973) בידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

שטחו של הקיבוץ כ-1400 דונם. רוב התושבים עוסקים בענפי החקלאות השונים כגון: מטעים, רפת ולול. אם כי ישנם גם העובדים בתעשיית דשא מוכן ("ספידשא") ובשירותי הסעדה לקבוצות.

כיום (2011) מונה הקיבוץ 46 משפחות.

ב-1995 ערכה פרופ' עמיה ליבליך מחקר על הקיבוץ וחבריו, שלאחריו פרסמה את מחקרה בספר גלגולו של מקום.

חמדת (יישוב)

חֶמְדָּת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בצפון בקעת הירדן, על ציר אלון, השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב נקרא על שם אחד מגיבוריו של ש"י עגנון.

חמרה (מושב)

חַמְרָה היא התנחלות ומושב השייך לארגון מושבי האיחוד החקלאי ולמועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב ממוקם במורדות השומרון, בערוץ נחל תרצה, בחלקה הצפוני של בקעת הירדן. היישוב נקרא "חמרה" בגלל תל חמרה הסמוך או בגלל גידול גפנים ליין (חמרא בארמית). בראשיתו כונה גם "עטרות" ו"עטרה".

שטח היישוב כ-3500 דונם. רוב התושבים עוסקים בגידול פרחים, כרם, פרדס ולול תרנגולי הודו.

ייט"ב

יִיטַ"ב היא התנחלות ומושב שיתופי בעל מאפיינים קיבוציים בבקעת הירדן, בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. המושב נקרא על שמו של יצחק טבנקין (יד יצחק טבנקין), שהיה מנהיג מפלגת אחדות העבודה בשנות ה-40.

יפית

יָפִית היא התנחלות ומושב שיתופי בבקעת הירדן, למרגלות הסרטבה. היישוב, השייך לתנועת המושבים הוא חלק ממועצה אזורית בקעת הירדן. שמו ניתן לו על שמו של סא"ל יוסי יפה - מפקד גדוד בחטיבת הצנחנים, מכובשי העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים, שנהרג בעלות רכבו על מוקש באזור ניצנה שבנגב.

מחולה

מְחוֹלָה היא התנחלות ומושב דתי על קו התפר שבין בקעת הירדן לבקעת בית שאן, כ-18 ק"מ דרומית לעיר בית שאן. היישוב שוכן על כביש 90, בין הירדן ממזרח ואזור בקעת בזק ממערב.

היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל ב-6 בפברואר 1968, ז' בשבט תשכ"ח, ואוזרח ב-13 בנובמבר 1969, ג' בכסלו תש"ל. מבחינה ארגונית שייך המושב לאיגוד המושבים של "הפועל המזרחי" והוא הראשון שהוקם בבקעת הירדן לאחר מלחמת ששת הימים.

משואה (מושב)

מַשּׂוּאָה היא התנחלות ומושב שיתופי השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן.

היישוב נמצא בבקעת נחל תרצה סמוך למפגשו עם בקעת הירדן.

משכיות

מַשְׂכִּיּוֹת היא התנחלות בצפון בקעת הירדן. זהו יישוב קהילתי, דתי ומאוגד כאגודה שיתופית חקלאית. הוא שוכן על חלקו הצפוני של כביש אלון.

ב-1982 הוקמה במקום היאחזות נח"ל, אך זו ננטשה בהמשך. ב-2002 הקים הרב שלמה אזואלוס, רבה של מועצה אזורית עמק המעיינות, מכינה קדם צבאית ביישוב הנטוש, בה למדו כ-60 תלמידים.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, החליטו תושבי שירת הים ממפוני גוש קטיף להתיישב ביישוב זה. בחודש דצמבר 2006, נתן שר הביטחון, עמיר פרץ, את האישור הסופי להרחבת היישוב בכ-30 בתים צמודי קרקע חדשים. ההחלטה קוממה את מחלקת המדינה האמריקנית, ואת האיחוד האירופי, אשר מיהרו לפרסם הודעות המבקרות את ההחלטה. בספטמבר 2009 החלו במקום עבודות לבניית 20 בתי קבע.

ביישוב מתגוררות כיום 40 משפחות, במקום שכונת בתי קבע וקרוואנים לדיור זמני.

ליישוב ענפים חקלאיים משותפים כגון מטע תמרים ומטע זיתים לשמן, וכן משקים פרטיים כגון מטע ארגן, דיר כבשים, טחנת קמח מלא ועוד. ביישוב קיימת מכינה קדם צבאית וכן גן ילדים ופעוטון.

בקרבת היישוב ישנם מספר מעיינות הנובעים כל השנה. בסמוך ליישוב, מצפון לו שוכן 'תל חילו' (אלישע) - במקום אתר ארכאולוגי ותצפית על נחל אל-מאליח ועל האזור כולו. על פי חלק מהחוקרים תל זה הוא אבל מחולה המקראי בו התגורר הנביא אלישע ושם פגש בו אליהו הנביא לראשונה. תושבי היישוב סללו שביל היוצא משער היישוב אל עבר התל.

נעמה (מושב)

נַעֲמָ"ה (שם קודם: נעמי) היא התנחלות ומושב חקלאי שיתופי צפונית ליריחו, חלק ממועצה אזורית בקעת הירדן, השייך לתנועת המושבים.

נערן

נירן, אשר נקרא עד ליוני 2018 "נַעֲרָן", הוא התנחלות קיבוץ בבקעת הירדן, כ-10 קילומטרים צפונית לעיר יריחו, השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. קיבוץ נערן הוא חלק מתנועת הבוגרים של המחנות העולים.

נתיב הגדוד

נְתִיב הַגְּדּוּד הוא התנחלות ומושב חקלאי בבקעת הירדן השייך לתנועת המושבים הנמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן, 20 ק"מ צפונית ליריחו.

פצאל

פְּצָאֵל היא התנחלות ומושב עובדים שיתופי בבקעת פצאל אשר בבקעת הירדן השייכת למועצה אזורית בקעת הירדן. המושב יושב קרוב למוצא נחל פצאל וניזון ממי עינות פצאל הנובעים בנחל. אדמת בקעת פצאל היא אדמת סחף פוריה המאפשרת גידולים חקלאיים. במושב מגדלים בעיקר תמרים, פלפלים וענבים. בעיקר ידוע בענביו המובחרים וזאת בעיקר בשל מזג האוויר החם, בעקבותיו הענבים מבשילים מוקדם.

רועי (מושב)

רוֹעִי הוא התנחלות ומושב עובדים בבקעת הירדן, בקצה המזרחי של בקעת טמון. היישוב משתייך לארגון יישובי האיחוד החקלאי ונמצא בתחומי מועצה אזורית בקעת הירדן.

רותם (יישוב)

רֹתֶם (רותם יח"ד) הוא התנחלות ויישוב קהילתי אקולוגי בבקעת הירדן השייך למועצה אזורית בקעת הירדן.

היישוב נקרא רותם על שם שיחי הרותם הנפוץ בסביבה, יח"ד - יישוב חילוני דתי.

היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1984 בידי גרעינים מהתנועה הקיבוצית ואוזרח בשנת 2001 על ידי מספר רווקים ומשפחות שחלמו על מקום שבו יחיו חילוניים ודתיים בשלום בינם ובין סביבתם. מתגוררות בו כ-35 משפחות וכן מספר רווקים.

היישוב הוא בעל אידאולוגיה אקולוגית ותושביו מתנסים במחזור בנייה אלטרנטיבית.

התושבים החיים במקום מתפרנסים בחלקם ממקצועות חופשיים באזור או במרכז. במקום ישנן מספר קליניקות לטיפולים אלטרנטיביים ברפואה סינית, נטורופתיה וכדומה. היישוב שותף במטע תמרים.

היישוב יושב על גבעה ששמה בערבית "ראוס אל ג'בסין" - אשר משמעותו קשורה בשכבות משקעי הגבס אשר מצויות בגבעות האזור.

שדמות מחולה

שַׁדְמוֹת מְחוֹלָה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בצפון בקעת הירדן, המשתייך לארגון המושבים של הפועל המזרחי ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן.

שדמות מחולה הוא כיום היישוב הגדול ביותר בתחום המועצה האזורית בקעת הירדן. בנובמבר 2009 הצטרפה האגודה השיתופית בשדמות מחולה יחד עם מושבים שיתופיים דתיים נוספים לתנועת הקיבוץ הדתי.

היישוב מונה כ-120 משפחות ומעל 360 ילדים ובני נוער. כשלושה רבעים מן המשפחות ביישוב שייכות לאגודה הקהילתית וכרבע מהמשפחות חברות באגודה השיתופית.

תומר (מושב)

תומר (תֹּמֶר) היא התנחלות וכן מושב עובדים בבקעת הירדן השייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן.

לאום ודת[2]
יהודים: 98.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.5%
גילאי 5 - 9 14.3%
גילאי 10 - 14 10.4%
גילאי 15 - 19 5.9%
גילאי 20 - 29 11.2%
גילאי 30 - 44 22.9%
גילאי 45 - 59 9.2%
גילאי 60 - 64 4.7%
גילאי 65 ומעלה 6.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
תלמידים 581
 –  יסודי 468
 –  על-יסודי 113
מספר כיתות 30
ממוצע תלמידים לכיתה 19.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוףבוסתאן אל-מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסף מרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה
מחוז המרכז ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציוןהר חברוןמגילות ים המלחמטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון
מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאלביתר עיליתמודיעין עיליתמעלה אדומים
מועצות מקומיות אורניתאלפי מנשהאלקנהאפרתבית אלבית אריה-עופריםגבעת זאבהר אדרמעלה אפריםעמנואלקרני שומרוןקדומיםקריית ארבע-היישוב היהודי בחברון
מועצות אזוריות שומרוןמגילותמטה בנימיןגוש עציוןהר חברון • בקעת הירדן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.