מועצה אזורית משגב

משגב היא מועצה אזורית בלב הגליל, ליד סכנין וכרמיאל.

המועצה מורכבת מ-35 יישובים, חלקם יישובים קהילתיים כפריים, קטנים בהיקף האוכלוסייה (פחות מ-1500 נפשות), חלקם "קיבוצים מתחדשים" ו-6 מהם יישובים בדואיים. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-180,000 דונם.

מועצה אזורית משגב
Misgav
Regcomisgav
בניין המועצה האזורית משגב
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 35
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 4
ראש המועצה דני עברי
תאריך ייסוד 1982
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 28,000 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 69
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.3% בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 170 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 215
תחום שיפוט[2] 164,560 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 25
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
מועצה אזורית משגב/בניין המועצה
מועצה אזורית משגב
בניין המועצה
32°51′32″N 35°15′40″E / 32.858925°N 35.261095°E
מפת היישובים של מועצה אזורית משגב
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
Israel Map - Misgav Regional Council zoomin
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4693
    - דירוג מדד ג'יני 22
פרופיל מועצה אזורית משגב נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.misgav.org.il
Misgav
מבט כללי על אזור המועצה מכיוון יודפת משמאל היישוב רקפת
PikiWiki Israel 15147 JNF box in Australia Park in Misgav
פסל קופסת הקרן הקיימת בפארק אוסטרליה

היסטוריה

אזור שגב היה מאוכלס בערבים בלבד בימי המנדט הבריטי ונכלל באזור המיועד למדינה הערבית על פי תוכנית החלוקה. האזור נחשב למאוכלס בצפיפות בערבים ונעדר קרקעות חקלאיות זמינות להתיישבות יהודית ועל כן לא הוקמו בו יישובים. בשנת 1956 הוקם "כפר חוצבים" שגב שהיה אמור להתבסס על עבודות במחצבה סמוכה, אך כשל ובמשך מעל עשור המוסדות המיישבים עשו מאמצים למצוא פתרון ליישוב זה ולא התפנו להקמת יישובים נוספים באזור. עם זאת, במהלך שנות ה-60 הוקם המושב יודפת.

בראשית שנות ה-70 חלה התעוררות ברצון להתיישב באזור שהיה קרוב יחסית לחיפה ולקריות. גרעין התיישבותי של התנועה להפצת התורה קיבל מידי המוסדות המיישבים את הבתים הריקים של שגב, שנותרו בו רק כ-18 משפחות ועשרות בתים ריקים, כדי להקים במקום יישוב המבוסס על מוסדות חינוך. סכסוכים אלימים עם התושבים הוותיקים הביאו לביטול התוכנית ולאנשי התנועה להפצת התורה הובטח יישוב אחר באזור. במקביל, התגבש גרעין של בוגרי מדעי המחשב מהטכניון שבקשו להקים יישוב באזור. אלו נענו להצעה של המוסדות המיישבים להקים כפר תעשייתי מבוסס מפעלים עתירי ידע ועלו בשנת 1974 לאתר זמני לקראת הקמת המושב יעד. אתר ליישוב יעד אותר בסוף שנת 1976, יחד עם שני אתרים נוספים ליישובים שכניה ומנוף שהוקצו לגרעינים של עולים מארצות הברית ודרום אפריקה[3]. בשנת 1977 נוספה קורנית ליישובים שהתעתדו לקום באזור שגב.

בשנת 1975 פנו קבוצה של עובדי רפא"ל למוסדות המיישבים בבקשה להקים יישוב קהילתי, שאינו מתבסס על פרנסה ביישוב. המוסדות המיישבים דחו בקשה זו בטענה שאינם מעוניינים להקים יישוב וילות. אולם, התעקשות חברי הגרעין הביאה לפשרה ובתחילת 1977 נאמר לחברי הגרעין שהם מיועדים להתיישבות באותה שנה. בתחילת 1978 התפצל הגרעין ואנשיו הקימו את גילון ואת עצמון על חורבות שגב שננטש.

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, במסגרת תוכנית המצפים בגליל, שקודמה על מנת לייהד את הגליל, היה גוש שגב אחד משלושה "גושים" בהם הוקמו מצפים. בנוסף ליישובים שנמנו לעיל הקים גרעין "סוף מערב" את שורשים, וגרעין מארצות הברית הקים את רקפת[4].

בסוף 1982 נוסדה המועצה האזורית משגב שאיגדה את יישובי גוש שגב, וחלק מיישובי הגושים צלמון ותפן, שקיבלו קודם לכן שירותים ממועצות שכנות ומרוחקות.

דמוגרפיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית משגב 28,000 תושבים (מקום 69 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית משגב דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 83.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 11,639 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[5]

בשטח המועצה נמצאות פזורות בדואיות לא מוכרות, ביניהן הכפר חמדון ליד קיבוץ לוטם, ו'קובסי' ליד נחף.

גאוגרפיה

מועצה אזורית משגב נמצאת בלב הגליל, מזרחית לעכו ועמק זבולון ומערבית לשטח המועצה האזורית מרום הגליל. המועצה עוטפת את העיר כרמיאל וגובלת ברשויות ירכא, ג'וליס ומעלה יוסף בצפונה, ובמועצה האזורית עמק יזרעאל בדרומה.

שם המועצה

המועצה נקראת על פי ציטוט מספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" של יוסף בן מתתיהו בתיאורו את כיבוש יודפת (שהייתה ליישוב הראשון במועצה בעידן המודרני): "כי המקום הוא משגב חזק לפני הגליל"[6].

מוסדות חינוך ותרבות

משרדי המועצה האזורית שוכנים בבניין במרכז השירותים המרכזי המצוי ליד היישוב רקפת. במרכז ממוקמים גם המרכז לפרט ולמשפחה, ספריה אזורית, סניפי קופות החולים, בית הספר העל יסודי (חטיבה ותיכון אזורי) שהחל מ-2015 החל בתהליך הפיכה ל'קמפוס חינוכי' הכולל שלושה תיכונים- 'אסיף- משגב', 'קציר- משגב' ו'עומר- משגב', בי"הס היסודי "משגב", מרכז קהילתי (מתנ"ס), מתקני ספורט, מרכז לגיל השלישי 'מרחבים' ומועדון כפרי. ברחבי המועצה ממוקמים ארבעה מרכזים נוספים, שבכל אחד מהם פועל בית ספר יסודי ושלוחה של המתנ"ס - בהר גילון, הר שכניה, מורשת, ובכפר סלאמה, בו פועל גם תיכון מרשת 'אורט' לאוכלוסיית היישובים הבדואים. בתי ספר נוספים בתחום המועצה: בית הספר הדו-לשוני "גליל" בקיבוץ אשבל, בי"הס האנתרופוסופי 'עודד' ביודפת, בי"ס תבנית החינוך המוזהב במעלה צביה ובי"ס יסודי נוסף ביישוב הבדואי כמאנה. ב-2018 ייפתח בית ספר יסודי חדש ביישוב לבון עבור יישובי המועצה הצפוניים.

ליד מתחם המועצה נמצא "פארק אוסטרליה" שהוקם בתרומות ידידי הקרן הקיימת באוסטרליה. בפארק יש מתקני שעשועים לילדים ואמפיתיאטרון פתוח בו נערכות הופעות ואירועים שונים. בפארק יש אנדרטה לחללי המועצה ופסלים נוספים, ביניהם פסל אבן של קופסת הקרן הקיימת המוצבת על מפת אוסטרליה,

ביער שגב הסמוך למתחם המועצה ממערב, נמצאים שבילי טיול, חניוני יום ומסלול 'סינגל' מעגלי לרוכבי אופניים.

במשגב פועלות שתי תנועות נוער: הנוער העובד והלומד והאיחוד החקלאי. בנוסף כמאה ילדים משתתפים בפעילות של ארגון הנוער חוגי סיירות של הקק"ל.

תעסוקה

בפארק תעשיות משגב ופארק תעשיות בר-לב וכן ביישובים עצמם פועלים מאות מפעלים ועסקים פרטיים בתחומי תעשייה, תיירות ושירותים, המספקים תעסוקה לתושבי משגב והסביבה.

בתחום המועצה נמצא מכון 'לשם' של חברת רפא"ל המעסיק רבים מתושבי המועצה.

ישובי משגב קרובים גם למוקדי התעסוקה והשירותים בכרמיאל, הקריות, תפן, מגדל העמק ויקנעם.

ספורט במשגב

לתושבי משגב מודעות גבוהה לפעילות גופנית וספורטיבית ובעלי דרישה גבוהה לשירותי ספורט ופנאי מהמועצה. על פי סקר צרכנים נרחב שנערך ב-2014 תושבי משגב עוסקים בפעילות ספורטיבית בשיעור גבוה של כ- 76% (שיעור זה גבוה ב-5% מהממוצע במועצות אזוריות אחרות  שבהם בוצע סקר צרכים דומה). ממצאי הסקר הראו בנוסף שרוב התושבים (כ- 58%) מעדיפים לבצע את הפעילות הגופנית באופן עצמאי, בלתי מאורגן. אוכלוסיית משגב גדלה במרוצת השנים, ועמה גדל, בהתאם לדרישות האוכלוסייה, הצורך בפיתוח התשתיות לספורט ופנאי.[7]

עיקר הפעילות המאורגנת של הספורט מתקיים במרכז האזורי-המועצתי במתחם משגב, כיוון ששם מצויים המרכז הקהילתי, מרבית מתקני הספורט של המועצה (מגרשי טניס ומגרשי כדורגל, אולמות ספורט, חדרי כושר, בריכת שחיה מקורה ומחוממת, בריכה פתוחה, ויער שגב, כמרחב לפעילות שטח) ובתי הספר האזוריים בהם קיימת תשתית בסיסית של מתקנים לפעילות של ספורט וחינוך גופני. מיעוט הפעילות של הספורט מתקיים ביישובים עצמם, כי היישובים ברובם קטנים ולא תמיד יכולים לקיים פעילות מקומית שעלותה גבוהה, בגלל מיעוט משתתפים.[7]

פעילויות ספורט מקומיות - ישוביות

כיום נעשות בעידוד המועצה ובתמיכתה פעילויות ספורט שונות ומגוונות ביישובים עצמם ובין היישובים, במטרה לקדם אורח חיים ספורטיבי לכלל האוכלוסייה, להגדיל את שיעור העוסקים בספורט, ולהנגיש את הפעילות הספורטיבית היומיומית לכמה שיותר תושבים. פעילויות מגוונות אלו כוללות בין השאר הקמת קבוצת הליכה וריצה לנשים ולגברים, קיום טורנירים במשחקי כדור (קטרגל וכדורסל) בין יישובים שכנים, קיום חוגי תנועה והתעמלות לגיל הרך והקמת מסלולים ושבילים לריצה ולהליכה ולרכיבה על אופניים בתוך היישובים, בקרבתם ובין היישובים.[7]

פעילויות ספורט מועצתיות - אזוריות

המועצה מקדמת גם  אירועים המוניים,  פתוחים לקהל הרחב, המותאמים לאוכלוסייה כולה, ובהן:

  • המשגביאדה אליפות היישובים במשגב למבוגרים בענפים: שחיה, ריצה, טניס, אופני הרים, קט רגל, כדורסל, פטאנק, כדורשת, טניס שולחן ומשיכת חבל.[8]
  • מרוץ משגב וצעדת הילה בגליל (הולכים יחד לבריאות האישה), פסטיבל ספורט ובריאות-מפעל ספורט אזורי )וארצי) שזוכה להצלחה ולצמיחה בכל שנה, בו משתתפים אלפי אנשים בכל הגילאים. האירוע כולל גם הפנינג והפעלות ספורט לכל המשפחה במטרה להגביר את המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד ובריאות האישה.[9]
  • פסטיבל אופניים משגב- תחרות פתוחה וייחודית לרוכבים תחרותיים בכל הגילאים והרמות ביער שגב. בתחרות משתתפים עשרות רוכבים מארץ ומחו"ל. במקביל לתחרות מתקיימים טיולי אופניים, פעילויות לחובבי האופניים והפנינג הכולל מופעי אקסטרים, מוזיקה, אוכל ועוד.[8]

ספורט תחרותי במשגב

במועצה האזורית משגב מתקיימת פעילות ספורט תחרותי רבה בהשוואה לרשויות בכלל ולמועצות אזוריות בפרט. כיום מתקיימים במועצה כמה ענפי ספורט תחרותיים ייצוגיים: אופניים, שחיה, כדורגל, כדורעף, כדורסל, טניס, בייסבול, ריצה וטריאתלון. ספורטאי הנבחרות מגיעים להישגים מרשימים ברמה הארצית וברמה בינלאומית.[7][8]

שיתופי פעולה אזוריים

מועצה אזורית משגב שותפה מאז 2014 באשכול רשויות בית הכרם ביחד עם כרמיאלראמהנחףבענהדיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום. אשכול הרשויות הוא תאגיד עירוני המהווה פלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה אזוריים בין רשויות שכנות, אחד מחמישה אשכולות שהוקמו על ידי המכון למנהיגות וממשל, קרן אלכא- ג'וינט ובסיוע משרד הפנים.

משגב גם חברה באיגוד ערים גליל מערבי לאיכות סביבה, גוף הפועל לפיקוח, תיאום וקידום בנושאים סביבתיים במרחבי הרשויות והמרחב המשותף.

ראשי המועצה לדורותיהם

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ מנחם רהט, עוד 6 ישובים יוקמו בגליל - עד סוף מרס, מעריב, 15 בדצמבר 1976
  4. ^ יוסף פריאל, התעוררות ביישוב הגליל, דבר, 16 בינואר 1979
  5. ^ פרופיל מועצה אזורית משגב באתר הלמ"ס
  6. ^ 'תולדות מלחמת היהודים', פרק 7 (כיבוש יודפת)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 תוכנית אב לספורט במשגב - 2014
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 המרכז הקהילתי משגב - ספורט משגב
  9. ^ צעדת הילה בגליל, www.hilabagalil.org.il
אשבל (קיבוץ)

אֶשְׁבָּל הוא קיבוץ בגליל התחתון, בתחומי המועצה האזורית משגב. הקיבוץ ממוקם סמוך לסח'נין, אשחר וערב אל נעים. הקיבוץ נקרא על שם אשבל פרח ממשפחת השפתניים הגדל באזור.

ד'הרה

ד'הרה או חוג’ייראת הוא שבט בדואי בגליל, בתחומי מועצה אזורית משגב, כקילומטר וחצי מזרחית ליודפת שהוכר על ידי מדינת ישראל כיישוב בשם חוג'ייראת (ד'הרה), אך חסר מעמד מוניציפלי.

דמיידה

דמיידה (ערבית: ضميدة) הוא יישוב בדואי בגליל, בתחומי המועצה האזורית משגב, סמוך לכפר מנדא.

היישוב הוקם במאה ה-17 והוכר על ידי מדינת ישראל בשנת 1995. בתחילת 2004 נעשו עבודות פיתוח משמעותיות בכניסה ליישוב.

הר חלוץ

הַר חָלוּץ הוא יישוב קהילתי בגליל העליון, בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב מצוי צפונית לכרמיאל ודרומית למעלות תרשיחא, מעל בקעת בית הכרם. ומונה כיום 120 משפחות, ממוקם בגובה 752 מ' מעל פני הים על גבעות המכוסות חורש טבעי באזור פראי ושובה עין. תושביו נהנים ממערכת שירותים מפותחת ביישוב ובמרכזים האזוריים של מועצת משגב, וכן מצוי מרחק נסיעה קצר מהערים כרמיאל ומעלות.

מרחק למרכז עירוני: כרמיאל – 13 קילומטר, חיפה – 54 קילומטר.

הררית

הֲרָרִית הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון, בתחומי המועצה האזורית משגב (סמל ישוב 1203). היישוב שוכן על הר נטופה בקצהו המזרחי של רכס יודפת. היישוב ממוקם בסמוך ליישובים עראבה ואבטליון.

מהישוב נשקף לדרום נוף בקעת בית נטופה והר תורעאן, מצפון בקעת סכנין, הר כמון ורכס הרי מירון, וכן ממזרח ומערב נשקפים הכנרת והים התיכון. בקצהו הצפון-מזרחי של היישוב שוכנת לאורת נטופה. נכון לשנת 2018, היישוב מונה כ-160 משפחות ומתגוררים בו 446 תושבים בכל הגילאים.

יובלים

יוּבָלִים הוא יישוב קהילתי הנמצא בגליל התחתון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית משגב. הוא ממוקם דרומית לעיר כרמיאל וליישוב שורשים, מערבית לעיר סחנין וצפונית לפארק תעשיות משגב.

בכניסה ליישוב נמצאים פסלים של דליה מאירי, תושבת המקום.

בקצה היישוב נמצאת "גבעת ארבל" על שם ארבל רייך, יליד יובלים שנפל בקרב ברצועת עזה בשנת 2007. מהגבעה - תצפית נוף על האזור ועל יובלים.

ביישוב קיימת תנועת נוער- הנוער העובד והלומד

יודפת

יוֹדְפַת הוא מושב שיתופי הנמצא בגליל התחתון, צפונית לאתר בו הייתה מצויה העיר הקדומה יודפת, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו־9 ק"מ צפונית לציפורי. שייך למועצה אזורית משגב.

יודפת הוא היישוב המערבי ביותר ברכס יודפת (יטבת), עליו מצויים גם היישובים אבטליון, יחד והררית.

יעד

יַעַד הוא מושב בגליל התחתון, הנמצא בתחומי מועצה אזורית משגב, ליד שעב. המושב נושק ליער שגב. המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי "מיעאר", אשר נכבש ב-18 ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל.

כמון (יישוב)

כַּמּוֹן הוא יישוב קהילתי בישראל בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב שוכן על שתי הפסגות המזרחיות של הר כמון, הגבוה ביותר בהרי הגליל התחתון, כחמישה קילומטר מזרחית לכרמיאל בגובה 602 מטר.

שם היישוב כשם ההר שעוברת מהשם הערבי 'כמאנה' (שמשמעותו מסתור\מחבוא) על פי הדמיון בצליל לשם התבלין ולא על פי משמעותו. אל היישוב מוביל כביש 8556, דרך נופית באורך של 7 ק"מ היוצאת מכביש עכו-צפת 85 סמוך לאזור התעשייה ומרכזי הקניות של כרמיאל.

לוטם (יישוב)

הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון בתחומי מועצה אזורית משגב. היישוב ממוקם על הר חילזון, בקרבת הערים כרמיאל וסח'נין. למרגלותיו נמצא נחל צלמון ונחל חילזון. ביישוב מתגוררות כ-100 משפחות חברות הקיבוץ המתחדש ועוד 88 משפחות בהרחבה קהילתית. נקרא על שם פרח הלוטם הגדל בסביבת היישוב.

היישוב נוסד בקיץ 1978 כקיבוץ של הקיבוץ המאוחד, שמקימיו קיבלו הכשרתם בגבת. טקס עלייה על הקרקע התקיים ב-9 באוקטובר 1978. הגרעין המייסד כלל 12 משפחות עם 27 ילדים, ו-18 רווקים. באוגוסט 1980 דרשו ביישוב תקציב לבניית מבנים לצורך קליטה נוספת. בסוף שנת 1980 הפקיעה המדינה 117 דונם של ערבים בסביבה לצורך פיתוח הקיבוץ, לאור העדר קרקעות בסביבת הקיבוץ הנדרשים לפיתוחו. בתחילה למדו הילדים בכיתות רב גילאיות בקיבוץ עצמו ובספטמבר 1984 הוקם בית ספר אזורי בקיבוץ פרוד, בו למדו גם ילדי לוטם.

בסוף שנות ה-90 חדל היישוב לתפקד כקיבוץ ועבר שינוי מדורג ליישוב שיתופי או קהילתי והיה הקיבוץ הראשון בישראל שעבר שינוי כזה.

בתחילת שנות ה-2000 ניסה הקיבוץ להקים הרחבה קהילתית אבל הניסיון נכשל ורק מגרש אחד שווק בהצלחה. בשנת 2004 נחתם הסכם עם קבוצת "הלה" של רפאל אלאלוף להקמת ההרחבה ובעקבותיה נוסף ליישוב שלב נוסף המשמש כיישוב קהילתי המונה כיום 180 משפחות.

מורן (קיבוץ)

מוֹרָן הוא קיבוץ בבקעת בית הכרם, על הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון, בתחומי שיפוט של המועצה האזורית משגב. מיקומו על גבעה ממזרח לכרמיאל סמוך לכביש עכו-צפת, וכ-13.3 ק"מ מכרמיאל ו-54.2 ק"מ מחיפה.

מכמנים

מִכְמַנִּים הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב מצוי על הר כמון מזרחית לכרמיאל. נוסד בשנת 1980.

משמעות השם "מכמנים" היא "דברים נסתרים". משמעות השם קשורה לשם הערבי של הר כמון "ג'בל כמאנה", שמשמעותו מקום "מחבוא או מסתור".

מכמנים יוסדה על ידי חמש משפחות, ולאחר זמן קצר שבע. כיום מונה היישוב כ-125 משפחות.

רחובות ביישוב נקראים על שם להקות ישראליות ובהן תמוז, תיסלם, הגבעטרון ולהקת כוורת.

סלאמה (הגליל)

סלאמה (בערבית: سلامة) הוא כפר בדואי בגליל המערבי בתחומי המועצה האזורית משגב. הכפר הוכר על ידי מדינת ישראל בשנת 1976. הכפר מצוי בסמוך לנחל צלמון, שבו עובר מסלול טיולים העובר ליד עצים עתיקים, טחנות קמח עתיקות, ומים זורמים.

משערים כי הכפר סלאמה מצוי במקומו של היישוב הקדום צלמון אשר מופיע גם כצלמין

ערב א-נעים

ערב א-נעים (בערבית: عرب النعيم, תעתיק מדויק: ערב אל נעים) הוא כפר בדואי בגליל התחתון השייך למועצה האזורית משגב. הכפר שוכן סמוך ליישובים אשחר ואשבל, צפונית לעיר סח'נין ודרומית לכרמיאל.

ערב א-נעים מונה כ-650 תושבים, וקיבל הכרה ממשלתית כיישוב בשנת 1999.

פארק תעשיות בר-לב

פארק התעשיות בר-לב הוא אזור תעשייה השוכן כקילומטר מזרחית לצומת אחיהוד, סמוך לכביש עכו-צפת. הפארק קרוי על שמו של הרמטכ"ל השמיני, רב-אלוף חיים בר-לב. מנהלת הפארק היא חברת בת של המועצות באזור: מועצה אזורית משגב, מועצה אזורית מטה אשר וכרמיאל.

קורנית (יישוב)

קוֹרָנִית הוא יישוב קהילתי בגליל בתחומי המועצה האזורית משגב.

רקפת (יישוב)

רַקֶּפֶת הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון בתחומי המועצה האזורית משגב. גובה היישוב הוא כ-340 מטרים מעל פני הים. היישוב נמצא בקרבת העיר סח'נין ובסמוך אליו המרכז האזורי בו מצויים המועצה האזורית, מרכז הספורט, מועדון כפרי משגב, המרכז לטיפוח יזמות, בתי הספר, יער שגב ועוד.

שכניה

שְׁכַנְיָה הוא יישוב קהילתי בגליל המערבי בתחומי המועצה האזורית משגב.

תובל

תּוּבַל הוא קיבוץ בגליל העליון בתחומי המועצה האזורית משגב. הוא קרוי ע"ש תובל קין, בנו של למך, מצאצאי קין בן אדם.

הקיבוץ נוסד בשנת 1981 בידי חברי תנועת הצופים ותנועת הבונים דרור מאנגליה ומדרום אפריקה. בשנת 1999 הוקמה בצמוד אליו הרחבה קהילתית.

תובל מתנהל כקיבוץ מתחדש. פרנסתו, מלבד עבודת חברים, נשענת על רפת משותפת עם סאסא, מטע קיווי ולול במסגרת האינטגרציה, וכמו כן מרכז לסמינרים. בשנת 2004 הוקם יקב שטרן המייצר יין בוטיק. בשנת 2014 הוקם חברת תובל פתרונות תפעוליים (ת.פ.ת.) המתעסקת בפתרונות לטיהור שפכים ומים.

בכניסה לקיבוץ תובל ניטע יער הגאווה. בסמוך לקיבוץ נמצא גם האתר הארכאולוגי חורבת בליה.

לאום ודת[2]
יהודים: 72.5%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 25.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0.6%דרוזים: 0%אחרים: 1.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.7%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 10.7%
גילאי 15 - 19 10.2%
גילאי 20 - 29 14.0%
גילאי 30 - 44 18.1%
גילאי 45 - 59 18.2%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 5.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 8
תלמידים 6,382
 –  יסודי 3,661
 –  על-יסודי 2,721
מספר כיתות 249
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוףבוסתאן אל-מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסף מרום הגליל • משגב • עמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה
מחוז המרכז ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציוןהר חברוןמגילות ים המלחמטה בנימיןערבות הירדןשומרון
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגליל • משגב • עמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.