מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר[3].

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

מועצה אזורית מנשה
Menashe regional council logo-01
בניין המועצה
בניין המועצה
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 24
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 15
ראש המועצה אילן שדה
תאריך ייסוד 1950
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 19,800 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 104
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.1% בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 176 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 213
תחום שיפוט[2] 112,390 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 34
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
מועצה אזורית מנשה/בניין המועצה
מועצה אזורית מנשה
בניין המועצה
32°28′02″N 35°00′47″E / 32.467136°N 35.012976°E
מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
Israel Map - Menashe Regional Council Zoomin
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4337
    - דירוג מדד ג'יני 70
פרופיל מועצה אזורית מנשה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.menashe.co.il

דמוגרפיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית מנשה 19,800 תושבים (מקום 104 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית מנשה דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,805 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[4]

היסטוריה

המועצה הוקמה בפברואר 1950 במסגרת הקמת רשויות מקומיות לכלל היישובים במדינה. בעת הקמתה הכילה המועצה 11 יישובים[5] ואת כפר הנוער אלוני יצחק (שנקרא אז כפר יצחק גרינבוים), סמינר גבעת חביבה ואת מחנה עולים שער מנשה שקודם לכן נקרא מחנה עין שמר[6][3]. בשנת 1965 צורף למועצה הכפר מייסר[7]. בשנת 1967 היו במועצה כ-5000 תושבים[8]. באוגוסט 2012, במסגרת פירוק הרשויות קציר-חריש, צורף היישוב קציר למועצה.

ראשי המועצה

  • חיים כפרי (1950 - 1952)
  • הלל גרביה (1952 - 1958)
  • לוי אדיב (1958 - 1962)
  • יוסף מנחם (1962 - 1968)
  • אברהם בראל[9] (1968 - 1975)
  • בנימין פגי (1979-1975)[10]
  • שמואל גבעוני (1979 - 1984)
  • יאיר גבאי[11] (1984 - 1992)
  • אילן שדה (מ-1992)[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ 3.0 3.1 מועצה אזורית לחבל מנשה, דבר, 10 בפברואר 1950
  4. ^ פרופיל מועצה אזורית מנשה באתר הלמ"ס
  5. ^ מועצה אזורית ראשונה "מנשה" באזור השרון, דבר, 17 בפברואר 1950
  6. ^ מועצה אזורית מנשה מוקמת בשומרון, מעריב, 5 בפברואר 1950
  7. ^ כפר מיסר צורף למועצת אזור מנשה, דבר, 9 במאי 1965
  8. ^ ישראל שיוו, המסים בכפרים, דבר, 27 באפריל 1967
  9. ^ בומי (אברהם) בראל ז"ל באתר המועצה
  10. ^ הצעה לשכנים מעבר לכביש, עלון 37 (2013) (5940) ה כסלו תשע"ד, עינת תומר
  11. ^ יאיר גבאי באתר המועצה
  12. ^ הקלטות, סרטונים והשמצות: הקרב החם על מועצת מנשה, עדי לרנר, nrg, 2012
אלוני יצחק

אַלּוֹנֵי יִצְחָק הוא כפר נוער באזור הצפון ליד גבעת עדה, מצפון לקיבוץ כפר גליקסון, השייך למועצה אזורית מנשה.

כפר הנוער הוקם בשנת 1948 על ידי יחיאל חריף, על מנת לקלוט ילדים ניצולי שואה מארצות אירופה. הוא נקרא על שמו של יצחק גרינבוים שהיה ממנהיגי התנועה הציונית בפולין, חבר הסיים הפולני, חבר מינהלת העם ושר הפנים הראשון של מדינת ישראל.

כיום הכפר קולט ילדים מכל רחבי העולם מכיתות ז'- יב'. אלוני יצחק הוא פנימיה, אך לומדים בה גם תלמידי חוץ שחוזרים לביתם כל יום. בפנימיה כ-300 תלמידים מכל רחבי הארץ, ועוד כ-200 תלמידי חוץ, תושבי הסביבה הקרובה. 77.7% של בוגרי 2016 זכאים לבגרות.

הפנימייה קולטת נוער מהתפוצות, בתוכניות שונות של משרד החינוך, בהן הכרת הארץ ולימוד עברית.

ברקאי

בַּרְקַאי הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, נוסד בשנת 1947 על ידי עולים מרומניה ומפולין, ועלה על הקרקע בתאריך 10 במאי 1949. הקיבוץ ממוקם בפתח המערבי של בקעת עירון, במועצה אזורית מנשה.

ב-1950 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של בוגרי תנועת השומר הצעיר מצפון אמריקה. חבריו השפיעו רבות על אופי הקיבוץ והם מהווים הגוף הגדול ביותר באוכלוסייה.

שמו של הקיבוץ הוצע על ידי פרופ' נתן מארק מרומניה, ויש לו שני פירושים. הראשון הוא ראשי תיבות ל"בני עבודה, רומניה, קיבוץ, ארץ ישראל", לכבוד הגרעין המייסד של הקיבוץ. השני מסמל את ברקאי, כוכב השחר, שזרח מחשכת האימה של מלחמת העולם השנייה.

גבעת חביבה

מרכז גבעת חביבה,נמצא ממערב לקיבוץ מענית, בסמוך לוואדי ערה ולכביש 6.

בשנת 1949 קם מרכז "גבעת-חביבה" על שם חביבה רייק, מייסודה של תנועת השומר הצעיר וקיבוציה. המרכז פועל כל השנים לקידומם של ערכי השלום, השוויון והסולידריות בחברה. גבעת חביבה פועלת להבטחת אופייה הדמוקרטי והשוויוני של המדינה, ורואה בכך תנאי להבטחת רווחה לתושביה ובסיס לשותפות אמיתית של שני הלאומים שחולקים את החיים במדינת ישראל.

גבעת חביבה פועלת לכינונה של חברה משותפת ושוויונית לכל אזרחי המדינה. היא יונקת משורשיה הקיבוציים את ערכי השותפות והשוויון, ומבססת עליהם תוכנית פעולה הוליסטית ונרחבת, שבמרכזה המענה לשסע הלאומי היהודי-ערבי שמאיים על עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית. גבעת חביבה פועלת ליצירת מודלים בני-קיימא לבניית החברה המשותפת בחמישה מעגלים: לוקאלי-קהילתי, בין-קהילתי, אזורי, ארצי וגלובלי. תוכניות גבעת חביבה מחזקות את הקהילות, יוצרות מרחב אזורי משותף, פועלות כמודל ארצי עם משרדי ממשלה, ומהוות מודל לחיקוי ולשילוב ברמה הגלובלית.

גן השומרון

גַּן השׁוֹמְרוֹן הוא מושב השוכן על הכביש לעפולה, צפונית מזרחית לחדרה, בין מחלף עירון לצומת כרכור. שמו של היישוב ניתן לו בתקופה בה כונה אזור השרון - "שומרון" ואין קשר בינו ובין אזור השומרון של ימינו. משתייך למועצה אזורית מנשה. כביש 6403 חוצה את היישוב לצדדים מערב ומזרח.

היישוב נוסד באביב 1934 על ידי יוצאי גרמניה שעברו הכשרה בנהלל ובקיבוץ עין שמר. בשנת 1946 נוספו למקום מתיישבים ממשוחררי הצבא הבריטי. בשנת 1954 בוצעה הרחבה נוספת באמצעות התנועה "מן העיר אל הכפר", ובשנת 1957 קלט היישוב קבוצה גדולה של עולי פולין.

בתחילה היה שטח היישוב 600 דונם, אך לאחר מספר שנים נוספו עוד 400 דונם.

היישוב "גן השומרון" נרשם בשם "אגודת עובדי אדמה", שהייתה פעילה ויוזמת בכל מפעל ההתיישבות. המושב משתייך לתנועת הנוער "האיחוד החקלאי".

ביישוב נמצאת אגודה חקלאית המאגדת משפחות בעלות קרקע חקלאית.

היישוב הוא אחד ממספר יישובים בארץ, כמו כפר שמריהו, רמות השבים ובית יצחק, להם קרקעות פרטיות שנקנו לפני קום המדינה הנמצאות בבעלות פרטית.

בשנת 1984 חגג היישוב את חגיגת היובל.

גן שמואל

גַּן שְׁמוּאֵל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במחוז חיפה מזרחית לחדרה ושייך למועצה אזורית מנשה. הקיבוץ נקרא על שם הרב שמואל מוהליבר ממבשרי הציונות.

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה הוא בית חולים פסיכיאטרי בקרבת פרדס חנה-כרכור. בית חולים זה הוא המוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל לחולי נפש. מטופלים בו מבוגרים מגיל 18 ומעלה. מנהלו של בית החולים הוא ד"ר אלכסנדר גרינשפון.

כפר גליקסון

כְּפַר גְּלִיקְסוֹן הוא קיבוץ במישור החוף ליד המושבה פרדס חנה-כרכור וליד בנימינה השייך למועצה אזורית מנשה.

הקיבוץ נוסד בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי עולים מהונגריה ומרומניה. בשנת 1944 הונחה אבן הפינה לנקודת הקבע של הקיבוץ.

בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות.

הקיבוץ נקרא על שמו של משה יוסף גליקסון שהיה מנהיג ציוני ועיתונאי בארץ ישראל. גליקסון עמד בראש תנועת הנוער הנוער הציוני והיה עורך עיתון הארץ במשך 15 שנה.

כיום מתגוררים בכפר גליקסון כ-300 תושבים. הקיבוץ מתפרנס, בין היתר, מחקלאות: רפת "גל-ים", גידולי שדה, ותעשייה: מפעל אומגה לייצור חומרי יצירה, מעונות יום לילדים, בריכת שחייה למנויים ועוד.

כפר פינס

כְּפַר פִּינֶס הוא מושב דתי בצפון השרון בפתחת ואדי ערה. נקרא על שם הרב יחיאל מיכל פינס, סופר ועסקן מאנשי חובבי ציון, והוקם בידי עולים ממרכז אירופה בשנת 1933.

מגל (קיבוץ)

מַגָּל הוא קיבוץ בצפון השרון, על קו התפר כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לחדרה.

מי עמי

מֵי-עַמּי הוא מושב באזור הצפון ליד ואדי ערה כ-2 ק"מ מדרום לאום אל פחם השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית מנשה.

היישוב הוקם בשנת 1963 כהיאחזות נח"ל שאוזרחה בשנת 1969 כקיבוץ. בשנת 1971 הפך היישוב למושב שיתופי. בסוף שנות ה-70 סבל המושב מהתנכלויות מצד ערביי הסביבה שכללו שריפת חלקות חקלאיות. על מנת להוציא את היישוב מבדידותו הוחלט על תוכנית עירון להקמת יישובים יהודיים בסביבתו ואלו כללו את ריחן, חיננית, חריש וקציר.

שמו של היישוב הוא על שם קהילת יהודי מיאמי שסייעה בהקמת היישוב (מיאמי - מי עמי).

בשנת 2006 אושר באספת מי-עמי ברוב מיוחד המעבר לכפר שיתופי (מושב עובדים). כיום מהווה היישוב, יחד עם הכביש המוביל אליו, את גבולה הדרומי של העיר אום אל פחם.

שטח המושב כ-3500 דונם, ורוב התושבים עוסקים בענפי החקלאות השונים כגון: בתי צמחייה, כותנה, לול, פרדס ומטעים.

חלקם עוסקים בתעשייה - במפעל "אפקטיב מדיה".

מייסר

מֵיסִר (בערבית: مـَيْسـَر) הוא כפר ערבי-ישראלי באזור המשולש, הנמצא בתחום המועצה האזורית מנשה.

מענית

מַעֲנִית הוא קיבוץ על גבול השרון והשומרון, מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, בתחום המועצה האזורית מנשה.

מצפה אילן

מִצְפֵּה-אִילָן הוא יישוב קהילתי דתי בין קציר לבין חריש (כ-2 ק"מ מזרחית לחריש), בתחומי מועצה אזורית מנשה.

מצר (קיבוץ)

מֶצֶר הוא קיבוץ בצפון-מערב השומרון, כשבעה קילומטר מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, וסמוך ליישוב שער מנשה.

עין עירון

עין עירון הוא מושב באזור הצפון בוואדי ערה השייך למועצה אזורית מנשה.

המושב הוקם בשנת 1934, על ידי קבוצת תושבים אשר עלו לארץ ישראל בימי העלייה השנייה. שמו של המושב ניתן לו עקב מיקומו הצופה על נחל עירון הסמוך. בשנת 1939 נמנו ביישוב 174 תושבים ב-54 משקים.

בסמוך למושב נמצא האתר הארכאולוגי תל אסור ושמורת עין ארובות.

עין שמר

עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

קציר (יישוב)

קָצִיר הוא יישוב מדרום לנחל עירון ברכס אמיר, הכולל את "הגבעה המערבית" ו"הגבעה המרכזית", השוכנות על שתי גבעות נפרדות ברכס אמיר, ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים. יש המכנים את קציר "כפר אמנים", בעקבות קהילת האמנים המתגבשת בו.

במדרון המערבי של הרכס עליו נבנה היישוב, שוכן האתר הארכאולוגי "אל-אחוואט", בו התגלה יישוב מתקופת התנחלות השבטים בארץ כנען.

תלמי אלעזר

תַּלְמֵי אֶלְעָזָר הוא מושב באזור הצפון ליד חדרה השייך למועצה אזורית מנשה.

היישוב הוקם בשנת 1952 על ידי בני איכרים מזכרון יעקב. המתיישבים הראשונים היו ילידי הארץ ואחר כך הצטרפו אליהם עולים מאירופה, אירן וצפון אפריקה.

העלייה לקרקע הייתה במסגרת יישובי המעמד הבינוני של המחלקה להתיישבות של הסוכנות ובעזרת התאחדות האיכרים.

התכנון היה להקים 60 יחידות חקלאיות בנות 35 דונם כל אחת. בהתחלה התבסס המשק על משק מעורב (פרה לכל משפחה, 500 תרנגולות וחצי פרד) ומטעים.

עקב מליחות הקרקע, נכשלו גידולי המטעים ולאחר מאמצים קיבל המושב 1000 דונם נוספים ונטע בהם פרדס.

שמו של היישוב הוא על שמו של אלעזר וורמסר, איש הברון רוטשילד, שהיה בעבר אחד מראשי ארגון פיק"א.

בצומת תלמי אלעזר, בכביש הגישה ליישוב, יש אנדרטה לשני שוטרים שנרצחו בפיגוע ב-30 במרץ 1993.

לאום ודת[2]
יהודים: 80.5%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 16.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 11.1%
גילאי 30 - 44 20.0%
גילאי 45 - 59 16.5%
גילאי 60 - 64 4.1%
גילאי 65 ומעלה 9.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 15
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 11
תלמידים 5,563
 –  יסודי 2,369
 –  על-יסודי 3,194
מספר כיתות 248
ממוצע תלמידים לכיתה 22.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוףבוסתאן אל-מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסף מרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונהזבולוןחוף הכרמל • מנשה
מחוז המרכז ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציוןהר חברוןמגילות ים המלחמטה בנימיןערבות הירדןשומרון
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפהנפת חדרה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחםאור עקיבאבאקה אל-גרבייהחדרהחיפהטירת כרמלנשרקריית אתאקריית ביאליקקריית יםקריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדהבסמ"הג'סר א-זרקאג'תדלית אל-כרמלזכרון יעקבכפר קרעמעלה עירוןעספיאערערהפוריידיספרדס חנה-כרכורקציר-חרישקריית טבעוןרכסים
מועצות אזוריות אלונהזבולוןחוף הכרמל • מנשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.